בטריומף מציגים ארבעה דגמים מיוחדים הנבדלים בצביעה שונה, שיהיו זמינים רק בשנת 2022 – לדגמי הרוקט 3 R ו-GT, הסטריט טווין והת'רקסטון.
לא מוגבלים בכמויות, אבל אפשר יהיה לרכוש אותם לשנה אחת בלבד – בטריומף מציגים מספר גרסאות מיוחדות עבור דגמים קיימים. צמד דגמי הרוקט 3 המפלצתי – ה-R וה-GT יקבלו גרסאות 221, שנקראות על שם נתון המומנט (221Nm) ששווה ערך ל-22.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד (וגם 167 כ"ס, אם שאלתם). הגרסה המיוחדת תישא את המספר על מיכל הדלק עם רקע אדום בולט שכולל גם את הכנף הקדמית. על מיכל הדלק גם יופיע המפרט של המנוע הכולל את נתוני הנפח, המומנט, ההספק ומידות הבוכנה. גרסה זו תעלה באירופה 1,200 יורו נוספים על הגרסה הרגילה.
טריומף רוקט 3 בגרסת 221
דגם הרטרו-סקרמבלר של טריומף – הסטריט טווין עם מנוע טווין בנפח 900 סמ"ק ו-65 כוחות סוס – יקבל דגם 'EC1' לכבוד מחוז האיסט אנד בלונדון. צבע בסיס כסוף בשני גוונים עם חישוקים, פנס, מראות ומנוע מושחרים. גרסה זו תעלה באירופה עוד 760 יורו לעומת גרסת הבסיס.
טריומף סטרין טווין EC1
גם הת'רקסטון RS עם מנוע הטווין בנפח 1,200 סמ"ק ו-105 כוחות סוס יקבל גרסת צבע ברוח 'Ton Up' – קבוצה שהשתתפה בתחרויות קפה רייסר בשנות ה-60, עם חישוקים ומנוע מושחרים. המספר '100' על הזנב מסמל את הדגם הסדרתי הראשון שהגיע ל-100 מייל לשעה באי מאן בשנת 1969. גרסה זו תעלה 1,150 יורו נוספים על הגרסה הרגילה.
גרסאות אלו, כאמור, יהיו זמינות לרכישה רק למשך שנה אחת. מחירים בישראל טרם נמסרו.
בימאהה מציגים את ה-MT-10 של שנת 2022 עם מנוע חזק יותר הלקוח מה-YZF-R1 ומספק 164 כוחות סוס, אלקטרוניקה עדכנית ומתקדמת ועיצוב חדש.
הימאהה MT-10 – הסופר-נייקד של ימאהה שבנוי על בסיס ה-R1 והבכור בסדרת ה-MT של ימאהה – הוצג בשנת 2016 וקיבל לשנת 2017 מספר עדכונים ו-2 גרסאות נוספות – הראשונה SP קרבית יותר והשנייה גרסת TOURER מעט יותר תיורית.
ימאהה MT-10 דגם 2022
לשנת 2022 משדרגים בימאהה את ה-MT-10 ומתחילים במנוע ה-CP4 קרוספליין בנפח 998 סמ"ק. מעבר להתאמתו ליורו 5 הנדרש, הבוכנות חדשות ועשויות מאלומיניום מכורסם וקל יותר, ויש טלטלים חדשים מפלדה (טיטניום ב-R1) על-מנת להפוך אותו ליעיל ונקי יותר וכן לשפר את המומנט בסל"ד בינוני. זה, יחד עם כיוון מחודש למערכת ההזרקה, מוסיף את הכוח בסל"ד בין 4,000 ל-8,000. בימאהה מציינים את הסאונד המשופר שנובע מתיבת אוויר חדשה המכילה שלוש תעלות בגודל שונה, סנפירים על מיכל הדלק בן 17 הליטרים, ומערכת פליטה חדשה מטיטניום.
השלדה הראשית מאלומיניום לקוחה ישירות מה-R1, כשהמנוע הוא גורם נושא עומס, ועדיין שלדת הזנב הוחלפה מאלומיניום לפלדה כדי להתמודד עם משקל של מורכב וציוד. בסיס הגלגלים עומד על 1,405 מ"מ. הבלמים גם הם של R1 עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ, קליפר בעל ארבע בוכנות רדיאליות, ויש משאבה ראשית חדשה של ברמבו לשיפור הרגש. בולמי הקאיאבה מלפנים ומאחור נותרו ללא שינוי. צמיגי הבריג'סטון באטלקס S22 יושבים על חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-190/55.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן יישור קו עם התקופה, כלומר חיישן IMU למדידת אינרציה בשישה צירים, מצערות חשמליות ומערכת ניהול מנוע בארבעה מצבים, ABS להטיה ובקרת אחיזה להטיה, בקרת ווילי, ניהול בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 4.2″ והגבלת מהירות רכיבה לשמירה על הרישיון.
