הוסקוורנה חושפת היום (ד') את צמד ה-701 שלה לשנת 2017 – ה-701 סופרמוטו וה-701 אנדורו. צמד הכלים מקבלים חיזוק למנוע, וזאת שנה בלבד לאחר שהוצגו לראשונה כדגמי 2016.
הסיבה לשדרוג היא כמובן תקנות יורו 4 שתיכנסנה לתוקף כבר בינואר הקרוב, ומעתה צמד הדגמים עומדים בתקנות זיהום האוויר המחמירות.
הוסקוורנה 701 סופרמוטו דגם 2017
בהוסקוורנה ניצלו את העבודה על המנוע כדי לסחוט מהמנוע יותר הספק, וכעת הסינגל הגדול הזה – 692.7 סמ"ק, קוטר קדח 105 מ"מ, מהלך בוכנה (מחושלת) 80 מ"מ – מספק לא פחות מ-74 כ"ס ב-8,000 סל"ד, תוספת של כמעט 7 כ"ס למנוע של 2016. המומנט המקסימלי עומד על 7.24 קג"מ ב-6,750 סל"ד. מרווחי הטיפולים – בכל 10,000 ק"מ.
כדי להשיג את תוספת הכוח, בהוסקוורנה העלו את מהירות המנוע המקסימלית ב-1,000 סל"ד, זאת על ידי שינויים במערכת הנעת השסתומים בראש המנוע ובסעפת היניקה. פרט לכך יש הזרקת דלק חדשה של קייהין עם מצערת חשמלית (Ride-By-Wire) בקוטר 50 מ"מ. כדי להוריד את כמות הוויברציות, הותקן השנה גל איזון שני במספר, ולטענת הוסקוורנה הכוח זמין כעת מסל"ד נמוך יותר, והמנוע כולו חלק ונעים יותר לשימוש.
לבסוף מקבלים צמד ה-701 סכימת צביעה חדשה המבוססת על לבן.
צמד ה-701 החדשים של 2017 יוצגו לקהל בתערוכת האופנועים של קלן ושיווקם באירופה יחל מיד לאחר מכן.
יתרונות: מנוע, עיצוב, אווירה, קטלוג חלקים ואפשרויות קאסטומיזציה
חסרונות: מחיר, חישוקים יצוקים, מושב לא נוח
שורה תחתונה: הגרסה הפחות יקרה של ה-R nine T עדיין מגניבה לא פחות מהמקור
מחיר: 119,000 ש"ח
מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר או סטריט-בוב, דוקאטי סקרמבלר 800
נתונים טכניים: מנוע בוקסר טווין 1,170 סמ"ק, 8 שסתומים, 110 כ"ס, 11.82 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, בקרת החלקה, מזלג טלסקופי 43 מ"מ מהלך 125 מ"מ, מתלה אחורי פרהלבר מהלך 140 מ"מ, בלמים קדמיים צמד דיסקים 320 מ"מ, אחורי דיסק 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,175 מ"מ, בסיס גלגלים 1,527 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, משקל מלא 220 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR19, 170/60ZR19
ב.מ.וו R nine T סקרמבלר
מה זה?
גרסת הסקרמבלר של הב.מ.וו R nine T הוצגה השנה, כשלוש שנים אחרי הצגתו של הנינט המקורי ובעקבות ההצלחה האדירה לה זכה הדגם בעולם (כמעט 10,000 יחידות נמכרו ב-2015 לבדה!). הבסיס הוא ה-R nine T, אולם כמה חלקים הוחלפו או שונמכו על מנת לקבל תצורת סקרמבלר עם נטיית שטח, למשל גלגל "19 מלפנים (לעומת "17 בנינט המקורי) – המאפיין העיקרי של הסקרמבלרים, ועל הדרך כדי להוריד עלויות.
כך למשל הפרונט ההפוך הוחלף, יחד עם המשולשים, באחד קונבנציונלי הכולל גם 'גרמושקות', חישוקי השפיצים של ה-R nine T המקורי הוחלפו ליצוקים (כאמור, "19 קדמי), לוח השעונים שונמך לשעון אחד עגול, והקליפרים הקדמיים כבר לא רדיאליים אלא בעלי גשר קבוע רגיל. גם יחידת הזנב שונתה, לכזו עם אוריינטציית סקרמבלר, וכך גם המושב השטוח והצר, מיכל הדלק, ומערכת הפליטה עם צמד הדודים שעולים אל מתחת למושב – כמו בסקרמבלרים של פעם. השינויים הללו אפשרו לסקרמבלר להיות זול יותר ב-16,000 ש"ח כאן בארץ מהנינט המקורי. אגב, בעתיד צפויות לצאת גרסאות נוספות על בסיס ה-R nine T.
ה-R nine T הוא אופנוע רטרו של ב.מ.וו שיוצר בתחילה לציון 90 שנה למנוע הבוקסר המיתולוגי. בבסיסו מנוע הבוקסר מקורר האוויר האחרון שיוצר על-ידי ב.מ.וו, כלומר זה ששכן ב-R1200GS עד 2012. הוא מפיק 110 כ"ס ומספק ערימות של מומנט. סביב המנוע שלדת צינורות שבה המנוע הוא גורם נושא עומס מרכזי, וכל השאר זה עבודת הגוף.
וזה למעשה הקטע העיקרי ב-R nine T – המקורי וגם הסקרמבלר. האפשרות לקסטם אותו ולהפוך אותו לאישי על-ידי שימוש בחלקים רבים שב.מ.וו מציעה בקטלוג החלקים העשיר שלה.
סקרמבלר מודרני יפהפה
ביצועים
רוב הרוכשים של הנינט, בעיקר בגרסת הסקרמבלר, פחות יתעניינו בסעיף הביצועים, אבל בכל זאת כמה מילים, ונתחיל במנוע. אנחנו פשוט אוהבים את המנוע הזה, והוא הזכיר לנו כמה אהבנו אותו ב-R1200GS לפני שעבר לקירור נוזל (אגב, גם את מקורר הנוזל אנחנו אוהבים לא פחות). העניין פה הוא לא ההספק, כאמור 110 כ"ס, אלא שני דברים אחרים. הראשון הוא המומנט, והשפע שיש ממנו בכל נקודה, והשני הוא הווייב, התחושה, או מכלול התחושות המיוחד שהמנוע הזה יודע לייצר. הוויברציות העדינות האלו עם התחושה הכל כך מיוחדת של הבוקסר טווין של ב.מ.וו. תוסיפו לזה סאונד בשרני ממערכת פליטה שמרגישה משוחררת למדי – בניגוד לכל היורו 4, ותקבלו מנוע סופר-מהנה לכל החושים. לא פעם מצאנו את עצמנו עומדים ברמזור ומפמפמים את הגז בקטנה, ככה בשביל לשמוע את המנוע מעלה מעט את הסל"ד מסרק. תענוג.
ההתנהגות הדינמית על כבישים מעט פחות מדויקת מאשר הנינט המקורי כשזה מגיע לכבישים מפותלים, בעיקר בגלל ה-"19 הקדמי. יחד עם זאת, אחיזה יש בשפע, גם כי קיבלנו את הסקרמבלר עם צמיגי 100% כביש לעומת צמיגי הדו"ש שאיתם הוא מגיע במקור. אנחנו בסדר עם זה כי בכל מקרה לא תכננו לרדת איתו לשטח, וגם אם כן – לא משהו שבו הצמיגים יהוו בעיה.
מנוע הבוקסר הזה ממכר
איך זה מרגיש?
בתכלס זה הסעיף החשוב, ובמילה אחת נענה על השאלה בתשובה – נהדר!
הסקרמבלר הוא כיף של אופנוע שמשרה על הרוכב אווירת נינוחות נעימה. שוב, ביצועים זה לגמרי לא הקטע שלו (למרות שהוא לא פראייר), אלא הווייב. הרכיבה הנינוחה והכיפית. הבוקסר מפמפם מתחתיך, אתה רכון מעט קדימה אל הכידון הרחב שנראה שנלקח מ-R1200GS, אין שום מיגון רוח, והתחושה הכללית היא ששלפו אותך ואת האופנוע מסרט של שנות ה-60. עד שאתה מוריד את הראש ורואה שאתה על אופנוע מודרני של שנת 2016.
הסקרמבלר משייט בנינוחות על 130-140. למנוע יש הרבה יותר, ואם תאמצו את שרירי הצוואר תראו גם יותר מ-200 קמ"ש על השעון, אבל זה לגמרי לא הקטע שלו. למרות השם – סקרמבלר – שמביא איתו אוריינטציית שטח, לנו הוא דווקא הביא חשק להסתובב בתל-אביב בין בתי קפה וברים לסיבובי דאווין.
כמות המבטים, תשומת הלב והתגובות שהסקרמבלר שאב הן המדד לכמה אנשים אוהבים את האופנוע, ואת הסקרמבלר אהבו. זה לא מפליא, שכן יש לו שילוב יפהפה של רטרו ומודרני. המושב למשל, נראה לגמרי שנות ה-60 (וגם לא נוח לרוכב ועוד יותר למורכבת האומללה), אבל האלומיניום שסביבו נראה הייטק לגמרי. אותו הדבר מיכל האלומיניום, שבתצורה הכללית שלו מזכיר את פעם, אבל בירידה לפרטים, כמו למשל גימור הצביעה או שילוב הצבעים, רואים כמה 2016 הוא, ועוד אחד איכותי. וככה זה בכל האופנוע – בלוח השעונים, בכידון ובבתי המתגים, בפנס. הבנתם. בכל מקום.
אחד האלמנטים שמקלקלים מאוד את העיצוב הנפלא של הסקרמבלר הוא החישוקים היצוקים. סקרמבלר צריך חישוקי שפיצים אותנטיים. למזלם של רוכשי האופנוע, בב.מ.וו מציעים סט חישוקי שפיצים מקורי, כשאפשר להזמין אותם ישירות עם האופנוע. אנחנו לא היינו חושבים פעמיים.
הווייב, הרוח, האווירה!
