תגית: מוטוג'יפי

לרוב, שיאה של עונת האוכפים מגיע בפגרה בחודש אוגוסט. עד הפגרה יחלפו 11 מתוך 19 מרוצים – מספיק מרוצים על מנת שלקבוצות תהיה יכולת מושכלת להעריך את החבילה שמורכבת מרוכב ואופנוע. אבל בשונה משנים עברו, עונת האוכפים הקדימה מאוד להגיע ב-2018.

הראשונה לסגור את צמד הרוכבים לעונות 2019 ו-2020 הייתה קבוצת המפעל מוביסטאר-ימאהה, שהחתימה מחדש את ולנטינו רוסי ומאבריק ויניאלס ממש עם פתיחת העונה. ההחתמה של רוסי ברורה, אבל ההחתמה של ויניאלס, משני הצדדים, אינה ברורה. ויניאלס הוא רוכב מוכשר. ויניאלס את YZR-M1 של פתיחת 2017 הייתה חבילה מנצחת, אבל אז הוחלפו הצמיגים וויניאלס וה-YZR-M1 איבדו כיוון.

רפסול-הונדה סגרו עם מארק מרקז לשתי עונות נוספות, אבל הפתיעו אותנו לגמרי כשהחליטו להיפרד מדני פדרוסה. הבן יקיר לי של הונדה מאז 2006, אולי אינו בשיאו, אבל הוא בהחלט מהרוכבים המובילים. ניסיונו הרב עוזר לפתח את ה-RCV213V, ובאופיו הוא נוח לקבוצה שבה כבר רוכב הסופרסטאר של ה-GP בעידן הנוכחי. מפתיעה עוד יותר היא הבחירה בחורחה לורנזו כמחליף לפדרוסה. לורנזו הוא הרוכב המושלם לאופנוע מרוץ מאוזן בתנאים אופטימליים. היסטורית, ה-RCV213V, מעולם לא היה האופנוע הידידותי ביותר לרוכב. מעבר לכך, לא יהיה זה מוגזם להניח על בסיס ימי רוסי-את-לורנזו בימאהה, שהתנגשות אגואים בין מרקז ללורנזו היא רק ענין של זמן.

דוקאטי החתימו את אנדראה דוביציוזו על חוזה של כוכב. כמו שהוא. כסף גדול – השמועה אומרת כשבעה מיליוני יורו, שמורכבים משכר גבוה ובונוסים, בשונה מהעונות שעברו בהם השכר היה צנוע והבונוסים תלויי ההצלחה היו גדולים. חורחה לורנזו חיכה לניצחון ביום ראשון האחרון במוג'לו, ואז דחף אצבע לעין של דוקאטי כשבראיון אחרי המרוץ, בעודו חנוט בחליפה האדומה, הוא מאשים את דוקאטי ב-23 מרוצים ללא ניצחון. בדיעבד, ברור שהעסקה עם הונדה הייתה סגורה הרבה לפני. דוקאטי החתימו את דנילו פטרוצ'י מקבוצת אלמה-פרמאק שרוכב על GP18. עונה נוספת לפטרוצ'י תלויה ביכולת ב-2019, כשברקע דוקאטי מכינים את ג'ק מילר.

סוזוקי החתימו את אלכס רינס לשנתיים נוספות. רינס, כשהוא בריא, מראה פוטנציאל רב על גבי ה-GSR-RR. מנגד, סוזוקי מראה לאנדראה יאנונה את הדלת בדיוק אחרי שיאנונה משלים שני פודיומים ברצף ומקום רביעי במוג'לו. נכון לרגע זה לסוזוקי אוכף אחד פנוי בקבוצת המפעל. השמועה מדבר על כך שסוזוקי ינסו לשכור את שרותיו של אלוף ה-Moto3 המכהן חואן מיר. זה האחרון מתחיל לפרוח כרוקי ב-Moto2.

בק.ט.מ בוחרים בשירותיו של יוהאן זרקו, שעושה קסמים בקבוצת טק-3 על גבי ימאהה YZR-M1 משומש, כשבמרוצים רבים זרקו מאפיל על צמד רוכבי המפעל רוסי-את-ויניאלס. לא ברור לנו מדוע קבוצת המפעל של ימאהה, מוביסטאר, בחרו לוותר על שירותיו. הסיבה היחידה שעולה בדעתנו היא שמוביסטאר ספרדית וכך גם ויניאלס. זרקו מצטרף לפול אספרגרו שממשיך לעונה נוספת. לטעמנו, אחת הסיבות שק.ט.מ בחרו בזרקו היא היכולת שלו לרכוב מהר מאוד סביב האופנוע. הצרפתי מוכיח שוב ושוב שהוא אינו צריך אופנוע מדויק. הוא צריך אופנוע! הגישה של זרקו תאפשר לק.ט.מ קפיצת מדרגה בתוצאות. נכון לרגע זה, ברדלי סמית' הבריטי הסימפטי ללא אופנוע ל-2019.

אפריליה-גרסיני שומרים אמונים לאלייש אספרגרו שאוכל חצץ מהאמינות של ה-RS-GP. אפריליה, עונה שנייה ברציפות מוותרים על הרוכב השני שלהם במהלך העונה. סקוט רדינג, כמו סם לואס שהתקשה על גבי האפריליה, רואה את הדלת. במקומו בחרה אפריליה באנדראה יאנונה המוכשר אך הלא צפוי. גם כאן הלאום משחק תפקיד. יאנונה האיטלקי באוכף של אפריליה מבית קונצרן פיאג'ו.

קבוצת הלוויין של ימאהה, קבוצת טק-3 של הארב פונסרל, בחרה באופנועי ה-RC16 של ק.ט.מ כשהיא בוחרת להמשיך עם חפיז שיירין הרוקי המוכשר ומיגל אוליברה שרוכב בהצלחה רבה עבור קבוצת רד-בול אקי איו ק.ט.מ.

קבוצת הונדה LCR, קבוצת הלוויין הראשית של הונדה, תמשיך עם קאל קראטשלאו באוכף של ה-RCV213V ברמת המפעל. מצבו של טאקקי נאקגמי עדיין לא ברור.

אלמה-פראמק, קבוצת לוויין של דוקאטי, החתימו את פרנססקו בניאיא כמחליפו של דנילו פטרוצ'י. בניאיא רוכב בהצלחה רבה ב-Moto2 עבור קבוצת סקיי VR46 ומוביל נכון לרגע זה את טבלת האליפות ב-13 נקודות על פני מיגל אוליברה, רוכב ק.ט.מ. עתידו של ג'ק מילר אינו ברור, כשמילר עצמו צוטט שירכב ב-2019 על גבי דוקאטי.

בקבוצת ריאלה אווינטיה דוקאטי מובטח רק מקומו של קסביר סימון שלו חוזה ל-2019. עתידו של טיטו רבאט אינו ברור, על אף שהמעבר מהונדה לדוקאטי עשה לו טוב.

בקבוצת אנחל נייטו רוכבים אלברו באוטיסטה וקארל אברהם. אנחנו מניחים שכל עוד אברהם ימשיך להביא עמו כסף מבית אבא, האופנוע שלו מובטח.

אחרונה חביבה קבוצת מארק VDS, שבה רוכבים פרנקו מורבדלי, אלוף ה-Moto2 המכהן ורוכב האקדמיה VR46, ותומאס לוטי. מצבה של הקבוצה כולה אינו ברור לאחר שמארק ואן דר סטרטן, הספונסר הראשי של הקבוצה, האשים את ברת'לומאו מנהל הקבוצה במעילה. אנחנו מניחים שלמורבדלי, בן חסותו של רוסי, יימצאו אופנוע וקבוצה. עתידו של לוטי לוט בערפל.

שני אירועים משמעותיים נוספים מצפים לנו במהלך חודש יוני. הראשון, דני פדרוסה צפוי להודיע על עתידו במהלך המרוץ בקטלוניה בסוף השבוע הבא. השני, בימאהה מחפשים בנרות קבוצת מפעל שתחליף את קבוצת טק-3. לצערם של ימאהה, חלון הזמנים הוא עד תום חודש יוני, מה שמותיר להם רק שלושה שבועות.

מעניין ב-MotoGP – גם מאחורי הקלעים.

רוכבי קבוצת המפעל של דוקאטי חולקים ביניהם 45 נקודות אליפות במסלול הבית של דוקאטי באיטליה. רוסי הוא הטריגר שפותח את חגיגות ה-GP, כשהוא מצליח לזכות בעמדת הפול במקצה דירוג צפוף ומותח.

על מנת להבין כמה טריקי היה המרוץ במוג'לו נגלה כי רק 3/4 מהרוכבים שזינקו למרוץ סיימו אותו. 6 רוכבים מגריד של 24 רוכבים לא סיימו את המרוץ, מחציתם לא סיימו את ההקפה הראשונה – והמרוץ היה יבש לגמרי.

באימונים היו אלה יאנונה, מרקז, לורנזו, רוסי דובי וויניאלס שהראו קצב מהיר. זרקו לא מצליח לשמר את הקצב מהמרוצים הקודמים, ופדרוסה, שהתקשה מאוד, זינק מהמקום ה-20. מקצה הדירוג הקובע היה כולו שליפות של הקפות מהירות. רק דגל השחמט שהונף בתום 15 דקות של מקצה גרם לעשן הצמיגים לשקוע. רוסי, כאמור, שולף הקפה של 1:46.208 וקובע שיא חדש לדו-גלגלי במוג'לו. 3 מאיות אחריו חונה חורחה לורנזו על הדוקאטי GP18, שקיבל מיכל דלק מעוצב במיוחד על מנת להקל על פלג גופו העליון של לורנזו. עשירית מרוסי סוגר את השורה הראשונה מאבריק ויניאלס על ה-YZR-M1 של מוביסטאר ימאהה.

יאנונה, שהיה המהיר מכולם באימונים, רק רביעי בדירוג. חמישי פטרוצ'י רוכב GP18 של קבוצת אלמה-פרמאק והמאיים הראשי על האוכף של לורנזו בקבוצת המפעל של דוקאטי. מרקז, שהיה מהיר כשד במקטעים הראשון והשני במוג'לו, מאבד זמן רב במקטע השלישי ומזנק שישי. מיד אחריו דוביציוזו, שהמוטו שלו דומה לשל רוסי: אני מדרג בינוני ונותן גז ביום ראשון. זרקו לא מצליח לשחזר את היכולת ואת הפול פוזישן מלה-מאן ומזנק תשיעי. ראוי לציון הרוקי פרנקו מורבידלי, אלוף ה-Moto2 המכהן, שבמרוץ השישי שלו משתחל למקצה הדירוג Q2 ומזנק מהמקום ה-12.

הטמפרטורות בבוקר במוג'לו מאמירות משמעותית מאלה שהיו במהלך האימונים בשישי ושבת. מרקז כבר בחימום בודק צמיגים קשים מלפנים ומאחור, ואילו השאר רוכבים על צמיגם רכים או בדרגת קושי בינונית.

מרקז, שאינו ידוע כמזנק חד כתער, טס אל פנייה מס' 1 כשבכניסה הוא כבר שני, אבל אז בולם מאוחר, יוצא רחב לרביעי, ובהפיכת כיוון לפנייה 2 השמאלית נעזר בפטרוצ'י ושומר על המקום השלישי. לורנזו מזנק מצוין כהרגלו היישר אל ההולשוט, נכנס ראשון לפנייה מספר מס' אחת ויוצא ממנה ראשון. לורנזו ממשיך לרכוב מרוץ מושלם כשהוא מנקב כרטיסיה של 1:48 דקות להקפה כמעט עד דגל השחמט ומנצח את המרוץ בפער של שש שניות מאנדראה דוביציוזו, בן קבוצתו בדוקאטי. קשה לומר לאן מועדות פניו של לורנזו וקשה לומר מה מתחולל בראשם של מנהלי דוקאטי. לורנזו מאושר עם ניצחון ראשון בדוקאטי, ובקבוצה תוהים למה זה לקח ללורנזו 18 חודשים ומעל 17 מיליון יורו. כך או כך, לורנזו כבר הודיע שבסוף העונה הוא עוזב את הקבוצה.

מרקז, כמו בלה-מאן, בוחר בצמיגים קשים מלפנים ומאחור, והוא הרוכב היחידי על הגריד שרכב על אחורי קשה באימונים ובוחר בו למרוץ. שלא כמו בלה-מאן, מרקז תוקף כבר מאורות הזינוק. בהקפה השלישית הוא מנשל את רוסי מהמקום השני ומתחיל לרדוף אחרי חורחה לורנזו. שתי הקפות לאחר מכן מרקז בולם לפנייה 10 כשהצמיג הקדמי מאבד אחיזה. הוא מושך את האופנוע עם ברך ומרפק תקועים באספלט בניסיון לזקפו, אבל במוג'לו הפיזיקה מנצחת ומרקז מסיים בחצץ. הוא חוזר לרכוב ומסיים במקום ה-16 עם אפס נקודות.

דובי מנצל את ההחלקה של מרקז, עוקף את רוסי בארבייטה 1 ומנסה לסגור פער של חצי שנייה מלורנזו. כאמור, לא היום ולא במוג'לו. דובי נכנע לקצב הרצחני העקבי של לורנזו, ולאחר שדובי ניסה הוא בוחר במקום השני ובעשרים נקודות אליפות לאחר שני מרוצים רצופים שאותם לא הצליח לסיים.

המאבק העיקרי היה על המקום השלישי והאחרון בפודיום. נטלו בו חלק רוסי, יאנונה, רינס, קראטשלאו ופטרוצ'י. המיקום של כל אחד מרוכבים אלה היה תלוי רמת אחיזה רגעית של הצמיגים איתם בחר להתחרות. יאנונה היה הראשון לחוות ירידה באחיזה, אבל מיד אחריו היו אלה רוסי ופטרוצ'י, שגם הם חוו ירידה באחיזה של צמיגי הסליקס שאיתם בחרו להתחרות. לקראת תום המרוץ רוסי מצליח לנער מעליו את יאנונה ואפילו לאיים במשהו על דובי במקום השני.

לורנזו מנצח לראשונה על הפרא האדום של דוקאטי, דובי מסיים שני ורוסי סוגר את הפודיום לשמחת האיטלקים.

ומשהו קטן על משחק הכיסאות ב-MotoGP: יאנונה וסוזוקי כבר לא, החל מהעונה הבאה. פטרוצ'י רוכב את כל עונת 2018 כשהוא תר למושב ב-2019 אחרי שאלמה-פרמאק הודיעו לו כבר בתחילת העונה שלא ב-2019. לורנזו אמנם טען, ובצדק, שהוא הצליח לעשות את מה שרוסי לעולם לא הצליח בדוקאטי, וזה לנצח, אבל כלל לא בטוח שלורנזו רוצה עונה נוספת על הפרא האדום של דוקאטי. לא ברור מה חושבים בדוקאטי על הניצחון הראשון של לורנזו. מה שברור – מושבי מפעל הולכים ונעלמים. הקטומים בחרו בזרקו, סוזוקי שמים עין על חואן מיר, אלוף ה-Moto3 המכהן שזוכה להצלחה גם ב-Moto2. ואולי, לפי שמועה חדשה, לורנזו בקבוצת לוויין של ימאהה כשעכוזו מונח על ה-YZR-M1 שכל כך אהוב עליו, במימון פטרונאס ענק הדלקים ממלזיה.

נתראה בעוד שבועיים בקטלוניה.

תוצאות הסבב השישי, מוג'לו

1. חורחה לורנזו
2. אנדראה דוביציוזו
3. ולנטינו רוסי
4. אנדראה יאנונה
5. אלכס רינס

טבלת האליפות לאחר הסבב השישי

1. מארק מרקז, הונדה, 95 נק'
2. ולנטינ רוסי, ימאהה, 72 נק'
3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 67 נק'
4. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 66 נק'
5. יוהאן זרקו, ימאהה, 64 נק'

יוהאן זרקו הפך את העניין סביב המרוץ בלה-מאן לבאזז מטורף. רוכב צרפתי, בקבוצה צרפתית, במסלול צרפתי. רוכב על הימאהה YZR-M1 שמסמר את מסלול המרוצים בוגאטי עם מקום ראשון ושני בשלוש שנים האחרונות. הלא-ימאהה האחרון שניצח בלה-מאן היה מארק מרקז בבליץ הניצחונות של 2014.

זרקו, כהרגלו בשנה האחרונה, ממשיך להצל על צמד מוביסטאר-ימאהה ויניאלס את רוסי שמדרגים במקום השמיני והתשיעי בהתאמה. זרקו כובש עבור צרפת את עמדת הפול עם הקפה של 1:31.185 דקות, ושולח את הצרפתים הרבים שכבשו את החניון לחגוג אל תוך הלילה. מרקז מדרג שני כשהוא איטי בעשירית שנייה מזרקו. עשירית שנייה מפרידה גם בין מרקז לפטרוצ'י על הדוקאטי GP18 של קבוצת אלמה-פרמאק. יאנונה על הסוזוקי GSR-RR ממשיך את המומנטום מאוסטין וחרז ומדרג רביעי. דובי את לורנזו על הדוקאטי מפעל מדרגים חמישי ושישי בהתאמה. משלימים את העשירייה הראשונה ג'ק מילר והדוקאטי GP17 של קבוצת אלמה-פרמאק ודני פדרוסה על גבי ה-RCV213V של קבוצת רפסול-הונדה.

מבין רוכבי החוד, מי שהתקשה באמת היה קאל קראטשלאו על גבי ה-RCV213V ברמת המפעל של קבוצת LCR. קראטשלאו עולה להייסייד מהגיהינום במקצה הדירוג Q1 ששולח אותו לבלות את הלילה שבין שבת לראשון בבית החולים. קראטשלאו מזנק מהמקום ה-13.

מקצי האימון והדירוג הראו קצב מרוץ דומה לזרקו, מרקז, דובי ולורנזו, כשפטרוצ'י איטי במעט. מקצה החימום הראה שמרקז מחזיק ביתרון מסוים בקצב המרוץ. במרוצים האחרונים נוהג מרקז לעלות למקצה החימום בראשון בבוקר עם מיכל דלק מלא וצמיגים משומשים, ולמרות זאת הוא המהיר ביותר במקצה עם יתרון של חצי שנייה על פני דובי. מרקז גם מראה שהוא יכול לרכוב על צמיגים משומשים בקצב של 1:32 דקות להקפה ללא מאמץ.

הזינוק היה כולו של חורחה לורנזו על גבי טיל מונחה מדגם GP18 נעול בצמיגים רכים. לורנזו מזנק משישי לראשון כשהוא מושך איתו את זרקו ואת דובי. פטרוצ'י ומרקז נדחקים למקום הרביעי והחמישי בהתאמה. יאנונה מסתפק בשני פודיומים רצופים כשהוא מתרסק בפנייה הרביעית. רוסי מתקדם למקום השישי ואלכס רינס על גבי הסוזוקי GSR-RR מזנק מהמקום ה-15 בגריד אל המקום השמיני. ויניאלס מאבד שלושה מקומות למקום ה-11.