לא פחות חשוב – יש עיצוב חדש הבולט בזכות המסיכה הממשיכה את השפה העיצובית של דגמי ה-MT החדשים.
הימאהה MT-10 החדש לשנת 2022 צפוי להגיע לישראל, כאשר מחירו בארץ ובעולם טרם נמסר.
כ-200 רוכבי דוקאטי השתתפו בשישי האחרון בטיול מושקע במיוחד של מועדון רוכבי דוקאטי, לסיום שנת 2021 ולפתיחת שנת הפעילות 2022.
מועדון רוכבי דוקאטי בישראל הוא מועדון שפועל תחת מטריית המועדונים הבין-לאומית של חברת דוקאטי האיטלקית, ובישראל הוא מונה כ-400 רוכבים המקיימים יחד טיולים ופעילויות מגוונות.
בסוף השבוע האחרון יצאו חברי המועדון לאירוע המסכם את שנת הפעילות 2021 ומתחיל את שנת 2022. כ-200 רוכבים התחילו את היום בטיול שהתקיים בפורמט של כתב חידה, ואשר פתרונו הוביל את הרוכבים לטייל במסלול שלקח אותם במזג אוויר מעולה דרך מספר אתרי מורשת ישראלית בשפלה ובהרי ירושלים.
בצהרי היום הגיעו כולם לפארק קנדה ליד לטרון, החנו את האופנועים, ושם החל האירוע הראשי בו התקיימה הגרלה של פרסים שווים במיוחד, וכן חולקו מתנות לפעילים שתרמו מזמנם וממרצם למועדון. לאחר מכן נהנו הרוכבים מארוחת צהריים מושקעת במיוחד, ובסיומה התפזרו הרוכבים לכל חלקי הארץ איש איש לביתו.
"המועדון חורט על דגלו את העלאת המודעות לרכיבה בטוחה ונכונה ופועל לשפר את יכולות הרכיבה של כל חבריו, כדי שבסוף היום לא רק נהנה מרכיבה אלא גם נחזור הביתה בשלום", אמר דניאל (מיצו) פטרי, נשיא המועדון.
בזירו חושפים את דגם הנייקד ה-SR עם שיפורים לשנת 2022, ובנוסף סוללות חזקות ב-20% אשר מספקות טווח מוגדל, וכן חנות תוכנה ברשת.
דגם הנייקד של זירו – ה-SR – מציע לשנת 2022 את המנוע והמכלולים של ה-SR/F, רק עם מספרים נמוכים יותר. מנוע AC המספק 110 כ"ס ו-19.3 קג"מ ירד ב-SR ל-74 כ"ס ו-16.9 קג"מ. המהירות המרבית עומדת על 167 קמ"ש. לרוכשים תינתן האפשרות לרכוש את תוכנה שתשחרר את מלוא תפוקת המנוע של ה-SR/F. יש מערכת ABS ובקרת אחיזה בהטיה.
זירו SR
בזירו ממשיכים לעבוד ולשפר את צוואר הבקבוק המשמעותי נכון להיום בכלים חשמליים – הסוללה. הדגם החדש מציע סוללה קלה יותר ב-2.72 ק"ג מקודמתה, וכן את האופציה להגדיל את הקיבול מ-14.4 קילוואט-שעה (וגם את ה-15.6 קילוואט-שעה הקיימת כאופציה) ל-17.3 קילוואט-שעה, ובעזרת קיט ('Power Tank') שיהיה זמין במהלך שנה הבאה – ל-20.9 קילוואט-שעה. המספר המקסימלי יגדיל את הטווח המוצהר של הסוללה ל-365 ק"מ בעיר ול-182 ק"מ מחוץ לעיר, במהירות ממוצעת של 112 קמ"ש. דגמי ה-SR (הכוללים את ה-SR נייקד החדש, SR/F סטריטפייטר ו-SR/S עם הפיירינג) יגיעו החל משנה הבאה גם עם מערכת קירור משופרת.
בזירו גם חשפו את חנות הרשת (Cypher Store) המאפשרת לרכוש שיפורים לתוכנה הכוללים אפשרות לטעינה מהירה, טווח מוגדל, מהירות סופית גבוהה יותר, GPS מובנה בלוח השעונים, חימום לידיות ואפילו אפשרות להילוך אחורי לעזר בחניות – כל זה דרך הסלולר.
הזירו SR המשודרג לשנת 2022 צפוי להגיע לישראל. מחירים טרם נמסרו.
