בסבב הראשון הופתענו לראות את טרוי בייליס כמחליפו בדוקאטי של דווידה ג'וליאנו הפצוע. כעת יש אישור כי בייליס ירכב גם בסבב השני בתאילנד, וייתכן שנראה אותו אף פעמים נוספות השנה.
הידיעה על כך כי טרוי בייליס, שלוש פעמים אלוף העולם בסופרבייק, יתחרה בתאילנד, התחילה כשמועה. בייליס ליבה את הלהבות כשהעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה עם פתק האומר "נתראה בקרוב", ועכשיו זה רשמי – בייליס ירכב גם בתאילנד.
בפועל דוקאטי יכולים ככל הנראה לבחור ברוכבים מהירים יותר הנמצאים לרשותם, ביניהם מיקלה פירו, רוכב המבחן שלהם. הצעד להביאו בסבב האוסטרלי ככל הנראה נבע לא מעט מטעמי יחסי ציבור. בייליס דורג במקום ה-14 וסיים את המקצים במקום ה-13 וה-16, אך בעיות צמיגים הם אלו שלטענת דוקאטי הפריעו לו, ואכן ראינו אותו במקצה השני חוזר למוסך להחליף צמיגים.
השתתפותו בסבב התאילנדי של בייליס, החוגג 46 אביבים החודש, יכולה לנבוע ממספר סיבות. הראשונה, הוא הראה כי הוא יכול להיות מהיר ולהתחרות בעשירייה המובילה, בטח כעת אחרי שהכיר את הצמיגים והוא מוכן למרוץ יותר ולא נקרא לבוא ולרכב ברגע האחרון. בנוסף, אף רוכב לא מכיר את המסלול בתאילנד, כך שמדובר בדף חלק עבור כולם. בייליס אמנם מכיר היטב את פיליפ-איילנד, אך הוא לא השתתף בימי המבחן לפני הסבב כמו שאר הרוכבים. נקודה אחרונה מעניינת העולה בחלק מהמקורות היא סוגיית השימוש במנועים. מסתבר כי יש תחום אפור בחוקי הסופרבייק לגבי השימוש במנועים, וכרגע בייליס למעשה גורע מספירת שמונת המנועים המותרים בעונה של ג'וליאנו, כממלא מקומו. אלא שייתכן שאם בייליס ירכב בשלושה מרוצים העונה המנועים שלו ייספרו בנפרד מאלו של ג'וליאנו, וכאן כבר נכנס שיקול אחר לגמרי שייתכן ויגרום לנו לראות את בייליס גם בסבבים באראגון ואסן, בהם דוקאטי עדיין לא הודיע מי ימלא את מקומו של ג'וליאנו.
בנוסף לכל אלו, כעת יש גם שמועות כי בייליס בכל מקרה יצטרף לסבב נוסף כוויילד-קארד, גם לאחר חזרתו של ג'וליאנו. בקיצור, ברוך השב טרוי בייליס.
האם יש סיכוי שנראה את פעמיים אלוף העולם ב-MotoGP, קייסי סטונר, חוזר לעולם המרוצים? שמועה שמתפשטת ברשת טוענת כי הוא שוקל להתחרות במרוץ סוזוקה 8 שעות.
להזכירכם, הרוכב האוסטרלי פרש בשנת 2012, ורבים, בייחוד מעריציו, חושבים כי פרש מוקדם מדי. סטונר אמנם ניסה את כוחו במרוצי מכוניות והיו גם שמועות בעבר על הופעת אורח באליפות הסופרבייק העולמית, אך מה שבטוח הוא שהקשר עם הונדה נשמר. סטונר מוגדר כרוכב מבחן של הונדה והוא עוזר להם בפיתוח אופנועי המרוץ.
לא ברור ממש מה מזין את השמועה, אך יכולות להיות לכך הרבה סיבות. סיבה הגיונית ראשונה היא כי במבחן האחרון שביצע סטונר בספאנג (בתמונה הראשית), הוא רכב גם על ה-CBR1000RR של מרוצי הסיבולת. מעבר לכך, הונדה איבדה מספר רוכבים חשובים לאחרונה כמו ג'ונתן ראיי ולאון האסלם, והיא ככל הנראה צריכה חיזוק בדמות סטונר, כשהשמועות כבר משדכות לו את אלוף הסופרספורט העולמי המתחרה עבור הונדה בקטגוריית הסופרבייק, ההולנדי מייקל ואן דר מרק. אנו משערים שגם חזרתו של קוויץ שוואנץ להתחרות בסוזוקה 8 שעות וכן השתתפותו של טרוי בייליס בסבב הראשון של אליפות הסופרבייק העולמית תרמו את חלקם.
נציין שכרגע מדובר בשמועות בלבד, אבל אנחנו היינו שמחים לראות את סטונר שוב עומד על קו הזינוק.
המרוץ האחרון באליפות ישראל באנדורו התקיים לפני לא פחות מ-9 חודשים, במאי 2014. הסבב הזה סגר עונה בת 6 מרוצים, עונה שבשל המגבלות של חוק הספורט המוטורי לא עברה חלק ובעיקר קירטעה, ועל הדרך הוציאה לחלק גדול מהמתחרים את הרוח מהמפרשים. לא קל לקיים מרוצים תחת החוק החדש והמגבלות שהוא מטיל, ואת זה גילו כל מי שעסקו במרוצים – מתחרים או מארגנים ומפיקים.
תשעה חודשים עברו, ונראה שדברים מתחילים להשתנות. אתמול (שבת) התקיים הסבב הראשון של עונת 2015 של אליפות ישראל באנדורו, והתחושה הכללית שידרה המון אופטימיות – גם לגבי אליפות ישראל באנדורו, אבל בכלל לספורט המוטורי, שעל פניו נראה שיוצא לדרך חדשה.
