בטריומף יציגו את הטייגר ספורט 660 החדש ביום שלישי הבא (5 באוקטובר), ובינתיים שחררו תמונה נוספת של הספורט-תיור החדש שאמור להתחרות ישירות מול הימאהה טרייסר 700.
לאחר הצגת תמונות גרסת האבטיפוס המוסווית של הטייגר ספורט 660 החדש. ותמונות 'הריגול' ללא כל הסוואה, משחררים בטריומף תמונת חזית רשמית של דגם הספורט תיור ונוקבים ביום שלישי 5 באוקטובר כתאריך החשיפה הרשמית.
אין פרטים מלאים, אך מה שברור הוא שהמנוע יגיע בשלמותו מהטרידנט 660. המנוע חדש לגמרי – טריפל (שלושה צילינדרים) בנפח 660 סמ"ק המפיק 81 כ"ס ב-10,250 סל"ד ו-6.5 קג"מ ב-6,250 סל"ד, כש-90% מהם זמינים החל מ-3,000 סל"ד ולאורך כל קשת הסל"ד, כלומר מנוע גמיש. יש מצמד מחליק חדש עם קוויקשיפטר כפול כאופציה, מערכת ניהול מנוע הכוללת מצב כביש ומצב גשם, המשנים גם את הפרמטרים של בקרת האחיזה. נשער שכל הפרמטרים האלו יישארו בדגם החדש, עם יחסי העברה שונים וארוכים יותר בטייגר ספורט.
עוד אנו משערים שהשלדה והבולמים יהיו זהים, אך מכוילים לטובת תיור בזוג ומטען. השלדה עשויה מצינורות מפלדה עם מערכת בולמים המורכבת ממזלג הפוך של שוואה SFF בקוטר 41 מ"מ מלפנים עם מהלך של 120 מ"מ, ובולם יחיד של שוואה מאחור עם מהלך גלגל של 133.5 מ"מ וכיוון עומס קפיץ. מערכת הבלימה של ניסין צפויה להיות גם כאן, יחד עם חישוקי 17″. מיכל הדלק בן 14 הליטר צפוי לעבור, כשהמשקל הרטוב יהיה מתחת ל-200 ק"ג (189 ק"ג בטרידנט 660).
מערכות האלקטרוניקה יעברו בשלמותן, כלומר מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, בקרת אחיזה רב-שלבית, לוח מחוונים עגול המשלב תצוגת TFT ו-LCD עם חיבור בלוטות' לסלולר המאפשר גם חיבור של מערכת מוזיקה, ניווט וצילום גופרו, ויהיו גם פנסי LED היקפיים.
כאמור, החשיפה הרשמית תהיה ביום ג' הקרוב, ואז נביא את כל הפרטים של הטריומף טייגר ספורט 660 החדש.
ימאהה מציגים גרסה חדשה לשנת 2022 של דגם האנדורו הקטן, ה-WR250F, הכולל מנוע עם שיפורים רבים שעושה אותו חלק וחזק יותר, שלדה חדשה ואלסטית, ובלמים משופרים.
לשנת הדגם 2022 ממשיכים בימאהה את האבולוציה של ה-WR250F – דגם האנדורו הקטן המבוסס על גרסת המוטוקרוס, ה-YZ250F – ושמים דגש על שיפור ההתנהגות דרך עיצוב מחודש של המנוע, השלדה והבלמים. יחידת ההנעה כוללת ראש מנוע חדש וחלקים פנימיים חדשים כגון פתח יניקה גדול יותר וגל-זיזים חדש. יש גם תושבות מנוע חדשות, משתיק עם מרכיבים חדשים לשיפור אספקת הכוח, גל-איזון משופר, ועידון פעולת העברת ההילוכים ופעולת המצמד. בימאהה לא חושפים נתוני הספק.
ימאהה WR250F דגם 2022
שלדת האלומיניום הפכה לאלסטית יותר באמצעות תושבות מנוע חדשות לשיפור הספיגה והאחיזה. הבולמים הקדמיים ההפוכים של קאיאבה מסוג קארטרידג' סגור (AOS – ר"ת Air Oil Separate – כלומר הפרדה בין תא השמן לבין תא האוויר), מגיעים כמובן בסט-אפ ייעודי לאנדורו – גם בקפיצים וגם בהידראוליקה – ומקבלים, יחד עם הבולם האחורי, התאמה מחודשת לשלדה החדשה. שאר רכיבי השלדה כדוגמת המשולש העליון, תושבות הכידון, והציר הקדמי מקבלים עיצוב מחודש. יש לוח שעונים חדש, והצמיגים הם של דאנלופ מסוג Geomax EN9. מערכת הבלימה שופרה עם קליפר קדמי קל יותר בעל בוכנות גדולות יותר וקשיחות משופרת ב-30%, רפידות גדולות יותר ב-25%, ודיסק מעודכן בקוטר 270 מ"מ.