סיכום ועלויות
ה-R nine T לקח את קונספט הנינט לכיוון הסקרמבלר, והתוצאה מגניבה לגמרי. הוא נראה מעולה, הביצועים טובים למדי, הווייב כיפי לגמרי, וכמובן יש את האפשרויות האינסופיות לקסטומיזציה. ואחרי הכל צריך לזכור שרק האריזה היא בכאילו רטרו. בפנים מדובר על אופנוע מודרני לחלוטין, כולל בקרות אלקטרוניות – ABS ובקרת החלקה.
מחירו של הסקרמבלר נקבע בארץ על 119 אלף ש"ח, לעומת 135 אלף ש"ח לנינט הרגיל. הפער מהמתחרים הישירים, למשל דוקאטי סקרמבלר בגרסה היקרה שלו, עומד על יותר מ-35 אלף ש"ח, אבל בפועל הב.מ.וו מציע מכלול תחושות שלא תמצאו אצל המתחרים, כשאפשר לאהוב את זה או לא. אפשר לסכם בכך שה-R nine T סקרמבלר הוא אופנוע אווירה, והוא עושה את זה מצוין. רק המחיר…
בעתיד, אגב, תהיינה גרסאות נוספות ל-R nine T. מעניין נהיה בגזרה.
חסרונות: מנוע חלש, נסיעה בינעירונית, נפח מיכל דלק וטווח נסיעה
שורה תחתונה: דו"ש עירוני פשוט שייתן את הערך המוסף של רכיבת שטח קלה, לרוכבים ללא יומרות כביש או שטח
מחיר: 29,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי)
מתחרים: הונדה CRF250L
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 249 סמ"ק, 21.5 כ"ס, קירור נוזל, 6 הילוכים, מזלג הפוך 43 מ"מ מהלך 280 מ"מ, בולם אחורי עם לינקים מהלך 285 מ"מ, דיסקים 250 ו-240 מ"מ, גובה מושב 890 מ"מ, משקל מלא 138 ק"ג, מיכל דלק 7.7 ל', צמיגים 80/100-21, 100/100-18
ה-KLX250S של קוואסאקי הוא אופנוע דו-שימושי פשוט המיועד לשלב תחבורת כביש בסיסית עם הערך המוסף של יכולות שטח.
השם לקוח מהעבר, מה-KLX250 המצוין של שנות ה-90, וגם המנוע והשלדה עברו לדגם החדש, אבל המנוע איבד 7.5 כ"ס מאותו קלאקס מיתולוגי. ה-KLX250S שכאן, שיצא לשווקים ב-2008 ומאז מיוצר ללא שינוי, הוא לא דו-שימושי קרבי כמו הקלאקס ההוא, אלא דו"ש רך ופשוט.
הוא מציע מנוע סינגל שמייצר 21.5 כ"ס צנועים, הזרקת דלק, מזלג הפוך מלפנים, גלגלים במידות שטח, ועיצוב שנראה בזמנו מודרני, אבל קצת מיושן בזמננו.
לאחרונה ירד מחירו של ה-KLX250S, גם בשל הורדת מס הקנייה בשנה שעברה וגם בזכות דחיפה נוספת של מטרו-מוטור, היבואנית, וכיום מחירו עומד על 29,985 ש"ח, או 31 אלף ש"ח כולל אגרות רישוי – כלומר הדו"ש הזול בישראל, וזו סיבה מספיק טובה לקחת אותו לרכיבת מבחן.
מנוע חלש, ביצועי שטח סבירים
ביצועים
בגדול – לא מרשימים. המנוע חלש. אמנם הנתונים היבשים מראים 21.5 כ"ס, אבל לנו זה הרגיש יותר כמו 18. זה בא לידי ביטוי בעיקר ברכיבה בינעירונית, שם הספידומטר לא עבר את ה-120 קמ"ש, לא משנה מה עשינו. במישור המהירות המקסימלית עמדה על כ-116 קמ"ש, ועם כל מגמת עלייה, אפילו הקטנה ביותר, המהירות מיד צונחת בכ-5-10 קמ"ש. במדידת GPS המהירות שהתקבלה הייתה נמוכה יותר בכ-10%, כלומר מהירות מקסימלית אמיתית של כ-110 קמ"ש. מעט מדי לאופנוע 250 סמ"ק ופוסל כמעט לגמרי רכיבה בינעירונית.
כדו-שימושי, השאלה המרכזית עם הקלאקס היא איך הוא מתנהג בשטח. אז 21 כוחות סוס הם דווקא בסדר גמור ברכיבת שטח, כל עוד לא מדובר בשטח קשה. הבולמים רכים יחסית וסופגים לא רע, אבל הם מתקשים להתמודד עם מכשולים כמו אבנים גדולות על השביל, בעיקר הפרונט, וכתוצאה מכך האופנוע כולו מזדעזע. גם תגובת המנוע האיטית יחסית לא עוזרת בתקיפת מכשולים. לכן מבחינתנו ה-KLX מתאים בעיקר לרכיבת שבילים מתונה, ומדי פעם כניסה לאתגר תובעני יותר כמו סינגל טכני או עלייה מאתגרת, אבל לא יותר.
יכולת התגלגלות על שבילים ועוד קצת (צילום: עדי ברדה)
איך זה מרגיש?
פשוט. ה-KLX קטן למדי, ובשל הכידון הצר והפשוט הוא מרגיש מעט צפוף. המושב שטוח וקשיח, ולאורך זמן הוא מציק – עוד סיבה שה-KLX לא מתאים לנסיעות בינעירוניות ארוכות. יחד עם זאת, ברכיבה עירונית הוא טוב מאוד. המנוע מספיק גמיש כדי לספק תאוצות זריזות, אבל תצטרכו לבחוש הרבה בתיבת ההילוכים כדי להשאיר את המנוע על הטווח היעיל שלו – עד 7,500 סל"ד.
מערכת המתלים דווקא עושה עבודה טובה בעיר, ובשילוב הגלגלים במידות השטח הקלאקס יספוג בקלות את כל תחלואי האספלט העירוני וישמור על יציבות טובה. כבונוס הוא יאפשר טיפוס וירידת מכשולים עירוניים, כמו מדרכות או מדרגות, בקלות ובלי דרמות. תוסיפו לזה את תנוחת הרכיבה הזקופה של אופנוע שטח, את זווית הצידוד המצוינת ואת הישיבה מעל לשאר התנועה, ותקבלו כלי תחבורה עירוני שיכול בקלות להחליף את הקטנוע – עם הערך המוסף של רכיבת שטח בסיסית.
הבלמים בסך הכל טובים, למרות שהמנופים מרגישים פשוטים וזולים, הקלאץ' רך ונעים, הגיר בן שש המהירויות מחולק קצר ונכון, אם כי צריך להיות החלטי בהעברת הילוכים, והצמיגים – D605 דו-שימושיים של דאנלופ, מהווים פשרה מצוינת בין אחיזה וביצועי כביש סבירים לבין אחיזה בשטח.
תצרוכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 24 ק"מ/ל' סבירים ביותר, אולם עם מיכל דלק בן פחות מ-8 ליטרים והדלקת נורת הדלק אחרי כ-5 ליטר, טווח הרכיבה עומד על פחות מ-120 ק"מ בין תדלוקים.
תחליף מצוין לקטנוע עירוני – לרוכבים ללא יומרות שטח
סיכום ועלויות
ה-KLX250S הוא דו-שימושי רך ופשוט, רחוק מאוד ביכולותיו מדו"שים קרביים כמו הימאהה WR250R או הסוזוקי DR-Z400S. הוא מקביל ליכולותיו להונדה CRF250L. ככלי עירוני שעשוי להחליף קטנוע הוא מצוין, אבל ככלי בינעירוני הרבה פחות – בגלל המהירות הסופית הנמוכה וחוסר הנוחות לאורך זמן. יחד עם זאת, הוא מציע את הערך המוסף של רכיבת שטח קלה עד בינונית.
הוא מתאים לרוכבים שבאים בלי יומרות שטח רציניות. לכאלה שרוצים דו-שימושי קטן שיודע להתגלגל בשטח, לעבור מכשולים ושיאפשר להם לטייל בנחת, בלי כוונות ספורטיביות או תובעניות – לאו דווקא מתחילים. לדעתנו הוא תחליף מצוין לקטנוע עירוני או מקסימום לפרברים, אבל לא יותר, ושוב – הוא מציע את יכולות השטח הבסיסיות כערך מוסף ליכולות העירוניות ולא כמאפיין העיקרי של האופנוע, למרות שם העבר המפואר והמחייב. מי שמחפש יכולות שטח אמיתיות ורוצה גם להתקדם ברכיבת השטח שלו ולא רק להתגלגל – צריך לפנות לכיוונים אחרים כמו ה-WR או ה-DR-Z.
הבונוס הגדול שלו נמצא במחיר – שכן מחירו עומד על 30 אלף ש"ח בלבד. מחיר מצוין, כ-5,000 ש"ח פחות מההונדה, ולמעשה הוא הדו"ש הזול ביותר בישראל בסגמנט ה-250 סמ"ק. אבל חשוב לזכור שהביצועים בהתאם. אחלה של תחליף לקטנוע עירוני. לא יותר.
מחירון טיפולים
1,000 ק"מ – 554 ש"ח
6,000 ק"מ – 447 ש"ח
12,000 ק"מ – 1,099 ק"מ
18,000 ק"מ – 447 ש"ח
24,000 ק"מ – 1,578 ש"ח
* המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד
כתבה זו תתעדכן עם הוספת דגמים חדשים וירידת דגמים ישנים; עדכון אחרון: פברואר 2021 (*מחירים עדכניים למועד העדכון)
** טבלה מלאה של כל הדגמים תמצאו בתחתית הכתבה **
באוגוסט 2015 בוצעה רפורמה מקיפה במס הקנייה לדו-גלגלי. ההפרדה המלאכותית שהייתה בין קטנועים לאופנועים – בלי קשר לנפח, להספק או לביצועים – בוטלה, ובמקומה החל מס דיפרנציאלי שמתחשב בנפח ובהספק הכלי, בלי קשר להיותו 'קטנוע' או 'אופנוע'.
