Blog

כתב: Takis Maniatis; תרגום: אסי ארנסון

טריומף השיקה במרוקו את גרסת 2020 החדשה של אופנוע האדוונצ'ר הבינוני שלהם – הטייגר, שהשנה קיבל מנוע 900 סמ"ק חדש ועוד הרבה דברים טובים. אם הדגם היוצא – הטייגר 800 – היה יכול לדבר, הוא היה מחמיא לדגם החדש על חיטוב הגזרה שעבר ועל כך שהוא נראה איכותי ונוח מאוד. במבט ראשון ניתן לראות שבטריומף השכילו לשמור על אותם הממדים של דגם ה-800 היוצא, אבל עיגלו את הקצוות ויצרו עיצוב רענן ועדכני. איכות ההרכבה המרשימה באה לידי ביטוי בכל חלק ובכל פינה בדגמים כשרכבנו עליהם ממרוקו ועד המלון במרקש ביום הראשון.

הדבר הראשון שתופס את העין הוא המושב הרחב והאיכותי, שגם מעוצב בצורה מאוד יפה. המושב מדורג ומפריד בין הרוכב למורכב, ובנוסף מגיע מחומם בגרסאות ה-PRO, עם הפעלה נפרדת לכל אחד – לרוכב דרך מתג בצד שמאל של הכידון, ולמורכב במתג שנמצא ליד רגלו השמאלית. בנוסף יש גם חימום לידיות, כך שאת החורף הישראלי תעברו בנעימות. בטמפרטורות הגבוהות שקיבלו אותנו במרוקו במהלך היום לא הזדקקנו לשום דבר מזה, אבל ברגע שהשמש שקעה והטמפרטורות ירדו בצורה ניכרת, טוב היה לדעת שיש את האופציה לחימום. אם כבר הזכרנו את החושך, אז לטייגר 900 יש מערכת תאורה מלאה מסוג LED שמאירה את הלילה.

מסך ה-TFT בקוטר 7″ (5″ בגרסאות הפשוטות יותר) מופעל על-ידי ג'ויסטיק קטן בצידו השמאלי של הכידון. הג'ויסטיק מאפשר לעבור בין מצבי ניהול המנוע השונים, לשלוט בבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים, ולכוון את המשקף הקדמי החשמלי. בנוסף, בעזרת חיבור ממשק הסלולר ניתן לענות לשיחות בלחיצה על אותה הידית. את הסלולר עצמו, אגב, ניתן לשכן בתא מתחת למושב, שם גם אפשר להטעין אותו. בגרסאות הבכירות יש גם חיבור למצלמות גופרו, שמופעלות גם כן בעזרת הג'ויסטיק.

טריומף גם השיקה מערכת ניווט מובנית, דרך אפליקציית טריומף הנקראת "What3Words", שבקצרה מאפשרת לדקור נקודה ספציפית, בכל העולם, תוך שימוש בשלוש מילים בלבד. האפליקציה מיפתה כל 3 מ"ר ברחבי העולם ונתנה קוד של שלוש מילים קבועות אשר אינן אמורות להשתנות. טריומף, כאמור, רכשה את האפליקציה והתקינה בדגמיה החדשים.

חמש גרסאות שונות

בטריומף מציעים חמישה דגמים שונים לטייגר 900 תחת משפחת ה-GT (שבעבר נקראה XR) המגיעה עם חישוקים יצוקים ומאופיינת יותר לכביש, ומשפחת הראלי (בעבר נקראה XC) עם חישוקי שפיצים ויכולות שטח. ברשימה נמצא את הטייגר 900 הבסיסי שמגיע גם בגרסה מוגבלת הספק, 900GT לכביש, 900GT PRO עם כל האלקטרוניקה, 900 ראלי הבסיסי לשטח ו-900 ראלי PRO עם שלל האלקטרוניקה (במקביל יש לטריומף גרסה נוספת: 900GT LOW מונמך, עם גובה מושב שנע בין 780-760 מ"מ).