זה מתחיל בכסף, והרבה ממנו, שכן להפיק מרוץ תחת התקנות שמציב חוק הספורט המוטורי זה עסק הרבה יותר יקר מבעבר, ואם בשנים הראשונות המפיקים נעזרו בכספים שנתנה המדינה דרך רשות הספורט המוטורי, הרי שמעתה הכיוון הוא להתגלגל כעסק עצמאי ללא תמיכה חיצונית. את עונת 2015 פתחו בעמותת האנדורו ובהתאחדות הספורט המוטורי כשכל החובות לכל ספקי העבר שולמו במלואם, ובקופת ההתאחדות יש סכום נאה של כ-300 אלף שקלים שאמור בין היתר להיות מופנה לטובת הפקת מרוצים. במקביל, ראשי ההתאחדות – היו"ר אילן עזרא (שהחליף לאחרונה את דני אנגלברג) והמנכ"ל ישראל ויליגורה, למדו את החומר והצליחו להפיק מרוץ בחיסכון של כ-30% ביחס למרוצים קודמים. אבל פרט לכסף נראה שקודקודי הספורט המוטורי למדו כיצד להתנהל מול הענק הביורוקרטי כך שיצליחו לפלס את דרכם בדרך אל המטרה – אליפויות פעילות עם מתחרים רבים, ובעיקר – עקביות. אנשי ההתאחדות משדרים המון אופטימיות, ולדעתם פתיחת עונת 2015 באנדורו היא נקודת מפנה בספורט המוטורי הישראלי, ומנקודה זו והלאה דברים יעבדו חלק הרבה יותר, כשהכוונה היא גם למוטוקרוס, ובעתיד הלא רחוק גם למרוצי אספלט.
גם מנהלי הקבוצות שידרו המון אופטימיות, גם כלפי המרוץ עצמו אך בעיקר לגבי המשך העונה. חשוב לזכור שהיבואנים, שמחזיקים קבוצות מרוצים, משקיעים כסף רב בתחזוקת הקבוצה, וכשאין מרוצים – הכסף הזה הוא סוג של השקעה מבוזבזת ללא תמורה שכן הקבוצות ממשיכות לתחזק את הרוכבים. תשעה חודשים ללא מרוץ אומר השקעה של הרבה כסף. מנהלי הקבוצות שעימם דיברנו הביעו שמחה גדולה על חזרתה של האליפות, וכולם ללא יוצא מן הכלל אופטימיים גם לגבי המשך העונה.
בדבר אחד לפחות הצליחו מארגני המרוץ להפתיע – המיקום. כבר הרבה זמן שלא היה מרוץ במרכז הארץ, כך שהשטח היפה שבין מושב טל שחר לבין כפר אוריה, הממוקם בסמוך לצומת נחשון, הוא בהחלט בשורה מרעננת. כבר לא צריך לנסוע חצי מדינה כדי להגיע למרוץ אנדורו. השטל למסלול הוקצה על גבעה קטנה שבסמוך לנחל, ואורך ההקפה עמד על כ-4 ק"מ – מצוין למרוץ ספיישל-טסט, אך קצר מדי, הרבה יותר מדי, להייר-סקרמבל (מספר הקפות בזמן נתון) – הסגנון שבו התקיים המרוץ הפעם. התוצאה הייתה שהרוכבים המהירים הקיפו את המסלול בזמן של פחות מ-4 דקות ובמצטבר ביצעו 23 הקפות (במקצועית). המסלול גם היה טכני מאוד, עם המון סלעים והמון פניות, ולא אפשר לרוכבים לנוח לרגע או לגנוב שלוק מים מהקאמלבק. עד כדי כך הוא היה אינטנסיבי. בשל כך החליטו המפיקים, תוך כדי המרוץ של הקטגוריה המקצועית והסניורים, לקצר את המרוץ לקטגוריות המקצועיות משעתיים לשעה וחצי ולסניורים משעה וחצי לשעה. רובם המכריע של המתחרים קיבלו בהבנה, גם את האילוצים שהביאו למסלול כל כך קצר – למעשה מסלול ספיישל במתכונת הייר-סקרמבל, וגם את קיצור הזמן. למרות זאת, היו מספר מתחרים שהביעו את מורת רוחם על ההחלטה. כך או כך, האזור הזה בעונה הזו של השנה ירוק כולו ומשובץ אדום וסגול של פריחה, ובשילוב של מזג אוויר מושלם קיבלו המתחרים, וכמובן גם קהל הצופים (כ-500 איש, אם כי המשטרה דיווחה על כ-1,500 איש במתחם האירוע) שישב על הגבעה ממול וראה את רוב רובו של המסלול, תנאים משובחים למרוץ אנדורו.
67 רוכבים נרשמו למרוץ הראשון בעונה. מספר בהחלט לא מבוטל בהתחשב בעובדה שרוב רובם של המתחרים כבר הרימו ידיים וכמעט השלימו עם העובדה שאליפות אנדורו כבר לא תהיה פה. חלקם היו סקפטיים עד לרגע האחרון, אך כשהבינו שמרוץ אכן יתקיים – נרשמו ברגע האחרון. גם בקבוצות לא נרשמה נוכחות מלאה, וחבל. ק.ט.מ הגיעו עם קבוצה גדולה והרבה רוכבים, גאס גאס הגיעה עם מספר רוכבים, וקבוצת עופר-אבניר הגיעה עם סככות לסוזוקי ולהוסקוורנה המתחדשת. לא ראינו את קבוצת מטרו-ימאהה (וגם האופנועים הכחולים נעלמו כמעט לחלוטין מהשדה), לא את TM ולא את HM/שרקו.
בקטגוריות המקצועיות נרשמה נוכחות דלילה במיוחד – 12 רוכבים בלבד, מהם חמישה ב-E1, שלושה ב-E2 וארבעה ב-E3. יחד עם זאת, כמה רוכבים בולטים לא הגיעו למרוץ, ביניהם יוני לוי שנמצא באבל על מות אביו ז"ל, תומר שפירא שהתגייס לצבא, וכן אוריה כרמלי הוותיק. נקווה שבמרוץ הבא שורות הקטגוריה המקצועית תהיינה עבות יותר. בקטגוריות העממיות והמתחילים, לעומת זאת, השתתפו למעלה מ-35 רוכבים. 8 רוכבים נוספים התחרו בסניורים, ולא פחות מ-10 ילדים השתתפו במקצי הג'וניורס והסופר-ג'וניורס. לא המספרים של שנות השיא, שעמדו על למעלה מ-120 רוכבים, אך בהחלט מכובד בהתחשב בנסיבות. מה גם שעל פי המארגנים, כ-15 רוכבים רצו להירשם בדקה ה-90, אולם ההרשמה כבר נסגרה והם נשארו בחוץ. במרוץ הבא.
