הסאן-יאמג ג'וימקס 250, אחד הכלים הפופולריים בקטגוריית קטנועי ה-250 סמ"ק, הגיע ארצה בימים האחרונים כשהוא מצויד במערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה – ABS. על פי אנשי מטרו-מוטור, יבואנית סאן-יאנג לישראל, גרסה זו ייחודית לישראל, שכן ברוב העולם כבר עברו ל-300 סמ"ק, וגרסת ה-ABS ל-250 מיוצרת במפעל הטייוואני במיוחד עבור השוק הישראלי.
בעבר היו קטנועי 250 סמ"ק שהיו מצוידים במערכת הבטיחותית, כמו למשל הונדה ג'אז 250 או ימאהה מג'סטי 250 שבגרסתו האחרונה כאן הגיע עם המערכת, אולם נכון לעכשיו הג'וימקס הוא היחידי בקטגוריה שמצויד במערכת ABS.
מחירו של הג'וימקס 250 בגרסת 'ספורט' (לוגו רקום על המושב, משקף כהה, חישוקים בצביעה מיוחדת) עם מערכת ABS נקבע על 28,485 ש"ח.
שעיקר המוניטין של סאן יאנג מבוסס על קטנועים קטנים ובינוניים, ואילו זה – עם נפח של 600 סמ"ק, כבר מתכוון לשחק במגרש של הגדולים, שנקראים 'קטנועי-על'.
שבכל הקטנועים בנפח שמעל 500 סמ"ק של שאר היצרנים יש מנועי טווין עם שני צילינדרים, ואילו זה – סינגל עם צילינדר אחד גדול.
שבכל הקטנועים בנפח שמעל 500 סמ"ק של שאר היצרנים, המנוע והתמסורת נמצאים בתוך השלדה ונתמכים על ידי המתלים, ואילו המקסים 600 בנוי כמו קטנוע רגיל, עם מנוע ותמסורת שיושבים על הזרוע האחורית מתחת לבולמים.
שלכל הקטנועים בנפח שמעל 500 סמ"ק של שאר היצרנים, יש תג מחיר גבוה כמו של מכונית קטנה, ואילו זה – המחיר שלו נמוך בהרבה וקרוב לקטנועי 400 סמ"ק.
חָכָם, מָה הוּא אוֹמֵר?
כשרוצים לייצר קטנוע גדול וחזק צריך לקחת בחשבון שהמבנה הקטנועי הקלאסי, שמתפקד מצוין בנפחים ומשקלים קטנים, הופך להיות בעייתי כשמתווספים עוד הרבה כוח ומשקל. לצמד הבולמים קשה מאוד להדביק את הקטנוע לכביש כשמתחתם יש משקל בלתי מוקפץ של מנוע ותמסורת גדולים וכבדים, לכן קטנועי העל של היצרנים הגדולים בנויים בתצורה 'אופנועית' עם מנוע ותמסורת שנמצאים בתוך השלדה, ומעבירים את הכוח לגלגל באמצעות שרשרת או רצועה. עוד נקודה בעייתית היא הוויברציות שמייצרים מנועים בעלי בוכנה בודדת בנפח גדול. הרעידות האלה לא נעימות לרוכב, ובעיקר מקשות על תמסורת הווריאטור להחליק את פעימות הכוח החזקות בדרך אל הגלגל. לכן אף יצרן לא ייצר עד היום קטנוע סינגל בנפח שמעל 500 סמ"ק.
רָשָׁע, מָה הוּא אוֹמֵר?
מה הם חשבו לעצמם שם בסאן יאנג, שהם ימציאו את הפיזיקה מחדש? שהם יצליחו לייצר קטנוע סינגל גדול שיהיה גם חזק, גם מתנהג, גם נוח וגם מספיק זול בכדי להיות אטרקטיבי? מה, יש להם מהנדסים מוכשרים יותר מאלה שבהונדה, ימאהה או פיאג'ו? לסילברווינג 400/600 של הונדה הגדולה יש מנועי טווין בתוך השלדה, ימאהה וסוזוקי אכלו הרבה קש עם רעידות המנוע כבר בנפח 400 סמ"ק, וסאן יאנג עצמם עם המקסים 400 נפלו באותם בורות של מתלים נוקשים ורעידות מעצבנות, אז מה בדיוק עבר להם בראש כשהם לקחו את הבסיס הפושר הזה ושתלו בו מנוע 600?
