תגית: מרוצים בעולם

רכישת גאס גאס על-ידי ק.ט.מ נושאת את הפירות הראשונים, עם הקמת קבוצות מרוצים חזקות בענפי המוטוקרוס העולמי, הראלי-רייד והאנדורו, והעברת רוכבים חזקים בראשות טדי בלזוסיאק וליה סאנז מק.ט.מ לגאס גאס.

גאס גאס הודיעו הערב על תכנית המרוצים לעונת 2020, וזאת מספר שבועות לאחר רכישת המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, שמכילה גם את הוסקוורנה ואת מותג הבולמים WP. היצרנית הספרדית מכוונת גבוה ורחוק, ומושפעת ללא ספק מהיכולות של ק.ט.מ בנושא. רכש חזק ונוצץ יקבל את כל הכלים לנסות ולכבוש את הענפים בהם תשתתף גאס גאס.

הענף הראשון אותו תנסה הקבוצה לכבוש הוא אליפות המוטוקרוס העולמית (MXGP). לשם כך חתמו בקבוצה גלן קולדנהוף (Glenn Coldenhoff) ההולנדי, שהתחרה בשורות ק.ט.מ בקטגוריה הבכירה וסיים שלישי בטבלת הנקודות בעונת 2019. יחד איתו ירכב איבו מונטיצ'לי (Ivo Monticelli) האיטלקי, שגם הוא מגיע מק.ט.מ.

לאיה סאנז, רוכבת הראלי-רייד הספרדייה המצטיינת, תרכב על גאס גאס 450 ראלי במרוצי מדבר והדקאר בראשם, וכן באנדורו עם דגם האנדורו שטרם הוצג. סאנז מחזיקה באמתחתה 13 תארי אליפות עולם, חלקם בטריאל, ושלושה רצופים באליפות העולם באנדורו, כשבשנים האחרונות אין לה מתחרות ברמתה. בנוסף, בראלי דקאר של 2015 סיימה סאנז במקום התשיעי בדירוג הכללי(!) ואף סיימה סטייג' במקום החמישי – הגבוה ביותר לאישה אי-פעם.

טדי בלזוסיאק הפולני הוא השם החם מאז ספר בראשית בערך, וגם הוא יתכנס תחת צבעי האדום-לבן וישתתף בכל דבר אפשרי בעולם האנדורו, הארד-אנדורו – כולל אליפות WESS בעונת 2020 ואנדורוקרוס.

כאן נשאלת השאלה האם גאס גאס הספיקו בזמן קצר כל-כך לרקוח אופנוע ספרדי אדום-לבן טהור שלהם? ובכן, כנראה שלא. אופנוע המוטוקרוס יהיה כמעט בוודאות ק.ט.מ 450SX-F בצבעי אדום-לבן. באותה ודאות אנו נכתוב שאופנוע הראלי של גאס גאס יהיה ק.ט.מ 450 ראלי בעטיפה אדומה – כפי שניתן לראות בתמונות שגאס גאס שחררו. פה בק.ט.מ ממשיכים את אותו הקו שנקטו עם הוסקוורנה לפני שנים, כשהפכו אותה לק.ט.מ בכחול-לבן-צהוב. קבלו, ק.ט.מ באדום-לבן.

לגבי האנדורו – פה אנחנו עדיין לא בטוחים וחושבים (ומקווים) שגאס גאס כן יובילו את הפיתוח של אופנוע האנדורו החדש. אם כי, הם כבר הודיעו על ליין 2020 וקשה לנו לראות איך השמות החמים שנרכשו יסכימו לרכב על כל דבר שהוא פחות ממה שהורגלו עליו בימיהם בקטום.

עוד שאלה מעניינת היא מי תהיה יבואנית גאס גאס לישראל. אם המצב הנוכחי ימשיך, ומטרו מוטור תייבא את גאס גאס, הרי שיהיה מצב שבו ניתן לרכוש חלפים מקוריים של ק.ט.מ אצל שלוש מתוך ארבע יבואניות האופנועים הגדולות בישראל. מצב מעניין מאוד לכל הדעות. כמובן שנעדכן ברגע שיתבררו הפרטים – גם על אופנועי האנדורו של גאס גאס וגם על יבואנית גאס גאס לישראל.