קטגוריות מקצועיות וסניורים
נמרוד חמו
המקצה הראשון איחד בין שלוש הקטגוריות המקצועיות לבין הסניורים. במקצועיות זיו כרמי (ק.ט.מ 350EXC-F) תפס את ההובלה מיד עם הפתיחה, כשצמוד אליו רכב בן קבוצתו בק.ט.מ, נמרוד חמו (250EXC-F). השניים פתחו מהר מאוד פער קטן מנתי זיו (ק.ט.מ 350EXC-F) והחלו לברוח, כשחמו נראה נינוח ורגוע יותר מכרמי, אולם זה האחרון רוכב חולה, בשלבים סופיים של דלקת ריאות. לאחר כשליש מרוץ, כשנתי זוי החל לסגור מאחור, החליט חמו שזה הזמן לפרוץ קדימה. הוא עקף את כרמי, שהחל להיחלש מעט, ותוך כמה הקפות הוא פתח פער שעמד על כמעט דקה, תוך שהוא רוכב לבד. זה היה השלב שבו הוא הבין שאפשר להוריד קצב, לשמור על עצמו ולשייט בנינוחות ובחלקות עד לקו הסיום לניצחון בדירוג הכללי וכמובן בקטגוריה הקטנה E1.
מאחוריו זיו כרמי ונתנאל זיו נלחמו ביניהם על המקום הראשון בקטגוריה E2. בחצי המרוץ זיו עקף את כרמי והחל לפתוח פער, אולם כרמי חזר לעצמו, עקף בחזרה וזכה לניצחון בקטגוריה, כשהוא משאיר לזיו את המקום השני. כך או כך, רכיבה יפה מאוד של שניהם, ונראה שהם הולכים להילחם על האליפות ראש בראש. שווה לעקוב. דרור כהן סיים שלישי בקטגוריה, תוך שהוא מפגין רכיבה יפה, חזקה ואגרסיבית, שדורשת כוח רב לאורך זמן.
במקום השלישי בדירוג הכללי והשני בקטגורה E1 הגיע סער יעקב (ק.ט.מ 250EXC-F), ונראה שגם הוא כוכב עולה במקצועית שהולך לדבר חזק מאוד העונה. אגב, שלושת הראשונים בדירוג הכללי הצליחו לסיים 23 הקפות, כשאחריהם נתי זיו הגיע לקו הסיום בתום הזמן החוקי אחרי 22 הקפות בלבד. שלישי בקטגוריה הגיע בר נוב (הוסקוורנה FE250) ברכיבה חלקה ומדויקת, וזאת אחרי שרכב כחצי מרוץ עם בלם אחורי לא מתפקד, אולם בשל 5 דקות עונשין שחטף על קריעת סס"ל הוא ירד אל המקום הרביעי, ואל הפודיום עלה טל אייזנבד, שסחט כל גרם מנוע מהק.ט.מ 125EXC שלו ברכיבה מאוד משכנעת. חמישי בקטגוריה הגיע ירון יעקובוביץ על ק.ט.מ 250EXC-F.
בקטגוריה הפתוחה E3 שליטה מוחלטת של תומר שמש (ק.ט.מ 500EXC) שמסיים הקפה שלמה לפני המקום השני – דן מאיה (גאס גאס EC300R). זה האחרון חוזר להתחרות אחרי תקופה ארוכה ללא אופנוע וללא רכיבה תחרותית, ובגיל 24 הוא מכוון בהחלט גבוה ומתכוון להילחם על האליפות כבר השנה. גם בקטגוריה הזו הולך להיות מעניין. שלישי מסיים גיל קינן על ק.ט.מ 300EXC, וזאת כשהוא מגיע למרוץ פצוע אחרי התרסקות כואבת באימוני אמצע השבוע, ורביעי עדי לוי (ק.ט.מ 500EXC).
בסניורים, ניצחון יפה לאמיר קינן, כשאחריו מסיימים רונן מדיאל ועמית גול. יוסי גוטמן הפסיד את המקום השלישי לגול ממש לקראת הסיום. חמישי מסיים ברק דודאי.
קטגוריות עממיות ומתחילים
הרבה מאוד רוכבים על המסלול הצפוף, ובתחילת המרוץ ממש קשה לזהות מי זה מי. אולם תוך זמן קצר מתגבשת תמונה ברורה על המובילים של המרוץ, וכנראה של העונה כולה. ב-C1 – הקטגוריה הקטנה, ניצחון מוחץ ליואב שפירא, ששלט במרוץ לכל אורכו ובפער גדול. שני בקטגוריה מוש כהן ושלישי יעקב דדיה. ב-C2 מנצח עדי ישראל, כשאחריו צחי בן גיגי ועומרי מסיקה, וב-C3 הניצחון הולך לקובי צדף, כשאחריו חיים פרנסי ואריק פופוביץ'. בקטגוריית המתחילים שולט עמית הראל, כשאחריו מסיימים נמרוד רוימי ואייל ידיד.
קטגוריות ג'וניורס וסופר-ג'וניורס
זינוק ג'וניורס
לילדים עם האופנועים הקטנים קיצרו את המסלול כך שיתאים למידות האופנועים, והזינוק למקצה הזה הוא תמיד מרגש. מיד עם הזינוק בלטו בעיקר שני רוכבים – נועם דדון בן ה-14 וסוף סלע בן ה-11, כשתוך זמן קצר דדון החל לפתוח פער, והוא זה שמנצח את מקצה הג'וניורס כשאחריו סלע. שלישי מסיים האח של סוף – צוק בן ה-14, רביעי גיל זרקו (11) שהחליף לימאהה YZ85, חמישי ים מעוז (12), אחריו איתי דב (13). סגרה את הרשימה רן יוחאי (12) שרכבה נהדר והביאה הרבה כבוד למגדר. בסופר-ג'וניורס ניצחון לרז עידן (9), כשאחריו אריאל קסורלה (10) ואור זרקו (8). מקצה תענוג!
