קטגוריה: ספורט

מקום 1. מאבריק ויניאלס אומר תודה למארק מרקז ורוכב נפלא כל הדרך אל הניצחון. ויניאלס מגלה אופי בטונות כשאינו מתרגש ממקצה דירוג שממקם אותו שישי בזינוק, מזנק היטב אל המקום השלישי, מזנב בקראטשלאו למקום השני, אומר תודה רבה למרקז המתרסק, ובמשך 22 הקפות לא שם אפילו חלק של צמיג במקום הלא נכון. הוא שולט בקצב המרוץ ומנצח את הסבב השני לעונת 2017. רוכב ימאהה הראשון לעשות זאת מאז וויין רייני ב-1990.

מקום 2. ולנטינו רוסי אולי קיבל במתנה מקום אחד ממרקז, אבל את שאר המקומות – החל מאמצע העשירייה השנייה, דרך מקצה דירוג Q1, זינוק נפלא מהמקום השביעי על הגריד ועקיפה לאחד עקשן בשם קאל קראטשלאו – רוסי משיג במו יד ימין שלו. רוסי מתקשה באופן שכמעט אינו ניתן לתיאור לאורך מקצי האימון והדירוג, וכמו ב-34 פעמים אחרות רוסי שוכח מצרות האימונים והדירוג ומצליח להביא את עצמו לפודיום. ללא ספק, הוא איש של יום ראשון.

סבב מופלא לקבוצת המפעל של ימאהה.

מקום 3. מאז הניצחון בפיליפ איילנד בעונה העברה קאל קראטשלאו לא מצליח לסיים מרוץ. למשך דקות רבות קראטשלאו רוכב שני אחרי מרקז או ויניאלס. רוסי, שאש בעצמותיו, תוקף מימין ותוקף משמאל עד שמוצא פרצה. קראטשלאו עוד מנסה להגן, אבל מקום שלישי ו-16 נקודות אליפות הם הרבה יותר משלושה DNF.

פנייה 1. לורנזו והגיהינום הפרטי שלו נכנסים לפנייה 1, פוגשים את חלקו האחורי של הסוזוקי GSX-RR  של יאנונה ומנשקים את המרוץ לשלום. ככה זה כשמזנקים ממקום 16. נכון לרגע זה נראה שהדוקאטי עומד ללעוס את לורנזו כפי שלעס את מרקו מלאנדרי, רוסי ואחרים. דובי, שגם הוא התקשה מאוד באימונים ובדירוג וזינק מהמקום ה-13, מצליח לפלס את דרכו למאבק על המקום הרביעי. אם ב-2016 היה זה יאנונה שהתרסק בפנייה האחרונה ולקח את דובי איתו, הפעם היה זה אלייש אספרגרו והאפריליה שמתרסקים בכניסה לפנייה 5 ושולחים את דובי היישר לפיטס.

קבוצת המפעל של דוקאטי עם ה-GP17 חוטפת בראש מעדר של GP16 ואפילו GP15.

פנייה 2. מרקז בנה על ארגנטינה ואוסטין על מנת להצר את צעדיו של ויניאלס לעבר תואר אליפות ב-MotoGP. מרקז מנצל היטב את התנאים הגבוליים, כובש את עמדת הפול-פוזישן, מזנק היטב אל ההול שוט, ותוך 3 הקפות מחזיק בפער של כמעט 2 שניות. אבל את אותן 2 שניות מרקז משיג ברכיבה על הקצה. את הקצה מרקז מוצא בפנייה 2 בתחילת ההקפה הרביעית, כשלואו-סייד שולח אותו לפיטס ולאוסטין טקסס.

פנייה 2 לוקחת גם את דני פדרוסה ומסכמת סבב נוראי לקבוצת המפעל של הונדה.

זרקו את פולגר, יאמהה טק-3, מסיימים חמישי ושישי בהתאמה ובכך סוגרים 4 ימאהה בעשירייה הראשונה. בכך הם מראים קבל עם ו-MotoGP שהימאהה YZR-M1 הוא האופנוע הטוב על הגריד נכון לתחילת העונה.