ה-WR250F של 2022 כולל את מערכת ניהול המנוע של ימאהה, הכוללת אפליקציה לבחירה ולכיוון מפות ניהול המנוע. המערכת הוצגה לראשונה ב-YZ450F של 2018, הגיעה ל-WR450F ול-YZ250F של 2019, ומציעה לרוכב 3 מפות ניהול מנוע מתוכנתות מראש, ועוד אפשרות לכיוון של 16 פרמטרים שונים במערכת ההזרקה וההצתה. הערכים מוצגים כשינויים על מפה תלת-ממדית על מסך הטלפון הנייד, ובנוסף לכיוון האפליקציה משמשת גם כאוגר נתונים (Data Loger). פרט לאפליקציה יש גם כפתור על הכידון לבחירה בין 2 מפות ניהול מנוע מתוכנתות.
לצערנו, ה-WR250F ככל הנראה לא יגיע ארצה – לא ברישוי צהוב ולא באפור. דגמי ה-WR-F של ימאהה מגיעים ללא תקינת כביש והם לא עומדים בתקנות יורו 5. עד כה הם עברו הומולוגציית כביש בחברת ווינט האיטלקית, אולם נכון לעכשיו השת"פ הסתיים, ולכן הכלים לא יגיעו ארצה ברישוי צהוב, וכאמור גם לא באפור.
בדוקאטי יציגו בסוף חודש אוקטובר גרסת פייקס פיק שתצטרף למשפחת דגמי המולטיסטראדה V4, עם גלגלים במידות ספורטיביות, מערכת מתלים קרבית לכביש ושיפורים נוספים.
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 פייקס פיק צפוי להיחשף ב-28 באוקטובר במסגרת סדרת חשיפת הדגמים החדשים של דוקאטי עד לסוף השנה. מגזין MCN רכב על גרסת הקדם-ייצור של הפייקס פיק החדש, ומביא עוד פרטים ותמונות לפני החשיפה הרשמית.
דוקאטי מולטיסטראדה V4 פייקס פיק
קטגוריית האופנועים במרוץ הפייקס פיק המפורסם בוטלה סופית לאחרונה לאחר התאונה הטרגית שבה נהרג קארלין דאן על-גבי הדוקאטי סטריטפייטר V4, שהתרסק בפנייה האחרונה במסלול ממש לפני קו הסיום במרוץ של שנת 2019. אך בדוקאטי ממשיכים עם גרסת הפייקס פיק של המולטיסטראדה, שהוצגה לראשונה לאחר הניצחון ב-2018 של דוקאטי עם הדגם יחד עם אותו קארלין דאן.
בעוד הגרסה הרגילה של המולטי מגיעה עם גלגל 19″ מלפנים ו-17″ מאחור – שניהם במידות אדוונצ'ר – דגם הפייקס פיק יגיע עם חישוקי 17″ וצמיגי כביש ספורטיביים. מערכת הבולמים תהיה סמי-אקטיבית של אוהלינס, בניגוד למערכת הסקייהוק של מרזוקי אשר מגיעה בגרסת ה-S, עם מהלך קצר יותר וכיול ספורטיבי. אין פרטים לגבי המנוע (שצפוי לספק מעט יותר הספק) או למשקל (שצפוי להיות קל יותר במעט).
מערכת האלקטרוניקה המכובדת תופיע כמובן כאן, עם חיישן IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים, שמאפשר ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת אחיזה והחלקה להטיה, פנסי LED היקפיים ומסך TFT גדול. במקום מצב האנדורו של ניהול המנוע בגרסת האדוונצ'ר יהיה מצב מרוץ או מסלול. צפויה להיות מערכת פליטה חליפית של טרמיניוני, חלקי קרבון, צביעה מיוחדת וככל הנראה זרוע אחורית חד-צידית.
כאמור, הדוקאטי מולטיסטראדה V4 פייקס פיק יוצג בסוף חודש אוקטובר השנה, ואנו נביא כמובן את הפרטים המלאים עם החשיפה.