אחת ההשפעות הדרמטיות של המהלך הזה הייתה הוזלה משמעותית של אופנועי ה'כניסה' המתאימים לרישיון A1 (רישיון הביניים – עד 47.5 כ"ס). אלו לא אופנועים ספורטיביים או אופנועי קצה, אלא אופנועים שימושיים ליום-יום שבאים להחליף את הקטנוע ככלי תחבורה יומיומי, עם הערך המוסף של אופנוע אמיתי. חלקם אפילו מגיע עם מערכות בטיחות אקטיביות כמו ABS. אם לפני הרפורמה במס הקנייה על כלים אלו עמד על 72% או 79%, תלוי במדינת המוצא, הרי שבעקבות הרפורמה המס ירד ל-40% או 50% (תלוי בנפח המנוע ובהספק). בעקבות הורדת המס מחיריהם של הכלים בסגמנט החשוב הזה ירדו, והתוצאה – בשנה האחרונה חל גידול משמעותי, והשוק הזה יותר מהכפיל את עצמו.
כמעט לכל יבואן אופנועים בישראל יש לפחות נציג אחד או יותר בקטגוריה הצפופה הזו. זה לא מפליא, שכן היצרנים מרכזים משאבים רבים בפיתוח ושיווק כלים חדשים לסגמנט הזה, שכאמור הולך ומתפתח. ההיצע אדיר, גם בישראל. בואו נראה מה יש לשוק הישראלי להציע למי שהוציא עכשיו רישיון נהיגה A1 ורוצה אופנוע כביש בנפח 250 עד 500 סמ"ק.
הונדה
הונדה העולמית נערכה מראש לשינוי תקנות הרישוי האירופאיות ב-2013 (הגדלת ההספק לרישיון הביניים מ-34 ל-47 כ"ס), ופיתחה את משפחת ה-CB500 הכוללת 3 דגמים: CB500F – אופנוע עירום, CB500X – דו-שימושי בעל תנוחה זקופה, מעין אדוונצ'ר קטן (קישור למבחן לדור השלישי והחדש מכולם – כאן), ו-CBR500R – עם אוריינטציה ספורטיבית יותר. שלושתם עם מנוע טווין מקבילי, עומדים במגבלת ההספק, מגיעים עם מערכת ABS וידידותיים מאוד לרוכב המתחיל – במיוחד ה-CB500X, להיט המכירות של הונדה באירופה ובישראל. לאחרונה הגיע גם ה-REBEL – קרוזר עם אותו מנוע 500 סמ"ק.
דגם חדש שהגיע לאחרונה הוא ה-CB300R מסדרת הניאו ספורט קפה, העושה שימוש במנוע ה-CBR300R ומציע אבזור רב ועיצוב מיוחד.
המחיר: 34,900ש"ח
הונדה CB300R
לחובבי השטח, הדו-שימושי של הונדה – CRF250L (גם בגרסת סופרמוטו), משלב תחבורת כביש יומיומיות בסיסית עם יכולות שטח סבירות ויותר. לאחרונה הוצגה גם גרסת 300 סמ"ק, ה-CRF300L, אך מחירה טרם פורסם.
המחיר: 33,400 ש"ח.
ויש גם את גרסת ה-CRF250 ראלי, הבייבי אדוונצ'ר של הונדה. לאחרונה הוצגה גם גרסת 300 סמ"ק, ה-CRF300 ראלי, אך מחירה טרם פורסם.
מחיר: 38,400 ש"ח.
הונדה CRF250L ו-CRF250 ראלי
קוואסאקי
קוואסאקי מציעה בישראל דגמי כביש קטנים המתאימים לרישיון A1 – נייקדים ו'ספורטיביים' – כלומר עם מעטה פלסטיק ססגוני שנראה כמו של אופנוע ספורט אמיתי, ואפילו נושא בגאווה את השם 'נינג'ה'.
הנינג'ה 400 מציע מנוע עם צמד צילינדרים שמפיק 45 כ"ס ומכלולי שלדה ברמה טובה.
יש גם את הוורסיס X300 – בייבי אדוונצ'ר על בסיס מנוע הנינג'ה 300.
המחיר: 35,985 ש"ח.
ימאהה
היצרנית היפנית שהפציצה בשנים האחרונות עם משפחת ה-MT העירומה, מציעה לסגמנט A1 את ה-MT-03 המעוצב והמושקע. הוא מציע מנוע בעל צמד צילינדרים בנפח 321 סמ"ק שמפיק 41 כ"ס. העיצוב כאמור מוקפד, והוא מגיע עם מערכת ABS כסטנדרט.
המחיר: 35,985 ש"ח.
הימאהה MT-03 החדש של 2020
על אותה הפלטפורמה המכאנית של ה-MT-03 ימאהה מציעה גם את ה-YZF-R3, אופנוע ספורט קטן שמעוצב ברוח אופנוע הסופרספורט של ימאהה – ה-R6.
המחיר: 36,985 ש"ח.
הימאהה YZF-R3 החדש ל-2019
סוזוקי
היצרנית היפנית המוערכת בישראל, בעיקר בזכות היותה הראשונה ששברה את החרם הערבי כבר בסוף שנות השמונים, מציעה צמד דגמי אופנועים בנפח 250 סמ"ק – GSX-250R ספורטיבי בעל מעטה פלסטיק ו-V-Strom 250 אדוונצ'ר. בשניהם המנוע הוא טווין בנפח 250 סמ"ק שמספק 26 כ"ס.
הקלף של סוזוקי בסגמנט נמצא דווקא בתחום השטח – ה-DR-Z400S, הדו-שימושי האייקוני חזר לארץ אחרי 6 שנות היעדרות. הוא מציע יכולות שטח טובות מאוד לסגמנט ומנוע 400 סמ"ק חזק שמפיק כ-40 כ"ס.
המחיר: 46,000 ש"ח.
סוזוקי DR-Z400S (צילום: אסף רחמים)
עוד שם ותיק הוא הסוזוקי DR650SE, אשר עומד במגבלת A1, בשל הספקו – 43 כ"ס.
המחיר: 43,000 ש"ח.
ק.ט.מ
ק.ט.מ האוסטרית, שידועה בעיקר בזכות אופנועי השטח שלה, מציעה מבחר רב גם בתחום אופנועי הכביש. שלישיית דגמי ה-390 סמ"ק שלה – הדיוק390 העירום, ה-RC390 הספורטיבי, וה-390 אדוונצ'ר יושבים על פלטפורמה מכאנית כמעט זהה, ומציעים ביצועים מעולים עם עיצוב ק.ט.מי לגמרי שמושך צעירים רבים. ההרכבה מתבצעת בהודו על מנת להוריד עלויות, אולם המנועים והאופנועים אוסטרים כמעט לגמרי. לשנת 2021 צפויים שדרוגים לדגמי הכביש.
שלושתם מציעים מנוע צילינדר יחיד בנפח 373.2 סמ"ק המפיק 44 כ"ס, כאשר האדוונצ'ר מגיע עם מערכות אלקטרוניקה מתקדמות.
מי שמחפש זול יותר ימצא את הגרסה הקטנה יותר של הדיוק, בנפח 250 סמ"ק.
המחירים:
דיוק 250 – מחיר 26,990 ש"ח
ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר (צילום: אסף רחמים)
יוסאנג
יוסאנג היא חברה קוריאנית המתמחה באופנועי כביש קטנים ובינוניים, כך שההיצע לסגמנט רחב למדי.
ה-GT250 ואחיו הספורטיבי ה-GT250R יושבים על פלטפורמה זהה – מנוע וי-טווין מקורר אוויר שמפיק 29 כ"ס, ומכלולי שלדה טובים למדי לסגמנט, אם כי מעט מיושנים.
המחירים:
GT250 – מחיר 31,900 ש"ח
GT250R – מחיר 33,900 ש"ח
צמד הכלים המודרניים של יוסאנג הם ה-X5 העירום ואחיו הספורטיבי, ה-GD250R. שניהם מציעים מנוע צילינדר יחיד שמפיק 28.5 כ"ס, מכלולי שלדה טובים, והעיקר – עיצוב מודרני ומרשים.
לחובבי האופנועים הקלאסיים, יוסאנג מציעה את ה-GV250 – קרוזר סטייל הארלי-דיווידסון, אבל בנפח קטן של 250 סמ"ק. למעשה זהו אותו המנוע המותקן בדגמי ה-GT250.
המחיר: 32,900 ש"ח.
יוסאנג X5 (צילום: אסף רחמים)
SWM
מאותו היבואן של יוסאנג, א.ש.ל מוטורס, אנחנו מקבלים גם את צמד דגמי הרטרו – הסילבר וייז(סקרמבלר) והגראן מילאנו (קפה רייסר). שניהם יושבים על פלטפורמה זהה הכוללת מנוע סינגל בנפח 440 סמ"ק, שלדת פלדה ובולמים בסיסיים, ורק עבודת הגוף שונה בהתאם לקונספט.
חברה קוריאנית נוספת, המיוצגת בארץ על-ידי אלבר. שני אופנועי כביש של דיאלים מגיעים ארצה. הראשון הוא ה-VJF250 רואדווין – אופנוע ספורט בנפח 250 סמ"ק בעל צילינדר יחיד המפיק 23.5 כ"ס.
המחיר: 25,000 ש"ח.
השני הוא דווקא קרוזר קטן – הדייסטאר 250. גם הוא בעל מנוע צילינדר יחיד בנפח 250 סמ"ק והספק של 23 כ"ס, אולם העיצוב הוא של קרוזר, לחובבי הקאסטום.
המחיר: 23,000 ש"ח.
דיאלים דייסטאר 250 (צילום: אסף רחמים)
רויאל אנפילד
החברה ההודית המיוצגת בישראל על ידי ג.ב.ר שירותי רכב משווקת בארץ את הקונטיננטל GT – קפה רייסר אותנטי עם הזרקת דלק ובלם דיסק. בקרוב יגיעו גם דגמי הבולט המיתולוגיים בייבוא מחודש.
המחיר: 38,000 ש"ח.
