בק.ט.מ מציגים גרסת FACTORY EDITION לדגם האנדורו ה-350EXC-F, עם תוספות רבות מקטלוג החלקים.
ק.ט.מ 350EXC-F פקטורי 2022
בתזמון מושלם עם ניצחונו של רוכב ק.ט.מ ג'וסף גארסיהעל-גבי ה-ק.ט.מ 350EXC-F במרוץ הסיקס דייז שרק הסתיים, מציגים האוסטרים את ה-FACTORY EDITION לדגם האנדורו ה-350EXC-F. בדומה לדגם ה-WESS המיוחד מ-2021 – ולמעשה בשנת 2022 הפקטורי יחליף אותו כגרסה מיוחדת – גם כאן יש מזלג ה-WP XACT AER הנדחס על-ידי אוויר במקום על-ידי קפיץ, ומגיע בדגמי המוטוקרוס בדרך-כלל.
בנוסף, גרסת הפקטורי מגיעה עם חישוקי פקטורי עם נאבות כתומות, מאוורר ומגן רדיאטור כסטנדרט, משולשים מכורסמים באנודייז כתום, מגן מנוע, מושב Selle Dalla Valle כחול, דיסק קדמי צף עם מגן, שלדה כתומה, גלגלי שיניים של Supersprox, בורר למפות ניהול מנוע על הכידון וגרפיקת רד-בול.
ה-350EXC-F בגרסת FACTORY EDITION צפוי להגיע לישראל. מחירו טרם נקבע.
MV אגוסטה מציגים את הברוטאלה 1000RS, שהוא דגם אחד מתחת ל-RR ומגיע עם בולמים מכניים-הידראוליים ותנוחת רכיבה רגועה יותר.
הברוטאלה 1000RS החדש נכנס כגרסה רגועה וזולה יותר (הכל יחסי, כן?) של ה-1000RR הקיצוני. בולמי האוהלינס הסמי אקטיביים חשמליים מפנים את מקומם למזלג מרזוקי מכני-הידראולי בקוטר 50 מ"מ ובולם אחורי של זקס. משכך ההיגוי האלקטרוני של אוהלינס שקיים ב-RR מגיע לכאן גם. הכידון מוגבה מעט כדי לקבל תנוחת רכיבה זקופה יותר, יש רגליות חדשות, מושב מרופד יותר, חישוקים שונים ומראות גדולות יותר.
המנוע זהה ל-RR, שלאחרונה קיבל יישור קו לתקנות יורו 5 עבור מנוע ה-4 צילינדרים בנפח 1,000 סמ"ק, עם 208 כ"ס ב-13,000 סל"ד ומומנט של 11.8 קג"מ ב-11,000 סל"ד. ציפוי שסתומים חדש לשנה מאפשר עבודת מנוע עם פחות חיכוך ויותר יעילות.
מערכות האלקטרוניקה זהות גם-כן וכוללותת יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) ב-6 צירים של קונטיננטל. המערכת כוללת את כל הפיצ'רים המוכרים – מבקרת אחיזה רב-שלבית, בקרת ווילי, בקרת זינוק ומערכת ABS להטיה וקוויקשיפטר כפול. יש מסך TFT בגודל "5.5 ותאורת LED היקפית – גם להטיה. יש חיבור לסלולר ואפשרות להקרין את מסך הניווט וגם לתעד אותו.
באירופה מחיר גרסת ה-RS נמוך בכ-7,000 יורו מגרסת ה-RR הקיצונית, שנמכרה אצלנו (דגם 2020) ב-211,220 ש"ח.
טריומף שחררו טיזר נוסף לדגם חדש במשפחת הסופר-נייקד, אשר יגיע גם עם פיירינג – הספיד טריפל 1200RR והוא מזכיר מאוד דגם איטלקי אקזוטי.
דגם נוסף במשפחת הספיד טריפל יוצג ב-14 בספטמבר. השם הוא ספיד טריפל 1200RR, וניתן לראות שהוא מגיע בסגנון קפה-רייסר קלאסי, נושא פיירינג – אם כי לא ברור אם הוא חלקי (ביקיני) או מלא – והבלחות של חלקי קרבון. מזוויות מסוימות (הפנס הקדמי בעיקר) הוא מזכיר מאוד את ה-MV אגוסטה סופרוולצ'ה.