בקוואסאקי מגדילים את משפחת ה-650 סמ"ק עם גרסת RS (רטרו ספורט) חדשה ל-Z650, שמביאה עיצוב קלאסי עם מפרט מודרני.
המוטיב העיקרי בגרסאות RS (כמו לדוגמה ב-Z900 RS) הוא העיצוב, כאשר כאן מדובר בהומאז' ל-Z650-B1 משנת 1977. מיכל הדלק מעוצב בצורת טיפה ומכיל 12 ליטר, הפנס הקדמי עגול בציפוי כרום (אם כי זהו פנס מודרני עם תאורת LED), והזנב כולו מעוצב בסגנון רטרו.
קאאוסאקי Z650 RS
הפלטפורמה היא של ה-Z650 – הנייקד בנפח בינוני עם מנוע הטווין המקבילי בנפח 649 סמ"ק שמספק 68 כ"ס ב-8,000 סל"ד ומומנט של 6.5 קג"מ ב-6,700 סל"ד – כמו ב-Z650 ונינג'ה 650. גם כאן תוצע גרסת A1 המוגבלת ל-47.6 כ"ס. השלדה מעט צרה יותר על-מנת להקל על הרוכב להוריד את הרגליים לקרקע, וגם גובה המושב תורם לכך עם 820 מ"מ (ואופציה למושב נמוך יותר של 800 מ"מ). מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ נטול יכולות כיוונון, ומאחור בולם אופקי המאפשר כיוון עומס קפיץ. חישוקי ה-17″ מוזהבים, ולוח השעונים הוא שילוב של אנלוגי ו-LCD.
מערכת הבלימה מורכבת מצמד דיסקים בעיצוב רגיל (לצמד האחים עיצוב תלתן לדיסקים) בקוטר 300 מ"מ עם שני בוכנות לקליפר ודיסק יחיד בקוטר 200 מ"מ מאחור עם מערכת ABS של בוש. המשקל המלא עומד על 187 ק"ג.
הקוואסאקי Z650RS צפוי להגיע לישראל, כאשר מחיר ומועד הגעה טרם נמסרו.
'תור הזהב' הוא כינוי לתקופת פריחה בולטת של תחום פעילות. קטגוריית אופנועי הספורט בנפח 400 סמ"ק שהתחילה ביפן בסוף שנות ה-80 היא בהחלט תקופת פריחה בולטת. אנחנו נסביר למה המספר הזה (יחד עם נציגים ב-250 סמ"ק) סימן אופנועי קצה מיוחדים.
מרוץ החימוש של יצרני האופנועים במחצית שנות ה-80 לא פסח מעיני הרגולטורים. החיפוש אחרי עוד כוח ועוד מהירות החל לסכן את הרוכבים הצעירים שעלו על כלים שגדולים עליהם וחלקם לא ירדו מהם בשלום. היפנים הגו פתרון והגדירו שכל אופנוע מעל 400 סמ"ק נחשב ל'כלי כבד' וספג עלויות נוספות בכל מה שקשור לרישוי, ביטוח, אגרה שנתית וטסט, וכן מחירי רכישה. המשמעות הייתה צניחה משמעותית במכירות של הכלים הגדולים.
היצרנים היפנים לא הרימו ידיים, אלא חשבו איך להנגיש את אופנועי הקצה הטכנולוגיים לקהל רוכבים שלא רוצה או יכול לשלם את העלויות הנוספות. התוצאה הייתה מעין קטגוריית מיני, שהעניקה העתקים מתקדמים של הכלים הגדולים עם ארבעה צילינדרים בנפח 400 סמ"ק שסחטו כל כוח אפשרי מהם וסיפקו התנהגות כביש ומסלול טובים יותר מהאחים הגדולים. בנוסף נוצרה קטגוריה עוד יותר מטורללת של ארבעה צילינדרים בשורה בנפח 250 סמ"ק – בקטגוריית רישוי עוד יותר זולה – שיכולים היו להגיע ל-19,000-17,000 סל"ד וסיפקו כ-45 כוחות סוס.
במהלך שנות ה-90 התקנות התרופפו, וקרנם של הרוקט-פוקט בנפחי 400 סמ"ק ירד ביפן, אך אלפי כלים משומשים החל להציף את אירופה (בעיקר אנגליה) וארצות הברית, כך שעדיין ניתן יהיה למצוא כלים בני 30 במצב נסיעה ואף לנסות לייבא אותם לישראל. נסקר בקצרה את הבולטים באופנועי ה-400 סמ"ק הספורטיביים של אותה התקופה.