חטיבת HRC (ר"ת Honda Racing Corporation) של הונדה בנתה בשנת 1987 גרסת מסלול עם רישוי כביש למטרות הומולוגציה. רק 3,000 יחידות נמכרו, והן נחשבות כיום לאחד מאופנועי האספנות הנדירים והמבוקשים ביותר.
בטור הקודם התמקדנו בהונדה VFR750 שהיה דגם ספורט-תיור אשר הוצג בשנת 1985 עם מנוע V4. הפעם נתמקד באח החורג – ה-VFR750R – שנועד לדבר אחד בלבד: לאפשר להונדה להשתתף באליפות הסופרבייק העולמית החדשה. בשנת 1988 התחילה סדרה חדשה במרוצי המסלול שקיבצה אופנועי כביש משופרים בכבדות. בהונדה החליטו שצריך לבנות אופנוע חדש לשם כך, ולצורך אישור האופנוע בסופרבייק נדרשים היצרנים להומולוגציה – שזה תהליך המאפשר התאמה של הדגם לסדרת המרוצים. כלומר, בהונדה נדרשו למכור כמה מאות דגמי מרוץ דומים עם רישוי כביש.
הונדה VFR750R RC30
בהונדה כאמור בחרו לא להשתמש ב-VFR750F מאליפות הסופרבייק האמריקאית, אלא לפנות לכיוון ה-RVF750 F1 מתחום מרוצי הסיבולת, שהביא לא מעט ניצחונות בידיהם של ווין גארדנר וג'ואי דאנלופ. הבחירה במנוע V4 נקבעה מראש, עם 90° בין הצילינדרים, ארבעה שסתומי טיטניום בכל אחד מהצילינדרים, 748 סמ"ק, קירור נוזל עם שני רדיאטורים, גלי זיזים עם מסבים כדוריים, גל ארכובה בפעולה של 360°, ארבעה קרבורטורים בגודל 38 מ"מ, 118 כוחות סוס צנועים ב-11,000 סל"ד ו-7.1 קג"מ ב-7,000 סל"ד. אם נתעכב רגע על נתון ההספק, אז היה ברור שמי שירכוש אותו לשימושי מסלול, כבר ירכוש (בנפרד) גם את קיט המרוצים שמעלה את ההספק ל-130 כ"ס ומעלה על-ידי קרבורטורים שונים, רדיאטור גדול, וגם שינויי גיאומטריה דרך זרוע אחורית קצרה יותר למסלולים צפופים. המשקל היבש עמד על 180 ק"ג, עם שימוש בפיירינג מפיברגלאס.
השלדה הייתה מסוג עריסה כפולה, עם מזלג קדמי טלסקופי ובולם אחורי של שוואה. ל-RC30 הייתה זרוע אחורית חד-צידית, שלמרות ששקלה יותר אפשרה החלפות גלגל קלות ומהירות. מידות החישוקים היו מעט מוזרות עם 17″ מלפנים (במידות 120/70) ו-18″ מאחור (170/60) שזכו לביקורת בגלל מבחר קטן מדי של צמיגים המתאימים למידה האחורית. בחשיבה על הרייסרים, רפידות הבלם וגלגלי השיניים צוידו בגישה קלה ושליפה מהירה. בהונדה חיברו את הקליפר האחורי לשלדה באמצעות לינק מיוחד בשביל למנוע תנועה של הגלגל מעלה בעת האטה.
ההשקעה של הונדה הוכיחה את עצמה, ובגדול. פרד מרקל זכה בתואר בשנתיים הראשונות של הסדרה, וה-RC30 כיכב בעוד מרוצים ואליפויות שונות כמו האי מאן, מקאו ועוד. בסך הכל נבנו – בעבודת יד, לא פחות – 3,500-3,000 עותקים (תלוי במאגר המידע) שחלקם שומש כבסיס לימי מסלול ולתחרויות וחלקם נקנה בידי אספנים.
בהונדה הפסיקו את יצורו של ה-VFR750R RC30 ב-1990, ואקזמפלרים מאותה שנה יכולים להימכר כיום סביב 30,000 יורו ויותר. ההונדה VFR750R (RC30) היה כלי נדיר שריכז בתוכו את כל הכוחות והיכולות של מהנדסי הונדה, ובמבחן הזמן הוא עדיין אחד הכלים היפים והמוצלחים.