רויאל אנפילד קונטיננטל GT (צילום: אסף רחמים)
מוטוגוצי
המוטוגוצי V7 III – הדור השלישי של ה-V7 הוא הדגם הבסיסי של מוטוגוצי, והוא עומד במגבלת ההספק של 35 קילוואט לרישיון A1. הוא מציע עיצוב גוציסטי אותנטי ומנוע וי-טווין עם כל ארכובה אורכי המאפיין את כל דגמי מוטוגוצי, ויש גם מערכת ABS ובקרת החלקה כסטנדרט. לשנת 2021 הציגו מוטוגוצי V7 חדש עם מנוע בנפח 853 סמ"ק וגרסה מתאימה ל-A1.
המחיר: 57,000 ש"ח.
מוטוגוצי V7 II סטון (צילום: בני דויטש)
דוקאטי
הנציג של דוקאטי לקטגוריית הרישוי A1 הוא הסקרמבלר Sixty2 שיצא בשנה שעברה. המנוע הוא L-טווין בנפח 400 סמ"ק – למעשה 800 מוקטן – שמפיק 41 כ"ס, והמכלולים בסיסיים.
המחיר: בעדכון
דוקאטי סקרמבלר Sixty2
ב.מ.וו
גם ב.מ.וו הגדולה והטכנולוגית נכנסה לסגמנט החשוב הזה של אופנועי כניסה. הדגם הראשון הוא ה-G310R – נייקד בעל צילינדר יחיד בנפח 313 סמ"ק שמפיק 34 כ"ס. לשנת 2021 קיבל הדגם רשימת עדכונים.
מחיר: אין עדיין מחיר לדגם 2021 החדש
ב.מ.וו G310R (צילום: בני דויטש)
דגם נוסף על פלטפורמת ה-G310 הוא ה-G310GS – אופנוע אדוונצ'ר של ב.מ.וו. לשנת 2021 קיבל הדגם רשימת עדכונים.
מחיר: אין עדיין מחיר לדגם 2021 החדש
ב.מ.וו G310GS
הוסקוורנה
הוסקוורנה מביאים את הסווארטפילן 401 הסקרמבלר והוויטפילן 401 הקפה-רייסר – שניהם בעיצוב רטרו-מודרני-עתידני. המנוע סינגל בנפח 390 סמ"ק שנלקח מהק.ט.מ דיוק 390 ומפיק 44 כ"ס. הסווארטפילן מקבל ל-2021 שלדת זנב ארוכה יותר לשיפור הנוחות וצביעה חדשה
המחיר: 34,990 ש"ח.
Vitpilen 401
בנלי
בנלי האיטלקית-סינית מציעה את הדגמים הבאים המתאימים לרישיון נהיגה A1: דגמי ה-S בנפחים של 251 ו-302 סמ"ק (מחירים 22,986 ו-31 אלף ש"ח בהתאמה), דגמי האדוונצ'ר TRK בנפחי 251 ו-502 סמ"ק (27, 44 אלף ש"ח ו-48 אלף ש"ח לגרסת ה-X לשטח בהתאמה) – כאשר הוצגה גרסה מעודכנת ל-2021, אימפריאלה 400 (35 אלף ש"ח), ה-502C הקרוזר (47 אלף ש"ח), והלאונצ'ינו הסקרמבלר בנפחי 250 ו-500 סמ"ק (27 ו-45 אלף ש"ח בהתאמה).
הכסף סיני, הביצוע איטלקי, הייצור בסין
אופנועים מוגבלים
תקנות רישיונות הנהיגה האירופאיות מאפשרות גם הגבלה של מנועים גדולים ל-35 קילוואט (כ-47.5 כ"ס), כך שיתאימו לרישיון הנהיגה A1. התנאי: ההספק המקורי של המנוע צריך להיות עד פי 2 מההגבלה, כלומר 70 קילוואט (כ-95 כ"ס) ומטה.
יצרניות רבות מציעות כלים גדולים מוגבלים ל-A1, כשאצל חלקן ניתן לרכוש את האופנוע מוגבל, ולאחר מכן – עם הגדלת הרישיון ל-A – לשחרר את ההגבלה, לעדכן את רישיון הרכב, וליהנות מאופנוע בלתי מוגבל.
בואו נראה מה יש לשוק להציע.
ימאהה
ה-MT-07 מגיע ארצה גם בגרסה בעלת ההספק המלא וגם בגרסה המוגבלת, שתיהן כוללות מערכת ABS. לשנת 2021 הוצגה גרסה חדשה לגמרי (מחיר טרם פורסם)
מחירה של גרסת 2020 המוגבלת: 51,985 ש"ח.
ימאהה MT-07 (צילום: בני דויטש)
גם הטרייסר 700 החדש לשנת 2020 מגיע בגרסת A1 מוגבלת.
המחיר: 59,985 ש"ח
קוואסאקי
קוואסאקי מציעה את צמד דגמי ה-650 שלה – הנינג'ה 650 וה-Z650 – גם בגרסאות מוגבלות ל-A1.
השבוע נחשפו תמונות 'ריגול' של הונדה CBR1000RR שנצפה במסלול בקרואטיה (בתמונה בראש הידיעה, מתוך MCN) ומהן בולט מכל כי לשנת 2017 בהונדה בחרו לעצב מחדש את הפיירבלייד, כשמסכת הפנים מיישרת קו עם העיצוב של יתר דגמי הספורט של החברה. כמו כן נראה ששלדת הזנב כמו גם תיבת האוויר וחלקים נוספים באופנוע הוחלפו בחדשים, אך יחד עם זאת השלדה והזרוע האחורית נראות כמו אלו שבדגם הנוכחי, שמוחלף באחד חדש שיעמוד בתקנות יורו 4. אף על פי כן, ההשערה היא כי מעבר לשינויים הנוגעים לתקנות זיהום האוויר ולנגיעות העיצוביות, בהונדה הולכים לשלב בפיירבלייד מערכות אלקטרוניקה מתקדמות יותר, כמקובל בקטגוריה, כמו מצערת חשמלית (Ride-By-Wire), מערכות ABS מתקדמת וקלה יותר מתוצרת בוש, ומערכת בקרת החלקה מתקדמת.
בתחילה בהונדה לא הודיעו מתי צפוי לצאת הסופרבייק החדש שלהם, אך לאחר שימאהה העלו טיזר לאופנוע ספורט שייחשף בתערוכת קלן, בהונדה לא חיכו הרבה וכעבור שעות בודדות העלו סרטון משלהם שבו הם מציינים כי גם הם עומדים להציג אופנוע ספורט בתערוכה.
https://www.youtube.com/watch?v=Fh9t03lFfrU
ימאהה תחשוף בקלן R6 חדש
ימאהה העלתה לרשת טיזר שבו היא מבטיחה כי ב-4 לאוקטובר – אז תיפתח תערוכת האופנועים בקלן – היא תחשוף אופנוע ספורט חדש מתוצרתה בהתאם לרוח ולטכנולוגיה של החברה. הרשת כולה רוחשת כי ככל הנראה מדובר על R6 חדש – לכאורה מהלך מתבקש לאור העובדה שימאהה לא הציגה שום שינוי בדגם מאז 2010 (!), וגרסת 2010 נשענת גם היא על אותו עיצוב של 2006.
נראה כי ימאהה, בניגוד גמור למהלך של הונדה שרק לאחרונה הודיעה על סופה של שושלת ה-CBR600RR, מאמינה כי עדיין מוקדם מדי להספיד את אופנועי הספורט בנפח הביניים, אך טרם ידוע האם הדגם החדש ישען כקודמיו על מנוע 4 צילינדרים בשורה, או שמא ימאהה מכינה לנו הפתעה עם מנוע טריפל ספורטיבי בדומה לטריומף דיוטנה 675.
https://www.youtube.com/watch?v=BojcGoL3Js8
את כל העדכונים מתערוכת קלן בשבוע הבא – תוכלו למצוא כאן בפול גז!
הידעתם? פיאג'ו סוגרת 60 שנות פעילות בישראל. היבואנית, עופר חברה לרכב, החלה את ייבוא פיאג'ו לישראל כבר ב-1956, ולמעשה זהו המותג הראשון שהגיע ארצה בייבוא סדיר. הווספות שהיו אז היוו את הבסיס של הבסיס של השוק הדו-גלגלי הישראלי כפי שאנו מכירים אותו כיום, ויש להן חלק לא קטן בעיצובו.
בלי קשר לעובדה המעניינת הזו, נסענו לפונטדרה – עיירה איטלקית קסומה ששוכנת בלב טוסקנה המדהימה, כדי לרכב על דגמי פיאג'ו של 2017. מה שמעניין הוא שעל חלק מהדגמים קיימים מנועים חדשים שפותחו ל-2017. חלק מהם חדשים לחלוטין וחלק שיפור של מנועים קיימים והתאמתם ליורו 4.
דגמי 2017 – מותאמים ליורו 4
מה חדש?
בשתי מילים – יורו 4. היצרנים כולם נערכים ל-1.1.17, אז תיכנסנה לתוקפן תקנות זיהום האוויר המחמירות, וגם פיאג'ו בעניין. זו הסיבה שמנוע ה-300 של הווספה GTS ומנוע ה-350, שהיה עד לא מזמן ב-X10, עברו כמה שדרוגים – בעיקר בהזרקת הדלק ובמערכת הפליטה. אז כעת הם נקיים יותר, חסכוניים יותר, שקטים יותר וגם מסורסים יותר. בראוו אירופה.
אבל בתחום המנועים בשורה החשובה של פיאג'ו היא מנוע 125 ו-150 חדש בשם iGET. זהו מנוע חדש לחלוטין, בשני נפחים (כאמור 125 ו-150 סמ"ק), שפותח לאחרונה במיוחד כדי לרצות את התקנות החדשות, והוא מחליף את מנוע קירור האוויר הוותיק בעל שלושת השסתומים.
המנוע החדש מקורר נוזל לעומת קירור האוויר של הדגם הקודם, כשהרדיאטור יושב ישירות על המנוע. יש לו 4 שסתומים, מערכת הזרקת דלק מתקדמת, וכן מערכת Start & Stop – שמדוממת את המנוע בעצירה ומתניעה אותו מחדש עם המשיכה הראשונה במצערת. המערכת הזו יושבת על האלטרנטור, כמו בכלים אחרים בקטגוריה, ולא עם מתנע חשמלי רגיל.
ההספק של גרסת ה-125 סמ"ק עומד על 12.2 כ"ס (9 קילוואט) ב-8,250 סל"ד – קצת פחות ממקסימום ההספק המותר לרישיון A2. ה-150 מספק 14.9 כ"ס, שהם 11 קילוואט, ב-7,750. מבחינת מומנט המנועים סטנדרטיים לסגמנט – 1.15 קג"מ ל-125 ו-1.45 קג"מ ל-150.
פיאג'ו מדלי 125 – מקבל את המנוע החדש
פיאג'ו מדלי
הכלי הראשון לקבל את צמד המנועים הללו הוא הפיאג'ו מדלי (Medley) – קטנוע חדש לשנת 2017 שנכנס בין הליברטי לבין הבוורלי בליין קטנועי ה-"16 של פיאג'ו.
למה "16? כי בפיאג'ו, ובכלל באירופה, מאמינים מאוד בגלגלים גדולים וביתרונות הדינמיים שהם מביאים איתם – אחיזה ויציבות. החיסרון הוא שגלגלי "16 מאלצים לבנות תא מושב קטן יותר, אולם בפיאג'ו הצליחו לייצר מנוע קומפקטי במיוחד וכתוצאה מכך התא שמתחת למושב מצליח להכיל 2 קסדות מלאות – גם אם קצת בלחץ.
המדלי מכוון להיות מקטנועי ה-125 האורבאניים הבסיסיים אך איכותיים – מתחרה ל-NMAX של ימאהה ול-PCX של הונדה. ככזה, הוא מגיע עם מערכת ABS של בוש כסטנדרט, וכן כאמור עם מערכת ה-Start & stop לדימום מנוע ברמזורים. את המערכת, אגב, אפשר לנתק בלחיצת כפתור. תצרוכת הדלק על-פי פיאג'ו נמוכה מאוד ועומדת על כ-47 ק"מ לליטר בתנאים אופטימליים. המשקל עומד על 132 ק"ג רטובים.
גובה המושב במדלי עומד על 799 מ"מ, כלומר מהיותר גבוהים בקטנועים הקטנים. הקטנוע עצמו קטן וקומפקטי, אבל רוכבים בגובה ממוצע יסתדרו עליו היטב. בגרסת ה-125 סמ"ק המנוע מספק תאוצות סבירות, ואת גרסת ה-150 סמ"ק אהבנו לא רק בגלל תוספת הכוח, אלא בעיקר בזכות תגובת המנוע העדיפה. כך או כך, זו האחרונה בוודאות לא תגיע ארצה.
המאפיין הבולט ביותר במדלי, ובכלל בקטנועי פיאג'ו, הוא האיכות. הקטנועים מרגישים איכותיים מאוד – אם זה באיכות החומרים וההרכבה, אם זה באיכות המכלולים ואם זה באיכות הנסיעה.
מבחינה דינמית הוא זריז מאוד בגלל הממדים, זווית הצידוד של הכידון מעולה, והגלגלים הגדולים מספקים יציבות ושיכוך מהמורות הרבה יותר טוב מקטנועים מקבילים בעלי גלגלים קטנים יותר. הבלמים טובים בסך הכל, והעסק היה שואף לשלמות אם רק המנוע היה חזק יותר.
המדלי על שני נפחיו מיוצר בשתי גרסאות – רגילה בעלת צבעים קלאסיים, וגרסת S 'ספורטיבית' עם צבעים צעירים יותר. כרגע נשקלת האפשרות לייבא את המדלי 125 ארצה. מחיר רשמי או אפילו הערכה אין עדיין, אולם אנחנו מעריכים שבמידה ויגיע ארצה הוא יתומחר סביב 19 אלף ש"ח.
פיאג'ו מדלי – כאן בגרסת S
פיאג'ו בוורלי 350
את הפיאג'ו בוורלי תמיד אהבנו – עוד מימי גרסת ה-500 שהגיעה ארצה, דרך ה-300, כולל מתיחת הפנים שעבר, ועד ה-350 הנוכחי, שמקבל כאמור את מנוע ה-X10 שמותאם מהשנה ליורו 4.
גם כאן, היתרון של גלגלי "16 הוא עצום בשיכוך וביציבות, ולדעתנו זה הכי אופנוע שיכול להיות בקטנוע.
הבוורלי מביא איתו עיצוב איטלקי יפהפה, סטייל, והמון נוכחות, וגם הוא מקבל השנה שיפור בנפח תא המטען שמתחת למושב. מבחינת אלקטרוניקה, יש כמובן מערכת ABS כסטנדרט, כמו כל דגמי פיאג'ו 2017 שעליהם רכבנו, ויש גם מערכת בקרת החלקה – גם היא מגיעה כסטנדרט וניתנת לניתוק.
עם מנוע בנפח 350 סמ"ק כבר אפשר לתת בגז, והבוורלי הוא הקטנוע הכי קרוב לאופנוע שיש – בזכות גלגלי ה-"16. התאוצות חזקות והחלטיות, המנוע חלק יחסית לסינגל בינוני, והמהירות הסופית עוברת את ה-140 קמ"ש (לא היה מקום לבדוק את זה יותר לעומק) – וגם שם הוא יציב. עם מיגון רוח שמגיע כסטנדרט, הבוורלי עשוי לשמש ככלי תחבורה המשלב רכיבה עירונית ובינעירונית, ובהמון סטייל איטלקי.
הבוורלי 350 צפוי להגיע ארצה, אך מחיר טרם נקבע.
בוורלי 350 – מאוהבים!
וספה
המותג האייקוני של פיאג'ו, שהחל את דרכו לפני יותר מ-70 שנה, עומד לעבור מהפך תדמיתי בישראל. לא עוד קטנוע ססגוני ומפונפן לבחורות תל-אביביות, אלא קטנוע לגברים, ובעיקר כאלו שאוהבים סטייל. המהלך הזה, אגב, קורה בהסכמה ועידוד של היצרנית, שמאוד שמרנית בכל מה שנוגע לתדמית הווספה. ה-GTS האפור עכבר מט שעליה רכבנו, למשל, מציגה את הקונספט הזה בדיוק.
ה-GTS המוכרת תגיע ארצה בנפח 300 סמ"ק עם המנוע המחודש תואם יורו 4 שמציע בקרת החלקה כסטנדרט (ניתנת לניתוק), וכמובן עם מערכת ABS – גם היא כסטנדרט.
המחיר צפוי להיות כ-30 אלף שקלים או אולי מעט יותר.
וספה GTS 300 – מערכת ABS ובקרת החלקה; כאן בגרסת אפור מט
ספרינט / פרימוורה
הפרימוורה כבר משווקת בישראל, עם מנוע ה-3V מקורר האוויר הישן. כעת צמד הדגמים, היושבים על פלטפורמה דומה למדיי, מקבלים את המנוע החדש – ה-iGET מקורר הנוזל.
ההבדלים בין הספרינט לבין הפרימוורה נמצאים במידות הגלגלים ("12 בספרינט, "11 בפרימוורה), וכן בנגיעות עיצוביות – למשל פנס קדמי מלבני בספרינט לעומת עגול בפרימוורה.
לכבוד הקו השיווקי החדש של וספה בישראל תגיע ארצה הספרינט, בצבעים גבריים, והיא עשויה להימכר בכ-22 אלף ש"ח. לדעתנו, ככלי תחבורה עירוני הספרינט מצוינת, מציעה ביצועים טובים, זווית צידוד מעולה, מערכת ABS כסטנדרט, ובעיקר הרבה סטייל.
וספה ספרינט 125 – בקרוב בארץ עם מנוע מקורר נוזל ו-ABS
פיאג'ו דוחפת קדימה
התחושה הכללית שלנו אחרי ביקור במטה פיאג'ו ורכיבה על דגמי 2017 היא שהחברה האיטלקית דוחפת חזק קדימה על מנת לשוב ולהוות שחקן מרכזי בשוק הקטנועים. שלושת היתרונות שהיא מביאה איתה הם טכנולוגיה מתקדמת, איכות גבוהה ועיצוב איטלקי מיוחד. פיאג'ו גם מביאה איתה מורשת ארוכה ומפוארת של ייצור קטנועים.
אנחנו התרשמנו, ומקווים בקול רם שהצרכן הישראלי יזוז קצת מהקטנועים הטייוואנים לכיוון הכלים האיכותיים והמסוגננים יותר. מגיע לנו.
חסרונות: לא מרגש, וגם זה כי היינו חייבים לכתוב משהו
שורה תחתונה: אופנוע המתחילים האידאלי
מחיר: 51,900 ש"ח
מתחרים: אין ממש מתחרים בקטגוריה. מתחרים חלקית – נייקדים 300-600 סמ"ק
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 471 סמ"ק, 47.5 כ"ס, 4.38 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת יהלום מפלדה, אורך 2,095 מ"מ, בולמים קדמיים טלסקופיים 41 מ"מ כיוון עומס קפיץ, מתלה אחורי זרוע פלדה עם בולם יחיד כיוון עומס קפיץ, בלם קדמי דיסק 320 מ"מ, בלם אחורי דיסק 240 מ"מ, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,420 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, משקל 196 ק"ג, מיכל דלק 17.5 ל', צמיגים 120/70ZR17, 160/60ZR17
הקרוס-אובר של משפחת ה-CB500
מה זה?
ה-CB500X הוא האח ה'אדוונצ'רי' במשפחת ה-500 החדשה של הונדה שיצאה ב-2012, הקרוס-אובר, אח של ה-CB500F הנייקד וה-CBR500R הספורטיבי, כשכל השלושה יושבים על פלטפורמה זהה. משפחת ה-CB פותחה על-ידי הונדה במיוחד עבור תקנות הרישוי האירופאיות החדשות שנכנסו לתוקף בינואר 2013, ושבמסגרתן מגבלת ההספק לרישיון הביניים עלתה מ-25 קילוואט ל-35 קילוואט. מנוע הטווין של ה-CB מנצל את המגבלה עד תומה, והספקו הוא בדיוק 35 קילוואט (כ-47.5 כ"ס). מאז החלת התקנות החדשות נמכרת משפחת ה-CB היטב, באירופה ובישראל, כשכוכב המכירות מבין השלושה הוא ה-X.
