בעופר-אבניר משיקים סניף קונספט בתל אביב שמאגד את כל המותגים האיטלקיים שתחת פיאג'ו.
בעופר-אבניר משיקים סניף קונספט שנקרא Motoplex, ומאגד תחת קורת גג אחת את כל המותגים האיטלקיים השייכים לקבוצת פיאג'ו ומיובאים ארצה: פיאג'ו, וספה, אפריליה ומוטוגוצי. בנוסף יש סיפורי מולטימדיה ותצוגות אינטראקטיביות, אשר מסבירות את על המותג – מההיסטוריה ועד למגוון המוצרים שעובר דרך ההתאמה האישית.
הסניף מעוצב על-ידי המפרט של פיאג'ו עצמה, ותמצאו בו אולם תצוגה לאופנועים וקטנועים חדשים, אביזרים שונים לרוכב וללייף-סטייל, ציוד רכיבה ממותג של היצרנים וכן של אבזריון, בר טרקלין ומרכז הדרכה לשירות.
המוטוגוצי NTX650 היה אדוונצ'ר שהוצג בסוף שנות ה-80, עם מנוע וי-טווין בנפח 650 סמ"ק שהפיק 50 כוחות סוס, ועם מיכל דלק ענק של 32 ליטר.
בשנת 1984 הוצג הV65 TT, כאשר ה-TT היה קיצור של Tutto Terreno, שזה All terrain – לכל שטח. הוא נולד כדי להתחרות במוביל הקטגוריה – הב.מ.וו R 80 GS. האדוונצ'ר הזה, שקיבל השראה ממרוצי הפריז דקאר, זכה להצלחה יחסית בישראל – למרות אמינות נמוכה מאוד. הוא גם היה אופנועו הפרטי של שודד הבנקים המפורסם – האופנובנק.
בשנת 1988 הציגו במוטוגוצי את מחליפו, והחליפו גם את השם. ה-NTX (ר"ת Nuevo Tipo Cross – דגם חדש משוטט בתרגום חופשי) – שנמכר במקביל ל-TT לתקופה קצרה – אימץ עוד יותר את אופנת הפריז דקאר והציג עיצוב מרשים יותר מקודמו עם פיירינג קדמי, מושב גבוה, מיכל דלק ענק שהכיל 32 ליטר, ומכלולים טובים יותר.
מנוע הווי-טווין של קודמו המשיך לכאן – בנפח 643 סמ"ק, מקורר אוויר, עם צמד קרבורטורים ושני שסתומים לצילינדר, כאשר כאן הורכב גל זיזים חדש. 50 כוחות סוס (48 כ"ס ב-TT) ב-7,000 סל"ד ו-5 קג"מ ב-4,000 סל"ד סובבו את הגלגל האחורי באמצעות גל הינע וחמישה הילוכים, והמהירות המרבית עמדה על 164 קמ"ש. החישוק הקדמי היה בקוטר 21″, והוא שוכך בעזרת מזלג טלסקופי בקוטר 42 מ"מ של מרזוקי, כאשר מאחור היה חישוק בקוטר 18″ עם צמד בולמים שהגיעו עם כיול קשיח יותר. בלמי הברמבו הורכבו מדיסק יחיד בקוטר 260 מ"מ מלפנים ועוד אחד בקוטר זהה מאחור. המשקל היבש עמד על 170 ק"ג. לצד מנוע בנפח 350 סמ"ק, הייתה גם גרסת 750 סמ"ק, עם הספק דומה ל-650 אך עם יותר מומנט, ששירתה במשטרת איטליה וקיבלה גם חישוקים קטנים יותר לטובת שימושי כביש.
המוטוגוצי NTX650 לא ממש הצליח לעמוד מול המתחרים מאירופה ויפן, והוא סיים את תפקידו בשנת 1993. הוא זכה להצלחה יחסית בעיקר באיטליה, אך מעולם לא היה רב מכר. בסך הכל הוא היה אופנוע כביש מוצלח, עם יכולות מסוימות על שבילים, עיצוב מרשים ואמינות טובה יותר מקודמו. הוא נמכר גם בישראל, אך בכמויות קטנות יותר מאשר ה-V65 TT.
