ה־DL1000 ויסטרום של סוזוקי היה עוד לפני ה־650 שכולם הכירו ופחות הצליח בדור הראשון שלו; אחרי שגמגם ונעלם בגלל תקנות כאלו ואחרות, חזר בגרסה חדשה לגמרי לשנת 2014.
לפני מספר שנים נזכרנו בדור הראשון והמוצלח של הוויסטרום 650, שהגיע אלינו בשנת 2004 וביסס את מקומו בסגמנט האדוונצ'ר־כביש הפופולרי. מרוב עניין הוא הצליח להאפיל על אחיו הגדול, ששווק כאן מתחילת שנות ה־2000 ועד כמעט סוף העשור, ולמעשה היה מראשוני האדוונצ'ר־תוררים היפניים. כשהוצג הוגדר כמחליפו המודרני של ה־DR ביג המפורסם, אבל למען האמת לא היה שום קשר ביניהם.
סוזוקי DL1000 V-Strom – דור ראשון
בעוד ד"ר ביג היה בעל מנוע הסינגל הגדול ביותר בייצור סדרתי (800 סמ"ק), הווי הזורם (וי – מנוע וי־טווין, סטרום – זרימה) כבר לקח את המנוע מה־TL1000 המגניב. המנוע היה וי־טווין בזוית של 90° בין שני הצילינדרים ובנפח 996 סמ"ק, מקורר נוזל. גל־זיזים עילי כפול עזר לספק 98 כ"ס ב־7,400 סל"ד (לעומת 125 ב־8,500 סל"ד) ומומנט מרשים של 10.6 קג"מ ב־6,400 סל"ד לעומת 8,000 סיבובים לדקה ב־TL. שלדת האלומיניום גובתה במזלג קדמי רגיל ופשוט בקוטר 43 מ"מ עם 160 מ"מ מהלך גלגל ואחורי גם כן פשוט, דל בכיוונונים ובעל מהלך של 162 מ"מ. הגלגלים הסבירו שפניו לא לשטח, עם חישוקים יצוקים בקוטר 19″ מלפנים וצמיג 110/80 ו־17″ מאחור עם 150/70. גם המשקל המלא סיפר את אותו הסיפור עם 236 ק"ג, כשכל 22 הליטרים של מיכל הדלק מלאים בנוזל.
אז לא לקחו אותו לשטח, אבל בהחלט לכביש ולמרחקים ארוכים. שם הוא כיכב עם ורסטליות גדולה, נוחות, פשטות ואמינות. הבעיה הגדולה שלו הייתה שאחיו הקטן נתן כמעט את אותו הדבר ובפחות כסף. אבל הבעיה העוד יותר גדולה שלו הייתה שנאלץ לצאת מהמשחק בדיוק בתקופה שבה הקטגוריה הזו חווה פריחה ושגשוג, וזאת בשל תקנות זיהום האוויר שסגרו עליו והשאירו אותו מחוץ לשוק האירופאי. אז בזמן שהאח הקטן עושה חיל, נמכר כמו לחמניות טריות ואף עובר עדכון משמעותי, האח הגדול נשאר מאחור. יותר מדי מאחור.
זאת עד לשנת הדגם 2014, כשסוזוקי הציגו את הדור השני והחדש לגמרי של הוויסטרום 1000. אם במתיחת הפנים של ה־650, שהייתה רק שנה לפני כן, הפלטפורמה המכאנית נשארה דומה מאוד והשינויים היו בעיקר עיצוביים וארגונומיים, הרי שכאן ב־1000 השינויים והשיפורים מרחיקי לכת הרבה יותר ולמעשה יצרו בסוזוקי אופנוע חדש לגמרי. בסוזוקי לקחו לתשומת ליבם את הביקורות הרבות שנשמעו על ה־1000 הקודם, בעיקר בתחום ההתנהגות הדינמית בשל הבולמים הרכרוכיים, אבל גם בתחום ניהול המנוע, וטיפלו בדיוק בנקודות הללו. מנוע הווי־טווין היה חדש לגמרי, וגם ניהול המנוע חדש ומודרני כמובן, כמו שצפוי באופנוע שמתקדם ביותר מעשור מהגרסה הקודמת. יחידת המנוע נבנתה מחדש כדי להתאים לתקנות זיהום האוויר ההולכות וסוגרות, אבל גם כדי לשפר קצת ולהיות מעודכן יותר מול האופוזיציה החזקה. הנפח עלה ל־1,037 סמ"ק, וההספק ל־100 כוחות סוס. נתון המומנט נשאר זהה אבל ירד משמעותית ל־4,000 סל"ד שימושיים. גם המשקל ירד במעט – ל־228 ק"ג – אבל זה עם מיכל דלק של 20 ליטרים.