לשנת 2016, כלומר 4 שנים אחרי הצגתה, מקבלת המשפחה – ובכלל זה ה-X – מתיחת פנים וכמה שדרוגים. העיצוב חודד, יש סכמות צביעה חדשות, הטלסקופים כוללים מעתה כיוון עומס קפיץ, נפח מיכל הדלק גדל, מנוף הבלם הקדמי ניתן לכיוון מרחק, הפנסים הקדמיים הוחלפו ל-LED, המשקף הקדמי הוגבה מעט, ויש מערכת פליטה חדשה – תואמת יורו 4.
ה-CB500X הוא כאמור האח האדוונצ'ר-כביש של המשפחה הזו. ככזה הוא מציע תנוחת רכיבה זקופה עם כידון גבוה, מושב תומך, מיגון רוח גבוה ומראה כללי של אופנוע אדוונצ'ר – רק בקטן.
מיני-אדוונצ'ר. מנוע הטווין עומד על מגבלת ההספק המותרת – 47.5 כ"ס
ביצועים
חבילת הביצועים של ה-X הפתיעה אותנו, בעיקר כי לא ציפינו למשהו מיוחד מאופנוע המיועד למוגבלי רישיון. אי אפשר להגיד שהוא חזק, חד או ביצועיסט, אבל כחבילה הוא פשוט מעולה.
המנוע גמיש מאוד, מייצר סל"ד מתחום אפס וצפוי מאוד, והוא גם שקט מאוד. כשמושכים אותו בפול גז לא מקבלים בשום שלב הפתעת כוח אלא משיכה אחת לינארית וחלקה עד לשיא ההספק. הבלמים מעולים, מלאים רגש ועם עוצמה טובה, וגם ה-ABS נכנס לפעולה בזמן. הבולמים פחות טובים, במיוחד האחורי, וזה צפוי ומקובל באופנוע תקציב שכזה. זה בא לידי ביטוי כשהאספלט לא חלק והמהירות גבוהה, ואז הזנב מקבל זעזועים קטנים שנובעים מהידראוליקה בסיסית, אבל עם הזמן מתרגלים להתנהגות הזו. ברכיבה מנהלתית רגילה הבולמים בסדר גמור.
ההיגוי מעולה, קל מאוד ונשלט מאוד, ולמרות בסיס הגלגלים הקצר – ה-X יציב מאוד גם בפניות. המשמעות של כל אלו היא שבמידה ומקפידים על רכיבה חלקה ועל בחירת הילוכים נכונה שמשאירה את ה-X על הטווח היעיל של המנוע – אפשר לייצר קצבים מאוד גבוהים בכבישים מפותלים. רק לא ללחוץ אותו יותר מדי כי אז המתלים, שהם צוואר הבקבוק של ביצועי ה-X, יתחילו לאותת שהם עומדים לקרוס. הצמיגים, בקוטר "17 כמו צמד אחיו, דווקא לא התרגשו יותר מדי.
ביצועים מפתיעים, כל עוד הרכיבה חלקה ורצוי עם אספלט איכותי
איך זה מרגיש?
במשפט אחד – כמו האופנוע הכי ידידותי בעולם. קשה לנו לחשוב על אופנועים קלים יותר לרכיבה וידידותיים יותר לרוכב מה-CB500X.
תנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, המושב נוח למדי, ורק הרגליות ממוקמות מעט מאחור – כמו באופנועי כביש. הכידון מגיע כמעט אל הרוכב והוא צר למדי, וגובה המושב – 810 מ"מ מאפשר גם לרוכבים לא גבוהים להגיע לקרקע עם 2 רגליים יציבות. בכלל, התחושה הזו של תנוחת רכיבה של אדוונצ'ר, רק שכל הקוקפיט וסביבת הרוכב היא כזו מיניאטורית, מוזרה בהתחלה. ממש מיני אדוונצ'ר. בכל מקרה, לנו לא היה צפוף, למרות הממדים הקטנים של האופנוע. ה-CB500X הוא אופנוע קטן, נמוך וקל.
התפעול כולו רך ואינטואיטיבי, וזו אחת הסיבות לקלות הרכיבה על ה-X. מיגון הרוח טוב מאוד, כל עוד הרוכב לא גבוה מדי, והוא מאפשר לרכב על כ-150 קמ"ש בלי בעיות מיוחדות. המנוע מצדו יכול גם 180 ויותר, אבל הוא יוצא מאזור הנוחות שלו גם כן סביב 150 קמ"ש, ולכן את השיוט הנינוח שלנו על כביש בינעירוני מהיר עשינו על סביב המהירות הזו.
נציין לטובה גם את תצרוכת הדלק, שעמדה במהלך המבחן על כ-22 ל'ק"מ, למרות שלחצנו אותו לא מעט.
אופנוע מושלם למתחילי A1 – הכי ידידותי שיש
סיכום ועלויות
סדרת ה-CB500 של הונדה מוצלחת ופופולרית, וה-X הוא המוביל במכירות בה, ולא בכדי. בהונדה הצליחו לייצר מכונה פשוטה מצד אחד, ללא יומרות, אולם מצד שני מוצר שכמאמר הקלישאה – השלם גדול מסך חלקיו. את כל זה מקבלים באריזה של מיני-אדוונצ'ר עם נטיית כביש מובהקת.
התוצאה הסופית היא אחד הכלים הקלים ביותר לרכיבה שבהם נתקלנו. במהלך הרכיבה חשבנו לא מעט על כמה טוב האופנוע הזה עשוי להיות לרוכבים ורוכבות בתחילת דרכם, כאופנוע גדול ראשון, וכמה מהר הוא יאפשר להם ללמוד את רזי הרכיבה, דווקא בגלל אותם קלות תפעול וידידותיות. לא נגזים אם נגיד שה-CB500X הוא אופנוע מושלם למתחילים.
מחירו של ה-X עומד על 51,900 ש"ח. בדיוק כמו ה-CBR500R, ו-2,000 ש"ח יותר מה-CB500F העירום. הוא יקר יותר מאופנועי הביניים בנפחים 300-400 סמ"ק, אולם הוא גם מציע יותר – מנוע טווין שמנצל את כל מגבלת ההספק, ממדים שקרובים יותר לאופנוע גדול, וכן מערכת ABS כסטנדרט. כך או כך, בסגמנט שלו אין כרגע מתחרים, מהסיבה הפשוטה שהוא האדוונצ'ר היחיד בקטגוריה נכון לעכשיו.
מדובר באופנוע מעולה למתחילים, אבל לא רק להם, אלא לכל מי שמחפש אופנוע ככלי תחבורה יומיומי יחד עם הערך המוסף של נסיעות ארוכות יותר וגם כבישים מפותלים.
בב.מ.וו מאמינים בתחבורה עירונית נקייה, ובמקביל למכוניות עירוניות חשמליות מפתחים בשנים האחרונות גם קטנוע חשמלי – ה-C Evolution – שהוצג לראשונה ב-2012. בתחילה נמכר הקטנוע החשמלי ב-5 מדינות באירופה, ולאחר מכן שיווקו הורחב למדינות אירופאיות נוספות.
כעת, כ-4 שנים לאחר החשיפה הראשונה, בב.מ.וו מציגים את הדור החדש של ה-C Evolution בצמד גרסאות, וכן מרחיבים את השיווק למדינות אירופאיות נוספות, וכן לארה"ב, ליפן, לדרום-קוריאה ולרוסיה. ההצגה הראשונה לקהל – בתערוכת הרכב של פריז.
ה-C Evolution החשמלי דור 2 – מעכשיו גם ברישיון נהיגה A2 עד 125 סמ"ק
הדור השני של ה-C Evolution מקבל את הסוללה שנמצאת בשימוש המכונית החשמלית של ב.מ.וו – ה-i3, בעלת הקיבול של 94Ah לתא (60Ah לתא בדגם הקודם). לטענת החברה, השימוש בסוללה החדשנית הזו של ב.מ.וו מגדיל את טווח הנסיעה של הקטנוע.
בנוסף, ה-C Evolution הסטנדרטי מגיע כעת עם הספק אפקטיבי גבוה יותר – 19 קילוואט (26 כ"ס), שהם 8 קילוואט (11 כ"ס) יותר מהגרסה הקודמת, כשההספק המקסימלי עומד על 35 קילוואט (כ-48 כ"ס). הגרסה החלשה יותר מותאמת כעת לרישיון נהיגה אירופאי A1 – עד 125 סמ"ק ו-11 קילוואט (אצלנו הקטגוריה הזו נקראת עדיין A2), והיא מפיקה את מקסימום ההספק המותר בקטגוריה – 11 קילוואט (כ-15 כ"ס).
חזק יותר, מודרני יותר; פני העתיד?
מבחינת טווחי נסיעה, הגרסה הרגילה תאפשר נסיעה של 160 ק"מ עד לפריקת המצבר, והגרסה המוגבלת תאפשר כ-100 ק"מ של נסיעה. המהירויות המרביות – 129 קמ"ש ו-120 קמ"ש בהתאמה, כשהן מוגבלות אלקטרונית.
פרט לכך הקטנוע מגיע כעת עם כבל טעינה מקורי, דק יותר מבעבר, עם מערכת ABS כסטנדרט, עם פנסי LED, עם לוח שעונים TFT, מספר בקרות ניהול מנוע, וכן בקרת מומנט על הגלגל האחורי. גם סכמת הצביעה עברה רענון, בהתאם לרוח הקטנוע.
בקרוב בארץ? בינתיים לא, אבל עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
חסרונות: הספק, רגש בכביש, רגישות לפנצ'רים עם הצמיגים המקוריים, היעדר תחושה של 'אופנוען אמיתי'!
שורה תחתונה: דו"ש גדול עם יכולת שטח גבוהה שמאפשר לך להתמקד בנוף מבלי להאט את הקצב.
מחיר: 113,900 ש"ח
נתונים טכניים: מנוע טווין מקביל 270 מעלות, 998 סמ"ק, 8 שסתומים, 95 כ"ס, 10 קג"מ, 6 הילוכים – גיר רובוטי DCT, בולמים קדמיים 45 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 230 מ"מ, בולם אחורי כיוונים מלאים, מהלך 220 מ"מ, צמיגים 90/90-21 ו-150/70R18, גובה מושב 870 / 850 מ"מ, מיכל דלק 18.8 ל', משקל מלא כולל דלק 242 ק"ג
הונדה CRF1000L אפריקה טווין DCT
מה זה?
