חברת האופנועים הבריטית קריגטון מציגה את ה-CR700W, שהוא אופנוע אקזוטי לימי מסלול עם מנוע רוטורי (ואנקל) כפול בנפח 690 סמ"ק המספק 220 כוחות סוס, שוקל 130 ק"ג ועולה 85,000 פאונד.
חברת קריגטון שייכת לבריאן קריגטון (Crighton) בן ה-73, שבעברו פיתח וניהל את קבוצות המרוצים של נורטון בשנות ה-80 וה-90, שהיו מבוססים על מנועים רוטוריים. ה-CR700W הוא פרי פיתוח של ה-12 השנים האחרונות ומציע מנוע רוטורי (מחזור ואנקל) מבית רוטרון, דו-להבי, בנפח 690 סמ"ק. ההספק עומד על 220 כ"ס ב-10,500 סל"ד – כלומר 319 כ"ס לליטר, יותר ממנוע MotoGP מודרני – והמומנט על 14.5 קג"מ ב-9,500 סל"ד. המנוע כולו קטן מאוד ושוקל רק 24 ק"ג או 43 ק"ג אם מחשבים גם את תיבת ההילוכים בת שש המהירויות. המשקל המלא של האופנוע נמדד ב-129.5 ק"ג – יחס הספק דמיוני של 1.7 כ"ס / ק"ג. מערכת הקירור מסתייעת בשתי פיסות סיליקון Nitride Ceramic Apex בחיכוך נמוך לאיטום שאמורות לטפל בבעיות בלאי האופייניות למנועים רוטוריים.
שלדת ה-CR700W עשויה מאלומיניום מלוטש. זווית ההיגוי וציר הזרוע האחורית ניתנים לכוונון לטובת התאמה לרוכב ולמסלול. הפיירינג עשוי מקרבון, כמו חישוקי הקרבון של Dymag, הבלמים של ברמבו, והלקוח יכול לבחור בין בולמי אוהלינס או ביטובו (Bitubo). מערכת הפליטה הייחודית פועלת מגזי פליטה אשר יוצרים ואקום במנוע, אשר שואב ומפזר אוויר קר לתוך המנוע ללא צורך בחלקים נעים, וזה מאפשר חסכון במשקל והפחתת בלאי.
קריגטון יבנו רק 25 יחידות, אשר ייבנו ביד על-ידי קריגטון בעצמו. כל אחת מהן תעלה 85,000 פאונד וישמשו את הבעלים העשיר רק בימי מסלול, שכן אין לכלי רישוי כביש או ליגת מרוצים בה יכול להשתתף.
בתחומי העיר פתח תקווה התחיל פיילוט של מצלמות רעש, שמטרתן למדוד את עוצמת הרעש שמפיקים אופנועים עם מערכות פליטה לא סטנדרטיות או תקניות.
בשנתיים האחרונות דיווחנו על מדינות באירופה (אנגליה, צרפת, אוסטריה, בלגיה וגרמניה) שהחלו לבדוק את נושא מצלמות הרעש ואף לנקוט צעדים בעניין. תמיד תהינו מתי זה יגיע אלינו, והנה – עיריית פתח תקווה החלה להפעיל את מצלמות הרעש כפיילוט באחד מהצמתים הסואנים בעיר. המערכת של חברת חברת NOize ltd מצוידת בחיישן בעל עשרות מיקרופונים קטנים שמתריע בזמן אמת על רעש מצופר כלי רכב לדוגמה, או ממפגעי רעש הנגרמים מאופנועים בעלי מפלט פתוח ומשוחרר. מדובר על מצלמות בצדי הדרך, הדומות מאוד למצלמות אכיפת מהירות, ומצוידות כאמור בחיישנים המפעילים את המצלמה מעל עוצמת רעש מסוימת.
ראש העיר פתח תקוה, רמי גרינברג: "בשנים האחרונות גוברת תופעת מפגעי הרעש בכבישים, בהתאם להתגברות היקף כלי הרכב. מדובר בתופעה שפוגעת באיכות חיי התושבים, בעיקר באלו הגרים בסמיכות לצירים ראשיים ובפרט כאשר מורגש מזג אוויר נוח יחסית שבו פחות משתמשים במזגן והחלונות פתוחים. במסגרת מאמצי העירייה להפחתת מפגעי הרעש אנחנו נוקטים במגוון אמצעים בתחום האכיפה וכמובן גם בהסברה. לצד זאת, אנחנו בוחנים בימים אלו מערכת טכנולוגית אשר תסייע לנו במאמצי האכיפה בנושא ובהתאם להתקדמות הפיילוט נבחן את יכולות המערכת גם כנגד מפגעי רעש הנגרמים מנסיעת אופנועים משופרים וכדומה" (הדגש לא במקור).
רועי גוטליב, מנהל תחום מניעת רעש במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות גדולה במניעת הרעש הנובע משימוש בצופר כלי רכב שלא לצורך ושימוש ברכב עם אגזוז לא תקין. כיום מדובר במטרד גדול, בייחוד למי שמתגורר בסמוך לצמתים סואנים. לכן, המשרד להגנת הסביבה מקדם פיילוט ראשון מסוגו, יחד עם חברה יזמית ישראלית ועיריית פתח תקווה, על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לקידום כלי אכיפה יעיל ומדויק לצורך ענישת כל מי שגורם לרעש. בהתאם לתוצאות הפיילוט נשקול את השימוש בטכנולוגיה".
בחודש אוקטובר 2021 נהרגו שישה רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-72 רוכבים שנהרגו בשמונת החודשים הראשונים של 2021, כך שבסך הכל נהרגו 78 רוכבי דו-גלגלי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 – שהם 20 רוכבים יותר מהתקופה המקבילה ב-2020. כלומר גידול של 34% ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי ובה נהרגו 58 רוכבים בתקופה המקבילה של השנה ו-69 רוכבים בכל השנה.
שנת 2021 היא שנת שיא שלילי במספרי ההרוגים על דו-גלגלי. עד כה נהרגו כאמור 78 רוכבים על דו-גלגלי, כשנשארו חודשיים לסיום השנה. בשנים 2019 ו-2020 – שהיו שנות השיא השלילי הקודמות – נהרגו 69 רוכבים בכל אחת.