קוואסאקי ZXR400 / ZXR400SP
בקוואסאקי קפצו עם שתי הרגליים לקטגוריה החדשה עם ה-GPZ400R בשנת 1985, ה-ZX-4 בשנת 1988, ושנה לאחר מכן ה-ZZR400 וה-ZXR400 הספורטיבי, שזכה לפופולריות גבוהה. מנוע הארבעה צילינדרים בשורה בנפח 398 סמ"ק, שהציע 16 שסתומים וקירור נוזל, סיפק בשנים הראשונות 62 כוחות סוס ב-12,500 סל"ד ומומנט של כ-4 קג"מ ב-10,000 סל"ד. לאחר מכן יצאה גרסה מעודכנת עם 65 כוחות סוס ב-13,000 סל"ד אך עם פחות מומנט שהסתכם ב-3.6 קג"מ ב-12,000 סל"ד. המשקל היבש עמד על כ-160 ק"ג.
קוואסאקי אף הציגו גרסת SP (ר"ת 'Sport Production') עם יחסי העברה קצרים יותר, קרבורטורים משופרים, גל זיזים מתכוונן, מפות הצתה משופרות שאיפשרו להעלות סל"ד ל-15,200, שלדת זנב קלה יותר עם מושב יחיד, ובולמים מתקדמים עם יכולות כיוונון מלאות.
By Piero at Dutch Wikipedia – Transferred from nl.wikipedia to Commons., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1832469כאן גרסת ה-SP
הונדה CBR400RR / VFR400R NC30 – RVF400R NC35
הונדה הריצו שני דגמים מרכזיים בשנות ה-80. ה-CBR400 היה הדגם הראשון שענד בשנת 1983 את השם CBR. הוא החל כאופנוע נייקד, ועם השנים לבש מעטפת מלאה ודמה ל-CBR600 המקורי. בשנת 1988 כבר הוסיף את הסיומת RR לשמו ונטע את הזרעים לפיירבלייד המקורי של 1992. דגם זה מוכר בזרוע האחורית 'Tri-Arm' בהשראת אופנועי המרוץ. דגם משופר יצא במקביל ל-CBR900RR ודמה לו לחלוטין, יחד עם זרוע 'Gull-Arm' ששיפרה את ההתנהגות. המנוע היה מקורר אוויר ושמן במקרה שלו.
הונדה CBR400RR – כאן דגם 93
ההונדה VFR400R NC30 כבר היה השדרוג האבולוציוני של של ה-VF400 מתחילת שנות ה-80. הדגם המדובר הוצג בשנת 1989 והיה מיני VFR750R RC30 מבחינת המראה, ההתנהגות והביצועים. סדר ההצתה במנוע היה 360°, מעולם ה'ביג באנג' בו פעימות הכוח רוכזו בטווח של 70 מעלות, ואז 290 מעלות ללא פעימות כוח, וסיפקו אחיזה טובה יותר בפניות ארוכות תחת החלקה של הגלגל האחורי. המנוע היה בתצורת V4, כאשר ההספק היה 60 כ"ס ב-12,500 סל"ד עם קו אדום ב-14,500 סל"ד.
בשנת 1994 צמח האח הגדול ל-RVF750R RC45 ומשך גם את ה-400 לדגם ה-NC35 (וגם פה RVF לפני המספר) עם מזלג הפוך, יותר כוח ועיצוב מקביל לדגם הגדול. זה אחד מהדגמים המשומשים המבוקשים באירופה, כאשר הייצור המשיך עד לשנת 1996.
הונדה VFR400R דגם 87הונדה RVF400R דגם 94
ימאהה FZR400RR-SP
הרבה אותיות בדגם הקטן של ימאהה, כשהדגם הבכיר יותר (SP) – שהצטרף בשנת 1990 – כבר עלה קרוב מאוד ל-FZR1000 הגדול. מנוע מקורר נוזל כמו הקודמים, אותם מספרים להספק, מומנט ומשקל, רק שכאן שלדת הדלתאבוקס, בולמים משופרים, דיסקים גדולים, מושב יחיד ועיצוב יפני-קרבי יצרו את אחד הכלים המבוקשים יותר למסלול.