ניתן לשער שהמנוע והמכלולים יתבססו את הספיד טריפל 1200RS, שהוצג בתחילת השנה, שלו מנוע טריפל בנפח 1,160 סמ"ק, הספק מוצהר של 180 כ"ס ב-10,750 סל"ד, ונתון המומנט שעומד על 12.5 קג"מ ב-9,000 סל"ד. בתחום המתלים יש בולם אוהלינס TTX36 מאחור, ומלפנים יש מזלג אוהלינס NIX30 איכותי עם מהלך של 120 מ"מ. הבולמים מתכוונים במלואם, ויש אפשרות שגרסת ה-RR תציע בולמים סמי-אקטיביים חשמליים. הבלמים הם הדור האחרון של הברמבו Stylema עם צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים ויחיד בקוטר 220 מ"מ.
מבחינת האלקטרוניקה יש מסך TFT חדש, חמישה מצבי רכיבה (כולל אחד אישי), יחידת מדידה אינרצילית (IMU) מהדור האחרון של קוטיננטל MIB Evo השולטת בכל הבקרות, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת קישור הסלולר לאופנוע (My Triumph), ויש גם מערכת התנעה ללא מפתח KEYLESS השולטת גם על פתח מיכל הדלק ומנעול הכידון. כל אלו צפויים להיות גם בגרסת ה-RR החדשה.
כאמור, הטריומף ספיד טריפל 1200RR יוצג ביום ג' הקרוב.
מוטוגוצי יציגו בתערוכת מילאנו את ה-V100 מנדלו (Mandello) – דגם ספורט תיור חדש עם מנוע חדש לגמרי בנפח 1,000 סמ"ק ומקורר נוזל.
לפני כשבועיים פרסמנו תמונה מטושטשת של דגם חדש לגמרי ליצרנית האיטלקית הוותיקה מוטוגוצי, שחוגגת 100 שנים להיווסדה. התכנון היה להציג את ה-V100 החדש בפסטיבל מנדלו דל-לריו המסורתי, שאמור היה להיערך החודש, אך הפסטיבל בוטל לאור מגבלות הקורונה. נכון לעכשיו ההשקה הרשמית נדחית לתערוכת מילאנו בחודש נובמבר, אך לפני כן חושפים במוטוגוצי תמונות רשמיות וסרטון של הדגם החדש.
מוטוגוצי V100 מנדלו ב-2 גרסאות
מהפרטים שידועים, ל-V100 מנוע וי-טווין מקורר נוזל חדש, עם זווית של 90° בין הצילינדרים, גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים. הנפח הוא בסביבות 1,000 סמ"ק (כנראה 1,050 סמ"ק), ועם הספק משוער של 120-110 כוחות סוס. לא סתם הדגשנו את קירור הנוזל, שכן זהו חידוש עבור מוטוגוצי, שדוגלים בתצורת קירור אוויר למנוע.
במוטוגוצי לא שחררו פרטים מלאים, אך ניתן לראות עיצוב סולידי ברוח ספורט תיור עם מנח רכיבה זקוף יחסית ומקום מכובד למורכב. עוד ניתן לזהות חישוקי 17″ יצוקים, מסיכה קדמית ומשקף מתכוונן בצורה חשמלית. יש כנפונים, מערכת פליטה נמוכה וקצרה ובולם אחורי במיקום לטרלי-שמאלי ובזווית. ניתן לזהות שתי גרסאות: האחת עם בולמים סמי אקטיביים חשמליים של אוהלינס (המזלג המוזהב) ובלמי ברמבו עם קליפרים רדיאליים. הגרסה השנייה תגיע עם בולמים הידראוליים. אין מידע לגבי האלקטרוניקה, אך קרוב לוודאי שכל הבקרות והאבזור המודרני ימצאו את מקומם על ה-V100 החדש.
כאמור, מוטוגוצי צפויים להציג את ה-V100 רק בתערוכת מילאנו שתתקיים ב-23 בנובמבר. נמשיך לעדכן.
הסוזוקי RMX250 הוצג בשנת 1989 כגרסת האנדורו של ה-RM250 המצליח, או יותר נכון כגרסת המוטוקרוס עם הפנסים.
