קטגוריה: לרוכב המתחיל

המדריך השלם לתחזוקת קסדה. קבלו 10 כללים שיעזרו לכם לשמור על קסדת הרכיבה שלכם בטיחותית יותר, נוחה יותר ונעימה יותר.

הקסדה היא אישית – אל תתנו אותה לאחרים!

הקסדה היא שלכם, ושלכם בלבד. עם הזמן היא מתאימה את עצמה למבנה הפנים שלכם, כך שעליכם היא תשב בצורה הטובה ביותר. אל תתנו לאחרים לרכב עם הקסדה האישית שלכם, מהסיבה הפשוטה שאתם לא רוצים שמבנה פנים של אדם אחר יהיה בתוך הקסדה שלכם. חוץ מזה, אתם גם לא רוצים זיעה של אדם אחר אצלכם בקסדה.

אל תאכסנו ציוד בתוך הקסדה

מכירים את זה שמסיימים רכיבה, מורידים קסדה וכפפות, ואוטומטית זורקים לתוך הקסדה את הכפפות, המפתחות, הטלפון והסיגריות? אז זהו, שעדיף שלא. אתם לא רוצים את כל הג'יפה שיש בכפפות הרכיבה אצלכם בתוך הקסדה ועל הראש. תשאירו את הקסדה נקייה מחפצים, היא לא חלל אכסון. את הכפפות תחזיקו בנפרד או שתשימו בתיק.

הניחו את הקסדה על הבסיס

השתדלו להניח את הקסדה תמיד על בסיסה (חלקה התחתון) ועל משטח יציב. קסדה שמונחת הפוך נשרטת, ואף עלולה להתגלגל על המשקף ואז גם הוא יישרט. עם הזמן הקסדה תיראה מגעיל, וכך גם יהיה היחס שלכם אליה. בנוסף, הניחו את הקסדה על משטח יציב על מנת שלא תיפול. זה לא כל כך נעים וגם לא בטיחותי כשקסדה נופלת – למשל ממיכל הדלק של האופנוע – וחוטפת מכה. זכרו שתפקידה של הקסדה להגן על הראש, ואתם רוצים שגם יהיה לכם נעים בתוכה.

תנו לקסדה מקום של כבוד

כשאתם בבית, השתדלו לא להניח את הקסדה על השולחן או על הספה. תנו לה את הכבוד המגיע לה והתקינו מדף ייעודי לקסדות – שם הקסדה או הקסדות יעמדו אחר כבוד. אם אתם ממש חברים, אז התקינו מדף מספיק גדול כדי לארח גם קסדות של חברים שבאים לבקר.

שמרו על המשקף נקי

משקף הקסדה הוא החלון שדרכו אתם רואים את כל מה שקורה על הכביש, לכן שמרו עליו נקי ושלם. בהמשך לסעיף הקודם, כשהקסדה לא בשימוש הניחו אותה כך ששום דבר לא ייגע במשקף על מנת שלא יישרט. בנוסף, הקפידו לנקות את המשקף לעתים קרובות מאוד. אפשר לנקות את המשקף עם מגבונים לחים, עם מטלית רכה טבולה במים או בתרסיס לניקוי חלונות, ואז לייבש ולנגב עם מטלית בד רכה (למשל מיקרופייבר) או עם מטלית לניקוי משקפיים. אחת לכמה זמן פרקו את המשקף ושטפו אותו היטב במים זורמים.

יש גם חומרים ותרסיסים ייעודיים לניקוי משקפים שעושים עבודה טובה בהחלט, אולם אנחנו מעדיפים לשמור על פשטות ולהשתמש בחומרים שיש בכל בית בלי להשקיע כסף מיותר. מטלית רכה ומים או תרסיס לניקוי חלונות יעשו היטב את העבודה ולא יפגעו במשקף.

שמרו על הריפודים נקיים

מכירים את זה שהריפודים הפנימיים של הקסדה כבר נהיים שחורים מרוב השימוש והזיעה שנדבקה בהם? אז אל תגיעו למצב הזה. רוב הקסדות המודרניות מגיעות עם ריפודים פריקים. אחת לכמה שבועות פרקו את הריפודים מהקסדה וזרקו אותם למכונת הכביסה יחד עם שאר הכביסה שלכם (30-40 מעלות, כביסה צבעונית רגילה). לאחר מכן שימו אותם לייבוש (לא בשמש ישירה ולא במייבש כביסה) והחזירו אותם לקסדה. פתאום תגלו שהרבה יותר נעים לראש שלכם להיות בתוך הקסדה, וזה משליך באופן ישיר על הבטיחות. מה גם שאחרי הכביסה כריות הלחיים נוטות לחזור לנפח המקורי שלהן, אז הקסדה גם תרגיש לכם יותר הדוקה – כמו חדשה.

זה המקום לנפץ מיתוס: כביסה במכונה לא פוגעת בריפודי הקסדה כמו שאינה פוגעת בשאר ציוד הרכיבה שעשוי מבד כזה או אחר, בדיוק כמו שכביסה אינה פוגעת בבגדים שלכם שאותם אתם מכבסים. יותר מזה – כביסה תזיק לריפודים משמעותית פחות מהמלחים של הזיעה שלכם. לא לחשבן – לכבס!

אגב, גם לניקוי ריפודים תמצאו חומרים ייעודיים, אבל גם כאן נמליץ להיצמד לשיטה השמרנית – כביסה.

נקו את הקסדה

גם הקסדה עצמה צריכה להיות נקייה. שאריות ברחשים, אבק, רסס מרכבים שנסעו לפניכם על כביש רטוב – כל אלה יכערו את הקסדה, אבל גם עלולים לפגוע בה לאורך זמן בגלל החומצות והמלחים שבהם.