בסך הכל נהרגו מתחילת שנת 2021 על כבישי ישראל 305 בני אדם, לעומת 259 בני אדם בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-18%. עוד עולה מהמספרים כי 25.5% מכלל ההרוגים עד כה ב-2021 היו רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת על אף שכלי הרכב הדו-גלגלי מהווים כ-5% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית במדינת ישראל, כלומר רוכבי דו-גלגלי נהרגים פי 5 ביחס לחלקם היחסי על כבישי ישראל.
1. ב-1.10.21 סביב 17:20 נהרג רוכב כבן 30 בכביש 4 לכיוון דרום, בסמוך לכניסה לבני ברק.
מדובר בתאונה עצמית שבה הרוכב איבד שליטה והחליק, וככל הנראה נפגע מגדר הבטיחות. צוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 30, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.
זירת התאונה שבה נהרג הרוכב בן ה-30
2. ב-1.10.21 סביב 18:55 נהרג רוכב כבן 18 בסמוך לכניסה לעילוט.
הרוכב נסע בכביש 7928בסמוך לכניסה ליישוב עילוט (סמוך לנצרת). רכב שהגיע ממולו לא ראה את הרוכב, יצא לעקיפה והתנגש בו חזיתית. הרוכב נהרג במקום, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 18, ערבי, רכב על אופנוע אנדורו בנפח 350 סמ"ק.
האופנוע שעליו רכב הנער בן ה-18 שנהרג
3. ב-4.10.21 סביב 19:30 נהרג רוכב כבן 40 בכביש 241, בסמוך לכניסה למושב בטחה.
הרוכב נסע בכביש 241 והאט לקראת רמזור שהתחלף לאדום, ונהג רכב פרטי שהגיע מאחור האיץ לקראת הרמזור והתנגש בחלקו האחורי של האופנוע. כתוצאה מההתנגשות הרוכב נזרק אל הכביש, נפצע באורח אנוש, ולאחר מכן נפטר מפצעיו. הרוכב כבן 40, יהודי, רכב על אופנוע בנפל 1,000 סמ"ק..
4. ב-13.10.21 סביב 21:45 נהרג רוכב כבן 40 במחלף השבעה.
הרוכב נסע במחלף השבעה, בעלייה מכביש 44 לכביש 4 לכיוון צפון, איבד שליטה על האופנוע והחליק אל גדר הבטיחות. הרוכב נפצע קשה, פונה לביה"ח קפלן, ובמהלך הלילה חלה התדרדרות במצבו והוא נפטר מפצעיו. הרוכב כבן 40, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק.
זירת התאונה במחלף השבעה שבה נהרג הרוכב בן ה-40
5. ב-16.10.21 סביב 16:50 נהרג רוכב כבן 47 בדרך בן-צבי בתל-אביב, בסמוך לאבו כביר.
הרוכב נסע בדרך בן-צבי בתל-אביב, ובצומת נפגע מאוטובוס שנסע לצידו. הרוכב נפצע קשה ופונה לביה"ח, שם נפטר מפצעיו לאחר כמה שעות. הרוכב בן 47, יהודי.
6. ב-27.10.21 סביב 04:15 נהרג רוכב כבן 20 במזרח ירושלים, בסמוך לבית החולים אוגוסטה ויקטוריה.
הרוכב נסע בסמוך לבית החולים אוגוסטה ויקטוריה במזרח ירושלים, איבד שליטה, סטה מהנתיב והתנגש בעמוד שבצד הדרך. כתוצאה מההתנגשות הרוכב נפצע באורח אנוש והמורכב קל. שניהם פונו לבית החולים, וכעבור זמן קצר הרוכב מת מפצעיו. הרוכב כבן 20, ערבי.
ב.ב.מ.וו מעדכנים את ארבעת דגמי ה-K1600 עם עדכוני מנוע לטובת יורו 5, עדכוני בולמים, רענון לעיצוב ומסך TFT מפוצל בגודל "10.25.
ה-K1600, דגם התיור של ב.מ.וו שהוצג בשנת 2011 וקיבל מתיחת פנים ב-2016, מקבל מספר עדכונים המתפרשים לרוחב ארבעת הדגמים במשפחה: GTL, GT, באגר וגרנד אמריקה. השינוי ההכרחי הוא עדכון מנוע ששת הצילינדרים בשורה בנפח 1,649 סמ"ק לעמידה בתקנות יורו 5. 160 כוחות הסוס נשארים במקומם, אך מתקבלים כעת במהירות הנמוכה ב-1,000 סל"ד (6,750 סל"ד), והמומנט עלה מעט ל-18.3 קג"מ.
ב.מ.וו K1600 ב-4 דגמי 2022
מערכת המתלים האלקטרונית הסמי-אקטיבית של ב.מ.וו – Dynamic ESA 'הדור הבא' – מכוונת בעצמה את עומס הקפיץ ואת שיכוך ההחזרה לפי מצבי ניהול המנוע והאופנוע. נוספה מערכת MSR למניעת נעילת גלגל אחורי בעת האטה, ופנסי LED להטיה שגם מפצים על שינויי הגובה בעת האצה או בלימה.
חדש ל-2022 הוא מסך ה-TFT הגדול והמפוצל שראינו ב-R 18 B, עליו רכבנו בהשקה העולמית, שמגיע בגודל של "10.25. יש מערכת שמע משודרגת, וכן את שאר מערכות האלקטרוניקה והבטיחות העדכניות ביותר. באופן מעניין, מערכת הרדאר הקדמי לא הגיעה לסדרת ה-K1600.
דגמי הב.מ.וו K1600 המעודכנים לשנת 2022 יגיעו לישראל. מחירים טרם נמסרו.
מסך TFT מפוצל בגודל "10.25ב.מ.וו K1600GT דגם 2022ב.מ.וו K1600GT דגם 2022ב.מ.וו K1600GT דגם 2022ב.מ.וו K1600GTL דגם 2022ב.מ.וו K1600GTL דגם 2022ב.מ.וו K1600GTL דגם 2022ב.מ.וו K1600B דגם 2022ב.מ.וו K1600B דגם 2022ב.מ.וו K1600 גרנד אמריקה דגם 2022ב.מ.וו K1600 גרנד אמריקה דגם 2022
בהוסקוורנה חושפים רשמית את גרסת הייצור הסדרתי של הנורדן 901 – האדוונצ'ר החדש והמעוצב הבנוי על בסיס הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ושדומה מאוד לקונספט שהוצג לפני שנתיים.
