ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של שתי מכונות הספורט של דוקאטי שהוצגו לאחרונה – הפניגאלה V4 בגרסתו החדשה והסטריטפייטר V2 החדש לגמרי.
לשנת 2022 ממשיכים בדוקאטי את האבולוציה של הפניגאלה V4, ומתחילים במנוע. משאבת שמן משודרגת ושינויים במערכת הפליטה מצליחים לסחוט עוד 1.5 כ"ס ממנוע ה-V4 בנפח 1,103 סמ"ק, לסך של 215.5 כוחות סוס ב-13,000 סל"ד ו-12.6 קג"מ ב-9,500 סל"ד. בדוקאטי טוענים שיש עוד מומנט בסל"ד בינוני. יחסי ההעברה בהילוך הראשון, שני ושישי הוארכו מעט לטובת האצות חלקות יותר ביציאה מהפניות וגם חמישה קמ"ש נוספים במהירות הסופית.
גרסת ה-V4S מקבלת מזלג אוהלינס NX25/30, שנלקח מה-V4R. המספרים מתייחסים לקוטר של הקארטריג'ים, כאשר רגל אחת בקוטר 25 מ"מ והשנייה בקוטר 30 מ"מ ליצירת פעולות נפרדות לשיכוך. זה מגיע כמובן כחלק ממערכת הבולמים החשמלית סמי-אקטיביית. יש גם בולם TTX36 מאחור (שממקום מעט גבוה יותר) ומשכך היגוי של אוהלינס.
מערכת ניהול המנוע מקבלת ארבעה מצבים: מלא, גבוה, בינוני ונמוך – שנעים משחרור כל הסוסים והבקרות (למעט בהילוך ראשון, מסיבות מובנות) ועד להגבלה של 150 כ"ס. מסך ה-TFT קיבל פונקציית מסלול שמדמה את המסך מאופנועי MotoGP – עם פס סל"ד לרוחב החלק העליון של הצג וחיווי הילוכים בולט.
העיצוב מתחדד לשנת 2022, יחד עם הכנפונים שמספקים כוח הצמדה של 37 ק"ג ב-300 קמ"ש. בנוסף יש מושב שטוח מעט יותר ועיצוב מעט שונה של מיכל הדלק, שיאפשרו לרוכב יותר אחיזה בעת בלימה ובפניות.
מחירים:
דוקאטי פניגאלה V4 – מחיר 189,000 ש"ח
דוקאטי פניגאלה V4 S – מחיר 245,000 ש"ח
דוקאטי פניגאלה V4S דגם 2022
אחרי הפניגאלה V4, הפניגאלה V2 והסטריטפייטר V4, בדוקאטי משלימים את משפחת הכלים הספורטיביים שלהם עם הסטריטפייטר V2 –עליו רכבנו בהשקה העולמית שהתקיימה בספרד– כשהרעיון הוא שלכל פניגאלה תהיה גם גרסת סטריטפייטר עירומה – אבל לא פחות אלקטרונית ולא פחות ביצועיסטית. הסטריטפייטר V2, שהוצג שנתיים אחרי הפניגאלה V2, הוא למעשה פניגאלה V2 ערום שמקבל את העיצוב הרדיקלי של הסטריטפייטר V4.
מנועו של הסטריטפייטר V2 החדש זהה למנוע הסופרקואדרו בנפח 955 סמ"ק שבפניגאלה V2. ההספק כאן עומד על 153 כ"ס ב-10,750 סל"ד והמומנט על 10.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד, כאשר בסטריטפייטר ההינע הסופי קצר יותר מאשר בפניגאלה לטובת יותר מומנט ופחות מהירות מרבית, כלומר יותר שימושיות בחיי היום-יום, או לחלופין – יותר יעיל לווילי'ז.
השלדה היא מסוג מונוקוק מאלומיניום, כשהמנוע הוא הגורם נושא העומס העיקרי. למעשה, השלדה מהווה את תיבת האוויר. הבולמים הקדמיים של שוואה, מסוג BPF בקוטר 43 מ"מ, הבולם האחורי של זקס, וכולם מתכווננים באופן מלא. יש גם משכך היגוי של זקס, והזרוע האחורית החד-צידית ארוכה ב-16 מ"מ מאשר בפניגאלה V2. הבלמים של ברמבו, עם דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים מדגם M4.32, ויש גם משאבה קדמית רדיאלית בקוטר 18 מ"מ. הסטריטפייטר V2 שוקל 178 ק"ג משקל יבש, והוא מגיע עם צמיגי פירלי דיאבלו רוסו קורסה IV עם המידה המיוחדת 180/60 מאחור.
הסטריטפייטר V2 כולל את כל האלקטרוניקה המודרנית שבדוקאטי יודעים ליישם. יש חיישן למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, שמאפשר יישום של מערכות האלקטרוניקה והבקרות המתקדמות: ABS להטיה מהדור האחרון, בקרת אחיזה עם 8 מצבים וניתוק, בקרת ווילי ב-3 מצבים, קוויקשיפטר מקורי ל-2 הכיוונים, בקרת בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני בגודל "4.3. יש גם מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה.
מבחינת העיצוב, הסטריטפייטר V2 נאמן לחלוטין לעיצוב הקרבי והרדיקלי של אחיו הגדול, הסטריטפייטר V4, כשגרסת ה-V2 מגיעה ללא הכנפונים של הסטריטפייטר V4 הבכיר – אם כי ניתן להוסיף אותן מקטלוג החלקים.
