קוואסאקי התחייבה לכך שכלל דגמיה יעברו בהדרגה להנעה חליפית – חשמלית, היברידית או מימן – עד לשנת 2035; ה-H2 SX עושה צעד נוסף בדרך לשם.
לפני כשלוש שנים יצאו בקוואסאקי בהצהרה על כך שהחברה מתכננת להעביר את כלל דגמיה להנעה חליפית, שאינה בעירה פנימית, עד לשנת 2035. במרוץ 8 השעות של סוזוקה לפני שנתיים הציגו בקוואסאקי את ה-HEV היבריד וה-EV – האחד עם מצבר של 48 וולט שמיועד להניע את המנוע החשמלי הקטן ומתווסף למנוע טווין מקבילי, והשני הוא חשמלי טהור. בשנה שעברה נוסד שיתוף פעולה של ארבע יצרניות האופנועים היפניות, הנקרא HySE (ר"ת Hydrogen Small mobility & Engine technology), אשר נועד למצוא דרך לפתח ולקדם הנעת מימן-חשמל עבור כלים דו-גלגליים.
קוואסאקי H2 SX על בסיס מימן
מטרת הפיתוח היא לספק תדלוק למנוע עם חומר אשר נמצא בזמינות גבוהה מאוד ושתהליך הפקתו אינו גורם לפליטה של מזהמים. גז המימן יכול לשמש כמקור אנרגיה ירוק המפיק חשמל על ידי טכנולוגיה הנקראת תא דלק מימני, אשר פועל בעזרת מימן וחמצן. שני יסודות אלו יוצרים תגובת חמצון-חיזור ביניהם, וכתוצאה מכך נוצר זרם חשמלי אשר ניתן לנצל אותו להנעת מנוע. תוצר התגובה, אגב, הוא מים.
לסוזוקה השנה הגיעו קוואסאקי עם הנינג'ה H2 SX ומארז גדול בחלקו האחורי שמכיל את המימן עצמו. מגדש העל המקורי של ה-H2 נשאר כאן ומספק הזרקה ישירה של המימן למנוע. לטענת קוואסאקי השילוב מאפשר זמני תגובה מהירים יותר למצערת וכמובן צמצום גזי הפליטה הרעילים לסביבה. בסרטון ניתן לשמוע כי רעש המנוע נשמע כמו מנוע בעירה פנימית רגיל.
הנעת המימן עדיין מוגדרת בשלבי פיתוח ויש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שנוכל לראות מוצר מושלם על הכבישים.
חברת מוטו 24, יבואנית אופנועי ווג לישראל, מודיעה על תחילת שיווק גרסאות ה-'Black Knight' של אופנועי האדוונצ'ר מסדרת DS.
צמד אופנועי האדוונצ'ר של ווג, ה-DS900X אשר נחת לא מזמן בישראל וה-525DSX, מגיעים כעת לישראל בגרסאות 'Black Knight' (אביר שחור) בצביעה כל-שחורה עם מזלג וחישוקים בצבע מוזהב. תוספת המחיר עבור הגרסה הזאת עומד על 1,000 ש"ח.
בנוסף, ה-525DSX מקבל שדרוגים כמו מצלמת דרך אינטגרלית, סט של שלושה ארגזים בצבע שחור ומיגונים בצבע שחור.
ווג DS900X בגרסת Black Knight
הווג DS900X מגיע עם מנוע טווין מקבילי בנפח של 895 סמ"ק מוזרקים ומקוררי נוזל, שנמצאים גם בב.מ.וו F 900 GS החדש. כאן המנוע מספק 95 כ"ס ו-9.7 קג"מ. השלדה, הבולמים של קאיאבה (עם מהלכים של 207 מ"מ מלפנים ו-198 מ"מ מאחור ועם כיוונים מלאים), בלמי הברמבו, החישוקים במידות 21″ מלפנים ו-17″ מאחור לטובת רכיבת שבילים, והצמיגים – זהים גם כאן לב.מ.וו. רשימת אלקטרוניקה ואבזור מכובדת מאוד: 4 מצבי רכיבה מובנים המשפיעים על תגובת המנוע, בלימת המנוע, בקרת האחיזה ומערכת ה־ABS, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT גדול בגודל "7 כולל חיבור בלוטות' לטלפון הנייד, מפתח קרבה KEYLESS, בקרת שיוט, ניהול שטחים מתים ועקיפות מסוכנות על-ידי רדאר אחורי, חימום למושב ולידיות, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, מצלמת דרך אינטגרלית, שקעי טעינה USB ו-USB-C, וכן משקף מתכוונן, משכך היגוי, מגני ידיים, מגן גלון, מגן רדיאטור, מגני שלדה, ורגלית אמצע.