ימאהה FZR400RR SP דגם 94
סוזוקי GSX-R400R
נציג נוסף למשפחת הג'יקסר המפוארת, שהוצג עוד בשנת 1984 עם 59 כוחות סוס ועודכן בערך כל שנה עד לסיום הייצור בשנת 1996. גם כאן הוא דמה לאחיו הגדולים, אם כי לעתים הקדים אותם, כמו לדוגמה מעבר לקירור נוזל בשנת 1987 (1992 ב-GSX-R750), קיבל גרסת SP למסלול בשנת 1988, מזלג הפוך ושלדה חדשה לגמרי ב-1990 (גם בתמונה בראש הידיעה).
סוזוקי GSX-R400R SP דגם 90
בימוטה YB7
בימוטה האיטלקים לקחו חלק בקטגוריה עם ה-DB2 400 שהכיל את המנוע מהדוקאטי 400SS, עם הטזי 1D 400J שנבנה רק ב-51 יחידות עם אותו מנוע מהדוקאטי ועיצוב ייחודי של המתלה הקדמי של אחיו הגדול. גם כאן העניין המרכזי הוא המתלה הקדמי הלא-קונבנציונלי שעושה שימוש בזרוע קדמית, בולם קדמי ומוטות היגוי, ולמעשה מפריד את כוחות הבלימה והשיכוך מכוחות ההיגוי.
ה-YB7 משנת 1988 לקח מה-FZR400 את המנוע יחד עם תוספת של 5 כוחות סוס, שהביאו אותו ל-65 כ"ס ומהירות מרבית של 220 קמ"ש. השלדה והזרוע האחורית היו מאלומיניום, מזלג הפוך של מרזוקי (בדגמים מאוחרים יותר) ובולם אחורי של אוהלינס יצרו מכלולים שיכולים היו להתמודד עם פי שניים סוסים. האקזוטיקה האיטלקית יוצרה ב-321 עותקים שנמכרו במחיר גבוה יותר מהיפנים.
כל אחד מהדגמים מבוקש מאוד בשוק המשומשים באירופה (ובטח דגמי בימוטה הנדירים שנמכרים במחירים גבוהים מאוד), ומהווה זיכרון לתקופה בה הגבלות ואיסורים יצרו דגמים מיוחדים לכביש ולמסלול.
בתחילת שנות ה-90 הוצג הקוואסאקי ZZR1100, שהיה אופנוע ספורט-תיור עם מנוע חזק שיכול היה להביא את הכלי למהירות של 285 קמ"ש והיה האופנוע המהיר ביותר בייצור סדרתי.
מהירות מרבית גבוהה אינה הנתון החשוב ביותר באופנוע כביש סדרתי, אבל בטח שלא מזיק בקורות החיים של אופנוע. בקוואסאקי התהדרו באחד האופנועים המהירים ביותר בשנות ה-80 עם ה-GPZ1000R, שעם 125 כוחות סוס הגיע ל-261 קמ"ש. זה סיפק את הירוקים והוציאו מהם אימרה שאין יותר צורך לייצר אופנוע מהיר יותר. המתחרים מהבית צמצמו פערים וגרמו לקוואסאקי להגדיר מטרות מחדש.
קוואסאקי ZZR1100 – האופנוע המהיר בעולם בייצור סדרתי
בשנת 1990 הוצג ה-ZZR1100, שהנתון החשוב ביותר שלו היה זה של המהירות המרבית – 282 קמ"ש, וזה מייצב אותו כאופנוע המהיר ביותר בעולם בייצור סדרתי. התואר הושג עם מנוע ארבעה צילינדרים בשורה, 16 שסתומים, גל-זיזים עילי כפול, קירור נוזל ונפח של 1,052 סמ"ק. ההספק החדש עמד על 148 כוחות סוס ב-10,500 סל"ד ומומנט של 11.2 קג"מ ב-8,500 סל"ד. הניסיון של קוואסאקי במהירויות קרקע נעזר במערכת ראם אייר, אשר לטענתם מוסיפה כ-5% להספק המרבי במהירויות גבוהות מאוד (מעל 200 קמ"ש) כתוצאה ממינוף לחץ האוויר הדינמי בתור סוג של נשימה מתוגברת.
לא ניתן היה להתבלבל ב-ZZR1100 ולחשוב שהוא אופנוע ספורטיבי או אופנוע למסלול. למרות זאת, היכולות שלו בפיתולים היו יחסית מרשימות. מערכת המתלים הורכבה ממזלג טלסקופי בקוטר 43 מ"מ, כאשר הוא והבולם האחורי ניתנו לכיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה. מערכת הבלמים הציעה צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים עם קליפרים בעלי ארבע בוכנות, ודיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ מאחור.