בתערוכת מילאנו של 2019 חשפו בהוסקוורנה קונספט אדוונצ'ר בשם נורדן 901 (נורדן – צפון בשוודית). הפלטפורמה הייתה של הק.ט.מ אדוונצ'ר, כשעבודת הגוף והעיצוב היו ברוח השונה של הוסקוורנה המשלבת עיצוב מודרני-עתידני עם אלמנטים מהעבר. מאז המשיכו בהוסקוורנה את הבאז סביב הדגם, כשבשבועות האחרונים העלו הילוך ביח"צ לקראת החשיפה הרשמית של גרסת הייצור. אמש (שבת) חשפו בהוסקוורנה את הנורדן 901 כפי שישווק, כשהוא קרוב מאוד לגרסת הקונספט שהוצגה לפני שנתיים.
הוסקוורנה נורדן 901 בגרסת הייצור הסדרתי
הנורדן 901 יושב על פלטפורמת הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר. המשמעות היא מנוע טווין מקבילי בנפח 889 סמ"ק עם 270 מעלות בין פיני הארכובה. המנוע מפיק 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, והוא כמובן בעל מצערות חשמליות. יש שלושה מצבי ניהול מנוע ואופנוע – כביש, גשם ושטח – ומצב נוסף אופציונלי, אקספלורר, שבו הרוכב יכול לכוון בעצמו את הפרמטרים (מצב 'ראלי' ב-890 אדוונצ'ר R. ניהול המנוע, אגב, כולל חיישן נקישות, שמאפשר קידום הצתה מקסימלי לטובת נצילות וכוח טובים יותר, וכן את האפשרות להשתמש בדלק בעל מספר אוקטן נמוך, למשל במדינות לא מערביות, ועדיין להימנע מדטונציות. המנוע שוקל 53.4 ק"ג, ומרווחי הטיפולים עומדים על 15,000 ק"מ. תיבת ההילוכים כמובן בת 6 מהירויות, כשיש קלאץ' מחליק בתפעול כבל מכאני וכן קוויקשיפטר לשני הכיוונים כסטנדרט.
שלדת מסבך המשולשים מפלדת כרומולי לקוחה ישירות מה-890 אדוונצ'ר, כשמערכת המתלים היא שילוב בין זו של ה-890 אדוונצ'ר לבין זו של גרסת ה-R הקרבית. כך למשך, הבולמים הקדמיים ההפוכים מדגם APEX מטיפוס קארטרידג' פתוח הם בקוטר 43 מ"מ כמו ב-890 ולעומת 48 מ"מ ב-R, אולם המהלך עומד על 220 מ"מ לעומת 200 מ"מ ב-890 ו-240 מ"מ בגרסת ה-R הקרבית. בנוסף, הבולמים מתכווננים באופן מלא, כמו בגרסת ה-R. מאחור יש זרוע אלומיניום שאליה מחובר בולם יחיד, גם הוא מדגם APEX של WP, אולם הוא נחות יותר משל גרסת ה-R, ומציע מהלך גלגל של 215 מ"מ וכיווני עומס קפיץ בברז חיצוני ושיכוך החזרה. אז הבולמים הם באיכות ביניים בין אלו של ה-890 אדוונצ'ר R לבין ה-890 אדוונצ'ר.
חישוקי השפיצים בקוטר "21 מלפנים ו-"18 מאחור, כלומר מוכווני שטח, ושניהם מסוג טיובלס ללא פנימית. הצמיגים המקוריים שמגיעים הם של פירלי, מדגם סקורפיון ראלי STR, ובמידות 90/90-21 מלפנים ו-150/70R18 מאחור. מערכת הבלמים של החברה הספרדית J.JUAN, כשמלפנים יש צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים בעלי 4 בוכנות, ומאחור דיסק בודד בקוטר 260 מ"מ. יש כמובן מערכת ABS מודרנית להטיה, כולל מצב שטח שבו המערכת לא פועלת על הגלגל האחורי, וכן אופציה לביטול מלא. בסיס הגלגלים עומד על 1,513 מ"מ, המשקל המלא עומד על 204 ק"ג ללא דלק, נפח מיכל הדלק עומד על 19 ליטרים – שלטענת הוסקוורנה מספיקים לעד 400 ק"מ של רכיבה, גובה המושב מתכוונן בין 854 ו-874 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 252 מ"מ.
מבחינת מערכות אלקטרוניקה ובקרות, הנורדן 901 מציע מסך TFT בגודל "5 עם אפליקציה של הוסקוורנה ועם אופציה לחיבור לסלולר, ויש כמובן פנסי LED היקפיים. בקרת השיוט מגיעה כאן כסטנדרט, וכך גם הקוויקשיפטר לשני הכווונים. יש כאמור ABS להטיה, וכן מערכת MSR לשליטה על בלימת המנוע למניעת החלקה של הגלגל האחורי בבלימה (בקרת החלקה בבלימה). יש גם בקרת אחיזה מתקדמת להטיה, הכוללת 3 מצבי התערבות סטנדרטיים ו-8 מצבים במצב ניהול אופנוע אקספלורר. כל אלה פועלים בעזרת חיישן מדידת אינרציה IMU בשישה צירים.
העיצוב, שכאמור נאמן למדי לדגם הקונספט, מנסה להיות אדוונצ'ר פונקציונלי למרחקים ארוכים שמשלב גם יכולות שטח. בהוסקוורנה מדגישים את המושב הנוח וכן את הארגונומיה המותאמת לעבודת אדוונצ'ר המשלבת שטח וכביש. בנוסף מדגישים בהוסקוורנה את מיכל הדלק, אשר יורד משני צידי השלדה אל חלקו התחתון של האופנוע ומוריד את מרכז הכובד לטובת התנהגות. זהו כמובן מיכלו המוכר של ה-890 אדוונצ'ר.