ווג DS525X בגרסת Black Knight
הווג 525DSX משמש כנציג בסגמנט האדוונצ'ר הבינוני הפופולרי שמיועד גם ובעיקר לבעלי רישיון A1 מוגבל הספק, כאשר הוא מחליף את גרסת ה-500 הקודמת ומתייצב מול רבי המכר של בנלי והונדה. את המנוע הקודם בנפח 471 סמ"ק הגדילו בווג ל-494 סמ"ק עם 47.6 כ"ס – כלומר תקרת ההספק המקסימלית בקטגוריה, כאשר נתון המומנט גדל במעט ועומד על 5 קג"מ. מבחינת מכלולים לווג בולמים של קאיאבה, כאשר את המזלג הקדמי ההפוך ניתן גם לכייל. יש בלמים של ניסין ומערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק. יש חישוקי שפיצים בקוטר 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, כשעליהם צמיגי טיובלס של מצלר מדגם טורנס. יש רשימה ארוכה ומרשימה בתחום האלקטרוניקה והאבזור המקורי: יש בקרת אחיזה הניתנת לניתוק לרכיבה בשטח, מצמד מחליק למניעת נעילת הגלגל האחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית, שני מצבי רכיבה במנוע ומסך TFT גדול ומודרני (ששופר בדגמי 2024 עם תצוגה טובה יותר באור יום). האבזור מזכיר את הרכבים היפנים משנות ה-80, שהוסיפו את כל מה שאפשר. תג המחיר כולל מגני ידיים, מגני צד, סליידרים, תאורת LED היקפית, פנסי ערפל, מאותתי מטריקס, משקף מתכוונן, רגלית אמצע, רגליות עם כיסוי גומי ממולא אוויר (מציק וניתן לפירוק) מאריכי ונטיל לניפוח נוח יותר, ואפילו מערכת לניטור לחץ אוויר בצמיגים (TPMS). כאמור, בגרסה החדשה מתווספים עוד מספר אביזרים.
מחירו של ה-DS900X נקבע על 84,900 ש"ח, בתוספת 1,000 ש"ח לגרסת ה-'Black Knight'
מחירו של ה-525DSX נקבע על 49,900 ש"ח, בתוספת 1,000 ש"ח לגרסת ה-'Black Knight'
בעלי ק.ט.מ ברחבי אירופה מדווחים על כשל מנוע שנובע מתקלה בגל הזיזים של מנועי ה-LC8c של ק.ט.מ בנפחים 790 ו-890 סמ"ק.
מספר חריג של תקלות מנוע באופנועי ק.ט.מ בעלי מנוע ה-LC8c, בעיקר באירופה, יצר תסיסה שהתבטאה בעיקר ברשתות החברתיות – ובעיקר בקבוצת פייסבוק בת אלפי חברים בשם ‘KTM Failed Camshafts – 790/890 & 901’ – סוקרה בכתבה שפורסמה באתר MCN האנגלי וגרר תגובה מק.ט.מ העולמית. התקלה המדוברת מתייחסת לבעלי ק.ט.מ 790 (דיוק ואדוונצ'ר) משנים 2020-2018, וכן בעלי ק.ט.מ 890 והוסקוורנה נורדן 901 החולק את אותו מנוע LC8c. הטענה היא כי כשל בגל הזיזים גרם לירידה בכוח, רעשים מכניים מהמנוע וצריכת שמן מוגברת.
מנוע ה-LC8c של ק.ט.מ
תפקידו של גל זיזים (Camshaft) הוא לתזמן את פתיחת שסתומי היניקה והפליטה במנוע ארבע פעימות. גל הזיזים יושב על ראש המנוע והוא גל מסתובב שעליו בליטות אליפטיות (זיזים, פיקות) המתזמנות את פתיחת וסגירת השסתומים בעזרת דחיפים ישירים (מסוג Buckets או Finger Followers) במנועים בעלי צמד גלי זיזים, או דחיפים עקיפים (נדנדים – Rocker Arms) במנועים בעלי גל זיזים יחיד. בעיה בתזמון עלולה לגרום לירידה בכוח המנוע ולעלייה בתצרוכת הדלק במקרים הפשוטים, ועד לנזק למכלולים הפנימיים של המנוע – עד לרמה של כשל מנוע מלא.
בכתבה של מגזין האופנועים הבריטי MCN מתוארת התקלה בגל הזיזים, כשהיא נחקרה על-ידי מהנדס הרוכב על כלי כזה וחווה את התקלה באופנוע הפרטי שלו. מבדיקה שהוא ערך במעבדה עולה שבמבחן רוקוול לבדיקת קשיות פלדה נמצא שגל הזיזים מיוצר מפלדה רכה מדי, ולכן השחיקה המוגברת. לא ברור אם הרכות היחסית נובעת מבחירה לקויה של סוג הפלדה שבה השתמשו לייצור גל הזיזים, או בשל טיפול תרמי (חיסום) עדין מדי של הזיזים עצמם. בכתבה יש התייחסות לרוחב של הדחיף הישיר (Finger Follower – שמקשר בין גל הזיזים לבין השסתום עצמו), כשהוא זה שגרם באופן ישיר לשחיקה בגל הזיזים. ב-MCN מדווחים על 29 מקרים כאלו באנגליה.
בק.ט.מ העולמית התייחסו ביום חמישי לבעיה והגיבו כי בדיקה פנימית של המנגנונים שנבדקו הראתה כי לא הייתה כל בעיה, וכי סימני השחיקה שנתגלו הם בסך הכל סימני שימוש ופיח שניתנים להסרה. בק.ט.מ מתייחסים לדגמי 2020-2018 של ה-790 דיוק וה-790 אדוונצ'ר, ומבטיחים כי בעלי אופנוע מהשנתונים האלה שבהם תתגלה תקלה בגל הזיזים – החלק יוחלף על חשבון ק.ט.מ, אף על פי שתמה תקופת האחריות ולמרות שאין ריקול רשמי. לקוחות שהחליפו על חשבונם דרך ספק מורשה של ק.ט.מ יזכו להחזר על עלות החלק. כמו כן הגיבו בק.ט.מ כי דחיפי ה-Finger Followers במנועים של שנתוני 2021 ומעלה הם רחבים יותר, וכי הבעיה בהם אינה קיימת.
