אדווין סטרייבר, רוכב ק.ט.מ בדקאר 2020, מת מפצעיו ביום שישי והעלה את מניין ההרוגים במרוץ לשניים.
ביום שישי הלך לעולמו הרוכב ההולנדי אדווין סטרייבר, שהתחרה על ק.ט.מ 450 ראלי כרוכב פרטי בקטגוריית Originals by Motul (ללא סיוע של מכונאים) – אותה הוא ניצח בשנה שעברה. סטרייבר בן ה-47, שזה היה הדקאר השלישי שלו, התרסק בסטייג' ה-11. צווארו נשבר כתוצאה מהנפילה וליבו נדם ל-10 דקות שלמות עד שאנשי הרפואה הצליחו להחזיר לו דופק, אך הנזק המוחי היה כה חמור עד שמשפחתו הסכימה לנתק אותו ממכונת ההחייאה בבית החולים בהולנד, לשם הוטס בשבוע שעבר.
מותו מעלה את מניין הרוכבים שנהרגו במהלך הדקאר האחרון לשניים, לאחר מותו של פאולו גונקלבס.הפורטוגלי, רוכב מספר 8 בקבוצת הירו, נהרג לאחר שהתרסק בקילומטר 276. בשעה 10:16 (שעון מקומי) נשלח אות החירום של הרוכב המבשר על התרסקות. 8 דקות מאוחר יותר הגיע המסוק לנקודה ומצא את הרוכב מחוסר הכרה. גונקלבס פונה לבית החולים המקומי, שם הוכרז מותו. זה היה הדקאר ה-13 של גונקלבס בן ה-40, שסיים ארבע פעמים בעשירייה הראשונה, כולל מקום שני במהדורת 2015. בדקאר הנוכחי הוא היה ממוקם במקום ה-46 כשאירעה התאונה. גונקלבס רכב בעבר בקבוצת הוסקוורנה בתקופת ב.מ.וו, ולאחר מכן בקבוצת הונדה, והיה אחד הרוכבים המנוסים בראלי דקאר.
שני סרטונים ראשונים מתוך שמונה שיצאו חושפים את כל הקרבון שיסתתר מתחת לפיירינג של הדוקאטי V4 סופרלג'רה החדש.
חברת v4evo, שאמונה על פיתוח וייצור חלקי הקרבון הרבים המרכיבים את הסופרלג'רה החדש, משחררת סדרת סרטונים הבונים את המתח לקראת הופעתה של המפלצת קלת המשקל.
גרסת הסופרלג'רה (סופר-קל) של הפניגאלה V4 כבר נצפתה במבחנים, וכבר מנינו את רשימת התוספות שמייצגת את הגרסה הכי קרובה לאופנוע ה-MotoGP של דוקאטי – ה-GP19. גרסת הסופרלג'רה תציע חישוקים קלי משקל מקרבון של BST, מעטפת פיירינג קלילה מקרבון, ומערכת פליטה העשויה מטיטניום. מלפנים יורכבו בולמי אוהלינס NPX מכאנו-הידראוליים בעלי מיכל לחץ גז המפחית לחץ שלילי שנוצר במהלך ההחזרה (הריבאונד), והם מצופים תרכובת טיטניום-ניטריד. הבולמים הקדמיים ישתלבו היטב עם המילה האחרונה של אוהלינס ה-TTX36 – סט דומה למורכב על הפניגאלה V4R.
בדוקאטי יציעו רק 500 יחידות ואם לא שמעתם את הנתונים, אז – 234 כ"ס, 152 ק"ג, 100,000 אירו.
כחודשיים עברו מאז הדיווח האחרון במבחן ארוך הטווח לפיאג'ו MP3 300. בסוף הדיווח הקודם כתבתי ש"אני מצפה שמערכת היחסים, ובעיקר הקילומטראז' המשותף, יתחזקו". אז מערכת היחסים מתפתחת ואפשר לומר שעברנו את שלב הדייטים ושקענו בשגרה. הוא השפיע על הרכיבה שלי ועשה אותי יותר מתון. זה לא שאי אפשר להשתחל איתו, אבל הגודל בכל זאת מעט מרתיע ומרגיע, ואני מוצא שאני נכנס איתו להלך רוח יותר מתון. בעניין הקילומטראז', הספקנו קצת יותר מבחודשיים הקודמים, כ-1,200 ק"מ, כי אמנם החגים עברו אבל חופשה ארוכה ומספר מבחנים לקטנועים אחרים גרמו לכך שמתוך החודשיים האלו רכבתי על האמפי כמחצית מהזמן בלבד.