כשהקסדה מתלכלכת, השקיעו כמה דקות לניקוי יסודי, כולל של פתחי האוורור. אפשר לנקות עם מטלית לחה, עם מגבונים לחים או עם תרסיס לניקוי חלונות ומטלית רכה. הקפידו לנקות גם את הפתחים הקטנים וחיבורי הפלסטיקה השונים.

שמנו את צירי המשקף

קסדות חדשות, בעיקר האיכותיות מביניהן, מגיעות בדרך כלל עם בקבוקון של שמן סיליקון כזה או אחר שמיועד לצירי המשקף. אחת לכמה זמן – אחרי ניקוי יסודי, שימו טיפה או שתיים משמן הסיליקון הזה על צירי המשקף והחיבור שלו על מנגנון הפתיחה והנעילה. אז תגלו שהמשקף נפתח וסגר הרבה יותר חלק ונעים, והוא גם אוטם טוב יותר.

נשיאת קסדה – לא מהריפודים

נכון שבאופן אוטומטי כשמורידים קסדה נושאים אותה מהריפודים או מהסנטר? אז התשתדלו להימנע מזה. לאורך זמן, הלחץ שהיד מפעילה על הריפודים גורם לחומר הפנימי של הקסדה להימעך, ואז ההתאמה לפנים תהיה פחות טובה, והסכנה ברורה. אז נכון שזה קצת מעיק, אבל מומלץ לקחת את הקסדה איתכם בתוך השק הייעודי שלה. ככה גם הסיכוי למכות ופגיעות קטן משמעותית.

בכל מקרה – לא להרים את הקסדה מהמשקף. זה מלכלך אותו ועלול לפגוע בצירים.

הקסדה לא בשימוש? כסו אותה

אם הקסדה לא נמצאת בשימוש, גם אם מדובר בימים ספורים, כסו אותה בשק הייעודי שלה. כך הקסדה תישמר טוב יותר.

ובחייכם, תחליפו קסדה לפעמים

אורך החיים של קסדות לפי היצרנים עומד בממוצע על 5 שנים. אולם אנחנו בישראל, לא בשווייץ, ואחרי 5 שנות שימוש בשמש ובזיעה הלבנטינים, הקסדה עלולה להיראות ולהרגיש כמו פח. תנו לראש שלכם את הכבוד שמגיע לו והחליפו את הקסדה לפני שהיא מתבלה לגמרי ומתפרקת.

לא חייבים לרכוש קסדה ב-4,500 ש"ח. קיימות היום בשוק לא מעט קסדות תקציב במחירים הנמוכים משמעותית מ-1,000 ש"ח, והן מספיק בטיחותיות וגם נוחות למדי. קסדה כזו אפשר להחליף אפילו אחת לשנה, וכך ליהנות מקסדה 'טרייה' ובטיחותית כל הזמן.

למדריך השלם לרכישת קסדה – לחצו כאן

אין רוכב דו-גלגלי שלא מכיר את סימוני הצבע החלקים של סימוני הכביש – בעיקר בערים. הסיבה לכך שסימוני הכבישים כל כך חלקים היא שהרשויות משתמשות בצבע חד-רכיבי פשוט (צבע פלסטי, צבע אקרילי), שמקדם החיכוך שלו נמוך מאוד. למרות זאת, הרשויות המקומיות ממשיכות להשתמש בצבע חד-רכיבי – בגלל עלותו הנמוכה.

יצאנו לבדוק עד כמה סימוני צבע על כביש עירוני ממוצע אכן מחליקים – ביבש וברטוב, והשווינו את התוצאות לשני פתרונות אפשריים – צבע דו-רכיבי הכולל חלקיקי זכוכית להגברת האחיזה ויריעות סימון של חברת 3M.

התוצאות מדהימות – לא פחות – ומוכיחות עד כמה הזלזול בחיי אדם עמוק כשמולו ניצב חיסכון כספי לטווח קצר.

צפו בסרטון שהפקנו בשיתוף עם 'עולם הרכב' של ערוץ הספורט:

%CODE1%

קסדה היא אביזר הבטיחות הראשון במעלה לרוכב דו-גלגלי, וגם הפריט האישי והאינטימי ביותר של הרוכב. בשוק ישנו מבחר עצום של קסדות – לכל שימוש וכמעט לכל תקציב, מה שהופך את בחירת הקסדה למשימה קצת מורכבת.

כדי להקל מעט במלאכת התאמת קסדה חדשה ובתהליך הרכישה, כתבנו את המדריך הזה – שייתן מידע שימושי ומקיף בתהליך של בחירת הקסדה המתאימה. המדריך מתייחס לקסדות כביש סגורות, אולם אותם עקרונות חלים גם על קסדות שטח, קסדות דו-שימושיות או קסדות 3/4.

המדריך כולל 10 סעיפים, שמסודרים לפי סדר כרונולוגי של בחירת קסדה, ובסוף סעיף נוסף שמתייחס לתקנים ולבטיחות. בואו נתחיל לבחור את הקסדה הבאה שלנו.

שלב ראשון – הגדרת תקציב

כניסת היצרנים הסינים לשוק הקסדות בעשור האחרון פתחה את טווח המחירים, וכיום ניתן למצוא קסדה לכל תקציב – החל ממאות בודדות של שקלים ועד קסדות פרימיום שמדגדגות את ה-5,000 ש"ח. הרוב המכריע של יבואני הציוד מחזיקים כיום ליין קסדות החל מזולות ופשוטות ועד לקסדות איכות יקרות.