מרקז ללא ממהר, כשהוא הרוכב היחידי שבוחר בצמיג אחורי עם תערובת גומי קשה. גם הקדמי בדרגת קושי בינונית דורש חימום, ומרקז נותן לצמיגים שלו להגיע לטמפרטורת עבודה. דובי, שמתוסכל מאירועי חרז, ממהר לעקוף את זרקו לשני. בהקפה החמישית דובי עוקף את לורנזו בפנייה 3 ומצליח להוביל את המרוץ לשבריר עד שהוא מתרסק בלואוסייד בפנייה שש בהקפה החמישית. דובי, אפס נקודות.

לורנזו מוביל כשבצמוד אליו רוכבים זרקו ומרקז. מעט מאחור פטרוצ'י מושך איתו לעבר החוד את רוסי ואת מילר. מרקז מראה גלגל לזרקו, וזה האחרון לא מוותר. מי שנכנע בסוף היה הצמיג הקדמי של זרקו בפנייה 8, וזרקו מסיים את המרוץ בלואוסייד. גם זרקו, אפס נקודות.

מרקז יכול להסתפק בנקודות כשהרודפים אחריו בטבלת האליפות מתרסקים או מדשדשים מאחור. הוא אולי למד לאסוף נקודות ותארי אליפות בשנתיים האחרונות, אבל ב-2018 למרקז יש RCV213V שמתאים בול ל'מרקז סטייל'. לורנזו שוכח לסגור את הקו בכניסה לפנייה 6 בהקפה העשירית, ומרקז משחיל את האופנוע על אבן השפה והמגע מאלץ את לורנזו לזקוף את האופנוע.

לורנזו שבישל את הצמיגים הרכים שלו מסיים שישי לאחר שנכנע גם לפטרוצ'י, רוסי, מילר ופדרוסה.

מרקז מקיף את מסלול בוגאטי בקצב של 1:32 דקות להקפה שוב ושוב, עד שהוא מוריד את הקצב בהקפה האחרונה. בדרך פטרוצ'י ורוסי מצליחים מדי פעם לעמוד בקצב, אבל לא לאורך זמן. פטרוצ'י, שגם הוא רוכב על צמיגים רכים, מנצל אותם טוב מלורנזו ומצליח להגן על המקום השני. סוגר את הפודיום במקום השלישי ולנטינו רוסי, ששוב מוצא את המשהו המיוחד שמאפשר לו לרכוב טוב יותר במרוץ מאשר באימונים ובדירוג.

מרקז אוחז היטב בראש טבלת האליפות עם 95 נקודות. שני בטבלה ויניאלס עם 59 נקודות, 36 נקודות אחרי מרקז. צמודים לויניאלס זרקו עם 58 נקודות ורוסי עם 56 נקודות. קראטשלאו, שהוביל את טבלת האליפות בתחילת העונה, ממוקם שמיני עם 46 נקודות, וכך גם דובי.

האופנועים קרובים ביכולות, האימונים והדירוג צמודים, קצב המרוץ דומה, אבל מרקז יש רק אחד, ונכון לרגע זה, השילוב של מארק מרקז וההונדה RCV213V אינו ניתן לעצירה. בטח כשדובי, זרקו וקראטשלאו מתרסקים.

תוצאות הסבב החמישי, לה-מאן

1. מארק מרקז
2. דנילו פטרוצ'י
3. ולנטינו רוסי
4. ג'ק מילר
5. דני פדרוסה

טבלת האליפות לאחר הסבב החמישי

1. מארק מרקז, הונדה, 95 נק'
2. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 59 נק'
3. יוהאן זרקו, ימאהה, 58 נק'
4. ולנטינו רוסי, ימאהה, 56 נק'
5. דנילו פטרוצ'י, דוקאטי, 54 נק'

חרז הוא הסבב שבאופן מסורתי פותח את סדרת המרוצים על אדמת אירופה – לב ליבו של מרוץ האליפות בקטגוריה הבכירה.

מזג אוויר בהיר ושמשי גורם לאספלט של חרז לרתוח מעט, כשבעת הדירוג והמרוץ טמפרטורת המסלול מעל 40 מעלות והשיא במקצה הדירוג Q2 עם 44 מעלות צלזיוס. רוכבי המפעל של הונדה מסתדרים היטב עם המסלול, רוכבי דוקאטי באופן סביר, בעוד רוסי את ויניאלס מגלים שוב שעל מסלול רותח לימאהה YZR-M1 יש בעיות אחיזה משמעותיות.

באימונים היה זה מרקז שנראה המהיר ביותר, אבל בצמוד לו הצטופפו רבים וביניהם פדרוסה וקראטשלאו על ההונדה, לורנזו על הדוקאטי GP18, וגם יאנונה ורינס על גבי הסוזוקי GSR-RR. מרקז, כדרכו בקודש, מתרסק 3 פעמים באימונים בדרכו למצוא את קצה מעטפת הביצועים של ה- RCV213V וצמיגי מישלין. כל רוכב מצא צמיגים מתאימים לאופנוע ולסגנון הרכיבה שלו, החל ממרקז האגרסיבי שבחר צמיגים קשים מלפנים ומאחור, דרך רוכבי ימאהה שרכבו על צמיגים בדרגת קושי בינונית, ועד לורנזו שהימר על צמיג קדמי רך. בשבת בבוקר, באימון חופשי 3, מארק מרקז שובר את שיא המסלול כשהוא עוצר את השעון על 1:37.702 דק'.

דובי וויניאלס שהתקשו מעט באימונים צולחים שניהם את מקצה הדירוג Q1. בדירוג מרקז מתקשה לשמור על הקצב מהבוקר, מאבד זמן רב במקטע האחרון ומדורג חמישי. מנגד, קראטשלאו על אופנוע זהה מבריק לכל אורך מקצה הדירוג כשהוא משפר את זמנו שוב ושוב. קאל קראטשלאו על גבי ההונדה RCV213V הרשמי של קבוצת LCR זוכה בפול פוזישן כשהוא שובר את שיאו של מרקז מהבוקר עם 1:37.653 דקות להקפה. פדרוסה מדורג שני, וכרגיל זרקו והימאהה מהעונה שעברה נותנים בראש לרוסי את ויניאלס, כשהם מזנקים מהמקום השלישי. לורנזו רביעי, דובי שמיני ורוסי את ויניאלס מתקשים עם מקום עשירי ואחד עשר בהתאמה.

זינוק. לורנזו מזנק נפלא מרביעי להובלה. קראטשלאו נסוג לרביעי כשפדרוסה, זרקו ומרקז שומרים על המיקום מהגריד. רוסי וויניאלס מתקדמים מקום אחד בלבד ודובי נותר במקום השמיני. לורנזו מנצל היטב את הצמיג הרך מלפנים ומוביל את המרוץ. אחריו מסתדרת רכבת של שישה רוכבים, כשמרקז שני ואחריו פדרוסה, זרקו, קראטשלאו, דובי ורינס.

הטמפרטורה הגבוהה בחרז מתחילה לגבות קורבנות. ראשון מרוכבי החוד להתרסק הוא אלכס רינס על גבי הסוזוקי GSR-RR – בפעם השלישית בארבעה מרוצים. אחריו היה זה קאל קראטשלאו על גבי ההונדה של קבוצת LCR. דובי, שנעזר בהתרסקויות של רינס וקראשטלאו, מתקדם לרביעי ואז לשלישי על חשבון פדרוסה.

בחוד נאבקים לורנזו, מרקז, דובי ופדרוסה. בודד במקום הרביעי נמצא יוהאן זרקו על גבי הימאהה של קבוצת טק-3. על המקום החמישי נאבקים יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר. מאבריק ויניאלס נאבק כתף אל כתף במקום ה-12 עם רוכבים שאליהם אינו רגיל כמו פרנקו מורבידלי, אלוף ה-Moto2, וברדלי סמית' על גבי הק.ט.מ, כשהוא במרוץ על חוזה לעונת 2019.

מרקז, שהתרסק שלוש פעמים באימונים, רכב זהיר במקום השני עד שבהקפה השמינית הוא נכנס ללורנזו בפנימי בפנייה 13 והאחרונה. מרקז כמעט ומתרסק כשהוא חולף דרך שאריות חצץ ואבק שמשאיר ההונדה המרוסק של תומאס לוטי מקבוצת מארק VDS. הוא משאיר אחריו פס שחור ארוך כשהוא מחליק את האחורי מרקז סטייל, ומכאן ואילך מרקז פותח גז עד לקו הסיום. מאחור, דובי במקום השלישי רואה את מרקז נעלם כשלורנזו במקום השני מונע ממנו עקיפה שוב ושוב. צמוד לדובי ברביעי רוכב מאיים פדרוסה.

דובי, שמתוסכל מלורנזו, מנסה עקיפה כאן וכאן ושם, עד ל'באולינג דה לה חרז' בפנייה 6, שמונה הקפות לתום המרוץ: דובי טס לפנייה בקו פנימי משל לורנזו, בולם מאוחר ויוצא רחב. לורנזו, שרוכב בקווים רחבים, מהדק את הקו בניסיון למנוע מדובי עקיפה מוצלחת ומתנגש בפדרוסה, שרוכב בקו הפנימי ביותר. פדרוסה עולה להיי-סייד, האופנוע המעופף של פדרוסה פוגע ומפיל את לורנזו, שבתורו פוגע ומפיל את דובי.