רועי ועידו קניון, בני 27 ו-29 ממושב בני עטרות, חיים ונושמים את העולם המוטורי ואת השטח מגיל אפס. ג'יפים וטרקטורונים תמיד היו אצלם בבית, וב-10 השנים האחרונות גם אופנועי אנדורו שאיתם הם מטיילים בארץ – לפעמים טיולים ארוכים של ימים, כולל חוצה ישראל. רועי ועידן מטיילים בימים אלו באירופה וחוצים אותה על-גבי צמד אופנועי אדוונצ'ר גדולים, כשהם רוכבים בשטח במסלול ה-TET – Trans Euro Trail. אנחנו נלווה את המסע הזה, וצמד האחים ידאגו לשלוח לנו עדכונים שוטפים.
* * * * *
אחרי שברחנו מהחום בדרום ספרד, חצינו את הגבול לפורטוגל במרכז המדינה בתקווה כי מנקודה הזו וצפונה הטמפרטורות ירדו משמעותית. כל ההתקדמות של ימים אלו נעשתה בתכנון לפגוש את גיא ויונתן – חברים טובים של רועי ורוכבים מנוסים גם הם – שיצטרפו אלינו. איך יצטרפו? על אילו אופנועים? מתי? התשובות לשאלות האלו לא היו סגורות עד לרגע האחרון כשמצב הקורונה במדינה ובאירופה משנה את התוכניות בכל שעה. קבענו שהמפגש יהיה בצפון פורטוגל ונראה מה הם יצליחו להשיג. בינתיים אנחנו התקדמנו ופורטוגל לא קיבלה אותנו 'בזרועות פתוחות'.
את מכלי הדלק החיצוניים שלנו החזרנו לארץ בהזדמנות הראשונה, אחרי שהבנו שדלק הוא לא בעיה באירופה. כך גם חשבנו על פורטוגל. בדרך לפורטוגל בדקנו לגבי תחנות דלק ותכננו לתדלק אחרי שנעבור את הגבול. היה יום ראשון, אבל לא נתקלנו בבעיה של דלק ביום השבתון שלהם, עד פורטוגל. הגענו לתחנת דלק בכפר שתכננו עם 40 ק"מ בטווח שהאופנוע מראה על הצג עד לסוף הדלק. שם גילינו שגם בשנת 2021 אין עדיין יכולת לתדלק עם כרטיס אשראי בכל מקום.
התחנה הבאה מרוחקת עוד 20 ק"מ משם, אך גם שם לא ניתן היה לתדלק כי התחנה סגורה ואין מכירה באשראי. התחנה השלישית נמצאת כ-24 ק"מ מאיתנו, והאופנוע של רועי כבר מראה 20 ק"מ טווח ואצל עידו מראה 30. מייאש. ניסינו למצוא מקומיים לסיוע, אך ללא הצלחה, אז החלטנו לנסוע ולהאמין שיהיה בסדר. רועי נסע 8 ק"מ כאשר הצג מראה על 0 ק"מ טווח והיה מוכן עם יד שמאל על הקלאץ' לרגע כיבוי המנוע. לבסוף הגענו לתחנה פעילה ולאחר התדלוק גילינו שנשארו במכל 160 מ"ל בלבד של דלק. גם בסוף המסע יש הפתעות. הגענו לעיירה שבה תכננו לישון, והבנו שאת גיא ויונתן כבר לא נפגוש היום. מצאנו נקודה מדהימה לישון בה, לשון שנכנסת למרכז של אגם. הרגשה של אי סביבנו.
הארד אנדורו עם אדוונצ'רים
בזמן הזה גיא ויונתן נמצאים בפורטו עם אופנוע אחד ביד ומחר בבוקר יחפשו אופנוע נוסף. זה כלל לא היה פשוט למצוא חברה שתשכיר אופנועים שאפשר להיכנס איתם לשטח ושיהיו גם מותאמים לרכיבה בשטח. הם הבינו שלא יהיה מקום שייתן מענה באופן מלא והם יצטרכו לקחת סיכון וקצת עזרה של 'יהיה בסדר'. בבוקר הם הודיעו שיש אופנועים ויסתדרו עם מה שיש (אופנועים מצוינים, בתקוה שלא ישברו בהם כלום). קבענו בנקודה צפונית על המסלול שלנו, אנחנו נגיע בשטח והם בכביש.
את הרכיבה התחלנו בשביל ולרגע חשבנו שאנחנו בגולן – סלעי בזלת ענקיים בדרך, עוברים דרך גדרות בקר ומטפלים בכמה דרכים סגורות שהיו לנו אך מצאנו להן פתרון. ואז הגיע המפגש – אנחנו הגענו לנקודה שקבענו ומחכים, שומעים ורואים אופנועים מהצד השני של הגשר. יונתן יספר שהם עצרו שם וראו בהתרגשות במיקום ששיתפנו שאנחנו מהצד השני של הגשר. מגיעים, מתחבקים, בעיקר לא מאמינים שזה יצא לפועל, משום שהדרך הייתה רצופה בבעיות שרק הם ידעו לספר עליהן. משם המשכנו מעט על השביל ומוצאנו מקום לאכול בו ארוחת ערב ולישון. תדרכנו את שני החברים על השגרה שלנו ואיך היא נראית והשלמנו חודשיים של סיפורים עמוסים אירועים בארץ ובחו"ל. האמת, החבר'ה נתנו זריקת אנרגיה מטורפת והרגשה של בית. הם גם דאגו לצייד אותנו במלאי חדש של קפה שחור, ואנחנו מוכנים לדרך המשותפת בחבורה גדולה יותר.