מוטוגוצי משחררים בתערוכת מילאנו את כל הפרטים על ה-V100 מנדלו החדש שנחשף לראשונה לפני כחודשיים.
מוטוגוצי חוגגת השנה 100 שנים להיווסדה, ומציגה דגם חדש לציון האירוע – V100 מנדלו. החשיפה הייתה בחודש ספטמבר האחרון, אך במוטוגוצי שמרו את הפרטים המלאים עד לתערוכת מילאנו. אפשר להגיד שה-V100 מביא את מוטוגוצי ליישר קו עם דגמי התקופה של שאר היצרניות – עם המנוע מקורר הנוזל והאלקטרוניקה המודרנית.
מוטוגוצי V100 מנדלו
המנוע הוא וי-טווין עם גל ארכובה אורכי וזווית של 90° בין הצילינדרים, גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים – והחידוש, כאמור, הוא קירור הנוזל. לא סתם הדגשנו את קירור הנוזל, שכן זהו חידוש משמעותי עבור מוטוגוצי, שדוגלים בתצורת קירור אוויר למנוע. נפח המנוע עומד על 1,042 סמ"ק, והמנוע מפיק 115 כוחות סוס ו-10.6 קג"מ, כאשר 90% מנתון המומנט זמין כבר מ-3,500 סל"ד. יש מצמד רטוב מופעל הידראולית, והנעה דרך גל הינע.
השלדה הקומפקטית בנויה מצינורות פלדה, ויש זרוע אחורית חד-צידית, עם בסיס גלגלים של 1,486 מ"מ. למנדלו כנפונים אווירודינמיים אקטיביים מתכווננים על מיכל הדלק, שנפחו 17.5 ליטרים. זווית הכנפונים נעה גם לפי מצב ניהול המנוע הנבחר, ויכולה להסיט ולהפחית עד 22% מהתנגדות האוויר על הרוכב. המשקף הקדמי מתכוונן גם הוא.
מערכת האלקטרוניקה מיישרת קו עם התקופה, כשיש יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) בשישה צירים, יחד עם בקרת אחיזה בכמה מצבים, ABS להטיה, בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע, 3 מפות ניהול מנוע ו-4 מצבי רכיבה. יש פנסים מתכווננים לפנייה, ויש מסך TFT בגודל 5″. הגרסה הבכירה מגיעה עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס, מדגם SMART EC 2.0, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, ידיות מחוממות וקישורית לסלולר דרך המסך.
המוטוגוצי V100 מנדלו צפוי להגיע לישראל במהלך השנה הבאה. מחירים טרם נקבעו.
המוטוגוצי קליפורניה הוא קרוזר גדול שהתחיל את דרכו כדגם למשטרת התנועה בלוס אנג'לס והמשיך לדגם שקיים עד היום עם מנוע 1,400 סמ"ק.
מוטוגוצי חוגגים השנה 100 שנים, מאז הדגם הראשון שהוצג בשנת 1921. אחד הדגמים החשובים בספר ההיסטוריה של החברה הוא בכלל קרוזר גדול שביסס את מעמדו באחד השווקים הדו-גלגליים הגדולים בעולם. מוטוגוצי היא אחת מיצרניות האופנועים האיטלקיות הוותיקות ביותר באירופה. היצרנית, שנוסדה ב-15 במרץ 1921, החלה את דרכה תחת עמנואל פארודי (Emanuele Vittorio Parodi), בנו ג'יורג'ו, וקרלו גוצי (Carlo Guzzi), שבחרו את סמל הנשר לזכרו של חברם ג'ובאני ראבלי (Giovanni Ravelli), שנהרג בתאונת טיסה שנתיים לפני כן.
