קטגוריה: לרוכב המתחיל

אין רוכב דו־גלגלי שלא מכיר את סימוני הצבע החלקים על הכבישים – בעיקר בערים. בהנחיות משרד התחבורה לסימון דרכים משנת 2020 נכללים אמצעים לשמירה על רמת חיכוך גבוהה, ובהם תוספים מגבירי חיכוך ואיסור יישום יותר משתי שכבות של צבע. למרות זאת, קבלני הרשויות המקומיות ממשיכים להשתמש בצבע חד־רכיבי – בגלל עלותו הנמוכה ובגלל חוסר הפיקוח עליהם. בכדי לשים סוף למפגע, אנו קוראים לכל מי שהחליק בשל סימון הלקוי, לתבוע בתביעת נזיקין את הרשות שבאחריותה הסימון, וגם מסבירים איך.

לפני כעשור – תחת הכותרת מעברי חצייה מחליקים – יצאנו לבדוק עד כמה סימוני צבע על כביש עירוני ממוצע אכן מחליקים, ביבש וברטוב, והשווינו את התוצאות לשני פתרונות אפשריים: צבע דו־רכיבי הכולל חלקיקי זכוכית להגברת האחיזה ויריעות סימון של חברת 3M. התוצאות הדהימו אותנו והוכיחו עד כמה הזלזול בחיי אדם עמוק כשמולו ניצב חיסכון כספי לטווח קצר.

בשנת 2020 פורסמו על־ידי משרד התחבורה הנחיות לבחירה והשמה של חומרים תקניים לסימון דרכים. הנחיות אלו נועדו להסדיר את בחירת החומרים לסימון דרכים להשמה לפי סוגי הדרכים על־פי סיווגם בבדיקות התאמה לתקן, ומוסיפות התייחסות לנושא אחזקה וחידוש של חומרי סימון ונושא העלמה של חומרי סימון קיימים. ההנחיות, שנועדו לעשות סדר, מחייבות את הרשויות ואת קבלני הביצוע המועסקים על־ידי אותה הרשות.

במבחן התוצאה עולה כי רשויות רבות אינן דואגות ליישם המלצות אלה, ומסכנות בעיקר את רוכבי הדו־גלגלי. זה כולל את תקן התוספים מגבירי החיכוך וכן הקפדה על מספר מקסימלי של שכבות הצבע המותר לחידוש. אי־מילוי הנחיות משרד התחבורה מביא לירידה משמעותית במקדם החיכוך (הרבה מתחת לזה שנדרש מהאספלט) והופך את הסימון למפגע בטיחותי מחליק, במיוחד כשהכביש רטוב.

בכדי לנער דברים נדרשות פעולות קצת יותר משמעותיות, כמו תביעות משפטיות. תביעות נזיקין כנגד רשויות מקומיות נובעות לרוב מכשלים בתפקודן כרשות ציבורית. כל אזרח שנפגע מפעולה או מחדלות של רשות מקומית, זכאי להגיש תביעה. השלב הראשון כולל פנייה ישירה לעירייה בכתב, תיעוד הבעיה ומתן זמן סביר לרשות לטפל בה. רק לאחר מיצוי הדרך הזו ניתן לפנות לבית המשפט. כמובן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מוסמך.

בכדי לשים סוף למפגע ועל־מנת שדברים יתקדמו, אנו קוראים לכל מי שהחליק על סימון צבע לקוי לתבוע תביעת נזיקין את הרשות שבאחריותה הסימון (לא על נזקי גוף אלא על נזקי רכוש). להלן הנחיות לתביעה אישית נגד הרשות המקומית:

• יש לתעד את הנזקים והפגיעות, ולאסוף קבלות ואישורים רפואיים. מומלץ לדווח למשטרה, ניתן גם דרך האפליקציה של משטרת ישראל.

• יש לצלם את המפגע בצורה שתראה שהצבע שיטח את החירוץ של האספלט. בהרבה מקרים החירוץ של השכבה העליונה של הכביש נעלם מתחת לשכבות הצבע, והמשטח הצבוע הופך חלק לגמרי. כביש חייב להיות מחוספס בשביל אחיזה.

• יש לבקש מהרשות המקומית שבה קרה האירוע פירוט של הצביעות האחרונות שבוצעו. אחרי שתי צביעות הרשות חייבת לקרצף את הצבע הישן לפני חידוש הצבע, ואם לא בוצע קרצוף הרשות מפרה את הוראות משרד התחבורה. כמו כן לדרוש לדעת האם ומתי בוצעה בקרה על ביצוע ועמידה בדרישות מקדם החיכוך לפי תקן EN1436. הרשות המקומית מחויבת לספק את המידע לגבי יישומי הצבע והפיקוח. אם הרשות לא תמסור את המידע – כאילו הודתה באשמה.

* מאמר זה נועד לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ אצל עורך דין מוסמך.

פוסט שבעה באוקטובר, ואתם רוכבים עם הנשק. האם כדאי לשאת את הנשק על המותן, על הירך, על הקרסול או בכלל בתיק האישי? בדקנו עם מדריך ירי בכיר שהוא גם רוכב ותיק את האפשרויות הקיימות לנשיאה ותפעול נשק קצר בזמן רכיבה על אופנוע.

מתחילת המלחמה יותר ויותר אזרחים נדרשים או בוחרים לשאת איתם נשק אישי. למעשה מדובר על עשרות אלפי אזרחים אשר קיבלו רישיון נשק בשנה וחצי האחרונה. מתוך אותם אזרחים יש עוד אלפי רוכבים שמתחילים או ממשיכים לשאת את נשקם האישי גם בזמן הרכיבה.

יש אפשרויות רבות לנשיאת נשק על גופנו, בין אם הוא גלוי או מוסתר, על המותן או על הירך, על הקרסול או בכלל על החזה, בתיק האישי או בארגז האחורי. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות ויש חסרונות. פנינו לעוז שרייבום, חבר מערכת ותיק ויקר, רוכב מנוסה, ומעל הכל מדריך ירי ב'קרב – מועדון קליעה וירי' בירושלים על-מנת לשמוע, להבין ולהתנסות באמצעי הנשיאה השונים של נשק קצר.