בגלל המגוון הרחב והמחירים היחסית נוחים, אפשר לרכוש קסדה בתקציב נמוך יחסית, ואפילו להחליפה אחרי פרק זמן קצר יותר מקסדת איכות. באופן זה נהנים מקסדה 'טרייה', והמחיר הנמוך מאפשר להחליפה כשהיא מתחילה להתבלות – בלי להגיע לבלאי 'כבד'. במידה רבה שיטה זו עדיפה מבחינה בטיחותית.

בשורה התחתונה – אפשר להגדיר תקציב של כ-600 ש"ח עד פחות מ-2,000 ש"ח, ולקבל קסדה טובה, נוחה ובטיחותית. המפונקים יכולים לרכוש את קסדות הפרימיום האיכותיות. זכרו שקסדות הפרימיום אינן בהכרח בטיחותיות יותר, אלא נוחות ומפנקות יותר. הן בעלות איכות חומרים וגימור טובים יותר, וכן טכנולוגיות יותר – למשל בסינון רעשי רוח ואטימה. או בקצרה – איכות חיים גבוהה יותר.

שלב שני – סקר שוק

אחרי שהגדרתם את התקציב לקסדה, זה הזמן לקחת את הרגליים, לעשות סיבוב קצר במתחם היבואנים בדרום תל-אביב ולבדוק אילו דגמים של אילו מותגים עומדים במסגרת התקציב שלכם. כן, אפשר גם באינטרנט.

לא משנה מה התקציב שלכם, אתם תגלו שיש עשרות דגמים שעשויים להתאים למסגרת התקציב ולצרכים. זה הזמן לסנן – והסינון יתבצע בכמה שלבים.

שלב שלישי – התאמה

זהו השלב החשוב ביותר, גם לנוחות הנסיעה שלכם עם הקסדה, אבל בעיקר לבטיחות הראש שלכם!

הקסדה צריכה להתאים בדיוק לראש. יש מבנים שונים של קסדות שמתאימים לצורות שונות של ראשים, ויש מידות שונות של קסדות.

ראשית, הקסדה צריכה להתאים בדיוק למבנה הראש שלכם. אם הקסדה לוחצת מדי באזורים מסוימים – למשל באזור המצח או בחלק האחורי של הראש – בחרו קסדה אחרת שמתאימה למבנה הראש שלכם. כן, גם אם מאוד אהבתם את הצביעה שלה. באותו האופן, אם אתם מרגישים שהקסדה רופפת מדי באזורים מסוימים ויושבת טוב על אזורים אחרים של הראש – המבנה של הקסדה פחות מתאים למבנה הראש שלכם. בחרו דגם אחר.

שנית, מידת הקסדה. כל דגם של קסדה מגיע במידות שונות, למשל S, M, L, XL וכו'. מידת הקסדה נקבעת על ידי היקף הראש באזור הרחב ביותר של המצח, כלומר באזור הרקה.

אפשר להגיע מוכנים ולמדוד בבית בעזרת סרט מדידה את היקף הראש, וכך לקבל מושג ראשוני על מידת הקסדה שלכם. אבל בכל מקרה – הקסדה צריכה לשבת מהודק על הראש, במיוחד בלחיים, אבל לא ללחוץ מדי, בעיקר באזור המצח. גם אם הקסדה לוחצת מדי את הלחיים כשהיא חדשה – זה בסדר גמור, שכן עם הזמן כריות הלחיים יתאימו את עצמן למבנה הפנים שלכם והנוחות תשתפר.

הנקודות העיקריות בהתאמת הקסדה – במבנה ובמידה:

• התאמה מלאה למבנה הפנים – עוטפת את כל הראש בלי ללחוץ ובלי אזורים חופשיים
• לא לוחצת מדי על המצח והרקה
• לא לוחצת מדי על חלקו האחורי של הראש
• כן לוחצת את הלחיים פנימה לתוך הלסת
• כשמחזיקים חזק את שריר הצוואר כדי שהראש לא יזוז ומזיזים את הקסדה מעלה ומטה – הקסדה כמעט ולא זזה, למעט תנועה מינימלית שנגרמת מעיוות הריפוד של הקסדה ושל עור הפנים
• בדקו ששדה הראייה דרך הקסדה רחב מספיק. אל תתביישו לצאת עם הקסדה אל האופנוע שלכם שחונה בחוץ, לשבת בתנוחת רכיבה ולבדוק ששדה הראייה אכן טוב.

בגלל הסעיף הכך כך חשוב הזה של התאמה מושלמת לראש, ההמלצה שלנו היא חד-משמעית – למדוד את הקסדה ולא להזמין על עיוור באינטרנט על סמך המלצות של חברים. זכרו – קסדה שמתאימה לראש אחד לא בהכרח תתאים לראש אחר.

שלב רביעי – משקל ונוחות כללית

אחרי שמדדתם מגוון קסדות ומצאתם כמה קסדות שמתאימות במבנה ובמידה, עכשיו זה הזמן לחפש את הקסדות הקלות והנוחות יותר – במיוחד אם אתם מבלים זמן רב על הדו-גלגלי ובמיוחד אם מדובר במהירויות גבוהות.

על הקסדה להיות קלה ככל האפשר, וזאת כדי לא להעמיס את שרירי הצוואר, אבל יחד עם זאת גם נוחה.

חשוב לזכור שבדרך כלל קסדות קלות הן טכנולוגיות יותר ועל כן עשויות להיות יקרות יותר, אז הישארו בגבולות התקציב שהגדרתם.