דגם המשטרה הראשון של 1968
במשך השנים הציעו במוטוגוצי גרסאות צבאיות ומשטרתיות, אך בשנת 1968 הציע יבואן מוטוגוצי האמריקאי למשטרת לוס אנג'לס שני דגמי V7 בנפחי 700 סמ"ק להתנסות. בשנה לאחר מכן טס קצין משטרה אמריקאי למנדלו שבאיטליה על-מנת להתאים עשרה דגמי V7 בנפח 750 סמ"ק לשימוש משטרת התנועה. הדרישות של האמריקאים כללו רגלית צד המוחזרת על-ידי קפיץ, רגלית הילוכים סטנדרטית המופעלת ברגל שמאל (הסדרתיים הופעלו בעקב להעלאת הילוכים ובבהונות להורדה), משטחי דריכה, משקף קדמי חסין קליעים, מושב יחיד ומערכת חשמל לאורות, לסירנות ולקשר משטרתי. דרישה נוספת הייתה היכולת להאיץ מעמידה לרבע מייל בפחות מ-16 שניות, והדגם אכן גמע את המרחק ב-14.3 שניות. עם השנים השתדרג הקליפורניה ל-850T ולאחר מכן ל-T3 (הספרה 3 ציינה שלושה דיסקים לבלימה).
חטיבת ה-'California Highway Patrol' ומחוזות נוספים במשטרת ארצות הברית החלו לרכוש באופן קבוע את הדגמים, כאשר השוטרים העדיפו את הדגם הזה על-פני ההארלים המקבילים שהיו בשירות, כאשר עוד לפני כן, בשנת 1971, הציגו במוטוגוצי גרסה אזרחית אשר נקראה בפשטות – קליפורניה (בתמונה בראש הידיעה – דגם 1974). המנוע היה וי-טווין עם 90° בין שני הצילינדרים ו-2 שסתומים לצילינדר, מקורר אוויר ושמן (רק לשנת 2022 יציגו האיטלקים לראשונה מנוע מקורר נוזל). הנפח המקורי צמח בגרסה השנייה ל-844 סמ"ק עם 59 כוחות סוס ב-6,800 סל"ד, מהירות מרבית של 160 קמ"ש, הינע סופי באמצעות גל-הינע ומשקל רטוב של 245 ק"ג. מערכת הבלימה הייתה משולבת, כאשר ידית הבלם הקדמית הפעילה את הדיסק הימני, ואילו הבלם אחורי הפעיל גם את הדיסק הקדמי השמאלי והדיסק האחורי. הפטנט נחשב למתקדם במחצית שנות ה-70.
עם השנים זכה הקליפורניה, שנמכר גם בישראל במהלך שנות ה-80, לעדכונים רבים, עד לדגם ה-1,400 סמ"ק הנוכחי (שהחליף ב-2012 את גרסת ה-1,151 סמ"ק) עם אותו וי-טווין מקורר אוויר ושמן, פה בנפח 1,340 סמ"ק, 96 כוחות סוס ו-12.3 קג"מ ב-2,750 סל"ד. כיום יש מערכות אלקטרוניקה מודרניות כמו מצערות חשמליות, מפות ניהול מנוע, בקרת אחיזה, בקרת שיוט ותאורת LED היקפית. בשנת 2016, אגב, הוצג עם אותו המנוע ה-MGX-21 – הבאגר הגדול – הנקרא גם 'המבצר המעופף' ומשלב בין קונספט התיור האמריקאי, כלומר באגר גדול עם חזית גבוהה ורחבה וזנב נמוך, לבין הסגנון האיטלקי הייחודי של מוטוגוצי.
כאן דגם 1976הקליפורניה המודרני – דגם 2010-2011מוטוגוצי MGX-21 – הבאגר של מוטוגוצי
מוטוגוצי יציגו בתערוכת מילאנו את ה-V100 מנדלו (Mandello) – דגם ספורט תיור חדש עם מנוע חדש לגמרי בנפח 1,000 סמ"ק ומקורר נוזל.