בסוזוקי הציגו את משפחת ה-RM (ר"ת Racing Model) למוטוקרוס בשנת 1975, עם מנעד נפחים מ-50 ועד 400 סמ"ק – כולם דו-פעימתיים כמובן. מהר מאוד זכה הדגם להצלחות ואליפויות במרוצים, והשתדרג למנוע מקורר נוזל בתחילת שנות ה-80, וגם זרוע ה-Full Floater המפורסמת מאחור. באופן טבעי, לא מעט רוכבים סיפקו לכלי שימושים דואליים – גם למסלול המוטוקרוס וגם לרכיבות אנדורו ביערות הסמוכים. המונח אנדורו אינו מתייחס להארד-אנדורו הישראלי שאנו מכירים בשנים האחרונות, אלא יותר קרוס קאנטרי, שהוא תחום רכיבת שטח הממוקם בין מוטוקרוס לאנדורו. אופנועי הקרוס קאנטרי מהווים מעין פשרה לרוכבי מרוצי אנדורו ומרוצי מוטוקרוס שרוצים ליהנות משני העולמות, אם כי אופנועים אלו מיועדים בעיקר למסלולי ה-GNCC לדוגמה, כלומר לשטחים פתוחים ומהירים יותר, ולאו דווקא למסלול מוטוקרוס או רכיבת אנדורו טכנית בסינגלים מיוערים. דגמים אלו כיום נבדלים במיפוי פחות אגרסיבי למנוע, בולמים מעט רכים יותר, רגלית צד, מיכל דלק גדול יותר, בלמים פחות רגישים, יחס העברה סופי שונה, וגלגל 21″ מלפנים ו-18″ מאחור כמו באופנועי אנדורו, לעומת "19 במוטוקרוס.
הכרזה המקורית של סוזוקי RMX250
סוזוקי זיהו את הטרנד ההולך וגובר, בעיקר בארצות הברית, והציגו בשנת 1989 את ה-RMX250, שהיה העתק אחד לאחד של ה-RM250 אבל עם פנסים ואביזרי רישוי כביש נוספים. המנוע הדו-פעימתי מקורר הנוזל, בנפח 249 סמ"ק, סיפק את אותם 40 כוחות סוס ב-8,000 סל"ד ו-3.8 קג"מ ב-6,500 סל"ד, כאשר אביזרי התאורה הוסיפו 9 ק"ג למשקל היבש, לסך של 108 ק"ג.
בזירת המרוצים בארצות הברית הדגם זכה להצלחה מיידית עם רנדי הוקינס במרוצי האנדורו שזכה בחמש אליפויות על הדגם. גם סטיב האטצ' זכה באליפות מקומית והצלחה במרוץ הסיקס דייז על-גבי הדגם, כמו-גם רודני סמית' עם חמש אליפויות GNCC. בקיצור, הצלחה אדירה. במכירות, איפה שזה באמת נחשב, בסוזוקי לא הצליחו לשחזר את ההצלחה. עד לשנת 1996 לא היו שינויים משמעותיים. באותה השנה, במקביל לדגם המוטוקרוס בחרו בסוזוקי לעבור למזלג טלסקופי רגיל (מהלך דומה לק.ט.מ באותם השנים) של שוואה, שזכה לשבחים ברמות הרוכבים החובבים והעיתונאים, אך נקטל ברמת המקצוענים (ספציפית ג'רמי מק'גראת', שרכב על סוזוקי באותן השנים). עוד שינויים באותה השנה היו בגזרת המנוע, עם מהלך בוכנה ארוך יותר, משאבת מים משודרגת, מצמד חדש ושלדה אחורית פריקה.
הסוזוקי RMX250 לא הצדיק במכירות את המשך הפיתוח וסיים את תפקידו קצר השנים בשנת 1998. בתקופה ההיא הגיעו לישראל מספר יחידות מוברחות שסיפקו נופך מקצועני וצבע צהוב מבריק בזירת האנדורו הישראלית של אותן השנים.
הק.ט.מ 450SMR מקבל לשנת 2022 עדכוני גרפיקה וצבעים חדשים למושב ולשלדה.
ק.ט.מ 450SMR דגם 2022
בשנת 2021 החזירו בק.ט.מ את הסופרמוטו המקצועי והתחרותי המיועד למסלולי הסופרמוטו, וזאת לאחר שבע שנות היעדרות משורות היצרנית. על-בסיס דגם המוטוקרוס, ה-450SX-F, בנו האוסטרים את גרסת המסלול לסופרמוטו. ל-450SMR מנוע סינגל 4 פעימות בנפח 449.9 סמ"ק, אשר מספק 63 כ"ס ושוקל רק 27 ק"ג מתוך משקל כללי של 102 ק"ג (לפני דלק). המנוע מורכב בשלדה בזווית מעט שונה מאשר בדגם המוטוקרוס על-מנת להוריד את מרכז הכובד. מתחת לגל-זיזים עילי יחיד נמצא צילינדר בודד עם מהלך של 95 מ"מ ובוכנה ששוקלת 320 גרם בלבד. בק.ט.מ מגדירים שמרווח הטיפולים לתחזוקת מנוע כירורגית עומד על 100 שעות מנוע.