צילום ועריכה: אביעד אברהמי

מערכת פול גז מודה ל'קרב – מועדון קליעה וירי', רח' יד חרוצים 13, ירושלים, על העזרה בהכנת המדריך.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל חלה ירידה במספר הרוכבים שרכשו ביטוח צד ג'. סטטיסטיקת התאונות במעורבות כלים דו-גלגליים, לצד מחירי החלפים של רכבים, עלולים בהסתברות לא קטנה ליצור מצב בו רוכב מחוסר ביטוח שגרם לתאונה ברשלנותו ייאלץ לשלם מכיסו סכום גבוה. זאת עוד בטרם התייחסנו להפסדיו של בעל הרכב הניזוק, אותם הוא יתבע מהרוכב אם יבחר להפעיל את פוליסת הביטוח שלו. כמה כסף ישלם רוכב במקרה בו התאונה הסתיימה עם החלפת דלת ימין ומראה? יהודה יגן, יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים, ביצע עבורנו מספר תחשיבי נזק.

בראשית חודש פברואר, באיילון דרום בסמוך למחלף שפירים, רוכב קטנוע מזגזג בין שני הנתיבים העמוסים, כאשר לפתע רוכב  אופנוע מגיח וחוסם לו את נתיב הזגזוג. "בלמתי בחוזקה ונפלתי על צידו הימני של הרכב שעמד באותו זמן בנתיב השמאלי", נכתב בעדותו. "זה היה במהירות נמוכה, 20 קמ"ש, אבל מעוצמת החבטה והנפילה של הכלי הדלת הימנית של הרכב קבלה מעיכה רצינית וגם המראה נשברה. ברוך שמו, במזל זה נגמר בלי פציעה אלא רק עם נזק לרכוש". לפני כשבוע קיבל הרוכב דרישת תשלום ממבטחת הרכב בו פגע – ב.מ.וו 440 – בסכום של 29,847 ש"ח. לצערו, הוא לא הצטייד מבעוד מועד בביטוח צד ג', ולכן מלוא הסכום ישולם על ידו, בתוספת הפסדי הנהג שנאלץ להפעיל את הפוליסה שברשותו.

"לצערי זה אינו מקרה פרטי אלא דוגמה אחת מיני רבות למקרים בהם רוכבים מחוסרי ביטוח צד ג' מעורבים בתאונה שנגרמה ברשלנותם ונאלצים לשלם את מלוא עלות התיקון", מציין עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של ועדת תביעות שיבוב בלשכת עורכי הדין. הוועדה בראשה הוא עומד עוסקת בהיבט משמעותי לבעלי הרכבים והכלים הדו-גלגליים גם יחד – שיבוב הינה תביעה שמגישה חברת הביטוח שביטחה את הרכב שניזוק ברשלנות צד ג' לאחר ששילמה למבוטח שלה את עלות תיקון הנזק. למעשה, אין זה חדש כי רוכבי דו-גלגלי רבים אינם רוכשים ביטוח צד ג', אולם לאחרונה התריע איגוד סוכני הביטוח על ירידה במספרם בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הפיננסית על תושבי ישראל. ירידה זו מתקיימת לצד ירידה במספר הרוכבים מחוסרי ביטוח החובה, עליה כתבנו לאחרונה. בניגוד לביטוח חובה, שמחויב על פי חוק, ביטוח צד ג' הוא ביטוח וולנטרי, אולם שכיחות תאונות הדרכים בישראל הופכת אותו למוצר שמפחיד לרכוב בלעדיו. על-פי נתוני אור ירוק,2,162  אופנועים וקטנועים מעורבים בכל שנה בממוצע בתאונות דרכים שהסתיימו עם פציעה. ומה מספר התאונות שהסתיימו עם פגיעה ברכוש בלבד? "כל מספר זוכה", מציין מנהל מחלקת תביעות בחברת ביטוח עימה שוחחנו. לדבריו, "ישנם כאלו בענף שגורסים כי המספר מגיע לכ-5,000".

לתוך משוואת הפחד צריך להכניס משתנה נוסף – עלות התיקון של הרכב שניזוק. היא כמובן משתנה מרכב לרכב ותלויה גם בעוצמת הפגיעה. על-מנת לקבל אינדיקציה, ביקשנו מיהודה יגן, יו"ר ענף רכב באיגוד השמאים, שיבדוק זאת עבורנו. לצורך כך יגן חישב את עלות ההחלפה של  דלת קדמית ימנית ושל המראה שניזוקה, לרבות ירידת ערך בשיעור של 1% שנגרמת בעקבות כך, במספר רכבים שונים, כולם מדגם 2022.

אאודי ETRON Q4: מחיר הדלת עומד על 11,513 ש"ח ומחירה של מראה 5,952 ש"ח. בתוספת פסי קישוט, חלון הדלת, ידית, צביעה ותשלום בגין עבודה, כולל ירידת ערך – 28,250 ש"ח.

יונדאי קונה: עלות מראה ודלת, לרבות הרכיבים הנוספים שנדרשים בהחלפה, עומדת על כ-17 אלף ש"ח. בתוספת ירידת ערך הסכום מגיע לכ-18,680 ש"ח.

מיני קופר: גם במקרה הזה הסכום מגיע לכ-17 אלף ש"ח, וכולל ירידת ערך כ-18,780 ש"ח.

פיאט 500C: עלות החלפת דלת ומראה, כולל כל הרכיבים הנוספים והעבודה, כ-13 אלף ש"ח, וכולל ירידת ערך – 14,076 ש"ח

יש לציין כי העלות לרוכב מסתכמת בסכומים הללו אם שילם את מלוא עלות התיקון בגין הנזק שגרם למוסך, בלי שבעל הרכב הפעיל את הפוליסה שלו. במקרה כזה מדובר על סיפור אחרת: הפעלת הפוליסה משמעה כי המבוטח רושם לרעתו תביעה, שמשפיעה על גובה הפרמיה העתידית, זאת לצד תשלום ההשתתפות העצמית אותה שילם. חברות הביטוח מתמחרות את הפוליסה בהתאם למספר התביעות שהוגשו בשלוש השנים האחרונות, כך שההתייקרות אינה חד-פעמית אלא תלווה אותו במשך שלוש שנים. בשורה התחתונה – בעל הרכב יכול וזכאי לתבוע את הרוכב בגין כל הפסדיו. במציאות בה גובה פרמיית הביטוח לרכבים ממשיכה לעלות והסוף אינו נראה באופק, הסכום הכולל של ההפסדים יכול לעבור בקלילות את רף 10 אלף השקלים, ולטפס צפונה למחוזות מבהילים מאוד אם מדובר על רכבי יוקרה.