בבוקר התארגנו ויצאנו לרכיבה, כאשר התכנית היא לעשות דרך פשוטה כדי לבחון את האופנועים שלהם. אך רצונות לחוד ומציאות לחוד. די מהר נכנסנו לשביל צר מאוד בין שיחים ואבנים שגרם להם מהשנייה הראשונה לבחון את הכלים – ארגזי הצד של האופנועים המושכרים התחילו לחטוף אבל עמדו במשימה. הבנו כולם שיש עם מה לעבוד. האופנועים לא יעצרו שני בחורים מלאי נחישות ורצון להרפתקה.
מהר למדי הגענו למקטע מדהים בשביל מעל נהר הדורו שהגיע לתצפית גבוהה מעל פרסה שהנחל עושה. כל הדרך הייתה משהו שלא חווינו בשבועות האחרונים בדרום ספרד והחום שהיה. נהר הדורו הוא הגבול בין ספרד ופורטוגל, ועל התוואי שלו הדרך ממשיכה לכיוון מערב, שם הגענו למקטע שכנראה נשאר מאז שהיה גבול בין שתי המדינות. מספר קילומטרים של גבעות שבתוואי הגבול אין עצים, אין גדר או משהו שמראה שזה הגבול. זהו שביל רחב מאוד, בצד אחד ספרד, מהצד השני פורטוגל, ואנחנו רוכבים בדיוק אמצע עם חיוך גדול על הפנים. בערב התארגנו שוב על ארוחת ערב מפוארת, עכשיו כשיש הרבה ידיים עובדות.
חוויות עם יונתן וגיא
ביומיים הבאים יונתן וגיא חוו ביחד איתנו הרבה עליות, ירידות, דרדרת, חציית נחלים עם צמיגי כביש, שבילים צרים בתוך הסבך, קיצורי דרך שהסתבכו בעלייה – כל הטוב שאפשר להציע ברכיבת שטח. חצינו את צפון פורטוגל על רכסים גבוהים מלאים בטורבינות רוח, ולאחר החציה של הגבול הגענו לאגם ענק, שבגלל הקיץ מפלס המים בו ירד מאוד והרבה חול נחשף. נכנסנו עם האופנועים לנקודה על השטח החשוף ושם התמקמנו ללילה. פעמים רבות התעוררנו בבוקר כשהכל רטוב מסביב מהטל. הפעם היינו פשוט בתוך ענן, וזה עוד לא קרה לנו בעוצמה הזו. לא ראינו את קו המים שרק אתמול היה כ-30 מטרים מאיתנו. השמש עלתה והתחלנו לראות את פסגות ההרים שמסביב. התלבשנו חם, שתינו קפה והמתנו שהענן הכבד יתפוגג. זה לגמרי אחד מהרגעים שנזכור מהמסע.
משם בילינו בצפון ספרד במשך יומיים נוספים ואחרונים יחד, שאופיינו בשינויים ובלת"מים. בדרך לקו חוף המערבי של ספרד ושל היבשת כשנכנסנו לשטח הייתה ירידה קצת יותר מסובכת מהרגיל. שם האופנועים השכורים איבדו כל אחד חלק קטן, אז עצרנו ביער לשעה של תיקונים. משם המשכנו לקו החוף המערבי של אירופה – חצינו את כל היבשת! חגגנו את השמחה בארוחת שישי בעיר נמל קטנה, אך השמחה לא נמשכה יותר מימים בודדים, משום שכבר בשבת בבוקר הגשם הגיע בכל הכוח. קיפלנו את הדברים ונסענו מזרחה במטרה לחמוק ממנו.
כשהגשם חלף רצינו לחזור אל השטח למקטע אחרון לפני שהחברים עוזבים אותנו למחרת. המקטע הזה היה קצר משתכננו, החל בירידה תלולה מאוד עם דרדרת משמעותית, והאופנוע של עידו נפל על הצד, הפלטה שמחזיקה תיק הצד קיבלה את כל ה-250 ק"ג של האופנוע, לא עמדה בעומס ונשברה למספר חתיכות. בכפר הקרוב ניסינו לתקן אותה כדי שנוכל להמשיך למחרת. עידו פתח את סדנת התיקונים שלו, כמה דבקים עשו את העבודה ואפילו דיברנו עם החברה שישלחו לנו פלטה חדשה לברצלונה בהמשך – ככה זה שירות לקוחות של חברה אמריקאית.