בדוקאטי העולמית מציעים תכנית חדשה בשם 'יוניקה', שבמסגרתה יכול הלקוח להתאים את האופנוע בדיוק לדרישותיו ולרצונותיו.
בעולם רכבי היוקרה הלקוח יכול להיכנס לסוכנות המקומית ולתפור את מפרט הרכב במדויק ברמת הגימור הפנימי והחיצוני, ואפילו קיימת האפשרות להתאמת הבולמים והמנוע לדרישותיו. בדוקאטי מודיעים על תכנית דומה לחלק מדגמי הקצה של היצרנית.
דוקאטי סטריטפייטר V4 S המותאם ללקוח כחלק מתכנית Unica
תכנית 'דוקאטי יוניקה' (Ducati Unica) מאפשרת ללקוחות לעבוד ישירות מול המעצבים והטכנאים של החברה מבולוניה על-מנת להרכיב את המפרט בדיוק לרצונות הלקוח. כל דגם שייצא יקבל תעודת מקוריות שתאשר שיצא כך מהמפעל. הלקוח יכול לבחור בצביעה מיוחדת או בגרפיקה ייחודית, ולתפור בדיוק את דרישות הביצועים מקטלוג השיפורים של דוקאטי. כל שלב ילווה בתרשים מקדים ובאישור רשמי מהמחלקה הטכנית.
שתי הדוגמאות הראשונות כוללות לקוח שרכש את אחד מ-500 דגמי הסופרלג'רה V4 וביקש להתאים לכחול המיוחד של הלמבורגיני אוונטדור SVJ שלו, ולקוח נוסף עם סטריטפייטר V4 שהתעקש על גרפיקת הסוואה מיוחדת וקליפרים בצבעי דגל איטליה.
בדוקאטי מדגישים שיקבלו הזמנות בודדות במהלך כל שנה – כארבע בשנה – וגם זה רק אם הדרישות יתאימו לסטנדרטים שלהם עצמם. מחירים לא נמסרו, אבל הפרויקט מיועד ללקוחות שהמחיר הוא החלק השולי ברכישה. המעוניינים בדוקאטי מיוחד שכזה יכולים לפנות לסוכנות דוקאטי המקומית בישראל.
ה-RF600R היה הנציג הספורטיבי של סוזוקי בקטגוריית ה-600 סמ"ק הספורטיביים בשנות ה-90 עם מאמצים כושלים לנצח את ההונדה CBR600F ששלט בזירה. נזכיר גם את ה-RF900R שהצטרף שנה אחרי.
תכל'ס, לא משנה מה היכולות של ה-RF600, הספק המנוע או הביצועים בקו ישר. רוכבים המתעניינים באופנוע בוחנים אותו קודם כל בעיניים על-גבי מגזין או באולם התצוגה. וכבר בשלב הזה ה-RF600R כשל. העיצוב היה מוזר ולא פרופורציונלי. כונסי האוויר בצידי הפיירינג ניסו, במידה מסוימת, לתת אזכור לפרארי טסטארוסה משנות ה-80, המיכל והמושב היו רחבים מאוד, מוטיב עיצובי שהמשיך ליחידת התאורה הענקית מאחור. גם הניסיון להסתיר את שלדת הפלדה הכפולה עם פלסטיקה, בחלק מהדגמים, לא היה איכותי מספיק.
חוץ מזה הוא היה בסדר גמור. ביישור קו לקטגוריית 600 הסמ"ק, המנוע היה עם ארבעה צילינדרים לרוחב, מקורר נוזל, עם 16 שסתומים והזנה דרך ארבעה קרבורטורים. 100 כוחות סוס סופקו ב-11,500 סל"ד, ומומנט של 6.3 קג"מ ב-9,500 סל"ד גבוהים. המשקל המלא גירד את ה-200 ק"ג, מה שלא עזר לספק ביצועים בולטים בקטגוריה. שיכוך חישוקי ה-17″ נוהל מלפנים על-ידי מזלג קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. בהשוואה ל-GSX600F (שש מאות עף), אותו הוא החליף, ההתנהגות הייתה משמעותית טובה יותר. בהשוואה להונדה CBR600F או הימאהה FZR600R – הוא היה כבד ורך מהם. נתון שתרם להתנהלות יומיום ולטיולים, אך לא לנס-הרים, סדום-ערד או מבחנים השוואתיים. בסוזוקי משכו את הדגם משנת 1993 ועד ל-1997, כאשר כל המיקוד עבר ל-GSX-R600 הסופר-ספורטיבי.
בשנת 1994 הצטרף למשפחה ה-RF900R, שהתקבל יותר טוב מאחיו הקטן. קונספט הספורט-תיור מתאים יותר עם מנועים גדולי נפח, ו-937 הסמ"ק מקוררי האוויר-שמן התאימו יותר. 125 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד ו-10.2 קג"מ ב-9,000 סל"ד סיפקו ביצועים טובים, לצד נוחות מפנקת למרחקים ארוכים, התנהגות טובה ומחיר נמוך יחסית לתחרות באותה התקופה. רק העיצוב המשיך לגרור בדיחות ותגובות. בשנת 1995 הבולמים שופרו מעט, וב-1999 בסוזוקי כיבו את האור על סדרת דגמי RF.