תָּם, מָה הוּא אוֹמֵר?
סאן יאנג 600? אתם בטוחים? אבל קטנוע 600 זה דבר יקר, מי ישלם כל כך הרבה כסף על סאן יאנג? ואת פתח לו שנאמר – בִּתְּרֵי זוּזֵי קנית קטנוע 600 סמ"ק כולל אגרות ו-ABS, ובעברית: 46 אלף שקלים זה המחיר על הכביש.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, מָה הוּא אוֹמֵר?
חלאס! כמה חפרתם?! תביא סיבוב, נראה מה הוא שווה.
וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹוֹדָה קָשָׁה
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "צדיקים, מלאכתם נעשית על ידי אחרים". אבל מה לעשות ואנחנו לא צדיקים בכלל, אז אספנו את רבי אסף רחמים הצלם ויצאנו עם המקסים 600 לכמה ימים וכמה מאות ק"מ של מבחן. ההפתעות, כמו המן שנפל על בני ישראל מהשמיים, נפלו גם עלינו במהלך המבחן, אחת אחרי השנייה, ועשו לנו ממש חַד גָדְיַא.
אחד מי יודע? – הפתעה ראשונה מגיעה מכיוון המנוע. עם ההתנעה שומעים שיש כאן מנוע גדול שפועם חזק ולאט, אבל לא מרגישים שמץ של רעידה, אלא רק פעימות כוח עמומות ומוחרשות. התמסורת מחברת את המנוע לגלגל בצורה מיידית ודי ממותנת במטר-שניים הראשונים, כך שאין חשש שארבעים-פלוס כוחות הסוס יגרמו לגלגל להסתובב סביב עצמו בזינוק. מיד לאחר מכן נרתם כל העדר למשימת ההאצה ומטיס את כל העסק הכבד הזה מהר מאוד קדימה. כמה מהר? כשאחד אלוהינו הטימקס עמד לידנו ברמזור ונתן לנו קצת 'פור' בכדי לעקוף אחר כך בזלזול, הוא פשוט נשאר במראות עד המהירות המרבית. כמה סוגרת? 175 על מד המהירות ששווים לכ-160 על ה-GPS. מספק ומכובד מאוד לכל הדעות.
שניים מי יודע? – הפתעה שנייה מגיעה גם היא מכיוון המנוע וההתאמה של התמסורת אליו. הסינגל הגדול הזה פועם חלק בצורה יוצאת דופן לאורך כל קשת הסל"ד. האופי שלו רגוע מאוד, ועיקר הכוח מתקבל בין ארבעה לששת אלפים סל"ד. התאוצות מתבצעות על גל המומנט השופע, והתמסורת מצליחה להחליק את הכוח ולהגיב בצורה מצוינת בכל מהירות ומצב. זחילה בפקק עירוני מצוי מתבצעת בצורה מדויקת וכירורגית, וגם כשמאתגרים את המערכת בעבודה איטית על גבול החיבור של סנדלי הסחיבה, מה שיכול לשגע גם וריאטור של כלים קטנים יותר – כאן הכל ממשיך לעבוד חלק ומדויק. כמה חלק? יותר חלק ונעים ממנועי טווין, שאחרי הרכיבה על המקסים 600 – מרגישים פתאום זמזמניים ועצבניים.
שלושה מי יודע? – הפתעה שלישית מגיעה מכיוון המתלים. הזכרנו קודם לכן את המבנה הקטנועי שמחזיק המון משקל בלתי מוקפץ תחת זוג בולמים פרימיטיביים, וככל שנפח המנוע גדול יותר – כך גדל גם המשקל הזה, ומחייב בולמים קשיחים בכדי לקבל התנהגות כביש ראויה. בולמים קשיחים משמעותם חבטות תשתית ורעידות מנוע שאינם מסוננים, ובעקבותיהם נוחות רכיבה נחותה. המתלים של המקסים 600 מצליחים באיזשהו אורח פלא להיות רכים ותומכים, ובעת ובעונה אחת לספוג היטב את שיבושי הכביש ולספק במקביל התנהגות כביש מצוינת וחפה מנדנודים. ההרגשה היא כאילו יש מתלה נוקשה שעטוף במעין 'שכבת נוחות' שסופגת את הרוב המוחלט של המהמורות, ורק כאלה אכזריות במיוחד מקפיצות את הקטנוע הכבד. במצבים כאלה המתלים מפגינים קשיחות והקטנוע לא מאבד יציבות ולא מתבלבל.