בהוסקוורנה מציעים כמובן מגוון רחב של אבזור מקורי כמו ארגזים, פנסים, מגנים, ידיות מחוממות, משקף גבוה וכן קיט הנמכה שמוריד את גובה המושב ב-22 מ"מ, וכן פריטי לבוש וציוד רכיבה ייעודי המתאים לדגם – כפי שמקובל באופנועים מודרניים.
ההוסקוורנה נורדן 901 צפוי להגיע לשוקים באירופה כבר בחודש נובמבר. לישראל הוא צפוי להגיע בתחילת שנת 2022. מחיר בישראל טרם פורסם.
ההונדה VFR750 היה דגם ספורט-תיור שהוצג בשנת 1985 עם מנוע V4 משוכלל ומתוחכם ועם שילוב יכולות נדירות הן על גבי המסלול (ספורט) והן על הכביש (תיור). אנחנו נתמקד הפעם בגרסת ה-750 סמ"ק המקורית.
הונדה הציגו לאחרונה את דגם הספורט-תיור העדכני ביותר, ה-NT1100. אין שום קשר בינו לבין ה-VFR שבשבילו התכנסנו כאן, למעט הטרמינולוגיה של הונדה שמשתמשים בביטוי 'ספורט-תיור' לגביו. בפועל ה-NT1100 הוא גרסת כביש מלאה לדגם האדוונצ'ר, ה-CRF1100L אפריקה טווין, שנלקחת ממנו יכולות השטח בעזרת חישוקי 17″ ובולמים בעלי מהלך גלגלים קצר. כיום עולם התיור מתבסס בעיקר על אדוונצ'ר-תיור עם נטיית כביש מובהקת ומערכות אלקטרוניקה סופר מתקדמות. ה-VFR שייך לדור אחר שבו תיור, מהירות וספורט משתלבים ביחד.
לפניו היה את ה-VF750F V45 Interceptor (או בקיצור RC15)
התהליך החל עם עם הצגת ה-VF750F V45 Interceptor (או בקיצור RC15) בשנת 1982. גרסת חצי פיירינג עם מנוע V4 מקורר נוזל, גל זיזים עילי כפול ו-86 כוחות סוס. הונדה במיטבה, כאשר שאר היצרניות התעסקו עם מנועים מקוררי אוויר. מהר מאוד התחוור שהדגם הזה, בכוחות עצמו, גרם נזק תדמיתי גדול מאוד לאמינות המנועים של הונדה. גל הזיזים זכה בכינוי 'The Chocolate Camshaft' – שוקולד, משום שהוא נמס והתפרק בתוך המנוע וגרם לנזקים כבדים. דיווחים רבים הצטברו בעניין, בעיקר בגרסאות ה-750 סמ"ק (היו גם 500 ו-1,000 סמ"ק). בהונדה לא יכלו להרשות לעצמם את הפדיחה, ולאחר שנתיים חתכו את הדגם והציגו את ה-VFR750F, שבראייה היסטורית נחשב – יחד עם ממשיכיו – לא רק לאחד מדגמי הספורט-תיור המוצלחים ביותר, אלא לאחד מהאופנועים המוצלחים ביותר בהיסטוריה הדו-גלגלית. כן, עד כדי כך.
בשנת 1985 הוצג, כאמור, הדגם החדש שהיה תוצר לקחים של ועדת חקירה אינטנסיבית שנערכה בהונדה. השמועות מספרות שבחדרי חדרים הוסכם להפסיד כסף על כל דגם שיימכר, העיקר למחוק כל זכר לאמינות המנוע בדגם הקודם. מנוע ה-V4 נשאר, אך בוצעו שינויים בתפעול גל הזיזים. מנוע בנפח 748 סמ"ק עם 16 שסתומים, קירור נוזל כמובן, 106 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד, 7.7 קג"מ ב-8,500 סל"ד, ומשקל מלא של 199 ק"ג. עזבו את התיור בין א' ל-ב' – הדגם נתן בראש על המסלול, איפה שלא היה אמור להיות בכלל. רון 'רוקט' האסלם הצליח עם אופנוע כמעט סטנדרטי לעלות על הפודיום במרוץ בדונינגטון פארק ולסיים שמיני במרוץ 8 שעות בסוזוקה. הדגם נמכר בהצלחה עולמית בין לילה.
ה-VFR750 הראשון של 1986
בשנת 1988 ה-VFR750F עבר שינויים קוסמטיים קלים, ובעיקר החליף את גלגלי ה-16″ מלפנים וה-18″ מאחור בצמד חישוקי 17″. בשנת 1990 צמד הבולמים עברו עדכונים, ובנוסף נוספה זרוע חד-צידית מעולם המרוצים, שנראה עד אז רק ב-RC30 האקזוטי של הונדה. המשקל עלה בכמעט 16 ק"ג, אך זה לא מנע את המשך ההצלחה במכירות. בשנת 1994 הוצג דגם חדש למעשה, עם 200 חלקים שונים שנועדו להפחית במשקל (איבד 6 ק"ג) ולחדד עוד יותר את ההתנהגות. בשנה הזאת נוספה גם רגלית אמצע שתרמה לנוחות המשתמש.
ההונדה VFR750F ידע לאזן בצורה מיטבית בין הצד החשוב לרוכב ומורכב, כשהם בטיול ארוך, ובין חזיר הגזים שיש בכל רוכב כשהוא מגיע לכביש מפותל. האמינות והאיכות היו בטופ, היכולת בטופ, הטכנולוגיה בטופ. הדגם הצליח והתקדם ל-800 סמ"ק ב-1998, והוסיף גם תזמון שסתומים משתנה (VTEC) בשנת 2002, שעובד עם שני שסתומים לצילינדר בסל"ד נמוך ו-4 שסתומים לצילינדר בסל"ד גבוה, וגם התווספה מערכת ABS. עם השנים היו שדרוגים קלים (מבחן לדגם 2015 – כאן), ובתקופתנו כבר הרים ידיים אל מול תקנות יורו 5 לפליטת מזהמים.
על דגמי ה-800 נכתוב בהזדמנות אחרת. היום נכבד את הדגם המקורי שבא לתקן טעויות עבר ועלה על כל הציפיות כשהתברר כמוצלח ואמין. אין לנו ספק שיש עוד דגמים מקוריים שעוד מסתובבים כאן בישראל, שמתנהגים כמו חדשים וגם נותנים תחושה כזו.