השחיקה המוגברת בגל הזיזים של מנוע ה-LC8c (צילום: MCN)
מבדיקה שערכנו בנתוני משרד התחבורה עולה כי בישראל נמכרו קצת יותר מ-600 אופנועי ק.ט.מ עם מנוע ה-LC8c בשנתונים המדוברים החל מ-2018 ועד היום, ועוד כמה עשרות אופנועים של הוסקוורנה – אם כי אלו קיימים רק עם מנועי ה-890 של אחרי 2021. מבדיקות שערכנו עם מוסכים מורשים של ק.ט.מ עולה כי במנועי LC8c של עד 2020 אכן קרו מקרים של אכילת גל הזיזים על-ידי הדחיף הישיר, כשהסימפטום היה נקישות חזקות מהמנוע וירידה בכוח. מהנתונים שאספנו אנחנו יכולים להעריך שבישראל קרו בין 15 ל-20 מקרים כאלו שבהם הוחלף גל הזיזים – רובם ככולם במנועי 790 – כשחלקם טופלו במסגרת האחריות וחלקם בתשלום לאחר תום תקופת האחריות. לא מצאנו עדויות להחלפת גל זיזים במנועי 890 של אחרי 2020. עוד חשוב לציין שהחל מ-2024 דגמי ק.ט.מ המצוידים במנוע LC8c מגיעים עם 4 שנות אחריות.
תגובת ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל: "לאחר בדיקה מעמיקה, מתוך 630 אופנועים שנמכרו בישראל משנת 2018 עם מנועי LC8c, נרשמו 16 מקרים בלבד שבהם בוצעה החלפת גלי זיזים. כל מקרה תלונה עתידי ייבחן לגופו, ייבדק, ויטופל לפי הסטנדרטים שייקבעו על-ידי היצרן".
ה-675SR-R הוא אופנוע הספורט החדש של CFMOTO בקטגוריית הנפח הבינוני.
ה-675SR-R החדש עדיין לא הוצג רשמית, אבל התמונות והנתונים כן יצאו מ-CFMOTO ומציירים תמונה ברורה על המתמודד החדש בקטגוריית אופנועי הספורט בנפח בינוני שהיא קטגוריה מלאה, פופולרית ומכובדת אשר כוללת את הימאהה R7, ההונדה CBR650R, הקוואסאקי נינג'ה 650, האפריליה RS660, הטריומף דייטונה 660 והסוזוקי GSX-8R.
CFMOTO 675SR-R
מול התחרות, ה-CFMOTO מציע מנוע טריפל (שלושה צילינדרים) בנפח של 674 סמ"ק. המנוע הוא למעשה גרסה מוגדלת של מנועי הטווין מקבילי בנפח 450 סמ"ק שקיימים ב-450SR, 450NK ו-450MT. ההספק הרשמי עומד על 94 כ"ס ב-10,250 סל"ד, שמאפשרים כמובן גם הצגת גרסת A1 מוגבלת הספק. נתון המומנט עומד על 7.13 קג"מ ב-8,250 סל"ד. יש מצערות חשמליות שמאפשרות קוויקשיפטר מקורי, מספר מצבי מנוע ובקרת אחיזה רב שלבית. ב-CFMOTO מציינים את משקל המנוע, שיחד עם תיבת ההילוכים שוקל 54 ק"ג, ולטענתם מהווים משקל נמוך יותר מאשר מתחרה הטריפל בדמותו של הטריומף, ומגיעים למשקל מלא של 195 ק"ג עם מיכל דלק של 15 ליטרים.
השלדה עשויה מפלדה, כשהזרוע האחורית מאלומיניום. בולמי הקאיאבה (KYB) מאפשרים כיוונון כשהמזלג ההפוך מלפנים הוא בקוטר 41 מ"מ. יש חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. מערכת הבלימה מספקת שני דיסקים בקוטר 300 מ"מ מלפנים עם קליפרים של J.Juan ודיסק יחיד של 240 מ"מ מאחור. יש כמובן ABS. בסיס הגלגלים נמדד ב-1,400 מ"מ.
מבחינת אלקטרוניקה יש צג TFT, פנסי LED וכאמור בקרת אחיזה רב-שלבית. המחיר לא ידוע בשלב זה, אך הוא צפוי להיות הנמוך בקטגוריה, כלומר פחות מ-60 אלף ש"ח, אם התמחור לישראל יישאר כמו שהוא.
ה-CFMOTO 675SR-R טרם הוצג רשמית, אך זה צפוי לקרות לקראת חודש נובמבר הקרוב.
הימאהה XT500 ייזכר בספרי ההיסטוריה כאחד מהאופנועים החשובים ביותר וגם ככזה שניצח את ראלי הפריז דקאר. פעמיים.
נתקלנו בו על דפי האתר כשסיקרנו את ההיסטוריה של ה'טנרה' (Ténéré), כי הוא זה שנתן את ההשראה לאותו XT600 טנרה שכיום מוכר בכלל כטנרה 700 המצליח. עכשיו זה הזמן לתת רק לו את הבמה. ומגיע לו.