זרקו שהיה בחמישי מתקדם למקום השני, שש שניות אחרי מרקז. מאחור, לפתע, המאבק בין יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר הופך למאבק על המקום השלישי והאחרון בפודיום. רוסי מצליח לנער את מילר, מעלה את הקצב ומנסה להיצמד לפטרוצ'י ויאנונה. זה האחרון רוכב היטב ומגן על המקום השלישי. פעם שנייה ברציפות ליאנונה ונראה שסוף סוף יאנונה פורח בסוזוקי.

טבלת האליפות מתהפכת. דובי, שהוביל את טבלת האליפות, עוזב את חרז ללא נקודות. קראטשלאו, מרוץ שני ברציפות, ללא נקודות.

מרקז מנצח בפעם השנייה ברציפות, והוא רוכב על אופנוע שעובד לטובתו. מתחריו הישירים בקשיים, כשויניאלס מפגר ב-20 נקודות, דובי מפגר ב-24 נקודות ורוסי ב-30 נקודות.

רוסי גם משלים 40,000 ק"מ של רכיבת מרוצים בפול גז, שזה כמו היקף כדור הארץ, אבל מרקז הוא זה מקבע את אחיזתו במרוץ לאליפות 2018.

ניפגש בלה-מאן.

תוצאות הסבב הרביעי, חרז

1. מארק מרקז
2. יוהאן זרקו
3. אנדראה יאנונה
4. דנילו פטרוצ'י
5. ולנטינו רוסי

טבלת האליפות לאחר הסבב הרביעי

1. מארק מרקז, הונדה, 70 נק'
2. יוהאן זרקו, ימאהה, 58 נק'
3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 50 נק'
4. אנדראה יאנונה, סוזוקי, 47 נק'
5. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 46 נק'
6. ולנטינו רוסי, ימאהה, 40 נק'

עד ליציאה מהפנייה הראשונה באוסטין שבטקסס, מרבית העניין בסוף שבוע התרכז בעונש של שלושה מקומות בזינוק למארק מרקז, לאחר ששייט עם ההונדה RCV213V הרשמי על קו המרוץ במקצה הדירוג הקובע Q2 והפריע למאבריק ויניאלס בניסיון לקבוע הקפה מהירה על הימאהה YZR-M1 של קבוצת מוביסטאר.

מרקז היה המהיר ביותר בכל המקצים פרט לאימון החופשי השני שבו הקדים אנדראה יאנונה על הסוזוקי GSX-RR בחמישים אלפיות השנייה. את מרבית האימון החופשי השני מרקז מבצע על צמיג אחורי משומש, וחמישים אלפיות צריכות להטריד בעיקר את מתחריו. אחרי מרקז רודפים יאנונה וויניאלס. הראשון שומע שמועות על לורנזו ממיורקה שעתיד לשבת באוכף ה-GSX-RR שלו ב-2019, והאחרון מבקש מראש הצוות שלו, רמון פורקדה, לנטרל מעט את האלקטרוניקה ולקבל חיבור ישיר בין המוח, יד ימין והצמיג האחורי של ה-YZR-M1.

במקצה הדירוג הקובע Q2 מרקז מתרסק בלואו-סייד, רץ לפיטס, ועם אופנוע מספר 2 עוצר את השעון על 2:03.658 דקות. אחריו מסתדרים ויניאלס ויאנונה בשורה הראשונה, וזרקו, רוסי ולורנזו בשורה השנייה. קראטשלאו, דובי ופדרוסה בשורה השלישית, ופטרוצ'י סוגר את העשירייה הראשונה. מרקז, כאמור, נענש ומזנק מהמקום הרביעי, וכך ויניאלס בפול פוזישן ואחריו יאנונה וזרקו.

הקפת היכרות אחת לכולם, ורק לורנזו על השור האדום המשתולל של דוקאטי עושה שתיים לאחר שהדוקאטי מאיים להעיף אותו עוד לפני הזינוק.

מזנקים. מרקז משתחל בין רוכבי השורה הראשונה היישר אל המקום השני אחרי יאנונה והסוזוקי. בפנייה 12 של ההקפה הראשונה מרקז צולל אל מתחת ליאנונה ומוביל. יאנונה מרגיש חם על הסוזוקי ומחליט לאתגר את מרקז למשך מספר הקפות. שתיים וחצי הקפות לתוך המרוץ ויאנונה מצליח בקושי לרסן את אופנוע על הבאמפ הנוראי בפנייה 10, צולל אל מתחת למרקז כשהוא בולם מאוחר לפנייה 11, ויוצא רחב. מרקז שומר על קו המרוץ, ובשלווה מוחלטת כמו קטר על פסים משוגעים פותח פער שמגיע בשיאו ל 7.684 שניות.

מאחור יהיו אלה צמד רוכבי ימאהה מפעל, ויניאלס ורוסי, שייצמדו ליאנונה. ויניאלס משאיר את יאנונה מאחור עם בלוק-פס קלאסי בפנייה 1. מנגד, רוסי, שמצליח להיצמד ליאנונה בחלקו הראשון של המרוץ, לא עומד בקצב ומאפשר ליאנונה מקום שלישי ופודיום ראשון מאז דוקאטי וולנסיה 2016.

קראטשלאו, הבריטי הראשון מאז בארי שין להוביל את טבלת האליפות ב-MotoGP, היה צריך לסיים במקום החמישי על מנת להוביל את הטבלה גם בזינוק בחרז. קראטשלאו, שסבל באוסטין והתקשה במרוץ עצמו כשה-RCV213V שלו מזהיר אותו מספר פעמים, מתרסק בלואו-סייד בפנייה האחרונה, חוזר להתחרות במקום ה-22 ומסיים במקום ה-19 עם אפס נקודות.

חורחה לורנזו חווה עוד מרוץ קשה על גבי הדוקאטי GP18 של קבוצת המפעל. הוא מזנק שישי, אבל חוטף בראש מטיטו רבאט וג'ק מילר על הדוקאטים של העונה שעברה, וגם מאלייש אספרגרו על גבי האפריליה RSGP, ומסיים במקום ה-11.

דוביציוזו, כמו בארגנטינה, מוציא דבש מלימונים ומצליח להכניע את יוהאן זרקו על גבי הימאהה של קבוצת טק-3 במאבק על המקום החמישי. הנקודות שדובי אוסף באוסטין ובארגנטינה, יחד עם הניצחון בקטאר, מאפשרות לו להקדים בנקודה בודדת את מרקז בטבלת האליפות.

אחרון חביב, פדרוסה שרכב על ההונדה RCV213 שלו עם יד ימין שבורה, מסיים במקום השביעי המדהים בכל קנה מידה.

בצד השמח של טבלת האליפות אנו מוצאים את דובי, מרקז וויניאלס. דובי אמנם מוביל את הטבלה, אבל מרקז נראה נפלא על ההונדה של 2018 וויניאלס נראה כמי שמצא את הימאהה שלו מחדש. גם זרקו וקראטשלאו מאושרים עם 38 נקודות – רק 8 נקודות אחרי דובי.

בצד הבינוני מצטופפים פנים מוכרות בדמות יאנונה, רוסי, פטרוצ'י ופדרוסה, ופנים חדשות בדמות מילר, רבאט ורינס.

בצד העצוב של טבלת האליפות עומד בודד וגלמוד חורחה לורנזו וה-GP18 הרשמי של קבוצת המפעל של דוקאטי.

בעוד שבועיים, ביום ראשון בשעה 15:00, יזנקו הרוכבים למרוץ הראשון באירופה – בחרז שבספרד. אנחנו במקומכם היינו מקצרים מעט את יום העבודה.

תוצאות הסבב השלישי – אמריקאס

1. מארק מרקז
2. מאבריק ויניאלס
3. אנדראה יאנונה
4. ולנטינו רוסי
5. אנדראה דוביציוזו

טבלת האליפות לאחר הסבב השלישי

1. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 46 נק'
2. מארק מרקז, הונדה, 45 נק'
3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 41 נק'
4. קאל קראטשלאו, הונדה, 38 נק'
5. יוהאן זרקו, ימאהה, 38 נק'

45 שניות של זרזיף מעט לפני הקפת ההיכרות מוכרז מרוץ רטוב. 5 דקות לזינוק וכל הרוכבים פרט לג'ק מילר, שהימר על סליקס, בעמדת הפול, נוטשים את הגריד להחליף לצמיגי סליקס. הזינוק נדחה ומנהלת המרוץ חופרת בספר החוקים. התקנה, שנקבעה אחרי הזינוק הפרוע של כמעט 20 רוכבים מהפיט ליין בסקסנרינג 2014, קובעת שרוכב שלא יוצא להקפת החימום מעמדת הזינוק שלו יזנק מקצה הגריד. אבל מה עושים כשכל הרוכבים פרט לאחד נדרשים לזנק אחרונים? מסדרים אותם הפוך מקצה הגריד קדימה, כשהרוכב היחידי שמזנק ממקומו הוא ג'ק מילר על גבי הדוקאטי של קבוצת אלמה-פרמאק, שבהימור צל"ש או טר"ש זוכה בעמדת הפול במקצה הדירוג הקובע כשהוא רוכב על סליקס במסלול לח ברובו ורטוב בחלקו.