עם בסיס גלגלים של 1,490 מ"מ ומשקל יבש של 228 ק"ג לא ניתן היה לצפות לזמישות או דינמיות-יתר, הזרקור הופנה למנוע האדיר שלא הפסיק לדחוף קדימה ולמעלה במעלה מד הסל"ד. נתון הזמן לרבע מייל (400 מטר) – 10.1 שניות ומהירות של 217 קמ"ש בסופם – היו הקטע באופנוע. בשנת 1993 עבר הדגם שדרוג בשלדה, בעיצוב, מיכל דלק גדול יותר ועוד נגיעות קטנות.
עם התקדמות שנות ה-90 המתחרים לא רק שצמצמו פערים, אלא החלו לעקוף בקו ישר ובעיקולים. המתחרה העיקרי היה הונדה CBR1000XX סופר בלאקבירד, שבשנת 1996 כבר יכול היה להגיע למהירות של 287.3 קמ"ש – שיא ששרד כשנתיים עד להופעתו של הסוזוקי היאבוסה. בדומה לאח הקטן – ה-ZZR600 שהוחלף ב-ZX-6R נינג'ה – גם פה המיקוד עבר ל-ZX-9R הספורטיבי יותר (ולאחר מכן ל-ZX-10R המטורף) והליטר הגדול הוריד הילוך ודעך לאיטו בשווקים עד לעצירת הייצור בתחילת שנות ה-2000.
בארץ נמכרו לא מעט כלים מה-ZZR1100 הגדול שגילו שמדינה – שעדיין לא שמעה על כביש 6 – פשוט קטנה מדי על מפלצת מהירות כדוגמתו. האופנוע המהיר בעולם.
החל מסוף חודש ספטמבר ועד לתחילת חודש דצמבר יציגו בדוקאטי שישה דגמים שונים, בפורמט של דגם אחד בכל פעם. הדגם האחרון שיוצג הוא הדזרט X – האדוונצ'ר המעניין של דוקאטי.
בדוקאטי הודיעו על פריסת דגמים חדשים אשר יוצגו בחודשיים הקרובים. החל מ-30 בספטמבר ועד 9 בדצמבר יציגו בדוקאטי דגם אחד בכל פעם באתר דוקאטי ובערוץ היוטיוב.
הדגם הראשון ייחשף ב-30 בספטמבר ומתייחס ל-'Your everyday wonder' – פלא יומיומי.
הדגם השני ייחשף ב-14 באוקטובר ומתייחס ל-'Mark your roots' – דע את שורשיך.
הדגם השלישי ייחשף ב-28 באוקטובר ומתייחס ל-'Rule all mountains' – שלוט בכל ההרים. ככל הנראה מדובר על גרסת פייקס פיק של המולטיסטראדה V4 עם חלקי קרבון, כיול ספורטיבי וגלגלי 17″ ספורטיביים.
הדגם הרביעי ייחשף ב-11 בנובמבר ומדובר על 'A new fighter in town' – לוחם חדש בעיר. ככל הנראה מדובר על הסטריטפייטר V2, עם מנוע הסופרקואדרו בנפח 955 סמ"ק שבפניגאלה V2.
הדגם החמישי ייחשף ב-25 בנובמבר עם התייחסות ל-'The evolution of speed' – האבולוציה של המהירות. מעניין אם מדובר על גרסת ה-SP של הסטריטפייטר V4, המוסיפה לדגם ה-S חלקים אקזוטיים וקלים וצביעה ייחודית.
דוקאטי פרסמה את שם ותמונת הדגם השישי שייחשף ב-9 בדצמבר תחת הכותרת 'Dream Wilder' – תחלום פרוע יותר.
כאן מדובר על הדזרט X, עליו אנו יודעים כבר כשנתיים. הדזרט X נועד לשחזר את הימים המפוארים של הקאג'יבה אלפנט 900 ולהכניס את דוקאטי לסגמנט האדוונצ'ר-שטח בעידן המודרני. דגם הקונספט שהוצג בתערוכת מילאנו 2019 כלל את השלדה של הסקרמבלר 1100, עם מערכת המתלים מוגבהת ומוארכת בהתאם לייעוד הצפוי. לקונספט היו מערכת פליטה קרבית של טרמיניוני, מיכל דלק אחורי נוסף הממוקם בכנף האחורית פרט למיכל הקדמי הענק בעל 2 הפקקים, גלגל 21″ קרבי מלפנים וגלגל 18″ מאחור עם צמיגי קוביות לשטח.