באוטיסטה מראה ניצוצות כשהוא לוקח את ה-GP17 של קבוצת אספאר למקום החמישי. קארל אברהם מנצל את החולשה של רוסי, פדרוסה, לורנזו ודובי באימונים ובדירוג, ולראשונה בקריירת ה-GP שלו הוא מזנק מהמקום השני, שמספיק לו בשביל לסיים את המרוץ במקום העשירי.

7 רוכבים – לורנזו-מרקז-רינס-לואז-פדרוסה-אלייש אספרגרו-דובי – צריכים להתפוצץ או לפרוש, ויאנונה צריך לזנק מוקדם ולחטוף עונש, על מנת שק.ט.מ יזכו בנקודות אליפות ראשונות. פול אספרגרו מסיים 14 וברדלי סמית' מסיים 15, ובכך הם מעניקים נקודות יקרות ליצרנית הקטומה.

בעוד שבועיים במסלול של האמריקות, מרקז ינסה לצמצם פערים לפני שויניאלס בורח לו אל תואר האליפות. נדע יותר ב-23.4 בשעה 22:45.

תוצאות הסבב השני, ארגנטינה

1. מאבריק ויניאלס
2. ולנטינו רוסי
3. קאל קראטשלאו
4. אלווארו באוטיסטה
5. יוהאן זרקו

טבלת האליפות לאחר הסבב השני

1. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 50 נק'
2. ולנטינו רוסי, ימאהה, 36 נק'
3. אנדראה דיביציוזו, דוקאטי, 20 נק'
4. סקוט רדינג, דוקאטי, 17 נק'
5. קאל קראטשלאו, הונדה, 16 נק'

כבר חודשים שאני מלהג כאן על ויניאלס שכובש את המקום הראשון בכל המבחנים, על לורנזו ורוסי שהראשון מתקשה בדוקאטי והשני ביאמהה, על מרקז ופדרוסה ומנוע הביג-באנג של הונדה, על יאנונה שרכב היטב בכורסה הנינוחה של סוזוקי בספאנג ואיבד את התחושה בקדמי ואת הדרך עמוק לתוך אימון חופשי שני בקטאר, על צמד הרוקי'ז זרקו את פולגר ביאמהה טק-3 שעושים חייל, על אלייש אספרגרו והאפריליה המשתפרת, ועל הא ועל דא של מרוצים, מנועים, צמיגים טובים יותר של מישלין, ובסוף… מערכה ראשונה גשם.

גשם במדבר הוא אירוע מלא הוד. גשם בלוסייל בקטאר הוא אולי מלא הוד, אבל ב-300 קמ"ש או בהטיה של 60 מעלות הגשם מלא יראה. עכשיו, נסו לדמיין את זה בלילה, כשלא ברור אם האספלט בוהק בגלל תאורת ההצפה ששוטפת את המסלול או בגלל שהמסלול רטוב מגשם. את אימון חופשי 4 ואת הדירוג ביטלו בגלל גשם כבד שהציף את המסלול והפך חלק ממלכודות החצץ לביצות עם שלט 'סכנה טביעה', והגריד נבנה על בסיס ההקפה המהירה ביותר במהלך האימונים. וינילאס בחוד ואחריו יאנונה, ששיפר את יחסיו עם הצמיג הקדמי, ומרקז שלישי. זרקו רביעי ודוקאטי ראשון בחמישי, רק שבאוכף שלו יושב דובי ולא לורנזו. רוסי דורג עשירי ולורנזו שני מקומות אחריו.

מערכה שנייה, טפטוף. וטפטוף במדבר זה עסק מעצבן. כל כך מעצבן שהזינוק נדחה מספר רב של פעמים והמרוץ קוצר בשתי הקפות. על הרוכבים לרכב 20 הקפות ולא 22 בתנאים שבהם טרם רכבו. זה אומר טמפרטורות סביבה ומסלול נמוכות מהרגיל ולחות מוגברת. זה משפיע על הצמיגים ועל היכולת לשמר חום בבלמי הקרבון.