שני הדגמים הגיעו לישראל, אך לא נמכרו בכמויות גדולות. היו יותר דגמי 600, שחלקם מצאו את עצמם הפוכים בתעלה כזאת או אחרת, וגם דגמי 900 בודדים. לא נתפלא אם נמצא אקזמפלרים ששרדו ועדיין קיימים ונוסעים. בשורה התחתונה, דגמי ה-RF היו טובים, אך מצאו את עצמם בעמדת נחיתות בגלל התחרות בקטגוריה והעיצוב שזיכה אותו בכותרות אנא-RF.
בהארלי דיווידסון מציגים שמונה דגמים חדשים לשנת 2022, כאשר כולם מונעים על ידי אותו מנוע 117 אינצ'ים מעוקבים מסדרת מנועי מלווקי אייט: סטריט גלייד ST ורואד גלייד ST, לואו ריידר S ולואו ריידר ST, ועוד ארבעה דגמי פרימיום מסדרת ה-CVO המיוחדת של הארלי.
Further. Faster. רחוק יותר ומהר יותר. זה הסלוגן בו פותחים בהארלי את ההצגה של שמונה דגמים חדשים לשנת 2022. כל הדגמים משתמשים במנוע הווי-טווין מסדרת המילווקי אייט (Milwaukee-Eight; שמונה) בנפח 117 אינצ'ים מעוקבים – 1,923 סמ"ק. המספרים מדברים על הספק של 106 כ"ס ב-4,750 סל"ד ומומנט של 17.23 קג"מ ב-3,500 סל"ד נמוכים. בהארלי משתמשים במנוע לראשונה באופנועים מייצור סדרתי, כאשר עד כה הם הגיעו בסדרות ה-CVO המיוחדות. שלושת דגמי ה-ST גם מציעים מהלך גלגל אחורי ארוך יותר לטובת נוחות ושיפור זווית הטיה בפניות.
הדגם החדש ביותר הוא הלואו ריידר ST (Low Rider), אשר חולק את המכלולים של הלואו ריידר S (ספורט – שניהם בתמונה בראש הידיעה) ומתווסף לו פיירינג חזית מסיבי עם פתחים שמתעלים את האוויר לרוכב – שעל-פי הארלי מזכיר את דגם ה-FXRT של שנת 1983 – וכן תיקי צד. בפיירינג יש גם הכנה למערכת שמע אופציונלית של הארלי. עוד שינוי לשני הדגמים הוא לוח שעונים חדש. דגם ה-S שוקל 308 ק"ג, בעוד ה-ST שוקל 19 ק"ג נוספים.
הסטריט גלייד ST והרואד גלייד ST חדשים וממשיכים את הצלחת סדרת 'King of the Baggers' הצוברת פופולריות בארצות הברית. מבחינה ויזואלית, שני הדגמים מקבלים כנף קדמית קטנה יותר לטובת מראה 'ספורטיבי', וחישוקים חדשים בצבע ברונזה שמתאים לנגיעות ברונזה במנוע. הסטריט גלייד מגיע עם מושב יחיד ושוקל 369 ק"ג, והרואד גלייד מגיע עם פיירינג החזית שנקרא 'אף הכריש' (Sharknose) ומציב את המשקל על 382 ק"ג.
בהארלי גם מודיעים על דגמי 2022 של משפחת ה-CVO מוגבלת הייצור, אשר מתאפיינת בגימורים מעשה יד ובצביעות מיוחדות. עד כה דגמי ה-CVO הגיעו עם המנועים הגדולים (117), שכאמור מוצעים עכשיו גם בדגמים ה'רגילים'. אין שינויים לעומת שנה שעברה למשפחה שמונה את הסטריט גלייד, רואד גלייד, טרי גלייד (טרייק עם שלושה גלגלים), והמצטרף החדש – רואד גלייד לימיטד שמחליף את הלימיטד משנה שעברה.
מוטו 24, יבואנית מונדיאל, ווג, אורל, נורטון ולונג'יה לישראל, מודיעה על הרחבת ליין המותגים עם תחילת הייבוא לישראל של אופנועי מוטו מוריני.
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינית, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי, וכאמור מונעים על בסיס שני מנועים – בנפחים 650 ו-1,200 סמ"ק.
הדגם הראשון שהגיע ארצה הוא ה-X-CAPE – אדוונצ'ר חדש בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.7 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47 כ"ס לבעלי רישיון נהיגה A1.
מוטו מוריני X-CAPE
המנוע יושב בשלדת פלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ עם כיוונון מלא, כאשר הבולם האחורי של קאיאבה. החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-17″ מאחור ונעולים בצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR, כשיש אופציה לחישוקי שפיצים בתוספת תשלום. בסיס הגלגלים עומד על 1,450 מ"מ, גובה המושב מאפשר בחירה בין 820 מ"מ ל-845 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 175 מ"מ. מיכל הדלק מכיל 18 ליטר והמשקל היבש המוצהר הוא 213 ק"ג. ל-X-CAPE צמד דיסקים קדמיים של ברמבו בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי שתי בוכנות.
בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר. בנוסף, יש משקף מתכוונן ביד אחת ותאורת LED היקפית.
מחירו של המוטו מוריני X-CAPE נקבע על 58,900 ש"ח.
דגמים נוספים שיגיעו בהמשך השנה הם ה-Seiemmezzo (שש וחצי) – צמד אופנועי רטרו בתצורת סקרמבלר או קפה רייסר, היושבים על פלטפורמה זהה עם מנוע הטווין המקבילי בנפח 650 סמ"ק ועם מכלולים ומפרט דומים למדי לאלו של ה-X-CAPE. בנוסף צפויים להגיע לקראת סוף השנה דגמי המילאנו והקורסארו – נייקדים מעוצבים עם מנוע בנפח 1,200 סמ"ק המפיק 140-110 כ"ס. מחירים ייקבעו עם הגעת הכלים ארצה.