בשנת 1975 הציגו בימאהה את 'סדרת ה-500' שהציעה שני דגמים רלוונטיים לשטח המדברי והאורבני: TT500 אנדורו ו-XT500 דו-שימושי (שהוצג שנה לאחר מכן), וגם ה-SR500 לכביש. שלושתם נכנסו היישר אל תוך עידן המנועי הדו-פעימתיים וחלקו מנוע 4 פעימות מקורר אוויר פשוט ומוצלח עם צילינדר אחד בנפח של 499 סמ"ק. באופן מעניין זה היה מנוע הארבע פעימות השני בלבד של ימאהה, והיו לו גל-זיזים עילי יחיד, שני שסתומים וקרבורטור צנוע בקוטר של 32 מ"מ. 32 כוחות סוס הניעו אותו ב-6,500 סל"ד ו-4 קג"מ דחפו אותו ב-5,500 סל"ד. את המנוע העירו לחיים דרך רגלית התנעה, כשחמישה הילוכים הספיקו להביא אותו למהירות מרבית של כ-160 קמ"ש שנעצרו בעזרת שני בלמי תוף פשוטים.
הימאהה XT500 המקורי לצד ה-XSR700 XTribute
ה-XT500, עליו נתמקד הפעם, קיבל את השראתו מה-DT-1 של ימאהה עצמה, ויועד, כאמור, לתת מענה לכביש ולשטח המדברי. הוא הגיע עם חישוק קדמי בקוטר 21″ ואחורי 18″, ועליהם צמיגי שטח. המזלג הקדמי (שנראה כיום צנום ושברירי) סיפק מהלך גלגל של 195 מ"מ, בעוד האחורי סיפק 160 מ"מ. גובה מושב של 840 מ"מ ומרווח גחון של 215 מ"מ סיפקו את הפלטפורמה להצליח במקומות בהם מתחריו התקשו, בטח עם משקל מלא שלא עבר את ה-150 ק"ג עם מיכל דלק של כ-9 ליטרים.
לא רק סיפק את הפלטפורמה, אלא גם הצליח בה. סוכן של ימאהה צרפת – ז'אן קלוד אוליבר, לימים נשיא ימאהה צרפת – החל להתחרות עם ה-XT500 הפרטי שלו במרוצי מדבר ארוכי טווח. בשנת 1979 הוא כבר היה חלק מקבוצת ימאהה למרוץ הפריז-דקאר המיתולוגי, שנה שבה זכו בשני המקומות הראשונים. ואם פעם אחת יכולה להיחשב כמקרית, אז בשנה לאחר מכן אופנועי הימאהה XT500 כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים. מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. בהחלט מרשים.
ה-XT500 נשאר על פס הייצור עד לשנת 1981, ונמכרו ממנו במהלך השנים מאות אלפי יחידות שסיפקו צרכים יומיומיים בחווה, בדרך לעבודה וכאופנוע שיכול גם להתחרות ולנצח. הצלחה אדירה. כמו כל אופנוע טוב, מתחריו שאפו להיות טובים יותר והוא החל להתיישן יחסית במהירות כאשר קל ואמין כבר לא סיפקו את הסחורה באולמות התצוגה. הנפח עלה לשנה ל-550 סמ"ק, ושנה לאחר מכן כבר קיבלנו את הטנרה הרשמי הראשון – XT600Z של 1983. אחד האופנועים החשובים ביותר של ימאהה, שלא הגיע כמובן לישראל באופן סדיר, ואל תתבלבלו עם ה-XT500 'המודרני' של לימודי הנהיגה בשנות ה-90.
צפו בימאהה XT500 האישי בפרק של Harry's garage:
כך נראו אופנועי הדקאר של 1979וכך של 1982 (צילום: אביעד אברהמי)
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, נפח 895 סמ"ק, 105 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 9.48 קג"מ ב-6,750 סל"ד, יחס דחיסה 13.1:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת מונוקוק מפלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 230 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,270 מ"מ, בסיס גלגלים 1,590 מ"מ, גובה מושב 870 מ"מ (אופציה ל-815, 835, 870 ו-890 מ"מ), מיכל דלק 14.5 ל', משקל 219 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17, צריכת דלק במבחן: 17.2 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה (כביש, גשם, דינמיק, אנדורו פרו), ABS להטיה עם ניתוק אחורי, בקרת אחיזה להטיה ניתנת לניתוק, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT בגודל "6.5, חיבור לטלפון ולמדיה, פנסי LED, ידיות מחוממות, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, שקע USB
צפו בווידאו – ב.מ.וו F 900 GS במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
ה-F 800 GS הוצג בשנת 2008 והיה חלופה זולה וקלה יותר לעיכול של ה-GS הגדול, שהיה אז בנפח של 1,200 סמ"ק יקרים וכבדים. במקום מנוע בוקסר בולט היה טווין מקבילי עם 85 כ"ס. עשור לאחר מכן, בשנת 2018, הוצג ה-F 850 GS (גם בגרסת אדוונצ'ר) ששדרג אותו לגמרי, עלה בעוד 10 כ"ס והפגין – יחד עם קודמו – נוכחות גדולה במדי כוחות הביטחון של מדינת ישראל. בשנת 2020 פוצלה משפחת דגמי ה-850, כאשר הוצג הב.מ.וו F 900 XR – אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים יחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F 900 R הנייקד. רק ה-GS נשאר בודד בנפח עד ליישור קו העכשווי, כאשר מנוע הטווין המקבילי של אחיו הגיע לכאן עם 895 סמ"ק, 9.4 קג"מ ו-105 כ"ס – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F 850 GS הקודם.
בב.מ.וו לא רק התמקדו בחדר הכושר, אלא גם עשו עבודה עם דיאטנית קלינית שטיפלה במסה הכללית. המשקל ירד ב-14 ק"ג משמעותיים שירדו בעיקר ממערכת הפליטה החדשה של אקרפוביץ' הקלה ב-1.7 ק"ג, ממיכל הדלק החדש מפלסטיק (קל בלא פחות מ-4.5 ק"ג) ומהשלדה והזרוע האחורית (2.4 ק"ג פחות), מה שמביא את משקלו ל-219 ק"ג.
