לפני כמה שנים היה לי טימקס 500. הייתי צריך כלי תחבורה פרקטי, אבל עם טוויסט, וטימקס התלבש בול במשבצת. הוא היה שנת 2009, שחור עם משקף מושחם קצר, ולמען האמת די אהבתי אותו, למרות התדמית הבעייתית. הוא עשה אצלי בדיוק את מה שייעדו לו – שימש אותי ביום-יום ככלי תחבורה, ואפשר לי פה ושם לתת גז בכבישים מפותלים או באימון מסלול. אם להוציא את ההונדה קאב שבבעלותי כבר 15 שנים ולא משמש ככלי תחבורה אלא ככלי פנאי, אז הטימקס הזה היה הקטנוע היחידי שאי-פעם החזקתי ברשותי.
ובכל זאת, שני דברים הפריעו לי בטימקס, ובעיקר בגללם הטימקס פינה את מקומו לאופנוע אמיתי אחרי 6 חודשי שירות. הראשון הוא כוח המנוע, שעם כל הכבוד ל-500 סמ"ק – היה חסר. השני הוא התנהגות הפרונט, שהיה קצת רכרוכי בהפעלת כוחות כמו בלימה וכניסות לפנייה, וגרם לעיוות ולחוסר יציבות רגעי. למי שמגיע מאופנועים חזקים, חדים ומדויקים, התחושה הזו קצת מבאסת.
אם הייתם שואלים אותי בזמנו מה היה צריך לשפר בדגם הבא של הטימקס כדי להפוך אותו למושלם, הייתי אומר שצריך קודם כל עוד כוח מנוע, ובמקביל הטימקס צריך מזלג הפוך כדי שהפרונט שלו יהיה קשיח יותר ויפסיק להתעוות. אז בימאהה כנראה שמעו את משאלות לבי, ואת הטימקס החדש שחררו בשני שלבים. בשלב הראשון ב-2012 הגדילו את נפח המנוע ל-530 סמ"ק והעלו את ההספק ל-46 כ"ס, וכעת, ל-2015, הטימקס מקבל סוף סוף את המזלג ההפוך הכל כך מתבקש.
העדכון לטימקס ל-2015 היה מתבקש בעיקר בגלל הב.מ.וו C600 ספורט, שהציב רף חדש מבחינת התנהגות דינמית, וגם הוא כמובן מגיע עם מזלג הפוך קשיח שלוקח את תחום ההתנהגות של המקסי-סקוטרים צעד נוסף קדימה. עד עכשיו הטימקס היה המקסי-סקוטר היחיד ששילב שלדה 'אופנוענית' בתצורת יהלום עם מנוע וגיר בתוכה, ומתלים 'אופנועניים' עם זרוע אחורית ובעיקר צמד משולשי היגוי מלפנים, עליון ותחתון, לעומת משולש תחתון בלבד בשאר הקטנועים. התצורה הזו גם אפשרה חלוקת משקל שווה בין הגלגלים, שלא כמו בקטנועים קונבנציונליים שבהם המנוע והווריאטור הם בעצם הזרוע האחורית כך שהרבה משקל מרוכז מאחור, גם הורידה משמעותית את המשקל הבלתי מוקפץ מאחור בגלל שימוש בזרוע קלה בגלל מנוע כבד, וגם נתנה לכלי את הקשיחות המתבקשת לכלי ספורטיבי. התוצאה ידועה לכולם כבר 15 שנים – הטימקס נחשב לקטנוע הספורטיבי ביותר עם ההתנהגות הדינמית הטובה ביותר.