גרסת DCT – גיר כפול מצמדים אוטומטי של CRF1000L אפריקה טווין (ר"ת Dual Clutch Transmission). האפריקה טווין – אחד האופנועים המדוברים של השנה האחרונה ואחד האופנועים המצליחים של הונדה לשנת 2016, כבר נסקר ונבחן כאן (רכיבה ראשונה, מבחן דרכים, 11 דברים שלמדנו על האפריקה טווין). הפעם אנחנו מביאים לכם את הגרסה האוטומטית. תיבות הילוכים אוטומטיות הן מחזה נדיר בשוק האופנועים, ומעטים היצרנים (והלקוחות) המזהים צורך בתיבה כזו. הונדה היא היצרנית הבולטת הדוחפת בעקביות את הטכנולוגיה לשוק הדו-גלגלי.
הגרסה האוטומטית מגיעה רק ברמת האבזור הגבוהה הכוללת ABS עם אפשרות לניתוק של האחורי, ובקרת החלקה בעלת 3 מצבי רגישות כולל ניתוק מלא.
התיבה בה משתמש האפריקה טווין היא דור שלישי של תיבת המצמד הכפול לבית הונדה – ה-DCT. הטכנולוגיה מבוססת על תיבת הילוכים 'רגילה' בעלת שני מצמדים, רובוט המחליף את ההילוכים, ומוח אלקטרוני המחליט מתי צריך לבצע את ההחלפה. השימוש במצמד כפול מאפשר החלפות מהירות ומדויקות. בכל רגע נתון שני הילוכים משולבים, ובעת החלפת הילוך הרובוט מנתק מצמד אחד ומחבר את השני, בצורה זו ההחלפה מהירה וחלקה. הרובוט תפקידו לשלב את ההילוך הבא כדי שיהיה זמין לעת פקודה, ולנתק ולשלב את המצמד המתאים בעת החלפת הילוכים. המוח האלקטרוני תפקידו להורות לרובוט מתי לבצע את ההחלפה ואיזה הילוך להכין.
הגרסה הרגילה וגרסת ה-DCT
לתיבה 3 מצבים – רגיל ספורט וידני. במצב הרגיל התיבה ממהרת להעלות הילוכים וממתינה עם הורדת הילוכים, שומרת את המנוע בתחום עבודה נמוך המוריד עומס מהמנוע ומהרוכב. במצב הספורט התיבה ממהרת להוריד הילוכים וגם 'רגישה' למידת האגרסיביות של הרוכב – ככל שתלחצו יותר חזק כך התיבה תתאים את עצמה. למצב הספורט 3 תתי-מצבים הנבדלים בניהם ברגישות. לא מצאנו בהם תועלת אמיתית. במצב הידני התיבה לא תעלה הילוך ללא פקודה ישירה מכם וכן תוריד הילוכים רק בעצירה.
לשטח התיבה מצוידת במצב G המשמש כמעין בקרת ירידה במורד. במצב זה לתיבה עדיפות להילוך נמוך והעלאת ההילוכים מאוחרת יותר בהשוואה למצב הרגיל. מצב G פועל עם כל אחד ממצבי התיבה – רגיל, ספורט וידני. מאוד יעיל.
הטכנולוגיה הזו היא כבר סטנדרט בעולם הרכב, כולל מכוניות ספורטיביות המציעות החלפה מהירה יותר מאשר נהג בן אנוש, וביצועים עדיפים על מכוניות בהם מוח אנושי מחליט מתי להחליף הילוכים. לתיבה אוטומטית יתרונות מובנים מאליהם בכל הקשור לנוחות והורדת עומס מהרוכב. בדור השלישי הונדה מציעה אלגוריתם משופר המזהה טוב יותר מתי להחליף הילוכים כתלות באופי הנהיגה והסיטואציה. כמו כן עבודה משופרת של החלפת ההילוכים בתיבה. עד כאן התיאוריה. אבל איך זה עובד באמת?
גיר אוטומט כפול מצמדים
ביצועים
הונדה לא הלכה עם המגמה השלטת בשוק ובנתה אופנוע שהוא יותר דו"ש מגודל מאשר אדוונצ'ר-תורר. כלומר הונדה שמה את העדפה שלה על יכולת גבוהה בשבילים ובשטח על פני יכולת כביש או בזוג. דף הנתונים מרמז על הבאות: 95 סוסים ממנוע ליטר הם בהחלט לא יותר מדי. חוסר הסוסים בולט בעיקר בכביש, כשהשעון יראה 220 קמ"ש אבל תיאלצו לדחוף את האופנוע אל מעבר למחוזות בהם הוא מרגיש נוח. גם החישוק הקדמי הגדול ישדר אי-נוחות רבה שתתבטא ברעד. לא מדובר באופנוע חלשלוש, אבל עוד 25 סוסים היו מוסיפים למנוע את הפאנץ' שחסר לו, זה שהופך מנוע טוב ויעיל לחגיגת גזים. אגב, המנוע מצליח להיות חלק ונעים מבלי להיות אנמי, ולדעתנו הבחירה של הונדה לייצר מנוע חלק כל כך היא שמונעת ממנו את הסוסים הנוספים. בגרסה הרגילה תיאלצו לעבוד על התיבה כדי לשמור את האופנוע בתחום היעיל, אבל בתיבה האוטומטית הטרדה הזו תיחסך ממכם. ב-99% מהמצבים התיבה תקדים אתכם וההילוך הנכון יחכה לכם לאחר האטה, ביציאה מפנייה. הדברים נכונים בוודאי בנסיעה מנהלתית או סתם רכיבה מהירה. במקרים הבודדים בהם התיבה טועה בלנחש את הכוונות שלכם מספיק בזמן (או במקרה היותר נפוץ בו לא תסמכו על המכונה שתנחש אתכם בזמן), לחיצה קצרה בבוהן שמאל והתיבה תוריד הילוך מיידית, בדיוק כמו לבעוט הילוך אחד כלפי מטה. בכביש התיבה הזו עושה חסד עם המנוע ועוזרת לנצל כל אחד מהסוסים השוכנים בו.
10 ק"ג תעלה לכם התיבה האוטומטית. המשקל היבש של האפריקה לא נמוך במיוחד, אבל תצטרכו לעבוד ממש קשה כדי למצוא את 222 הק"ג המוסתרים היטב. חלוקת המשקל מעולה. בכביש האופנוע מרגיש קליל מאוד וקל לתמרון. בנסיעה עירונית או בכבישים טכניים הכלי מרגיש קל משמעותית ממשקלו האמיתי, אבל היתרון הגדול הוא בשטח. האופנוע קל מאוד לתמרון. הונדה השקיעה עבודה רבה בייצור מנוע קומפקטי, בעיקר בממד הגובה, כך מתאפשר לשלב מרווח גחון ראוי של 250 מ"מ עם גובה מושב נמוך יחסית הנותן גם לנמוכים להגיע עם שתי רגלים לקרקע, עוד לפני הצבת המושב במקומו הנמוך. תנוחת הרכיבה בישיבה ועמידה מושלמת. מאוד קל לחבוק את האופנוע עם הברכיים, והכידון מונח לדעתנו בדיוק במקום. המכלולים, בעיקר הבולמים, נותנים תחושה של שליטה מדויקת ומסייעים בהורדת הכוח לקרקע. בשטח הספק של 95 הוא בדיוק הגבול העליון כך שלא תרגישו מחסור בסוסים מעבר לכביש.
ביצועים מעולים, גם בלי קלאץ'
איך זה מרגיש?
האפריקה הוא תמצית המונח 'הונדהי'. מספיק לעלות על האופנוע והכל מוכר, נמצא במקום הנכון, והתפעול מידי ואינטואיטיבי. תפעול הבקרות, התיבה, לוח השעונים – הכול נגיש בלחיצת כפתור, בלי להידרש לתפריטים מסובכים ותתי-תפריטים נסתרים, ורצף לחיצות הידוע רק לבעלי ח"ן, כפי שקיים בלא מעט אופנועים בקטגוריה. ביום-יום התיבה הזו עובדת בשביל הרוכב. בפרפרזה על האמירה של פיננסיירים; רוכבי אדוונצ'רים יספרו לכם שבשטח הקלאץ' הוא המלך. רוכבי אדוונצ'ר נדרשים לעבוד לא מעט עם המצמד כדי לתמרון את האופנוע במהירות נמוכה, לשלוט במהירות האופנוע בירידות וכו'. השאלה הגדולה שליוותה אותי היא איך יסתדר האופנוע החוסר במצמד. התשובה הרבה יותר קצרה מהשאלה: מעולה. התיבה האוטומטית מאפשרת לסגור גז גם מבלי שהמנוע יכבה או יגמגם, השליטה המדויקת בגז מאפשרת את כל אותם משחקי מצערת עדינים מבלי להידרש למשחקי מצמד. המצמד נדרש בעבודה אגרסיבית רק במקומות הבודדים שבהם צריך לסייע לגלגל הקדמי.
הממדים הקטנים מזכירים כי מדובר בדו"ש ולא באדוונצ'ר בגודל מלא. לרוכב יש יכולת להניח את המשקל כמעט בכל מקום באופנוע מקצה הגלגל הקדמי לקצה האחורי. מערכת בקרת ההחלקה מאוד רגישה – במצב המלא היא ממהרת להתערב גם בכביש ומפריעה בכל נסיעה שאינה 100% מנהלתית. בשטח האופנוע מרגיש מאוד נשלט כך שאין כל סיבה שלא לנתק את המערכת לחלוטין. המנוע המאוד לינארי מקל על הרכיבה בשטח ללא חשש מהתפרצות של כוח לא צפוי.
המשקף הקדמי הנמוך יפריע בעיקר בכביש ויכניס רוח ומערבולות לאזור הקסדה. בשטח, לעומת זאת, הוא יאפשר לראות קדימה ללא לכלוך (בוץ או אבק).