ארבע מי יודע? – הפתעה רביעית מגיעה מכיוון הפרונט. לקטנועים מטבעם יש גלגלים קטנים יחסית והרבה משקל בחלק האחורי, מה שגורם להיגוי נחות משל אופנועים, לרוב זריז מדי ונטול רגש. למקסים 600 יש מלפנים מזלג 'אופנועי' כפול משולשים (כמו לטימקס ולבורגמן הגדול) וגלגל בקוטר "15. גם כאן המקסים הגדול הפתיע אותנו עם צידוד כידון מעולה שמאפשר לו להשתחל בעיר כמעט כמו קטנוע 250, ועם תחושת היגוי ומשקל מצוין בכידון ברכיבות מהירות. ההתנהלות איתו בכבישים מפותלים מהנה למדי בזכות הרגש, והמשקל בכידון נותן תמיכה ממש ברמה אופנועית כשמשנים כיוון מצד לצד. המקסים 600 אינו קטנוע ספורטיבי, שלא תבינו לא נכון, והוא גם לא משדל לרכיבה כזו. הוא מרגיש כבד, אבל לא מסורבל, והקומבינציה של מנוע חזק ורגוע יחד עם המשקל הגדול ותנוחת הישיבה, משדרים לרוכב בצורה ברורה ומוחשית שזהו קטנוע שנועד לגמוע מרחקים ארוכים במהירות ובנחת.
חמישה מי יודע? – ההפתעה החמישית לא הייתה ממש הפתעה, כי המקסים 600 זהה במבנהו למקסים 400 המוכר לנו, כך שידענו כבר שיש לו תנוחת ישיבה מצוינת ומרווחת. המושב עצמו רחב ומשענת הגב תומכת היטב, והספוג שמתחת לריפוד הנאה לא רך מדי, תומך מצוין ונעים ונוח גם לאורך שעות של רכיבה ממושכת. מה שכן הפתיע אותנו הוא כמה שתנוחת הרכיבה הזו תפורה, מתאימה ומחזקת את האופי של הקטנוע, ואם לא עליתם על זה עד עכשיו – אז המקסים 600 הוא קטנוע עם אופי תיורי מובהק, ובכלל הוא קטנוע עם אופי נעים, נוח, ואפילו כיפי לרכיבה. ואם זו לא הפתעה מצד קטנוע, אז מה כן?
בְּאוֹתּוֹת וּבְּמוֹפְתִים – ההפתעה העיקרית והגדולה במבחן הזה הסתברה לנו ממש בסופו, והיא שכמעט ואין לנו משהו שלילי להגיד על המקסים 600. נקודה שקצת הציקה לנו במהלך המבחן קשורה לחיווי האיתותים בלוח המחוונים שקשה לראותו באור יום, וגם בלילה הוא לא ממש בולט. חיווי קולי לאיתותים לא קיים, כך שמצאנו את עצמנו לא פעם שוכחים לבטל את האיתות אחרי פניות. במעבר על מהמורות גדולות נשמעים מדי פעם קנאקים מהפרונט, אבל אין סימן לחופשים או להרכבה מרושלת. אין סבל מקורי ואין וו תלייה. יש תא אחסון שאמנם מכיל שתי קסדות מלאות, אבל דורש להנדס אותן בצורה מסוימת, ואז לא נשאר שם מקום לשום דבר אחר.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה – הבלמים מצוינים עם צמד דיסקים מלפנים ואחד בודד מאחור, מגובים ב-ABS ולא נשכניים מדי במשיכה ראשונית, כך שהפעולה שלהם בטוחה וידידותית. ראויים לציון מיוחד פנסי החזית שמתגברים את האופי התיורי של הקטנוע עם אלומת אור בהיר, ממוקד ואפקטיבי בצורה מעולה. לוח המחוונים נאה וקריא, כולל מדי סל"ד ומהירות אנלוגיים, וביניהם צג דיגיטלי עם כל המידע הדרוש, ועם תאורת לילה נהדרת. בחזית ישנם שני תאי אחסון קטנים ללא נעילה, ותא מרכזי רחב וננעל שמכיל גם שקעי V12 ו-USB לטעינה. ידיות הבלם מתכווננות, יש מתג חשמלי לפתיחת המושב, ובלם חניה יעיל ושימושי. התדלוק במרכז השדרה נוח, ובמיכל ייכנסו קצת יותר מ-14 ליטר. צריכת הדלק במבחן עמדה על 18.5 ק"מ/ל', מה שנותן טווח רכיבה אפקטיבי של כ-220 ק"מ בין תדלוקים – נתון שיכול מן הסתם להשתפר בשימוש שגרתי, רגוע וחסכוני יותר. ההרכבה מצוינת מבחינת הנוחות והמרווח למורכב, והרוכב רק צריך לזכור שיש לו מישהו מאחור, כי גם עם מורכב כבד – ההשפעה על ההיגוי והביצועים מזערית עד בלתי קיימת.