אז מה הקטע של מזלג הפוך? ובכן, בזמן שפועלים כוחות על הפרונט, למשל בכניסה לפנייה או תחת בלימה, פועלים על המזלג כוחות ומומנטים שמנסים לעוות אותו, כשהכוחות המקסימליים הם בחיבור המזלג למשולש התחתון. מזלג קונבנציונלי, שבו החלק הצר יותר מחובר למשולש, מתעוות בנקודה הזו יותר, וזאת בשל מומנט האינרציה הנמוך, או ההתנגדות לפיתול הנמוכה יחסית. התחושה היא של פרונט חסר רגש ופחות מדויק לעומת מזלג הפוך, שבו החלק העבה יותר מחובר למשולש ולכן הוא הרבה פחות מתעוות. זו הסיבה שבכלים ספורטיביים – כביש או שטח – של הדורות האחרונים נעשה מעבר למזלגות הפוכים שמספקים קשיחות גדולה משמעותית של כל הפרונט.
אז הטימקס של 2015 מקבל סוף סוף מזלג הפוך, אבל לא רק. יש גם קליפרים רדיאליים חדשים, שלפי ימאהה תוכננו במיוחד לטימקס, ויש עוד כמה שדרוגים קטנים כמו מתיחת פנים קלה לחזית ומערכת בלוטות' למפתח ההתנעה כך שמעתה לא צריך להכניס מפתח למתג ההצתה אלא רק להתקרב עם המפתח. נחמד מאוד. יש גם שקע מצית 12V כדי להטעין את האייפון, פנסי LED חדשים שמספקים יופי תאורה עם פצצה של פוזה. LED זה הקסנון החדש.
חגיגזים
אז בואו ניגש לעסק. איך ההתנהגות עם הפרונט החדש? ובכן, מצוינת. הפרונט החדש זה בדיוק מה שהטימקס היה צריך כדי ליישר קו עם הב.מ.וו, ובכלל כדי לנצל את הפוטנציאל האדיר של השלדה הקשיחה שלו עם המבנה האופנועני. אם עד היום הפרונט היה נקודת התורפה הספורטיבית, כעת עם הפרונט ההפוך טווח היכולות הספורטיביות של הטימקס משתפר. זה מתבטא בעיקר בכניסות לפניות, כשכעת אפשר לדחוף פקודות היגוי חזקות וחדות, כמעט אופנועניות, והטימקס נשאר יציב ונטוע איפה שלפני כן הייתה אותה תחושת ערפול מבאסת. רוכבים ספורטיביים בהחלט יידעו להעריך את התוספת הזו.
יחד עם זאת, זה עדיין קטנוע, עדיין מקסי-סקוטר ששוקל לא מעט, ועדיין, עם כל הקרביות ביחס לקטנועים – הטימקס חייב לשמור על שימושיות ולהציע מתלים שגם סופגים את שיבושי האספלט בסביבת המחייה העיקרית שלו – המרחב האורבני – שם הוא יבלה את רוב זמנו. וכאן לדעתנו מצאו בימאהה את הפשרה האידאלית בין נוחות לבין ספורטיביות, שכן הטימקס החדש שומר על מאפייני הנוחות והספיגה, אבל מוסיף לחבילה הקיימת עוד קצת ספורטיביות.
יפו בגולן
מכירים את עשרות הטימקסים שמסתובבים בגוש דן עם אגזוזי אקרפוביץ' ווריאטורים משופרים? אי אפשר לפספס אותם – גם בגלל הסאונד המגניב וגם בגלל התאוצות החזקות. טימקס-ארקפוביץ' זה אייקון, וגם המשטרה יודעת את זה…
אז הטימקס שקיבלנו למבחן היה כזה. מבחוץ הוא נראה תמים – לבן פנינה נאה, אבל בפועל הוא היה זאב בעור כבש. את מערכת הפליטה של אקרפוביץ' לא יכולנו לפספס כבר מההתנעה הראשונית, שכן הסאונד של טימקס עם מערכת פליטה פתוחה הוא אחד המגניבים שיש היום בכלים דו-גלגליים, אבל את ההפתעה קיבלנו עם התאוצה החזקה הראשונה שלנו. אופנוע ההדגמה של היבואנית מצויד במערכת וריאטור משופרת של פוליני שמשפרת גם את התאוצה וגם את המהירות הסופית.