מארק מרקז על גבי ההונדה RCV213V היה מהיר כשד לכל אורך האימונים ביבש וברטוב, והוביל את כולם פרט לאימון חופשי 1 בפער ניכר. מי שהתקשו היו שלושת רוכבי דוקאטי GP18 – דובי, לורנזו ופטרוצ'י – שנאלצו לעמול במקצה הדירוג Q1 כשרק דובי מצליח לצלוח למקצה הדירוג הקובע. לורנזו מזנק מהמקום ה-14, ויניאלס ורוסי התקשו ברטוב ודורגו 9 ו-11 בהתאמה, וביניהם חוצץ קאל קראטשלאו על ההונדה RCV213V ברמת המפעל של קבוצת LCR. תנאי המסלול אפשרו לטיטו רבאט על הדוקאטי של אווינטיה ולאלכס רינס על הסוזוקי GSX-RR לזנק רביעי וחמישי. מרקז היה הראשון לבדוק סליקס ולחזור בו, מצליח לדרג רק במקום השישי.

עיכוב של 20 דקות ונוהל זינוק מהיר. הגריד מסתדר כשמילר במקומו ואז שאר הרוכבים ארבע שורות אחריו. מרקז חונק את המנוע ומדומם, מניע בדחיפה עצמית, מקבל הנחיה לזנק מהפיט-ליין ושב למקומו על הגריד – כשהוא רוכב בניגוד לכיוון הנסיעה.

מזנקים. מילר בחוד ואחריו פדרוסה ומרקז, כשמרקז נכנס בכוח לפדרוסה בקו הפנימי בפנייה 9 ועובר למקום השני. חולפות 4 פניות נוספות ופדרוסה משאיר סדק לזרקו ולימאהה YZR-M1 של טק-3. לזרקו לא משאירים סדק, אבל הסדק צר מלהכיל 2 אופנועים ופדרוסה נדחף לפס רטוב במסלול ועולה להיי-סייד עוד בטרם סיים הקפה בודדת.

חולפות 4 הקפות ומרקז נענש על סירובו לזנק מהפיט-ליין ועל כך שרכב נגד הכיוון במעבר בפיט-ליין. מרקז חולף במהירות מבוקרת מחשב דרך הפיט-ליין, ובעודו חולף על פני התאים של כל רוכבי ה-MotoGP מרה שחורה עוטפת אותו ודם ממלא את עיניו. מרקז נענש פעם שנייה – הוא נדרש לסגת מקום לאחור כשהוא מתנגש באלייש אספרגרו על גבי ה-RSGP של אפריליה בניסיון עקיפה. מרקז, שמהיר כשד משאר השדה, צפוי לסיים במקום החמישי. אבל אותה עננה ודם בעיניים גורמים למרקז לרכוב באופן מסוכן וחסר אחריות, אפילו שלאור המהירות וקצב הרכיבה שלו הוא יכול להשחיל ברוגע את כל הרוכבים פרט לרביעיית החוד – קראטשלאו, זרקו, רינס ומילר.

 

השיא מגיע לקראת סוף המרוץ, כשמרקז מתנגש ברוסי מאחור בפנייה 13. רוסי בהטיה נדחף לדשא שבצדי המסלול ומתרסק. הוא חוזר למרוץ ומסיים במקום ה-19. מרקז מנגד עוד מצליח לצוד את ויניאלס בפנייה האחרונה ולסיים חמישי. על העקיפה המסוכנת של רוסי מרקז נענש פעם שלישית על רכיבה מסוכנת וחסרת אחריות ב-30 שניות ומדורג במרוץ במקום ה-18 וללא נקודות.

לטעמנו, דגל שחור – פסילה מוחלטת מהמרוץ בארגנטינה ועונש במיקום לזינוק באוסטין, הולמים יותר את המרוץ של מרקז בטרמס דה ריו הונדו.

בחוד היו אלה ארבעה – מילר, רינס, זרקו וקראטשלאו – שרכבו יחדיו לאורך מרבית המרוץ. רינס היה הראשון לאתגר את מילר ואפילו הוביל למשך מספר הקפות, אבל טעות מחזירה אותו לרביעי. הבא לטעות היה מילר, שחזר למקום הרביעי שבו סיים את המרוץ. בחוד היו אלה זרקו וקראטשלאו במאבק ראש בראש עד לקו הסיום. קראטשלאו על ההונדה RCV213V ברמת מפעל רוכב שתי הקפות מושלמות ומצליח לחצות את דגל השחמט 0.251 שניות לפני זרקו על גבי ה-YZR-M1 לוויין של קבוצת טק-3.

17 מרוצים לפנינו. סנטי הרננדז, ראש הצוות של מארק מרקז, חייב לעשות טיונינג מחודש למרקז. רוסי וויניאלס חייבים לפתור את תעלומת ה-YZR-M1. דובי משיג 10 נקודות ומנצל את עונשו של מרקז, אבל כך בדיוק דובי הפסיד את האליפות ב-2017. לורנזו פותח פה על דובי ומעלה באוב מאבקים שלהם מלפני יותר מעשור עת התחרו ראש בראש ב-125 וב-250 סמ"ק במקום לפתור את חידת ה-GP18/ מילא לפתוח פה על בן קבוצה, אבל דובי, באופן אבסולוטי, נחשב לרוכב ההוגן ב-MotoGP.

קאל קראטשלאו הוא הרוכב הבריטי הראשון מאז בארי שין ב-1979, שמוביל את טבלת האליפות. לצערו של קראטשלאו, אנחנו משערים, שזה לא יימשך לאורך זמן.

ניפגש באוסטין.

תוצאות הסבב השני – ארגנטינה

1. קאל קראטשלאו
2. יוהאן זרקו
3. אלכס רינס
4. ג'ק מילר
5. מאבריק ויניאלס

טבלת האליפות לאחר הסבב השני

1. קאל קראטשלאו, הונדה, 38 נק'
2. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 35 נק'
3. יוהאן זרקו, ימאהה, 28 נק'
4. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 21 נק'
5. מארק מרקז, הונדה, 20 נק'

המרוץ הראשון לעונת 2018 קיים את כל מה שהבטיחו לנו הרוכבים, הקבוצות והיצרניות במבחני טרום העונה בוולנסיה, ספאנג, צ'אנג וקאטר: אין רוכב אחד שמהיר בבירור; קבוצות הלוויין מהירות כמו קבוצות המפעל; ועל הפודיום עמדו נציגים של שלוש היצרניות המובילות – הונדה, דוקאטי וימאהה. לולא התרסק אלכס רינס, רוכב קבוצת סוזוקי, בהקפה ה-13 – גם לסוזוקי היו 2 רוכבים בעשירייה הראשונה.

לרוב, מקצה האימון הקובע הוא מקצה אימון חופשי 3 שממנו עוברים עשרת הראשונים ישירות למקצה הדירוג הקובע את ארבע השורות הראשונות בזינוק. אליהם מצטרפים שני המובילים ממקצה הדירוג Q1. המרוץ בקטאר נערך בערב לאור אורות הצפה, ועל מנת לאפשר לרוכבים להתאמן כראוי מקצי אימון חופשי 1 ו-3 נערכים בשעות היום בעוד אימון חופשי 2, אימון חופשי 4 והדירוג נערכים אחרי שקיעת החמה. החמה מבשלת את האספלט המדברי והמאובק בקטאר, וכשהמסלול רותח הצמיגים סובלים וזמני ההקפה איטיים. מבלי האפשרות לשפר זמנים באימון חופשי 3 נדרש היה לרכוב מהר באימון חופשי 2. מבין הרוכבים המובילים היו אלה שלושת רוכבי ימאהה שהתקשו. ולנטינו רוסי, רוכב קבוצת המפעל מוביסטאר-יאמהה, ויוהאן זרקו, רוכב קבוצת טק-3, סגרו את העשירייה. מאבריק ויניאלס נאלץ לכתת צמיגיו במקצה הדירוג המקדים.

בדירוג נפתחו דלתות המהירות. אחד משיאי המסלול העתיקים ביותר בסדרה, מ-2008, היה שייך עד לאתמול לחורחה לורנזו. הרוקי אז של ימאהה, עצר את השעון על 1:53.927 דקות. עשור שלם לקח לשיא להישבר. השיא אז נקבע על צמיגי דירוג סופר דביקים ואולטרה אוחזים שהיו מספיקים לשתי הקפות, רק מראה כמה התקדמו צמיגי המרוץ ב-MotoGP. יוהאן זרקו רוכב הקפה מושלמת ועוצר את השעון 1:53.680 דקות. גם מרקז ודנילו פטרוצ'י על גבי הדוקאטי GP18 של קבוצת אלמה-פרמאק צוללים אל מתחת לשיא הקודם של חורחה לורנזו. דובי מדורג חמישי. פדרוסה, רוסי ולורנזו מאכלסים את השורה השלישית. ויניאלס בגיהינום סוגר את מקצה הדירוג ומזנק מהמקום ה- 12. רוכבי הסוזוקי GSX-RR, רינס ויאנונה, מדורגים במקום השישי והאחד-עשר בהתאמה.

הזינוק למרוץ ללא דרמות כשמרקז וזרקו מזנקים היטב. אליהם מצטרפים פדרוסה ורוסי היישר מהשורה השלישית. פטרוצ'י ודובי מזנקים מעט פחות מוצלח ומאבדים מקומות, אבל לא באופן שפוגם ביכולת שלהם להתחרות בחוד.

כמה קרוב, ככה צפוף! זרקו מוביל מתחילת ההקפה השנייה ואוחז במקום הראשון ביד רמה למשך 16 הקפות, כשבעורפו נושפים שמונה רוכבים שנדחסים בתוך 1.5 שניות ובהם מרקז, פדרוסה, רוסי, פטרוצ'י, קראטשלאו, דובי, יאנונה ורינס. זרקו רוכב נפלא על גבי השעטנז של YZR-M1 הבנוי משלדת 2016 עם מנוע 2017 ואקסטרות 2018. רק שהפעם זרקו שוכח לשמור על הצמיגים, וכך בפנייה מספר 1 זרקו מאבד שני מקומות לדובי ומרקז ובהמשך לרוכבים נוספים. זרקו מסיים במקום השמיני והמעט מאכזב עבורו.

