בימאהה יעדכנו את כלל סדרת ה-MT-09 בעלת מנוע ה-CP3 לעמידה בתקנות זיהום האוויר יורו 5, ובין היתר יגדילו את נפח המנוע ולצד זה את ההספק.
בימאהה יעדכנו את מנוע ה-CP3 של סדרת דגמי ה-MT-09 על-מנת לעמוד בתקנות פליטת המזהמים יורו 5. נפח מנוע הטריפל הנוכחי, שכאמור נקרא CP3, עומד על 847 סמ"ק, והוא מספק 115 כ"ס. הגדלת הנפח תעלה אותו לכ-890 סמ"ק, והוא יקבל תוספת של עוד 4-3 כ"ס להספק המרבי. סדרת ה-900 כוללת את ה-MT-09, שגרסתו העדכנית הוצגה בשנת 2017 (למבחן עליו – כאן), הניקן המיוחד (מבחן – כאן), הטרייסר 900 וה-XSR900 (מבחן – כאן)
בימאהה עדיין לא יצאו בהכרזה רשמית, אך תמונת מצב שהתקבלה במסמכים שהוגשו לרשות התחבורה על-ידי ימאהה, המגדירים תחת שם הקוד 'MTN890D' דגם חדש אשר יוצג בחודשים הקרובים. אנו מניחים שבימאהה גם יעדכנו במקביל את מערכות האלקטרוניקה והבטיחות המתבססות על יחידת מדידה אינרציאלית IMU ופיצ'רים נוספים כמו מסך TFT לדוגמה, לצד עיצוב מעודכן לכל ליין הדגמים, ואולי אף שיפורים מכאניים.
הדגמים החדשים ייחשפו רשמית בשבועות הקרובים, ואנו נהיה כמובן הראשונים להביא את המידע.
דגם מבחן של ב.מ.וו חושף כצפוי שהבווארים מעדכנים את דגם הנייקד מקורר האוויר שלהם על-מנת שיעמוד בתקנות פליטת המזהמים העדכנית, ומקבל שינויי עיצוב קטנים.
כך נראה ה-R nine T של 2021
גרסת מבחן של דגם ה-R nine T פיור נתפסה בעדשת הריגול של המגזין הגרמני MOTORRAD, ומביאה את סדרת הדגמים, עם מנוע הבוקסר מקורר האוויר-שמן שמפיק 110 כ"ס, לעמוד בתקנות יורו 5 לפליטת מזהמים הנכנסת לתוקפה ב-1 בינואר 2021 לכלים שכבר מיוצרים (נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2020 לכלים חדשים).
אין שינויים מרחיקי לכת בדגם שאנו רואים, למעט פנס LED קדמי שונה ומערכת הפליטה הכפולה הדומה לסקרמבלר, שמותקנת בגרסת הפיור (PURE) הספרטנית יותר שאנו רואים בתמונות, ושמגיעה נכון להיום עם מפלט יחיד. הגיוני מאוד להניח שסדרת הדגמים תתחדש בבקרות האלקטרוניקה והבטיחות העדכניות ביותר.
פרטים נוספים ייחשפו בחודשים הקרובים, לקראת הצגתו של הדגם המחודש, ככל הנראה, בסוף השנה. נמשיך לעדכן.
בהונדה מעדכנים את שלושת דגמי ה-500 סמ"ק החשובים והפופלריים, שמקבלים את תקן יורו 5 הנדרש וכן צבעים חדשים.
שלושת דגמי ה-CB500 החשובים של הונדה, בעלי מנוע הטווין המקבילי, מקבלים את עדכון היורו 5 לפליטת מזהמים ברכבים דו-גלגליים. באופן מעניין שלושתם ממשיכים להציג את אותם נתוני הספק ומומנט – 47.6 כ"ס ב-8,600 סל"ד ו-4.38 קג"מ ב-6,500 סל"ד – למרות שעל הנייר התקנות אמורות לחנוק עוד יותר את המנוע ולהחלישו. משפחת ה-500 נחשפה ב-2012, יצאה לשווקים ב-2013 כשהיא מותאמת למדרגות הרישוי האירופאיות החדשות ועודכנה בדור שני ב-2016. לקראת 2019 בהונדה שדרגו את המשפחה הפופולרית שוב.