לפני כשבועיים פרסמנו תמונה מטושטשת של דגם חדש לגמרי ליצרנית האיטלקית הוותיקה מוטוגוצי, שחוגגת 100 שנים להיווסדה. התכנון היה להציג את ה-V100 החדש בפסטיבל מנדלו דל-לריו המסורתי, שאמור היה להיערך החודש, אך הפסטיבל בוטל לאור מגבלות הקורונה. נכון לעכשיו ההשקה הרשמית נדחית לתערוכת מילאנו בחודש נובמבר, אך לפני כן חושפים במוטוגוצי תמונות רשמיות וסרטון של הדגם החדש.
מוטוגוצי V100 מנדלו ב-2 גרסאות
מהפרטים שידועים, ל-V100 מנוע וי-טווין מקורר נוזל חדש, עם זווית של 90° בין הצילינדרים, גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים. הנפח הוא בסביבות 1,000 סמ"ק (כנראה 1,050 סמ"ק), ועם הספק משוער של 120-110 כוחות סוס. לא סתם הדגשנו את קירור הנוזל, שכן זהו חידוש עבור מוטוגוצי, שדוגלים בתצורת קירור אוויר למנוע.
במוטוגוצי לא שחררו פרטים מלאים, אך ניתן לראות עיצוב סולידי ברוח ספורט תיור עם מנח רכיבה זקוף יחסית ומקום מכובד למורכב. עוד ניתן לזהות חישוקי 17″ יצוקים, מסיכה קדמית ומשקף מתכוונן בצורה חשמלית. יש כנפונים, מערכת פליטה נמוכה וקצרה ובולם אחורי במיקום לטרלי-שמאלי ובזווית. ניתן לזהות שתי גרסאות: האחת עם בולמים סמי אקטיביים חשמליים של אוהלינס (המזלג המוזהב) ובלמי ברמבו עם קליפרים רדיאליים. הגרסה השנייה תגיע עם בולמים הידראוליים. אין מידע לגבי האלקטרוניקה, אך קרוב לוודאי שכל הבקרות והאבזור המודרני ימצאו את מקומם על ה-V100 החדש.
כאמור, מוטוגוצי צפויים להציג את ה-V100 רק בתערוכת מילאנו שתתקיים ב-23 בנובמבר. נמשיך לעדכן.
דגם ספורט-תיור חדש עם מנוע חדש בנפח 1,000 סמ"ק – אלו הפרטים שאנו יודעים על המוטוגוצי V100 שיוצג בקרוב.
במוטוגוצי מציינים את שנת 2021 כשנת המאה להיווסדם, לאור העובדה שהדגם הראשון הוצג בשנת 1921. במרץ האחרון פרסמנו תמונת דגם מטושטשת, שנלקחה ממצגת של מוטוגוצי עצמם. תמונת 'ריגול' לא חדש וללא קרדיט, שנלקחה בזמן צילומי קטלוג ככל הנראה, רצה ברשת ומציגה דגם ספורט-תיור חדש הנושא את שם הדגם V100.
לאחרונה פורסם שבמוטוגוצי עובדים על מנוע וי-טווין מקורר נוזל חדש, עם 90° בין הצילינדרים ובנפח של 1,000 סמ"ק, ועם הספק משוער של 120-110 כוחות סוס. סביר להניח הדגם החדש יישא את המנוע המדובר. עוד ניתן לזהות חישוקי 17″ יצוקים, מסיכה קדמית ומשקף קרבי, מערכת פליטה נמוכה, וקצרה ותנוחת רכיבה קרבית יחסית. יש כאלה שמזהים מוטיבים עיצוביים מדגם ה-MGS-01 קורסה הקרבי מתחילת שנות ה-2000.
במוטוגוצי תכננו לחשוף את ה-V100 החדש בפסטיבל מנדלו דל-לריו המסורתי, שאמור להיערך בחודש ספטמבר השנה, אך הפסטיבל בוטל לאור מגבלות הקורונה. קרוב לוודאי שהחשיפה הרשמית תדחה לתערוכת מילאנו הצפויה בחודש נובמבר הקרוב. נמשיך לעדכן.