עוד תמונה של דגם 1986כאן ה-VFR750 דגם 90 לראשונה עם הזרוע החד-צידיתוכאן כבר דגם 1994
בדוקאטי חושפים את גרסת הפייקס פיק, המוגדרת כגרסת הספורט של המוליטסטראדה V4. לפייקס פיק חישוקים במידות ספורטיביות, בולמים חשמליים סמי-אקטיביים ספורטיביים, בלמים מתקדמים, שלדה עם גיאומטריה שונה, קרבון, והרבה אלקטרוניקה שתעזור לכבוש את המסלול.
קטגוריית האופנועים במרוץ הפייקס פיק המפורסם בוטלה סופית לאחרונה לאחר התאונה הטרגית שבה נהרג קארלין דאן על-גבי הדוקאטי סטריטפייטר V4, שהתרסק בפנייה האחרונה במסלול ממש לפני קו הסיום במרוץ של שנת 2019. אך בדוקאטי ממשיכים עם גרסת הפייקס פיק של המולטיסטראדה, שהוצגה לראשונה לאחר הניצחון של דוקאטי ב-2018 עם הדגם יחד עם אותו קארלין דאן.
בעוד הגרסה ה'רגילה' של המולטי מגיעה עם גלגלי 19″ מלפנים ו-17″ מאחור – שניהם במידות אדוונצ'ר – דגם הפייקס פיק מגיע עם חישוקי 17″ וצמיגי כביש ספורטיביים של פירלי מדגם דיאבלו רוסו IV במידות 120/70 מלפנים ו-190/55 מאחור. הם מורכבים על חישוקי אלומיניום מבית מרקזיני וקלים ב-2.7 ק"ג. הזרוע אחורית בפייקס פיק היא חד-צידית, מערכת הבלמים היא של ברמבו מדגם M50 Stylema עם דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ (10 מ"מ יותר מהדגם הרגיל). הבולמים הם סמי-אקטיביים חשמליים של אוהלינס עם מזלג הפוך כמובן בקוטר 48 מ"מ ובולם TTX36 מאחור. שניהם בעלי מהלך גלגל של 170 מ"מ. בסיס הגלגלים גדל ל-1,595 מ"מ (לעומת 1,567 מ"מ), זווית ההיגוי קטנה יותר, הכידון נמוך וצר יותר ורגליות הרוכב ממוקמות גבוה ואחורה לעומת הגרסה הרגילה – הכל על מנת למקם את הרוכב בתנוחה קרבית יותר. המשקל עומד על 214 ק"ג (לעומת 218 ק"ג).
מבחינת המנוע אין שינויים, כלומר מנוע ה-V4 גרנטוריזמו – חדש לחלוטין. הנפח עומד על 1,158 סמ"ק, והוא מפיק 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד ו-12.7 קג"מ ב-8,750 סל"ד. החלפת שמן מתבצעת בכל 15 אלף ק"מ, אך בדיקת מרווח שסתומים צריכה להתבצע בכל 60 אלף ק"מ. בפייקס פיק יש מערכת פליטה של אקרפוביץ'.
מערכת האלקטרוניקה המכובדת מופיעה כמובן כאן, עם חיישן IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים, שמאפשר ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת אחיזה והחלקה להטיה, פנסי LED היקפיים ומסך TFT גדול בגודל "6.5 עם אפליקציה לנייד ותוכנת ניווט. במקום מצב האנדורו של ניהול המנוע בגרסת האדוונצ'ר יש מצב מרוץ. בקרת השיוט האקטיבית הפועלת עם רדאר קדמי נוכחת גם היא, וכן מערכת ההתראות לעקיפה מסוכנת ופתיחת שטחים מתים על-ידי רדאר אחורי.
מבחינה ויזואלית יש גרפיקה ייעודית, מושב שונה עם שני צבעים, משקף קדמי כהה ונמוך וקרבון על האף, הכנף הקדמית והמפלט.
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 פייקס פיק יעלה באירופה כ-4,000 יורו יותר מגרסת ה-S – שעולה בישראל 198 אלף ש"ח – והוא כמובן יגיע לישראל. מחיר רשמי בישראל טרם נמסר.
כששמענו את הנתון הזה לראשונה הרמנו גבה, אבל כשנתנו לו לשקוע הוא בהחלט הסתדר בראש: אחד הסגמנטים הנמכרים יותר בתוך תחום האופנועים הגדולים והיקרים הוא של הקרוזרים האמריקאים הגדולים. זה מפליא בתחילה משום שבשוק האירופאי, שישראל היא חלק ממנו, הסגמנטים הדומיננטיים הם של האדוונצ'רים הגדולים והנייקדים, אולם בשוק האמריקאי קרוזרים גדולים של 300 ו-400 ק"ג עדיין מהווים חלק הארי מהאופנועים שנמכרים, עם כמה עשרות אלפי הארלי דיווידסון ועוד כמה אלפי אינדיאנים בכל שנה.
מהסגמנט הזה בב.מ.וו רצו לנגוס חתיכה, ולא רק מפני שזה אחד הסגמנטים הגדולים – אלא גם אחד היקרים והרווחיים. הקרוזרים הגדולים הם אופנועים מוגזמים שמצוידים בטכנולוגיה מתקדמת ובאבזור רב, וכפועל יוצא מחיר הרכישה שלהם גבוה וביחס ישר שורת הרווח על כל מכונה שנמכרת. בנוסף – ואפילו לא פחות חשוב – סביב האופנועים הללו יש תעשייה שלמה של קאסטומיזציה, של שיפורים, של תוספות, של אביזרים, של ציוד ושל ביגוד, ואלו שווים ליצרניות הרבה כסף – לעתים לא פחות מהאופנוע עצמו.