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ:
המקסים 600 הוא פצצה של קטנוע שמצליח להעלים את כל המגרעות הידועות של סינגלים גדולים ולהשאיר רק את היתרונות שלהם. יחד עם זה הוא גם מספק התנהגות כביש מצוינת, נוחות טובה מאוד, ומקנח באיכות חלקים והרכבה גבוהה. מה שלא קפץ לגובה הוא המחיר שנשאר סביר ועומד על קצת פחות מ-47 אלף שקל על הכביש, כולל ABS, תא מטען גדול, ועוד שלל פינוקים. פצצה של קטנוע כבר אמרנו? חוץ מזה המקסים 600 הוא קטנוע עם אופי תיורי ברור, ובתור שכזה הוא גם אחד הקטנועים היותר מהנים לרכיבה. כן, כולל כאלה שיקרים ממנו בעשרות אלפי שקלים.
'בינגו' היו צריכים לקרוא לו, לא 'ג'וירייד'. מאז שנחת כאן לפני כ-12 שנים, היה ברור שהקטנוע הטייוואני הזה פיצח את הנוסחה של השוק הישראלי. עיצוב 'מנהלים' עם מושב מרווח וכורסתי, שטחי אחסון נרחבים, מנוע חזק יחסית ומחיר הגיוני – הפכו אותו למקבילה הדו-גלגלית למכונית משפחתית עם בגאז' גדול. הוא עבר כמה עדכונים במשך השנים, מתחרים באו והלכו, והוא נשאר לו כהרגלו מככב בראש הטבלה. ראינו תופעות דומות בשוק הרכב – עם סובארו, מיצובישי ומאזדה, אבל שתים-עשרה שנים זה הרבה מאוד בכל קנה מידה, גם בזה של שוק קטן ושמרן. הטכנולוגיה מתקדמת, התדמיות משתנות, ויש גם את האמרה שקובעת כי "לא לעולם חוסן". האמנם?
קימקו ג'ידינק 125 – 16,926 ש"ח
הג'ידינק הוא גלגול של קטנוע מאוד ותיק. ה'גרנד דינק' עליו הוא מבוסס מוכר ונמכר כאן גם הוא במשך כ-12 שנים, אבל בניגוד לג'וירייד שעבר אבולוציה במשך השנים, הג'ידינק הוא רבולציה של קודמו. למעשה הוא קטנוע חדש ומודרני, שקרוב יותר ברוחו ובעיצובו לדגמי הדינק מאשר ל'גרנד' העתיק. המשקל והממדים שלו דומים לאלה של הג'וירייד, המנוע מוזרק, והשלדה והמתלים הם מתכנון מתקדם יותר, מה שאמור על הנייר להספיק לו בכדי להכניע את הג'וירייד המיושן. הנכס השימושי בדמות מדרס הרגליים השטוח נשמר, המוניטין קיים, והמחיר, שלא במקרה, מכוון בול אל הפוני של הג'וירייד.