שלב חמישי – ריפודים פריקים

זהו לכאורה סעיף זניח, אך לדעתנו הוא חשוב מאין כמוהו. הרבה מאוד קסדות מגיעות היום עם ריפודים פריקים. כן, גם אלו הזולות. הריפוד הוא החלק בקסדה שבא במגע ישיר עם הראש שלכם, ולכן הוא צריך להיות נקי ורענן. ריפודים פריקים הם יתרון גדול, מפני שאפשר לזרוק את הריפודים למכונת הכביסה וליהנות מריפודים טריים, נקיים וריחניים. אל תצחקו, זה חשוב גם לבטיחות.

לכן ההמלצה שלנו – רכשו קסדה עם ריפודים פריקים.

שלב שישי – אוורור

גם זה סעיף שלכאורה זניח, אולם בקיץ הישראלי קסדה לא מאווררת עלולה להיות סיוט, שפוגע באופן ישיר בבטיחות.

מבין הקסדות שנשארו אחרי הסינון שלמעלה, בחרו את אלו עם מנגנוני האוורור הנדיבים ביותר.

שלב שביעי – משקף

עוד נושא טריוויאלי לכאורה, אולם חשיבותו גבוהה שכן דרכו אתם רואים את הכביש והנעשה בו. בחרו קסדה עם משקף איכותי נגד שריטות, ובדקו שיש את האופציה להחליף משקף במידה והמקורי נשרט, או לרכוש משקף כהה נוסף במקביל לשקוף.

עניין חשוב נוסף לרוכבים בחורף – הכנה על המשקף לפינלוק, שהוא משקף גמיש שמתלבש על המשקף המקורי בחלקו הפנימי ומונע אדים.

שלב שמיני – אבזור

כאן יש המון אופציות בקסדות, ואתם צריכים להחליט מה מתאים לכם, על מה אתם מוכנים לשלם ומה מיותר בעיניכם.

כך למשל, יש כיום קסדות רבות שמגיעות עם משקף שמש כהה מובנה. זכרו רק שמשקף כזה מגביר את רעשי הרוח בקסדה. מצד שני – הוא נוח מאוד ושימושי.

אבזור נוסף יכול להיות אפון או סנטרון, שמעבר לפוזה הקרבית שלהם מפחיתים את האדים על הקסדה ומונעים כניסת חרקים מחלקה התחתון.

שלב תשיעי – הכנה לדיבורית

רוכבים רבים משתמשים כיום במערכות תקשורת (דיבוריות) לקסדה. כן, גם אנחנו. יצרניות הקסדות הבינו ממזמן את הטרנד הזה, וקסדות רבות מיוצרות כיום על הכנה אינטגרלית לדיבורית. יש שקעים ייעודיים לאזניות, יש מקומות מיוחדים לחיווט ויש הכנה לתושבת של דיבורית.

אם אתם משתמשים במערכת תקשורת – ודאו שהקסדה שאתם רוכשים אכן מתאימה לכזו.

שלב עשירי – אורך חיים

על פי יצרניות הקסדות, אורך החיים של קסדה עומד על 5 עד 7 שנים, תלוי ביצרנית. בזמן רכישת הקסדה בדקו את תאריך הייצור שלה במדבקה או בהטבעה. אל תרכשו קסדה ישנה מדי, גם אם אתם מתכוונים להחליף אותה אחרי שנה וגם אם מוכרים לכם אותה במחיר מאוד מפתה. בדיוק כמו בצמיגים – קסדה קונים 'טרייה'.

דבר אחרון – בטיחות ותקנים

את הסעיף הזה השארנו לסוף, לא כי הוא לא חשוב אלא כי ישנן דעות שונות ואפילו סותרות לגבי תקני קסדות והבטיחות שלהן. יהיו כאלה שיישבעו שתקן ECE האירופאי הוא המומלץ (זה התקן גם לקסדות בישראל), יהיו כאלו שימליצו על תקן DOT האמריקאי (קסדות כבדות יותר מתקן ECE), ויהיו כאלה שיגידו שתקן SNELL בכלל בטיחותי מכולן. יהיו גם כאלה שפשוט ייכנסו לאתר של SHARP, שבודקת ומדרגת קסדות בשיטה שלה, וירכשו קסדה רק אם קיבלה ציון גבוה בדירוג של SHARP.

אנחנו אומרים דבר פשוט – רכשו קסדה של מותג ידוע, גם אם מדובר בקסדה זולה, והכי חשוב – ודאו שיש לקסדה תקן כלשהו. כאמור, הקסדות שמיובאות ארצה הן בעלות תקן ECE, ותו התקן כתוב על חלקה האחורי.

תיהנו מהקסדה החדשה שלכם!

בחלק הבא – המדריך לתחזוקת קסדה.

החורף בישראל לא נמשך זמן רב, ולעתים רכיבה של יום אחד עשויה לכלול בוקר מקפיא עצמות, צהריים נעימים, אחר הצהריים שמשי עם רוחות, וערב קר גשום וסוער. איך אפשר לצאת לרכיבה בבוקר ולחזור בערב בלי לסבול או לסחוב צ'ימידן של בגדים? פול גז מציגים – מודל שלושת השכבות המורחב.

המודל מתייחס לביגוד מקצועי אנו לובשים ברכיבה על אופנוע, והוא מתוכנן כך שישמור על חום הגוף מבפנים, ימנע כניסת רוח וקור מבחוץ ובמקביל יהווה ציוד מגן לרכיבה, אך מאידך שלא יסרבל, יאפשר רכיבה נוחה על האופנוע, ינדף זיעה ולא יהיה חם מדי בשעות החמות יותר. במודל 3 שכבות של ביגוד.