הדור החדש של ה-F-GS קיבל מזלג קדמי חדש של שוואה בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ ואפשרויות כיוון מלאות. הארגונומיה שונה עם רגליות רחבות ונמוכות ב-20 מ"מ, כידון גבוה יותר ב-15 מ"מ ומיכל דלק צר. כל אלו נועדו למקד ולשפר את היכולות בשטח.
ב.מ.וו F 900 GS – מכוון חזק לשטח
כמו בעבר יש שלושה דגמים החולקים את הפלטפורמה (עם רמות אבזור שונות לכל דגם), כאשר השנה הבידול הרבה יותר משמעותי – כולל בעיצוב שונה לכל אחד מהם. גרסת האדוונצ'ר של ה-F 900 GS מגיעה עם מיכל דלק מוגדל בנפח 23 ליטרים ואבזור רב, כמו מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED. כמו ה-F 750 GS אשר השתמש באותו המנוע של ה-F 850 GS אך עם הספק מופחת, יש את גרסת ה-F 800 GS. בניגוד לחישוק ה-21″ הקדמי בגרסאות ה-900, כאן יש חישוקי 19″ ו-17″ מלפנים ומאחור בהתאמה. המנוע כאן (כאמור, בנפח 895 סמ"ק) מתחזק גם באותם 10 כ"ס ומציע 87 כ"ס ואופציה לגרסה מוגבלת הספק המתאימה לרישיון A1. הבולמים משונמכים עם מזלג קדמי קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ופחות מהלך ואפשרות לכיוון עומס קפיץ בלבד מאחור. השנה נוסף כאן מסך TFT חדש בגודל 6.5″, כמו אחיו הגדולים.
ביצועים
כבר חמש שנים שאנחנו מכירים את המנוע שכאן, והוא מתייצב לעבודה עם התכונות שגרמו לנו להעריך אותו בעבר – וזה הרבה כוח זמין בכל סל"ד ומנוע סופר-גמיש, כזה שמאפשר לשים בהילוך שישי ולשכוח מהחלפות הילוכים. לעומת מנוע ה-850 של ה-GS (ובוודאי מנוע ה-800 הישן) יש כאן שיפור משמעותי. ברוב הרכיבות ניתן לעבוד בשורט שיפטינג ולהחליף הילוכים הרבה מתחת ל-5,000 סל"ד. הקוויקשיפטר מתפקד נפלא במהירויות האלה. כשרוצים או צריכים לנצל את כל 105 הסוסים ומושכים את המנוע לסל"ד גבוה מקבלים תאוצה טובה מאוד שמסתיימת מעל 200 קמ"ש. בכדי לרדת משם יש מערכת בלמים מצוינת, שמציעה רגש ועוצמה טובים מאוד.
המנוע הוא מרכיב אחד שמספר את הסיפור של ההתנהגות הדינמית, וברוח הדגמים האחרונים של ב.מ.וו יש כאן דגש על התנהגות ספורטיבית. ה-F 900 GS הוא אופנוע זריז שיודע לשנות כיוון בזריזות ובקלות, חרף מידת החישוק הקדמי. זה לא משפיע על היכולת לשמור על יציבות מרשימה ומשרה ביטחון בקו ישר, ולמעשה בכל מהירות. במעבר הצר בין רכבים בפקק, בסמטאות העיר או בכביש המהיר הוא נטוע, יציב ובטוח.
מנוע גמיש, חזק בקצה
מערכת המתלים טובה ויודעת לספוג את הזעזועים והמכשולים בכביש, אבל כחלק מהמיתוג החדש של ב.מ.וו היא גם קשיחה, קשיחה יותר ממה שמורגלים באדוונצ'רים של היצרן הבווארי. הפרונט מספק סיפור דרך מפורט של כל מה שקורה בכביש ובשטח, שזה בדיוק התכונה שאנחנו מחפשים ברכיבה ספורטיבית, כאשר המחיר של דיווח מפורט שכזה הוא התעייפות בשלב מסוים. שלא תבינו אותנו לא נכון, האופנוע נוח, אין תלונות כאן, אבל למי שמורגל בב.מ.וו מפנק יש כאן שינוי תפיסה. הוא בהכרח יהיה פחות נוח מקודמו, אבל זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם בתמורה ליכולת הכוללת. נדגיש שמדובר כאן על גרסה שמראש מכוונת לשם, ואם תרצו יותר רכות אז אפשר לבחור בגרסאות האחרות.
לאן בדיוק היא מכוונת? אז לשטח. ושם יש הפתעה גדולה. יכולות המנוע ומערכת ההילוכים מספקות חווית רכיבה מהנה על המצע הרך. כמו בכביש, אפשר להתגלגל ולטייל על גל המומנט עם הילוך אחד גבוה ממה שתכננתם או לדחוף קדימה וחזק ולשלוט על הפרונט או על הגלגל האחורי עם המצערת המדויקת. הבולם האחורי מצמיד את הגלגל לקרקע ועוזר ביצירת האחיזה החשובה, אבל כשהקצב יעלה הוא יבעט קצת בישבן האופנוע ויזכיר שבכל זאת מדובר על אדוונצ'ר גדול וכבד.
מחיר כל הכיף הזה יבוא לידי ביטוי בטווח רכיבה יחסית מוגבל שהכניס אותנו לתחנת הדלק בערך בכל 250 ק"מ של רכיבה. הסיבה לכך היא שילוב של קצב רכיבה ונפח מיכל דלק, נסבל, אבל עדיין זה יכול להציק.