ויניאלס משלם ביוקר על דירוג וזינוק רע. בתחילה הוא מסתייע בהתרסקות של רינס ושל חורחה לורנזו על גבי ה-GP18 הרשמי של דוקאטי, אבל בשליש האחרון של המרוץ ויניאלס מצליח להשוות את זמני ההקפה שלו לרוכבי החוד וכך מפלס את קו המרוץ עד למקום השישי.

לורנזו משלים סוף שבוע קשה כשהוא מאבד את הריכוז בבלימה, נראה מופתע מקיומו של אנדראה יאנונה והג'יקסר RR על קו המרוץ, ובניסיון להימנע מהתנגשות הוא זוקף את האופנוע היישר אל מלכודת החצץ ואפס נקודות אליפות.

בחוד מצליחים לנער את שורת הרוכבים דובי, מרקז ורוסי. זה האחרון לא מצליח לסגור פער של כחצי שנייה ומותיר את דובי ומרקז ללכת ראש בראש עד לדגל השחמט.

כאילו לא הייתה פגרה. דובי את מרקז נעולים בטנגו צמוד על קו מרוץ צר מלהכיל. דובי נראה מהיר בשבריר, אבל מרקז הוא הרי מארק, הנמלה העיקשת, מרקז. הוא נצמד לדובי לקראת הפנייה האחרונה, בולם מאוחר וצולל לפנייה כאילו אין מרוץ בארגנטינה בעוד שלושה שבועות. מרקז יוצא רק מעט רחב, אבל דובי צולל עמוק אל תוך הפנייה כשאת האפקס הוא חולף מהצד הפנימי שלו על אבני השפה. בפתיחת המצערת דובי מקדים את מרקז ב-27 אלפיות השנייה. ראש בראש שלישי בין דובי למרקז בשנה האחרונה, ושוב, כמו באויסטריך ובמוטגי בעונה שעברה, דובי הוא זה שרוכב מנצח.

ניפגש בארגנטינה.

תוצאות הסבב הראשון, קטאר

1. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי
2. מארק מרקז, הונדה
3. ולנטינו רוסי, ימאהה
4. קאל קראטשלאו, הונדה
5. דנילו פטרוצ'י, דוקאטי
6. מאבריק ויניאלס, ימאהה
7. דני פדרוסה, הונדה
8. יוהאן זרקו, ימאהה
9. אנדראה יאנונה, סוזוקי
10. ג'ק מילר, דוקאטי

 

צילום: עמרי גוטמן

בסוף השבוע תיפתח עונת 2018 של ה-MotoGP, וכולנו בהתרגשות גדולה. הרוכבים הטובים בעולם, הגלדיאטורים האנושיים הללו, יעלו שוב על המסלולים הטובים בעולם ויילחמו ראש בראש על נקודות באליפות הגדולה, החשובה והיוקרתית בעולם. מאות כלי תקשורת יסקרו את המרוצים ואת מה שקורה מאחורי הקלעים, טובי הפרשנים יסבירו לנו מהלכים, תהליכים והלך רוח, ואנחנו – האוהדים – נשב מרותקים מול המסכים, נצפה מהופנטים ומשולהבים במרוצים, ובין לבין נדבר ונתווכח על הקצה – על הרוכבים המובילים ועל הסיכויים שלהם לזכות בתואר הנכסף.

מאחורי כל גלדיאטור כזה עומדת הפקה בסדרי גודל עצומים. ידוע שמאחורי כל רוכב עומדת אופרציה גדולה, אבל ה-MotoGP עבר בעשורים האחרונים מטמורפוזה אדירה והפך למערכת אדירה של הפקה בינלאומית, עם אינספור זרועות, כללים, תקנות, ובעיקר כסף. הרבה מאוד כסף. גם כסף שיוצא, אבל בעיקר כסף שנכנס. דורנה, החברה המפיקה את מרוצי ה-GP, התאימה את ה-MotoGP לרוח התקופה והפכה אותו למקצועי, צבעוני, סקסי, נחשק, וכן – גם יקר. מאוד יקר.

כדי להבין עד כמה מסובכת ויקרה ההפקה הזו, או לפחות לקבל הצצה חטופה לאיך עובד ארגון בסדר גודל כזה, התארחנו בסוף שבוע אחד של מרוצים בקבוצת סוזוקי ב-MotoGP. ביקרנו בחדר האירוח המפואר של הקבוצה, בבוקס (המוסך) של הקבוצה, שוחחנו עם מנהלי הקבוצה, עם הרוכבים ועם אנשי הצוות, ואחרי 3 ימים אינטנסיביים ומרתקים קיבלנו תמונה כללית על מה זה אומר להריץ קבוצה בגרנד-פרי העולמי.

המרוץ אחר עשיריות שנייה

שלוש הקבוצות המובילות ב-MotoGP – הונדה, ימאהה ודוקאטי – נמצאות באליפות שנים רבות. חלקן עשרות שנים ברציפות. הניסיון הרב שצברו במהלך השנים, הטכנולוגיה שפיתחו עם הזמן, הכמויות האינסופיות של נתונים שנאגרו, וכמובן הכסף הגדול שנשפך לאורך השנים – כל אלו שמים את הקבוצות במקום גבוה ותחרותי מאוד.

עכשיו קחו יצרנית שבוחרת להיכנס ל-MotoGP, לקטגוריה הבכירה, לחוד החנית של מרוצי האופנועים בעולם. גם אם השתתפה בעבר באליפות ונעלמה לשנים ספורות, הפער שעליה לסגור כדי שהאופנועים שלה יהיו תחרותיים הוא פער עצום, הפיתוח אינסופי, וכל זה עולה כסף. הרבה מאוד כסף.

ידוע לכל חובב מרוצים שככל שמתקדמים בפיתוח, כך עולה יותר כסף לקזז פחות זמן. ברמות הגבוהות, קיזוז של עשיריות ומאיות של שניות עולה מיליונים רבים של יורו. עכשיו קחו קבוצה חדשה באליפות היוקרתית ביותר, זרקו אותה למים העמוקים, ותתחילו להבין כמה מזומנים צריכים להישפך, וביחס ישר שעות פיתוח, כדי שהאופנועים שלה יתחילו לדגדג את הרמה התחרותית הגבוהה.

ואז נשאלת השאלה – למה? מה גורם ליצרנית כזו או אחרת להשקיע כל כך הרבה כסף במרוצים? אילו יתרונות היא מקבלת מההשקעה העצומה הזו? והאם הכסף מחזיר את עצמו? ובכן, התשובה הפשוטה לשאלה האחרונה היא לא מוחלט. אבל התשובה המקיפה הרבה יותר מורכבת, שכן השתתפות במרוצי GP, מעבר ליחסי ציבור ליצרנית, מאפשרת ליצרניות לפתח טכנולוגיות שחלקן תגענה בסופו של דבר גם לאופנועים הסדרתיים של החברה. ואם כבר דיברנו על סוזוקי, אז דוגמה מהתקופה האחרונה תהיה תזמון השסתומים המשתנה שהגיע ממנוע ה-MotoGP ישירות אל הסוזוקי GSX-R1000 מהדור האחרון.

חגיגה בפאדוק

מסלול אסן שבהולנד – 'מקדש המהירות' כפי שנקרא – הוא אחד המסלולים הוותיקים שבסדרה וגם אחד המלהיבים שבהם. יש לו היסטוריה ארוכה מאוד של מרוצים, החל ממרוצי TT ברחובות ועד לתצורה העכשווית של מסלול סגור עם הלייאאוט המוכר.

אחד המאפיינים של אסן הוא הפאדוק הקטן יחסית למסלולים מודרניים יותר. בפרספקטיבה של רוכב ישראלי שנכנס בפעם הראשונה לפאדוק של גרנד-פרי, מתחם הפאדוק הוא ענק, אבל מי שביקר בפאדוק במסלול אחד או שניים רואה מיד עד כמה צפוף פה, ועד כמה כל מטר רבוע מחושב ומהונדס כך שיכיל את אולמות האירוח והמוסכים של כל הקבוצות משלוש הקטגוריות.

בכניסה לפאדוק נתקלים מיד בחדר התדריכים של דורנה. המתחם הזה סגור הרמטית, ורק רוכבים, מנהלי קבוצות ועיתונאים נבחרים ומוזמנים רשאים להיכנס אליו. מחוץ לאולם עומדים עשרות מעריצים, מחכים למושאי ההערצה שלהם שיגיעו לתדריך היומי ולמסיבת העיתונאים. אולי יספיקו לצלם איזה סלפי עם האליל שלהם.

מיד אחרי האולם של דורנה מסודרים בצפיפות ובשורה אחת ארוכה אולמות האירוח של הקבוצות השונות בקטגוריה הבכירה. כל אולם ממותג היטב, מצויד היטב, ובאולמות של הקבוצות הבכירות יש איש צוות בכניסה שדורש לראות אישור כניסה למתחם. ככה זה כשבקבוצה שלך יש סופרסטאר ברמה העולמית, כזה שאלפי מעריצים רוצים לפגוש ולשנורר צילום משותף או לפחות חתימה.