האדוונצ'ר בשלישייה, ה-CB500Xשנמכר ב-135 יחידות בישראל במחצית השנה הראשונה, קיבל את מרבית העדכונים האחרונים. לשנת 2021 שלדת הזנב תגיע בצבע אדום, כמו אחיו הגדול, ה-CRF1100L אפריקה טווין, ויוצעו עוד שלושה צבעים בגוונים שונים: אדום, שחור ולבן.
דגם הנייקד, ה-CB500F, מקבל שתי אופציות צבע חדשות, בעוד דגם הספורט, ה-CBR500R, אינו מקבל אף עדכונים גרפיים, אם כי בהונדה טוענים שנעשתה התייעלות אווירודינמית לדגם.
שלושת דגמי ה-500 העדכניים יגיעו לישראל כדגמי 2021.
ביום שישי האחרון הציגו בהונדה את ה-CBR600RR החדש עם אלקטרוניקה מתקדמת, עם עיצוב חדש ואווירודינמי הכולל כנפונים, ועם מנוע משודרג, אך ככל-הנראה לא יביאו אותו לאירופה. מה הסיבות לכך והאם זה ישתנה?
בשנת 2016, כשהודענו על סיום דרכו של ה-CBR600RR האחרון, כתבנו שאופנועי הספורט עברו בשני העשורים האחרונים אבולוציה מהירה. מאופנועי כביש ספורטיביים הם הפכו למכונות מרוץ מושחזות – חוקיות לכביש עם פנסים ומראות ואלקטרוניקת על-חלל מעולם המרוצים, כך שלמעשה אופנועי הספורט המודרניים מתאימים בעיקר למסלול, אבל גם ל'משוגעים לדבר' שמוכנים להקריב המון ברכיבה יום-יומית על מנת לקבל את התחושות של אופנוע ספורט בסופי שבוע. משני הסוגים לא נשארו הרבה רוכבים, אגב.
במקביל לאבולוציה של אופנועי הספורט, שוק האופנועים העולמי עבר תמורות רבות, ואופנועים רבים מספקים היום ביצועי כביש ברמה גבוהה מאוד, קרובים לאלו של אופנועי ספורט ובתנאים מסוימים אף גבוהים מהם – למשל נייקדים, סופר-נייקדים, ואפילו אופנועי אדוונצ'ר מוטי כביש. מהסיבה הזו רוכבים רבים נטשו את אופנועי הספורט, שהיו פופולריים במיוחד בשנות ה-90 אל תוך שנות ה-2000, ועברו לסגמנטים שבעבר נחשבו לנחותים, אולם היום, כאמור, מספקים ביצועי כביש מעולים מבלי להקריב מאום בנוחות.
דבר לא השתנה מאז, ואם כבר אז הקצין לשני הכיוונים.
ה-CBR600RR המשיך להימכר במדינות מסוימות בארצות הברית, שגמישות יותר בנושאי זיהום האוויר, וככל הנראה אלו גם יכולים תאורטית לזכות ב-RR החדש. רק ששם הבעיה היא שה-CBR1000RR-R, האח הגדול והחדש, ימכר סביב 16,500$ (גרסת ה-SP תעלה 28,000$), בעוד המחיר המשוער של ה-600 החדש אמור להיות סביב 13,000$. פער מחירים קטן מדי שאינו מצדיק הקמת מערך שיווק מיוחד עבורו שם.
לגבי אירופה, פה המכשול הוא תקנות יורו 5 העדכניות. ביפן ובאוסטרליה מתכנסים עדיין לפי יורו 4, ובשלב זה מתאים להונדה להתחיל את השיווק במדינות אלו. בקצרה, יורו 5 מהדק את ההגבלות על פליטת מזהמים ומוסיף לאופנועים עוד מסנני חלקיקים, ממירים קטליטיים גדולים יותר, וכפועל יוצא מערכות פליטה גדולות, כבדות, שקטות ומסרסות יותר. הדבר מייקר במעט את האופנועים, מכביד עליהם מבחינת משקל, מחליש אותם מבחינת הספק ומוסיף עוד הרבה רגולציה והתעסקות יקרה.