מוטו מוריני 6 וחצי – סקרמבלר עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"קמוטו מוריני סופר סקרמבלר עם מנוע ה-1,200 סמ"ק המוכרמוטו מוריני מילאנו 1200מוטו מוריני קורסרו 1200 ZTמוטו מוריני קורסרו ZZ
שר האוצר חתם על צו שנכנס לתוקפו ב-17.1.22 ובמסגרתו יעלה מס הבלו על שמני סיכה, ובין היתר על שמני מנוע לרכבים ולאופנועים; הסיבה: הקטנת הכדאיות הכלכלית למהילת דלק בשמנים ובפחמימנים.
ב-17.1.22 נכנס לתוקפו צו שעליו חתום שר האוצר אביגדור ליברמן, שבמסגרתו עולה תעריף מס הבלו על שמני סיכה, וביניהם שמני מנוע ושמנים הידראוליים לממסרות. על-פי הצו, מס הבלו על שמנים יעלה ב-2,983.52 ש"ח לכל אלף ליטרים של שמן, כשהמס יחול על אריזות שנפחן גדול מ-20 ליטרים.
הסיבה לעליית המס היא ניסיון של משרד האוצר להילחם בתופעה של מהילת דלק על-ידי עבריינים לצורך הגדלת הרווח על מכירת הדלק. את הדלק נהוג למהול בפחמימנים שונים כמו שמני מנוע או שמני ממסרה. זו הסיבה שעליית המס היא על אריזות תעשייתיות שנפחן גבוה מ-20 ליטרים – כלומר לרוב על חביות של שמנים.
שמני מנוע באריזות של 1 ו-4 ליטרים לא צפויים להתייקר, אלא רק, כאמור, שמנים באריזות של יותר מ-20 ליטרים. המשמעות היא ששמני מנוע לעסקים קטנים ובינוניים, קרי מוסכים, צפויים להתייקר, והמחיר הגבוה יותר יתגלגל ללקוח. על עליית מס הבלו יש להוסיף את רכיב המע"מ, וכן את המחיר הכולל של המוצר הכולל את הרווח ליבואן ולמוסך. על-פי אלו, ההערכות בשוק מדברות על עלייה של 7 עד 9 ש"ח לעלות של ליטר שמן לצרכן הסופי במוסך. בנוסף, משמעות המהלך היא הקטנת פער המחירים שבין אריזות פלסטיק קטנות לבין אריזות גדולות (חביות) – דבר שיגרום לתמריץ למוסכים לעבור לאריזות קטנות ומזהמות.
בנוסף, הצו מגדיר את הנתונים הטכניים של סוגי השמנים שעליהם יוטל המס החדש, ובין היתר מוגדרת נקודת ההבזקה (טמפרטורת ההתלקחות של השמן) – בהתאם לתקנים מקובלים של שמני מנוע. אולם, שמנים למנועי 2 פעימות הם בעלי נקודת הבזקה נמוכה מפני שהם אמורים להישרף עם תערובת הדלק והאוויר, ולכן גם שמנים אלו צפויים להתייקר בשיעור של עד 10 ש"ח לליטר.
הצו כאמור נכנס לתוקפו ב-17.1.22, אולם ב-20.1.22 הגישו באיגוד לשכות המסחר – יחד עם איגוד המוסכים ו-7 עותרים נוספים – עתירה לבג"צ כנגד הצו. בעתירה דורשים העותרים לבטל את הצו או לשנות את המתווה כך שלא יפגע בעסקים קטנים ובינוניים ולא יפגע בצרכנים הסופיים. לטענת העותרים, לא ניתן לשפוך את התינוק עם המים, שכן המלחמה במהילת דלקים היא חשובה וחשוב לסגור את הפרצה הזו, אבל לא על-ידי הטלת מס גורף ופגיעה בתעשייה כולה ובציבור הצרכנים, אלא על-ידי אכיפה ממוקדת: "במקום שהמדינה תקל על הציבור ותבצע עבודת אכיפה כלפי קבוצת מיעוט עבריינית שולית, היא בחרה להטיל עונש קולקטיבי על כלל הציבור".
עומר סלע, מנהל תחום הרכב באיגוד לשכות המסחר, אומר: "פנינו לבג"צ לקבלת סעד משפטי דחוף, מאחר שכל פניותינו לרשות המסים למניעת הטלת המס השגוי והמסורבל על שמנים המשמשים לרכב ולתעשייה לא נענו או שקיבלו מענה בלתי מספק. המס הוטל כביכול על מנת לצמצם את התמריץ הכלכלי למהילת דלקים בשל אוזלת היד של מערכת אכיפת החוק כנגד עבריינות במשק הדלק. אלא שהוא הוטל על שמנים מוגמרים לרכב, לתעשייה, לבנייה, לחקלאות ולשימושי משק רבים נוספים תוך ייקור עלויות שלא לצורך ותוך הטלת עונש קולקטיבי דווקא על שומרי החוק. מדובר בתשומות מרכזיות לתחזוקה ולתפעול של כלים וציוד ממוכן, שמבחינת תכונותיהן הכימיקליות והפיסיקליות, מבחינת מחירן או מבחינת אופן אריזתן כלל אינן יכולות לשמש כתחליפים בלתי חוקיים לדלק או שאין כל התכנות כלכלית לכך. הגם שבמתווה המס הוכנסו מספר פרמטרים האמורים להקנות פטור מהמס בגין עמידה בקריטריונים כימיקלים ופיסיקליים, הרי שנפלו טעויות וכשלים בניסוח הצווים עליהם התרענו מבעוד מועד, ואלו צפויים להפוך את קבלת הפטור למשימה מסורבלת עד בלתי אפשרית, תוך יצירת כאוס בשוק. אופן ניסוח הצווים ונוהל הבלו הנלווה אליהם , יגרום בהכרח לתוספת עלויות מעבר לעלות המס, לגידול משמעותי בהיקף אריזות הפלסטיק ואף בנזקים לסביבה, ולייקור נוסף של העלות לצרכן. אנו מצפים לתיקון העיוותים הרבים המצויים במתווה המס שכבר החל לגרום לאנדרלמוסיה בשוק".