בנוסף, באותה פסקת סיום כתבתי: "אני מקווה שעד אז תהיה לי הזדמנות לרכב מעט בגשם, על כביש רטוב עם רוחות ותנאים פחות מאידאליים". החלק הזה הצליח במלואו. רכבתי בגשם ואף בסופה, והופתעתי מהתנהגות האמפי ובעיקר מההשוואה בינו לבין קטנוע דו-גלגלי. את הרשמים תוכלו לקרוא מיד לאחר קטע נוסטלגי ווידוי אישי.
רכיבה בגשם – צ'ק
זה היה סיפור של חורף
יש לי טראומה מרכיבה בגשם. לא מכל הרכיבה, אני דווקא אוהב לרכב בגשם, אלא רק מהבלימה, וליתר דיוק בלימת החירום. מקורה של הטראומה בחורף 1989 – החורף הראשון שלי כאופנוען. אני זוכר את זה כאילו זה קרה הבוקר. וזה קרה בבוקר, בשדרות רוקח מול גני התערוכה, בגשם שוטף. הייתי חסר ניסיון ולבוש בציוד מסורבל, עטוף בחליפת גשם כתומה ועבה עם משקף מלא טיפות מצידו האחד ומלא באדים מצידו השני – כשהרכב שנסע לפני בלם בחוזקה. שמרתי מרחק, אבל כנראה שהמרחק ששמרתי התאים יותר לקיץ ולכן עד ששמתי לב שגם אני צריך לבלום כבר הייתי חייב לבלום בעצמי בלימת חרום. למזלי רק האחורי איבד אחיזה והאופנוע זרק זנב שמאלה (זריקת אנדרנלין לדם), ימינה (דופק מואץ) ושוב שמאלה (זיעה קרה מכסה את כולי) עד שחזר להתיישר ונעצרתי.
האירוע, שארך בוודאי שנייה או שתיים, השאיר אותי מבוהל, ושנים לאחר מכן המשכתי לשמור מרחק מוגזם בעליל ולבלום בעדינות מוגזמת כשהכביש רטוב, וגם זה לא עזר – בגלל הרמזורים. במיוחד זכורה לי הבלימה בקפלן לפני הצומת המרכזי על דרך נמיר. גשם, כביש רטוב, ירידה תלולה – האופנוע נעצר כשאני כבר עמוק בתוך הצומת. עם השנים והניסיון למדתי להקטין את המרחק ולהגביר את הבלימה, אבל הטראומה תמיד הייתה שם ברקע, וכל בלימה חורפית גרמה לתגובת שרשרת של אדרנלין-דופק-זיעה.
החורף, לראשונה בחיי, יכולתי לבלום ללא חשש. לוחץ על הידיות, מאט או עוצר, וממשיך ברכיבה כאילו כלום לא קרה. אני לא יודע לומר בוודאות אם באמת סכנת ההחלקה פחותה, אבל התחושה בהחלט כזו – וזה טוב מספיק עבורי.
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר
במבחן המקורי של הפיאג'ו MP3 300 j כתבתי שברכיבה ה-MP3 300 נותן תחושה של כל קטנוע רגיל, אך בעמידה ברמזור מרגישים בגלגל השלישי. ברכיבה בגשם וברוח זה מתהפך. בזמן רכיבה האמפי מתנהג אחרת מקטנוע דו-גלגלי. ראשית, רוחות צד. הן משפיעות על האמפי כמו על כל רכב אחר, אבל בניגוד לקטנוע בו עד שמרגישים את מכת הרוח הקטנוע כבר עבר נתיב, באמפי מרגישים דחיפה הצידה אבל אין בה שום דבר מאיים או מרעיש. ברכיבה מהירה על כביש רטוב וגם בפניות מהירות הקטנוע נטוע ומשדר ביטחון שהזכיר לי יותר מכונית מקטנוע. המגרעה היחידה של האמפי ברכיבה בגשם היא המשקף שהתכסה מים גם מחלקו הפנימי באופן תמוה וזרק עלי טיפות מים בצורה מאוד מוזרה. לא באמת מפריע כשממילא כל האוויר מלא טיפות, אבל בהחלט מוזר.
בעצירה ברמזורים, כששתי הרגליים על מדרס הרגליים והקטנוע זקוף בזכות מעצור ההטיה, התגלתה בעיה. הרוח החזקה נדנדה את הקטנוע וגרמה לי למיני-מחלת-ים – הרגשה לא נעימה של סחרחורת ואיבוד אוריינטציה. הורדת הרגל ברמזור פתרה את הבעיה הזאת.
