Blog

באיטלג'ט מציגים כמהדורה מיוחדת את הדארגסטר 700 – שילוב של  קטנוע עם נתונים ומכלולים של אופנוע ספורטיבי. 

האיטלג'ט דראגסטר, קטנוע בעיצוב רובוטריקי-איטלקי, הוצג בתערוכת מילאנו של שנת 2019 עם מנוע ארבע פעימות מקורר נוזל בשני נפחים: 125 סמ"ק עם 14.7 כ"ס ב-10,000 סל"ד ומומנט של 1.3 קג"מ ב-7,750 סל"ד, כאשר המשקל הכללי של האופנוע עומד על 108 ק"ג, ו-200 סמ"ק, המספק 18 כ"ס ב-8,250 סל"ד ו-1.8 קג"מ ב-6,250 סל"ד. המשקל עומד על 112 ק"ג. התמסורת היא רציפה (CVT – וריאטור). נתוני המכירות מדברים על אלפי יחידות שנמכרו באירופה עצמה.

בתערוכת מילאנו לפני כשנתיים הציגו את ה-#E01 החשמלי לשימוש עירוני ואת הדראגסטר 500GP עם 43 כ"ס ועם שישה הילוכים. שניהם טרם הגיעו לייצור סדרתי, כשבשנה שעברה הוצג עוד אב-טיפוס בדמותו של הדראגסטר 559. הכיוון היה ברור, ובשני המקרים נקבו באיטלג'ט את שנת 2024 כשנת החשיפה. וכעת זה מגיע.

רק שהפעם הנפח גדל והמנוע השתנה. הדראגסטר 700 – ספק קטנוע ספק אופנוע – מגיע עם מנוע של קוואסאקי (למרות שמגיע רשמית מבנלי וה-TRK702) – טווין מקבילי מקורר נוזל בנפח של 698 סמ"ק, שמפיק כאן 68 כ"ס ב-8,500 סל"ד (מעט פחות מה-70 כ"ס המקוריים ומעט יותר בסל"ד) וכ-7 קג"מ. המהירות המרבית נקובה ב-190 קמ"ש, שמגיעים דרך תמסורת הילוכים בת 6 מהירויות. כן, עם קלאץ' ורגלית הילוכים כמו באופנוע. מערכת הפליטה כפולת הקנה של אקרפוביץ' יוצאת מתחת למושב האחורי.

לדראגסטר 700 חישוקי 15″ עם צמיגים במידת 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור, ומערכת בלימה של ברמבו עם שני דיסקים מלפנים בקוטר 270 מ"מ ועוד יחיד מאחור בקוטר 230 מ"מ. נתון המשקל היבש עומד על 190 ק"ג, ומיכל הדלק מכיל 16 ליטר. שלדת צינורות פלדה חשופה בחלקה ומתחברת אל מזלג הפוך של מרזוקי עם משכך היגוי ובולם אחורי של אוהלינס. אגב, מתלה קדמי לא קונבנציונלי עם ציר היגוי הנפרד ממערכת הבולמים הקדמית – ISS (ר"ת Independent Steering System) – שמקבילה בזווית שלה לקרקע ומאפשרת לנטרל את השפעת הכביש על ההיגוי – לא הוצגה כאן. המבנה הזה כן הוצג בגרסאות התצוגה.

באיטלג'ט מציעים גרסה ראשונה המוגבלת ל-700 יחידות במחיר של 15 אלף אירו, כאשר גרסה סדרתית תופיע במהלך שנת 2025 במחיר נמוך מעט יותר. ההזמנה באתר איטלג'ט.

לאחר שישה חודשים אל תוך שנת 2024 , ולמרות המלחמה וחוסר הוודאות הכלכלי, ניתן לומר שהשוק הדו-גלגלי בישראל שומר על יציבות יחסית. בששת החודשים הראשונים של 2024 נרשמו בישראל 10,958 כלים דו-גלגליים חדשים, בקצב שנתי של כ-20 אלף כלים. זוהי ירידה של כ-4% ביחס לתקופה במקבילה ב-2023, שבה נמכרו 11,420 כלים חדשים. בתקופה המקבילה ב-2022 נמכרו כ-11,200 כלים (סיכום שנתי – בקישור), כך שכאמור, השוק הדו-גלגלי יציב.

הנתון הזה לא מפתיע, והוא משקף היטב את מצב הכבישים העמוסים והסתומים. כל מי שרוכב או נוהג בכבישי ישראל, בעיקר באזור המרכז והערים הגדולות, רואה ומרגיש את כמות כלי הרכב הבלתי נתפסת שממלאת את הכבישים שהולכת וגדלה משנה לשנה. הכבישים הלכה למעשה סתומים, ונהגים רבים מבינים שבהיעדר תחבורה ציבורית ראויה, הפתרון הזמין, המיידי, המהיר ואף הזול ביותר לכאוס התחבורתי השורר בכבישי ישראל הוא כלי דו-גלגלי, ואכן מדי שנה יש נהגים רבים שעוברים לדו-גלגלי – במקום הרכב הפרטי או בנוסף.