מרקז וקראטשלאו מחליפים צמיג קדמי קשה בצמיג בינוני. לסגנון הרכיבה של שניהם היכולת לרכב עם צמיג קדמי קשה היא קריטית. דובי וזרקו יבחרו לרכב עם צמיג אחורי רך שנותן המון אחיזה לפחות זמן. רוב השדה יבחר בצמיגי מדיום בשני הצדדים.

מזנקים. יאנונה ומרקז מזנקים היטב. ויניאלס פחות ונסוג לחמישי. לורנזו מזנק סביר, מגיע לפנייה 4, מפספס אותה לגמרי וחוזר למקום ה-16. לורנזו עוד יתקדם עד למקום התשיעי ויסיים במקום ה-11 והמאכזב.

בחוד לא ויניאלס, לא מרקז ולא רוסי. בחוד, מוביל לראשונה בחייו מרוץ MotoGP יוהאן זרקו, רוכב קבוצת טק-3 ופעמיים אלוף ברצף ב-Moto2. זרקו ממשיך לנצל את הצמיג הרך מאחור, עד שבהקפה השביעית הוא מניח צמיג קדמי שערה מחוץ לקו המרוץ. בלימה לפנייה 2 והאבק שולח את הצרפתי בלואו-סייד אל המציאות. דובי זוכה מן ההפקר ומוביל את המרוץ ואחריו צמודים יאנונה ומרקז. שנייה אחרי אלה רוכבים צמד קבוצת המפעל של יאמהה כשויניאלס רביעי ורוסי חמישי. רגע, זה לא רוסי שמתקשה עם המישלין מקדימה?

יאנונה אולי החליף אופנוע ומצא דרך ללב הצמיג הקדמי של מישלין, אבל כמו בעונה שעברה – באמצע המרוץ, כשהוא ממוקם שלישי, יאנונה מרסק את הסוזוקי בלואו-סייד. דובי ראשון ואחריו ויניאלס ורוסי. רוסי עוד ינסה לדחוק ביאמהה YZR-M1 רק עוד קצת, אבל מקום שלישי ו-16 נקודות אליפות, תודה רבה.

לפינאלה יש לנו את ויניאלס ודובי. זה האחרון סיים שני בשתי העונות הקודמות בקטאר ורוצה לשפר רק מקום אחד ב-2017. אבל ויניאלס רוצה לסיים ראשון בפעם הראשונה שלו על גבי היאמהה YZR-M1. הוא תוקף בפניות ומנסה לפתוח פער במקטע השלישי שבו הוא מהיר כל כך. דובי מנגד, שומר את ויניאלס קרוב ועוקץ אותו שוב ושוב בישורת ואל תוך פנייה מספר 1. כך זה חוזר חלילה עד שבהקפה האחרונה ויניאלס קובע את ההקפה המהירה ביותר שלו ומנער מעליו את דובי.

בסיום: וינאלס, דובי ורוסי. מרקז רביעי כשהוא משלם ביוקר על הצורך לרכב עם צמיג מדיום. קראטשלאו שילם יקר יותר כשהוא מתרסק פעמיים ופורש. לורנזו, כאמור, אי-שם במקום ה-11 כשלפניו אלייש אספרגרו על האפריליה, רדינג על הדוקאטי לווין של פרמאק. גם מילר על ההונדה, אלכס רינס על הסוזוקי ויונס פולגר על היאמהה טק-3 מקדימים את לורנזו.

רק מייק היילווד היה צעיר מויניאלס כשהוא מנצח עבור נורטון ועבור MV אגוסטה בקטגוריה הבכירה. דובי מסיים שני פעם שלישית ברציפות, ונכון לעכשיו הוא הרוכב המוביל בקבוצת המפעל של דוקאטי. רוסי מוכיח, שוב, שאימונים לחוד ומרוצים לחוד וכובש את המקום האחרון על הפודיום. מרקז רביעי, ובהתחשב בתנאים לא נראה שהוא מאוכזב.

ניפגש בארגנטינה ב-9.4.