מסגמנט ה-600 הספורטיבי באנגליה לדוגמה, נמכרו בשנת 2019 110 יחידות ימאהה R6 ו-101 יחידות קוואסאקי ZX-6R. ננחש שזה המצב גם בשאר אירופה, כלומר גם אם בהונדה ישקיעו את כל המאמצים בהתאמת ה-CBR600RR לשוק האירופאי, הם לא צפויים להשיג מספרים שגבוהים מאלף יחידות בשנה, בכל אירופה. מצד שני, אחרי ששלטו באליפות הסופרספורט העולמית (600 סמ"ק) במרבית שנות ה-2000, לא סופרים את הונדה מאז האליפות האחרונה שהשיגו בשנת 2013. ימאהה על הפסגה בשלוש שנים האחרונות (ולפני כן קוואסאקי) – וגם זה משהו שבטוח מציק למישהו בהונדה. בטח אחרי כל מה שהשקיעו בפיירבלייד החדש, שכולו נבנה וכוון לדבר אחד – אליפות הסופרבייק העולמית.
אנחנו זורקים כאן הנחה, שמבוססת אך ורק על התחושות שלנו כרגע שנובעות מקריאת השטח וניסיון העבר: בהונדה יישרו קו עם תקנות יורו 5 בשנה הקרובה ויציגו את ה-CBR600RR כדגם 2022 באירופה ובישראל. נכון שאם כן עדיין מדובר על מספר יחידות בודדות שיימכרו בישראל, אך עם מציאות שמספקת לנו שלושה מסלולים בישראל – זה בהחלט אחד האופנועים שהיינו רוצים לראות בנוף המקומי. אופטימיות טובה לנשמה, אז למה לא.
ימאהה, דוקאטי, MV אוגוסטה, ב.מ.וו ובטא הודיעו על חזרה מלאה לפעילות ולייצור, כששאר החברות יחזרו גם כן לפעילות בימים הקרובים.
מרבית המפעלים הגדולים ברחבי העולם נדרשו לשמוע להנחיות ולסגור את הפעילות, מה שהביא את כלל תעשיית האופנועים המרכזית לעצירה. אולמות תצוגה בישראל ובעולם נסגרו גם כן, וכמרבית המשק הקפיאו את המלאים. בימים האחרונים אנו מקבלים הודעות על חזרת התעשייה לשגרה חדשה ('שגרת קורונה'), בה העבודה היצרנית תיעשה בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי והנחיות משרדי בריאות ארציים.
חלק מהיצרניות כבר הודיעו שיקדישו את המשך שנת 2020 לייצוב המאזנים ויישור קו עם הגברת הייצור לצורך עמידה בהזמנות קיימות, ובמקביל שחרור מלאים קיימים שיושבים במחסנים בגלל עצירת המסחר. פעילות הזרמת חמצן תבוא על חשבון פעילויות קצה, כמו תערוכות גדולות לדוגמה, כפי שכבר הודיעו ק.ט.מ וב.מ.וו שלא ישתתפו השנה בתערוכות הגדולות. החזרת המפעלים לפעילות היא בהחלט חדשות טובות בתעשיית האופנועים. נושא נוסף שעלה לאחרונה הוא דחיית תקנות זיהום האוויר יורו 5 לכלים שכבר מיוצרים – תאריך התאמתם הוא מ-1.1.2021 – משום שהתעשייה 'נתקעה' כרגע עם מלאי גדל והולך של כלים המותאמים לתקנות הישנות יותר, והיצרנים לא מצפים שיצליחו למכור אותם בזמן. נושא זה טרם קיבל מענה, ונמשיך כמובן לעקוב אחריו.
בקוואסאקי לא ימשיכו את ייצורו של ה-ZX-14R (שנקרא אצלנו ZZR1400), שמייצג אצל היצרנית את מלחמת הכוח והמהירות שניהלו נגד סוזוקי והונדה בעשור הקודם.