אגב, הכאוס והצפיפות על כבישי ישראל בשילוב מזג האוויר המעולה עם מעט מאוד ימי גשם בשנה, אמורים למשוך הרבה יותר נהגים לדו-גלגלי, ולדעתנו פוטנציאל השוק הישראלי הוא 40 אלף כלים בשנה – אופנועים וקטנועים – רובם לתחבורה בסיסית וחלקם לפנאי.

המותג הנמכר ביותר במחצית הראשונה של שנת 2024 הוא כרגיל סאן-יאנג, ממנו נמכרו 2,352 כלים – ירידה של כ-10% ביחס לשנה שעברה, אז נמכרו בתקופה המקבילה 2,607 כלים. במקום השני הונדה, שמבססת את מעמדה כיצרנית היפנית הגדולה בישראל ומוכרת 2,161 כלים בקצב שנתי של יותר מ-4,000 כלים. הגדילה של הונדה בשנים האחרונות נובעת מליין כלים רחב ואיכותי – החל מקטנועים קטנים, דרך קטנועים בינוניים (פורצה 350, ADV350), מקסי-סקוטרים פופולריים (X-ADV750, פורצה 750), אופנועים קטנים ובינוניים, ועד אופנועים גדולים בסגמנטים שונים (אדוונצ'ר, נייקד, ספורט), וכן מאסטרטגיה ארוכת טווח שנבנתה עקב בצד אגודל, והעבודה עליה החלה כבר לפני 7 שנים ויותר.

במקום השלישי ימאהה, עם 1,954 אופנועים וקטנועים במחצית הראשונה של שנת 2024 – מספרים דומים לאלו של השנים האחרונות, כך שביחס לשוק ימאהה מגדילה במעט את נתח השוק שלה. רביעית קימקו הטייוואנית עם 1,025 כלים.

ראוי לציין את דוקאטי, שמכרה במחצית הראשונה 102 כלים – מהם כ-50 כלים לכוחות הביטחון (דזרט X ליס"מ ומולטיסטראדה V4 לאגף התנועה), וכן את רויאל אנפילד, שמכרה 113 כלים במחצית הראשונה של 2024 וממשיכה לבנות קהל רוכבים. גם ווג מבססת את מעמדה בישראל עם 99 כלים בשישה חודשים.

שוק הכלים החשמליים עדיין לא מתרומם, כשבחצי השנה הראשונה של 2024 נרשמים כ-600 כלים חשמליים – מתוכן 137 כלים של סורון (פליי-בייקס לשטח), 105 טיווין ו-82 ניאו. השאר הם הרבה מאוד מותגים, רובם ככולם סינים, שמייצרים קטנועים חשמליים באיכות כזו או אחרת. נכון למחצית הראשונה של 2024 זירו ואנרג'יקה, שמייצרות אופנועים חשמליים איכותיים, נעלמו מהרשימה. הסיבות לדשדוש בתחום החשמלי, בטח בהשוואה לתחום הרכב – שם החשמל פורח – הן בעיקר טווחי רכיבה קצרים וזמני טעינה ארוכים.

שוק אופנועי האנדורו מספק בשנים האחרונות תמורות מרתקות. אחרי הגידול העצום של העשור האחרון, עם 5 שנות שיא רצופות של יותר מ-1,300 כלים בשנה ועם התרסקות בכמעט 50% ב-2023 ל-720 כלים בלבד – בשנת 2024 השוק מתחיל להתאושש. 454 אופנועי אנדורו נמכרו בישראל בששת החודשים הראשונים של 2024, אם כי הנתון עדיין מהווה סטיית תקן ועדיין לא מאוזן. במהלך ששת החודשים הללו עדיין נמכרים דגמי 2023, ולעתים גם דגמי 2022, אשר נרשמו על שם יד יבואן ונספרו בדו"חות של השנים הקודמות. יחד עם זאת, הצפי הוא לסביב 1,000-900 כלים בשנה כאשר השוק יתייצב בשנה – שנתיים הקרובות.

ק.ט.מ היא המובילה במכירות אופנועי אנדורו, כשהיא מוכרת בששת החודשים הללו 285 כלים – כ-63% מהמכירות בשוק האנדורו. הוסקוורנה עם 70 כלים, שהם כ-15%. בטא וגאס גאס עם ירידה עצומה – 21 ו-3 כלים בהתאמה, אם כי בבטא היו בעיות מלאי בגלל המלחמה, ובגאס גאס עדיין מוכרים דגמי 2023 ו-2022 רשומי יד. פנטיק נכנסת יפה לשוק עם 25 כלים, וגם TM רושמת 18 כלים. שרקו עם 23 כלים ורייחו עם 5.