טבלת האליפות לאחר הסבב הראשון

1. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 24 נק'
2. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 20 נק'
3. ולנטינו רוסי, ימאהה, 16 נק'
4. מארק מרקז, הונדה, 13 נק'
5. דני פדרוסה, הונדה, 11 נק'

מה ניתן ללמוד מהמבחן בקטאר שהסתיים ביום ראשון האחרון, והאם מותר לנו לצפות לעונה טובה ומגוונת מ-2016 שאותה כבש מרקז עקב בצד אגודל בהתמדה ובבגרות שטרם נראתה אצלו?

להזכירכם, מרקז נהנה מכמות ריסוקים חסרת תקדים של צמד יריביו ביאמהה, לורנזו ורוסי, ואנחנו זכינו לראות 4 יצרנים מנצחים מרוץ, בהם הונדה, ימאהה, דוקאטי וסוזוקי. ראינו את קאל קראטשלאו וקבוצת LCR מנצחים שני מרוצים – קבוצה פרטית שמנצחת מרוץ MotoGP אחרי עשור. ראינו גם 9 רוכבים מנצחים: מרקז, רוסי, לורנזו, קראטשלאו, יאנונה, דובי, ויניאלס, פדרוסה ומילר.

את קטאר, כמו את ולנסיה וכמו את ספאנג וכמו את פיליפ איילנד, כובש מאבריק ויניאלס, הכוכב העולה בשמי יאמהה. ואם מרקז אומר שוינילאס מהיר וכל שאר הטוענים לכתר מחזיקים בקצב דומה, נבחר להאמין לו. האם זה אומר שדרכו של ויניאלס סלולה לתואר?

שניים ממתחריו הראשיים של ויניאלס ב-2017 התקשו מעט יותר בקטאר. רוסי, בשונה מבן קבוצתו ויניאלס, מתקשה למצוא את הסט-אפ המתאים עם הימאהה YZR-M1 של 2017. כך היה גם בספאנג ובפיליפ איילנד. מרקז, שרוכב עם מנוע הביג-באנג החדש של ההונדה RCV213V, מסיים במקום ה-11 בלוח הזמנים המשולב לימי המבחן.

מרקז ורוסי הוכיחו כבר מזמן שאימונים זה נחמד, אבל באליפויות זוכים במרוצים. שני אלה כבר הראו לנו שעת כבים האורות האדומים בזינוק, יש בהם את היכולת למצוא את אותן עשיריות שנייה שעושות את כל ההבדל. מאידך, ויניאלס עוד צריך להוכיח את יכולתו להיות עקבי ולרכב מהר מרוץ אחר מרוץ.

גם בקטאר רוכב דוקאטי המוביל היה אנדראה דוביציוזו ולא חורחה לורנזו. אם במבחנים הקודמים היו לורנזו והדוקאטי GP17 איטיים מויניאלס והימאהה YZR-M1 בכשנייה להקפה, הרי שבקטאר לורנזו משתפר וממוקם באמצע העשירייה הראשונה. במטווח ההקפות המהירות ביום השלישי בקטאר לורנזו מצליח למקם את עצמו רביעי, כשהוא איטי מויניאלס רק ב-0.189 שניות.

האם ניתן לומר שלורנזו מצא אור בקצה המנהרה של הדוקאטי GP17? אנחנו בספק. קטאר תמיד היה מסלול חביב על הפרא האדום. מסלול שאפשר לדוקאטי להביא לידי ביטוי את תחנת הכח שלו. אנחנו חוששים שלורנזו יגלה שהטיל האדום מסרב לפנות בקלות הכמעט טלפטית של הימאהה.

אז מה הסיכוי שעונת 2017 תאפיל על 2016, שהייתה – יש אומרים – העונה הטובה בשבעים שנות מרוצי GP?

דורנה גילתה שתמיכה בחלשים ובעניים מייצרת עניין במרוצים, ועניין במרוצים מייצר הכנסה. סוציאליזם קפיטליסטי במרוצי אופנועים.  כאמור, קבוצת LCR הייתה לקבוצה הפרטית הראשונה לנצח מרוץ MotoGP מזה עשור. לא מרוץ אחד אלא שניים, כשקאל קראטשלאו כובש את ברנו ואת פיליפ איילנד. כחלק ממספר מהלכים של דורנה לעודד תחרות ב-MotoGP, כל קבוצה פרטית תקבל 2 מיליון יורו לעונה לרוכב למשך חמש העונות הבאות. זה אומר שללוצ'יו צ'קינלו, בעלי LCR, התקציב גדל ב-2 מיליון יורו לעונה, ושלהרב פונסראל, בעלי קבוצת טק-3, התקציב גדל ב-4 מיליון יורו לעונה. אם תהיתם כמה עולה לקבוצה פרטית לשכור אופנוע לעונה, אז דעו לכם שדורנה קבעה רף עליון של שכירות לאופנוע העומד על 2.2 מיליון יורו. התקציב הנוסף יאפשר לקבוצות הפרטיות להיות תחרותיות יותר אל מול קבוצות המפעל. ואנחנו, כידוע, מחבבים תחרות.

ועוד דבר: כניסה של יצרן נוסף שגם הוא ידוע בחיבתו היתרה למרוצים, הלא הוא ק.ט.מ והסיסמא הידועה READY TO RACE, אפריליה המשתפרת תחת ידיו של אלייש אספרגרו, דוקאטי וסוזוקי שחזרו לנצח ב-2016 – כולם יחד מאיימים על ההגמוניה רבת השנים של הונדה את ימאהה ב-MotoGP.

אנחנו מחכים בקוצר רוח ליום ראשון 26.3 בשעה 21:00, ועד אז נבחר לחשב הערכה מחדש, באופן חלקי. אנחנו חוששים שלרוח החדשה הנושבת מאז 2016 ייקח זמן להכות שורש ב-MotoGP ואיננו בטוחים כי 2017 תהיה טובה מ-2016, אבל אין ספק שהעונות הבאות יהיו מעניינות. אצל הרוכבים אנחנו מעריכים כי ויניאלס ייאבק בנחישות מול מרקז, כשרוסי ולורנזו יגנבו ניצחונות. מרקז כבר הראה לנו את יכולתו כקוסם סתגלן. זה בקושי, אבל יספיק לנמלה ב-2017.

נתחיל בחידה שבתמורה לתשובה נכונה נעניק מערכת בקרה אלקטרונית לאופנוע MotoGP מעונת 2015: למי מהיצרנים על הגריד ב-MotoGP יש מנוע מסוג סקרימר?

באופן מפתיע, או שלא, רק יצרן אחד בודד משתמש במנוע שאינו מטיפוס 'ביג באנג' ועונה לשם 'סקרימר', או כפי שאנחנו אוהבים לכנותו – צרחן. באופן מפתיע, או שלא, זה היצרן האחרון להצטרף לקטגוריה הבכירה. בק.ט.מ עסוקים בפיתוח אופנוע ה-MotoGP שלהם בשנים האחרונות, כשבמהלך 2016 האופנוע נבחן עם האלקטרוניקה האחידה של דורנה. אולי הפיתוח תחת האלקטרוניקה האחידה של דורנה אפשר לק.ט.מ לייצר מנוע סקרימר נשלט. קשה לומר, אבל בקבוצת המרוצים של ק.ט.מ מרוצים מהמנוע שלהם עד הגג. פול אספרגרו וברדלי סמית', שרכבו על מנוע הקרוספליין הנשלט של היאמהה YZR-M1, ייאלצו להתרגל למנוע הצרחן.

מנועי 'ביג באנג' עתיקים כמעט כמו המפץ הגדול עצמו. כמעט. כמו לא מעט אלמנטים אחרים כמו ברך בחוץ, ניהוג גלגל אחורי וקני רוברטס האבא, גם מנוע הביג באנג הגיע ל-MotoGP ממסלולי ה-DIRT TRACK וה-FLAT TRACK שבארצות הברית של אמריקה. מנועי הביג באנג הראשונים הופיעו במרוצים אלה על מנת לאפשר לרוכבים אחיזה טובה יותר בפניות ארוכות תחת החלקה של הגלגל האחורי. מצד אחד פעימות הכוח המרוכזות אפשרו לצמיג האחורי לנעוץ את עצמו לקרקע, ומצד שני המרווח לריכוז הפעימות הבא אפשר לצמיג האחורי להתאושש ולא לאבד אחיזה לגמרי.