ערב אחרון ביחד אחרי שבוע משותף ולמחרת נפרדים לשלום אחרי שמסדרים את כל הדברים. היה תענוג אמיתי לשמוע מחברים קרובים איך זה נראה ונשמע בעדכונים ואיך זה לחוות את זה איתנו ביחד. הם קיבלו כמעט את כל הסוגים והמינים של האירועים בטיול, וקיבלנו יחד חבילה גדולה של חוויות וצחוקים לכל החיים.
אנחנו ממשיכים ל-10 ימים אחרונים בהם נחצה את צפון ספרד ממערב למזרח, כולל את רכס הפרינאים. מבלי להמעיט בחוויה המשותפת עם החברים, למדנו והבנו שמסע כזה יכול להיות מקסימום 4 אנשים, לא יותר זה בטוח.
על המקטע האחרון של הטיול ועל סיומו – נספר בחלק הבא.
אירוע הרכיבה המסורתי של ב.מ.וו לרוכבי המותג התקיים בפעם השמינית ברציפות – להוציא את שנת 2020 שבה הקורונה מנעה פעילויות המוניות. יותר מ-300 אופנועים וכ-500 איש השתתפו בטיול, שהפעם עלה לגליל התחתון בואכה גליל עליון, והסתיים בכנרת בארוחת צהריים עשירה, בפעילויות ימיות ובהופעה של טיפקס.
אירוע הרכיבה של ב.מ.וו לרוכבי המותג, או 'הטיול השנתי' כפי שמכונה על-ידי הרוכבים עצמם, כבר מזמן הפך למסורת ולשם דבר אצל רוכבי ב.מ.וו. הטיול הזה הוא הדרך של יבואנית ב.מ.וו להחזיר מעט לרוכבים, לגרום לגיבוש ול'גאוות יחידה', ולאפשר להם להזדהות עם ערכי המותג. לטווח הארוך זו השקעה משתלמת, אגב, למרות ההוצאות הכבדות. הרוכבים עצמם מחכים לאירוע הזה, וגם השנה – כמו בכל שנה – ההרשמה נסגרה תוך שעות ספורות מרגע פתיחתה עקב הביקוש הגבוה. נציין גם שהרוכבים לא משלמים על האירוע, שמופק כולו על-ידי היבואנית.
יותר מ-300 אופנועים וכ-500 אנשים השתתפו במהדורת 2021 של הטיול. הרושם שלנו הוא שהרוכבים רעבים לאירועים כאלה, בעיקר בשל שנת הקורונה שמנעה את האפשרויות לקיים אירועים המוניים. ורוכבים, כידוע, אוהבים אירועים המוניים.
צפו בווידאו: אירוע הרכיבה השנתי של ב.מ.וו 2021:
צילום ועריכה: שי דרויאק
האירוע התחיל במפגש בכפר קדם שבמצפה הושעיה בגליל התחתון, ומשם נחלקו הרוכבים לקבוצת רכיבה בכביש וקבוצת רכיבה בשטח – לפי הרשמה מוקדמת. מסלולי הרכיבה עברו בגליל התחתון בואכה גליל עליון, והסתיימו בכנרת. תמיד מרשים לראות מאות אופנועים רוכבים בשיירה ארוכה – במיוחד אופנועים גדולים עם נוכחות רבה, ועל אחת כמה וכמה כשיש דגם אחד דומיננטי מאוד – במקרה הזה R1200GS / R1250GS. לא נגזים אם נגיד ששלושה מתוך ארבעה אופנועים באירוע הרכיבה הזה היו GS-ים.
על החוף בכנרת נהנו הרוכבים מארוחת צהריים עשירה, מפעילויות ספורט ימיות, ומהופעה של להקת טיפקס. בין לבין דיברו שחר שמש, המשנה למנכ"ל דלק מוטורוס יבואנית ב.מ.וו, ורן בוזנח, מנהל מותג ב.מ.וו בדלק מוטורס.
באירוע הזה בחרנו לרכוב על ה-R 1250 RT החדש של 2021. ב-RT התאהבנו שתי גרסאות אחורה, ב-2013, אז גילינו את היכולות הגבוהות של מכונת התיור הזו, שמשלבת נוחות גבוהה עם יכולות דינמיות מרשימות, פינוק רב לרוכב כמו מערכת שמע מתקדמת ומיגון רוח מעולה, וגם האופי המיוחד של מנוע הבוקסר של ב.מ.וו.