המנוע בגרסת הקונספט עשה שימוש במנוע ה-1,079 סמ"ק מקורר האוויר של דוקאטי, שבמקור מגיע מהמונסטר 1100. בגרסת המקור המנוע מפיק 86 כ"ס ב-7,500 סל"ד. יש הערכות שדוקאטי יבחרו במנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות בגרסתו האחרונה, שהוצג בסופרספורט 950 ובמונסטר החדש – L טווין בנפח 937 סמ"ק עם 111 כ"ס ו-9.5 קג"מ.
אנחנו כמובן נעדכן על כל אחד מהדגמים החדשים שייחשפו בדוקאטי השנה.
סוזוקי חושפת GSX-S1000 GT – גרסת הספורט תיור במשפחת הג'יקסס, עם מנוע ליטר המספק 152 כוחות סוס, צג TFT מודרני, פיירינג מלא, וכל האביזרים הנדרשים למרחקים ארוכים בזוג.
ה-GSX-S1000, או בקיצור ג'יקסס 1000,הוצג במקור בשנת 2014, והוא נציג הסופר-נייקד של סוזוקי לקטגוריה החמה הזו. בשנת 2018 הוא עודכן, ועל בסיסו גם היה את ה-GSX-S1000F עם הפיירינג ומאפייני ספורט תיור. בסוזוקי הציגו בחודש אפריל האחרון את הגרסה העדכנית ביותר אשר מגיעה בעיצוב חדש ואגרסיבי, מנוע משופר אלקטרוניקה עדכנית ושינויי ארגונומיה.
סוזוקי GSX-S1000 GT
כעת חושפים בסוזוקי את המחליף של אותה גרסת F, רק שכעת שמו המלא יהיה GSX-S1000 GT, והוא מיועד להתחרות ראש בראש מול הקוואסאקי נינג'ה 1000SX. מנוע הארבעה צילינדרים בשורה בנפח 999 סמ"ק מותאם כנדרש לתקנות יורו 5 העדכניות לפליטת מזהמים. המנוע המחודש מגיע עם שסתומים חדשים עם פרופיל שונה ומובילי שסתומים שונים, גל-זיזים חדש, מערכת הזרקה חדשה ותיבת אוויר שונה. ראש המנוע מתקרר על-ידי זרימת אוויר נוספת שתורמת להתנעה הקרה ויעילות משופרת. לעומת הדור הקודם, ההספק עולה ב-2 כ"ס ל-152 כוחות סוס ב-11,000 סל"ד (עלייה של 1,000 סל"ד לעומת הדגם הקודם). נתון המומנט עומד על 10.8 קג"מ ב-9,250 סל"ד, שהוא דומה לנתון הקודם אך מגיע ב-250 סל"ד מוקדם יותר. על-פי סוזוקי, טווח המומנט מתפרש על קשת סל"ד רחבה יותר, כלומר הוא גמיש יותר בדגם הנוכחי. יש גם מצמד מחליק למניעת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית. המשקל המלא עומד על 226 ק"ג, שהם 12 ק"ג יותר מגרסת הנייקד.
מבחינת אלקטרוניקה יש את מערכת ה-SIRS (ר"ת Suzuki Intelligent Ride System) עם שלושה מצבי רכיבה, בקרת אחיזה בחמישה שלבים וקוויקשיפטר. בסוזוקי בחרו לא לשלב יחידת מדידה אינרציאלית (IMU), ולכן אין ABS להטיה או בקרת החלקה מתקדמת. בניגוד לגרסת הנייקד שמגיעה עם צג LCD, כאן יש מסך TFT מודרני בגודל 6.5″ המתמשק לסלולר, ויש גם שקע USB לטעינה.
שלדת האלומיניום זהה לגרסת הנייקד (ולדורות הקודמים) עם כיול מחודש לבולמים – קאיאבה הפוכים מלפנים בקוטר 43 מ"מ מתכווננים במלואם, ובולם האחורי מאותה התוצרת. על-פי סוזוקי ניתן להעמיס עד 190 ק"ג משקל. הכידון רחב יותר וקרוב ב-14 מ"מ לרוכב, המושב חדש, רחב יותר ועם שני מצבי גובה. מיכל הדלק עומד על 19 ליטרים, אשר על הנייר מאפשרים טווח רכיבה של 358 ק"מ בין תדלוק לתדלוק. העיצוב אגרסיבי יותר עם פנס LED קדמי כפול וחדש, פיירינג מלא, משקף וכנפונים מובנים בפלסטיקת הצד. החישוקים שונים מגרסת הנייקד (שישה חישורים לעומת שלושה) ונועלים דאנלופ רואדספורט 2, אשר מותאמים ספציפית ל-GT. הבלמים הם של ברמבו עם צמד דיסקים רדיאליים בקוטר 310 מ"מ מלפנים.