דיאלים S3 125 – מחיר 18,850 ש"ח
S3 היא סדרת הדגל של קטנועי העידן החדש של דיאלים. דגם ה-125 כולל את כל הגודי'ס שיש לאחיו הגדול, ה-250, עם מעט שינויים כמו מדרס שטוח ואגזוז מעוצב יותר. ה-S3 125 פונה אל הטופ של קטגוריית ה'מנהלים זוטרים', כפי שבחרנו להגדיר את הקטנועים האלה. הוא גדול יותר, חזק, מהיר ומאובזר יותר, וגם עולה קצת יותר. על המחיר הגבוה יותר מפצה האסטרטגיה השיווקית של היבואן שמציעה פריסת תשלומים, חבילת הטבות ואפשרות מפתה לטרייד-אין במחיר מחירון, ולכן לדעתנו בשורה התחתונה הקוריאני מתמודד כשווה מול שני הטייוואנים גם בגזרת המחיר.
גברת עם סלים
את היום הראשון של המבחן התחלנו בהרכב חסר. שלושה קטנועים, שני בוחנים ואחד שקצת מאחר. החלטנו לרתום את הקטנועים במשך כמה שעות למשימה של חלוקת מצרכים לנזקקים. כ-15 ק"מ מחוץ לעיר בכל כיוון ואחריהם סיבובים באזור דרום תל אביב הצפוף, מסלול שמאפיין את תחום המחייה הטבעי של הקטנועים האלה. למשימה הזו נבחרו שניים מתוך השלושה, ובלי הרבה התלבטויות הדיאלים נשאר בחניון. כשצריך להעמיס שקיות וארגזים, יש חשיבות גדולה למרווח של מדרס הרגליים, וגם לוו התלייה – ובדיאלים המדרס צר והוו נמוך, לכן הוא פחות יעיל ושימושי. מבין השניים שנבחרו למשימה הזו, הג'וירייד היה עדיף על הג'ידינק גם בשימושיות (מדרס גדול יותר ושני ווי תלייה) וגם במהירות המרבית העדיפה בכביש המהיר.
אני אוהב לישון
בנתיבי איילון הפנויים של יום שישי בבוקר החלו להתגלות ההבדלים בין הקטנועים. הג'ידינק מגיע די בקלות למאה קמ"ש, מושך עוד קצת עד כ-105, ו…זהו, נגמר הסוס. הג'וירייד מושך עד כ-115 על מד המהירות, והדיאלים שהצטרף מאוחר יותר חושף מנוע נמרץ ושרירי יחסית שמצליח למשוך עד 130 קמ"ש מרשימים על מד המהירות. למרות שבפרמטר של זמן זה הצטבר בסך הכל לדקה אחת על פני עשרה ק"מ (בדקנו ומדדנו), ואפשר לטעון שממילא שלושתם לא חיות של כביש מהיר, מה שיותר חשוב הוא ההרגשה והתחושה של הרוכב. במהירות של מאה קמ"ש הדיאלים והג'וירייד מרגישים שיש להם עוד רזרבה קטנה של כוח להשלים עקיפה פה ושם, ואילו הג'ידינק משדר "הלכתי לישון צהריים, תעירו אותי בבקשה כשנגיע ללה-גארדיה". בפועל מסתבר שההפרשים יותר קטנים, עם 95 קמ"ש אמיתיים על ה-GPS לג'ידינק, 105 לג'וירייד, ו-110 לדיאלים.
יכול להיות שזה נגמר
בהמשך היום הסתובבנו בין ערי גוש דן וביניהן, בקצב רגוע שמתאים לכבישים עירוניים פנויים, בלי לחץ של צלם על הראש, והבנו שבמבחן הזה לא תהיה הכרעה חד משמעית. בחלק מהפרמטרים החשובים יש כל פעם עדיפות לקטנוע אחר. מי שמהירות ואבזור חשובים לו – הדיאלים יהיה הבחירה העדיפה עבורו. מי שמסתובב בעיקר בעיר וגם לוחץ את הקטנוע פה ושם בפניות, בלימות ותמרונים – הג'ידינק יספק לו את החבילה העדיפה והאיכותית יותר, ואילו מי שכושר הנשיאה, פוזת הישיבה, והשמרנות מדברים אליו – הג'וירייד הוא הקטנוע הנכון עבורו. בסוף היום הראשון מסתבר לנו ששלושת הקטנועים האלה טובים מאוד, ואם תלחצו אותנו אל הקיר – נגיד שלדיאלים המפנק והמהיר יש כאן עדיפות קלה, אחריו הג'וירייד השימושי והנעים שמפתיע עם חבילה שעדיין רלוונטית ומתגמלת, ולבסוף הג'ידינק שהוא קטנוע איכותי, שימושי ומאוזן, אבל המהירות המרבית המאכזבת שלו דחקה אותו אל המקום האחרון. אז אולי אפשר לסגור ככה את המבחן? זהו, שלא.