מכוון חזק לשטח
איך זה מרגיש?
לקבלת רושם ראשוני צריך לתפוס את החושים הרלוונטיים, כאשר העיצוב – ובטח הצביעה מאירת העיניים של גרסת המבחן – בהחלט עושה לנו את זה עם ממד רוחב צר, שלדת הזנב החשופה, מושב האנדורו השטוח, תאורת ה-LED האיכותית ואיכות הגימור הגבוהה. לסעיף השמיעה יש את אגזוז האקרפוביץ' הנובח, ולסעיף התחושה יש את המנוע, שמבחינה מספרית אובייקטיבית אינו חזק יותר ממתחריו, אבל הוא יודע למתוח כל שריר מ-105 כוחות הסוס שלו ולהטיס את הרוכב קדימה. המנוע גמיש ועדין בתנועה הצפופה בכביש וביער הצפוף, וחזק ובועט כשמבקשים ממנו.
ועכשיו נתייחס לכל מה שחורג במידה מסוימת מגבולות הגזרה של ב.מ.וו-אדוונצ'ר:
תנוחת הרכיבה ב-F 900 GS נוחה למדי ומחלקת את העומס בצורה טובה בין הידיים, הישבן והרגליים. אבל המבנה הצר והקשיח של המושב מתחיל לעייף לאחר כמה שעות של רכיבה, והוא גם מגביל ביכולות ההרכבה, כאשר למורכב אין הרבה מקום ואין איפה לאחוז. האופנוע מגיע במקור עם מיגון רוח לא מתכוונן, ובאופן מובן זה תמיד יהיה פשרה, כאשר המשקף עושה עבודה סבירה בלהסיט את הרוח, שמגיעה בסוף לקסדה ולגוף הרוכב. היעדר מיגון הרוח מגביל את המהירות הנוחה לאורך זמן לסביב 150-140 קמ"ש, כאשר המנוע יכול הרבה יותר. יתרון שמצאנו בתנוחת הרכיבה הוא האפשרויות לזוז על האופנוע – גם קדימה אחורה וגם לצדדים – מה שמאפשר לרוכב להיות שותף פעיל ברכיבה ספורטיבית.
משנה גישה והופך לקשוח
כשהקצב עולה כל המכלולים התומכים נמצאים שם לעזור. בין אם זה הבולמים שלא מתעוותים בעומס ומאפשרים לבלום חזק אל תוך הפנייה, להטות במהירות ונחישות, להיצמד בדיוק אל הקו הנדרש ולצאת החוצה בביטחון מלא. לבימר שאיתנו יש יכולות גבוהות בכבישים מפותלים, שקצת הופרעו בגלל צמיגי השטח שהורכבו על אופנועי המבחן. כל מה שכתבנו עד כה הוא מה שגרם ל-GS לפרוח בשטח. תנוחת הרכיבה, המוביליות של הרוכב על האוכף, המנוע, הבולמים, הבלמים. ב.מ.וו רוצים שתרדו לשטח ועשו כמעט הכל כדי לאפשר את זה. למה כמעט? כי הם עדיין דבקים בחישוק 17″ מאחור שמעט מגביל את יכולות הספיגה ומעבר המכשולים. גם בשטח הוא קשוח, ובגלל זה דווקא מי שירכב מהר וחזק ירגיש יותר בשליטה מאשר מי שרק יתגלגל ויהנה מהנוף. הוא פחות לטיולים, למרות שכמובן שאין בעיה לעשות את זה, ויותר לרכיבות כיף מלאות אדרנלין.
סביבת הרוכב איכותית ומבהירה בדיוק על מה יושבים, ומובלת עם מסך TFT חד וברור, ביחד עם בתי המתגים המוכרים משאר דגמי ב.מ.וו, הגריפים והידיות האיכותיות. זה אופנוע פרימיום וזה בא לידי ביטוי במה שנוגעים ובאיך שמרגישים. לא התייחסנו עד כה לאלקטרוניקה ולבקרות שיש על ה-F 900 GS וטוב שכך. כי זה רק אומר עד כמה המערכות איכותיות, כשהן עובדות ולא מפריעות. תכלס אין הרבה מצבים שניתן לכוון ואי אפשר לשלוט על כל פרמטר בנפרד, מה שלפעמים יותר מבלבל ממועיל.
איכות של ב.מ.וו, והצביעה מרשימה
סיכום ועלויות
משפחת ה-900 חשובה מאוד עבור ב.מ.וו משום שמדובר על סגמנט פופולרי. ה-F 900 GS נכנס לשם כשהוא מחליף אופנוע שלא פחות חשוב עבור ב.מ.וו. כלומר יש כאן הרבה על המאזניים. הגרסה שכאן שונה משום שלא מדובר על אבולוציית דגם כפי שקורה בגרסת האדוונצ'ר או ה-800 החדשים. כאן זה דגם חדש לגמרי שרוצה למשוך מצד אחד את הרוכבים שרוצים יותר יכולות שטח מהאדוונצ'ר שלהם ופוזלים לכיוון דוקאטי, ק.ט.מ-הוסקוורנה או טריומף. מצד שני הם גם רוצים להיות נאמנים ללקוחות הבית ומספקים כאן משהו שלא היה לפני כן – ב.מ.וו-אדוונצ'ר איכותי וקשוח, מאד קשוח.