בשנת 2006 הציגו בקוואסאקי את טיל הקרקע-קרקע שלהם אל מול ההונדה סופר בלאקבירד והסוזוקי היאבוסה (שאינו מיוצר עוד, כמו ההונדה, למרות השמועות על תחייתו). ה-ZX-14R, שהחליף את ה-ZX-12R, הציע קרוב ל-200 כ"ס, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות, ומהירות מרבית של 300 קמ"ש ויותר. בשוק האמריקאי הוא נקרא ZX-14R, אולם בשוקים האירופאים, ובכלל זה הישראלי, הוא נקרא ZZR1400. אגב, האגדה מספרת שיש עורך של מגזין אופנועים ישראלי, שעל ZZR1400 הוא סגר בפעם הראשונה בחייו 300 קמ"ש…
בשנת 2012 המפלץ הירוק שודרג ועודכן בעוד 3 כ"ס, מערכת ABS, בקרת אחיזה ומצבי רכיבה כסטנדרט, והוא עבר מקצה שיפורים נרחב ב-2017. ה-ZZR1400 / ZX-14R נשאר בתפריט הדגמים למרות שכל התהילה עברה ממנו לדגם ה-H2 המודרני ומותאם התקנות.
בתחילת ינואר 2020 תיכנסנה לתוקפן תקנות זיהום האוויר יורו 5 המחמירות, והן אלו ששמו את הגולל על הדגם האחרון במשולש הכוחות שהרכיב את הקטגוריה המהירה הזו. גלגלי ההיסטוריה אינם עוצרים.
הקוואסאקי ZZR1400 בכבישי ישראל בעשור הקודם – נוסטלגיהקוואסאקי ZZR1400 דגם 2017
עולם האופנועים עומד בפני מהפכה נוספת: בינואר 2020 תיכנסנה לתוקף תקנות יורו 5 לפליטת מזהמים ברכבים דו-גלגליים, וזה יקרה 3 שנים בלבד אחרי כניסתן לתוקף של תקנות יורו 4 – שעשו גם הן מהפכה לא קטנה.
מהפכה ראשונה – יורו 1, 2 ו-3
אם מסתכלים על ההיסטוריה, הרי שהחל מ-1997 החל האיחוד האירופאי להילחם בזיהום אוויר מכלים דו-גלגליים, כשב-1999 נכנסו לתוקף תקנות יורו 1. עד כניסתן לתוקף של תקנות יורו 3 בשנת 2007, המלחמה העיקרית הייתה בפליטת מזהמים רעילים ממנועים – תחמוצת פחמן (CO), פחמימנים (HC – חלקיקי דלק ושמן לא שרופים), ותחמוצות חנקן (NOx) – כשתקנות יורו 3 הורידו את הערכים של שלושת המזהמים הללו לערכים נמוכים מאוד.
על מנת לעמוד בתקנות יורו 3, היצרניות נאלצו לשפר משמעותית את מערכות ההזרקה וניהול המנוע, וכן את טכנולוגיות הבעירה בתוך תאי השריפה – שנובעות בין היתר ממשטרי זרימה בראש המנוע. בנוסף, אל מערכות הפליטה התווספו ממירים קטליטיים תלת-דרכיים אשר הורידו עוד יותר את רמות המזהמים בגזי הפליטה.
תקנות יורו – הולכות וחונקות את המנועים
מהפכה שנייה – יורו 4
תקנות יורו 4, שכאמור נכנסו לתוקף מלא ב-1.1.18 (החל מ-1.1.17 כלים חדשים חויבו לעמוד בתקנות, ואילו החל מ-1.1.18 גם כלים קיימים חויבו לעמוד בהן), היו השלב הבא והלכה למעשה היוו את המהפכה השנייה. מעבר להפחתה נוספת בכמות המזהמים – מה שדרש מערכות ניהול מנוע מדויקות יותר ומערכות פליטה גדולות ומסרסות יותר – נוספו לתקנות גם חובת מחזור אדי דלק ממיכל הדלק בזמן חניה, מערכת דיאגנוסטיקה עצמית דור 1 (OBD1), חובת מערכת ABS לכלים בנפח של מעל 125 סמ"ק, וכן דרישה שגם אחרי 20,000 ק"מ המערכות תתפקדנה כחדשות וכמות המזהמים תעמוד בתקן.