בינתיים, קבלו את לאיה סאנז בקאמבק לאדום-לבן של גאס גאס – איתם התחרתה בעבר.

אפריליה מספקים נשק אדיר לדור הצעיר באיטליה: RS250 SP – אופנוע חדש למרוצים וסדרה שלמה המבוססת על הדגם.

אפריליה, יחד עם אובלה (ohvale) האיטלקית שמתמחה בפיתוח אופנועי מיני ספורטיביים, הציגה בתערוכת מילאנו את ה-RS250 SP – דגם מרוצים לדור הצעיר באיטליה שמטרתו לתת פלטפורמה לעוד עילוי איטלקי עתידי. כמה צעירים? החל מגיל 11(!).

האפריליה RS250 SP הוא נשק מרוצים מקצועי המצויד בכל טוב: החל מבולמים של אוהלינס, דרך בלמים של ברמבו, מערכת פליטה של SC Project, גלגלי 17″ עם צמיגי פירלי סליקס דביקים, ועוד. לא נמסרו נתונים לגבי המנוע, אך מדובר על מנוע ארבע פעימות חד-צילינדר בנפח של 249 סמ"ק מקורר נוזל. באפריליה מדווחים שהמשקל הוא כ-35 ק"ג פחות מדגם ה-RS125 שנמכר בחנויות, כלומר מעמיד את הנתון על מספר דו-ספרתי. המחיר הנקוב הוא 10,000€, שאמור לאפשר כניסה זולה יחסית לעולם המרוצים.

ה-RS250 SP ירוץ בסדרה ייעודית של אפריליה בשיתוף ה-FIM, שתמנה שישה סבבים באיטליה בשנת 2020. מיצרנית שהשיגה 54 אליפויות עולם ומגיעה מארץ שסיפקה יותר אלופי עולם ב-MotoGP משאר הלאומים המשתתפים באליפויות העולם, לא היינו מצפים לפחות.

עכשיו רק נשאר לקוות שיתפתח מודל ישראלי דומה אצלנו.

כפי שכבר פרסמנו – התקבלה החלטה רשמית לבטל את השתתפות האופנועים במרוץ אל העננים – פייקס פיק – בשנת 2020. 

לאחר התאונה הטרגית שבה נהרג קארלין דאן – רוכב דוקאטי סטריטפייטר V4 החדש שהתרסק בפנייה האחרונה במסלול ממש לפני קו הסיום, בהייסייד פטאלי – עלו הקולות לבטל את קטגורית האופנועים, לאור החששות שעלו מהמארגנים ומתחרים. המסלול, שנסלל כולו בשנת 2011 (עד אז חלקו העליון היה שביל עפר) הגביר משמעותית את המהירות הממוצעת ואת רף הסיכון של המתחרים. התאונה הטרגית האחרונה הייתה הטריגר הנדרש לביטול הקטגוריה.

היסטורית, האופנוענים השתתפו במרוץ רק 41 פעמים (שנים) מתוך 97 האירועים שהתרחשו עד כה – 42% מכלל שנות המירוץ. נכון לעכשיו ההחלטה מתייחסת אך ורק לשנה הבאה, על מנת לבחון את האירוע ללא האופנועים. עדיין, אנו מניחים שעוד ידובר על הנושא.

כל אובדן חיים של מתחרה הוא טרגי, אך כל רוכב שעולה להתחרות מודע לסיכונים ולכלל התרחישים האפשריים, וזה חלק מהעניין. אנו מקווים שלא יתחיל גל של ביטולי אירועים ומרוצים בעקבות האירוע המצער, אלא שימצאו את הדרך להגביר את רמת הבטיחות ולאפשר לנו ליהנות מכך. רק חסר לנו שיבטלו את 60 ק"מ של טרור שמתרחש באי מאן בכל שנה עם כל התאונות שמתרחשות שם.