מרביתנו מקשרים מנוע ביג באנג להונדה ולאגדה האוסטרלית העונה לשם מיק דוהאן. דוהאן הוא אכן אגדה, אבל סוזוקי הייתה הראשונה להציג מנוע ביג באנג בסוף שנות ה-70. ה-RG500 של סוזוקי נהג לנפץ את עצמו לדעת כתוצאה מריכוז פעימות הכוח וחולשה של המתכות ממנו הורכב. המנוע נעלם לו עד שהונדה החזירה את התצורה לבמה ב-1992. מאז 1992 והכמעט-אליפות-ראשונה של מיק דוהאן, התצורה של מנוע ביג באנג באה והולכת ממסלולי ה-MotoGP. מפתיע לגלות שגם למיק דוהאן לקח זמן להתרגל למנוע החדש, ודווקא ווין גארדנר חיבב את המנוע מהרגע הראשון. מנוע ביג באנג שירת את סגנון הרכיבה של גארדנר היטב. בלימה – חניה על האפקס – ואז פתיחת גז, הוא סגנון שמעדיף מנוע פחות רגזן, אבל היה זה דוהאן שהוביל את מתקפת מנועי הביג באנג עם ארבע אליפויות רצופות. לאליפות החמישית והאחרונה שלו דוהן שב לרכב על מנוע סקרימר.

במנועי ה-V4 שתי פעימות של פעם, פעימת כוח מתקבלת בכל 90 מעלות של גל הארכובה, וכך פעימות הכוח היו מחולקות שווה על כל 360 המעלות של גל הארכובה. זהו מנוע סקרימר אמיתי. מנוע ביניים בתוצרת V4 חילק את פעימות הכוח ל-180 מעלות כך שכל צמד בוכנות הוצתו ביחד. במנוע ביג באנג פעימות הכוח רוכזו בטווח של 70 מעלות, ואז 290 מעלות ללא פעימות כוח.

אז אם למנוע ביג באנג יש כל כך הרבה מעלות, למה בכלל להריץ מנועי סקרימר? לסיבה הראשונה קוראים מארק מרקז, רוכב שכמעט לעולם לא יתלונן על עודף כוח ושסגנון הרכיבה שלו מאפשר לו להשתלט על המנוע ה'צרחן' שמתחתיו. הסיבה השנייה, לפחות עד לאחרונה, הייתה הרגולציה שהגבילה מאוד את כמות הדלק במיכל. מנוע ביג באנג שותה יותר דלק לעומת בן דודו הצרחן.

ונחזור שוב לחידה בתחילת הכתבה ולאלקטרוניקה שמזמן שולטת בכיפה. לסקרימרים יש שני יתרונות ברורים על מנועי הביג באנג, כשעד 2016 אלקטרוניקה מתקדמת מאוד ותוכנת ניהול מנוע שנתפרה סביב רוכב ספציפי הצליחו 'להעלים' את החסרונות הרבים של מנועי סקרימר. מה שהונדה גילו ב-1992 הוא שמנוע ביג באנג לא משנה רק את אופן אספקת הכוח. מנוע ביג באנג משנה את התנהגות האופנוע כולו. אופנוע עם מנוע ביג באנג הופך לאופנוע קל יותר לרכיבה, זריז יותר בהיגוי ובשינויי כיוון, ונוטה פחות להניף גלגל קדמי אל על. ב-2015 המנוע של הונדה כבר היה קשה אפילו למרקז. ב-2016 מרקז מחזיר לעצמו ולסקרימר את האליפות, אבל בלי הדומיננטיות של 2014.