אם תיקחו למשל כלי קיים, שיצא לשווקים לפני 2017 (יורו 3) וממשיך בייצור אל תוך 2018 ו-2019 (יורו 4), תגלו שב-2018 נוספו לו שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב – לאבחון תקלות ועדכוני תוכנה, קניסטר חיצוני למחזור אדי דלק, ואם הכלי הגיע עם אופציה למערכת ABS – הרי שמ-2018 ה-ABS מגיע כסטנדרט וכחובה על-פי התקנות החדשות.
יותר טכנולוגיה – גם אלקטרונית וגם מכאנית
מהפכה שלישית – יורו 5
עדיין לא התאוששנו מתקנות יורו 4 וההשלכות שלהן על האופנועים והקטנועים שעליהם אנחנו רוכבים, וכבר מגיעות אלינו במהירות תקנות יורו 5. התקנות החדשות תיכנסנה לתוקף ב-1.1.2020 לכלים חדשים, ואילו כלים שכבר מיוצרים יצטרכו לעמוד בתקן החל מ-1.1.2021.
תקן יורו 5 בראש ובראשונה מהדק את ההגבלות על פליטת מזהמים. כך למשל רמת ה-CO תרד מרמה מקסימלית של 1.14 גרם/ק"מ ביורו 4 ל-1.00 ג'/ק"מ ביורו 5, רמת ה-HC תרד מ-0.17 ל-0.10 ג'/ק"מ, ואילו רמת ה-NOx תרד מ-0.09 ל-0.06 ג'/ק"מ (טבלה מלאה בתחתית הכתבה) בנוסף לאלה, תקנות יורו 5 תגבלנה לראשונה כמות חלקיקים חומציים מזהמים ל-0.045 ג'/ק"מ, כשבתקנות הקודמות לא הייתה התייחסות לחלקיקים שאינם תחמוצות פחמן (CO), תחמוצות חנקן (NOx) ופחמימנים (HC). המשמעות היא עוד מסנני חלקיקים, ממירים קטליטיים גדולים יותר, וכפועל יוצא מערכות פליטה גדולות, כבדות, שקטות ומסרסות יותר, אבל גם תצרוכת דלק נמוכה יותר.
תקן יורו 5 גם מחייב כאמור מערכת לקליטת אדי דלק ממיכל הדלק – כמו ביורו 4, כשאדי הדלק שנקלטים בקניסטר, שעשוי פחם ופחמן פעיל, מוחזרים אל המנוע בעת שהוא מונע מחדש. אוקי, עד כאן אין חדשות מרעישות.
תקן יורו 5 גם מתייחס לאורך החיים של הגבלת המזהמים. אם עד יורו 3 רק אופנועים חדשים שיצאו מהמפעל היו חייבים לעמוד בהגבלות המחמירות על פליטת מזהמים, ולאחר הרכישה הרוכב יכול היה לעשות כאוות נפשו, הרי שביורו 4 כבר ישנה הגבלה נוספת של 20,000 ק"מ שבהם האופנוע או הקטנוע חייבים לעמוד בתקנות מבחינת פליטת מזהמים. בתקנות יורו 5 הלכו צעד נוסף קדימה, והכלים יהיו חייבים לעמוד בתקנות על הגבלת המזהמים לכל אורך חייהם – ללא הגבלת גיל או ק"מ. המשמעות – יהיה קשה יותר להתקין מערכות פליטה פתוחות ומשוחררות. ראינו את התהליך הזה ביורו 4, כשיצרניות מערכות הפליטה שחררו לשווקים דודים שאמנם קלים יותר, אבל הם שקטים מאוד ועומדים בתקנות זיהום האוויר, והתהליך הזה ימשיך ויתחזק גם אל יורו 5.
ממירים קטליטיים – יגדלו ביורו 5
OBD II
אבל לא הכל פועל לרעת הרוכבים. אחד הדברים החשובים שיורו 5 יביא איתו הוא תקן מחייב למערכות דיאגנוסטיקה לרשת מחשבי האופנוע – השלב השני של OBD (ר"ת On-Board Diagnostics).