האופנוע עצמו שוקל 5 ק"ג פחות מאשר הדגם הקודם, כאשר 2.5 ק"ג נחסכו מהמנוע. לשנת 2020 קיבל הטייגר מנוע טריפל חדש בנפח 888 סמ"ק עם סדר הצתה ייחודי של 1-3-2, זאת על-מנת להעניק למנוע אופי ייחודי – כך לפי טריומף – עם צליל מעניין יותר ואחיזה משופרת בזמן תאוצה. השנה הוא ממשיך לשחרר את אותם 95 כ"ס, כמו בדגם הקודם, אך שיא ההספק מגיע נמוך יותר – ב-8,750 סל"ד לעומת 9,500 סל"ד בדגם הקודם. גם נתון המומנט עובה ל-8.8 קג"מ ב-7,250 סל"ד – כמעט 1 קג"מ יותר (שהגיעו ב-8,050 סל"ד) מדגם ה-800. הצליל עצמו באמת יותר ייחודי ונשמע עמוק, ישיר וחזק יותר.

888 הסמ"ק במנוע החדש הושגו כתוצאה מהגדלת קוטר הצילינדרים ל-78 מ"מ (לעומת 74.05 במנוע הקודם). גל הארכובה חדש, וכאמור בוכנות 1 ו-3 מקבלות ניצוץ אחת אחרי השנייה, ואילו בוכנה מספר 2 מקבלת לאחר השהיה קצרה. בעקרון אנחנו מקבלים מנוע דמוי טווין עם חיזוק של צילינדר נוסף. המנוע עצמו גם ממוקם 40 מ"מ קדימה ו-20 מ"מ למטה לעומת הקודם, דבר שאמור לשפר את ההתנהגות הדינמית של האופנוע כולו.

חבילת ההפתעות

מסלול הרכיבה שלנו אמור להיות מעניין, כשקבוצת העיתונאים נעה בין כפרים רגועים לכבישים עמוסים. בכל מקום יש עבודות בכביש, שלוליות, בוץ, חיות, רוכבי אופניים והולכי רגל. עדיין, ולמרות כל האמור, ניתן היה לראות שתנועת האופנועים היא חלקה וטבעית. קל מאוד לשלוט בטייגר, ולמרות שלא ניתן לקרוא לו קל משקל (198 ק"ג משקל יבש בגרסת המבחן), הדיאטה והשינויים שנעשו במנוע מאפשרים שינויי כיוון קלים ביותר. הכידון גם עלה בגובה באינץ' אחד וקיבל זווית מעט שונה, דבר שמאפשר מנח גוף נינוח יותר ושליטה טובה יותר בתנועות הכידון.

תיבת ההילוכים רכה ושקטה מאוד. המצמד פרוגרסיבי, אך ניתן להחליף הילוכים בלעדיו בסל"ד נמוך בעזרת הקוויקשיפטר. באופנוע עליו רכבנו ההילוכים לא עברו בצורה כל כך חלקה בסל"ד גבוה. כל הרעיון של הקוויקשיפטר הוא לאפשר החלפת הילוכים ללא סגירת גז או לחיצה על הקלאץ', אך למעשה נדרשנו לסגור מעט את הגז כדי לאפשר את ההחלפות. מהנדסי טריומף איתם שוחחנו אמרו שהבעיות מוכרות בדגמי הקדם-ייצור עליהם רכבנו, והבעיה נפתרה בדגמים שיימכרו לקהל הרחב.

ביום-יום

המנוע עובד בצורה נפלאה וקל מאוד לרכוב בתחומי הסל"ד הנמוכים תוך ניצול המומנט. מנוע הטריפל נותן הרגשה מיוחדת ומספק חלקות של מנוע דמוי טווין מקבילי. סדר ההצתה הייחוד בא לידי ביטוי ווקאלית בטווח הסל"ד הבינוני עד הגבוה. לעומת דגם ה-800 הקודם, בו השילוב של יחסי ההעברה הארוכים והמומנט הנמוך יותר יצרו תחושה של אופנוע סופרספורט, בדגם החדש – ולמרות שיחסי ההעברה נשארו זהים – יש הרגשה נינוחה יותר שמאפשרת להאיץ בצורה מכובדת בכל הילוך. שני ההילוכים הגבוהים קוצרו ב-3% (הילוך חמישי) ו-7% (הילוך שישי) כדי לאפשר האצה קלה יותר ללא צורך להוריד הילוכים. שני ההילוכים הראשונים, לעומת זאת, נשארו באותו היחס והם מעט ארוכים. אך המומנט הגדול יותר מחפה על כך.

תיור מהיר

היציאה מהאזורים הצפופים אפשרה לנו להגביר את הקצב. האופנוע צובר מרחק בצורה נינוחה, וקל מאוד לשבת על 180 קמ"ש לאורך זמן. הבלמים של ברמבו מעולים! ברמבו סיפקו שני דיסקים בקוטר של 320 מ"מ אשר מאפשרים את כל הרגש על-מנת לבלום בעוצמה גם עם אצבע אחת. לגבי עבודת השיכוך – ברגע שמכוונים את בולמי המרזוקי לעומס רכיבה הנכון, מתקבלת עבודת מתלים טובה. ההבדלים בין קומפורט לספורט ניכרים מאוד.

יום הרכיבה בין מרקש לעיר הנמל אסאוירה נמשך על פני 350 ק"מ, בהם הטייגר 900 עבד פשוט נפלא. לרגעים ארוכים הרשינו לעצמנו להשתחרר וללחוץ לכיוון הקצה. למרות צמיגי המצלר טורנס נקסט הנהדרים ומלאי התחושה, אנחנו עדיין מגיעים למצב של איבוד אחיזה, שמעט פוגם בביטחון.

מערכת הניווט החדשה נמצאת עדיין בגרסת הבטא ואינה בשלה מספיק לאזורים בהם אנחנו רוכבים. אין עדיין עדכונים מובנים למערכת, שאותם קיבלנו דרך קישור ששלחו לנו אנשי טריומף. הם גם הסבירו שהמערכת עדיין בפיתוח, אך בסופו של יום היא סיפקה לנו את הצרכים. מסך ה-TFT הגדול קל לקריאה ולניווט, אבל באור יום ישיר קשה לראות את מד הסל"ד. הג'ויסטיק שבורר בין התכניות מאפשר פעולה פשוטה ונוחה. למעשה, זה אחד מהפיצ'רים הטובים ביותר שראינו.

אנו מסתכלים על מד המרחק מריץ את המספרים. מיגון הרוח עושה את העבודה והמושב טוב, אך לא טוב כמו שזכור לנו מה-800. מיכל הדלק החדש, שמכיל 20 ליטרים, הביא אותנו לנקודת התדלוק לאחר 340 ק"מ מהירים, כשנשארו לנו עוד 30 ק"מ על מד המרחק.

יותר ממוצלח

ההיכרות הראשונה שלנו עם הטריומף טייגר 900GT PRO החדש הייתה נהדרת. הוא קל יותר, נוח יותר ויעיל יותר בסל"ד הנמוך והבינוני. נתקלנו בוויברציות מעל מהירות מנוע של 8,000 סל"ד ובקצה סקאלת המהירות, דבר שלא היה זכור לנו מגרסת ה-800, אך אלו תלונות פעוטות. גרסת הכביש של הטייגר 900 מגיעה בשלושה דגמים כאמור, מהדגם הבסיסי והזול יחסית, דרך גרסת ה-GT, ובקצה גרסת ה-GT PRO. אלו נבדלים בכמות האביזרים והאלקטרוניקה. האופנוע יכסה כל צורת רכיבה אפשרית על הכביש, ויספק מנוע טריפל ייחודי בנפח 900 סמ"ק שחזק וקל לרכיבה יותר מאשר אי-פעם.

תחילת שיווק אופנועי טריומף בישראל אמורה להתחיל במחצית השנייה של שנת 2020, וגם הדגם המוצלח הזה יגיע ארצה. נעדכן בתאריכים ובמחירים ברגע שנדע.

כתבת ההשקה נכתבה לפול גז על-ידי טאקיס מניאטיס, עורך המגזין היווני bikeit.gr, במסגרת שת"פ תוכן בין שני המגזינים להעשרת הקוראים בתוכן מקצועי, מקורי וייחודי.

מפרט טכני

[table id=157 /]

 

לראשונה בהיסטוריה של החברה הבריטית טריומף, הייצור של כל האופנועים הסדרתיים יצא מגבולות אנגליה, יתבצע בתאילנד, ומשם יישלח לכל העולם.

הכותרת לא אמורה לבוא כהפתעה. בטריומף מייצרים כ-65,000 אופנועים בשנה, ומתוכם יוצרו בשנים האחרונות רק כ-10% באנגליה. המשמעות היא שפס הייצור של הדגמים החדשים ביותר – טייגר 1200 וספיד טריפל – יצא מגבולות אנגליה ויעבור מזרחה. המפעל בהינקלי שבאנגליה יישאר, אך ייבנו רק דגמי ה-TFC (ר"ת Triumph Factory Custom) בהיקף משוער של 4,500-2,000 יחידות בשנה.

המעבר הזה נועד בראש ובראשונה לנצל את כוח העבודה הזול והנדל"ן הזול שקיים במזרח, וגם להיות קרובים יותר לאחד השוקים הגדולים ביותר בעולם הדו-גלגלי. כלומר, זהו מהלך עסקי טהור. נזכיר שבטריומף הכריזו לאחרונה על שיתוף פעולה חדש עם קונצרן בג'אג' ההודי, אשר יאפשר לבריטים פלטפורמה לייצור ולשיווק אופנועים קטני נפח וכניסה לשוקים חדשים עבורם. הכלים יורכבו במפעלי בג'אג' שבהודו, על אותו פס הייצור שעליו מורכבות סדרות הדיוק קטנות הנפח של ק.ט.מ וכן אופנועי הכביש הקטנים של הוסקוורנה – הסווארטפילן והוויטפילן.

המשמעות מבחינתנו היא שדגמי טריומף שאמורים להתחיל להימכר בישראל במהלך 2020, יגיעו היישר מהמפעלים בתאילנד.

כצפוי, הייצור במפעל הקורס של נורטון באנגליה הופסק לגמרי, הגישה למפעל עצמו נחסמה ורכוש רב הוחרם; העיסוק המרכזי כיום הוא במציאת משקיע שיציל את החברה.

בימים האחרונים, לאחר חשיפת כשלים ורמאויות במפעל נורטון שבאנגליה, הובאו על-ידי הרשויות בטונדות לחסימת דרכי הכניסה והיציאה מהמפעל עצמו – בעיקר על-מנת שנושים וספקים לא יגיעו ויקחו את הרכוש הרב שנשאר במפעל. עשרת רכבי השרד שנקנו בכספי המענק הממשלתי הוחרמו, והייצור במפעל פסק לגמרי.

נכון להיום עתיד החברה תלוי במשקיע שייקח על עצמו את כל החובות והתחייבויות וימשיך לפתח את המותג הייחודי הזה. בשבוע האחרון עלו שמות כמו קיאנו ריבס, השחקן שמחזיק אזרחות בריטית ובעצמו בעל חברת אופנועים (ARCH), ואף אמזון הגדולה, אך כרגע מדובר בלא יותר מזריקת שמות לאוויר. בכל מקרה, נאמן החברה שמונה לאחרונה מצהיר כצפוי שיש התעניינות גדולה בקרב משקיעים.

אופנועי נורטון הושקו אך לאחרונה בישראל, וכמעט במקביל החלו להיחשף בעיות, שבסופו של דבר יביאו את החברה לכדי סגירה או פשיטת רגל. בינתיים גוברים הסיכויים להקמת ועדת חקירה ממשלתית שתחקור את תהליך קבלת התמריצים הממשלתיים שהוזרמו לנורטון והעלמות אותם מיליוני ליש"ט, כמו גם את סיפור הונאת כספי הפנסיה שהוסטו לחברה עצמה ונעלמו יחד עם כל המזומנים של נורטון. כל החיצים מופנים כלפי סטיוארט גרנר, מנכ"ל נורטון מאז 2008.  להלן השתלשלות האירועים הידועים עד כה:

1. משקיע מסתורי

לפני מספר חודשים פרסמו בנורטון שהם מחפשים משקיעים בחברה, אך לקראת סוף נובמבר 2019 הם משכו את הפרסום ועדכנו שמשקיע יחיד ואנונימי ישקיע כמיליון ליש"ט בחברה – לצורכי כיסוי חובות ופיתוח. נכון לעכשיו המשקיע עצמו לא נחשף ואין בכלל ודאות שאכן ישקיע את הכספים שהתחייב אליהם.

2. העלמות מיסים

רשויות המס באנגליה הגישו תביעה כנגד נורטון על חובות של 300,000 ליש"ט. במעמד ההצהרה התברר שהחוב היה כפול, אך נורטון סגרו חלק ממנו והגיעו להסכם פריסת חוב לשאר הסכום.

3. הונאת פנסיה 

במהלך חקירת נורטון התברר שכספי הפנסיה של לפחות 224 אנשים מרחבי אנגליה, בשווי מצטבר של יותר מ-14 מליון ליש"ט, הועברו לידי נורטון בשנים 2013-2012 ונעלמו יחד עם כל שאר הכספים. מתברר שבמהלך אותן השנים שהוזכרו, שוכנעו החוסכים להוציא את כספם ממסלול הפנסיה בו התנהלו ולהשקיע בחברות של מנכ"ל נורטון. כספם הוקפא למשך חמש שנים ונותב לשלוש חברות שבשליטת סטיוארט גרנר – שבתורו השקיע את כל הכספים האלו בדבר אחד: מניות נורטון. סיימון קולפר הוא הסוכן שהונה את החוסכים, והוא הציג את עצמו מולם בשם בדוי על-מנת להסתיר הרשעות הונאה קודמות. הוא הורשע בבית המשפט בשנת 2018 על חלקו בהונאה הזאת ובאחרות בעלות אותו האופי. קולפר הציג מצג שווא לחוסכים, שאם הם יעבירו את כספי הפנסיה הם לא ייאלצו לשלם מס על כך. הלכה למעשה החוסכים נאלצו לשלם מס למדינה, בעוד קולפר מתוגמל בנדיבות בידי כל החברות אליהן העביר את הכספים.

החוסכים, שהפסידו את כספם, האשימו לאחרונה את גרנר שהתעלם מכל בקשותיהם לקבל את כספם בחזרה. לפגישה, שהייתה אמורה להיערך ביום חמישי שעבר בנוכחות גרנר והחוסכים שאיבדו את כספם – לא הופיע המנכ"ל גרנר.

4. מרמה בכספי מענק ממשלתי שניתנו לנורטון

הנושא שגורם לקריאה להקמת ועדת חקירה ממשלתית הוא קבלת מענק של 4 מליון ליש"ט בשנת 2015 שהוענק לנורטון ול-11 ספקי משנה שלה. גולת הכותרת סביב המענק היה יצירת 600 מקומות עבודה חדשים. 4 שנים לפני כן קיבלה נורטון הלוואה ממשלתית על סך של 625,000 ליש"ט. גורמים בממשלה הנוכחית דורשים לחקור האם נעשתה בדיקת נאותות מספקת לפני קבלת המענק ומדוע לא בוצעה בקרה ממשלתית בנעשה בכספי משלמי המיסים האנגלים. מספר דוגמאות לחוסר הבקרה ניתנו כשנחשפה רשימת רכבי השרד שבבעלות נורטון ומשמשת את אנשי ההנהלה: שישה רכבי אסטון מרטין, שלושה רכבי ריינג' רובר ויגואר F-Type – כולם בשווי מצטבר של 800,000 ליש"ט. 324,000 ליש"ט הושקעו בחברות אחרות של מנכ"ל נורטון' ו-160,000 ליש"ט ניתנו ישירות למנכ"ל ונרשמו בספרי החברה כהלוואה.

5. רוכשים ששילמו עבור האופנועים ולא קיבלו אותם 

רוכשים באירופה שנתנו מקדמות עבור אופנועי הנורטון שלהם, ואף כאלה ששילמו מחיר מלא עבורם' טוענים שלא קיבלו את אופנועיהם במועד שהובטח להם, ונכון לעכשיו אין שום אופק בדחיות החוזרות והנשנות.

6. הונאת פונזי של רוכשי נורטון קיימים

מספר בעלי נורטון V4 – תשעה במספר עד כה – טוענים דרך רשתות חברתיות שהתבקשו להביא את אופנועיהם לחברה לצורך קריאות שירות (ריקול)' שם נלקחו מאופנועיהם חלקים על-מנת להרכיב באופנועים חדשים שנבנו והיו אמורים להימסר ללקוחות חדשים האמורים להשלים את מלוא התשלום במעמד הקבלה.

כרגע המצב לא נראה טוב ועתידה של נורטון לוט בערפל, אולם אנחנו נוטים להאמין שבתקופה הקרובה יימצא משקיע שייקח על עצמו את החובות וההתחייבויות של המותג הוותיק, ויחזיר למסלול את החברה והמפעל. נציין שלנורטון יש מספר דגמי אופנועים מוכנים לייצור, כמו למשל דגמי האטלס שעשויים להימכר היטב ולהכניס מזומנים לחברה, כך שמשקיע רציני אשר יישם תכנית הבראה ארוכת טווח אף עשוי לקטוף רווחים. נמשיך כמובן לעדכן.

אופנוע העל החשמלי של דיימון הקנדית – עם נתונים של 214 כ"ס, 320 קמ"ש, 199 ק"ג וטווח נסיעה משוער של 480 ק"מ – מכר את כל המקבץ הראשון שלו בתוך ימים ספורים.

הדיימון היפרספורט פרו הוצג לעולם בסוף 2019, והוא מציג יכולות טכנולוגיות מרשימות ביותר, בטח כשמדובר ביצרנית צעירה. נתוני המנוע והטווח המוזכרים לעיל מרשימים מאוד, כמו גם יכולת ההאצה ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. נתונים של אופנוע-על בחבילה שקטה, נטולת מזהמים – חשמלית לגמרי. בדיימון מכרו את כל 25 האופנועים הראשונים שלהם בתוך ארבעה ימים בלבד, במחיר שמתחיל ב-40,000$. החברה מתכוונת להכפיל את כמות העובדים במפעל ומכוונת לייצור של 1,500 יחידות בשנה.

חברת הסטארט-אפ (ועכשיו גם אופנועים) הקנדית Damon מתגאה במערכת ה-CoPilot (טייס משנה), המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן מיוחד שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות ומסוגל לנטר עד ל-64 אובייקטים במקביל. התרעה על גורמי סכנה תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד (שיסונכרנו עם המצלמה האחורית) ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן.

עוד תחום שבולט באופנוע של דיימון הוא אפשרות התאמת האופנוע לרוכב עצמו דרך ארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.

בדיימון מציגים אופנוע שנראה ספורטיבי ומרשים ומציג נתונים (על הנייר) ללא תחרות, וכל זה באריזה חשמלית. יהיה מסקרן לראות מה עוד יצא מהידיים של הקנדים.