שכבה תחתונה. ביגוד תרמי מנדף זיעה, צמוד לגוף ומהודק. ראיתם את הסרט האחרון של סופרמן? שאלתם את עצמכם איך יכול להיות שהוא משייט במהירות גבוהה בסטרטוספרה ולא קר לו? זה כנראה קשור לעובדה שזו דמות בדיונית, אבל אנחנו רוצים להאמין שהבגד הצמוד שלו עוזר. בשכבה התחתונה אנחנו רוצים בגד ארוך, צמוד לגוף ככל האפשר, עבה, אך מנדף זיעה. למה לנדף? כי מים מתקררים מהר, וברגע שתתחילו להזיע מפעילות והזיעה לא תנודף – היא תתקרר ותקרר גם אתכם.

כלל האצבע פשוט – ככל שהבד עבה יותר הוא מחמם יותר, עם מספר יוצאים מהכלל (ביניהם צמר טבעי) שיכולים לחמם היטב גם בלי להיות עבים במיוחד. הבעיה עם צמר טבעי היא שהוא לא מתאים לכל אחד מכיוון שהוא עלול לגרום לגירוד בעור, ולכן יתאים יותר בשכבה אחרת. אם אתם נוטים להזעה או שמתחיל להיות לכם חם מוקדם מהרגיל – מומלץ לקנות חולצה ארוכה מנדפת זיעה כשכבה תחתונה, ועליה ללבוש חולצה תרמית צמודה שתוכלו להסיר אם יתחיל להתחמם. החשיבות בהצמדה שהיא מבטיחה שכל החום שמיוצר על ידי הגוף שלכם יישמר בפנים ולא ייפלט לאטמוספירה. אם קר לכם במיוחד –  זה המקום ללבוש שתי חולצות תרמיות כמה שיותר עבות – כאן התרומה בעובי תשפיע הכי הרבה.

שכבת ביניים. מהווה תווך בין השכבה העליונה (שחשופה למזג האוויר) לבין הגוף. זה המקום לשים סופט-של או אפודית, ולשקול שימוש בצמר. באופן כזה אפשר לקבל מקסימום חימום ובידוד עבור הגוף וליצור שכבת אוויר פנימית מבודדת, בלי לסרבל את עצמכם בזמן הרכיבה. בהערת ביניים נוסיף מילה על צמר גמלים – הגמל צריך לשרוד יום חם במיוחד במדבר ולילות מקפיאים, והצמר שלו מעולה לשימור חום תוך פיזור ונידוף זיעה ולחות. אם אתם מוצאים אפודית מצמר גמל או ציוד דומה – שקלו לשדרג את עצמכם. למרות זאת, המנצח הגדול והשם הכי פופולרי בתחום הצמרים הוא מרינו – צמר כבשים בעל מאפיינים דומים. מומלץ לבדוק שהוא לא גורם לכם לגירוד, ובכל מקרה עדיף שלא יבוא במגע ישיר עם הגוף. כלל אצבע טוב לבדיקה אם השילוב של שכבה תחתונה עם שכבת ביניים עבה מספיק הוא להישען עם הגב על קיר קר ולבדוק אם הקור חודר אליכם. אם כן – מומלץ להוסיף שכבה. מבחינת שימושים נוספים כאן בשכבת הביניים, ניתן ללבוש סופט-של שניתן לפתוח בו את הרוכסן, או אפודית שמחממת רק את מרכז המסה, בלי שרוולים. כיום קיימים מותגים רבים שמוכרים ציוד כזה שניתן לקפל לגודל של אגרוף ולאחסן בתיק גב. לא שוקל כלום ולא תופס מקום.

שכבה חיצונית. להגנה מאיתני הטבע. בזמן הרכיבה אנחנו נתקלים ברוחות, גשמים והמון קור. השכבה החיצונית צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם כל אלה ולא לתת להם לחדור, תוך מענה בטיחות מבחינת מיגונים. אל תסתמכו על השכבה החיצונית כדי לשמור על חום הגוף, היות והיא לא צמודה לגוף ולכן לא תצליח לעשות את זה. מאידך, אל תזלזלו בצורך של השכבה העליונה לנדף לחות. אם הלחות תעזוב את הגוף שלכם בנוחות אבל תיבלם במעיל, תיווצר לכם אוטמוספירה לחה ולא נעימה סביב הגוף. אנחנו כהרגלנו מממליצים על מעילים עם שכבת גורטקס – היחידים שמבטיחים הגנה מרוח ומים עם אחריות לכל החיים, תוך מתן אפשרות לגוף לנשום.

תכנון גמיש לרכיבה יאפשר לכם להתאים את עצמכם במהלך הרכיבה. השמש יצאה והתחמם האוויר? אפשר להוריד שכבת ביניים ולהמשיך לרכב בנוחות עם שכבה תרמית צמודה לגוף ושכבת הגנה חיצונית. התחיל לרדת גשם ואתם רועדים מקור? מוציאים סופט-של מהתיק ולובשים אותו כשכבת ביניים. בטיפ אחרון נמליץ שאם קר לכם ואתם רוצים להוסיף שכבה – השתדלו להתלבש במקום סגור כמו תחנת דלק, כדי לא לאבד את כל החום שאגרתם ברגע שבו תפתחו את המעיל.