לצערנו, המציאות יכולה להיות מכאיבה לכיס אף יותר: אומדני הנזק אותם הבאנו מתייחסים למקרה של פגיעה יחסית קלה, אולם תאונה במעורבות דו-גלגלי מסתיימת לא פעם עם נזקים חמורים בהרבה. כמו כן, מציין עו"ד ורשה כי יש לזכור שהרוכב עלול למצוא את עצמו נתבע ומחויב לשלם בגין הנזקים שגרם לרכב אחר אף מבלי שהתקיים מגע ישיר בין השניים. "כך למשל, במקרה בו הוא אילץ רכב אחר לסטות ולפגוע ברכב נוסף. במקרים אלו, קיימת סבירות לא קטנה כי התאונה תסתיים באובדן גמור לרכב ובחיובו של הרוכב לשלם את מלוא ערכו, נכון ליום התאונה".

לסיכום, מלבד ביטוח חובה, שהרוכב מחויב ברכישתו, ההחלטה האם לרכוש ביטוח צד ג תלויה בתפיסת הסיכון של הרוכב. איננו מחסידי חברות הביטוח, בלשון המעטה, אולם חשוב להתריע על ההשלכות הכלכליות של רכיבה ללא ביטוח צד ג'.

תאונות רבות מתרחשות כאשר רכב פונה שמאלה ללא מתן זכות קדימה לכלי דו-גלגלי שמגיע ממול ונוסע בנתיב ישר. לכאורה, האשמה מוטלת במלואה על הנהג, אולם בפסק דין שניתן לאחרונה מבהיר השופט את השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת חלוקת האחריות בין הצדדים. העובדה כי לרוכב כלל לא היה ביטוח חובה הופכת את פסק הדין למעניין ורלוונטי אף יותר: בימים טרופים אלו, גובהה של פרמיית החובה גורמת ליותר ויותר רוכבים לעלות על הכביש ללא ביטוח חובה – בניגוד לחוק ותוך נטילת סיכון גדול. פנינו לעו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני נזיקין וביטוח והפרשן המשפטי של פול גז, על מנת להבין את משמעות פסק הדין.

התובע, תושב נהרייה בן 40, טוען כי ביום 15.05.2018 בשעה 18:09 נפגע בתאונת דרכים כשרכב על אופנוע ברח' ברנר בטבריה. לדבריו, הנתבע הראשון – נהג רכב פרטי – נסע בנתיב הנגדי רצה לפנות שמאלה לחניה. הנהג חסם את נתיב הנסיעה של הרוכב, וכתוצאה מכך התרחשה התאונה. הרוכב הובהל לבית החולים, שם אובחן שבר פתוח ברגלו השמאלית וכן פצע קרוע בצד הפנימי של השוק. במקביל, בוחני תנועה של משטרת ישראל הגיעו לזירה ואספו ממצאים שביססו את התשתית הראייתית שבגינה הוגש נגד הנהג כתב אישום. בהמשך, בית המשפט לתעבורה בנצרת הרשיע אותו בשורה של עבירות: סטייה מנתיב בנסיבות מחמירות; אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה; נהיגה בחוסר זהירות, והתנהגות הגורמת לנזק ולחבלה של ממש.

בשלב הבא הוגשה תביעה כספית על-ידי הרוכב בגין נזקי הגוף והשלכותיהם התפקודיות והכלכליות על חייו, כנגד נהג הרכב והמבטחת שלו – שלמה חברה לביטוח. לאור העובדה כי הרוכב היה מחוסר ביטוח חובה, עליו היה לשכנע את בית המשפט כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הרכב. מנגד, לו היה מבוטח, כלל לא היה צורך בכך שכן החוק בישראל קובע 'אחריות מוחלטת' בתיקי פלת"ד. במילים אחרות – המבטחת נדרשת לשאת בחובת הפיצוי, ללא קשר לשאלה מי אחראי או אשם בתאונה.

אלא שבמקרה הנוכחי, מכיוון שהרוכב רכב ללא ביטוח, התנהל דיון שבמסגרתו העלו הנתבעים טענות שונות בנוגע לרשלנותו התורמת. העובדה שמדובר על תאונה בנסיבות שכיחות של אי-מתן זכות קדימה בעת פנייה שמאלה לרוכב בנתיב הישר, הופכת את התייחסותו של בית המשפט למעניינת ומכניסה אותנו לתוך האופן בו הוא מנתח את חלוקת האחריות בין הצדדים. להלן עיקרי הטענות והתייחסותו של בית המשפט אליהן

רכב במהירות מופרזת. אחת מהטענות השכיחות בתאונות בנסיבות של אי-מתן זכות קדימה בעת פנייה שמאלה היא המהירות המופרזת בה נסע הכלי הדו-גלגלי. אלא שבמקרה האמור בית המשפט קיבע שוב את הקביעה כי לא כל מהירות מופרזת מנתקת את הקשר הסיבתי בין אי-מתן זכות קדימה בעת פנייה שמאלה לתוצאות התאונה: "לא ניתן לומר כי מדובר במהירות 'טיסה' המגיעה לכדי גורם זר מתערב ומנתקת את הקשר הסיבתי בין השניים. אין ספק כי אופן נסיעתו של הנפגע תרמה לעוצמת החבלות, שכן היה מצופה ממנו לבלום ומהראיות עולה כי הוא לא בלם. יחד עם זאת לא ניתן לומר כי התנהגות הנפגע מהווה רשלנות חמורה שאינה ניתנת לחיזוי מראש"

בה בעת ציין השופט כי הנתון העיקרי הרלוונטי לקביעת שיעור האשם התורם הוא מהירות הנסיעה של האופנוע. ניתן להניח כי אילו היה רוכב במהירות המותרת – 50 קמ"ש – התאונה הייתה נמנעת. אפשרות אחת היא שהנהג היה מבחין באופנוע המתקרב, ואפשרות שנייה היא שרוכב האופנוע היה מספיק לבלום או לסטות לנתיב הפנוי.