יער שגב שבגליל התחתון נסגר לתנועת כלי-רכב, לרבות אופנועים, ביוזמה של המועצה האזורית משגב ובאישור המדינה; תתקיים גם אכיפה באמצעות מוקד שיוקם, ובסיוע של המשטרה.
בשנים האחרונות ישנו גידול עצום בתחום השטח – כלי-רכב מכל הסוגים, ובעיקר SBS-ים, טרקטורונים ואופנועי אנדורו. כך למשל, בשנת 2021 נרשם שיא של כל הזמנים במכירות טרקטורונים ורכבי שטח SBS, ותחום האנדורו צמח בעשור וחצי האחרון באלפי אחוזים והתייצב על כ-1,300 אופנועי אנדורו ברישוי צהוב שנמכרים בישראל בכל שנה. וזה עוד לפני שדיברנו על אופנועים ברישוי אפור – שחלקם נוסעים בשטחים הפתוחים ולא רק במסלולים מאושרים.
עם הגידול בתרבות נהיגה ורכיבת השטח, מתחזקים גם הקולות המתנגדים לתרבות זו – בעיקר מארגונים ירוקים כאלו ואחרים, אך לא רק, ומופעלים לחצים אקטיביים לסגירת שטחים בפני תנועת כלי-רכב. כך למשל, לפני כשנה וחצי פרסמנו כאן בפול גז על סגירת השביל העולה למשלט 21 בהרי ירושלים לתנועת כלי-רכב על-ידי רשות הטבע והגנים, ורק לאחרונה פרסמנו את הצעת החוק שעלתה בכנסת להגבלת תנועת כלי-רכב ואת תגובתו של ח"כ רם בן-ברק, מיוזמי הצעת החוק.
בנוסף לאלו יש גם יוזמות מקומיות. אחת כזו, של המועצה האזורית משגב שבגליל התחתון, נושאת פרי בימים אלו, ובמסגרתה יער שגב ייסגר כליל לתנועת כלי-רכב – לרבות אופנועים. יער שגב, שכאמור נמצא במערב הגליל התחתון, בשטח השיפוט של המועצה האזורית משגב, משתרע על שטח של כ-10,000 דונמים באזור הררי של מערב הגליל התחתון. היער ניטע ומתוחזק על-ידי קק"ל, והוא כולל בעיקר עצי אורן וברוש, אך גם עצי חרוב, כליל החורש, אלה ארצישראלית ואלה אטלנטית, זאת לצד צמחייה ים-תיכונית טבעית. ביער ובסביבתו נמצאים אתרים ארכיאולוגיים ואתרי טבע ונוף, והיער כולל גם שביל 4X4 לרכבי שטח בעלי יכולת עבירות גבוהה.
כעת, ביוזמה של המועצה המקומית משגב ומנהל פיתוח היישובים במועצה, בשיתוף עם קק"ל, היער נסגר כליל לתנועת כלי-רכב – כאמור לרבות אופנועים. בכניסות לשבילי היער הוצבו תמרורים האוסרים כניסה לכל כלי הרכב (עיגול לבן עם פס אדום), והתנועה נאסרה – בשבועיים הראשונים רק בלילות, והחל משבוע הבא לכל כלי הרכב, בכל שעות היממה, ולצמיתות. בעבר כבר היה ניסיון של קק"ל ושל המועצה האזורית משגב לסגור את יער שגב לתנועת אופנועים, ונתלו שלטים של קק"ל האוסרים תנועת אופנועים ביער. כמובן ששלטים אלו אינן בני תוקף רשמי.
התמרורים הנוכחיים שהוצבו קיבלו את אישור רשות התמרור המקומית, והם תמרורים רשמיים ולא תמרורים פרטיים של קק"ל בדומה לאלו המוצבים לעתים ביערות קק"ל ואינם ניתנים לאכיפה. כלומר במקרה הזה באישור המדינה יער שגב נסגר לתנועת כלי-רכב, והמשטרה רשאית לבצע אכיפה כנגד נהגים ורוכבים שפועלים בניגוד לתמרורים – כלומר נכנסים ליער שגב עם כלי-רכב ממונע כזה או אחר.
במועצה האזורית משגב מוסרים שגם משטרת ישראל שותפה למהלך סגירת היער לכלי-רכב, וכי היא תהיה שותפה למאמצי האכיפה. עוד מציינים במועצה האזורית כי בקרוב יוקם מוקד מיוחד במועצה, הכולל מצלמות שיפוזרו ביער, כשהצילומים יוכלו לשמש את המועצה או את משטרת ישראל – בהתאם לצורך.