רוכב מרוצי הגרנד-פרי (MotoGP כיום) האגדי רנדי ממולה יתחרה על גרסה מאוד מיוחדת של האינדיאן סקאוט בובר בסדרת המירוצים 'סולטני המהירות' (Sultans of Sprint series). מדובר בסדרת מרוצים שמטרתה לאגד את בוני האופנועים ברחבי אירופה ולבחון מהירות, חדשנות וטירוף. בתחרות עצמה יש ניקוד ופרסים לא רק על מהירות, אלא גם על עיצוב, צביעה, מכונאות ו… ברנאאוט. נשמע מגניב!

סדנה צרפתית בשם Workhorse Speedshop יצרה – לציון 100 שנה לייצור האינדיאן סקאוט – גרסה מאוד מיוחדת שנקראת אפלוסה (Appaloosa) – גזע מיוחד של סוסים שנחשב למהיר ביותר. על בסיס הסקאוט יש גוף שנועד להוריד את מרכז הכובד ולהעביר את המשקל כמה שיותר על הגלגל הקדמי. מבחינת מכלולים יש כאן בולמי אוהלינס מלפנים ומאחור, מערכת פליטה של אקרפוביץ', מחשב ניהול מנוע משודרג, מערכת הזרקה על בסיס ניטרו,  קוויקשיפטר ומערכת בלימה משודרגת. המנוע מספק 130 כ"ס. ממולה מתחרה בקטגורית הפקטורי, בה האופנוע צריך להיות 4 פעימות עם יחס הספק למשקל של 0.65 כ"ס/ק"ג. הוא יתחרה תחת המספר 19, לציון שנת 1919 – השנה בה נולד הסקאוט.

למעוניינים יש את לוחות הזמנים לאירועים הבאים בצרפת וגרמניה באתר של הסולטנים.

"אתה חושב שזה לעולם לא יקרה לך, שאתה תהיה זה שתתחמק" (ווילאם דאנלופ).

הפסקה הזו מסכמת את סיפורה של משפחה אשר קידשה את עולם מרוצי האופנועים – מרוצי הרחוב ליתר דיוק – ושילמה על ההתמכרות הזאת – כך הם הגדירו זאת בעבר – מחיר כבד.

ג'ואי דאנלופ – נולד בשנת 1952, נהרג בשנת 2000 במהלך מרוץ באסטוניה.

רוברט דאנלופ – אחיו הצעיר של ג'וני. נולד ב-1960, נהרג בשנת 2008 במקצה אימונים למרוץ באירלנד.

וויליאם דאנלופ – בנו של רוברט. נולד ב-1984, נהרג השנה במקצה אימונים למרוץ באירלנד.

מייקל דאנלופ – אחיו הצעיר של וויליאם. נולד בשנת 1989.

ג'ואי – מי שעקב אחר עולם המרוצים במילניום הקודם הכיר את הקסדה הצהובה האייקונית של רוכב אירי עם שם של חברת צמיגים. ג'ואי דאנלופ היה שם דבר בעולם מרוצי הרחוב. רשימת ההישגים  שלו מתהדרת ב-26 ניצחונות בודדים באי-מאן, כולל בשנת 1985, 1988 ו-2000 – אז ניצח בשלוש קטגוריות שונות באותו המרוץ. נוסיף על כך עוד 24 ניצחונות באולסטר GP שבאירלנד. במהלך הקריירה השתתף בכמה מרוצי גרנד-פרי (MotoGP) וסופרבייק עולמי.

אופיו הצנוע והרגוע יחד עם עבודתו ההומניטרית ליתומים ברומניה העניקו לו הילה של גיבור בחליפת עור. ביולי 2000 ג'ואי מצא את מותו במהלך מרוץ באסטוניה. הוא ניצח בקטגוריות ה-600 סמ"ק וה-750 סמ"ק על-גבי הונדה באותו שבוע. במהלך מרוץ ה-125 סמ"ק החליק על הכביש הרטוב ופגע בעצים בצד הדרך. מותו נקבע במקום. למסע הלווייתו הגיעו מעל 50 אלף רוכבים לחלוק לו כבוד אחרון.