תלונה נפוצה של בעלי האפריקה היא כנגד צמיגי הדאנלופ המקוריים איתם מגיע האופנוע, ליתר דיוק כנגד נטייתם לרוקן את האוויר במפתיע ובמהירות. גם אנחנו קיבלנו את האופנוע עם צמיגי הדאנלופ המקוריים, וכבר בבוקר המבחן תקר באחורי קטע את המבחן. אמנם הספקנו לעבור על כמעט כל הנקודות שסימנו לבחינה, אבל סיימנו את המבחן בטעם של החמצה קלה. אין מקום להמשיך לשחרר אופנועים עם הצמיגים הללו, במיוחד למי שעתיד לרכב גם בשטח.
הגיר יתפקד נפלא ב-99% מהזמן ל-99% מהרוכבים
עלויות וסיכום
בעוד שוק האדוונצ'רים הגדולים משגשג, בהונדה בחרו למקם את האפריקה טווין החדש בשוק הדו"שים. התוצאה היא כלי רב-יכולות המתאים במיוחד לשוק הישראלי בו השימוש מעבר לכביש נפוץ יותר בהשוואה לשווקים אחרים. יכולת השטח הגבוהה יחסית מאפשרת לאופנוע לנצל את יתרונו ולפתוח לרוכב דרכים חדשות. מחיר הגרסה האוטומטית 113,900 ש"ח, שהם 11,000 ש"ח יותר מגרסה 'רגלית' מקבילה – זו בעלת בקרת ההחלקה וה-ABS. תמורת תוספת המחיר תקבלו טכנולוגיה שעובדת נפלא. היא עדין לא מסוגלת לנחש ב-100% בכל רגע נתון מה עובר לכם בראש ומדי פעם תיאלצו להשתמש בכפתורים הידניים לשליטה, אבל ברוב המכריע של הזמן היא פשוט תפנה לכם מטלה אחת שצריך להתעסק איתה ותאפשר לכם להתרכז בנוף או בבחירת הקווים, בהתאם לאופי הרכיבה שלכם.
בסוף היום, היה חסר לי הוא מנוף המצמד. בעיקר כדי לפרוש עליו את אצבעות יד שמאל למנוחה בדרך הביתה.
ימים ספורים אחרי הדיווח השני על הקימקו דאונטאון 350i שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח אירע מקרה לא נעים – הח"מ נפצע ברגלו והושבת מכל פעילות, כולל רכיבה. כך נותר הדאונטאון מיותם, עומד בחניה שליד הבית וממתין לחזור ולצבור קילומטרים.
אחרי החזרה לרכיבה המשכנו לצבור קילומטרים ואפילו הגברנו את הקצב, כך שבארבעת החודשים האחרונים צברנו יותר מ-5,000 ק"מ, כולל רכיבות ארוכות, ובהרכבה.
חלק מההשלכות של צבירת ק"מ…
כמעט יפני
אחרי שדיברנו על הנוחות והיעילות של הדאונטאון, זה הזמן לדבר על איכות המכלולים, ההרכבה והגימור. הדאונטאון מסמל עבורנו את ההתקדמות האדירה שעשו היצרניות הטייוואניות בעשור האחרון בתחומים הללו.
מבחינת איכות מכלולי הינע, כמו מנוע ווריאטור, וגם שלדה ומכלולי שלדה כמו בולמים ובלמים – הדאונטאון עומד בשורה אחת עם הקטנועים היפנים או האירופאים שנמכרים כאן. יחידת ההנעה מצוינת – חלקה, חזקה ונעימה לשימוש, תצרוכת הדלק נמוכה, ובאופן כללי היא מאוד יעילה.
גם השלדה ומכלוליה ברמה גבוהה, והם מאפשרים שילוב של נוחות עם ביצועים דינמיים טובים יחסית. הבלמים, שכבר עברו ממזמן את פרק ההרצה, טובים וחזקים, ומערכת ה-ABS מצוינת – אם כי נכנסת לפעולה מעט מוקדם מדי בגלגל האחורי, במיוחד על כבישים עירוניים חלקים. לדעתנו, אגב, מערכת ABS היא חובה בקטנועי מנהלים שכאלו.
הבולמים בסך הכל טובים, וכמו שכבר כתבנו – הם עברו ריכוך משמעותי מהדגם הקודם – הדאונטאון 300, שהיה קשיח וספורטיבי הרבה יותר. לנוחות וספיגה זה מצוין, וסביר להניח שזה מה שרוב רוכשי הקטנועים מחפשים. לרכיבה ספורטיבית – פחות, מכיוון שהוא יותר נוטה להתנדנד על המתלים. בקרוב נטפל גם בנושא הזה. יש לנו תכנית מסודרת, אולם היא התעכבה בגלל הפציעה.
גם איכות החומרים, ההרכבה והגימור השתפרו משמעותית בעשור האחרון, אבל כאן יש לטייוואנים עוד דרך לעבור, וזה בא לידי ביטוי גם בדאונטאון. הפלסטיקה בסך הכל איכותית, אבל יש נפילות קטנות ומעצבנות. זוכרים שבדיווח הקודם סיפרנו לכם על הדלת של תא הכפפות השמאלי שנוטה להיפתח בנסיעה כשמכניסים לתוכה טלפון סלולרי? אז התופעה הלכה והחמירה עד כדי שבכל נסיעה היא נפתחת בכל עלייה על מהמורה או רכיבה של יותר מ-120 קמ"ש, מהרוח, גם אם אין בתוכה טלפון סלולרי. בטיפול 10,000 ק"מ הוחלף הקפיץ הקטן שמחזיק את הנועל במקום, והבעיה נפתרה לחלוטין.
עוד עניין הוא גומיית העצר שמונעת מרגלית האמצע לגעת בבלוק המנוע. זו התבלתה עם הזמן, וקצת לקראת 10,000 ק"מ הרגלית החלה להשמיע רעשים מעצבנים. גם הגומייה הזו הוחלפה (2 דקות עבודה), ומאז חזר השקט. שתי הבעיות האלו הן קטנות וחסרות משמעות, אולם הם מצביעות על הדרך הלא ארוכה שנשארה לטייוואנים כדי ליישר קו עם חזית הקטנועים היפנים והאירופאים, ועדיין לדעתנו מדובר בקטנוע טוב ואיכותי, למרות הבעיות הקטנות.
נחזור לרגע לעניין הנוחות של הדאונטאון ונספר שבתקופה האחרונה יצא לנו לרכב הרבה בהרכבה. המורכבת מדווחת על איכות חיים גבוהה מאחור – המושב רחב, נוח ותומך ויש מקום לרגליים, כך שמבחינתה אפשר לרכב ולרכב. אימצנו.
מה זה קשור? סתם אנחנו אוהבים אותו מועמס…
טיפול 10,000 ק"מ
הפעם לא איחרנו לטיפול והגענו ב-10,060 ק"מ – הכי מדויק שאנחנו יכולים. אבל גם הפעם לא תיאמנו טיפול מראש ופשוט הגענו בשעת בוקר למוסך המרכזי של עופר-אבניר. הבוחן קיבל את פנינו בסבר פנים יפות והקטנוע נכנס לטיפול 10,000 ק"מ – טיפול 'גדול' ראשון, כשב-20,000 הטיפול מעט מקיף יותר.
הטיפול כולל החלפת שמן מנוע (5W40 סינתטי מלא – 1.3 ל', 110 ש"ח) ומסנן שמן (65 ש"ח), שמן גיר (12 ש"ח), מסנן אוויר (88 ש"ח), פלאג (62 ש"ח), משולשים ומשקולות בווריאטור (64 ו-116 ש"ח בהתאמה), וסדרת בדיקות כללית לקטנוע. רצועת וריאטור נבדקה והיא תוחלף ב-20,000 ק"מ. זמן העבודה לפי שעתון יצרן – 1.9 שעות שהם 368 ש"ח. על הכל תוסיפו מע"מ ותקבלו 1,060 ש"ח – בהתאם למחירון הטיפולים של קימקו.
מבחינת בלאי, המצב טוב מאוד. בצמיג האחורי המקורי של KENDA יש עוד כ-40% של 'בשר' על המדרס, והצמיג הקדמי נראה עדיין כמעט חדש. רפידות הבלמים גם הן כמעט חדשות, וזאת בעיקר בשל אופי הרכיבה שלנו, הכולל בעיקר נסיעות בינעירוניות.
לאחור הטיפול המנוע נשטף, ובשורה התחתונה הטיפול היה מהיר והשירות היה טוב. שום דבר יוצא דופן.
נכנס לטיפול
יאללה פנצ'ר
כמה ימים אחרי הטיפול חוויתי פנצ'ר בצמיג האחורי בגלל מסמר קטן שנכנס לצמיג, נתקע בו וגרם לבריחה איטית של אוויר. אני חייב להפסיק לרכב בשוליים. מילאתי אוויר ונסעתי למוסך, אולם המוסך של עופר-אבניר היה סגור (בימי שלישי אחה"צ בחודשים יולי ואוגוסט סוגרים את המוסך ב-13:00) אז פניתי לפנצ'ריה. התלבטתי עם הצמיגאי אם להחליף את הצמיג או למשוך איתו עוד כמה קילומטרים, ובסוף הוחלט על תיקון בפטרייה עד להחלפת צמיגים. מחיר התיקון, כולל איזון לגלגל אחרי ההרכבה – 200 ש"ח כולל מע"מ. לא זול, אבל מדובר בשעה שלמה של עבודה כך שביחס לזמן העבודה המחיר בהחלט סביר.
מה הלאה?
התכנון היה לסיים את המבחן אחרי 6 חודשים, אולם בשל הפציעה שהשביתה את הרכיבה אנחנו ממשיכים את המבחן עוד קצת זמן, וזאת משום שיש לנו חשבון פתוח איתו – לבדוק כיצד ניתן לשפר את ההתנהגות הספורטיבית שלו בעזרת כמה אמצעים פשוטים יחסית. נכון, רוב הרוכבים לא יצטרכו ולא ירצו לוותר על הנוחות בשביל עוד קצת יכולות ספורטיביות, אבל אנחנו זוכרים את הדאונטאון 300 וההתנהגות שלו, ורוצים כזו. חוץ מזה, נעדכן על השינויים בדיווח הבא, ואז גם ניתן סיכום כללי שיסיים את המבחן.