כדי לנגוס בסגמנט בב.מ.וו פיתחו פלטפורמה חדשה לחלוטין, שאמנם נשענת על טכנולוגיית מנוע הבוקסר המוכחת של ב.מ.וו, אבל הקונספט עצמו חדש לחברה. ראשית הוצג המנוע – בוקסר בנפח עצום של 1,802 סמ"ק. צמד הצילינדרים הענקיים בתצורת בוקסר מציעים קוטר קדח עצום של 107.1 מ"מ ומהלך בוכנות של 100 מ"מ ארוכים, כשיש 4 שסתומים עיליים לצילינדר וגל זיזים תחתון שמעביר את התנועה לנדנדים ולשסתומים דרך מוטות דחיף. הביג בוקסר מקורר אוויר-שמן, והוא מגיע עם מערכת הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. ההספק המקסימלי לא גבוה ועומד על 91 כ"ס ב-4,750 סל"ד, אולם המומנט עצום ומציע בשיא 16.1 קג"מ ב-3,000 סל"ד, אבל כבר מ-2,000 סל"ד יש יותר מ-15 קג"מ(!). יש שישה הילוכים וקלאץ' רב-דיסקי יבש ומחליק בתפעול הידראולי, ויש גם הילוך אחורי שמופעל על-ידי שילוב המתנע החשמלי. ואם שאלתם את עצמכם כמה שוקל המנוע הענק הזה, אז התשובה היא קצת יותר מ-110 ק"ג.
ב.מ.וו R 18 B באגר
סביב המנוע הזה נבנה ה-R18, כשבב.מ.וו מיקסמו את היח"צ על-ידי כך שנתנו את הפלטפורמה לכמה סדנאות קאסטומיזציה מוכרות, כדי שאלו יתנו את הפרשנות העיצובית שלהן ל-R 18 (כאן, כאן וכאן). את ה-R 18 בגרסה הפשוטה ביותר חשפו ב.מ.וו באפריל 2020. במבחן הדרכים שערכנו ל-R 18 פיור גילינו אופנוע מהנה מאוד עם ערימות של אופי, אבל הוא היה עירום מדי. כתבנו שהמחיר שלו נמצא ביחס הפוך לשימושיות שלו. חצי שנה אחרי גרסת הפיור נחשפה גם גרסת הקלאסיק, המאובזרת מעט יותר וכבר מהווה קצת יותר אופנוע.
שנה נוספת עוברת, ובב.מ.וו משיקים צמד גרסאות נוספות של ה-R 18, מאובזרות הרבה יותר וגם טכנולוגיות יותר – הבאגר והטרנסקונטיננטל. שתיהן גרסאות גדולות ומאובזרות של ה-R 18, ושתיהן לוקחות את הקונספט לכיוון התיור האמריקאי ארוך הטווח. אפשר גם לומר ששתיהן מוגזמות – בדיוק כמו שהקהל האמריקאי חובב הקרוזרים אוהב את האופנועים שלו. כמה מוגזמות? ובכן, די אם נספר שהבאגר שוקל 398 ק"ג, ואילו הטרנסקונטיננטל המאובזר אף יותר שוקל לא פחות מ-427 ק"ג.
ה-R 18 B הוא הבאגר במשפחה. זה אומר חזית עצומה המכילה את הפנס הקדמי (LED כמובן), משקף רוח, וקוקפיט עצום הכולל 4 שעונים עגולים, מסך TFT צבעוני בגודל "10.25, וצמד רמקולים קדמיים. מאחור יש זנב נמוך יחסית עם צמד ארגזי צד קשיחים וננעלים בנפח 27 ליטרים כל אחד. האמריקאים מאוד אוהבים באגרים, וחייבים להודות שיש להם קטע טוב. זאת הסיבה, אגב, שגם לגולדווינג של הונדה וגם ל-K 1600 של ב.מ.וו יש גרסאות באגר המכוונות לשוק האמריקאי.
ב.מ.וו R 18 B טרנסקונטיננטל
הטרנסקונטיננטל לוקח את הקונספט לכיוון הגרנד-טורר לטווח ארוך, ומוסיף על הבאגר את המושב האחורי העצום של המורכב, הכולל חימום לשני המושבים, משענת גב ומשענות ידיים, משקף רוח גבוה יותר, וכן ארגז אחורי בנפח 48 ליטרים. אם הבאגר מיועד בעיקר לרכיבות סולו ומציע מושב מורכב קטן יחסית (אם כי נוח למדי), הטרנסקונטיננטל כבר מציע למורכב איכות חיים של מחלקת עסקים. גם את זה האמריקאים אוהבים.
שני הכלים מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת מאוד. יש כמובן מצערות חשמליות עם שלושה מצבי רכיבה – רוק, רול וגשם, ויש כמובן ABS ובקרת אחיזה. הפנסים כולם LED, יש מפתח קרבה KEYLESS, ויש גם ידיות מחוממות. קוויקשיפטר לא תמצאו פה, בעיקר בגלל המסיביות של הגיר והתפעול האיטי יחסית, אבל כן תמצאו פה בקרת שיוט אקטיבית ומתקדמת הכוללת רדאר קדמי ופותחה בשיתוף עם בוש. ה-R 18 B והטרנסקונטיננטל הם הכלים הראשונים של ב.מ.וו שמקבלים את המערכת הזו, וכן את מסך ה-TFT הגדול והמפוצל – יחד עם ה-R 1250 RT ששודרג ל-2021. ב-2022 שתי המערכות הללו יהיו באופנועים נוספים של ב.מ.וו. כך יוצא שה-R 18 באגר וטרנסקונטיננטל הם מהכלים היותר טכנולוגיים של ב.מ.וו לעת הזו.
מערכת נוספת שמקבלים צמד הכלים היא מערכת השמע המתקדמת, פרי שיתוף הפעולה של ב.מ.וו עם חברת הרמקולים הבריטית Marshall. כך, ה-R 18 B והטרנסקונטיננטל מגיעים עם מערכת שמע מתקדמת הנשלטת כולה מממשק התפעול של ב.מ.וו הכולל גלגלת בבית המתגים השמאלי וממסך ה-TFT, כשהמערכת כוללת צמד רמקולים קדמיים של מרשל, עם אופציה לארבעה רמקולים אחוריים, מהם שני סאב-וופרים. אחרי יום רכיבה שלם על ה-R 18 B עם מערכת השמע והרמקולים של מרשל אנחנו יכולים להגיד שב.מ.וו הציבו סטנדרט חדש של מערכות שמע היקפיות לאופנועים, עם איכות שמע מעולה ותפעול נוח ואינטואיטיבי – מה שמייתר את הצורך בשמיעת מוזיקה דרך הדיבורית שבקסדה. מסך ה-TFT, אגב, מתממשק כמובן לטלפון הסלולרי ולדיבורית, כך שהתפעול כולו מתבצע מבית המתגים.