לפני שנתיים ה-RT קיבל את מנוע ה-1250 החדש, ולשנת 2021 הוא מקבל מתיחת פנים עיצובית מתבקשת, עם פנסי LED קדמיים, את מסך ה-TFT המפוצל בגודל "10.25, וכן את בקרת השיוט האקטיבית הכוללת רדאר קדמי ומאפשרת שיוט בשמירת מרחק מהרכב שלפנים – כולל האטה וכולל הפעלת בלמים אגרסיבית במידת הצורך. ה-RT, יחד עם ה-R 18 B והטרנסקונטיננטל, הם הכלים הראשונים של ב.מ.וו שמקבלים את בקרת השיוט האקטיבית ואת מסך ה-"10.25 המפוצל.
ב.מ.וו R 1250 RT דגם 2021 – חזית הטכנולוגיה של ב.מ.וו
ה-RT כמובן שומר על המאפיינים המוכרים שלו כמו הנוחות הגבוהה, מיגון הרוח המצוין, יחידת הקוקפיט המפוארת, היכולות הדינמיות הגבוהות (ואפילו המפתיעות), וגם על הטכנולוגיה המתקדמת, כשלשנת 2021 הוא אחד האופנועים הטכנולוגיים ביותר שיש בליין הכלים של ב.מ.וו, כשהוא מציע את כל מה שב.מ.וו יכולה לשים על האופנועים שלה – החל מ-ABS ובקרת אחיזה מתקדמות להטיה, דרך מצערות חשמליות ומצבי רכיבה, מתלים חשמליים סמי-אקטיביים, ועד חימום לידיות ולמושבים, משקף בתפעול חשמלי, מערכת שמע מתקדמת, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, וכאמור מסך TFT מפוצל ובקרת שיוט אקטיבית עם רדאר קדמי.
אפשר לסכם ולהגיד שאירוע הרכיבה השנתי של 2021 היה מושקע ומוצלח מאוד, ויעידו על כך האנרגיות הגבוהות של המשתתפים וכמויות החיוכים. כמו תמיד, אנחנו חושבים שאירועים כאלה, שמטרתם להחזיר קצת לרוכבי המותג ולפרגן להם בחזרה, עושים רק טוב לכולם, מפתחים את התרבות המוטורית כולה, מחזקים את המותג בעיני הלקוחות, ואפילו גורמים ל'גאוות יחידה' בקרב הרוכבים. נתראה גם באירוע של השנה הבאה.
הנורטון V4SV הוא מחליפו של ה-V4SS, והוא מגיע עם מנוע V4 בנפח 1,200 סמ"ק המפיק 185 כוחות סוס.
נורטון עברו שנה קשה בשנת 2020 – לאחר שהגיעו לפשיטת רגל ולסגירת המפעלים אחרי חשיפת כשלים ורמאויות תחת ההנהלה הקודמת. בהמשך אותה השנה נרכש השם נורטון על-ידי TVS, חברת הענק מהודו, אשר מוכרת לנו בזכות דגמי ה-G310 של ב.מ.וו אותם היא מייצרת.
נורטון V4SV
דגם הסופרבייק היוקרתי של נורטון – ה-V4SS – מילא תפקיד בקריסת החברה כאשר הוא שומש לצורך הונאת פונזי. מספר בעלי נורטון V4 – תשעה במספר, עד כמה שידוע לנו – התבקשו להביא את אופנועיהם לחברה לצורך קריאות שירות (ריקול), שם נלקחו מאופנועיהם חלקים על-מנת להרכיב באופנועים חדשים שנבנו והיו אמורים להימסר ללקוחות חדשים האמורים להשלים את מלוא התשלום במעמד הקבלה. דרך אגב, בעלי הבית החדשים לא מוכנים לקחת תחת חסותם את הבעיות המכניות שהתגלו בדגמים אלו, אלא רק לתת הנחות משמעותיות לבעלים אם יבחרו לרכוש דגמים חדשים.
בקפיצה להווה, בנורטון חושפים את התמונות והפרטים הראשונים של דגם הסופרבייק החדש – V4SV. המנוע הוא אותו V4 בנפח 1,200 סמ"ק, כאשר הספקו מופחת במעט ל-185 כ"ס ב-12,500 סל"ד, והמומנט מרשים ועומד על 12.8 קג"מ. השלדה מאלומיניום מלוטש, יש פיירינג מקרבון, בלמי מונובלוק של ברמבו עם דיסקים צפים בקוטר 330 מ"מ, ויש בולמי אוהלינס NIX30 מלפנים ו-TTXGP מאחור.