לשנת 2022 השינויים היחידים הם שלדה בצבע כתום, מושב בצבע כחול וגרפיקה עדכנית.
ל-SMR גיר בן 5 מהירויות עם אפשרות לתכנת מפת מנוע נפרדת לכל הילוך. בנוסף, יש מצמד מחליק מקצועי של סאוור, בקרת זינוק ובקרת אחיזה.
מלפנים מורכב מזלג של WP XACT עם מערכת האוויר (AER) בקוטר 48 מ"מ ומהלך של 285 מ"מ. ל-WP XACT מאחור יש מהלך של 266 מ"מ, והוא מחובר דרך מנגנון לינקים פרוגרסיבי לשלדה. בלמי הברמבו מספקים קליפרים רדיאלים בני 4 בוכנות ודיסק קדמי צף בקוטר 310 מ"מ על חישוק 16.5″, ודיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ על חישוק בקוטר 17″. ה-SMR מגיע עם צמיגי סליקס של בריג'סטון, הייעודיים לרכיבת סופרמוטו תחרותית.
נשק המסלול המטורף הזה יגיע לישראל, ברישוי אפור כמובן כדגם 2022 ויצטרף לאחות התאומה (למעט שלדת הזנב), ההוסקוורנה FS450 בגרסת 22. לא צפוי לדעתנו שינוי משמעותי במחיר הנוכחי, שעומד על 56,990 ש"ח. הכינו את המסלולים!
חזון ה-AMBY של ב.מ.וו מדבר על התאמת התנועה לסביבה אורבנית. לפי תפיסתם מדובר על אופני-על חשמליים, עם יכולות של אופנועים.
צמד דגמי ה-AMBY של ב.מ.וו
ב.מ.וו הציגו שני דגמי קונספט עתידיים המשקפים את תפיסת הגרמנים על התנועה האורבנית העתידית, ומצוינים בשילוב האותיות AMBY, אשר מייצגים 'Adaptive Mobility' – התאמה תנועתית. הדגם הראשון נקרא i Vision AMBY והוא למעשה אופניים רגילים עם סיוע של מנוע חשמלי.
ניתן לקבע שלוש מהירויות: עד 25 קמ"ש במסלולי אופניים, עד 45 קמ"ש בכבישי העיר ועד 60 קמ"ש במסלולים רחבים יותר. הרוכב נדרש לדווש על מנת לסייע לתנועה, כאשר יש ידית להפעלת המנוע החשמלי המסייע. השטח הריק בין הפרופיל העליון של השלדה לאמצעי מאפשר אחסון של תיק או מחשב נייד, ויש מתאם מקורי לסלולר על הכידון. הסוללה מאפשרת טווח רכיבה של 300-75 ק"מ בהתאם למהירות הרכיבה שנקבעה, כאשר זמן הטעינה עומד על 3 שעות. יש זרוע אחורית חד-צידית, מתלים עם מהלך של 120 מ"מ, חישוקי 27.5″, פנסי LED ואופציה להפעיל את הכלי רק דרך הסלולר. המשקל עומד על 30 ק"ג, כאשר ברשימת האופציות יש ABS (!), רדאר לאיתור רכבים מתקרבים וניטור לחץ אוויר בצמיגים.
ב.מ.וו i-Vision AMBY
הדגם השני נקרא Vision AMBY,והוא נראה יותר כמו אופניים חשמליים (ללא דוושות). גם כאן ניתן לקבע דרך אפליקציה שלוש מהירויות רכיבה – עד 25 קמ"ש במסלולי אופניים, עד 45 קמ"ש בכבישי העיר ועד ל-60 קמ"ש במסלולים רחבים יותר. מידות החישוקים הם 26″ מלפנים ו-24″ מאחור, והם אמורים לתת מענה גם בשבילים, כאשר גובה מושב של 830 מ"מ מספק גם מרווח גחון לכך. המשקל עומד על 65 ק"ג, כאשר בב.מ.וו מציינים שהנתון מהווה יתרון על אופנועים, וטווח הרכיבה מוגדר על 110 ק"מ בממוצע. רשימת האופציות גם כאן נמצא ABS, רדאר לאיתור רכבים מתקרבים וניטור לחץ אוויר בצמיגים.