פתיחת גז חזקה מעמידה מעיפה את מחט הסל"ד לאזור 7,000, והטימקס עף קדימה בתאוצה שלא הכרנו מקטנועים אחרים, גם לא מטימקס סטנדרטי. בכלל, הקטע הזה של וריאטורים משופרים שמחזיקים את הסל"ד גבוה וקבוע, בשילוב מערכת פליטה פתוחה, זה הכי יפו שיש. אבל זה מה-זה כיף…
אז הוא עף בתאוצות הטימקס הזה, אבל המהירות הסופית גבוהה יותר. מד המהירות מגיע עד 180 קמ"ש, ואם פותחים גז בכביש ישר, מהר מאוד מגיעים לקצה הסקאלה, כשהטימקס ממשיך להאיץ לפחות לעוד 15 קמ"ש. כן, הוא סוגר כמעט 200 קמ"ש שמרגישים אמיתיים למדי.
עם כל השיפורים האלה תצרוכת הדלק הממוצעת לא השתנתה בהרבה. כשרכבנו 'רגיל' היא עמדה על 16-17 ק"מ/ל'. רק כשלחצנו חזק גילינו כמה צמא הטימקס המשופר יכול להיות, כשהתצרוכת השתוללה ועמדה על 10 ק"מ/ל'. הכל תלוי ביד ימין.
מילה גם על הבלמים. זה לא שהיו בעיות עם הבלמים בדגם הקודם. להפך – הם היו מצוינים, וכך הם גם כעת, במיוחד האחורי החזק. לכן לדעתנו הבלמים הרדיאליים הם גימיק נחמד אבל מיותר, אולם כל עוד מחיר הכלי לא עלה – אנחנו בסדר עם זה. ביקורת יש לנו רק למערכת ה-ABS, שממהרת להתערב בבלם האחורי, ובנוסף מרימה את מנוף הבלם כשהיא נכנסת לפעולה כמו במערכות ABS ישנות, ומי שלא רגיל לתחושה עלול להיבהל.
ים של כסף
הטימקס הוא יציאה טובה של ימאהה, ולא סתם הוא הפך לפופולרי מאוד, אפילו מושא הערצה, ללא מעט רוכבים. מספיק לדבר על טימקסים עם בני נוער שגם רוכבים בשביל להבין כמה עד כמה זה חזק, אבל אפשר גם סתם לעמוד חצי שעה ברחוב שוקן בדרום תל אביב בשביל לקלוט את הקטע. אז המלך הבלתי מעורער של הקטנועים הספורטיביים או הקטנועים בכלל הופך השנה ליותר טוב, יותר חד, יותר ספורטיבי, ובנוסף הוא מציע גם את הגאדג'טים שמדברים בדיוק לאוכלוסיה שכל כל אוהבת אותו – למשל פנסי ה-LED הלבנים או מפתח הבלוטות'.
הבעיה הגדולה של הטימקס היא מחירו הגבוה. 80 אלף ש"ח לפני תוספות זה הרבה מאוד כסף. יותר מאופנוע נייקד מודרני בנפח 800 סמ"ק, למשל. עכשיו תוסיפו על זה מערכת פליטה (7,455 ש"ח) ומערכת וריאטור (2,588 ש"ח) משופרים, משקף קצוץ שחור, וגם את כל התוספות האפשריות מהקטלוג של ריזומה או יצרנים דומים – ובקלות עברתם את ה-100 אלף שקל. לקטנוע, כן?
אבל למרות המחיר הגבוה יש מי שקונה, שכן נתוני המסירות מראים שמדי שנה נמכרים אצלנו כ-300-400 טימקסים, שזה הרבה יותר מכל אופנוע אחר בטווח הנפחים הבינוני ומעלה, ועם כל דגם חדש שיוצא המספרים רק גדלים. אם זה לא אייקון, אנחנו לא יודעים מה כן.
אז מה חסר לי עכשיו כדי להיות שוב בעלים של טימקס? עוד קצת כוח מנוע. אז קדימה ימאהה, תנו לי עוד 200 סמ"ק ו-25 כ"ס, ואני מבטיח לחזור לטימקס. איזו מכונה!