מיקום הפגיעה ברכב הנתבע. מיקום הפגיעה ברכב הנתבע (בחזית קדמית שמאלית) מלמד שהתאונה ארעה כאשר הנתבע רק החל לפנות שמאלה, ולמרות שרכב הנתבע כבר נכנס בחלקו לנתיב הנגדי. אי לכך, מציין בית המשפט כי "ככל שהתובע היה נוהג במהירות המותאמת לתנאי הכביש ניתן היה לצמצם את עוצמת הפגיעה ואף בהסתברות מסוימת למנוע את התאונה, שכן התובע יכול היה לחמוק מרכב הנתבע להמשיך בנסיעה, ביתרת הנתיב שנותר פנוי או לבלום קודם לתאונה".

שדה ראייה פתוח וראות טובה. שדה הראייה של התובע (רוכב האופנוע) היה פתוח למרחק של כ-100 מטרים לפני התאונה, ומזג האוויר במועד התאונה היה תקין עם ראות טובה. משכך היה גם באפשרותו להבחין בנתבע שהחל לפנות.

לא הוכח כי התובע בלם קודם לתאונה. הרוכב טען שהנתבע חסם את נתיב הנסיעה פחות משנייה לפני התאונה, ולכן לא היה באפשרותו למנוע את התאונה, לצמצם את הנזקים או את עוצמת הפגיעה. בית המשפט פסק כי מרחק מסוים קודם לכן יכול היה התובע להבחין בכך שהנתבע מתחיל לפנות, בפרט שהנתבע גם אותת וכאשר שדה הראייה של התובע היה פתוח כ-100 מטר לפניו.

אשם תורם מעצם העובדה כי לא היה מבוטח בביטוח חובה. באשר להיעדר פוליסת ביטוח חובה ורישיון נהיגה בתוקף – "עניינים אלה לבדם, אין בהם כדי להגדיל את שיעור האשם התורם", פסק השופט. לדבריו "ליקויים שלא תרמו מבחינה סיבתית לקרות הנזק – אינם מהווים שיקולים רלוונטיים לקביעת שיעור האשם התורם".

סוף דבר: לאור המהירות בה נסע רוכב האופנוע, פסק בית המשפט כי יש מקום לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של 30%. לאור היקף וחומרת הנזקים, הנתבעים חויבו לשלם לרוכב סכום של 409,438 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך-דין בסכום של 95,808 ש"ח והחזר אגרת תביעה.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני נזיקין וביטוח ויו"ר ועדת שיבוב ובתי משפט בלשכת עורכי הדין, מציין בתגובה: "מדובר בפסק דין נוסף שמוכיח כי הדלת לקבלת פיצוי לנפגע שרכב ללא ביטוח חובה – פתוחה, אך כל מקרה לגופו, ואין בו משום להוות אור ירוק לרכיבה ללא ביטוח. ראשית, אם מדובר על נזק עצמי, שלא נגרם בשל מפגע בכביש, הרוכב ייוותר ללא פיצוי, אלא אם רכש פוליסת תאונות אישיות וכו'. שנית, אף אם התאונה נגרמה ברשלנות נהג רכב מעורב, בית המשפט רשאי לשלול מהמבוטח את הזכות לקבלת פיצוי".

• קישור לפסק הדין המלא

ההתפתחות המטאורית של תחום האנדורו בישראל בעשור האחרון ומספרי רוכבי האנדורו שהולכים וגדלים הביאו איתם גם את הצורך בלימוד רכיבת האנדורו ובהדרכות רכיבה. מכיוון שאין ואקום, תחום הדרכות הרכיבה פורח גם הוא, ויש מגוון רחב של קורסים והדרכות ממוקדים לתחום האנדורו – החל מאלה של בתי הספר הגדולים והמוכרים לרכיבה מתקדמת, דרך מדריכי רכיבה עצמאיים הממוקדים בתחומי השטח, ועד הדרכות של רוכבים בין-לאומיים שהגיעו ארצה ברכבת אווירית, שבראשה המיזם של Riders for Riders, אך גם דרך יבואני האופנועים.

רועי שלומי, הבעלים של Dirt Bike Academy, הוא מדריך רכיבה ותיק, שעוסק בתחום הדרכות רכיבת השטח כבר יותר מ-15 שנים, כשהוא עוסק הרבה בהדרכות ילדים ונוער – מוטוקרוס ואנדורו. שלומי פיתח את קורס 'נטו טכניקה' – סדרה של חמישה מפגשים בני 4 שעות כל אחד, שבהם לומדים ומתאמנים על טכניקות רכיבת אנדורו. העלות: 2,450 ש"ח.

צפו בווידאו – קורס נטו טכניקה:

צילום ועריכה: אביעד אברהמי

הרעיון לקורס 'נטו טכניקה' הגיע דווקא מהחוגים הקבועים שהוא מעביר לקבוצות ילדים קבועות, כשהרציונל מאחורי נטו טכניקה היה להביא את הקונספט של חוגי הילדים גם אל רוכבים בוגרים. לטענת שלומי, קורס רכיבה חד-פעמי הוא בהחלט יעיל, וכל רוכב יוצא עם כלים – לעתים יותר ולעתים פחות, אולם סדרה של חמישה מפגשים, כשכל מפגש מתקיים אחת לשבועיים, תאפשר לרוכבים להטמיע טוב יותר את החומרים ואת הטכניקות הרבות, שכן צריך זמן ואימון כדי להטמיע טכניקות חדשות.

בשבועיים שבין כל מפגש ומפגש חניכי הקורס מתאמנים על החומר של המפגש האחרון, מצלמים בווידאו ומעלים לקבוצת וואטסאפ ייעודית. באופן זה תהליך הלמידה והאימון נמשך גם בין המפגשים עצמם – כלומר לאורך חודשיים שלמים.

הקורס בנוי בצורה מתודית, כשהטכניקות נבנות בהדרגה אחת על השנייה. במפגש הראשון עוסקים בתנוחת רכיבה נכונה – ישיבה ועמידה, ובתפעול נכון של האופנוע. בהמשך עוברים ל'בלאנס' – כלומר שיווי משקל ברכיבה איטית מאוד, וכן שחרור כידון ואיזון של הגוף על-ידי רכיבה עם יד אחת או ללא ידיים בכלל – מה שמחייב את הרוכב להיות בתנוחת רכיבה מדויקת לאיזון האופנוע.

משם הטכניקות מתקדמות, ועוברות לפניות, להרמת גלגל ושליטה בקלאץ', לתקיפת מכשולים בגדלים שונים, ואף ב'דאבל-בליפ' ו'פיבוט' – 2 טכניקות אנדורו מתקדמות. נציין כי המפגשים נערכים בכמה מקומות שונים, כשבכל מקום תא שטח שונה עם אלמנטים שונים.

את החיבור של כל הטכניקות שוזרים המדריכים לרכיבה חלקה, זורמת ושוטפת, כשבסיום הקורס החניכים רוכבים על המסלול ברציפות כשעה וחצי בלי להתעייף. את הקורס מעביר רועי שלומי, כשהוא נעזר באור זרקו הצעיר – שמדגים לרוכבים ומתקן אותם תוך כדי רכיבה.

ליווינו מחזור שלם של נטו טכניקה, ואף שלחנו רוכבת אנדורו מתחילה, ויכולנו לראות את השלבים נבנים אחד על השני ואת השיפור הגדול שחל בכל החניכים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שכל קורס מחייב את החניך להמשיך להתאמן כדי להטמיע את החומרים ואת הטכניקות ולייצר זיכרון שריר. זה אומר בהכרח שכדי להוציא תוצאות טובות ככל האפשר מנטו טכניקה, על החניכים להמשיך להתאמן בין המפגשים, וכמובן להמשיך להתאמן אחרי שהקורס מסתיים.

כך או כך, הקונספט של חמישה מפגשים הוא מצוין. הוא מאפשר להעביר ב-20 שעות הדרכה כמויות גדולות של חומר שלא ניתן להספיק בקורס חד-יומי, אבל יתרונו הגדול הוא משך הזמן שבו הוא מתבצע – כאמור כחודשיים וחמישה מפגשים – כשהערך המוסף נמצא דווקא בין המפגשים, בזמן שבו הרוכבים מקבלים 'שיעורי בית' ומתאמנים על טכניקות הרכיבה בזמנם הפנוי. שם נמצא השיפור הגדול, וזה בדיוק מה שכל הרוכבים צריכים לעשות אבל מעטים מאוד אכן עושים. קונספט מצוין וחשוב להרבה מאוד מרוכבי האנדורו בישראל.

'נטו טכניקה' של Dirt Bile Academy – עלות: 2,450 ש"ח.

המלצת צפייה: טיפים לפני רכישה של ביטוח חובה, מה לעשות אחרי תאונת דרכים? נזקי גוף בתאונה בדרך לעבודה, כיצד נקבעים פיצויים במקרה תאונת דרכים? פיצויים לנהג שעבר תאונה ללא ביטוח חובה, ועוד – סדרה של 13 סרטוני יוטיוב של עורכת הדין ליאנה חזין רביב, שותפה בכירה במשרד עו"ד רונן ברק ושות', עונה על השאלות הללו ומספקת מידע חשוב על ביטוח חובה, על תאונות דרכים ועל תביעות נזקי גוף.

לפלייליסט המלא – לחצו על הקישור.

הסופה 'ברברה' מכה בישראל וגורמת בין היתר לנזקי רכוש. ביממה האחרונה דווח על עצים שפגעו בכלים דו-גלגליים ועל פרטי רכוש שהתעופפו ברוח והסבו נזקים לקטנועים ולאופנועים. מי יפצה את בעלי הדו"ג שניזוקו, היכן מתחילה ונגמרת האחריות של הרשות המקומית, וכיצד יפסוק בית המשפט במקרה של תאונה שאירעה בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים? עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה, משיב על השאלות המהותיות בנושא.

עץ קרס על האופנוע שלי וגרם לו לנזק. את מי אני תובע?

תלוי היכן נשתל העץ. אם מדובר על עץ ששתול בבית מגורים – הכתובת לכך היא בעלי הקרקע ו/או מי שעושה בו שימוש. אם העץ נשתל בבית משותף – ועד הבית הוא הכתובת. עץ שנשתל ומטופל היטב אינו אמור לקרוס גם בעת סערה. במקרה שנגרם נזק, ייאלצו בעלי הקרקע להוכיח שהעץ טופל כנדרש. שונה הדבר אם היה מדובר על סערה כמו הוריקן שעוצמתה משמעותיות גדולה. עם כל הכבוד ל'ברברה', מדובר על מיתוג כסערה ולא על אירוע אקלימי חריג בחורף שאותו לא ניתן לצפות.

למעשה, בשנים האחרונות חל תהליך חזרה בתשובה המוני של רבות מהרשויות המקומיות בישראל, שאילו לא כן, אין הסבר אחר לטענה השכיחה על פיה כל נפילה של עץ ופגיעה ברכב מקורה בכוח עליון.

כך למשל, במקרה שאירע בחודש ינואר 2018, בו שני רכבים רוסקו על-ידי עץ שקרס עליהם. באופן כמעט אוטומטי טענה הרשות כי הפגיעה אירעה בשל כוח עליון, כמובן. אלא שבמהלך חקירת הנתבעת התגלה כי זו לא טרחה לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית / מעבדתית) ואת מצב העץ. כב' הרשם הבכיר אבי כהן מתח ביקורת על היתממותה, וכתב כי התנהלות זו אינה סבירה ומצופה ממנה כרשות מקומית שתבדוק את סיבת קריסתו ולא תפטור את עצמה בהנחת עבודה כללית כזו. ככלל, אף אם אכן מדובר על כוח עליון ועל תופעת טבע חריגה, עדיין הרשות אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה הזו ולפטור את עצמה מאחריות. עץ אינו אמור ליפול סתם כך, גם לא בשל סערה חזקה, אלא אם לא גזמו ותחזקו אותו כראוי

בור נפער בכביש בשל תנאי מזג האוויר, מה שהוביל לנזק לדו-גלגלי. מה הן זכויותיו של בעלי הכלי שניזוק?

תחזוקת הדרכים הציבוריות מתבצעת בכמה שיטות שתכליתן לשפר את בטיחות המשתמשים בדרכים שבתחומי הרשות המקומית ולשמור על רמת השירות שמספקת הרשות לתושביה. השיטות העיקריות הן תחזוקה תקופתית מונעת המתבצעת אחת לכמה שנים למניעת התדרדרות של מצב הדרכים (תחזוקה מונעת), תחזוקה שוטפת של הדרכים המתבצעת במהלך השנה כדי לשמור על הקיים (תחזוקה שוטפת), וטיפול מיידי במפגעים שאירעו בדרכים (תחזוקת שבר). שאלת האחריות ושיעור הרשלנות של הרשות תלויה במספר גורמים, ובכלל זה באופן היווצרות הבור או המפגע. אם מדובר על בור שנפער בכביש בשל תחזוקה מונעת או שוטפת שלא בוצעה כהלכה, לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע כי מדובר על התרשלות מצידה של הרשות. ישנם מקרים מובהקים יותר כמו בור שנפער מדי חורף – מקרה אשר מבסס עוד יותר את טענת ההתרשלות של הרשות.

טענה נוספת שאוהבת הרשויות להתגונן מאחוריה היא שהמפגע אינו קיצוני, ועובדה היא שרכבים או הולכי רגל אחרים לא ניזוקו. אלא שבתי המשפט הבהירו לא אחת כי הדבר משול לזאב בעור של כבש, ודווקא מפגע קיצוני עשוי היה להזהיר את התובעת ואת עוברי הדרך מפניו ואילו מפגע לכאורה קטן שאינו בולט למרחק עלול בהחלט לשם מכשול בפני הנהגים והולכי הרגל שאינם צופים את קיומו.

הקטנוע שלי הוצף במים וניזוק. כיצד עלי לפעול?

בעל אופנוע שיש ברשותו ביטוח מקיף זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. אם יוכח שההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק, או לחילופין לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו, כלומר ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.

האופנוע שלי נפל כתוצאה מהרוח וניזוק. האם מדובר על אירוע ביטוחי שמכוסה בפוליסת מקיף?

כן. ביטוח מקיף לאופנוע מקנה הגנה ביטוחית מפני מגוון רחב של מקרי נזק, ביניהם שריפה, פגיעת ברק, התפוצצות, התלקחות, התנגשות, התהפכות, תאונה מכל סוג, גניבה ונזק שנגרם תוך כדי ניסיון הגניבה, מעשה זדון, ונזקי טבע כגון שיטפון וסערה.

רכב פגע בי במהלך נסיעה. לטענתו, הוא לא הבחין בי בגלל תנאי ראות לקויים ביותר ולפיכך אינו אשם.

בעלי הרכב יכול לטעון כאוות נפשו, אולם הצדק בצידו של הרוכב. לשון הפסיקה מצפה מבעל רכב להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, ואם אינו יכול לנהוג בבטחה – עליו לעצור את הרכב בצידי הכביש עד להתבהרות מזג האוויר. למעשה, בתי המשפט קבעו לא פעם שמצופה מכלל המשתמשים בכביש לפעול ביתר זהירות בתנאי מזג אוויר קשים.

האם קיים קשר בין תנאי מזג האוויר לבין היכולת של מכשירי מדידת מהירות לספק תוצאות מדויקות?

התשובה נחלקת לכמה חלקים: ראשית, מכשירי ממל"ז אסורים לשימוש בעת גשם  או שלג – כך על-פי הוראות השימוש של היצרנית. בהוראות ההפעלה של מכשיר הדבורה BEE III לא מצוין שימוש בגשם, אולם פסיקה של בית המשפט קבעה כי אסור למשטרה למדוד מהירות בעזרת דבורה בתנאי גשם או שלג, כך שדו"ח מהירות שניתן בזמן גשם, כשהרוכב יכול להיכוח שהיה גשום, ייפסל בבית המשפט. לעומת אלו, מכשירי הגאטסו (פרויקט א'3), שמוודדים מהירות בעזרת פסים מגנטיים במרווחים קבועים על הכביש – ניתנים לשימוש בכל מזג אוויר – גם בגשם ובשלג.

האם יכולת המדידה של מכשיר הינשוף מושפעת מתנאי מזג האוויר?

בכל הנוגע להשפעת גשם על מסוגלות מדידתו הרי שאין קשר בין השניים, אולם תנאי לחות קיצוניים יכולים בהחלט לעוות את תוצאות בדיקתו. לצורך ביסוס הנחת העבודה כי תוצאת המדידה הושפעה מתנאי לחות, על הנהג להצטייד בחוות דעת מטאורולוגית.

בשל הצפת הכביש לא התאפשר לי להגיע לדיון וניתן פסק דין בהיעדרי. האם אני זכאי להגיש בקשה לביטול הפסיקה?

אם קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות והדבר ניתן לאימות באמצעות אסמכתאות אשר יצורפו לבקשה, ייתכן שבית המשפט יסכים לבטל את פסק הדין ולתת לנהג אפשרות נוספת לדון בתיקו. בכל מקרה הדבר מצריך כתיבת בקשה מסודרת ומפורטת לבית המשפט, שיבחן את הנושא בהתאם לחריגות תנאי מזג האוויר והאופן בו הוא השפיע על התנועה בכביש.

רכבו בזהירות, בהתאם לחוק ובעיקר בהתאם לתנאי הדרך, הגדילו מרווחי בטיחות וחזרו הביתה בשלום.

האם קנאביס פוגם בכושר הרכיבה וביכולת השליטה באופנוע? השאלה הזו העסיקה וממשיכה להעסיק מומחים רבים, שכן יש לה השפעה מכרעת על הנכונות של מדינות ברחבי העולם להתיר שימוש בקנאביס לצורכי פנאי (לגליזציה). למעשה, אחת מהטענות השכיחות שמובילות להמשך האיסור במקומות רבים, היא ההנחה שצריכת קנאביס מעלה את הסבירות לסטייה מהנתיב ומשבשת את יכולת השיפוט על הכביש. עמדה זו עומדת גם בבסיס ההתנגדות של משטרת ישראל, שטוענת באופן נחרץ כי מתן ההיתר לעישון יעלה משמעותית את מספר תאונות הדרכים. אלא שלאחרונה פורסם מחקר מדעי מקיף שתוצאותיו עומדות בסתירה לכל המחקרים הקודמים, שקובע כי אין כל השפעה על מסוגלות הנהיגה.

במסגרת המחקר, שנערך בשנתיים האחרונות על-ידי צוות מדענים בקולורדו, נבחנה ההשפעה על 85 נהגים, שחולקו ל-3 קבוצות: נהגים שצורכים קנאביס מדי יום, כאלו שצורכים קנאביס פעמים ספורות מדי שבוע, ואלו שנמנעים באופן גורף מעישון. לצורך בחינת הקשר בין השניים הסתייעו החוקרים בסימולטור שתוכנן לבדוק שני היבטים: חישוב סטיית הנהג ממסלול הנסיעה וכן ההשפעה על המהירות בה נהג.

מתוצאות המחקר עולה באופן חד-משמעי כי צריכת קנאביס לא מגדילה את שכיחות הסטייה מהנתיב ולא מובילה להגברת מהירות. הנבדקים הדגימו יכולת נהיגה זהה טרום הצריכה ואחריה, וכך גם בהקשר של המעשנים הכרוניים – לא נמצא כל הבדל בין אופן נהיגתם.

האם תוצאותיו החריגות של המחקר צפויות להשפיע על עמדת משטרת ישראל? ספק גדול. בימים אלו מקדמת משטרת ישראל במלוא המרץ את התכנית להכניס לשימוש את 'ינשוף הקנאביס' – מכשיר ייעודי לאיתור נהיגה תחת השפעת סמים. הבדיקה, שמתבססת על דגימת רוק, מספקת תשובה תוך כעשר דקות ונחשבת לבעלת רמת מהימנות גבוהה ביותר של 95%. ציודם של שוטרי אגף התנועה במכשיר זה צפוי ליצור בעיה גדולה לצרכני הקנאביס, שכן תוצרי פירוק החומר נותרים בגוף כשבועיים ימים ואף יותר. כך יכול להיווצר מצב שבו רוכב עישן כשבוע קודם למועד בו נעצר לבדיקה, אך היא צפויה להצביע על כך שהוא נוהג תחת השפעת סם.

ומה ההשלכות הפליליות של רכיבה תחת השפעה? עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, אומר: "ראשית, אנו מדברים על שלילת רישיון הנהיגה למשך של עד שנתיים, ובמקרים מסוימים גם מאסר בפועל. אולם זה לא מסתכם בכך. ההרשעה יכולה להשפיע על נכונות חברות ביטוח לבטח בעתיד את הרוכב בפרמיה זולה. כמו כן, במקרה תאונה חברת הביטוח עלולה להתנער ממתן כיסוי ביטוחי – מצב שיכול להכניס את המבוטח לתוך סחרור כלכלי. בנוסף, עד כה, על מנת ששוטר יחייב רוכב לעבור בדיקת דם או שתן, היה עליו להוכיח כי התעורר אצלו חשד סביר לכך. מנגד, בדיקת הרוק מייתרת את הצורך להוכיח זאת ומספקת אינדיקציה שבהתאם לתוצאותיה יחליט השוטר האם לחייב את הנבדק לבצע גם בדיקת דם או שתן. אמנם בדיקת הרוק אינה מהווה ראיה חותכת, אבל אם הרוכב יסרב לביצועה, מבחינת השוטר התגבש החשד הסביר שיאפשר לו לדרוש ביצוע של בדיקת דם או שתן. במקרה בו הרוכב סירב לבדיקה – הוא ייחשב כנוהג תחת השפעת סם".

ההמלצה החד-משמעית שלנו היא כמובן לא לצרוך קנאביס בטרם עלייתכם לכביש. לא רק בגלל ההשלכות המשפטיות, אלא גם ובעיקר על-מנת לשמור על בטיחותכם.

• הזירה המשפטית: קנאביס ורכיבה
• בגלל הקורונה: שוק שליחי הקנאביס בוער

כאשר אתם חושבים על המונח 'תאונת דרכים', ההיגיון מנחה כי ההגדרה היא אירוע תאונתי שנגרם במהלך הרכיבה, כשהכלי מונע. אולם במרוצת השנים האחרונות חל שינוי בעמדת בתי המשפט כלפי מושג זה, ובלא מעט פסיקות הורחבה ההגדרה גם בהקשר של מקרים בהם הכלי נמצא במצב של עמידה או אפילו כבוי. ההבדל בין 'סתם' תאונה לבין תאונת דרכים יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד כסף שתקבלו מחברת הביטוח, בכפוף כמובן לאופי ועומק הפציעה. על מנת להבין כיצד הרחיבו בתי המשפט את המונח תאונת דרכים, שוחחנו עם עו"ד אסף ורשה – יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין.

איך ייתכן שבית המשפט קובע כי תאונת דרכים יכולה להיגרם גם כשאופנוע לא בתזוזה? זה לא סותר את ההיגיון הבריא?