אבל חוץ מהקשוח יש פה גם אופנוע מצוין, בעל מנוע חזק, גמיש, יעיל ושימושי, ועם התנהגות דינמית מעולה ומהנה על האספלט או מחוצה לו. ב.מ.וו קלאסי שנותן תחושה מוצקה ומהודקת של איכות ושלמות, ושבו כל המכלולים מדברים באותה השפה עם האלקטרוניקה וכל אלו משתפים ותומכים ברוכב.
מנעד המחירים מתחיל ב-86 אלף ש"ח לגרסת ה-800 ומטפס עד 130 אלף ש"ח ל-ADV הגדול. אנחנו בחנו, כאמור, את ה-F 900 GS המרכזי, שהגיע ברמת גימור 'PASSION' הכוללת את הצביעה מאירת העיניים שכאן ועולה 118 אלף ש"ח, כשיש גרסה מעט פחות מאובזרת ב-2,000 ש"ח פחות. בעתיד צפויה להיחשף גם גרסת אנדורו קרבית יותר.
מי שיבחר ב-F 900 GS כדאי שיעשה זאת בשביל לרדת לשטח, כי על הכביש יש טובים יותר, בעיקר בתוך הבית. מחוץ לאספלט יש ל-900 יכולות גבוהות ופוטנציאל גדול מאוד לכיף. המחיר הוא הנוחות היחסית, טווח הנסיעה ואיכות החיים הנמוכה יותר על הכביש וביום יום (שוב, יחסית). אנחנו אוהבים את הגישה הזאת של ב.מ.וו וחייבים לומר שהתרשמנו עמוקות מה-F 900 GS בזכות השילוב של השטח-שטח-שטח-כביש.
ברויאל אנפילד מציגים את הגרילה 450 – גרסת הסקרמבלר המבוססת על ההימליאן 450 החדש.
לאחר הטיזר מלפני שבועיים מציגים ברויאל אנפילד באופן רשמי את הגרילה (Guerrilla) 450, אשר מהווה את גרסת הסקרמבלר במשפחת ה-450 החדשה ומיועד להתחרות באופן ישיר בטריומף סקרמבלר 400X החדש. הבסיס, כאמור, הוא ההימליאן 450 החדש, כשכאן מייעדים אותו לרכיבת כביש בלבד.
רויאל אנפילד גורילה 450
באופן טבעי יש כאן שימוש במנוע צילינדר יחיד החדש בנפח 451 סמ"ק , ולראשונה מרויאל אנפילד – מקורר נוזל. הנתונים זהים, כאשר המנוע מפיק 40 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-4 קג"מ. יש 4 שסתומים וגל זיזים עילי כפול (DOHC), הזרקת דלק ותיבת ההילוכים בת 6 מהירויות. בגורילה ניתן לבחור בין שני מצבי רכיבה – ספורט ואקו.
השלדה הראשית זהה להימליאן, כאשר שם היא חדשה לגמרי. השוני העיקרי בין הגרסאות נמצא בזווית ההיגוי, בשלדת הזנב ובזרוע האחורית. זווית ההיגוי צומצמה ב-4° (21.1° בגורילה) לטובת היגוי זריז יותר. שלדת הזנב וכן הזרוע האחורית קצרים במעט, מה שמקצר את נתון בסיס הגלגלים ב-40 מ"מ לסך של 1,440 מ"מ. החישוק הקדמי בקוטר 21″ הוחלף למידה בקוטר 17″, ויש את אותו הקוטר גם מאחור, כשמידות הצמיגים הם 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור. לטובת המיקוד על יכולות הכביש, מהלכי הגלגל של 200 מ"מ בהימליאן קוצרו משמעותית ל-140 מ"מ מלפנים ו-150 מ"מ מאחור, כשמזלג השוואה הקדמי בקוטר 43 מ"מ נטול יכולות כיוונון ולבולם האחורי יש אפשרות לכיוון עומס קפיץ. גובה המושב עומד על 780 מ"מ והמשקל המלא על 184 ק"ג.
מבחינת אבזור יש כמובן מערכת ABS המחויבת על-פי התקנות, מסך TFT עגול ומודרני עם קישורית לסלולר ופנסי LED היקפיים.
הרויאל אנפילד גרילה 450 ממוצב כגרסת הסקרמבלר במשפחת ה-450 וגם כגרסת הכניסה או הבסיס. זה מתבטא גם במחיר אשר נמוך באירופה בכ-900 אירו לעומת ההימליאן 450. אם נשווה את המחירים לישראל, שכאן ההימליאן עולה 37 אלף ש"ח (לגרסת הבסיס) אזי נצפה למחיר סביב 35 אלף ש"ח ומטה. נעדכן בהמשך במועד ההגעה לישראל ובמחירו המדויק.
בשישי הקרוב, 19.07.2024, ייערך בפתח-תקווה אירוע של מועדון החמש שבו יושקו שני אופנועים נוסטלגיים משופצים משנות ה-70 וה-80.
אירועי מועדון החמש הם תמיד חזרה לפיסת שפיות ולזמנים בהם הכל נראה פשוט יותר וטוב יותר. מחר, יום שישי 19 ביולי, ייערך אירוע פתיחת עונת הקיץ של החטיבה הדו-גלגלית, ובו ייחשפו לקהל שני אופנועים משנות ה-70 וה-80, שכמו בכל שחזור עמלו רבות על-מנת להחזירם לאותם הימים בהם היו צעירים וחדשים.
האופנועים המשופצים שיוצגו ויסופר סיפורם הם הווספה ולוצ'ה מודל 1976 של חבר המועדון צחי שם-טוב והפנטיק טריאלמטיק מודל 1984 של חבר המועדון איציק זכריה.