"לפנינו מלחמה ארוכת שנים לשמירה על ערכי הטבע של היער ופיתוחו לשימושים רצויים (אופניים וכלי-רכב)" נכתב באיגרת של מנהל פיתוח היישובים במועצה האזורית משגב, שנשלח למזכירויות היישובים במועצה. עוד נכתב באיגרת: "במקביל לסגירה ומניעת שימושים לא רצויים אנחנו פועלים מול קק"ל לתקצוב תכנית האב לפיתוח היער".
זהו צעד נוסף שמקטין את טווח התנועה של רכבי שטח ואופנועי אנדורו, ואנחנו מעריכים שמגמה זו תלך ותגבר, וכי בעתיד הקרוב והרחוק ייסגרו בפני משתמשי השטח שטחים נוספים.
ההונדה CB300R מתעדכן לשנת 2022 עם עיצוב מרוענן, מנוע מותאם ליורו 5, מזלג חדש ושיפורים במצמד.
ה-CB300R הוא האח האמצעי במשפחת ה'ניאו ספורט קפה' של הונדה, הכוללת גם את ה-CB1000R הגדול, ה-CB650R, וה-CB125R. הסדרה הזו מסמלת את הרוח הרעננה שנושבת בהונדה בגזרת הנייקדים – כלים מוקפדים ומעוצבים, עם רוח רטרו של פעם, אבל מודרניים לחלוטין ואפילו עם נגיעות עתידניות.
2022 HONDA CB300R
לשנת 2022 מעדכנים בהונדה את ה-CB300R, ומתחילים עם מנוע הסינגל מקורר הנוזל בנפח 286 סמ"ק. ההספק המרבי נשאר על 31 כוחות סוס, אך הם מגיעים כעת ב-9,000 סל"ד (8,500 סל"ד בקודם) ומספקים את אותו נתון מומנט, רק ב-250 סל"ד יותר גבוה (2.8 קג"מ ב-7,750 סל"ד). המנוע מותאם כנדרש לתקנות יורו 5 לפליטת מזהמים. בהונדה מוסיפים מצמד מחליק שמונע את נעילת הגלגל בעת הורדת הילוכים אגרסיבית. מלפנים נמצא מזלג שוואה חדש מסוג SFF-BP באותו קוטר של 41 מ"מ. יש כיסוי מושב חדש, ותצוגת הילוך שמתווספת למסך ה-LCD.
ההונדה CB300R של 2022 צפוי להגיע לישראל בתקופה הקרובה, כאשר מחירו הנוכחי העומד על 34,900 ש"ח אינו צפוי להשתנות משמעותית.
2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300R2022 HONDA CB300Rמשפחת הניאו ספורט קפה של הונדה
מתחרים: בנלי אימפריאלה 400, אופנועי 125 וקטנועי 250 במחיר דומה
מפרט טכני: צילינדר יחיד, 349 סמ"ק, 20.2 כ"ס ב-6,100 סל"ד, 2.75 קג"מ ב-4,000 סל"ד, קירור אוויר-שמן, הזרקת דלק, 5 הילוכים, שלדת עריסה מפלדה, מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, זרוע פלדה עם צמד בולמים, כיוון עומס קפיץ ב-6 שלבים, דיסק קדמי 300 מ"מ עם קליפר כפול בוכונות, דיסק אחורי 270 מ"מ עם קליפר בוכנה בודדת, מערכת ABS, משקל מלא 189 ק"ג, בסיס גלגלים 1,400 מ"מ, גובה מושב 750 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', צמיגים 100/90-19, 140/70-17
צפו בווידאו: רויאל אנפילד מטאטר 350 במבחן
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
השיבה מהודו
בדרך כלל רק קטנועים מרגשים אותי, אבל ההצעה לבחון את המטאור 350 זרקה אותי 20 שנה אחורנית, לטיול ההוא, והציתה מיד את הרגש. כשנה במחיצת אנפילד בולט 500 בהודו. הגעתי לשאשין במרומי ההימאליה בצפון ועד טריוונדרום לחופי האוקיינוס בדרום. נופים מרהיבים, אתרים ייחודיים, רכיבות מופלאות, אך גם רכיבות מתישות, קשות או מפחידות. שנה של חופש עם אחד מהאופנועים הטובים שהיו לי בחיי. "אַצָ'ה" עניתי להצעה וניגשתי לחפש שרוואל מתאים.
רויאל אנפילד החלה לייצר אופנועים בבריטניה בשנת 1901, לאחר שיצרה אופניים כבר 50 שנה. בשנת 1952 הועבר הייצור להודו, ושם ממשיך המפעל לייצר אופנועים עד עצם היום הזה. רויאל אנפילד מחזיקה בתואר חברת האופנועים הוותיקה בעולם עם רצף ייצור, והאנפילד בולט 350, שמיוצר מאז 1948 ועד היום, הוא הדגם עם תוחלת החיים הארוכה ביותר בעולם האופנועים. המותג בעל ההיסטוריה והמוניטין מוכר היטב בעולם ומייצר כמיליון אופנועים בשנה, כאשר עשרה אחוזים מהתוצרת נמכרים בשווקים מערביים.