קוקפיט ענק ומערכת שמע עם רמקולים של מרשל
היכולות הדינמיות טובות למדי, על אף הגודל והמשקל העצומים. המומנט העצום מגיע מוקדם מאוד, כשכבר ב-1,000 סל"ד יש כוח לדחוף את המכונה קדימה בתאוצה החלטית. ב-2,000 סל"ד יש כבר מומנט של מכונית – יותר מ-15 קג"מ – ובתחום הזה עד לשיא המומנט שמתקבל ב-3,000 סל"ד יש את כל הכוח הדרוש לרכיבה, ויותר. שני אלמנטים מאוד אהבנו: הראשון הוא הרוגע שבו הכל מתבצע, בעיקר בגלל משקל המנוע ומהירותו הנמוכה, והשני הוא תחושת החספוס הנעימה של מנוע הבוקסר של ב.מ.וו, שאותה אנחנו מאוד אוהבים משאר הבוקסרים של החברה בנפחים 1,200 ו-1,250 סמ"ק. רק שכאן מכלול התחושות מתעצם בגלל גודל המנוע. בכל זאת 1,800 סמ"ק עם צילינדרים ובוכנות ענקיים.
ברול-און, ה-R18 מאיץ בהילוך שישי מ-1,000 סל"ד – שהם כ-50 קמ"ש – ועד סוף ההילוך. המהירות המקסימלית עומדת על כמעט 190 קמ"ש, והמומנט הרב יאפשר להגיע למהירות הזו גם בעלייה. אז כן, למנוע הזה יש שפע של מומנט זמין בכל הילוך, כשנתון ההספק פחות מעניין בהקשר של קרוזר ענק וכבד מפני שתאוצות מהירות או מהירויות גבוהות פחות משחקות פה תפקיד. כך או כך, מנוע הביג בוקסר הוא מנוע כבד ואיטי שמפמפם בסל"ד נמוך, וזה לחלוטין הקטע שלו והקטע של קרוזרים בכלל, רק שכאן זה מגיע בתצורת בוקסר – עם מכלול התחושות של ב.מ.וו.
את רוב המבחן ביצענו על מצב Rock, שבו תגובת המנוע חדה יותר ומתקבל מלוא הכוח. מצב Roll יאפשר תגובות עדינות יותר, ומצב Rain גם יקצץ משמעותית מהמומנט כדי למנוע החלקה בכביש רטוב.
מומנט של מכונית
אבל ביצועים הם פחות העניין בקרוזרים גדולים, אף על פי שה-R 18 B פונה היטב, יציב מאוד ובעל בלמים טובים, כך שמהבחינה הזו כל רוכב עם מעט ניסיון יוכל לתפעל את ה-R 18 בקלות יחסית – אחרי פרק הסתגלות לגודל ולמשקל. כדי להזיז את 400 הקילוגרמים אחורנית יש הילוך אחורי שמשתלב מכאנית ומופעל על-ידי המתנע החשמלי. כשהוא פועל הוא יעיל מאוד ומקל על יציאה מחניה, אולם לעתים הוא לא משתלב ולא פועל, ובב.מ.וו יצטרכו לטפל בבעיה ולשפר את המערכת כך שתשתלב תמיד.
מה שיותר מעניין פה זה מכלול התחושות שהקרוזר הגדול מספק, וכאן אפשר לומר שבב.מ.וו עשו עבודה מעולה שקולעת בול למרכז הסגמנט. ה-R 18 B הוא כאמור אופנוע גדול, אפילו ענק, ולעומת ה-R 18 פיור שעליו רכבנו בעבר, כאן התחושה היא של המון אופנוע. זה בא לידי ביטוי בעיקר בחזית הענקית המחוברת לפרונט ונעה עם הכידון, שבמרכזה פנס LED ומעליו מיגון רוח, כשבצידה השני קוקפיט עצום הכולל 4 שעונים עגולים וכאמור מסך TFT גדול בגודל "10.25. כל האלמנט הזה, מעבר לנראות המסיבית ולמיגון הרוח המצוין, עושה את ההבדל הגדול בין הפיור לבין הבאגר, על אף שמדובר בפלטפורמה כמעט זהה, וגם נותן את כל מערכת הפינוקים שסגמנט הקרוזרים האמריקאים הגדולים מכתיב.
להבדיל מהפיור, הבאגר דווקא כן מיועד לרכיבות ארוכות, והוא גם עושה את זה היטב. זה לא רק מיגון הרוח שמשאיר את הרוכב בתוך בועת ואקום שקטה כמעט לגמרי תוך כדי שהוא נהנה ממוזיקה היקפית. זה גם המושב הנוח, שכאן בבאגר מספק תמיכה מעולה לאורך זמן. המורכבת תקבל כאן מושב גדול ונוח יותר מאשר בפיור, אבל עדיין רחוק מכורסת המנהלים של הטרנסקונטיננטל. פרט לאלו יש גם את צמד הארגזים האחוריים, שמעבר להיותם אלמנט עיצובי חשוב בכל באגר, הם גם יעילים מאוד לנשיאת ציוד ואביזרים יום-יומיים, וננעלים בנעילה מרכזית נוחה.
התנהגות טובה – למרות המשקל
בכבישים ישרים ה-R18 ישייט בנינוחות, כשהסל"ד הנמוך ישרה אווירה נוחה. עד 150 קמ"ש זו מהירות השיוט הנינוחה שבה האופנוע נמצא עמוק בתוך אזור הנוחות שלו, וגם לרוכב המהירות הזו נמצאת באזור הנוחות. באופן כמעט מפתיע, נהנינו מאוד על ה-R18 גם בכבישים מפותלים, בעיקר בגלל היציבות הגבוהה, אבל אנחנו חייבים להודות שאנחנו מאוד נהנים לשייף רגליות בקלות על קרוזרים גדולים, וגם כאן ב-R 18 באגר מרווח ההטיה מוגבל, באופן טבעי, וקל מאוד להגיע לרגליות כמעט בכל הטיה. ואם כבר רגליות, אז היינו שמחים לקבל את הבאגר עם מדרסי שיוט רחוקים ונוחים שאיתם ניתן ליישר את הרגליים. זה קצת בעייתי בגלל הצילינדרים הענקיים של הבוקסר שנפרשים לצדדים, אבל גילינו שאפשר להניח את הרגליים על הצילינדרים עצמם – והן אפילו לא מתחממות.