יתרונות: מנוע גמיש וחלק, אופי, מחיר, אפשרות לקאסטומיזציה
חסרונות: בלם דיסק אחד מלפנים אינו מספיק
שורה תחתונה: אופנוע רגוע וקלאסי עם אופי מיוחד, בסיס מעולה לשינויים אישיים
מחיר: 59,000 ש"ח לגרסת 'סטון'
נתונים טכניים: מנוע V טווין אורכי, 853.4 סמ"ק, 65 כ"ס ב-6,800 סל"ד, 7.4 קג"מ ב-5,000 סל"ד, 6 הילוכים, אורך 2,165 מ"מ, גובה 1,100 מ"מ, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ, גובה מושב 780 מ"מ, משקל 203 ק"ג, צמיגים 100/90-18, 150/80-17, מיכל דלק 21 ל', מזלג טלסקופי בקוטר 40 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, צמד בולמים מאחור 120 מ"מ, דיסק קדמי בקוטר 230 מ"מ עם קליפר 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 260 מ"מ עם קליפר 2 בוכנות
אלקטרוניקה ובקרות: MGCT (Moto Guzzi Traction Control) – בקרת אחיזה דו-שלבית הניתנת לניתוק מלא, ABS עם אפשרות לניתוק, פנס LED
מוטוגוצי V7 ספיישל דגם 2021
לשנת 2021 עדכנו במוטוגוצי את ה-V7 הוותיק, ויצרו למעשה את הדור הרביעי. לשנה זו קיבל הקרוזר את את המנוע של ה-V85 TT אדוונצ'ר ואלקטרוניקה חדשה. עד שנבחן אותו על כבישי ישראל, חברינו מהמגזין היווני bikeit.gr רכבו עליו בהשקה העולמית באיטליה וסיפקו לנו את הרשמים הראשונים.
המוטוגוצי V7 הוא כרטיס הכניסה הקטן, הזול והוותיק לעולם הרטרו-מודרני של האיטלקים, כשה-V7 המקורי הוצג בשנת 1967. למדנו להכיר שהוא מהווה גם בסיס מצוין לקאסטומיזציה והתאמה אישית. בשנת 2017 קיבל הדור השלישי של ה-V7 מספר שיפורים קטנים, אך לשנת הדגם 2021 בוצעו שינויים משמעותיים יותר. ל-V7 שתי גרסאות: סטון (Stone), שהיא הגרסה הבסיסית, מגיעה עם מערכת פנסי LED היקפית ולוח שעונים חדש לשנה זו. אנחנו רכבנו על גרסת הספיישל (Special), אשר מגיעה עם צביעה דו-גוונית, חישוקי שפיצים, תפירות למושב ומערכת פליטה מצופה ניקל.
עוד שינויים חדשים כוללים שלדת פלדה משופרת עם ראש היגוי מחוזק, רגליות הרוכב אשר משנות מעט מיקום, ידיות שמשנות מעט זווית, ומושב הרוכב ארוך במעט. צמד הבולמים האחוריים מבית קאיאבה עברו כיוונון חדש, מידת הצמיג האחורי גדלה ל-150/80 על חישוק 17″, ואילו הקדמי נשאר זהה ב-100/90 על חישוק 18″. יש כיסויי צד חדשים, כמו גם מגן בוץ אחורי ומערכת פליטה חדשה. שינויי הארגונומיה מייצרים תנוחת רכיבה ניטרלית ונינוחה, אשר מתאימה מאוד לאופיו הרגוע של הספיישל.
חידוש נוסף הוא מערכת ה-ABS של קוטיננטל, אשר מאפשרת גם ניתוק מלא. בנוסף, מערכת בקרת האחיזה MGCT (ר"ת Moto Guzzi Traction Control) המאפשרת בחירה בין מצב יבש או רטוב, וכן אפשרות קליברציה (כיול) בהתאם לפרופיל הצמיג המותקן. גם היא ניתנת לניתוק מלא.