גשם גשם בוא
כל סיפורי הגשם האלו ובסך הכל היו ימים בודדים של גשם, ואני כבר מצפה לעוד ומקווה לרכב קצת יותר רחוק בגשם. אנסה גם לצאת לטיול, אבל אז אם אפשר דווקא יום שמשי. בנוסף, אני חייב לכם דיווח על יציאה זוגית לשתי הופעות ענק של אמנים מחו"ל, שתיהן ביום חמישי בערב בפקק עומד ארוך ומתיש, אבל האחרונה על ה-MP3 300 האימתני והקודמת על ה-SH300 הצנום. יש הבדלים גדולים בין שתי הרכיבות, אבל ספוילר: לשתיהן הגענו בזמן. על כך ועוד בדיווח הבא.
חולץ פקקים בטיחותי
סטטיסטיקה – ארבעה חודשים עם הפיאג'יו MP3 300 HPE Sport
ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, יוצאת במבצע על הסקרמבלר אייקון 800: בשבועיים הקרובים, עד 7.2.20, יימכר הסקרמבלר אייקון ב-59,900 ש"ח, כלומר בהנחה של 5,900 ש"ח ממחיר המחירון שעומד על 65,800 ש"ח. הכלים מדגם 2020 – הדור האחרון והמעודכן של דגמי הדוקאטי סקרמבלר.
דוקאטי סקרמבלר 800 אייקון
בדור החדש של דוקאטי סקרמבלר בוצעה מתיחת פנים קלה – במיכל הדלק, בלוחיות הצד העשויות מאלומיניום, והמושב נמוך יותר עם תפירה חלקית בבד אפור. הפנס הראשי קיבל עיצוב חדש בצורת איקס וציפוי כרום שנותן תחושה סקרמבלרית מיוחדת, ויש גם פנס LED חדש – כולל תאורת יום. מנוע ה-L-טווין מקורר האוויר עבר צביעה לשחור ונוסף לו מגן אגזוז חדש, ויש גם מנופים חדשים, רגליות וחישוקים חדשים.
לסקרמבלר לוח שעונים LCD קטן ודומה לדגם היוצא, אך כעת הוא כולל בורר הילוכים, מצב כמות דלק ומערכת המולטימדיה של דוקאטי עם קישורית בלוטות'.
עוד שינויים בנושא המכאני ובטיחותי של הסקרמבלר החדש הוא מערכת ABS מדגם MP 9.1 של בוש, שהיא מערכת ABS להטיה. כזכור, בדוקאטי הודיעו שעד 2025 כל האופנועים מתוצרתה יצוידו במערכת ה-ABS המתקדמת להטיה. בנוסף, לסקרמבלר 800 החדש גם בולם אחורי מתכוונן חדש וכן מצמד הידראולי חדש.
בעוד 4 ימים, ב-27.1.2020, יציגו אנשי דוקאטי את גרסאות ה'פרו' וה'פרו ספורט' של הסקרמבלר 1100.
כפי שכבר דיווחנו, בדוקאטי חבים הרבה מאוד לדגם הסקרמבלר, שמכניס מזומנים לתזרים ומשפר את מספרי המכירות. לאחרונה הרחיבו ועדכנו בדוקאטי את גרסאות ה-800 סמ"ק של הסקרמבלר, וכעת התפנו לדגם הגדול יותר – ה-1100. מנוע ה-1,100 סמ"ק הוא אולד סקול אמיתי, עם מנוע L-טווין מקורר אוויר בנפח 1,079 סמ"ק ו-86 כ"ס. משפחת ה-1100 של הסקרמבלר מונה שלושה דגמים – 1100, ספיישל וספורט.
שני הדגמים החדשים – כאמור, פרו ופרו ספורט – יכוונו ככל הנראה יותר לכיוון השטח, או לפחות אחד מהם, וזאת על-מנת להתחרות בדגם הסקרמבלר 1200 המצליח של טריומף. אין כרגע דיווחים לגבי השינויים והתוספות הייחודיות בדגמים אלו, אך אנו מניחים שמדובר על מתלים מותאמים יותר, על חישוקי שפיצים (לדגם המותאם יותר לשטח), וכן על תוספות עיצוביות ופונקציונליות בהתאם לרוח הדגם.
מטרו מוטור, יבואנית סאן-יאנג לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-MAXSYM TL500 – המקסי-סקוטר הראשון של סאן-יאנג שעליו רכבנו בהשקה העולמית שנערכה בחודש אוקטובר בפורטוגל.
סאן-יאנג MAXSYM TL
המקסים TL500 תוקף את קטגוריית המקסי-סקוטרים מלמטה, והוא מציע מנוע טווין מקבילי – לראשונה מסאן-יאנג – בנפח 465 סמ"ק, המפיק 41 כ"ס ו-4.3 קג"מ, בעל 8 שסתומים, קירור נוזל ומערכת הזרקת דלק. המבנה הוא כשל מקסי-סקוטרים מודרניים – כלומר שלדת יהלום ממסבך משולשי פלדה כשהמנוע ויחידת הווריאטור ממוקמי במרכז השלדה. הזרוע האחורית מגיעה עם בולם יחיד בעל מערת מנופים, וההינע הסופי מתבצע בעזרת שרשרת הינע. מלפנים ישנם צמד משולשי היגוי, מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, וצמד קליפרים רדיאליים. יש כמובן מערכת ABS, אולם אין מערכת בקרת אחיזה. מבחינת אבזור, המקסים TL500 מציע תא מטען המכיל 2 קסדות, מסך TFT צבעוני, שקע USB 2.0 ורגלית צד שמפעילה אוטומטית את בלם החניה.
מחירו של הסאן-יאנג מקסים TL500 נקבע בישראל על 49,985 ש"ח 'על הכביש' כולל אגרות. המכירה תיפתח בשישי הקרוב, 31.1.20, בכל סניפי מטרו מוטור.
עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, מודיעה על הורדת מחיר לתלת-גלגלי החדש של פיאג'ו – ה-MP3 350 Sport בנפח 350 סמ"ק.
הפיאג'ו MP3 350 Sport החדש הגיע ארצה לפני חודשים ספורים והושק לעיתונות באירוע רכיבה במסלול פצאל. הוא מהווה גרסת ביניים בין ה-MP3 300 (שגם הוא חודש לשנת 2019) לבין ה-MP3 500 הגדול, והוא מציע טכנולוגיית מנוע מתקדמת ונקייה, וכן מערכות בטיחות כמו ABS ובקרת אחיזה.
מחירו של ה-MP3 350 Sport נקבע בתחילה על 46,950 ש"ח, אולם כעת בעופר-אבניר מעדכנים את המחירון, מורידים את מחירו ביותר מ-4,000 ש"ח וקובעים מחיר חדש של 42,795 ש"ח על הכביש כולל אגרות.
בימים גשומים וקרים אלו, כששיירות הנשיאים יוצרים פקקים וחסימות, כיף לראות שיש פתרון לשני רוכבי המוטוקרוס אקסטרים – רובי מדיסון וטיילר ברמן. אל תנסו בבית או בפקק השכונתי.
גרסת האדוונצ'ר הגדולה של טריומף – הטייגר 1200 – זוכה לשתי גרסאות חדשות: גרסת האלפין (Alpine) וגרסת המדבר (Desert).
שתי הגרסאות יושבות על אותה הפלטפורמה של הגרסה ה'רגילה': מנוע טריפל מכובד בנפח 1,215 סמ"ק עם 139 כ"ס ו-12.4 קג"מ, מערכת מתלים חשמליים סמי-אקטיביים, בקרת אחיזה לפניות יחד עם ABS לפניות, בקרת שיוט, מפתח קרבה KEYLESS, ידיות מחוממות, מסך TFT כנדרש ומשקף קדמי חשמלי.
גרסת המדבר מגיעה בראש ובראשונה עם צביעה ייחודית בגוון של חול ועם מצב 'שטח' במערכת ניהול המנוע, מגן עוקת שמן, חישוקי שפיצים, קוויקשיפטר ואוטובליפר, ומערכת פליטה חליפית מטיטניום של Arrow. הגרסה האלפינית מגיעה בלבן פנינה, חישוקים יצוקים, קוויקשיפטר לשני הכיוונים ומערכת הפליטה של Arrow. היא גם זולה במעט מהדגם המדברי. שני הדגמים הללו מוסיפים לתג המחיר עוד כ-400 אירו באירופה.