מכירות מחצית ראשונה של 2024 לפי מותגים

• סאן-יאנג – 2,352
• הונדה – 2,161
• ימאהה – 1,954
• קימקו – 1,025
• קוואסאקי – 443
• ק.ט.מ – 402
• פיאג'ו – 385
• ב.מ.וו – 264
• QJ מוטורס – 193 (מתוכם 10 חשמליים)
• סוזוקי – 165
• בנלי – 116
• רויאל אנפילד – 113
• דוקאטי 102
• ווג – 99
• הוסקוורנה – 95
• OM – עם 58
• אפריליה – 57
• טריומף – 53
• CFMOTO – עם 44
• פיג'ו – 44
• פנטיק – 39
• זונטס – 29
• סקאיי טים – 27
• שרקו – 23
• SWM סין – 23
• בטא – 21
• TM רייסינג – 18
• אינדיאן – 14
• הארלי דיווידסון – 11
• בנדה – 8
• מוטוגוצי – 7
• רייחו – 5
• MV אגוסטה – 4
• קובא – 4
• גאס גאס – 3
• קיוואי – 2

מכירות כלים חשמליים מחצית ראשונה של 2024 לפי מותגים

• סורון – 137
• טיווין – 105
• ניאו – 82
• בליץ – 35
• גופל – 34
• יאדה – 30
• וימוטו – 26
• גיאנגסו – 19
• סיילנס – 19
• נרבה – 17
• לוקיי – 16
• בואו – 15
• זאפ – 14
• LV טונג – 10
• QJ מוטורס – 10
• הורווין – 7
• סנטרו – 7
• דוהן – 6
• טרומקס – 6
• תודיי סאנשיין – 4
• סטמה – 1
• קאופן – 1

רן יוחאי בהישג חסר תקדים: מסיימת במקום השישי והחמישי בסבב השני של אליפות העולם במרוצי אספלט לנשים, שרץ במקביל לסופרבייק העולמי.

הישראלית הצעירה רן יוחאי מתחרה העונה ב-WCR – אליפות העולם למרוצי אספלט לנשים, אליפות חדשה שרצה במקביל לאליפות הסופרבייק העולמית. האופנועים כולם הם ימאהה R7 הבנויים בספציפיקציות זהות, שאותם מריצות קבוצות שונות שלוקחות חלק מאליפות העולם. בין הרוכבות המובילות: אנה קראסקו, שהייתה אלופת העולם ב-SSP 300, ומריה הררה – גם היא רוכבת מצטיינת. רן יוחאי מתחרה תחת קבוצת 511 Terra&Vita.

בסבב הראשון שהתקיים במיזאנו סיימה רן יוחאי במקום השמיני גם במקצה הראשון וגם בשני, כשאחרי הסבב הראשון היא דורגה 7 בדירוג הכללי. בסוף השבוע התקיים הסבב השני מתוך שישה – במסלול דונינגטון פארק באנגליה, ובתנאים לא עקביים – לעתים על מסלול לח ולעתים יבש. זו הייתה הפעם הראשונה של יוחאי במסלול דונינגטון פארק.

סוף השבוע התחיל במקצה חימום בן 20 דקות, ואחריו מקצה דירוג. למקצה האימון עלתה יוחאי בסט-אפ לא נכון – צמיגי גשם על מסלול יבש. במקצה הדירוג היא כבר קיצצה 7 שניות, ודורגה במקום ה-9 – שיפור מהסבב הראשון, וכאמור על מסלול שאותו היא לא מכירה. את מקצה החימום של שבת בבוקר ניצלה יוחאי לשפר את הזמנים ולזמן מסלול נוסף.

במרוץ הראשון, בשבת בצהריים, רן זינקה מהמקום התשיעי על הגריד, והייתה חלק מהדבוקה השנייה, כשהדבוקה הראשונה כללה את 5 הרוכבות המובילות. בהחלטה אסטרטגית יוחאי החליטה להישאר במקום ה-9 ולתת לרוכבות שלפניה לעשות טעויות, וכך אכן היה, כשלקראת סיום המקצה יוחאי משפרת מיקומים ועוברת להוביל את הדבוקה ,ומסיימת במקום השישי המאוד מכובד.

בראשון בבוקר הקבוצה ביצעה שינויי סט-אפ לאופנוע כדי לעזור בבלימות החזקות. הסט-אפ עזר לבלימות, אבל פגע באפשרות לשמור על הקו בפניות המהירות כשהאופנוע מרחיב את הקו. הזינוק למרוץ היה לא טוב, כשיוחאי מאבדת את הדבוקה השנייה כבר בהקפה הראשונה. אולם בהמשך יוחאי החלה לצמצם את הפער, לייצר עקיפות ולעבור מהמקום התשיעי למקום החמישי בסיום המרוץ, כשהיא שוב מובילה את הדבוקה השנייה.

זוהי התוצאה הטובה ביותר של רן יוחאי העונה, והיא מפגינה עקביות בגרף השיפור. התוצאות המעולות בסוף השבוע בדונינגטון פארק ממקמות אותה במקום ה-5 בדירוג הכללי, כשהרבה זרקורים מופנים אליה בזירה הבין-לאומית.

בשיחה שערכנו עם רן יוחאי לאחר המרוץ היא נשמעת מרוצה מאוד – גם מהתוצאה וגם מקצב השיפור.

הסבב הבא יתקיים במסלול פורטימאו שבפורטוגל בסוף השבוע של 9.8.24. נעדכן.