ה-V4SV מגיע עם חבילת אלקטרוניקה מלאה הכוללת בקרת אחיזה ו-ABS להטיה, פנסי LED, מסך TFT בגודל 6″ עם מצלמה לאחור שמתווספת למראות, קוויקשיפטר לשני הכיוונים מקורי והתנעה ללא מפתח.
הנורטון V4SV יגיע בשני צבעים – כסוף-אלומיניום עם חישוקים אדומים או קרבון שחור, שגם מגיע עם חישוקי קרבון של BST. מחירים באירופה טרם נמסרו, אך הם לא צפויים להיות עממיים.
הימאהה XSR900 הוא גרסת הרטרו על-בסיס הדור השלישי של ה-MT-09 הפופולרי. לשנת 2022 יש שיפורים במנוע, בארגונומיה, בעיצוב ובבקרות האלקטרוניות – כמו בדור השלישי של ה-MT-09.
בימאהה מציגים את גרסת 2022 של דגם הרטרו-מודרני, ה-XSR900. הדגם הוצג לראשונה בשנת 2016 (השקה עולמית – כאן) ומתבסס במלואו על דגם ה-MT-09. לאחר שהאחרון חודש לגמרי בתחילת השנה (מבחן דרכים – כאן) מגיע תורו של ה-XSR900. מנוע הטריפל תוכנן מחדש וקיבל הגדלת נפח ל-890 סמ"ק על-ידי הגדלת קוטר הצילינדרים ב-3 מ"מ. גם גל הארכובה חדש לגמרי, והמנוע מאבד כ-1.6 ק"ג ממשקלו בעיצוב החדש. ההספק מטפס ב-4 כ"ס ל-119 כ"ס ב-10,000 סל"ד והמומנט מטפס ל-9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד שהם 1,500 סל"ד נמוך מבעבר, מה שאומר מנוע גמיש יותר עם יותר כוח לכל רצועת הסל"ד. המנוע עומד כמובן בתקנות יורו 5. המנוע החדש מקבל כמובן מצערות חשמליות, כשמערכת ניהול המנוע חדשה לחלוטין, ולטענת ימאהה יעילה יותר ב-9%. יש גם קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים. גם מערכת היניקה בכללותה חדשה, וכך גם מערכת הפליטה. המצמד המחליק עובר גם הוא שדרוג, וכעת הוא יעיל ועמיד יותר. יחסי ההעברה בשני ההילוכים הראשונים ארוכים יותר.
ימאהה XSR900 דגם 2022
שלדת האלומיניום חדשה לחלוטין, כשבימאהה טוענים שהיא קשיחה יותר בכ-50% מזו של הדגם היוצא. יחד עם הזרוע האחורית החדשה לחלוטין גם היא, משקלה הכולל של השלדה נמוך יותר מזו היוצאת. ראש ההיגוי הונמך ב-30 מ"מ, ויחד עם כידון נמוך יותר מתקבלת תנוחת רכיבה ספורטיבית יותר. הזרוע האחורית הוארכה ב-55 מ"מ ומביאה את בסיס הגלגלים ל-1,495 מ"מ. מיקום המראות עבר לקצות הכידון ומיכל הדלק החדש – בנפח 15 ליטר – מכיל גם כונסי אוויר עיצוביים. המשקל המלא עומד על 193 ק"ג, שהם שניים פחות מהדור הקודם.
המזלג הקדמי של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ חדש גם הוא, וכעת הוא מתכוונן באופן מלא – לעומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. מערכת הבלימה הקדמית של ברמבו רדיאלית גם בקליפרים וגם במשאבה החדשה, עם דיסקים בקוטר 298 מ"מ, ויש גם חישוקים חדשים הקלים ב-700 גרם.
בגזרת האלקטרוניקה יש קפיצת מדרגה משמעותית, עם מערכת ניהול אופנוע המבוססת על חיישן מדידת אינרציה ב-6 צירים (IMU) הכוללת מצערות חשמליות, 4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה ובקרת החלקה ב-3 מצבים, ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת שיוט וקוויקשיפטר לשני הכיוונים. יש מסך TFT חדש בגודל "3.5, ויש פנסי LED היקפיים כולל המאותתים.
ימאהה מציעים את ה-XSR900 החדש בשתי דוגמאות צביעה – האחת כחול / צהוב עם מזלג מוזהב ברוח דגם אופנועי הגרנד פרי של כריסטיאן סרון משנות ה-80 (ראו בסרטון), והשני בצבע שחור / אדום עם מזלג מושחר. הדגם החדש צפוי להגיע לישראל במהלך המחצית הראשונה של 2022, כאשר מחירים טרם נמסרו.