רוברט –אחיו הצעיר של ג'ואי החל את קריירת המרוצים שלו אי-שם בסוף שנות ה-70. במהלך העשור הבא הוא החל לבסס את הדומיננטיות שלו במרוצי רחוב באירלנד, עד לשיא שנקבע בשנת 1987: באחד המפגשים התחרה בשלוש קטגוריות נפח שונות (125, 350 ו-1,000 סמ"'ק) וניצח בכולם. הוא הוסיף עוד ניצחון במקאו (סין). עם הונדה 500 סמ"ק כשגבר שם על רוכבי 750 סמ"ק. בתחילת שנות ה-2000 הוא רכב על נורטון RCW588 עם מנוע וונקל רוטורי, והוסיף ניצחונות על מנועי ארבעה צילינדרים בשורה מקובלים.

בשנת 1994 התרסק חזק על-גבי ההונדה RC45 שלו ב-TT של האי מאן, פציעה שהוציאה אותו מהמחזור למשך שנתיים, אבל הפגיעה הקשה לא מנעה ממנו לחזור צולע לעולם המרוצים. בשנת 1996 חזר לקטגוריית ה-125 סמ"ק במרוץ באירלנד ודבק במרוץ הזה שנה אחר שנה. הפגיעה הגופנית נתנה את אותותיה בשנת 2004, יחד עם סירוב של חברות הביטוח להמשיך ולבטח אותו. הוא פרש והתפנה לטפל בפגיעות שלו. הוא גם הצהיר שיתפנה לטפח את הקריירה של בניו – וויליאם ומייקל. הסם החזק של הבנזין גבר עליו, והוא חזר כבר בשנת 2006 בכדי לנצח בפעם ה-15 בנורת' ווסט 200 באירלנד.

במאי 2008, במהלך האימונים לאותו נורת' ווסט בקטגוריית ה-250 סמ"ק, מנועו כבה או נתפס במהירות מתועדת של מעל 250 קמ"ש. במקום ללחוץ על המצמד על מנת לשחרר את הגלגל הנעול הוא לחץ בטעות על הבלם הקדמי – שכן מנופי הבלם הקדמי והמצמד באופנועו מוקמו באותו הצד בגלל נכותו. הטעות גרמה לו להתעופף מעל הכידון, וכדי להחמיר את המצב, רוכב נוסף פגע בו. מותו נקבע בבית החולים.

בנו מייקל, שרכב מאחורי אביו והגיע לזירת התאונה, ליווה אותו לבית החולים. באותו הלילה מייקל כבר חיפש דרכים לשפר את אופנועו, ובצורה הרואית טיפוסית דאנלופית ניצח למחרת באותו המרוץ. הוא הקדיש את הניצחון לאביו.

וויליאם – אחיו הגדול של מייקל ובנו של רוברט. קריירת המרוצים שלו החלה בשנת 2000 – השנה שבה נהרג דודו. עוד עילוי שכבש את הדגל מעל 100 פעמים במהלך הקריירה – כולם במרוצי רחוב לאומיים באירלנד. שמו גם חקוק כצפוי בספרי ה-TT של האי מאן, שם התחרה במשך 11 שנים. תוצאתו הטובה ביותר הייתה מקום שני בשנת 2016, בקטגוריית האופנועים החשמליים. הוא מצא את מותו השנה בתאונת אימונים במרוץ בדאבלין.

מייקל – עוד עילוי מבית משפחת דאנלופ. עדיין מתחרה, לכו תבינו…

"זה סם. בזמנו לא הבנתי למה אבי ממשיך לרכב אחרי שאחיו מת. עכשיו אני מבין" (ווילאם דאנלופ).