טריומף טייגר 1200 בגרסת אלפין
לשנת 2020 טריומף הציגו את הטייגר 900 החדש עם מנוע טריפל חדש בנפח 888 סמ"ק עם סדר הצתה ייחודי של 1,2,3, זאת על-מנת להעניק למנוע אופי ייחודי – כך לפי טריומף – עם צליל מעניין יותר ואחיזה משופרת בזמן האצה. ההספק עומד על 94 כ"ס ונתון המומנט על 8.8 קג"מ.
מבחר האלקטרוניקה המוצעת תלוי בדגם ונע בין בחירת מצב ניהול מנוע ליבש או רטוב בדגמים הבסיסיים ועד לשישה מצבי רכיבה שונים בדגמים המשודרגים. האחרונים גם מציעים בקרת בלימה ואחיזה בפניות, קוויקשיפטר, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, ידיות מחוממות, מושב משודרג וחיבור לסלולר. בטריומף מציעים בטייגר 900 שישה דגמים שונים – תחת משפחת ה-GT המגיעה עם חישוקים יצוקים ומאופיינת יותר לכביש ומשפחת הראלי עם חישוקי שפיצים ויכולות שטח. ברשימה נמצא את הטייגר 900 הבסיסי שמגיע גם בגרסה מוגבלת הספק, 900GT לכביש, 900GT LOW מונמך (עם גובה מושב שנע בין 780-760 מ"מ), 900GT PRO עם כל האלקטרוניקה, 900RALLY הבסיסי לשטח ו-900RALLY PRO עם שלל האלקטרוניקה. גרסת הבסיס וגרסאות ה-GT מגיעות עם בולמי מרזוקי מלפנים ומאחור ומהלך מתלה של 180 מ"מ ו-170 מ"מ בהתאמה. לגרסה הבסיסית יכולות כוונון מוגבלות, בגרסת ה-GT יש כוונון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ואילו גרסת ה-PRO מגיעה עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. נציגי השטח מגיעים עם בולמי שוואה עם מהלכי גלגל מרשימים של 240 מ"מ מלפנים ו-230 מ"מ מאחור.
תחילת שיווק אופנועי טריומף בישראל אמור להתחיל בשנת 2020, וליין דגמי הטייגר כנראה צפוי לישראל במחצית השנייה של השנה. נעדכן בתאריכים ומחירים ברגע שנדע.
כמדי שנה ב-12 שנים האחרונות מתקיים ראלי מקביל לדקאר המפורסם המוביל מאות מתחרים ממונקו לדקאר.
ראלי אפריקה-אקו הוא ממשיך דרכו של ראלי הדקאר המקורי, לפני שעבר מאפריקה לדרום אמריקה. במהדורת 2008 של הדקאר, ערב הזינוק, בוטל הראלי בשל התראות לפיגועים מצד אל-קעידה. בשנה שלאחר מכן עבר הראלי לדרום-אמריקה, והשנה ראלי דקאר עבר למדבריות סעודיה. קבוצת רוכבים ונהגים צרפתים שלא היו מוכנים לקבל את העובדה שראלי דקאר לא מתקיים על אדמת אפריקה, הרימו ראלי אלטרנטיבי – אקו-אפריקה – שעובר על תוואי המסלול של הדקאר המקורי – ממרוקו לדקאר בירת סנגל. הראלי קטן משמעותית מראלי דקאר המאורגן והממוסחר, אולם עדיין בינלאומי ומאתגר. כזכור, בשנת 2017 ניצח בראלי, בקטגוריית האופנועים, לא אחר מאשר גב סלע הישראלי, שאז היה בן 18 בלבד. משמעות ה-אקו (ECO) בשם הוא האג'נדה של המארגנים לקדם אנרגיות חלופיות, רכבים ואופנועים היברידיים, מחזור שמנים, נטיעת עצים ועוד.
מהדורת 2020 זינקה ממונקו והובילה את המתחרים עד לדקאר, בירת סנגל, במשך 12 ימי תחרות ו-6,500 ק"מ. 95 רוכבים החלו את היום הראשון, 66 סיימו את הראלי ברכיבה לאורך האגם הוורוד. המנצח, שנה שנייה ברציפות, היה האיטלקי אלסנדרו בואטורי על-גבי הימאהה WR450 ראלי (בתמונה בראש הידיעה), בזמן של 48 שעות ו-47 דקות. שני סיים הנורבגי פאל אנדרס אולבלסטר (Pal-Anders Ullesvalseter) על הק.ט.מ, ושלישי סיים האנגלי לינדון פוסקיט, גם על ק.ט.מ, שגם העלה בערוץ היו-טיוב שלו סרטונים בכל יום (אתר היו טיוב: Lyndon Poskitt).