אצו רצו גמדים
היום השני של המבחן היה לחוץ ותובעני הרבה יותר ויצר אצלנו תובנות חדשות. הדיאלים שכיכב מחוץ לעיר עם יציבות ומהירות, הרגיש בעיר הצפופה קצת כמו קרנף לעומת השניים האחרים. ההיגוי שלו כבד והוא פחות זריז, וככל שהתמרונים שדרשנו ממנו היו צפופים יותר – כך הוא גם הרגיש מסורבל יותר. המנוע שלו נמרץ וחזק, אבל התמסורת פחות מבריקה עם השהייה ארוכה מדי בפתיחה. לג'וירייד יש מנוע עם אופי פעולה עגול ונעים, ותמסורת מצוינת שמעבירה את הכוח בצורה מידית וחלקה בזינוקים ותאוצות ביניים, אבל ככל שעולה המהירות כך הוא מרגיש חלש ועצל יותר. התמרון איתו בפקקים קליל, ההיגוי זריז ומדויק, אבל שוב – ככל שעולה המהירות הוא מרגיש יותר מעורפל ופחות מדויק. הג'ידינק לא מפגר אחרי הג'וירייד בעיר, המנוע והתמסורת שלו פועלים מצוין, התמרון איתו בתנועה צפופה קליל, והוא לא מאבד יציבות וכיוון בשום מצב, גם במעבר על מפגעי תשתית אכזריים וגם כשלוחצים אותו בפניות עירוניות מהירות.
דיאלים S3
יושב על הגדר
לג'וירייד יש תנוחת ישיבה קצת מוזרה. כששולחים את הרגליים קדימה יש המון מקום למתוח אותן לפוזה של כורסת טלוויזיה, אבל כשמנסים לשבת זקוף עם רגליים ישרות, זה מרגיש כמו לשבת על כיסא בגן ילדים. המושב נמוך, המדרס גבוה, ולבעלי רגליים באורך ממוצע ומעלה זה פשוט צפוף מדי. בג'ידינק המצב טוב יותר עם תנוחת רכיבה נכונה שהייתה יכולה להיות גם הרבה יותר נוחה אם המושב היה מרופד כמו שצריך, אבל הספוג שם רך מדי ושוקע מהר. הדיאלים מציע את תנוחת הרכיבה הנכונה והמרווחת ביותר, וגם המושב עצמו בסדר גמור יחסית לשני הטייוואנים המתחרים.
פן נוסף שקובע נוחות הוא פעולת המתלים. בג'וירייד הכיול רך יחסית, וזה נעים ונוח ומגהץ מהמורות קלות, אבל על כביש משובש יותר מתבקשת תמיכה עם הרגליים שזרוקות להן ללא תועלת על המדרס הגדול, ואז הגב עלול לסבול. בדיאלים המתלה האחורי קשיח והקדמי רך ונוטה לקפצץ על אספלט משובש, מה שגורם לחבילת המנהלים המרשימה להרגיש הרבה פחות מפנקת. הג'ידינק הוא המאוזן ביותר מבין השלושה, והמתלים שלו תומכים היטב ולא מתרגשים גם ממפגעי תשתית אכזריים. בהרכבה הוא שומר על איזון והוא עדיף על השניים האחרים מבחינת הרוכב. הג'וירייד הכי נוח במושב האחורי, אבל הרוכב נתקל עם המרפקים בברכי המורכב וההיגוי הופך קליל ומנותק בגלל שקיעת המתלה האחורי. הדיאלים מרווח ונוח להרכבה, אבל המורכב סובל מנוקשות המתלה האחורי וגם חסרה לו משענת הגב שקיימת אצל שני האחרים.