שני הדגמים מוגדרים כקונספט בשלב זה, ויחד עם ה-CE 04 וה-CE 02 החדשים מראים כיוון ברור אליו צועדת ב.מ.וו בשנים הקרובות, עם הקצאת משאבים רבים למציאת פתרונות אורבניים חשמליים אישיים.
הב.מ.וו CE 02 קונספט הוא כלי חשמלי שמראה את הכיוון לדגם חשמלי נוסף של ב.מ.וו, והפעם לבני 16.
לפני חודשיים חשפו בב.מ.וו את ה-CE 04 – קטנוע אורבני חשמלי חדש עם טווח רכיבה מוצהר של 130 ק"מ, הרבה אלקטרוניקה ועיצוב עתידני ושנוי במחלוקת. ה-CE 04 הוא הדגם הסדרתי של קונספט דו-גלגלי שהוצג שנה לפני כן בשם Definition CE 04(הגדרה או חדות). הוא הוצג כחלק מקו הדגמים החשמליים העתידיים בקמפיין NextGen. הרעיון מאחורי הדגם נועד למשוך לקוחות אורבניים שרוכבים על בסיס יומי למרחקים קצרים, ומחפשים כלי מרשים ואופנתי. כאמור, הדגם הסדרתי נקרא רק CE 04, והוא הנציג הראשון בסדרת דגמים חשמליים של ב.מ.וו שיופיעו בשנים הקרובות.
ה-CE 02 קונספט הוא הדגם השני ונראה כאופניים חשמליים משודרגים. נתון ההספק עומד על 15 כוחות סוס (11 קילווואט – המקסימום לרישיון A2), עם מהירות מרבית של כ-90 קמ"ש וטווח סוללה של 90 ק"מ בעיר. המשקל עומד על 120 ק"ג. בשלב זה ב.מ.וו לא חושפים את נתוני הסוללה.
דגם הקונספט דוגל במינימליזם, וזה כולל זרוע אחורית חד-צידית ולוח שעונים דיגיטלי פשוט – ללא TFT וללא קישוריות לסלולר. דגם הקונספט מגיע ללא אביזרים הנדרשים לרישוי – מאותתים, מראות, לוחית זיהוי או מגני בוץ. אלו יתווספו כמובן בגרסת הייצור, אם תהיה כזאת. אם נלך על הכיוון של ה-CE 04, אזי יש סיכוי שה-CE 02 אכן יגיע לייצור.
רויאל אנפילד מציגה את הקלאסיק 350 – דגם עם עיצוב רטרו-קלאסי ומכלולים המבוססים על המטאור 350. לקלאסיק 350 יהיו חמש גרסאות.
ברויאל אנפילד הציגו בשנה שעברה את המטאור 350, כדגם רטרו-מודרני לאוהבי המותג ההודי. הקלאסיק 350 החדש חולק את אותם המכלולים ולוקח את העיצוב אחורה ל-G2 משנת 1948, הדגם הראשון של אנפילד עם בולם אחורי.
המנוע בתצורת סינגל מקורר אוויר, עם הזרקת דלק אלקטרונית, בנפח 349 סמ"ק. ההספק עומד על 20.4 כ"ס והמומנט על 2.75 קג"מ, והגיר בן 5 מהירויות. השלדה עשויה מפלדה, כאשר מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 130 מ"מ, החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-18″ מאחור, כשיש בלם דיסק יחיד מלפנים ועוד אחד מאחור. המשקל היבש עומד על 195 ק"ג, ומיכל הדלק מכיל 13 ליטרים. רשימת האלקטרוניקה קצרה וכוללת פנס הלוגן מלפנים, לוח שעונים LCD ויציאת USB להטענה.
הרויאל אנפילד קלאסיק 350 יוצע בהודו בחמש גרסאות הנבדלות ברמת ה-ABS (חד או דו-ערוצי), הבלם האחורי (דיסק או תוף), סוגי החישוקים, וצביעות שונות. בשלב הראשון הדגם יימכר רק בהודו, כאשר יש כוונה להביאו לאירופה בשנה הבאה עם בלמי דיסק בשני הגלגלים ו-ABS דו-ערוצי כמחויב בתקנות יורו 5. הקלאסיק 350 לא נמצא ברשימת הדגמים אשר מיובאים לישראל בשלב זה, אך אם יגיע לאירופה בנה הבאה – קרוב לוודאי שיגיע גם לישראל.