השלב הראשון התחיל ב-2017 ו-2018, עם יישום תקנות יורו 4, והוא חייב את היצרניות לשנות את מערכות ניהול המנוע כך שיהיה בהם שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב לצורך קריאת קודי תקלות ועדכוני תוכנה. לחלק מהיצרניות היה שקע כזה בדגמים כאלו ואחרים, אולם תקן OBD1 של יורו 4 כבר חייב את היצרניות בקודי תקלות קבועים – בדומה למה שקורה בתחום הרכב כבר יותר מ-20 שנה.
השלב השני – OBD2 – כבר יחייב את היצרניות לספק שקע דיאגנוסטיקה אחיד וקודי תקלות אחידים – בדיוק כמו שיש בתחום הרכב ה-4 גלגלי. המשמעות היא אבחון תקלות אחיד לכל האופנועים והקטנועים, בניגוד גמור למה שקורה עכשיו – שלכל יצרנית יש את החיבור הייחודי שלה ואת התוכנה הייחודית שלה. אחרי יורו 5 יהיה כאמור שקע אחיד ותקן אחיד, כך שכלי אבחון בסיסי יאפשר לאבחן תקלות ניהול מנוע וניהול אופנוע (מחשב ניהול מנוע, מחשב ABS, מחשב לוח שעונים וכו') בכל האופנועים והקטנועים.
זה לדעתנו מהלך מעולה שיעשה סדר בתחום אבחון התקלות ויאפשר לכל רוכב לרכוש תקע דיאגנוסטיקה OBD II עם קישורית בלוטות', ולבצע הליך דיאגנוסטיקה לאופנוע שלו ולכל אופנוע אחר על-ידי אפליקציה לטלפון הנייד – בדיוק מה שקורה בתחום הרכב כבר שנים ארוכות.
יחד עם זאת, חלק מהכלים יקבלו החרגה לתקן OBD II החדש. אופנועי טריאל ואנדורו למשל, וייתכן שגם קטנועים קטנים, לא יחויבו בשלב הראשון בתקן OBD II. כרגע מדברים באיחוד האירופאי על אזור 2022, ואולי אפילו 2024 – אז יחויבו גם אופנועים אלו במערכת הדיאגנוסטיקה, או שיימצא עד אז פתרון אחר.
עניין נוסף שקשור למערכת ניהול המנוע הוא האבחון העצמי. בכל מערכת ניהול מנוע תהיה מערכת ניטור ובקרה על גזי הפליטה, שתדליק נורת תקלה בלוח השעונים במקרה ובו פליטת המזהמים גבוהה מהמותר. יחד עם זאת, האירופאים מבינים שטכנולוגיה כזו לא זמינה עדיין לכל היצרניות, ולכן התכנון הוא לחייב את מערכת הניטור והאבחון העצמי רק ב-2025. גם במקרה הזה, לאופנועי טריאל ואנדורו תינתן החרגה והם לא יהיו מחויבים במערכת הניטור.
2 פעימות – הגבלות קשות
כבר ראינו איך תקנות זיהום האוויר הלכו וסגרו על מנועי 2 פעימות ככל שהתקדמו התקנים. כעת, עם יורו 5, יהיה אפילו קשה יותר למנועי 2 פעימות לעבור את התקנות. בק.ט.מ והוסקוורנה כבר פתרו את זה על-ידי מערכות הזרקת דלק אלקטרוניות – שעברו את יורו 4 בקלות, ועם כיוון כזה או אחר עשויות גם לעבור את יורו 5. שאר היצרניות תצטרכנה לעבור גם הן למערכות הזרקה אלקטרוניות, שכן כמו שנראה עכשיו, אין להן סיכוי לעמוד בתקנות יורו 5 עם קרבורטורים, גם אם יגבילו את המנועים אפילו יותר מעכשיו. צפו למערכות הזרקת דלק לאופנועי אנדורו דו-פעימתיים גם מבטא, שרקו, גאס גאס ו-TM – עד שנת 2021.
פליטת מזהמים מקסימלית והתניות נוספות לאורך תקנות יורו