ילד מזדקן
במהלך היום בחנו את הקטנועים בכמה פרמטרים דינמיים שחשפו כמה אמיתות. במבחן התאוצה לא הצליח הדיאלים החזק לתרגם את כוחו ליתרון על השניים האחרים. כשמזנקים חזק עם מצערת פתוחה עד הסוף הווריאטור שלו קצת מתבלבל וגורם להשהיה קלה, כך שבסיכום התקבל שוויון כמעט מוחלט בין השלושה. את קו הסיום של מבחן התאוצה ניצלנו לבלימה חזקה, ושם היה לדיאלים יתרון. מערכת הבלימה שלו משולבת ויעילה, ויחד עם הגלגלים הגדולים והשלדה הקשיחה שלו הוא בולם חזק ובטוח, ושומר על יציבות מרשימה גם כשהגלגל הקדמי ננעל לרגע ומחליק. הג'ידינק קרוב מאוד אליו בעצמת הבלימה וביציבות, ואילו הג'וירייד חושף את גילו המתקדם במצב הזה שמדמה בלימת חירום. עצמת הבלימה של הג'וירייד טובה וחזקה, אבל השלדה הגמישה והמתלים הרכים גורמים לו להתבלבל ולאבד יציבות כשהוא על סף נעילת גלגלים. נעילה של הגלגל האחורי על אספלט חלק גורמת לזריקת זנב כמעט מידית, ופידבק מהפרונט כמעט ולא קיים.
סאן יאנג ג'וירייד 125
באחת הכיכרות ביפו השתעשענו ברכיבה במעגל שהולך וקטן, אבל מהר מאוד שמנו לב שאת הדיאלים הרעיון הזה לא משעשע בכלל. כשדוחקים אותו לתמרון צפוף ברכיבה איטית יוצא הקרנף שבו ופשוט מתנגד. יש לו צידוד טוב של הכידון, אבל כשיורדת המהירות ומנסים לעשות איתו תמרון כירורגי ומדויק – הוא מעדיף להמשיך ישר או ליפול לתוך הפנייה. הג'וירייד עושה את זה קצת יותר טוב ממנו, אבל בשלב מסוים הוא מגלה גמישות מופרזת מצד השלדה והמתלים, ומאותת גם הוא שעוד רגע הוא נופל פנימה אל מרכז המעגל. הג'ידינק לעומתם מראה איזון מרשים, מצליח להדק את הפנייה עוד ועוד, ועדיין שומר על יציבות מופתית.
אדוני השופט
מבחן קשה. שלושה קטנועים טובים מאוד וכל אחד מהם יכול להיות בחירה נכונה ומוצלחת לאופי שימוש אחר. בסיום המבחן ישבנו ושקללנו ציונים. עברנו סעיף סעיף ואז התבהרה התמונה. הציונים של שלושת הבוחנים היו קרובים מאוד וכולם התכנסו לכדי אותה מסקנה. הניצחון אם כך הוא לא בנוק-אאוט, אלא בנקודות בודדות.
הג'וירייד מציע שימושיות מצוינת ואופי פעולה נעים, אבל סימני הגיל כבר ניכרים עליו ובאים לידי ביטוי ככל שלוחצים אותו יותר. הוא קטנוע טוב מאוד, וזה מפתיע לאור הבסיס המיושן שלו, אבל בסיכום של המבחן הזה הוא מגיע למקום האחרון עם ציון משוקלל של 73. הדיאלים מהיר, מאובזר ומסיבי יותר משני הטייוואנים, ויש לו עדיפות עליהם מחוץ לעיר וגם בצריכת הדלק, אבל בשימוש עירוני הוא מעט נחות בכושר התמרון ובנוחות, והציון שלו עומד על 75. הג'ידינק, שבהתחלת המבחן אכזב עם מהירות מרבית נמוכה מהמצופה, גילה שלמעט אותם עשרה קמ"ש שחסרים לו בטופ, את כל השאר הוא עושה בצורה מצוינת. בסיכום הכללי זה הספיק לו בכדי לצבור יתרון קטן ולקבל אצלנו ציון של 77, ולכן הקימקו ג'ידינק הוא המנצח של המבחן.