אנחנו נכנסים לאולם של סוזוקי, שבו נתארח במהלך סוף השבוע. את פנינו מקבל פדריקו, מנהל יחסי הציבור של הקבוצה. פדריקו הוא איטלקי, והוא מתחבר מיד למזג הים-תיכוני של קבוצת העיתונאים הישראלים שנכנסה לו למתחם. ככה זה – ישראלים ואיטלקים תמיד ימצאו שפה משותפת.

פדריקו עורך לנו סיור בחדר האירוח המפואר. האולם הזה מורכב מ-3 משאיות עם טריילרים ענקיים, וצוות עובדים מיומן משנע את המתחם הענק הזה ממסלול למסלול ברחבי אירופה, מרכיב אותו לקראת המרוץ, מפרק מיד בסיומו, וממשיך אל המסלול הבא. החבר'ה האלה נמצאים שבועות ארוכים מחוץ לבית, בדרכים ובמסלולים. למעשה, במהלך עונת המרוצים, הזמן היחיד שבו הם שוהים בביתם הוא הזמן שבו האליפות עוברת לאמריקה או למדינות המזרח. שם, אגב, מחכות מכולות עם אולם אירוח קטן יותר, והן משונעות עם אוניות ממסלול למסלול. סדרת מכולות אחת כזו נמצאת באמריקה, והשנייה ביפן.

יותר מ-25 עובדים מריצים את האופרציה הזו. החל מנהגים ואנשי צוות מנהלתי, דרך מכונאים ואנשי צוות טכני, מנהלי הקבוצה ובעלי התפקידים הבכירים, וגם כמובן הרוכבים עצמם. יש אפילו טבח צמוד במשאית שכל-כולה מטבח, ויש שני ברמנים שאחראים במהלך כל היום להכין קפה איטלקי משובח ולהגיש שתייה קלה ובירה מהחבית. ככה זה כשאתה נמצא בטופ של התעשייה – גם למזון יש חשיבות גדולה, לא רק לספורטאים אלא גם לשאר אנשי הצוות, וכמובן – למתארחים.

אנחנו פוגשים את דוידה, מנהל הקבוצה של סוזוקי. הוא ותיק מאוד בעסקי הגרנד-פרי – כ-30 שנה במקצוע, והוא ראה כבר הכל. העיניים שלו והבעת הפנים השלווה מעידים יותר מכל על כך. דוידה מזמין אותנו לשבת, ואומר שבתוך כמה דקות נוכל לדבר עם אנדראה יאנונה ואלכס רינס – צמד רוכבי קבוצת סוזוקי. היום זה אפשרי מפני שזהו יום שישי – היום הראשון מבין שלושת ימי הסבב ההולנדי, יום האימונים שבו הרוכבים נמצאים פחות תחת לחץ המרוץ.

כמה דקות לאחר מכן נכנס לאולם אנדראה יאנונה, הרוכב הבכיר בקבוצה. דוידה אומר לו שיש קבוצת עיתונאים ישראליים שרוצים לראיין אותו, ויאנונה בתגובה מופתע וממלמל "ראיון?!".

יאנונה מצטרף לשולחן, דוידה ופדריקו לידו, ואנחנו מתחילים בליטוף – מספרים לו כמה שהאוהדים הישראליים אוהבים אותו ואת המזג האיטלקי החם שלו. "אנחנו גם כאלה, אז זה מדבר אלינו", אנחנו אומרים לו, אבל הוא בשלו – חסר נינוחות. העיניים שלו מתרוצצות בחלל החדר, ומורגש שהוא רוצה לסיים את הראיון כמה שיותר מהר.

זה לא כל כך מפתיע אותנו, שכן יאנונה רכב בעונה הקודמת בקבוצת המפעל של דוקאטי, ובמרוצים רבים הוא נלחם על ההובלה. "נלחם" תרתי משמע, שכן המזג החם שלו גרם לו לעשות כמה מהלכים שנויים במחלוקת. בעונת 2017 – העונה השנייה של סוזוקי באליפות והראשונה של יאנונה במדי הקבוצה – פחות הולך לו, והוא מתוסכל ולחוץ. עכשיו תוסיפו על זה את הטמפרמנט חם המזג האיטלקי, ותבינו למה הוא חסר מנוחה.

יאנונה מספר בלקוניות שהאופנוע של סוזוקי עדיין לא בשל, ושהבעיה העיקרית שבגינה הוא מאבד זמן היא התנהגות האופנוע בבלימות ובכניסות לפניות, אבל עובדים על זה חזק. בהזדמנות הראשונה שנקרתה לו הוא אומר לנו "טוב, תודה רבה", מסיים את הראיון ונעלם לשלו.

"אל תקחו קשה", אומר לנו דוידה. "יאנונה לא בתקופה טובה, אבל יהיה בסדר. אנחנו עובדים חזק ולבסוף הוא יתחבר לאופנוע". דוידה צדק. במבחני טרום עונת 2018 יאנונה כבר השיג תוצאות טובות, ונראה שבעונה הקרובה הוא יהיה תחרותי הרבה יותר על הסוזוקי של קבוצת המפעל.

מיד אחרי יאנונה נכנס לאולם הרוכב הצעיר של קבוצת סוזוקי, אלכס רינס הספרדי. רינס הצעיר נמצא בעונתו הראשונה בקטגוריה הבכירה, ולרוע מזלו הוא נפצע כבר בתחילתה. כעת הוא חוזר לאט-לאט לעניינים. רינס מקבל את פנינו בחיוך ענו, והוא אפילו מתרגש.

הוא מדבר על החזרה מהפציעה ומספר לנו שאמא שלו כבר השתגעה ממנו בזמן שישב בבית. "ראיתי את החברים בטלוויזיה וכל כך רציתי לחזור. אני שמח שסוף סוף זה קורה". כזה חמוד.

השיחה עם רינס הייתה ידידותית הרבה יותר, וכולנו נשבינו בקסמו של עלם החמודות, אולי התקווה הספרדית הבאה אחרי מרקז. לרינס יש עוד הרבה עבודה כדי להיות תחרותי אחרי שעלה מה-Moto2, אבל הוא עושה את זה מהר ומתקדם יחד עם הקבוצה. שוב, מבחני טרום עונת 2018 הראו שגם לרינס יש מה להציג בעונה הקרובה.

במהלך היום אנחנו צפויים להיכנס לבוקס של קבוצת סוזוקי – קודש הקודשים של הקבוצה שבו נמצאים האופנועים, הרוכבים, אנשי הצוות המקצועי, ובעיקר כל הסודות. עד שזה יקרה אנחנו מנצלים את הזמן כדי להסתובב בפאדוק ולהתרשם מהמתקנים של שאר הקבוצות.

הפער בין הקטגוריות מורגש מאוד. בעוד לקבוצות של הקטגוריה הבכירה יש אולמות אירוח מפוארים, הקבוצות הקטנות של ה-Moto3 מקבלות אוהל בד ארוך שמחולק לחדרים קטנים. הצצה אל תוך האוהלים מגלה שבתוכם מצטופפים אנשי הצוות הטכני מסביב לליפט, כשמסביב מפוזרים חלקי אופנוע רבים ומחשבים ניידים שמציגים נתונים. מרתק לראות כמה טכנולוגיה יוצאת מאוהל כל כך קטן, אבל יותר מרתק לראות את הפער שבין הקבוצות הגדולות והעשירות לבין אלו הקטנות והצנועות.

קודש הקודשים

השעה היעודה הגיעה, ופדריקו לוקח אותנו לסיור בבוקס של סוזוקי. אנחנו עוברים דרך צמד המשאיות של הקבוצה שמשמשות כחדרי המגורים של הרוכבים וגם כמחסן החלפים וחדר העבודה על הבולמים. אני מציץ פנימה ורואה עשרות בולמי זעזועים, חלקם שלמים וחלקם מפורקים ברמה כזו או אחרת, וחושב לעצמי שכל בולם שכזה עולה יותר מכל האופנועים שלי ביחד.

בכניסה האחורית אל הבוקס פדריקו נותן לנו תדריך. "תישארו כקבוצה, אל תגעו בכלום, אל תדברו עם אנשי הצוות מפני שהם עסוקים בנתונים ובטיפול באופנועים, ובבקשה לא לצלם כלום למעט מה שאני אומר שמותר כי יש פה הרבה נתונים סודיים שאסור לאיש לראות".

ההתרגשות בשיאה. כניסה לבוקס של קבוצת מפעל ב-MotoGP זו פריבילגיה ששמורה למתי מעט, וזו הפעם הראשונה של כולנו במעמד המיוחד הזה.

אנחנו נכנסים לבוקס דרך מבוך הדלתות, והמחזה שנגלה לעינינו עוצר נשימה: הבוקס כחול כולו, ממותג בצבעים ובסמלים של סוזוקי, והוא מסודר להפליא. הוא מחולק לשני חלקים עם מחיצה ביניהם – אחד לכל רוכב וצוותו, ובמרכז כל חדר עמודים צמד האופנועים שישמשו את הרוכב במהלך סוף השבוע.

אחד מהאופנועים של רינס עומד על סטנד, עם קלאץ' פתוח, וצמד מכונאים עומדים ליד שולחן העבודה, מודדים את החלקים ומחליפים את חלקם. אפשר לראות מתחת לפיירינג את כיסוי האלומיניום של גיר הקסטה באופנוע האבטיפוס הזה. והכל נקי, הכל מדויק, הכל איכותי והכל ברמה הגבוהה ביותר שיש לתעשייה להציע. מדהים, לא פחות.