אם לסכם, אז בב.מ.וו עשו עבודה מעולה עם ה-R 18 באגר וה-R 18 טרנסקונטיננטל, ולדעתנו אלו הם הקרוזרים הגדולים הנכונים בסדרת ה-R 18. זאת משום שהם מביאים את חוויית הקרוזר האמריקאי במקסימום, והם עושים את זה בדרך הגרמנית של ב.מ.וו.
פלטפורמת ה-R 18 בהחלט טובה – מכאנית, טכנולוגית ודינמית – והפלטפורמה הזאת מקבל כאן ערימות של אבזור שהופכות את צמד הבאגר והטרנסקונטיננטל למכונות יעילות ונוחות גם למרחקים ארוכים, כפי שצריך להיות בקרוזר אמריקאי גדול.
תוספת החזית הקדמית לא רק מגנה מרוח ומשאירה את הרוכב בבועת ואקום, אלא גם מכניסה את הרוכב ל'מוד' של אופנוע גדול, שלא לומר עצום, וגם מאפשרת להטמיע את מערכת השעונים והמסך המתקדמים, ואת מערכת המדיה המודרנית עם הרמקולים האיכותיים של מרשל. כל אלו מספקים חוויית רכיבה מיוחדת של לרכוב אל השקיעה עם Born to be wild. גם המושב הנוח וצמד הארגזים מאחור של קונספט הבאגר משמעותית נוחים יותר ויעילים לרכיבות קרוז ארוכות.
חוויית רכיבה אמריקאית – בגרמנית
מעבר לכך, צמד ה-R 18 באגר וטרנסקונטיננטל הם גם כלים טכנולוגיים מאוד, כשכאמור הם מהראשונים שמקבלים את מערכת בקרת השיוט האקטיבית של בוש, הכוללת רדאר קדמי. המערכת הזאת מאפשרת לרוכב לקבוע מהירות מקסימלית, כשהיא תשמור מרחק מהרכב שמלפנים לפי 3 מצבי מרחק, תוריד מהירות כשצריך, ובמידת הצורך גם תפעיל את הבלמים, אפילו בעוצמה גבוהה, כדי לשמור מרחק. זאת כמובן בנוסף לשאר המערכות המתקדמות שמוטמעות בצמד הכלים.
עם מנוע עצום השופע מומנט ומביא את החספוס המיוחד של הבוקסרים של ב.מ.וו, עם שלדה ומכלולים שמאפשרים יכולות דינמיות מאוזנות, עם המון טכנולוגיה מודרנית, ועם שני קונספטים חשובים מאוד לשוק האמריקאי – באגר וגרנד-טורר קלאסי – בב.מ.וו מכוונים ישירות לשוק האמריקאי, והם כאמור עושים עבודה מעולה עם אופנועים איכותיים ושלמים. ומעבר לאופנועים המצוינים עצמם, גם קטלוג החלקים, השיפורים, האבזור, הציוד והביגוד מכוון בדיוק לסגמנט ומאפשר לרוכשי האופנוע להתאים את האופנוע לצרכיהם או לגחמותיהם, וכן להתלבש בהתאם, כשהמגוון אדיר וכמעט אין-סופי. כמו שכתבנו – בב.מ.וו למדו היטב את הקטע.
המחירים, כצפוי, תואמים את הקונספט, את כמות המתכות ואת הטכנולוגיה. מחירו של ה-R 18 B בגרסת הבסיס עומד על 230 אלף ש"ח, ואילו הטרנסקונטיננטל עולה 235 אלף ש"ח. גרסת First Edition, המוסיפה צביעה מיוחדת לכל אחד מהדגמים, תעלה 15 אלף ש"ח נוספים, מה שמביא את המספרים ל-245 ו-250 אלף ש"ח בהתאמה. המון כסף אבסולוטית, אבל המחירים הללו מקבילים למחירים של המתחרים בסגמנט, וכאן מקבלים לא פחות טכנולוגיה, ואפילו קצת יותר עם הרדאר הקדמי ועם מערכת השמע האיכותית.
הסיכום הטוב ביותר הוא שלגמרי היינו רוצים לעשות מסע אופנועים בארה"ב על-גבי הב.מ.וו R 18 B. ב.מ.וו עושים אמריקה, והם עושים את זה טוב כמו שהם יודעים – בגרמנית.
מטרו מוטור משיקה בשכונת תלפיות בירושלים את אולם התצוגה 'מטרו הבירה' הכולל אולם תצוגה וחנות אביזרים.
מטרו מוטור השיקה בסוף השבוע האחרון את אולם התצוגה הראשון של החברה בירושלים – 'מטרו הבירה'. האולם החדש, אשר נחנך בהשקעה של כארבעה מיליון שקלים, ממוקם ממוקם ברחוב פייר קניג 43 באזור התעשייה בשכונת תלפיות, ומשתרע על שטח של 370 מ"ר.
האולם החדש של החברה יציע מגוון רחב של כלים דו-גלגליים ורכבי שטח של המותגים והדגמים אשר מיובאים ומשווקים על-ידי מטרו כמו קוואסאקי, ימאהה וסאן-יאנג, והטרקטורונים ורכבי השטח של Access וסגווי. בנוסף לאולם החדש, נפתח בעיר גם מוסך שירות 'מטרו הבירה', הממוקם ברחוב התעשייה 5 והוא מעניק שירותים לכלל הכלים המוצעים על ידי החברה.
תומר קומרוב מנכ"ל מטרו מוטור: "אנו שמחים וגאים לפתוח את אולם התצוגה הראשון של החברה בירושלים בירת ישראל. אני מזמין את כלל תושבי האזור להגיע ולהתרשם מהיצע הכלים הגדול ומהמותגים המובילים שאנו מציעים לקהל הרחב. תהנו וסעו בשלום".