ביגוד תרמי – גופיות וטייטסים ארוכים – ניתן לרכוש בחנויות מחנאות. טווח המחירים רחב, ובמקביל גם טווח האיכות. כך למשל מחיר של גופייה תרמית ארוכה ללא מותג יתחיל ב-50-70 ש"ח ויגיע ל-300 ש"ח ואף יותר ש"ח לגופייה איכותית של מותג ידוע ומוכר כמו קולומביה או נורת' פייס. טייטס ארוך תרמי פשוט עשוי לעלות גם הוא סביב 100 ש"ח, ויגיע עד ל-300 ש"ח למותג מוביל ואיכותי. המלצתנו היא לא לחסוך בתחום הזה ולרכוש לפחות סט אחד איכותי (כ-400-500 ש"ח לסט) שישמש לימים הקרים יותר או לטיולים ארוכים. ליום-יום ניתן להשתמש בביגוד תרמי זול ולא ממותג.

צילום תמונה ראשית: בני דויטש

החורף מגיע, והנושא של רכיבה בקור מתחיל להעסיק רבים מהרוכבים. מפעם לפעם אני שומע רוכבים מדברים על כך שקר להם ועל הפתרונות שהם מצאו להגנה מפני הקור, כשלרוב אלו לא הפתרונות הטובים ביותר, או לפחות לא כאלו שהגיעו מהבנה של איך עובד חימום הגוף שלנו ושימור החום שהוא יוצר.

יש הרבה מה לעשות כדי להגן על הגוף מפני הקור ברכיבת חורף, וזה לא חייב להיות יקר בשביל להיות אפקטיבי. אבל לפני שנדבר על הפתרונות האפשריים, בואו נבין קודם מושגים בסיסיים.

קל להבין את התחום כשמחלקים אותו לשני נושאים – פיזור החום ואיבוד החום.

פיזור החום. באמצעות כלי הדם, הגוף דואג לווסת את החום הזמין שיש לו על פני כל הגוף. כשהגוף מתחיל להתקרר (לאבד חום) ואין לו מספיק חום לפזר, הוא מתחיל להתמקד בלהשאיר את אזורי הגוף החיוניים חמים. כלומר, הוא דואג פחות לגפיים ומתרכז בלשמור על החום של מרכז הגוף.
לכן כשקר לכם בידיים זה לא אומר שרק קר לכם בידיים – זה אומר שכבר מזמן קר לכם בכל הגוף, והגוף דואג לשמור על החום. בדיוק בגלל הסיבה הזאת אתם יכולים לקנות כפפות ולגלות שלא נהיה לכם יותר טוב. הנושא תקף מאוד כמובן גם ברגליים. קניתם מעיל עבה ומחמם אבל על הרגליים יש לכם ג'ינס רגיל שאפילו לא אטום לרוח? יהיה לכם הרבה יותר נעים אם תדאגו לאטום גם את הרגליים

איבוד החום. כדי לשמור על חום הגוף ולאבד כמה שפחות חום יש צורך לדאוג לאטום את כל האזורים שחשופים לקור ולרוח, על אחת כמה וכמה כשמדובר ברכיבה על אופנוע. כפות ידיים, זרועות, רגליים (אזור שלרוב מזניחים אותו ושוכחים שהוא מכיל כארבעים אחוז מהשרירים בגוף), כפות רגליים, וכמובן הצוואר, שיש בו המון כלי דם קרובים מאוד לפני העור והוא מקור גדול לאיבוד חום.

פתרון ראשון: אטמו את עצמכם. כשרוכבים בחורף פוגשים רוח קרה במהירות תלת-ספרתית שתדאג להיכנס לכל כוך או פתח לא אטום. על כן ציוד הרכיבה צריך להיות אטום לרוח ולכלול אזורים המחפים אחד על השני. מגפי הרכיבה צריכים להיות גבוהים מספיק כך שהמכנסיים יכסו אותם בזמן הרכיבה. המכנסיים צריכים להיות מספיק גבוהים כדי שהמעיל יכסה אותם גם מלפנים וגם מאחור. הכפפות צריכות להיסגר מתחת למעיל ולא לאפשר לשום רוח להיכנס, וגם הצווארון צריך לחבר בין המעיל לקסדה בצורה מושלמת. העקרונות האלה תופסים על אחת כמה וכמה כאשר רוכבים בגשם, וזה מה שיבטיח ששום טיפת מים קרה לא תחדור את שכבת המיגון ותצנן את הגוף.

פתרון שני: שימו שכבות שישמרו על החום. אז דאגנו שרוח או מים לא ייכנסו לגוף, אבל הם ממש לא יגנו עלינו מפני הקור. למה זה דומה? שימו כפפת לטקס לבנה והכניסו את היד לקערת מים קרים. המים לא יחדרו דרך הכפפה וגם הרוח תיחסם, אבל הקור נכנס ועוד איך. למזלנו, הגוף שלנו יודע לייצר חום בצורה מעולה (אצל אדם בריא טמפרטורת הגוף היא כ-36 מעלות), וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לכלוא את החום הזה כמה שיותר צמוד לגוף. כאן נכנסת לפעולה ההמלצה על ביגוד תרמי – כזה שיושב צמוד לגוף ולא מאפשר לאוויר להיכנס מבחוץ. הביגוד התרמי צריך למלא שני תפקידים – לשמור על חום הגוף ולנדף כל זיעה או לחות שהגוף שלנו מייצר. זה חשוב מפני שכשזיעה או לחות מתקררים הם שואבים חום מנגוף וגורמים לו להתקרר עוד יותר, וזה כמובן פוגע ביכולת של הבגד לשמור על חום.