האופנוע מוכר היטב, כאמור, גם למטיילים ישראלים, שקצת הוציאו לו שם רע – אך לרוב האשם הוא בחוסר הידע והחסכנות שלהם: חיפשו מציאה וקנו גרוטאה. כל עשרה דולרים שנחסכו בקנייה פירושם עוד יום בטיול, ולכן הם קונים נבלות – אופנועים המורכבים מחלקי חילוף פיראטיים וזולים באיכות הנמוכה ביותר. בנוסף, חוסר הניסיון ברכיבה ובתחזוקה לא עוזרים, והתוצאה – המון תקלות. אני מבטיח לכם שהאשם הוא לא באופנוע, ובמשך שנה נתקעתי על האנפילד שלי רק פעם אחת בגלל מפלג שהלך. בסופו של דבר, אתה מקבל את מה ששילמת עליו.
בעבר נעשו מספר ניסיונות לייבא את אופנועי רויאל אנפילד לארץ, אך הכלים לא קיבלו תמחור מספיק אטרקטיבי, ונמכרו כאופנועי נישה למשוגעים לאופנועים קלאסיים או לאותם מטיילים שחזרו מהודו. כעת הייבוא עבר ליבואנית המבוססת והוותיקה ד.ל.ב מוטוספורט, ואולם תצוגה יפהפה נפתח בתל-אביב. לכבוד יום הולדתה ה-120 מציגה רויאל אנפילד אופנוע חדש לחלוטין, המטאור 350, עם מנוע חדש ופשוט, עיצוב קלאסי יפהפה ומעל לכל – מחיר תחרותי וכדאי.
רויאל אנפילד מטאור 350
מגואה לגהה
המנוע החדש בעל נפח 349 סמ"ק, כמו הבולט הוותיק, אך הוא משתמש בפחות חלקים נעים ומקבל גם קירור שמן בנוסף לקירור האוויר. הוא בעל גל זיזים עילי יחיד המפעיל שני שסתומים, והוא מספק 20.2 כוחות סוס צנועים ב-6,100 סל"ד ו-2.7 קג"מ ב-4,000 סל"ד. עם נתונים כאלו ברור לכל שאין מדובר במנוע עתיר כוח, אבל המנוע חלק ונעים ומושך כבר מסל"ד אפס. בכביש המהיר ניתן להאט אל מתחת ל-70 קמ"ש, ובפתיחת מצערת – מבלי להוריד להילוך רביעי – האופנוע ימשוך לאיטו וללא התנגדות עד למהירות הסופית של כ-120 קמ"ש. כן, הרויאל אנפילד אינו אופנוע מהיר, אבל בהחלט מספיק לנסיעות בכבישים מהירים כל עוד נכנסים להלך הרוח המתאים. המנוע הפשוט הוא אחת הפשרות המאפשרות את המחיר התחרותי, אבל הוא פשרה לא רעה בכלל. אמנם כוחו מוגבל, אך הוא נעים לשימוש ומספיק כמעט לכל מטרה.
בנסיעה בכבישים מהירים רוב כלי הרכב מהירים מהמטאור, אבל מהר מאוד התרגלתי לרעיון ש-120-110 קמ"ש זה מה שהוא מסוגל לתת, וברגע שנכנסתי לראש הזה ולא ציפיתי ליותר נחתה עליי שלווה טרנסדנטלית והרכיבה הפכה למדיטציה רוחנית כמו באשראם במרומי באגסו-נאט. בקיצור, למרות המהירות המוגבלת, גם בכביש המהיר נעים לרכב על המטאור. יש לאנפילד מספיק נוכחות על הכביש כדי להרתיע נהגים מלחתוך אותך כמו קטנוע 125, ויש לו מספיק יציבות כדי לא לזוז מילימטר כשרכב כבישטח ענק עוקף אותך בהפרש של 50 קמ"ש.
המתלים הפשוטים – צמד טלסקופים בקוטר 41 מ"מ מלפנים וצמד בולמי קפיץ מאחור – מעט קשיחים, אבל עושים עבודה טובה בסך הכל. המטאור שומר על יציבות בכל מהירות, קל לשנות איתו כיוון, וההיגוי ניטרלי ומאוזן.
שאנטי באבא
המושב מעוצב כאוכף עמוק ואינו מאפשר הרבה מקום לתנועה, אבל הוא מאוד נוח. תנוחת הישיבה ניטרלית עם גב זקוף וידיים מאוזנות, ורק הרגליים נשלחות מעט קדימה כמתחייב בז'אנר. בסך הכל המטאור 350 הוא אופנוע מאוד נוח – כמו שרוואל – ורק לאחר שעות ארוכות באוכף חשתי צורך להתנועע מעט והתחלתי לחשוב על הפסקה. שאנטי באבא.
בתוך העיר המטאור שוב מפתיע. למרות מראה הקרוזר הגדול, הוא נוח להתניידות בכרך. המנוע החלק והידידותי, ההיגוי הקל, יחד עם המשקל הנמוך וגובה המושב הנמוך גם כן, מאפשרים למטאור לחצות את הכרך בנוחות ולהשתחל בין המכוניות במיין בזאר, עד כמה שהגודל מאפשר – בכל זאת זה קרוזר, לא קטנוע. הבלמים, עם מערכת ABS כמובן, אינם אגרסיביים, אך מספקים מספיק כוח עצירה כדי לעצור את המטאור בבטחה. תיבת ההילוכים מדויקת וקלה לתפעול, כשהורדת הילוכים מתבצעת בלחיצה על מנוף לפני הרגלית השמאלית, כרגיל, אך העלאת הילוכים מתבצעת בלחיצה עם העקב על מנוף נוסף שנמצא מאחורי הרגלית. סידור מעט שונה, אבל מתרגלים אליו מהר והוא עובד היטב. המתלים כאמור קשיחים, אך משככים לא רע את תחלואות כבישי תל-אביב, וגם כשהוקפצתי לאוויר מעל מהמורה לא ספגתי מכה או תחושת אי-נעימות. אפשר לומר שחוויית הרכיבה בעיר קלה ונעימה – והמבטים מסביב הם בונוס נחמד. המטאור אינו מאוד מוחצן אך הוא בכל זאת מושך קצת תשומת לב, כמו רקדנית הודית לבושה בסארי צבעוני וצעקני – אבל צנוע.