טריילר לסרט שנעשה על המשפחה ב-2014:

מרוץ פייקס פיק מתקיים בהר בקולרדו, ארצות הברית, הנושא את השם הזה. החל מ-1916, אז התחילה התחרות, כיסו הרוכבים והנהגים את 20 הק"מ ו-156 הפניות עד לפסגה, כשעד שנת 2011 המתחרים התמודדו גם עם אספלט וגם עם כורכר, אך מאז סללו את כל הדרך לפסגה והקלו במידה את בחירת הסט-אפ והצמיגים שצריכים לתת מענה רק למשטח מסוג אחד. עם השנים הפך המרוץ הנישתי הזה והמסוכן לנקודת ציון עבור יצרנים ומתחרים גלובליים שבאים להתמודד עם שינוי גובה של מעל 1,500 מטרים, הטיפוס, האוויר הדליל, הפניות החדות, התהום התלול והאתגר של כיבוש ההר.

שיא הזמנים שייך כצפוי למכונית ועומד על 8:13.8 דקות, שקבע סבסטיאן לואב האגדי (9 אליפויות רצופות במרוצי הראלי ועוד שלל תארים) עם הפיג'ו 208 T16 פייקס פיק. הזמן המנצח במרוץ הראשון – לפני 102 שנים, כן? – היה 20.55.60 דקות. שיא הדו-גלגלי להר נקבע בשנה שעברה על ידי כריס פילמור על גבי הק.ט.מ סופר דיוק 1290R, שקבע 9.49.625 דקות. השבוע, בגרסת 2018, הוא ינסה את מזלו על גרסת ה-790 דיוק החדשה.

סרטון שבירת השיא ב-2017:

מומלץ! ריקוד הטיפוס (1988):

החודש נערכה המהדורה התשיעית של תחרות האקסטרים-אנדורו האמריקאית Last Dog Standing. המרוץ מתקיים כולו על שטח מסלול המוטוקרוס המפורסם גלן הלן בדרום קליפורניה, שבו מתקיימים סבבים באליפות ארה"ב במוטוקרוס AMA.

התחרות כוללת ארבעה שלבים:

שלב ראשון: הקטגוריה המקצועית רוכבת בפרולוג של 15 דקות על מסלול יחסית זורם.

שלב שני (LD1): שאר המשתתפים – כאלה שאינם עם רישיון פרו, שנחים עד אז – נכנסים למקצה בן שעה. המסלול גם כן מוגדר כיחסית זורם ומהיר. שני השלבים עד כה יקבעו את סדר הזינוק למקצה השלישי.

שלב שלישי (LD2): מאה משתתפים מגיעים לשלב זה ומתמודדים עם מסלול שמכיל בין השאר 100 מטרים של בולדרים, נקיק צר, עליות תלולות, הר של צמיגים ועוד מגוון מכשולים אכזריים. הזמן של מנצח המקצה היה השנה קצת פחות מ-40 דקות. כל רוכב שמסיים בטווח של 60 דקות מהמוביל ממשיך לשלב הבא.

שלב רביעי (LD3): עשרים וחמישה רוכבים שרדו ונשארו להתמודד עם שתי הקפות משודרגות של הגיהינום משלב 3. רק 4(!) רוכבים סיימו השנה את שתי ההקפות המלאות. המנצח השנה היה קייל רדמונד על גבי ההוסקוורנה TE300. הוא גם גרף פרס ראשון של 10,000$. שני טריסטין הארט (גם על האסקי) ושלישי טיילר רוברט על גבי ק.ט.מ.

אקסטרים למשוגעים, שבאים לנצח את מלתעות התחרות עצמה ולא את שאר המתחרים.

הנקודה הישראלית: בשנים האחרונות 3 רוכבים ישראלים ניסו את מזלם בתחרות האקסטרים האמריקאית: יורם לביא, ישראלי שחי במקסיקו, וליאור אלבז, התחרה במהדורת 2016 כשיורם סיים ראשון בקטגוריה שלו. משה כהן התחרה במהדורת 2015 וסיים גם הוא ראשון בקטגוריית אינטרמידייט.

צפו בטירוף של מהדורת 2018 בווידאו המצורף: