חורחה לורנזו, שזכה בחמש אליפויות עולם – שלוש מהן עם ימאהה בקטגורייה הבכירה – ופרש בעונה האחרונה, ישמש כרוכב מבחן בקבוצת ימאהה.
קבוצת ימאהה מכוונת גבוה בעונות הקרובות. לאחר הארכת החוזה עם מאבריק ויניאלס, החתמת פאביו קואטררו לעונת 21 ו-22 והשארת דלת פתוחה לולנטינו רוסי בקבוצה לאחר עונת 2020, הודיעה קבוצת מונסטר-ימאהה על החתמת חורחה לורנזו כרוכב פיתוח ומבחן. בניין הכוח של ימאהה לשנים הבאות מראה את רצונם לחזור ולכבוש את ראש הרשימה מידיהם של הונדה ומארק מרקז.
על חורחה לורנזו, מספר 99 האגדי, הוכרז שייכנס השנה להיכל התהילה של הרוכבים. לורנזו זכה ב-5 אליפויות עולם במסלול הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, לסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא מסיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות.
חברת נורטון הבריטית נמצאת כבר תקופה בבעיית תזרים מזומנים, ואל מול רשויות המס באנגליה. כעת היא נכנסה לשלב הקפאת הליכים אשר תוצאותיו יהיו סגירה או החייאה של העסק.
אופנועי נורטון הושקו אך לאחרונה בישראל, וכבר אנחנו מתבשרים שחברת האם לא מצליחה להתגבר על הבעיות הכלכליות החמורות ונכנסת להליך מזורז של ניסיון החייאת העסק במטרה שלא יקרוס.
חברת נורטון נוסדה באנגליה כבר ב-1898, והיא נחשבת למותג האופנועים הוותיק בעולם. החברה הייתה חלק מתעשיית האופנועים הבריטית בשנות השיא, כלומר בשנים 1940 עד 1960, ולאחר מכן חוותה קשיים כלכליים ופשיטות רגל רבות – כמו כל תעשיית האופנועים הבריטית. בשנת 2008 החברה קמה לתחייה מחדש – באופו המפעל הוותיק הנמצא בסמוך למסלול דונינגטון פארק, ועם אותו הלוגו הוותיק שצויר על-ידי הבת של הבעלים המקורי לפני יותר מ-100 שנה ומאז מעטר את כל מיכלי הדלק של אופנועי נורטון שיוצרו – כשבגלגולה החדש החברה מייצרת אופנועים שהם אמנם בסגנון רטרו (רובם, לא כולם, שכן יש גם את ה-V4 והסופרלייט המודרניים), אולם אלו אופנועי בוטיק לכל דבר ועניין, מיוצרים בעבודת יד ומציעים מכלולי איכות שאותם תמצאו בדגמי האופנועים היקרים והאיכותיים ביותר שיש בעולם.
לפני מספר חודשים פרסמו בנורטון שהם מחפשים משקיעים בחברה, אך לקראת סוף נובמבר 2019 הם משכו את הפרסום ועדכנו שמשקיע יחיד ישקיע כמיליון ליש"ט בחברה – לצורכי כיסוי חובות ופיתוח. לאחר מכן התפרסמה ידיעה על כך שרשויות המס באנגליה הגישו תביעה כנגד נורטון על חובות של 300,000 ליש"ט. אז גם התברר שהחוב היה כפול, אך נורטון סגרו חלק ממנו והגיעו להסכם פריסת חוב לשאר הסכום.
נכון לעכשיו העתיד של נורטון מאוד מעורפל ותלוי במציאת משקיע שיכסה את החובות הקיימים מצד אחד ויביא מספיק ממון להמשך ייצור ופיתוח. הדבר עלול גם להשפיע על הייבוא לישראל, אך ממוטו 24, יבואני נורטון לישראל, נמסר כי נכון לעכשיו העבודה מול נורטון מתנהלת כרגיל, ואפילו יש הזמנות בקנה. נמשיך לעדכן.
אופנועי נורטון בישראל (צילום ועריכה: אביעד אברהמי)
קבוצת המפעל של ימאהה ב-MotoGP הודיעה על סגל הרוכבים שלה לעונות 2021 ו-2022: פאביו קואטררו ומאבריק ויניאלס. ומה עם רוסי? הוא שוקל את צעדיו.
פאביו קוארטררו – יעבור לקבוצת המפעל בשנה הבאה
פאביו קואטררו סיים כרוקי השנה בעונת 2019. הצרפתי בן ה-20, שרכב בעונה הקודמת בקבוצת פטרונס-ימאהה, קבוצת לוויין של ימאהה, קבע תוצאות מעולות, השיג שבעה פודיומים (5 פעמים מקום שני, פעמיים מקום שלישי), והגיע למקום חמישי הכללי בסוף העונה. הרוכב הצעיר חתם בקבוצת המפעל ימאהה לעונות 2021 ו-2022. את העונה הקרובה, שתתחיל בחודש מרץ בקטאר, הוא יבלה שוב עם פטרונס ובגיבוי של YZR-M1 במפרט מפעל ותמיכה מלאה של ימאהה. לאחר מכן הוא יצטרף בעונות 21 ו-22 למאבריק ויניאלס, שסיים את עונת 2019 במקום השלישי, הרחק מאחורי מארק מרקז האלוף, אך בעליל הרוכב המהיר ביותר על ימאהה בעונה החולפת.
מה יהיה עם ולנטינו רוסי?
לא להאמין, אך עונת 2020 תהיה עונתו ה-25 בזירה העולמית, מתוכן 21 עונות בקטגוריה הבכירה ו-15 מהן על ימאהה. רוסי הודיע שיקבל את החלטתו לעתיד באמצע עונת 2020, כשתמונת המצב שלו מול שאר הרוכבים תתבהר. אם רוסי יחליט להמשיך לעונה נוספת לאחר מכן, קבוצת ימאהה תעמיד לרשותו את כל המשאבים והוא יהיה למעשה הרוכב השלישי בקבוצה.
ניקולה דוטו (Nicola Dutto) איבד את היכולת להשתמש ברגליו לפני כ-10 שנים. זה לא מונע ממנו להתחרות באחת הזירות הקשות ביותר ולהצליח לסיים בכבוד.
ניקולה דוטי בראלי אפריקה-אקו
ב-20 במרץ 2010 איבד ניקולה דוטו את התחושה בפלג גופו התחתון. ניקולה זוכר שהעביר הילוך מרביעי לחמישי באחד הסטייג'ים בבאחה האיטלקי, והזיכרון הבא שלו הוא להתעורר לצד האופנוע. האיטלקי הובהל לניתוח חירום שארך 9 שעות במטרה לנסות ולהציל את חוט השדרה, אך לרוכב הוותיק שאמתחתו 20 שנות רזומה במרוצים היה ברור שלא יוכל לעמוד יותר על רגליו, גם לא לאחר 14 שבועות בשיקום. ניקולה מצא את הכוחות להחזיר את עצמו, עד כמה שניתן, למסלול. חודשים של שיקום ומטרה מאוד ברורה של חזרה למרוצים, עם עידוד ותמיכה מדאג הנרי, שלוש פעמים אלוף מוטוקרוס אמריקאי שאיבד גם הוא את השימוש ברגליו ובעזרת התאמות מיוחדות חזר לרכוב.
ניקולה חזר לרכוב, ובהדרגה הרחיק את הרף והגדיר לעצמו רשימת מרוצי ראלי ארוכים שיובילו אותו למטרת העל: הדקאר. ניקולה נעזר ברוכבי צללים – שני רוכבים אשר רשומים במסגרת המרוץ הרשמית, אך נמצאים שם אך ורק כדי לעזור לו. הרוכב המוביל קובע את הקצב והציר הנוח ביותר, והרוכב השני נמצא על-מנת לעזור, להרים ולתפעל תקלות.
יש גם רגעים כאלה
האופנוע, ק.ט.מ 450EXC-F, מותאם למצבו הגופני. הרגליים מוחזקות ומוגנות בעזרת מסגרת צידית, יש מושב מותאם לישיבה ארוכה עם תמיכת גב ורתמה אשר מאבטחת אותו לאופנוע. המתלים מותאמים ומכוונים לרוכב אשר יושב כל הזמן, יש מצמד אוטומטי של Rekluse עם אפשרות להעביר את ההילוכים בעזרת מתגים על הכידון, ואילו הבלם האחורי מופעל בעזרת ידית שמאלית.
בקפיצה קדימה ל-2020, ניקולה התחרה במהדורה האחרונה של ראלי אפריקה אקו. ראלי אפריקה-אקו הוא ממשיך דרכו של ראלי הדקאר המקורי, לפני שעבר מאפריקה לדרום אמריקה. במהדורת 2008 של הדקאר, ערב הזינוק, בוטל הראלי בשל התראות לפיגועים מצד אל-קעידה. בשנה שלאחר מכן עבר הראלי לדרום-אמריקה, ובשנת 2020 ראלי דקאר עבר למדבריות סעודיה. קבוצת רוכבים ונהגים צרפתים שלא היו מוכנים לקבל את העובדה שראלי דקאר לא מתקיים על אדמת אפריקה, הרימו ראלי אלטרנטיבי – אקו-אפריקה – שעובר על תוואי המסלול של הדקאר המקורי – ממרוקו לדקאר בירת סנגל. הראלי קטן משמעותית מראלי דקאר המאורגן והממוסחר, אולם עדיין בינלאומי ומאתגר. כזכור, בשנת 2017 ניצח בראלי, בקטגוריית האופנועים, לא אחר מאשר גב סלע הישראלי, שאז היה בן 18 בלבד. משמעות ה-אקו (ECO) בשם הוא האג'נדה של המארגנים לקדם אנרגיות חלופיות, רכבים ואופנועים היברידיים, מחזור שמנים, נטיעת עצים ועוד.
אבל בסוף – סיים בהצלחה!
מהדורת 2020 זינקה ממונקו והובילה את המתחרים עד לדקאר, בירת סנגל, במשך 12 ימי תחרות ו-6,500 ק"מ. 95 רוכבים החלו את היום הראשון, 66 סיימו את הראלי ברכיבה לאורך האגם הוורוד. ניקולה סיים במקום ה-47, והפך להיות המשותק הראשון שמסיים את המרוץ המפרך.
דוקאטי הציגה שני דגמים חדשים למשפחת הסקרמבלר 1100: הפרו והספורט פרו, ששמים דגש על הצד הספורטיבי במשפחה.
דוקאטי סקרמבלר 1100 פרו וספורט פרו
בדוקאטי חבים הרבה מאוד לדגם הסקרמבלר, שמכניס מזומנים לתזרים ומשפר את מספרי המכירות, שעמדו בשנת 2019 על 53,000 אופנועים. לאחרונה הרחיבו ועדכנו בדוקאטי את גרסאות ה-800 סמ"ק של הסקרמבלר, וכעת התפנו לדגם הגדול יותר – ה-1100. מנוע ה-1,100 סמ"ק הוא אולד סקול אמיתי, עם מנוע L-טווין מקורר אוויר בנפח 1,079 סמ"ק ו-86 כ"ס. משפחת ה-1100 של הסקרמבלר מנתה עד אתמול שלושה דגמים – 1100, ספיישל וספורט.
כאמור, שני דגמים חדשים הוצגו במשפחת הסקרמבלר 1100 תחת הכותרת 'Just PROs'. הראשון הוא הוא דגם ה-1100פרו שמביא לשולחן גרפיקה מחודשת בשני גוונים ושלדה שחורה, כשהאחורית מאלומיניום. הפנס הקדמי מעוצב ברוח שנות ה-70, ויש מושב חדש ומערכת פליטה חדשה. בנוסף, מבחינה ויזואלית יש כנף אחורית מקוצרת ומחזיק לוחית רישוי נמוך יותר.
דגם ה-1100 פרו ספורט הולך יותר לכיוון הקפה-רייסר ומוסיף לרשימה גם כידון צר יותר, מראות שונות, צביעה שחורה ובולמי אוהלינס (דגם ה-1100 מגיע עם בולמים הפוכים של מרזוקי מלפנים ובולם אחורי של קאיאבה).
ניהול המנוע החדש עם המצערות החשמליות מגיע עם 3 מצבי רכיבה – אקטיב, ג'ורני וסיטי.
הסקרמבלר 1100 גדול יותר מגרסת ה-800, וכך גם מיכל הדלק (15 ל'). האלקטרוניקה ברמה גבוהה יותר ומציעה מערכת ABS לפניות של בוש מדגם M9.1 ובקרת אחיזה – ה-DTC של דוקאטי. יש גם לוח שעונים LCD חדש, וכן שקע טעינה USB מתחת למושב ופנסי LED היקפיים.
שני הדגמים יהיו זמינים באירופה, ובכלל זה בישראל, בחודש מרץ השנה – אז גם יתפרסמו מחיריהם המדויקים.
בסוף השבוע האחרון התקיים ליד אשלים 'אימון ספר דרך' – אירוע שמטרתו הייתה ללמד ולתרגל שימוש בספר דרך בניווטים רכובים של ראלי-רייד. את סוף השבוע ארגנו בחינם וללא תשלום – בכדי להכניס רוכבים לתחום הראלי והניווט – שמוליק פאוסט שיזם את האירוע, דן קטנוב, רן סיטון, גלעד בצלאל ורפי כהן, וכן חברי עמותת הראלי-רייד וחברי קבוצת המרוצים של הגמל המעופף שעזרו לארגן ובאו לעזור ולחנוך.
אל האירוע הגיעו 18 משתתפים, מהם 6 'חונכים' מנוסים בניווט ספר דרך, מלווה ב-SBS, ו-10 רוכבים ללא ניסיון בניווט ספר דרך.
יוצאים לנווט עם ספר דרך
"חפש את המטמון"
בראלי-רייד ברחבי העולם מנווטים בעזרת ספר דרך ולא עם מכשיר GPS, מה שאומר שמשתמשים במד מרחק ומעין מפה בגליל ארוך, עם הוראות, סימנים, אזהרות, מרחק בין נקודה לנקודה ומרחק מצטבר.
למפה הזו קוראים, כאמור, ספר דרך, וזה בעצם תיאור של מה שתראה בדרך. 'טוליפ' הוא ייצוג ציורי של המסלול. כל צומת בתוואי מצויר כתרשים קטן המראה את עיצוב הצומת, ואת המסלול לנקודה הבאה.
הציורים הם רבים ומגוונים. כך למשל יכול להיות צומת פשוט, צומת עם מספר רב של שבילים מתפצלים, עלייה, ירידה, כניסה או יציאה מנחל או דרך ראשית או דיונה, יכול להיות ציור של בית ליד השביל או קובייה, סלע גדול, או כל דבר אחר שאליו נצטרך לשים לב בדרך ושיהווה נקודת ציון עבור הנווט.
ליד חלק מהנקודות יש אזהרות או סימני מקרא קצרים – חריצים, ירידות מסוכנות, דרך צרה, שלטי עצור, הגבלת מהירות, ועוד סימנים שונים שעל הנווט ללמוד ולדעת. בנוסף, אפשר גם למצוא את האזימוט לפנייה לשביל הנכון.
הפסיק הקטן שנמצא בכל שרטוט מסמן את הנקודה שבה נמדד המרחק. לרוב זה יהיה על הצומת, אבל לא בהכרח, שכן יכול להיות גם ליד גל אבנים שנמצא ליד, על מדרגה או כל אלמנט אחר שנמצא בשטח.
אם הנווט טעה באחד הסימונים ולקח פנייה או דרך לא נכונה, הוא יהיה חייב לחזור לנקודה האחרונה, להתאפס ולהמשיך בניווט.
עוברים על ספר הדרך ומסמנים נקודות חשובות
מה צריך בשביל לנווט בספר דרך?
ראשית, מד מרחק מדויק. הרוב משתמשים ב-ICO שנותן מרחק מצטבר (ברכבים משתמשים לרוב ב'טרה טריפ' ומאפסים בין הנקודות).
שנית, מכשיר תצוגה וגלילה לספר דרך. מכשיר כזה מגיע עם מתג חשמלי שנמצא בדרך כלל על הכידון בצד שמאל, ותפקידו להעביר בין הנקודות. ישנם רוכבים שמשתמשים בטאבלט או בטלפון עם אפליקציה ייעודית, ונעזרים בשלט חיצוני לגלול את המסך.
לבסוף, מד אזימוט. יש רוכבים שמשתמשים ב-ICO שמשמש גם למרחק וגם לאזימוט, יש שמרכיבים ICO נוסף עבור האזימוט בנוסף לזה אחראי למדידת המרחק, ויש רוכבים שמשתמשים בטלפון סלולרי ישן שמורכב על הכידון ותפקידו להציג את האזימוט.
את ספר הדרך מקבלים המתחרים בראלי-רייד בערב שלפני יום הרכיבה, אך לעתים גם רק כמה דקות לפני היציאה לדרך. כשיש זמן, רוב המתחרים יעברו על ספר הדרך לפני ויסמנו לעצמם נקודות להתייחסות. חלק יסמנו במרקרים צבעוניים פניות ונקודות ציון, חלק יתרגמו את המקרא או יכתבו לעצמם הערות שיחשבו שיצטרכו בדרך.
בתמונה ניתן לראות כמה 'טוליפים', כשאנחנו נתייחס לשתי נקודות הנמצאות במרחק של 190 מטרים אחת מהשנייה:
נקודה 181, ק"מ מצטבר 38.67 – שלושה סימני קריאה שמסמנים אזהרה רצינית, קו עם V באמצע שמסמן לנו חריץ קרקע, חץ למטה שמסביר שזו ירידה, ומדרגה.
נקודה 182, ק"מ מצטבר 38.86 – צומת שבילים, פנייה ימינה באזימוט 166 מעלות, בצד השמאלי להמשך השביל יש דיונה, ובין המשך השביל לפנייה ימינה יש קרקע שנפלה / בור / חריץ ואיזושהי קופסה שכנראה כשתגיע לשם תבין על מה מדובר.
חוויה תלת-ממדית
בחוויה האישית שלי מסוף השבוע אני יכולה לספר ששילבתי כמה דברים שעשיתי בעבר ביחד: רכיבה ותחרות באנדורו, ניווט בראלי לג׳יפים (אבל עם GPS), וכן ניווט בעזרת ספר דרך (אבל בתור נווטת שיושבת ליד נהג SBS.
החוויה אדירה! תחשבו על ההרגשה של ילד שרץ עם מפה ומחפש מטמון, תוסיפו לזה רכיבה בתוואי שטח משתנים במהירות שלוקחת כל אחד אל הקצה שלו, שכן אחרי הכל מדובר בתחרות, וכמו כולם אתה רוצה להגיע מהר ככל האפשר. לכך תוסיפו מיומנות קריאה ושינון של הטוליפ הבא תוך כדי רכיבה בכדי שלא תצטרך לעצור וכמה שפחות להאט, ותתחילו להבין את גודל האתגר.
כשכל האלמנטים מתחברים יחד לרכיבה וניווט שוטפים, זהו אדרנלין טהור עם הרבה אתגר. עד כמה החוויה מהנה? ובכן, כל מי שהשתתף באירוע מדבר עכשיו על הפעם הבאה, על איזה ציוד כדאי לקנות ומאיפה, ועל איך הוא מביא חברים נוספים שיחוו את חוויית הניווט והרכיבה בשטח. וכמובן – כולם חושבים על השתתפות במרוצי ראלי-רייד.
בדוקאטי חושפים את הדזמוסדיצ'י GP20, שיתמודד על אליפות ה-MotoGP בעונת 2020 יחד עם אנדראה דוביציוזו ודנילו פטרוצ'י.
האופנוע, שינסה יחד עם דובי ופטרוצ'י לנצח את הבלתי מנוצח מארק מרקז (שישתף פעולה עם אחיו אלכס ברפסול הונדה), אינו מהווה שינוי גדול לעומת ה-GP19 של העונה קודמת, דבר שמראה את הביטחון שיש לאנשי דוקאטי בפלטפורמה וברוכבים, כשהם – שלא יהיה ספק – מכוונים לכתר.
אנדראה דוביציוזו, דנילו פטרוצ'י והדוקאטי GP20
לדוקאטי דזמודיצ'י GP20 מנוע 1,000 סמ"ק המפיק מעל 250 כ"ס, היכולים להביא את 157 הק"ג היבשים למהירויות של מעל 350 קמ"ש. המנוע הוא V4 עם 90° בין הצילינדרים וארבעה שסתומי דזמודרומיקס לצילינדר. במערכת הדזמו גל הזיזים העילי אחראי באופן ישיר על פתיחה וסגירת השסתומים. המצערות חשמליות (Ride-by-Wire) ואובאליות, עם שסתומים אווירודינמיים לפגיעה מינימלית בזרימת האוויר לסעפת היניקה בשעה שהמצערת פתוחה לרווחה. ואם כבר סעפות יניקה – אז הסעפות כאן משתנות באורכן ובקוטרן בין סל"ד נמוך לבין סל"ד גבוה כדי לקרב את מהירויות זרימת האוויר לאופטימליות ולהגדיל את המילוי הנפחי ואת הטווח היעיל של המנוע. יש 2 מזרקים לכל צילינדר, על-מנת לספק את כמות הדלק בגדולה בסל"ד גבוה כזה. מערכת הפליטה היא של אקרפוביץ'.
מערכת המתלים היא של אוהלינס, כשמאחור הבולם מסוג TTX36. טכנולוגיית ה-TTX של אוהלינס מונעת את הוואקום הנוצר בחלק התחתון של הבוכנה בבולם בעת דחיסה מהירה, ולמעשה שומרת על לחצים כמעט קבועים בגוף הבולם – מעל ומתחת לבוכנה. המשמעות – פחות התנגדות לפעולת הבולם. מלפנים מותקן בולם הפוך של אוהלינס מסוג NPX25/30 עם תא לחץ פנימי וציפוי TiN להורדת חיכוך. הדיסקים הקדמיים עשויים מקרבון ובקוטר 340 מ"מ, ועליהם מורכבים קליפרים של ברמבו עם ארבע בוכנות. מאחור יש דיסק יחיד מפלדה ושתי בוכנות לקליפר.
בדוקאטי יתחילו את המסע לכתר האליפות ב-8 במרץ בקטאר, בסבב הראשון של עונת 2020.
צמד הוויסטרומים הגדולים והחדשים – הוויסטרום DL1050 והוויסטרום DL1050 XT – מקבלים חבילות אבזור חדשות.
חבילת ה-Explore (בתמונה בראש הידיעה)תוצע על ה-1050XT עם סט מזוודות אלומיניום, מגן מנוע מאלומיניום, פנסי ערפל LED, מגני צד וידיות מחוממות. חבילת ה-Tour תציע סט מזוודות אלומיניום מלא ומגני צד. שתי החבילות האלו יהוו אופציות בשתי הגרסאות. חבילת ה-City, אשר תציע ארגז אחורי בנפח 55 ליטר ורגלית אמצע, תהיה אפשרית רק על גרסת ה-DL1050.
חבילת ה-TOUR של הוויסטרום 1050
הסוזוקי ויסטרום 1050 החדש הוצג בתערוכת מילאנו 2019. הוא נושא את מנוע הוי-טווין המוכר של הוויסטרום בנפח 1,037 סמ"ק, אם כי ההספק טיפס ל-107 כ"ס. בסוזוקי מציינים כי המומנט רחב והמנוע גמיש במיוחד.
מסביב למנוע יש עיצוב חדש לחלוטין, ברוח הסוזוקי DR BIG של שנות ה-80 – כשהמקור של הוויסטרום הופכת משמעותית דומה לזו של הביג, וכך גם מסיכת החזית, יחידת הפנס, פנלי הצד ומיכל הדלק.
הוויסטרום קיבל מערכת ניהול מנוע חדשה עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, וכן בקרת אחיזה חדשה ומעודכנת ב-3 מצבים. בנוסף, יש מסך LCD חדש ורחב.
חבילת ה-CITY
בעוד הגרסה הרגילה מגיעה עם חישוקים יצוקים, גרסת ה-XT המאובזרת מגיעה עם חישוקי שפיצים טיובלס, משקף גבוה יותר המתכוונן ידנית ל-11 מצבים (לעומת 3 מצבים בגרסה הרגילה), מגני מנוע ושלדה, וכן מגני ידיים ומראות מעוצבים יותר משל הגרסה הרגילה, מושב מתכוונן 870-850 מ"מ, ואלקטרוניקה מתקדמת יותר כמו מערכת ABS לפניות, מאותתי LED, בקרת זינוק בעלייה ובקרת שיוט.
צמד הדגמים, כולל חבילות האבזור, צפויים להגיע ארצה בחודש יוני 2020 – אז גם יתפרסמו מחיריהם.
בטריומף הכריזו על שיתוף פעולה חדש עם קונצרן בג'אג' ההודי, אשר יאפשר לבריטים פלטפורמה לייצור ולשיווק אופנועים קטני נפח וכניסה לשוקים חדשים עבורם.
שיתוף הפעולה החדש יאפשר ליצרנית הבריטית הוותיק להיכנס לנישות ולשוקים חדשים לגמרי עבורה, יחד עם אופנועים ומנועים חדשים בנפחים שנעים בין 200 ל-750 סמ"ק. המיזם המשותף התחיל לרקום עור וגידים כבר לפני שנתיים, וכאמור עכשיו הפך להיות רשמי.
הכלים יורכבו במפעלי בג'אג' שבהודו, על אותו פס הייצור שעליו מורכבות סדרות הדיוק קטנות הנפח של ק.ט.מ וכן אופנועי הכביש הקטנים של הוסקוורנה – הסוורטפילן והוויטפילן. שיתוף הפעולה העסקי בין ק.ט.מ האוסטרית לבין בג'אג' ההודית החל לפני עשור, והוא נחשב להצלחה מסחררת, שכן לסדרות הדיוק וה-RC נתוני מכירות נאים מאוד שהפכו את ק.ט.מ ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה. בג'אג' גם מחזיקים 49% ממניות ק.ט.מ. בג'אג' נוסדה בשנת 1945 ועסקה במכירת כלי רכב דו ותלת-גלגליים, בשנת 1959 החלה לייצר גם כלי רכב.
צעד זה, שבטח גורם לצמרמורות בקרב חברי הדירקטוריון הוותיקים בטריומף, הוא הכרחי על-מנת לשרוד בשוק דו-גלגלי עולמי שבמקרה הטוב עומד במקום מבחינת מכירות. הרחבת האופקים ליצרנית הוותיקה דומה לצעד אותו נקטו MV אגוסטה והארלי-דיווידסון, שגם טובלים את צמיגיהם בשוק המזרחי עם אופנועים קטני נפח. בכל מקרה, הרווח הוא כולו של הצרכנים. בטריומף ירוויחו את השוקים החדשים באסיה ובאירופה, וכן את הידע והיכולת לפתח ולייצר את האופנועים החדשים. בג'אג' יקבלו לידם את כל הפעילות וההפצה של טריומף בהודו.
בהארלי-דיווידסון ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם, ומציגים מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר או אוויר / ושמן – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.
מנוע הווי-טווין החדש, או בשמו הרשמי Screamin’ Eagle 131, מגיע בנפח 131 אינצ'ים מעוקבים, שבשבילנו מדובר על 2,147 סמ"ק. המנוע – הגדול ביותר שהארלי ייצרה – מספק גם את הנתונים העצומים ביותר עבורה (למנוע סדרתי): 121 כ"ס ו-18 קג"מ מרשימים.
את המנוע החדש ניתן להרכיב בכל שלדה מליין אופנועי התיור של הארלי החל מ-2017. ניתן יהיה להזמין (כרגע רק בארה"ב) את המנוע לבדו, ולבצע את ההתקנה באופן עצמאי. המנוע מקורר האוויר יעלה $6,195, ואילו קירור אוויר / שמן יעלה $6,395.
בהארלי לא פרסמו כרגע פרטים נוספים, אך אנו מניחים שמדובר על אותו המנוע עליו כתבנו בספטמבר האחרון, עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט שהוצגה ב-2016. בתרשים שפורסם ראינו שלכל אחד משני הצילינדרים יש ארבעה שסתומים, אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (Pushrods) שיתפעלו את השסתומים, הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.
סביר להניח שעל-בסיס המנוע החדש בהארלי גם יציגו אופנוע שלם לשנת 2021.