לא חזק, אבל מאוזן וטוב
ארוחת טאלי
הרויאל אנפילד מטאור 350 נראה כמו אופנוע קלאסי, אבל התחושה של המתגים ואיכות החומרים מודרנית לחלוטין. לוח השעונים כולל שעון אחד גדול עם מחוג ספידומטר ברור ובמרכזו תצוגה דיגיטלית המראה את כמות הדלק, השעה, ההילוך הנבחר, ושלושה מדי מרחק בתצוגה מתחלפת: אחד קבוע ושניים ניתנים לאיפוס. החלפת התצוגה מתבצעת בלחיצה על כפתור שעל צידו השמאלי של הכידון – פטנט נחמד שעדיין לא מוצאים בכל אופנוע, בטח לא בטווח המחירים הזה. ליד השעון המרכזי יש עוד שעון קטן שמראה את השעה, עד שמורידים את האפליקציה הייעודית של רויאל אנפילד, המאפשרת קישוריות בין הטלפון לאופנוע ותצוגה ברורה של הוראות ניווט במסך הקטן. האפליקציה עובדת מצוין והניווט קל ונוח, אך בינתיים קיימת רק באנגלית.
המתגים על הכידון מודרניים ונותנים תחושה איכותית, כמו גם הגימור הכללי של המטאור 350. המראות היפות מספקות שדה ראייה מצוין, אם כי במהירות גבוהה הן רועדות מדי.
המאפיין הבולט ביותר של המטאור 350 הוא העיצוב, והמטאור מגיע בשלוש רמות אבזור, כשההבדל ביניהן הוא עיצובי בלבד. הגרסה הבסיסית, הפיירבול, מגיעה בצבעים אדום או צהוב ומחירה 24,990 ש"ח. גרסת הסטלר, זו שמבחן, מגיעה בצבעי כחול, שחור או אדום, מתווספים לה משענת גב למורכב וחלקים רבים שמגיעים עם ציפוי ניקל מבריק, כמו למשל המפלט, המראות, המאותתים, תיבת מסנן האוויר וסופיות הכידון. מחירה של גרסת הסטלר 25,990 ש"ח. גרסת הסופר נובה מגיעה בצבעי כחול או חום, ולה גם משקף רוח בנוסף למשענת ולחלקים המוכספים. מחירה עומד על 26,990 ש"ח – עדיין תחרותי ביחס למחיר של אופנוע 125 או קטנוע 300 ממוצעים. כל הגרסאות מגיעות עם הקישוריות לאפליקציה ומערכת הניווט, ועם רגלית צד ורגלית אמצע – נוח ושימושי.
וגם ההתנהגות טובה
בום בולנט
הרויאל אנפילד מטאור 350 הוא אופנוע מתחילים קלאסי – קל לרכיבה, לא מאיים ולא יקר. זה שהוא נראה כמו קרוזר זה בונוס גדול, אבל הוא מתפקד ככלבויניק והנסיעה בו קלה ונעימה הן בעיר והן – עם מעט סבלנות – בדרכים בין-עירוניות.
אבל המטאור לא מיועד רק למתחילים. הוא גם נותן אלטרנטיבה ראויה למי שמעדיף אופנוע על פני קטנוע וזה טווח המחירים שלו. עם המראה הנאה וההיסטוריה העשירה של המותג הוא גם נותן אלטרנטיבה לחובבי קרוזרים, פלח שוק שמתחיל במחיר כפול ממחירו של המטאור (פרט לקיוואי 125 ולבנלי אימפריאל). הוא יכול לשמש לסידורים בעיר, הוא גם יסתדר מצוין עם משימות יום-יומיות בין-עירוניות ואף טיולים – כל עוד הרוכב ייכנס לראש שלו ויתאם ציפיות. ולא פחות חשוב – הוא ייראה מצוין בחניה מול בית הקפה האופנתי בעיר, כמו גם ליד הלונגי במסיבת טבע.
הרויאל אנפילד מטאור 350 נותן תחושה של מוצר מתוכנן ומבוצע היטב, ואין בו קיצורי דרך או עיגולי פינות. הוא מעלה זיכרונות מהודו ומאבותיו הבולטים, אבל הוא אופנוע מודרני לחלוטין. הוא פונה למגוון רחב של רוכבים, ובעיקר למתחילים. גם אם היה עולה עשרת אלפים ש"ח יותר הוא היה קנייה טובה, אבל במחיר הנוכחי – אופנוע קרוזר יפהפה בנפח 350 סמ"ק, עם אבזור מודרני, מחברה עם היסטוריה עשירה – וכל זה בפחות מ-25 אלף ש"ח? במחיר כזה הרויאל אנפילד מטאור 350 הוא היהלום שבכתר.
עלויות טיפולים
500 ק"מ – 775 ש"ח
5,000 ק"מ – 775 ש"ח
10,000 ק"מ – 960 ש"ח
15,000 ק"מ – 775 ש"ח
20,000 ק"מ – 1,384 ש"ח
סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 4,669 ש"ח
*המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