וכך ב-2017 הונדה חוזרת שוב למנוע ביג באנג, שנכון למבחנים בספאנג ובאי של פיליפ מאפשר למרקז לרכב בקלות ונינוחות רבה במקצים הארוכים. את היכולת המיוחדת של מרקז לרכב מאוד מהר בהקפה בודדת אנחנו מכירים מאז 2013. שלושה תארי אליפות עם ה-RCV, כולל בעונה הקודמת עם מנוע רגזן שבועט באופנוע וברוכב. ל-2017 הנמלה מקבל RCV קל לרכיבה, והוא לא לבד: בפיליפ איילנד מרקז, פדרוסה וקרטשלאו מאכלסים שלושה מתוך חמשת המקומות הראשונים, כשמילר משלים ארבעה RCV בעשירייה המהירה. יש לנו תחושה שאנחנו יודעים איך 2017 תיגמר.

אז מה עשו רוכבי העל באי של פיליפ, ומה, אולי, אפשר ללמוד מכך לקראת המבחן האחרון ומרוץ פתיחת העונה בקטאר?

ויניאלס ומרקז היו הרוכבים היחידים לצלול אל מתחת ל-1:29 דקות בפיליפ איילנד. וינאילס שלט בלוחות הזמנים ביום השני והשלישי כשמרקז מסיים ראשון ביום הראשון. בכך צמד הספרדים ממשיך את המומנטום ושולט במבחני טרום עונה לקראת 2017, כשויניאלס מתחבר בשיא המהירות ליאמהה YZR-M1 ומצליח לקבוע את הזמן הטוב ביותר בוולנסיה, ספאנג ופיליפ איילנד.

מארק מרקז, האלוף המכהן, מגיע למבחן בפיליפ איילנד ללא סנטי הרננדז, ראש הצוות שלו שמלווה אותו מאז רכב ב-125 סמ"ק. גם בלעדיו, הצוות של מרקז מצליח לשפר באופן משמעותי את הסט- אפ של ה RCV213V. מרקז קובע את ההקפה המהירה ביותר שלו בבוקר היום השלישי, אבל הוא מציין לחיוב דווקא את חלקו האחרון של היום השלישי שבו שינוי בסט-אפ מאפשר למרקז לקבוע קצב מהיר בשני מקצים ארוכים. אין ספק שה-RCV213V של רפסול-הונדה, קבוצת המפעל, אפוי הרבה יותר יחסית לטרום עונות 2015 ו-2016. מה שמעיד על כך יותר מכל הוא המיקום של דני פדרוסה שחסרות לו רק 34 אלפיות על מנת לרדת אל מתחת ל-1:29 דקות להקפה.

איך זה שויניאלס אחד מעז… ויניאלס הוא חוד החנית, אבל מאחוריו, למזלו הטוב, עומד רמון פורקדה, הלא הוא ה'ג'רמי ברג'ס' הספרדי. רמון פורקדה היה ראש הצוות של חורחה לורנזו שלא עבר עם לורנזו לדוקאטי. רמון פורקדה הוא ספרדי, והתקשורת עם ויניאלס היא ישירה, ללא מכשול שפה. בנוסף, פורקדה מכיר את ה-YZR-M1 טוב מכולם. רוכב מוכשר מאוד, אופנוע תחרותי וראש צוות שמכיר את האופנוע ברמת התבריג של בורג נידח – הם מתכון ראוי לבליץ על תואר האליפות. אם יש אלמנט אחד שמשפר את הסיכוי של ויניאלס לזכות באליפות כבר בעונתו הראשונה ביאמהה הרי שזה ראש הצוות שלו, שכבר היה שם ועשה את זה.

ולנטינו רוסי סיים לבחון את הימאהה שלו ברגשות מעורבים. אם בספאנג השלדה החדשה, שנועדה לצמצם החלקה של הצמיג האחורי, עבדה היטב, בפיליפ איילנד השלדה עבדה פחות טוב. גם הצמיג הקדמי החדש של מישלין בעל המבנה המעט שמנמן שנותן שטח מגע גדול יותר עם האספלט, לא הצליח לפצות על החיסרון העיקרי שממנו סבל רוסי ב-2016. סגנון הרכיבה של רוסי מאמץ את הצמיג האחורי של ה-YZR-M1 מעט יותר מדי, מה שמקשה על רוסי להתמודד עם מרקז בחלקו האחרון של המרוץ.