ניתן יהיה לראות ולגעת ברכבים ובאופנועים נוספים 'מפעם' שיגיעו לתת כבוד ולשמוע סיפורי מור"ק מעניינים, כאשר כל זה יקרה במתחם יכין סנטר שבפתח תקווה החל מהשעה 17:00. הכניסה חופשית.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-MT-09 החדש ל-2024, כולל גרסת ה-SP הקרבית.
הפלטפורמה המכאנית של ה-MT-09 החדש כמעט לא השתנתה: המנוע הוא ה-CP3 בנפח 889 סמ"ק, מותאם יורו 5 ומפיק 119 כ"ס ו-9.5 קג"מ. הוא מוזן על-ידי מצערות חשמליות, ויש שלושה מצבי רכיבה. חידוש מעניין הוא תעלות אוויר המגיעות מתיבת האוויר אל החלק העליון של מיכל הדלק ומביאות את סאונד המנוע אל הרוכב – בדומה למה שנעשה בדור האחרון של ה-MT-10. בהחלט קונספט מעניין של ימאהה – להביא את רעש המנוע ישירות אל קסדת הרוכב במקום דרך מערכת הפליטה אל כל הסביבה.
העניין הבולט ביותר ב-MT-09 החדש הוא העיצוב, כשהדור הרביעי מקבל מסיכת חזית חדשה וחדה יותר עם פנס LED קטן וצמד פסי LED צידיים, כיסוי מיכל דלק חדש, וזנב חדש וחד יותר, כשלטענת ימאהה העיצוב בהשראת אופנועי המוטוקרוס מסדרת ה-YZ. מתיחת הפנים מגיעה אחרי ביקורות רבות שקיבל הדור השלישי על העיצוב, ובמיוחד על המסיכה הקדמית.
ימאהה MT-09 – דור רביעי ל-2024
יחד עם העיצוב משפרים בימאהה את הארגונומיה, כשמושב הרוכב והמורכב חדשים, רגליות הרוכב החדשות זזו 30.5 מ"מ אחורנית ו-9 מ"מ למעלה, כשניתן לכוון את גובה הרגליות ל-2 מצבים, והכידון ממוקם נמוך יותר ועם אפשרות כיוון ל-2 מצבי מרחק. כל אלו הופכים את תנוחת הרכיבה למעט ספורטיבית יותר. בנוסף, המיקום החדש של הכידון מאפשר זווית צידוד כידון גדולה יותר מבעבר, ויש רגליות בלם והילוכים חדשות.
ה-MT-09 החדש מקבל משאבת בלם קדמית רדיאלית של ברמבו, שמצטרפת לקליפרים הרדיאליים. בנוסף, המזלג ההפוך בעל הכיוונים המלאים מקבל סט-אפ חדש, וכך גם הבולם האחורי. האופנוע מקבל את צמיגי הברידג'סטון S23 החדשים.
בגזרת האלקטרוניקה, את מסך ה-TFT בגודל "4.3 שעל קוטנו התלוננו במבחן הדרכים מחליף כעת מסך חדש ומודרני בגודל "5, כמובן עם חיבור לטלפון הנייד ולאפליקציה של ימאהה, עם שיקוף שיחות והודעות ועם מערכת ניווט המשתקפת מהאפליקציה. יש גם בית מתגים חדש השולט על המסך, וכולל כפתורי כיוון לניווט וכפתור מרכזי לבחירה.
בנוסף, בימאהה משפרים את הבקרות האלקטרוניות מבוססות ה-IMU, וכעת יש בקרת אחיזה, בקרת החלקה, מערכת ABS להטיה, בקרת ווילי ובקרת סטופי. פרט לכך יש ביטול אוטומטי למאותתים, בקרת שיוט, וכן הדור השלישי של הקוויקשיפטר של ימאהה הפועל לשני הכיוונים.
ה-MT-09 SP לצד הגרסה הרגילה
גרסת ה-SP הקרבית יותר משתפרת גם היא ל-2024, כשבימאהה מציגים מספר שינויים משמעותיים גם בין הדור היוצא והדור החדש של גרסת ה-SP. כך למשך, ה-SP מקבל לשנת 2024 קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם Stylema, וכן מערכת בולמים איכותית יותר מבעבר עם פרונט של קאיאבה בעל הידראליקה איכותית יותר וכיוונים מלאים, וכן ציפוי DLC לצינורות הבולם. גם הבולם האחורי משתפר, ובשני הצדדים יש כעת קפיצים קשיחים יותר.
בתחום האלקטרוניקה, גרסת ה-SP מציעה מעתה מצב ניהול חדש – Track – בנוסף לשלושת המצבים של הגרסה הרגילה, שבו הרוכב יכול לכוון בעצמו את מאפייני המנוע והבקרות השונות. הכיוונים מתבצעים ממסך ה-TFT החדש בגודל "5, כשלמסך החדש יש גם תצוגה נוספת ייעודית ל-SP. פרט לכך, גרסת ה-SP מקבלת מפתח קרבה KEYLESS לעומת מפתח רגיל בגרסה הרגילה.
המחירים:
ימאהה MT-09 – מחיר 74,985 ש"ח
ימאהה MT-09 SP – 84,985 ש"ח
אירוע ההשקה והמכירות יתקיים מחר, יום חמישי 18.7.24 בשעה 20:30, בסניף ימאהה TLV ברחוב שוקן 7 בתל-אביב.