זהו הזמן שבין המקצים, אז הרוכבים נמצאים בחדרים, הצוותים עובדים ומכינים את האופנועים למקצה הבא, ובחוץ מאות אוהדים משולהבים וברי מזל – כאלה שהשיגו כרטיס כניסה אל המסלול עצמו – עומדים מחוץ לפיטס ומצטלמים עם אופנועי התצוגה ועם נערות המטרייה היפהפיות.

אחרי דקות ספורות של שכרון חושים, פדריקו קורא לנו ואומר שהגיע הזמן לצאת. בדרכנו החוצה מהבוקס אנחנו רואים שני טכנאים יושבים אל מול מסכי מחשב, כשעל הצגים גרפים שונים. אני מתעכב כדי לראות באילו נתונים מדובר, אבל פדריקו מזרז אותי באלגנטיות. "אסור לך לראות את זה. תתקדם", תוך כדי שהוא מחייך וקורץ. הוא עשוי מהחומר הנכון, הפדריקו הזה. מצד אחד עושה את עבודתו במקצועיות ועל הצד הטוב ביותר, אבל מצד שני הוא אופנוען, והוא מבין את רחשי הלב וההתלהבות של כולנו אז משחרר קצת, אבל ממש קצת. הזמנו אותו לבקר בישראל והבטחנו אירוח מלא עלינו. אמנם לא ברמה של MotoGP, אבל הכי טוב שאנחנו יכולים.

תעשייה שלמה בתוך מתחם כל כך קטן

אני ממשיך להסתובב בפאדוק ועובר ליד סככת הצמיגים של מישלין. "סככה" נשמע פשוט, אבל האולם הארעי הזה הוא ענק, והוא מכיל עשרות מכונות להחלפה צמיגים ולאיזון. לכל טכנאי עמדה עם מכונות משלו, בצד יש ערימות של צמיגי MotoGP, ובכל רגע נתון יש טכנאים של קבוצות מרוצים שמגיעים עם עגלות של גלגלים שעליהם צמיגים משומשים, ויוצאים כעבור כמה דקות כשעל הגלגלים צמיגים חדשים.

הנה הטכנאי של פדרוסה. אני יודע לא כי אני מזהה אותו, אלא כי העגלה שלו ממותגת בלוגו של פדרוסה עם המספר 26. והנה של לורנזו, ושל רוסי, וגם של יאנונה ושל רינס. כולם באים להחליף צמיגים, ובצד, בערימת הצמיגים המשומשים, אפשר לראות של איזה רוכב היה כל צמיג. פשוט כי כותבים על הצמיג עם גיר לבן את מספר הרוכב אחרי שמורידים אותו מהחישוק. מרתק.

בהמשך היום הסתובבתי בכל מתחם (לפחות באלו שאליהם יכולתי להיכנס), שוחחתי עם בעלי תפקידים שונים, התרשמתי מהרמה הגבוהה – של ההפקה, של הקבוצות, של האירוע כולו, וצברתי שפע של חוויות בלתי נשכחות שקצרה היריעה מלתאר אותן.

האירוח של קבוצת סוזוקי בפאדוק ובבוקס אפשר לי להבין טוב יותר ולראות במו עיניי עד כמה הקרקס הזה, ההפקה העצומה שנקראת MotoGP, היא הפקה בסדרי גודל אחרים מכל מה שאני מכיר, וכמה משאבים הקבוצות השונות, ובעיקר קבוצות המפעל, צריכות להשקיע על מנת להיות תחרותיות בפרט ולהיות חלק מהמשחק היוקרתי הזה בכלל.

התרשמתי במיוחד מהמקצועיות והמחויבות שיש לבעלי התפקידים בקרקס הנודד הזה, שלא רואים את הבית ואת המשפחה למשך שבועות ארוכים, ועדיין עושים את עבודתם במחויבות מלאה ובמקצועיות שאין כדוגמתה.

את סוף השבוע הזה באסן, מחצית עונת 2017, סיימו אנדראה יאנונה ואלכס רינס במקומות ה-9 וה-17 בהתאמה. רינס כאמור חזר מפציעה, ואילו יאנונה עדיין ניסה להתחבר למכונה. בהמשך העונה מצבם השתפר, ולקראת העונה הקרובה שניהם כבר נראים הרבה יותר טוב. כנראה שההשקעה האסטרונומית של קבוצת סוזוקי להיות תחרותית מתחילה להניב פירות, שאותם נראה בעונה השלישית של היצרנית בקטגוריה הבכירה.

רגע השיא של סוף השבוע הזה היה לראות את ולנטינו רוסי מנצח את הניצחון היחיד שלו בעונת 2017. לראות את זה מתוך המסלול, מרחק נגיעה מהרוכבים, כשהסאונד המטורף של אופנועי MotoGP מחריש את האוזניים ממרחק 5 מטרים, זה דבר שנצרב עמוק בלב ובתודעה. עם התחושה הזו חזרתי הביתה, לישראל, ועם ידיעה ברורה שבקרוב אגיע להתארח שוב במרוץ גרנד-פרי.

גילוי נאות: הכותב היה אורח של קבוצת סוזוקי במרוץ ה-MotoGP באסן.

אז מה היה לנו במבחנים? נכון יותר להתחיל במה לא היה לנו במבחנים לקראת 2018: לא הייתה לנו יצרנית בודדת שהעמידה אופנוע ברמה אחת מעל שאר היצרניות ולא היה לנו רוכב אחד שהשאיר אבק לשאר הגריד כמו ויניאלס ב-2017.

ואם כבר ויניאלס, במרץ 2017 דרכו של ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 לתואר האליפות ב-MotoGP נראתה סלולה ומסומנת באבני שפה. זה נגמר באליפות נוספת למארק מרקז וה-RCV213V, כשבדרך דובי והדוקאטי GP17 מאלצים את מרקז להתאמץ כמעט עד דגל השחמט במרוץ האחרון בוולנסיה.

ימאהה, שנראתה כיצרנית ללא כיוון במבחנים בספאנג שבמלזיה ובצ'אנג שבתאילנד, מצאה קו ברור היישר לחוד במבחן בקטאר. בשבת יוהאן זרקו על ה-YZR-M1 של קבוצת טק-3 עוצר את השעון על 1:54.029 דקות. רוסי על גבי ה-YZR-M1 הרשמי מסיים שני כשהוא איטי ברבע שנייה. אפילו ויניאלס מדורג חמישי. ייתכן ובימאהה מצאו פריצת דרך. ייתכן וזה רק שילוב של תנאים שלא יחזור על עצמו ובימאהה שוב ימצאו עצמם מדשדשים.

מארק מרקז וקאל קראטשלאו ממשיכים להציג יכולת טובה ומדורגים שביעי ורביעי בהתאמה. פדרוסה ומשקל הנוצה שלו לא מצליחים לחמם את הצמיגים כראוי, ובשונה מהמבחנים הקודמים פדרוסה מדורג במקום ה-12.

בדוקאטי, ה-GP18 מתנהג אחרת תחת ישבנו של דובי מאשר תחת ישבנו של לורנזו. דובי מדורג שלישי כשהוא איטי מזרקו בשלוש עשיריות, ואילו לורנזו, שדהר בספאנג, מסיים את המבחן בקטאר במקום העשירי, כשהוא איטי מזרקו ב-0.663 שנייה להקפה.

במונחים של זמנים ארציים, שש עשיריות השנייה הן חסרות משמעות. בעולם המרוצים שש עשיריות ואף חצי מכך עלולות להתגלות כאוקיינוס של זמן שכולו סערות טרופיות.

במבחן בוולנסיה הצטופפו 11 רוכבים בפער של שנייה אחת. בשנייה נוספת מתקבצים כבר 18 רוכבים.

בספאנג היו אלה 13 רוכבים בשנייה הראשונה, וסך הכל 23 רוכבים בפער של שתי שניות מחורחה לורנזו.

בצ'אנג 16 רוכבים מצטופפים להם מתחת לשנייה מדני פדרוסה, ובסך הכל 23 רוכבים בשנייה נוספת.

בפערי זמנים שכאלה, כשברור שהצפיפות בחוד אינה מקרית, הכל פתוח אבל כיוון כללי יש. מרקז וקראטשלאו נראים נפלא על גבי ההונדה RCV213V. מנגד, זרקו רוכב מהר כשד על כל דגם או שעטנז של YZR-M1 שהוא מקבל מימאהה. דובי מצליח להוציא יותר מה-GP18 מאשר חורחה לורנזו. ועדיין, לורנזו יכול להתחרות על תואר האליפות, כמו גם רוסי וויניאלס.

בסוזוקי בחרו ללכת על גל ארכובה שמשקלו באמצע בין זה שניצח לויניאלס את סילברסטון ב-2016 לבין זה שמירר לאלכס רינס ואנדראה יאנונה את החיים בעונת 2017. גם העובדה ששני הרוכבים בריאים עוזרת. לא סתם רינס מוזכר כאן לפני יאנונה: רינס היה מהיר יותר במרבית המבחנים, ואנחנו מהמרים שרינס יתגלה כמתאים יותר לסוזוקי ב-2018.

ק.ט.מ ואפריליה מתקדמים רק בשביל לגלות שעכשיו לקצץ עשירית שנייה מהונדה את ימאהה את דוקאטי הופך להיות קשה הרבה יותר.

כולנו תקווה לעונה רותחת ומבעבעת כמו שהתרגלנו מאז 2015. מבט מפוכח מראה שמארק מרקז מרגיש נפלא על ה-RCV213V מבציר 2018, ואם בשתי העונות האחרונות מרקז זוכה באליפות כשהוא מתחיל את העונה ביחסים בינוניים עם ה-RCV שלו, מי אנחנו שנהמר נגדו ב-2018.