צילום אילוסטרציה: אביעד אברהמי
אין דבר נורא יותר מאשר להיקלע לסיטואציה שבה הילד שלך עף מהאופנוע בזמן שהוא מורכב על-ידך, ונפצע באורח קשה. רוכבים שהיו מעורבים בתאונות כאלו מספרים כי התחושה היא של נצח – החל מהרגע שבו אתה מבין שהתאונה כבר כאן, דרך השנייה בה היא מתרחשת, ועד הסיטואציה המחרידה שבה אתה קם מהקרקע ומביט בילדך נאנק מכאבים. מבעית.
אך מסתבר שיש תרחיש רע לא פחות – שהתאונה נגרמה בשל החלקה על שמן, אולם בוחני משטרת ישראל מתרשלים בעבודתם והתביעה המשטרתית מגישה כנגדך כתב אישום חמור. לא רק שהחיים שלך קיבלו תפנית חדה ועליך ללוות את הילד בתהליך ההחלמה הארוך, אלא במקביל גם לנהל משפט מיותר שיכול היה להימנע לו המדינה הייתה עושה את המוטל עליה ולא מגישה כתב אישום על בסיס תשתית ראייתית קלושה.
זה בדיוק מה שקרה לרוכבת מירושלים, שבאוגוסט 2017 רכבה בשדרות שמואל מאיר בעיר וברגע מסוים, בעודה מרכיבה את ביתה, החליקה על כתם שמן. בבית החולים אבחנו כי הילדה פצועה קשה וסובלת משברים רבים ואיברים פנימיים מרוסקים. כעבור מספר שבועות דפק על דלתה שליח ומסר לה כתב אישום חמור בו נטען כי התאונה נגרמה בשל רכיבה במהירות בלתי סבירה בנסיבות ובתנאי הדרך באופן שמנע ממנה את השליטה על האופנוע.
במסגרת הדיון טענה השוטרת שהגיעה למקום כי תא השטח נסרק והיא לא הבחינה בקיומו של הכתם. כמו כן, המדינה טענה כי הנאשמת לא ציינה בהודעתה הראשונה כי הבחינה בכתם שמן, אלא שמעה זאת מאנשים שנכחו בזירת האירוע. בנסיבות אלו נטען כי הנאשמת כשלה בניסיונה לשכנע שהתאונה התרחשה שלא כתוצאה מרשלנותה, ועל כן יש להרשיעה בעבירות המיוחסות לה.
מנגד טענה הנאשמת כי חומר הראיות של המדינה דל ואינו כולל דו"ח בוחן כמתחייב, אלא דו"ח של שוטרת שהגיעה למקום התאונה. לשיטתה, אין די בדו"ח של שוטרת 'רגילה' ובתוכנו כדי לבסס האשמה בגין חוסר זהירות. עוד נטען כי הגורם שזימן למקום את כוחות ההצלה טען בשיחה כי התאונה התרחשה בעקבות החלקה על כתם שמן. על כן יש לזכות את הנאשמת.
אז מה פסק בית המשפט? ראשית, מבחינה עובדתית אין כל ראיה שמצביעה כי מהירות נהיגתה של הנאשמת הייתה גבוהה מהמותר. מדובר על כיכר ממנה החלה הרוכבת את השתלבותה אל הציר, כך שממילא הנחת המוצא היא שמהירות הנסיעה במצב זה הינה איטית. עוד טענה השופטת כי החלקת אופנוע כשלעצמה אינה יכולה לשמש כהוכחה לרשלנות. "לאור דלות החומר הראייתי עליו נשענת המאשימה, יש טעם בטענות ההגנה לכך כי קיימים בתיק חוסרים משמעותיים, חלקם במובן של מחדלי חקירה שמנעו את האפשרות לקבל תמונה ראייתית ברורה יותר", כתב השופט ארנון איתן. בית המשפט מתח ביקורת על כך שלא ברור מדוע המשטרה נמנעה מגביית הודעה מהעד, שהרי מדובר בבחור שדיווח מלכתחילה על האירוע.
בסופו של יום זיכה בית המשפט את הנאשמת בפסק דין שניתן לפני שבועות ספורים, רק חבל מאוד שהיא נדרשה לעבור עינוי דין והליך משפטי מיותר. עו"ד אסף ורשה מסביר כי כב' השופט שב וחזר על העובדה כי כאשר מדובר על מחדלי חקירה, נדרשת בחינה כפולה: "תחילה על בית המשפט לבחון אם קיימים מחדלים כאמור, ולאחר מכן עליו לקבוע באם בעקבות אותם מחדלים קופחה הגנתו של הנאשם באופן שהקשה עליו להתמודד עם חומר הראיות העומד נגדו". בנסיבות בהן למקום התאונה לא הגיע בוחן משטרתי ולא נבדקו ממצאים על-ידו בזירה, לא ניתן לשלול הימצאותו של כתם השמן, מיקומו ותרומתו להתרחשות התאונה – בהתאם לעדותו של עד ההגנה – ובכך ליצור את הספק באשר לאשמתה של הנאשמת והסיבה להחלקתה על הכביש.