סוזוקי אינטרודר היה דגם קרוזר שנועד להיראות כמו הארלי דיווידסון והציע דגמים בנפחים של 700 עד 1,500 סמ"ק.
בשנות ה-80 העולם השתגע סביב תופעת אופנועי הקאסטום והקרוזר, וכולם – בעיקר בארצות הברית – רצו וקנו הארלי. סוזוקי, יחד עם ימאהה ויראגו והונדה שדאו, רצו חלק מהעוגה והציגו בשנת 1985 את ה-VS750 אינטרודר (Intruder) – הפולש. השוק העיקרי היה האמריקאי, ולשם נשלחה בשנה הראשונה גם גרסת 700 סמ"ק, שזכתה להקלות מס לאופנועים מתחת ל-700 סמ"ק. אך כבר בשנה השנייה המדרגה הועלתה ל-750 סמ"ק והם קיבלו את הגרסה ששווקה בשאר העולם. נקדים ונאמר של-VS אינטרודר היו מספר דגמים מקבילים שנקראו בעולם VL אינטרודר (Volusia בארה"ב), VZ שהיה מרודר או M800 \ M1600. אנחנו נתייחס לגלגולים של האינטרודר המקורי.
סוזוקי אינטרודר
מנוע הווי-טווין עם 45° בין הצילינדרים (כמובן, כי צריך להיראות כמו הארלי) היה בנפח של 747 סמ"ק, עם גל-זיזים עילי יחיד ומקורר נוזל. צמד מאיידי מיקוני דאגו להזנת התערובת. המנוע הפיק 55 כוחות סוס ב-7,500 סל"ד ומומנט של 6 קג"מ ב-5,000 סל"ד. תיבת ההילוכים הייתה בת חמש מהירויות, שעברו לגלגל האחורי דרך גל-הינע. מלפנים היה מזלג טלסקופי רך ודיסק יחיד בקוטר 280 מ"מ, ומאחור צמד בולמים ובלם תוף שניסה לעצור מסה יבשה של 186 ק"ג. חישוקי השפיצים הגיעו בקוטר 19″ מלפנים ו-15″ מאחור (היו דגמים מאוחרים יותר עם מידות שונות מלפנים). בשנת 1991 הוצג ה-VS800. המנוע גדל ל-805 סמ"ק, שלא השפיעו על ההספק הסופי אך כן, בצורה מתונה, על המומנט. הרדיאטור גדל במעט, כמו-גם המזלג שהתעבה קצת. אותו מנוע שירת גם את ה-VX800 החביב, רק ששם משאבת דלק פעלה על ואקום במקום אלקטרונית, הקרבורטור גדל בשני מ"מ, וההספק צמח בעוד 8 כוחות סוס. ה-800 סיים את חייו בשנת 2004, כשהשינוי העיקרי בו היה מנוע צבוע בשחור משנת 1999.
לפולש היה גם אח גדול. בשנת 1987 הגיע גם ה-VS1400 אינטרודר, עם צמד צילינדרים המקוררים דרך אוויר ושמן. 1,360 סמ"ק סיפקו 72 כוחות סוס ב-4,800 סל"ד ו-11.7 קג"מ ב-3,200 סל"ד נמוכים שמתאימים לאופי של הקרוזר. בשנים הראשונות מערכת ההילוכים הגיעה עם 4 מהירויות, ובשנת 1991 נוסף עוד הילוך לתיבה. מערכת המתלים הורכבה גם-כאן ממזלג טלסקופי מלפנים וצמד בולמים מאחור. מערכת הבלימה כאן קיבלה סיוע של דיסק מאחור בשביל לבלום משקל יבש של 241 ק"ג ואורך כללי של 2,329 מ"מ. בשנת 2001 שם הדגם שונה ל-VS1500 אינטרודר עם מנוע בנפח 1,462 סמ"ק, מצמד הידראולי, בלמים חזקים יותר, מערכת פליטה שונה, זאת לצד תוספת של כ-50 ק"ג למשקל.
האינטרודר הקלאסי סיים את תפקידו בשנת 2005 והוחלף בבולוורד (Boulevard), אך השם שודך באירופה (ובישראל) למרודר (Maruder) שכבר היה מודרני יותר (מזלג הפוך), רחב ונמוך יותר, וכיוון למראה הפאוור-קרוזר. האינטרודר הגיע גם לישראל ומצא קהל אוהד שלא התבייש להראות עם חיקוי הארלי יפני.