הסוזוקי GSX-S1000 GT יגיע לשווקים בחודש נובמבר הקרוב, יחד עם מבחר תוספות גדול בתשלום. מחיר ומועד הגעה לישראל טרם פורסם.
מוטו 24, יבואנית אופנועי VOGE לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-300AC-X – סקרמבלר חדש של ווג המבוסס על ה-300AC.
המנוע הוא סינגל בנפח 292 סמ"ק המפיק 29 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-2.55 קג"מ ב-6,500 סל"ד, בעל גל זיזים כפול, מקורר נוזל ועם מערכת ניהול מנוע של בוש. גרסת ה-X של ה-AC300 מגיעה כאמור בתצורת סקרמבלר, עם חישוקי שפיצים טיובלס בקוטר "17 וצמיגים במידות 110/70 מלפנים ו-150/60 מאחור. מלפנים יש מזלג הפוך עם מהלך של 150 מ"מ, ומאחור בולם יחיד מתכוונן לעומס קפיץ, בעל מנגנון לינקים לפרוגרסיביות.
מערכת הבלמים כוללת צמד דיסקים קדמיים בקוטר 298 מ"מ ודיסק בקוטר 240 מ"מ מאחור, כשיש גם מערכת ABS של בוש. גובה המושב 795 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 16 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 152 ק"ג. מערכות האלקטרוניקה כוללות פנסי LED היקפיים, כולל תאורת יום קדמית ומאותתי LED, וכאמור יש גם מערכת ABS של בוש.
מחירו של הווג 300AC-X נקבע על 28,900 ש"ח על הכביש כולל אגרות.
טריומף מציגה את מהדורת בונד של הטייגר 900 ראלי פרו, ותציע 250 יחידות בלבד ברחבי העולם לכבוד צאתו של הסרט האחרון בסדרה.
לכבוד השתתפותו של הטייגר 900 בסרטו החדש של ג'יימס בונד – 'לא זמן למות' (No Time to Die), ה-25 בסדרה (שהצגתו נדחתה בגלל מגפת הקורונה) – תציע טריומף מהדורה מיוחדת וסופר-מוגבלת של הטייגר 900 ראלי פרו, אשר תקרא Bond Edition. נזכיר כי טריומף הציגו גם סקרמבלר 1200 במהדורת בונד, אשר משתתף גם הוא באותו הסרט.
טריומף טייגר 900 ראלי פרו בונד
לאורך השנים רכבים ואופנועים היו חלק משמעותי בסרטי ג'יימס בונד. למנות חלק – החל מ-BSA A65 לייטנינג בת'אנדרבול שיצא ב-1965, קוואסאקי Z900 במרגל שאהב אותי ב-1977, ימאהה XT500 ב-1981, ב.מ.וו R1200C ב-1997, ועוד רבים וטובים. כמובן שהמיקוד העיקרי היה על דגמי המכוניות המדוגמים, וגם הסרט החדש יקדם את הלנד רובר דיפנדר החדש, אבל אנחנו פה בשביל האופנועים.
מהדורת הבונד תגיע בצביעה שחורה עם נגיעות זהובות. בנוסף יהיו פנסי ערפל, מעטפת מיוחדת לפנס הקדמי, מפלט של Arrow עם סופיות מקרבון, ולוגו של 007 על מיכל הדלק. הכיתוב על צג ה-TFT בהתנעה יציין שמדובר על מהדורת 007, יש מושב מחומם עם לוגו בונד, ויש צמיגי מישלין Anakee Wild לעומת הברידג'סטון באטלקס בגרסה הרגילה.
בטריומף, כאמור, ייצרו רק 250 כאלה במחיר של 19,450 יורו, שמהווים כ-3,000 יורו מהטייגר 900 ראלי פרו הרגיל (אשר עולה 129,800 ש"ח בישראל). מהדורת בונד תהיה זמינה בחודש מרץ 2022.