חזק יותר ומעודן יותר
את מנוע הווי-טווין הרוחבי (גל ארכובה אורכי) בנפח 744 סמ"ק בדגם הקודם החליף המנוע של ה-V85 TT אדוונצ'ר. מנוע הווי-טווין האורכי בנפח 853 סמ"ק מפיק כאן מספרים נמוכים יותר מדגם האדוונצ'ר. כאן יש 65 כ"ס ב-6,800 סל"ד ו-7.4 קג"מ ב-5,000 סל"ד (לעומת 52 כ"ס ו-6 קג"מ בדגם הקודם של ה-V7), כאשר 80% מהמומנט זמינים כבר מ-3,000 סל"ד. למרות המשקל הגדול יותר השנה (203 ק"ג לעומת 189 ק"ג) המספרים הגדולים יותר בהספק ומומנט המנוע בהחלט מורגשים. המנוע עצמו גמיש מאוד, חלק ולא מאיים. מתאים מאוד לאופיו הכולל של הדגם.
הכל נעים וחלק יותר ה-V7 החדש, החל מהמתגים, הידיות, ההיגוי ותנוחת הרכיבה הניטרלית. השלדה קשיחה יותר השנה, אך הבולמים ארוכים ומכוילים נוח יותר. ההבדל העיקרי הוא בצמד הבולמים מאחור אשר מטפלים טוב יותר במהמורות בכביש ותורמים לתחושת היציבות והביטחון של ה-V7. לכך תורם גם מידת הצמיג השונה מאחור, אשר מאפשרת מהירויות שיוט יציבות גם על 150 קמ"ש.
הדור העדכני של המוטוגוצי V7 מבטא את כל הידע והניסיון אותם רכשו האיטלקים ב-100 שנותם. ה-V7 החדש אינו שונה משמעותית מקודמיו, למעט האילוצים למעבר למנוע מותאם יורו 5 ואלקטרוניקה עדכנית. בכך שומרים במוטוגוצי על רוחו של הדגם הוותיק שלמדנו להעריך. לסיכום, התוצאה היא עדיין כלי מאוזן, שגם רוכבים ותיקים המחפשים את הסטייל והאווירה ימצאו בו עניין – ובאמת האיטלקים מכוונים לקהל רוכבים מעל גיל 45 – עם אופי וחוויה ייחודית במחיר של ביצועים ואנונימיות מסוימת.
במוטוגוצי חוגגים החודש 100 שנים להיווסדם. באתר הבית מופיעה מצגת של כל הדגמים בהיסטוריה של החברה, כולל דגם עתידי מטושטש, כשככל הנראה מדובר בנייקד קרבי.
המותג מוטוגוצי נוסד ב-15 במרץ 1921 – בדיוק לפני 100 שנים. האיטלקים כמובן מסתכלים קדימה ורומזים על דגם עתידי שיוצג השנה. באתר הבית של מוטוגוצי יש מצגת רצה של כל דגמי העבר וההווה, כולל דגם נייקד מטושטש.
אין כמובן פרטים על הדגם, אך בעיצוב מרמז על דגם נייקד קרבי אשר, סביר להניח, יישא את מנוע הווי טווין בנפח 853 סמ"ק שיושב כיום ב-V85 TT. ניתן לזהות מסיכה קדמית, מערכת פליטה נמוכה וקצרה ותנוחת רכיבה קרבית יחסית. יש כאלה שמזהים מוטיבים עיצוביים מדגם ה-MGS-01 קורסה הקרבי מתחילת שנות ה-2000.
סביר להניח שבמוטוגוצי יחשפו את הדגם בפסטיבל מנדלו דל-לריו המסורתי, שאמור להיערך בחודש ספטמבר השנה. נמשיך לעדכן.
בשנות ה-80 נמכר אצלנו ה-V65 TT של מוטוגוצי – דגם דו-שימושי בנפח בינוני שנולד למעשה מאופנוע מרוצים מאולתר שהשתתף בראלי דקאר התובעני.
בשנת 1979 נוסד ראלי פריז-דאקר המפרך. יבואן צרפתי של מוטוגוצי נכנס למרוץ עם חמש יחידות של V50 מוסב. על אופנוע הכביש הוא הלביש גלגל 21″ מלפנים ומיכל דלק גדול. אחד מהם אף סיים, במקום ה-48. לקח לגוצי עוד מספר שנים, אך הדגם אותו הם פיתחו קיבל את השראתו מאותו יבואן אמיץ. בשנת 1984 הוצג הV65TT, כאשר ה-TT היה קיצור של Tutto Terreno, שזה All terrain – לכל שטח. הוא נולד כדי להתחרות במוביל הקטגוריה – הב.מ.וו R 80 GS.
מנוע הווי טווין בנפח 643 סמ"ק היה מקורר אוויר ועם שני שסתומים לצילינדר. 48 כ"ס ב-7,400 סל"ד דחפו דרך גל הינע וחמישה הילוכים למהירות מרבית של כ-170 קמ"ש. המשקל היבש עמד על 165 ק"ג. צמד קרבורטורים בקוטר 30 מ"מ הזינו את המנוע, כאשר השלדה התבססה על ה-V65 לאריו של מחלקת הכביש. מזלג מרזוקי קונבנציונאלי בקוטר 42 מ"מ שיכך מלפנים וצמד בולמים היו אחראים מאחור. ברמבו יחיד מלפנים דאג לבלימה.
המוטוגוצי V65 TT נמכר בישראל בין השנים 1988-1985 על-ידי ג.א.ל, ובמחיר נמוך יותר מיריבו המקומי, הסוזוקי DR600. מחירו הנמוך ועיצובו הקרבי-מדברי פיתה לא מעט לקוחות ישראלים שרכשו אופנוע עם צילינדרים בולטים שיודעים לתקוף רגליים, בולמים לא מוצלחים, מנוע סביר אך לא אמין כמו יריבו היפני, בעיות של שבר בגל ההינע ובחישוקים לרוכבים שניסו לרדת לשבילים, הילוכים שלא אהבו רוכבים אגרסיביים, ומערכת חשמל בעייתית. מיכל הדלק היה בנפח של כ-13 ליטרים בלבד – נתון נוסף שהיה לרעתו.
במוטוגוצי הפסיקו לייצר את ה-V65 TT בשנת 1987 והחליפו אותו ב-NTX650, עם עיצוב שונה יחד עם עוד שיפורים הכרחיים. האיטלקים שמרו לדגם חסד, כאשר יצרו את ה-V85 TT המודרני עם אזכורים לאותו דו-שימושי משנות ה-80. הוותיקים שביניכם גם יזכרו את ה-V65 TT כאופנוע שעליו רכב האופנובנק, שלימים התברר שבכלל ברח ברגל ונכנס לרכב מסחרי, למרות שחבש קסדה בכל מעשי השוד שלו.
בקבוצת פיאג'ו הגדילו את מכירותיהם בשנת 2020 בשיעור של 6% לעומת השנה הקודמת. 14.2% מכלל האופנועים וקטנועים שנמכרו באירופה שייכים לקבוצה, כאשר אם בוחנים רק את סגמנט הקטנועים, הרי שפלח שוק של 24% שייך למותגי הקבוצה.
בשנת 2020, המוגדרת כשנת נסיגה במכירות העולמיות, נמכרו כ-1,455,000 כלים דו ותלת-גלגליים באירופה. קבוצת פיאג'ו הכוללת את המותגים פיאג'ו, וספה, אפריליה, מוטוגוצי, ג'ילרה ודרבי, מכרה 207,000 יחידות (14.2% מכלל המכירות), כאשר נתון זה מהווה גידול של 6% לעומת שנת 2019 ועלייה יוצאת דופן בשנת קורונה.
אם נסתכל רק על נתוני מכירות הקטנועים, נגלה שאחד מכל ארבעה קטנועים שנמכרו באירופה שייך לקבוצה. בפיאג'ו בונים על שנת 2021 חזקה אף יותר עם שלישיית דגמי ה-660 של אפריליה (RS660, טואנו 660 וטוארג 660 שיוצג השנה), דגמי המוטוגוצי המחודשים (V9, V7 וה-V85 TT), וכן פיאג'ו עצמם עם הבוורלי 300 ו-400 החדשים.