את הסבב הראשון של עונת 2015 אפשר לסכם כהצלחה, בעיקר בשל כמות החיוכים בפיטס והתחושה הכללית, אבל אפשר גם להעביר את תחושת האופטימיות ששררה בקרב כל המשתתפים – תחושה שהנה עולים על הדרך הנכונה שתוביל לספורט מוטורי מסודר ועקבי. הלוואי. יחד עם זאת, יש גם כמה נקודות לשיפור – אורך המסלול למשל, שחייב להיות ארוך יותר כשמדובר בהייר-סקרמבלר (אם כי לאור האילוצים, נראה שהמארגנים הוציאו את המקסימום מהתנאים שעמדו לרשותם. סוג של לימונדה מלימונים), וכן נוחות לקהל, שכן לא ייתכן שקהל הצופים, שכלל גם נשים וילדים רבים, ייאלץ לצעוד כמעט שני קילומטרים כדי להגיע מהחניה עד לאזור המרוץ. זו אמנם הייתה הוראה של המשטרה, שהקפידה הקפדה יתרה ומוגזמת על הכללים, אולם על זה היה צריך לחשוב מראש. כך או כך, המרוץ בהחלט היה מוצלח, והוא בהחלט השאיר טעם של עוד, וכאמור – אופטימיות.
רוכבי ה-MotoGP חזרו בפעם השנייה למסלול ספאנג שבמלזיה, הפעם לשלושה ימי מבחן, כשהיום הרביעי (היום) מוקדש לבחינת צמיגי המישלין החדשים. לקבוצות היה זמן להתכונן ולהציג מרכולת חדשה לימי המבחן, אך בסופו של דבר מארק מרקז נשאר בראש טבלת הזמנים.
לורנזו – היחיד שמתקרב למרקז
יום המבחנים הראשון אמנם הופרע על ידי מזג אוויר שסיפק טמפרטורות גבוהות מאוד, כשהאספלט האמיר לכדי 60 מעלות צלזיוס ולקינוח סופה טרופית הביאה גם ממטרים, אך שני ימי המבחן שלאחר מיכן התנהלו כהלכה. בבחינת הזמנים המשולבים של שלושת הימים, מארק מרקז מסיים במקום הראשון, כשחורחה לורנזו לא רחוק מאחור.
אחרי יום ראשון שבו סבל מבעיות בלימה, מרקז מסיים את שני ימי המבחן שלאחר מכן בראש הטבלה ומספק את הזמן הטוב ביותר בסיכום שלושת הימים – 1:59.115 דקות. לורזנו נמצא לא הרחק מאחור בהפרש של 322 אלפיות השנייה. נראה שהונדה מוכנה לעונה הבאה והרוכבים עובדים כרגע בעיקר על כיוונים אישיים ואסטרטגיות. הדיווחים הם כי מרקז ביצע סימולציית מרוץ עם זמנים מרשימים מאוד. בימאהה מנגד, הרוכבים מדווחים כי יש עוד מעט עבודה, אך הם מצוידים כעת בגיר Seamless חדש המאפשר הורדת והעלאת הילוכים ללא מצמד, ומיישרים קו עם הונדה ודוקאטי. אחת ההפתעות הוא קאל קראטשלאו, שנראה שסוף סוף מתחיל להסתגל להונדה. הוא מסיים במקום השלישי, איטי בכחצי שנייה מהמוביל, אך מבצע את ההקפה האישית המהירה ביותר שלו על המסלול.
יאנונה מראה את הפוטנציאל של ה-GP15
דוקאטי הציגו את ה-GP15 החדש והרוכבים מרוצים. לראשונה האופנוע נכנס לפנייה כמו המתחרים, ואין ספק שהאופנוע מהיר היישר מהארגז. סך הכל שני האנדראה מרוצים, אך נראה כי ליאנונה קל יותר להסתגל והוא מספק זמן המציב אותו במקום הרביעי, איטי כבשש עשיריות מהמוביל. דוביציוזו מסיים במקום התשיעי, בהפרש של כ-1.1 שניות, אך הוא מרוצה מאוד, למרות שהקטור ברברה, עם דוקאטי מהקטגוריה הפתוחה, מצליח להקדים אותו בזמנים. ג'יג'י דלינייה אמר כי הקבוצה תחליט אחרי ימי המבחן בקטאר האם לפתוח את העונה עם ה-GP15, אך לאור תגובות הרוכבים אנחנו לא רואים אופציה אחרת. רוכבי ימאהה ולנטינו רוסי וברדלי סמית' במקומות החמישי והשישי, מקדימים את דני פדרוסה, האחרון לרדת מגבול שתי הדקות להקפה. סוזוקי אף הם מרשימים, בייחוד בידיו של אלייש אספרגרו, כשהוא סוגר את העשירייה הראשונה בהפרש של 1.160 שניות בלבד.
אופנוע הקטגוריה הפתוחה של הונדה, ה-RC213V-RS, אמנם נבדל מאופנוע המפעל בגיר ובאלקטרוניקה בלבד, אך נראה שגם עם תוספת הכוח, החבילה הכוללת עדיין לא ממש תחרותית, כשניקי היידן הוא הרוכב המוביל על המכונה במקום ה-17 בלבד, רחוק בכ-1.7 שניות מהמוביל. אפריליה מצידם ממשיכים בפיתוח ה-GP-RS. באוטיסטה אמנם מצליח לסחוט את האופנוע ולהגיע למקום ה-19, רחוק מהמוביל ב-2.195 שניות, אך מרקו מלנדרי פשוט לא שם. הוא ממוקם מאחור בצורה עקבית לאורך הימים ומסיים את ימי המבחן בהפרש של 4.4 שניות במקום ה-27 והאחרון. אפריליה אמנם הגדירו מראש את העונה כמוקדשת לפיתוח, אך נראה שיש להם הרבה מאוד עבודה.
יש לזכור כי זמני ההקפה בימי המבחן אינם באמת משקפים את התמונה המלאה. ימי המבחן, כשמם כן הם, נועדו למבחן. כל רוכב עובד על דברים שונים, רבות מהקבוצות בודקות ומנסות חלקים חדשים, ומדובר על מסלול אחד. הקבוצות והמפעלים יחזרו לעשות שיעורי בית לפני ימי המבחן בקטאר, המסלול שיפתח את עונת המרוצים. חוליית החוד של מרקז, רוסי ופדרוסה תישאר בחוד, השאלה מי יצליח להתברג קדימה – דוקאטי עם יאנונה ודוביציוזו, קראטשלאו שנראה מסתגל להונדה, או אולי הפתעה מסוזוקי באחד המרוצים?
ביום ראשון הקרוב, 22.2, תיפתח עונת 2015 של אליפות הסופרבייק העולמית. רוכבי האליפות הגיעו לשני ימי מבחן שנערכו בימים שני ושלישי. אלכס לואס וסוזוקי סיימו עם הזמן המהיר ביותר בתום המבחנים, אך הקרב בחוד קרוב. רוכב דוקאטי שנפצע ביום שני, דווידה ג'וליאנו, יוחלף במרוץ על ידי לא אחר מאשר שלוש פעמים אלוף הסופרבייק – טרוי בייליס.
עונת 2015 בפתח ויש לא מעט מעברי קבוצות ורוכבים חדשים. בתום שני ימי המבחן, מי שמסיים בראש טבלת הזמנים המשולבת של שני הימים הוא אלכס לואס הבריטי, רוכב קבוצת סוזוקי, עם זמן של 1:30.859 דקות, מקדים את ג'ונתן ראיי (בתמונה בראש הידיעה), שנראה חזק מאוד עם קבוצת קאוואסאקי אליה עבר. סוזוקי היו חזקים גם בפתיחת העונה הקודמת, אך זה דעך לאורך כל העונה, ויהיה מעניין לראות אם הפעם זה יחזיק מים. הפתעה מרנינה היא ג'ורדי טורס. הרוכב הספרדי שעבר לאליפות הסופרבייק מאליפות ה-Moto2 לקבוצת אפריליה רד-דווילס רומא, המקבלת את תמיכת המפעל, מסיים במקום השלישי כרוכב האחרון לרדת מגבול ה-1:31 דק' להקפה. טום סייקס על הקאוואסאקי במקום הרביעי, ולאון האסלם, בן קבוצתו של טורס, סוגר את החמישייה הראשונה.
הונדה עדיין לא נראית חזק במיוחד. הרכש החדש, אלוף הסופרספורט העולמי מייקל ון-דר מארק, מסיים במקום התשיעי, כשאלוף העולם שעבר אף הוא להונדה, סילבן גינטולי, מסיים במקום ה-12, כשניקולו קנאפה מצליח להביא את ה-EBR למקום ה-11 ונראה בול מה שהקבוצה הייתה צריכה. גם לאון קמייר נראה לא רע עם קבוצתו החדשה – MV אגוסטה. דוקאטי נראים טוב אף הם עם צ'ז דיוויס במקום ה-6 ודווידה ג'וליאנו במקום ה-10, אלא שכאן העלילה מסתבכת – התרסקות ביום השני של ג'וליאנו מסתיימת בפציעה עם סדקים בחוליות הגב, ומשמעות הדבר שהוא מושבת ל-90 הימים הקרובים.
החדשות המפתיעות הן שדוקאטי מחליטה למלא את מקומו של ג'וליאנו עם לא אחר מאשר טרוי בייליס, אלוף הסופרבייק ב-2001, 2006 ו-2008. האוסטרלי בן ה-45 מכיר את המסלול היטב, אך יש לזכור כי לא רכב באופן תחרותי זמן רב, והפעם האחרונה שרכב על דוקאטי פניגאלה הייתה בחודש מאי 2015. יהיה מרתק לראות מה בייליסטיק יצליח לעשות מול עדר הרוכבים הצעירים, ובכל מקרה יהיה כיף לראות אותו שוב על המסלול.
כל חובב מרוצים מכיר את המרוצים המתרחשים בכל קיץ באי מאן, אך אם יש דמות שתרמה לפופולריות הרבה של המרוצים בשנים האחרונות היא ללא ספק הרוכב הססגוני גיא מרטין. אם אתם מעריצים אותו כדאי מאוד שתחזיקו לו אצבעות במרוץ השנה, כי ייתכן מאוד שזאת תהיה השנה האחרונה שמרטין מתחרה ב-TT של האי מאן.
מרטין בן ה-33 מתחרה באי מאן משנת 2004 ומאז הצליח לצבור לא פחות מ-15 פודיומים – שבע פעמים מקום השני ושמונה פעמים מקום השלישי, אך ניצחון תמיד חמק מבין אצבעותיו. מרטין מתחרה מוצלח גם במרוצי אופני הרים, הוא היה אחת הדמויות המרכזיות בסרט התיעודי "Closer to the edge" סביב המרוצים באי מאן, וכיכב בלא פחות מחמש סדרות, זאת מבלי להזכיר את ספרו שנמכר בצורה נאה. אלא שנראה שהתהילה הספיקה לדמות הלא שגרתית, בלשון המעטה: "אני צריך מנוחה ואיפוס מחדש. העבודה שלי היא מכונאי משאיות והסטתי את עיניי מהכדור. ענייני הטלוויזיה גם פגעו לי במרוצים. לא בתוצאות, ה-TT בשנה שעברה היה אחד המוצלחים ביותר שלי, אבל לא היו לי חמש דקות לעצמי. פעם התחריתי בשביל הכיף, עכשיו זאת עבודה קשה".
למעשה מרטין, בעל המבטא הבלתי מובן והפאות המפורסמות, תכנן לפרוש כבר השנה. הסיבה שגרמה לו להתחרות שנה נוספת הייתה העובדה כי קבוצת Tyco, עבורה הוא מתחרה, החליטה להחליף את אופנועי הסוזוקי באלו של ב.מ.וו. אחרי ההצלחה של מייקל דנלופ בשנה שעברה עם ה-S1000RR. אין ספק שמדובר בכלי תחרותי מאוד, ומרטין החליט כנראה לנסות בפעם האחרונה להשיג את הניצחון המיוחל שחמק ממנו לאורך כל השנים באי מאן. האם הוא יצליח במשימה? נחכה לחודש יוני ולמרוצים באי.