ביגוד תרמי נמדד על פי סוג החומר, והכי חשוב – עוביו. ראיתם חולצה שכתוב עליה 'תרמי' אבל היא נראית כמו חולצה דקיקה שעשויה מבד מנדף זיעה? קרוב לוודאי שהיא לא תחמם אתכם מספיק. לכן – כשקר, יותר עבה זה יותר טוב. בקצה הסקאלה של ביגוד תרמי קיים ביגוד מצמר מרינו. זהו צמר שאוגר חום ברמה גבוהה מאוד ודואג לנדף לחות ולשמור את הגוף יבש. מומלץ מאוד, אבל יקר בהתאם. יש הרבה ביגוד סינתטי מעולה, רק תדאגו שיהיה עבה כדי שלא תזרקו את כספכם לחינם.

השכבה הבאה (בהתאם לכמה שקר) צריכה להיות, שוב – סוודר או סופט-של. ממש בדומה לביגוד התרמי, אין תחליף לעובי המעיל עצמו. יותר עבה זה יותר מחמם. מומלץ גם כאן להשקיע בביגוד איכותי, היות ואנחנו לא רוצים לוותר על נוחות וגמישות בשביל חימום – אם החימום מסרבל את הרכיבה הוא מסכן אותנו ועלול להוביל לרכיבה לא בטוחה.

מה עושים עם הידיים והרגליים?

לידיים חשיבות גדולה משום שאנחנו לא רוצים לסרבל את התפעול של האופנוע. למזלנו ישנן כפפות רכיבה ייעודיות שמגיעות עם בטנה פנימית מחממת. בנוסף, ניתן ללבוש אנדר-גלוב – כפפה מכותנה שיושבת צמוד על היד ועוזרת לשמור על חום היד. אם זה לא מספיק, תשקלו לחמם אזור אחר בגוף כדי לראות אם זה מחמם את הידיים מספיק (לדוגמה – לרכב עם שכבה יותר עבה של חימום בפלג הגוף העליון, או עם טייטס עבה יותר ברגליים), ואם גם זה לא מספיק יש את האופציה להוסיף גריפים מחוממים שעוזרים מאוד. לגבי הרגליים, גם כאן תקף הכלל – כמה שיותר עבה יותר טוב. טיפ קטן – לא חייבים לקנות גרביים מחממות מיצרני ציוד האופנועים ואפשר לפזול לגרביים של יצרני ציוד סקי. יש המון סוגי גרביים, כשלטעמי המומלצות ביותר הן גרביים מצמר מרינו. לא זולות, אבל זו קנייה אחת שמספיקה למספר שנים.

הראש והצוואר. אמנם יש לנו קסדה על הראש שעוזרת מאוד להגן מפני רוח וגשם, אבל לא תמיד זה מספיק. כפי שאמרתי בפתיח, אם לא נכסה את הצוואר אנחנו נקשה על הגוף שלנו לשמור על החום. יש מספר פתרונות לצוואר ולראש, החל משרוול ועד לבקלביה שמכסה גם את הצוואר והראש. אני מבטיח לכם שזאת השקעה משתלמת, ומי שלא רכב עם כזה עד עכשיו ירגיש מיד את ההבדל.

טיפ אחרון על חימום. כל הביגוד והמוצרים שתוארו בכתבה יודעים לעשות דבר אחד – לשמור על החום הקיים. הם אינם מייצרים חום. לכן אם אתם יוצאים מהבית כשקר לכם, הביגוד יעזור פחות כי יש לו פחות חום לשמור עליו. שבו צמוד למחמם או מזגן לפני שאתם יוצאים, ואפילו תעשו פעילות כושר קלילה שתזרים את הדם בגוף (מספיק לרדת שתי קומות במדרגות כדי לגרום לדם לזוז).

יש עוד נושאים רבים בתחום חימום הגוף, כמו למשל סוגי חומרים והאפקטיביות שלהם. על כך בפעמים הבאות.

עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל כמה ימים נעלה כאן חלק נוסף של סדרת הכתבות, ואחרי החלק החמישי שבו דיברנו על הכנת האופנוע לחורף, הפעם הנושא הוא – מיגון פלג הגוף התחתון מפני קור וגשם.

*     *     *     *     *

צילום: בני דויטש; עריכה: דניאל וקסלר (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל כמה ימים נעלה כאן חלק נוסף של סדרת הכתבות, ואחרי החלק הרביעי שבו דיברנו על כפפות, הפעם הנושא הוא – הכנת האופנוע לחורף.

*   *   *   *   *

https://vimeo.com/113226670

צילום: בני דויטש; עריכה: דניאל וקסלר (מתוך ערוץ הווימאו של פול גז)

עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל כמה ימים נעלה כאן חלק נוסף של סדרת הכתבות, ואחרי החלק השלישי שבו דיברנו על רכיבה נכונה, הפעם הנושא הוא – כפפות.

*   *   *   *   *

צילום: בני דויטש; עריכה: דניאל וקסלר (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

אני מודה – למרות שאני פריק רציני של ציוד, אני לא משתייך לאסכולה של 'כל הציוד – כל הזמן', ועל אף שמבחינתי בעולם אוטופי כולנו נהיה מתוקתקים מכף רגל ועד ראש – לא כל כך צורם לי לראות רוכבים נטולי ציוד מיגון. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. עם זאת, התפתח אצלי לאורך השנים מין סולם מוזר שמדרג אי-שימוש בפריטי ציוד אצל רוכבים אחרים מ-'הכי פחות מפריע לי' ועד 'ברמזור אני חונק אותו'. בראש הפירמידה, ממש בקצה המשולש, מעל קסדה – נמצאות הכפפות. 100 מטר קשה לי לרכב בלי כפפות, ומעצבן אותי תמיד לראות רוכבים שרוכבים נטול. ושם, בקצה הקצה של הפירמידה – רכיבה בחורף בלי כפפות.

הרעיון של כפפה הוא פשוט בתאוריה – היא צריכה להתאים לכף היד שלנו ולא להיות מסורבלת כדי לא להפריע לתפעול האופנוע או הקטנוע. בנוסף, להיות ממוגנת כראוי בהתאם לשימוש שאנחנו צפויים לעשות בה. תאוריה ומציאות לחוד – שכן כפפות זהו אביזר מאוד לא פשוט לתכנון וייצור. אם נסבך מעט – אז היא גם צריכה להתאים לתנאי מזג האוויר השונים. בקיץ זה אומר בעיקר להיות מאווררת וקלילה ככל האפשר. לא פשוט, אבל גם לא להטיס חללית לירח. בחורף לעומת זאת – זו כבר סאגה אחרת לגמרי. כפפות חורף אמורות גם להגן על ידינו הענוגות מפני האספלט המרושע, אך גם לשמור עליהן מלקפוא ולהירטב. משימה הרבה פחות פשוטה ממה שזה נשמע.

ראשית נתחיל מעניין המיגון. כמו בכפפת קיץ, נרצה שהכפפה תגן עלינו כמה שיותר משפשוף וחבטות. את הראשון משיגים על ידי שימוש בבדים עמידים לחיכוך או בעור. כמובן שיש סוגי בד ועור שונים שמשפיעים על יכולת הכפפה להתמודד עם החיכוך כדי שלא תיקרע ותשאיר את העור שלנו להיקרע בתורו. אולם, כדי לשמר רמה גבוהה של רגש בכף היד, היצרנים השונים עמלים על פיתוח טכנולוגיות בדים מתקדמות כך שיהיו גם דקים וגמישים ומנגד עמידים. במרבית הכפפות נעשה שימוש במספר סוגי בד משולבים, ובמקרים רבים גם שילוב עם סוגי עור שונים, כמו עור בקר, עזים או קנגורו, שכן עור  מטבעו עמיד יותר לקריעה.

כנגד החבטות ישנם מיגונים רכים וקשיחים שמפוזרים על הכפפה בנקודות מועדות לפורענות. הכפפות נעות על סקאלה שבין אפס מיגון כנגד חבטות בכפפות זולות שמיועדות בעיקר לשימוש עירוני, לבין כפפות ספורטיביות שממוגנות רק מעט יותר מהיד של רובוקופ. כמה מיגון צריך? – זו שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו ולהחליט איפה הוא רוצה להתפשר. המלצתנו היא לא להתפשר על כפפות שאין בהן רמה מינימלית של מיגון קשיח.

אחרי שצלחנו את נושא המיגון, הגענו לחלק המורכב – שמירה על כפות ידינו יבשות וחמימות, מבלי להיות מסורבלות ברמה שתפגום ביכולת לתפעל את הקטנוע או האופנוע. כדי להשיג מטרה זו, היצרנים השונים פיתחו חומרים וטכנולוגיות שונות אשר נועדו מחד לבודד אותנו מהקור על ידי כליאת כמה שיותר אוויר בין כף ידנו לכפפה, ומנגד, פותחו ממברנות שונות שנועדו להיות חסינות מים אך גם נושמות, שכן אחרת נזיע בכף היד ונרטיב את פנים הכפפה, שזה בעצם כמו לרכב עם כפפה רטובה – לא נעים.

באופן עקרוני, ככל שהבטנה המחממת תהיה יותר כבדה, או יותר צפופה, משמע יותר חומר – כך הכפפה תחמם יותר. אולם, ברור שיש למטבע זה צד שני, והוא שהכפפה הופכת למשהו עבה ומסורבל. להתאמת הכפפה לשימוש שלנו יש חשיבות ניכרת – אם אנו רוכבים בעיקר בעיר או באזורי אקלים לא חמים, כדאי לנו לשקול כפפה פחות מחממת אך שתיתן לנו יותר רגש בתפעול המנופים בכידון. אם אנו רוכבים מחוץ לעיר ולזמנים ממושכים – ניאלץ להתפשר בתחום הסרבול כדי שאצבעותינו לא יקפאו ויתקשו לתפקד. חשוב לציין שאם הממברנה שנועדה להגן עלינו מפני חדירת מים לא תעשה את עבודתה, כל החומר המבודד בעולם לא יעזור ויהיה לנו קר ואומלל בתוך הכפפה.

כפפות ככלל וכפפות חורף בפרט הן אביזר יקר. אולם, אם מבינים שבמיוחד בחורף חיינו עלולים להיות תלויים בתפקוד התקין של כפות ידינו וכן שמדובר בפריט ציוד שמחזיק לרוב מספר עונות בטרם הוא מתבלה – קל יותר לבלוע את הגלולה המרה. בכל מקרה, חשוב לזכור כי כפפות שאינן כפפות רכיבה, כמו למשל כפפות סקי או כפפות אופנתיות, לא יתנו מענה לדרישות שציינו לעיל, ועדיף לשמור אותן לשימוש שאליו נועדו.

עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל כמה ימים נעלה כאן חלק נוסף של סדרת הכתבות, ואחרי החלק הראשון שבו דיברנו על חליפות סערה והחלק השני שבו דיברנו על מעילי חורף, הפעם הנושא הוא רכיבה נכונה בתנאי חורף. אורח: ניב חיימי, המדריך הראשי של אופנוען מאומן.

*     *     *     *     *

צילום: בני דויטש; עריכה: תומר ג'רבי (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)