חורחה לורנזו נשמע אופטימי בראיונות לאחר המבחן בפיליפ איילנד. שפת הגוף שלו לא שידרה באותו הגל. נכון לתום המבחן בפיליפ איילנד לורנזו מפגר בשנייה שלמה בקצב המרוץ שלו יחסית לצמד המוביל. ה-GP17 של דוקאטי מלא בפוטנציאל, אבל יחסית להונדה, ימאהה וסוזוקי הוא קשה הרבה יותר לרכיבה. לורנזו ידוע בסגנון רכיבה סופר-מדויק וסופר עקבי שדורש אופנוע עם סט-אפ סופר-מושלם. מכיוון שלורנזו לא יבוא ל-GP17, ה-GP17 יהיה חייב לבוא ללורנזו. למזלו הטוב, מי שהימר על לורנזו כרוכב מוביל הוא ג'י'גי דלינייה. ודלינייה הוא, כנראה, מפתח האופנועים המוכשר ביותר בסביבה.

אנדראה יאנונה מסיים במקום ה-13, בעוד בן קבוצתו, הרוקי אלכס רינס, מסיים במקום השישי. מקום לדאגה? לא ממש, יאנונה היה עסוק כל כולו בבחינת האופנוע וביצע מספר מקצים ארוכים בקצב מהיר. בשום שלב במהלך היום האחרון יאנונה לא שם לעצמו כמטרה לקבוע הקפה מהירה מאוד. לא נותר אלא להמתין ולראות אם יאנונה יספק ל-GSX-RR מעט חוצפה ואגרסיביות על מנת לנצח באופן קבוע, ואם ה-GSX-RR יספק ליאנונה קלות שליטה ורוגע על מנת שלא לרסק את האופנוע באופן תדיר.

אלייש אספרגרו, שעזב את סוזוקי בסוג של רוגז, מצליח לשמור את האפריליה שלו במרחק של כ-0.8 שניות מהמובילים. עם תקציב פיתוח מתאים והתמדה, אלייש עוד עשוי למצוא את עצמו נאבק עמוק בתוך העשירייה הראשונה במהלך העונה.

ואחרונים חביבים הם פול אספרגרו וברדלי סמית', צמד רוכבי ימאהה טק-3 שעברו בצוותא לקבוצת רדבול-ק.ט.מ ועסוקים עד מעל הראש בלפתח את האופנוע של היצרנית החדשה על הגריד. אנחנו בספק אם הצמד יצליח לשמור על המיקום שלו עם הימאהה, אבל כרוכבי עשירייה ראשונה ב-MotoGP  ועם המחויבות הידועה של היצרן האוסטרי למרוצים, לאופנוע הקטום צפויה התקדמות רבה במהלך העונה.

המכורים שבינינו ייפגשו ב-10.3 לשלושה ימי מבחן אחרונים בקטאר. אלה שמחכים למרוצים ייאלצו להמתין לזינוק בדיוק באותו מקום ביום ראשון, 26.3, בשעה 21:00.

תוצאות משוקללות מבחני טרום עונה פיליפ איילנד

1. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 1:28.549 דק'
2. מארק מרקז, הונדה, 1:28.843 דק'
3. דני פדרוסה, הונדה, 1:29.033 דק'
4. יונאס פולגר, ימאהה, 1:29.042 דק'
5. קאל קראטשלאו, הונדה, 1:29.101 דק'
6. אלכס רינס, סוזוקי, 1:29.103 דק'
7. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 1:29.248 דק'
8. חורחה לורנזו, דוקאטי, 1:29.342 דק'
9. ג'ק מילר, הונדה, 1:29.358 דק'
10. אלייש אספרגרו, אפריליה, 1:29.361 דק'