בטקס חגיגי בבורגו פניגאלה, חשפה דוקאטי את אופנוע המרוץ החדש שלה לעונת 2015 – ה-GP15. חשיפת אופנוע חדש לרוב אינה שווה סיקור מיוחד, בטח באופנועי GP שהם פרויקטים סודיים שרוב הפרטים לגביהם עלומים, אך במקרה של דוקאטי מדובר באופנוע חדש לגמרי שעבור רבים מהווה ניצוץ של תקווה לחזור למקום הראשון על דוכן המנצחים.
ה-GP15 הוא תקוותה של דוקאטי לחזור ולנצח מרוצים. בפעם האחרונה שהיצרנית ניצחה מרוץ קייסי סטונר היה מאחורי הכידון, וזה היה ב-2010. אלא שמאז קרו הרבה דברים, שניים מהם חשובים לסיפורנו – האחד הוא רכישתה של דוקאטי על ידי אאודי והשני הוא גיוסו, או שמא גניבתו, של ג'יג'י דלינייה מאפריליה. שני אלו אפשרו, גם אם לא בצורה מידית, ליצור אופנוע תחרותי יותר.
ניצנים של תקווה ראינו כבר בימי המבחן הראשונים שנערכו במלזיה, בה דוקאטי והאנדראים – דוביציוזו ויאנונה, לא היו כל כך רחוקים מהמובילים. אלא שבימי המבחן ראינו רק את הגלגול השלישי של ה-GP14, המכונה GP14.3. כעת מציגה דוקאטי אופנוע חדש לגמרי. מנגד, גם ימאהה עדיין לא באמת הציגה את האופנוע לעונת 2015.
אז מה חדש? ובכן, הכל. זאת היצירה החדשה והמלאה של ג'יג'י דלינייה, ויש כאן שלדה חדשה וגם מנוע חדש. התצורה אמנם נשארה זהה – מנוע V4 ב-90 מעלות עם מערכת דזמודרומיק, אך הוא קומפקטי בהרבה, זז לאחור בשלדה ולא פחות חשוב – יש גיר Seamless חדש. יש גם מערכת פליטה חדשה שכעת עוברת בצורה אחרת בזנב האופנוע, וחדי העין יבחינו גם בפתח יניקה חדש בצידו השמאלי של האופנוע.
האופנוע עצמו צר וקצר יותר מהאופנוע הקודם. הנתונים היבשים מדברים על 158 ק"ג משקל יבש והספק של מעל 240 כ"ס. בעונה הקודמת הצליחה דוקאטי לעלות לפודיום שלוש פעמים, האם 2015 תהיה השנה בה תעלה גם למקום הראשון?
מרוץ ההלס-גייט (שער הגיהינום), הנערך בהרים המושלגים של צפון איטליה בתנאים של גשם שוטף ושלג, התקיים בסוף השבוע האחרון. שנתו ה-12 של מרוץ האקסטרים-אנדורו תיזכר כאחת הקשות – 112 רוכבים זינקו לחלק הראשון של המרוץ, אך 98 מהם לא שרדו את היום ורק 14 רוכבים סיימו וזינקו לחלק השני של הגיהנום של פאביו פאסולה (הוגה המרוץ ואדריכל המסלול).
שלושה (!) רוכבים בלבד סיימו את החלק השני ולמעשה סיימו את המרוץ:
ג'וני ווקר (ק.ט.מ) כבש ראשון את פסגת הגיהנום וניצח את המירוץ בהפרש גדול מהשאר. הוא ממשיך לקבע את מעמדו כמלך ההארד-אנדורו החדש.
לארס אינוקל (ק.ט.מ) ומריו רומן (ק.ט.מ) נאבקו על מקומות שני ושלישי לאורך כל המרוץ, כאשר רומן, בהופעה ראשונה בעולם ההארד-אנדורו לאחר כמה אליפויות טריאל ואנדורו, מסיים שני ואינוקל שלישי – לראשונה על פודיום ה-Hells-Gate.
גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה), לראשונה מזה 4 שנים לא על המדרגה הגבוהה של הפודיום, אפילו לא סיים את המרוץ כאשר נאלץ לפרוש בהקפה השלישית אחרי שהאופנוע שלו לא התאושש מטביעה באחד הנחלים.
בחודש אוגוסט האחרון דיווחנו לכם כי דורנה, הגוף המנהל של אליפות ה-MotoGP, חתם על חוזה עם מסלול של ווילס (Circuit of Wales) לחמש השנים הקרובות. כיוון שהמסלול עצמו כלל לא בנוי, הסבב הבריטי צפוי היה להתקיים בדונינגטון פארק, אך יש צרות בגן עדן ונראה כי למרות הכל הסבב הבריטי ייערך גם השנה במסלול סילברסטון.
ההחלטה של דורנה לחתום על ההסכם עם המסלול הלא בנוי עוררה לא מעט תהיות. לא רק שהמסלול כלל לא בנוי, אלא שדיווחים מהאי הבריטי מציינים כי האזור עצמו בו המסלול צפוי להיבנות עדיין בתול לחלוטין וכי יש לא מעט חילוקי דעות לגבי אישורי הבנייה באזור. בכל מקרה, כיוון שהיה ברור כי המסלול לא יהיה מוכן עד לאוגוסט 2015, מינה הגוף המנהל של המסלול שעדיין לא נבנה את מסלול דונינגטון פארק כממלא המקום, עד אשר המסלול יוקם.
השבוע, עם זאת, הודיע מסלול דונינגטון פארק כי הוא לא יעמוד בחוזה שנחתם עם המסלול מווילס. מסלול דונינגטון לא אירח את ה-MotoGP כבר לא מעט זמן וכדי לעמוד בדרישות של דורנה וה-FIM נדרש שיפוץ במיליוני פאונדים. כעת יש חילופי האשמות בין המסלול מווילס ומסלול דונינגטון פארק לגבי מדוע לא הגיע כסף לשיפוץ, אך דבר אחד בטוח – הסבב הבריטי לא ייערך בדונינגטון פארק.
יום לאחר שמסלול דונינגטון הודיע כי הוא מבטל את קשריו עם המסלול מווילס וכי לא ייארח את הסבב של עונת 2015, מודיע מסלול סילברסטון כי ייארח את הסבב הבריטי בעונות 2015 ו-2016. אם אכן יוקם המסלול החדש באי הבריטי, הוא יוכל לקיים בו את הסבב הבריטי בעונת 2017.
בשנת 2006 הגיח לקטגוריית ה-MotoGP כוכב ספרדי צעיר. הכוכב הצעיר הגיע מלווה במנטור בימינו וביצרן האופנועים הגדול בעולם בשמאלו. לקטגוריה הבכירה הוא מגיע אחרי 3 אליפויות עולם רצופות בקטגוריות הקטנות – אחת ב-125 סמ"ק ושתיים רצופות ב-250 סמ"ק. עונת 2006 הייתה לעונת רוקי מוצלחת בכל קנה מידה (פרט לקנה המידה שהציב מארק מרקז ב-2013) ובה 2 ניצחונות שאליהם הוא מוסיף 6 פודיומים נוספים ומסיים במקום החמישי הכללי. מאז הספרדי הצעיר נתקל בחומה בצורה בדרכו לתואר האליפות בדמותם של קייסי סטונר, מאלף הפרא האדום של דוקאטי ו'בוא תציל אותנו' ברפסול הונדה, ולנטינו רוסי בשני תאריו האחרונים על הימאהה, חורחה לורנזו, האס של ימאהה לאחר עידן רוסי – גם הוא ספרדי צעיר, ואחרון חביב הלא הוא מארק מרקז.
בשנים הראשונות שלו בקטגוריה הבכירה פדרוסה חטף עלבונות על ימין ועל שמאל על ההתנהגות הכוחנית של המנטור הצמוד שלו, אלברטו פוייג', ועל פעולות של הונדה שתחת כנפיה הוא שוכן כל הקריירה שלו. אם בשנים הראשונות 'הגיע לו', הרי בשנים האחרונות הרוכב, שכבר אינו צעיר יותר, מעורר סימפטיה ואמפטיה. כמות התגובות הארסית כנגדו היא עצומה, וכל רייסר מקלדת נוהג לעלוב בו תכופות ולתהות למה הונדה עדיין נותנים לו את מושב הרפסול-הונדה.
דניאל פדרוסה – הצנון או שמא הרוכב הטראגי?
דני פדרוסה נולד ב-29.9.1985 ב-Sabadell, עיירה שנמצאת בסמוך לברצלונה ובמרחק של 20 ק"מ מהמסלול בקטלוניה. לרכב על אופנועים החל כבר בגיל 4 על איטלג'ט 50 סמ"ק עם גלגלי עזר. מרוצי חברים דני הצעיר חווה כבר מגיל 6 כשהוא רוכב על קאוואסאקי מיניבייק רפליקה. כבר בגיל 9 פדרוסה מתחרה במרוצים של ממש באליפות המיניבייק הספרדית. בעונתו הראשונה דני מסיים במקום השני. בעונה שאחריה דני לא מצליח לשפר את התוצאות שלו כשהוא חווה בעיות בריאות במהלך העונה ומסיים במקום השלישי. עם התרבות מוטורית העשירה של ספרד וכישרון לרוב, הסיפור של פדרוסה היה מסתיים כאן לו אלברטו פוייג'לא היה נכנס לחייו. ב-1999 פדרוסה לוקח חלק ב-Movistar Activa Cup, סדרה בהדרכתו של פוייג' שמטרתה לקדם רוכבים ספרדים צעירים. מהסדרה פוייג' בוחר לקדם 3 רוכבים צעירים – חואן אוליבה, טוני אליאס ודני פדרוסה. מהשלושה פוייג' בוחר להמר על פדרוסה, שבתמורה זוכה באליפות ה-125 סמ"ק בעונתו השלישית בקטגוריה ובעוד שתי אליפויות רצופות ב-250 סמ"ק, כשאת האליפות הראשונה ב-250 סמ"ק דני קוטף בעונת הרוקי שלו ועוד אחרי שהוא מחלים מתאונה בפיליפ איילנד בה הוא שובר את שני קרסוליו, ומבלי להתאמן באמת לקראת עונת הבכורה שלו ב-250. תמורה נוספת היא נאמנות בלתי מסויגת לפוייג' לאורך השנים, כשהוא בעצם הופך את פוייג' לאחד האנשים החזקים בקבוצת רפסול-הונדה. בקטגוריות הקטנות פדרוסה מצליח לנטרל אתנטייתו להיפצע. ה-MotoGP, לעומת זאת, יתגלה כאכזרי יותר לפציעות.
2014 הייתה עונתו התשיעית של פדרוסה. הוא אמנם לא זכה באליפות, אך מעולם לא סיים נמוך מהמקום החמישי באליפות, כשלרוב הוא מסיים במקומות שני ושלישי. עונת 2015 עומדת בפתח, אך לנו נראה כי רק עקב התערבות שמימית פדרוסה יכול לזכות בתואר האליפות. כך נראה כי רוכב מוכשר מאוד יסיים את קריירת הרכיבה שלו מבלי שיזכה בתואר האליפות בקטגוריה הבכירה.
מרוץ אחד ב-2012 עמד בין פדרוסה לתואר האליפות. את עונת 2012 פדרוסה מתחיל נקי מפציעות, וזאת אחת העונות הבודדות בהן פדרוסה לא סובל מפציעה. את העונה פדרוסה מתחיל כהרגלו – בינוני, כשהוא מסיים במקומות שני, שלישי ורביעי. אבל בסקסנרינג פדרוסה סוף סוף באמת מגיע לעונת 2012. הוא מנצח את לורנזו ב-14.996 שניות, שזה נצח נצחים במושגי MotoGP. במוג'לו ובלגונה-סקה פדרוסה מסיים שני ושלישי בהתאמה. למיזאנו פדרוסה מגיע אחרי שני ניצחונות רצופים באינדיאנה וברנו, בשיא כושרו. בדירוג פדרוסה מקדים את לורנזו ב-18 אלפיות, והוא שופע ביטחון לקראת המרוץ. שניות אחדות לפני הזינוק קארל אברהם מצליח לדומם את הדוקאטי שלו בגריד ולעצור את הזינוק למרוץ. הגריד מסתדר מחדש, מחמם צמיגים, שמשיות וכל התהליך, כולל הקפת חימום, ואז מצליח אחד המכונאים של פדרוסה לתקוע את מחמם הצמיגים הקדמי בין הצמיג לבין הכנף. הצוות מפנה את האופנוע לפיטס, משחרר את המחמם הסורר, מניעים את האופנוע ושולחים את פדרוסה לחימום. על הנעת האופנוע בפיט ליין פדרוסה נענש בכך שהוא מזנק מהמקום ה-22 והאחרון.פדרוסה מזנק היישר למקום ה-12 אבל אז, רגע לסיום ההקפה הראשונה, הקטור ברברה פוגע בחלקו האחורי של פדרוסה ומסיים לו את המרוץ. המזל, שתמיד היה במחסור אצל פדרוסה, מכה בו שוב, והפער בינו ובין לורנזו שעמד על 13 נקודות גדל ל-38 נקודות. פדרוסה ינצח את כל שאר המרוצים שנותרו ב-2012 פרט לפיליפ איילנד, שם הוא מתרסק כשהוא מוביל את המרוץ בניסיון של הכל או לא כלום.
ושוב אנחנו חוזרים למרוץ במיזאנו. אמנם הקטור ברברה עושה חיסול ממוקד לאליפות של פדרוסה, אבל גם צוות המכונאים שלו אחראי במידה רבה לתוצאות המרוץ. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, השטן גם, ורק הצוות של פדרוסה לא שולט בפרטים הקטנים של שליפת מחמם צמיגים וספר החוקים שאוסר להתניע בפיט ליין. אנחנו חושבים שסאת ייסוריו של פדרוסה התמלאה אז ולבנו נכמר.
מספר סוגיות מעיבות על הקריירה של דני פדרוסה
הראשונה היא שמירת האמונים האין סופית של פדרוסה לפוייג'. הרקע הכלכלי של משפחת פדרוסה, שהיה רחוק מלאפשר פריצה לרוכב המוכשר, יחד עם אופיו המופנם, אולי מסבירים את שמירת האמונים הטוטאלית של פדרוסה לפוייג'. לעניות דעתנו, ההתנהלות הכוחנית של פוייג' בקבוצת רפסול-הונדה והן בסבב פוגעים בפדרוסה.
השנייה היא מערכת היחסים של פדרוסה עם הונדה. פדרוסה מגיע להונדה ב-2006 כמושיע של הונדה מול העליונות של רוסי את ימאהה. כבר בעונה הראשונה ב-2006 הוא מקבל יחס מועדף מהונדה. עד כדי כך שהונדה, בהתנהלות מטופשת עם חלקי הפיתוח שהם שותלים באופנוע של היידן, כמעט וגוזלים במו ידיהם את התואר מהיידן גם בלי ההתרסקות של פדרוסה במרוץ באסטוריל שלוקחת עמה את היידן. היידן זוכה באליפות בדרך נס בסופו של דבר, אבל הכתם על ההתנהלות של הונדה ופוייג' דבק בפדרוסה.
שמועה אומרת שגם המעבר למנועי 800 סמ"ק היה ניסיון של הונדה להקל על פדרוסה את מלאכת האליפות. ללא הצלחה, שהרי את העונה הראשונה של ה-800 סטונר ודוקאטי כובשים בסערה. לאחר מכן יהיה זה שוב רוסי שכובש את התואר ב-2008 ו-2009 עם הימאהה 800 סמ"ק. לורנזו וימאהה כובשים את 2010. הונדה, שקצת התייאשו מפדרוסה, מחתימים את קייסי סטונר לעונת 2011, כשקייסי גומל להם מיד באליפות ראשונה מאז 2006. לקראת 2013 הונדה, בכוחניות הידועה שלה, גורמת לביטול חוק הרוקי'ז האוסר על רוכבים חדשים להתחרות בקבוצות מפעל (חוק שמלכתחילה נולד בלחץ של הונדה לאחר החתמתו של לורנזו בימאהה), ובכך מאפשרת את החתמתו של אחד מארק מרקז. ועל כך נאמר: "הונדה נתנה והונדה לקחה".
השלישית היא מחסור ב-Killer Instinct. פדרוסה ידוע ביכולתו לברוח בחוד ולנהל מרוץ מושלם כשהוא מוביל הרחק מלפנים. במרוצים צמודים, רוכבים אגרסיביים ממנו כרוסי, מרקז, לורנזו ואפילו סטונר, אוכלים אותו חי על המסלול. אולי זה חלק מאופיו המופנם של פדרוסה, אבל אנחנו נוטים לחשוב שצוות מתאים סביבו היה יכול להועיל לפדרוסה בנושא זה.
הרביעית היא נטייתו של פדרוסה להיפצע. כבר ב-2003, בעונת האליפות שלו ב-125 סמ"ק, פדרוסה ניצל בנס כשהוא מצליח לזכות באליפות במלזיה ולשבור את שני קרסוליו שבוע לאחר מכן בפיליפ איילנד. ב-250 סמ"ק פדרוסה חווה פציעה אחת, אבל ב-MotoGP זאת כבר מגפה. העונות היחידות בהן לא חווה פציעה הן 2012 ו-2014. בשאר העונות פדרוסה חווה פציעות משמעותיות שהשפיעו על יכולתו לרכב. ב-2008 ו-2009 פדרוסה חווה 3 פציעות משמעותיות בכל אחת מהעונות. כמו שאמרנו – מגפה.
החמישית והאחרונה היא הרוכבים סביבו. פדרוסה רוכב בסוף העידן של רוסי, בתחילת העידן של מרקז, ובאמצע הוא פוגש את סטונר שמוציא קסמים מהדוקאטי ולאחר מכן מההונדה, ואת לורנזו שביחד עם הימאהה הם צוות מנצח.
עונת 2015 עומדת בפתח. לא שהיינו מהמרים כנגד מרקז, וגם אם כן הקלף הנבחר היה לורנזו. רוסי כבר מזמן כאן בשביל לעשות חיים. פדרוסה אמנם עוד כאן, אבל רק מהלך אליפות יוצא דופן וצדק פואטי יביאו לפדרוסה אליפות עולם.
הידיעה על כך כי טרוי בייליס, שלוש פעמים אלוף העולם בסופרבייק, יתחרה בתאילנד, התחילה כשמועה. בייליס ליבה את הלהבות כשהעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה עם פתק האומר "נתראה בקרוב", ועכשיו זה רשמי – בייליס ירכב גם בתאילנד.