צריך להבדיל בין השכל הישר ובין ההיגיון המשפטי. על-פי פסיקת בתי המשפט, גם תאונה שאירעה במצב בו הרכב לא היה בנסיעה, עדיין, מופעל הסיכון התעבורתי ועלולות להיגרם תאונות. למעשה, מה שבית המשפט בוחן הוא האם הנזק שנגרם לנפגע קשור לסיכון שכרוך בשימוש ברכב למטרות תחבורה, והאם השימוש בו הוא שגרם לנזק. לצד זאת, בית המשפט גם מייחס חשיבות רבה למגע הפיזי בין הרוכב והאופנוע. כלומר, בית המשפט יראה בנזק שנגרם במהלך ירידה מהאופנוע כתאונת דרכים שמזכה את הרוכב בפיצוי.

ומה הדין בנוגע לנפילה מהאופנוע תוך כדי עלייה עליו? האם אפשר לקבל פיצוי על נזק שנגרם בנסיבות כאלו?

תאונה בנסיבות כאלו בדיוק הגיעה לפתחו של בית המשפט. מדובר על חוקר פרטי שעלה על הקטנוע, ותוך כדי כך נפל ונחבל. חברת הביטוח התנגדה. ראשית היא טענה כי התאונה אירעה בנסיבות אחרות, ושנית, אף אם זו התרחשה כנטען – לא מדובר על תאונת דרכים. בפתח הדיון הבהיר השופט כי "ניסיון החיים המשפטי והכללי מלמד שתאונות עשויות להתרחש בשלל סיטואציות שונות ומשונות שאיש לא העלה על דעתו שיכול ויקרו". לדבריו, בסופו של יום לשכל הישר ולניסיון החיים יש מקום בלתי מבוטל בהכרה בהיתכנותה של התאונה או של תוצאותיה. כמו כן הוא קבע כי על אף שהאופנוע לא היה מונע, התאונה נחשבת כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

סוף דבר – בחישוב סך הפיצויים, תוך התחשבות בנכות שנגרמה, הפסדי ההשתכרות של התובע והוצאות משפט, העמיד השופט את היקף הפיצויים על 246,186 שקלים (לאחר ניכוי תגמולי המל"ל).

האופנוע לא הניע ודחפתי אותו במעלה הכביש. תוך כדי תנועה החלקתי ונפצעתי. האם פציעה בנסיבות כאלו מהווה תאונת דרכים?

תתפלאו, אבל כן. לאחרונה ניתן פסק דין בסיפור ממנו ניתן להקיש גם כלפי תאונה עם דו-גלגלי. בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה חברת ביטוח בתשלום פיצויים לאדם שיצא לדחוף את הרכב של זוגתו שנתקע, וכתוצאה מכך נגרם לו קרע במרפק. המבטחת טענה שהאירוע לא מהווה תאונת דרכים לפי החוק, אך השופטת  קבעה שדחיפת רכב לצורך חילוצו היא בגדר "שימוש ברכב", וחייבה את חברת הביטוח לשלם פיצויים.

בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח שהאירוע הנטען אינו תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן הרמה של רכב בידיים אינה מופיעה בהגדרת 'שימוש ברכב' בחוק. לשיטתה, לא מדובר בפעולה חיונית והכרחית לנסיעה ברכב, ולא סביר שמשתמש ברכב יבצעה. בית המשפט קיבל את טענת בא כוחו של הנהג, עו"ד טל רבי, וקבע כי האירוע מהווה תאונת דרכים, כיוון שדחיפת הרכב לצורך חילוצו לאחר שכבר החלה הנסיעה היא בגדר 'שימוש ברכב מנועי' לפי ההגדרה בחוק.

קיבלתי כווייה מהאגזוז של האופנוע. האם מדובר על תאונת דרכים?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". שימוש ברכב מנועי הוא "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב. למעט טעינת מטען או פריקתו כשהרכב עומד". לפיכך, תביעה בגין כווייה שנוצרה במהלך ירידה או עליה מהאופנוע עשויה להתקבל.

הקפיץ באמצעותו אני קושר את המטען על חלקו האחורי של האופנוע השתחרר והקרס שלו פגעה בי. אני מניח, לפי הדוגמאות שהבאת, שגם זה מוגדר כתאונת דרכים.

נכון. בית המשפט דן בתיק של מ', שעבדה כמאבטחת בסניף הביטוח הלאומי בחדרה. בתום המשמרת ירדה לחניון בו חנה האופנוע שלה. היא נעמדה לשמאלו, התניעה אותו ותלתה את הקסדה על הכידון. כעת הניחה את תיקה האישי על המושב האחורי של האופנוע וקשרה אותו למושב עם קרסי מתכת. היא היתה משוכנעת שכל הקרסים מהודקים היטב. כשפנתה לעלות על האופנוע השתחרר אחד הקרסים וקפץ לתוך עינה השמאלית. מ' איבדה כליל את ראייתה בעין שמאל. נכותה הוערכה ב-45% לצמיתות. לדעת השופט שדן בתיק, תהליך ההכנה לקראת הרכיבה על האופנוע הוא חלק טבעי ואינטגרלי מתהליך ה'כניסה' לאופנוע. מדובר בתהליך אשר מתחיל עם תחילת הכנת האופנוע ורוכבו לרכיבה ועוד טרם העלייה על מושב האופנוע. "ניתן לראות ברשת הקשירה כמעין דלת רכב שנטרקה ולמעשה 'נזרקה' לעבר מי שנמצא לידה".

ומה בנוגע לסיטואציה בה תוך כדי תיקון האופנוע, הרוכב נפגע כתוצאה משימוש בכלי עבודה מסוים? זו תאונת דרכים?

כן. גם זו תאונת דרכים. לבית המשפט הוגשה תביעה בגין מקרה בו אדם נפגע במהלך ניסיון החלפת גלגל ברכב, כשבעת פתיחת הבורג עף מפתח ה'צלב' על פניו ופגע בו. השופט קבע כי מדובר על תאונה שעונה להגדרה 'תאונת דרכים'. כמו כן, גם מקרה לדוגמה בו האופנוע נפל מהרגלית ופגע ברוכב, מהווה תאונת דרכים.

המסקנה היא שככל שנפגעתם מהאופנוע באופן זה או אחר – בצורה ישירה או עקיפה – רצוי להתייעץ עם עורך דין על-מנת למצות את זכויותיכם, שכן ההגדרה לתאונת דרכים עשויה להיות רחבה מאוד.