וכאן כבר הדור השני של 2014 (צילום: בני דויטש)
מכלולי השלדה גם הם קיבלו לא מעט תשומת לב בוויסטרום החדש. הבולמים הקונבנציונליים הרכים פינו את מקומם למזלג הפוך בריא ונאה הכולל את כל הכיוונים, כשמאחור היה בולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ בברז חיצוני, כמו בדגם הקודם, וכן כיוון לשיכוך ההחזרה. בנוסף, גם תחום הבלמים שופר. את הקליפרים הצפים של הדגם הקודם החליפו צמד קליפרים רדיאליים של טוקיקו שסיפקו עוצמת בלימה חזקה מאוד. כמו בכל אופנוע מודרני בתחילת העשור הקודם, הייתה גם מערכת ABS מודרנית אבל לא מתנתקת. גם הייתה מערכת בקרת אחיזה בעלת 3 מצבים – התערבות גבוהה, התערבות נמוכה וניתוק.
בסוזוקי טיפלו גם בעיצוב. הוויסטרום החדש לאז נראה גבוה, רזה ואתלט מאוד, וזאת לעומת המראה השמנוני של הדגם היוצא. בסוזוקי לקחו את נקודות החולשה של הדגם הקודם – שהיו בעיקר התנהגות המנוע וההתנהגות הדינמית – ושיפרו אותם ללא היכר. הם סיפקו יופי של מנוע יעיל, נעים ומעניין, עם חבילת מתלים והתנהגות דינמית שלא תבייש אופנועים יקרים בהרבה. מאוד אהבנו אותו, רק קיטרנו על שלושה דברים: מושב, מיגון רוח ומחיר גבוה של 100 אלף ש"ח. הדור הזה המשיך עם עדכונים קלים עד ל־DL1050 של שנת 2020.
בהמשך ישיר לשנתיים הקודמות, גם שנת 2025 ברובה לא הייתה שנה קלה בישראל, וכנגזרת מכך לשוק הדו־גלגלי הישראלי. שוב שיא של כל הזמנים במספר התאונות הדרכים הקטלניות ושוב יותר מ־100 רוכבי דו־גלגלי שנהרגו על כבישי ישראל, שוב עלייה במחירי ביטוח החובה, שוב עלייה במחירי הדלק, וגם השלכות המלחמה הארוכה בכל החזיתות. מערכת פול גז המשיכה לתת גז במילואים – מה ששוב פגע בפעילות השוטפת שלנו.
לא להאמין שאנחנו כותבים את זה, אבל בין האופנועים הסינים שממשיכים להדהים אותנו (כן, כן), הגירים האוטומטים שפשוט עושים את העבודה ויצרנית אוסטרית גאה שהופכת להיות הודית וצריכה לחשב מסלול מחדש – רכבנו על הרבה אופנועים, קטנועים, תלת־גלגליים ו־SBS מעולים השנה, ואלו רק חלק מהסיפורים והאופנועים שעשו לנו את שנת 2025.
ימאהה R9 – מחזיר את ה'שפיות' לאופנועי הספורט
כבר כמה עשורים שאופנועי הספורט הקלאסיים הפכו מאופנועי כביש ספורטיביים לאופנועי מרוץ חוקיים לכביש, עם כל הפשרות וההשלכות הנובעות מכך. בימאהה עצמם ניתקו לגמרי את ה־R1 ואת ה־R6 מהכביש הציבורי, והשאירו אותם ברישוי מסלול בלבד. את הוואקום הגדול הזה הגיע למלא ה־R9, שיחד עם הפניגאלה V2 החדש של דוקאטי, מנסה להנגיש בחזרה לרוכבים את סוג האופנועים שמייצר את כל האדרנלין האפשרי ומזקק אותו בגבולות ההיגיון אל הכביש הציבורי.
הבסיס הוא ה־MT-09 הסופר־פופולרי והמוצלח של ימאהה עם עיצוב שמתחבר ישירות לשאר דגמי ה־R של ימאהה ומערכות אלקטרוניקה שדורשות אומנם מינימום תואר ראשון, אבל מאפשרות לתפור את כל מערכות העזר למסלול או לכביש בו אתם רוכבים. רכבנו עליו במסלול המרוצים בסביליה וגם לקחנו אותו לסופ"ש ארוך בישראל, ובשורה התחתונה הימאהה R9 הוא אופנוע ספורט מצוין. הוא מציע מנוע חזק ומוכל, מכלולים איכותיים לרכיבת כביש ספורטיבית ולרכיבת מסלול חזקה, ומערכות אלקטרוניקה מקיפות מהמתקדמות בסגמנט – כולל מערכת טלמטרייה ייחודית. כל זה מגיע באריזה יפה ומעוצבת, שמשדרת בכל הכוח ספורט, ועם מקדם גרר נמוך במיוחד וכנפונים אווירודינמיים ברוח משפחת ה־R של ימאהה.
ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R – מחזיר את ה'שפיות' לאדוונצ'ר
טוב, הוא לא המציא את העניין, כי בשנה קודמת התלהבנו ממגמה שה־CFMOTO 450MT בא לבשר. למרות שהשוק הסיני נותן את כל האדוונצ'ריות שרק אפשר במחירים נגישים, עדיין יש צורך באופנוע שיגיע דרך הכביש ולא יגרום לרוכב לחשוב מיליון פעם לפני שהוא באמת נכנס לשטח. ק.ט.מ עברו שנת גיהינום ב־2024 ורק התחילו לראות את האור שבקצה המנהרה השנה – מנהרה שמובילה להודו ולא חוזרת לאוסטריה. אבל כל זה לא עצר אותם מלשים את כל הקלפים על פלטפורמת ה־390 החדשה, שנושאת עליה את כל האחריות להתבססות כלכלית מחודשת.
ה־390 אדוונצ'ר R לוקח על עצמו (יחד עם שאר הפלטפורמה שכוללת את ה־390 אנדורו R, ה־390 SMC-R וה-390 דיוק) להחזיר את ק.ט.מ בחזרה אל השפיות ואל הריווחיות, מה שהופך אותו לאחד הכלים החשובים של ק.ט.מ לשנת 2025 וצפונה. אנחנו מאמינים שהוא יעשה את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר כי הוא אופנוע טוב, ולא רק בייבי־אדוונצ'ר טוב. הדור החדש השתדרג בכל מקום אפשרי, נראה הרבה יותר טוב, ומספק יותר יכולות בכביש ובשטח טובות מלא מעט אופנועים בכלל ומהדור הקודם בפרט. עבודה יפה מאוד של ק.ט.מ.
חדש לנו, ורק השנה רכבנו עליו עם רמת ציפיות מסוימת, אבל איך שהופתענו! ה־GSX-S1000GX הוא האופנוע הטכנולוגי ביותר של סוזוקי בכל הזמנים, והוא מבצע קפיצת מדרגה עצומה ביחס לטכנולוגיות ששימשו את סוזוקי עד כה, כשבסוזוקי קופצים לחזית הטכנולוגיה המודרנית עם אופנוע ספורט־תיור גדול הבנוי סביב פלטפורמת ה־GSX-S1000 הנייקד. גילינו שסוזוקי יכולים להיות בטופ כשהם רוצים, ושה־GX הוא אופנוע מצוין שמשלב נוחות גבוהה עם יכולות ספורטיביות גבוהות ועם המון בקרות ואלקטרוניקה, וכל זה בעטיפה יפה ומודרנית.
הסאן־יאנג ADX400 TG הוא הדגם השלישי בסדרת הקרוס־אובר של סאן־יאנג – לצד ה־ADX 125 וה־ADX300 – אבל הוא קצת מעבר לקרוס־אובר: בסאן־יאנג הלכו על כל הקופה ויצרו מקסי־סקוטר בנפח בינוני, שונה מאוד משני אחיו הקטנים. ל־400 יש שלדת צינורות פלדה בתצורת עריסה, עם צמד משולשים קדמיים המחזיקים את המתלה הקדמי, אבל העיקר הוא שיחידת המנוע והגיר יושבת במרכז השלדה, המתלה האחורי הוא יחידה נפרדת, והגלגל האחורי מונע באמצעות שרשרת הינע. המאפיינים האלו הם נחלת מקסי־סקוטרים, והם אמורים לתת לקטנוע קשיחות ויכולות ספורטיביות בכמה רמות מעל לקטנוע סטנדרטי.
הסאן־יאנג ADX400 TG הוא מקסי סקוטר אדוונצ'ר משובח. הוא מתוכנן ומבוצע היטב, ומקיים את כל ההבטחות של סאן־יאנג. עם שלדה ומתלים של מקסי־סקוטר, מנוע חדש ומוצלח, שפע של אבזור ואיכות ייצור גבוהה. עם מילה חמה לזונטס, שהרשימו מאוד עם הקטנועים השנה, אנחנו בוחרים ב־ADX 400 כקטנוע המוביל לשנת 2025.
המולטיסטראדה V2 תמיד היה אחד האופנועים המועדפים עלינו בליין של דוקאטי, מפני שהוא שילב בין יכולות גבוהות, נוחות רבה והרבה טכנולוגיה, והוא לא היה גדול ומוגזם כמו ספינת הדגל – המולטיסטראדה V4 המשובח. לטעמנו הוא מתאים בדיוק לתנאי הארץ, ומספק לרוכב את כל מה שצריך למגוון סוגי רכיבות, ויותר. אפילו הרבה יותר. אבל הוא גם תמיד עמד בצילו של האח הגדול במשפחה ולא קיבל את הבמה הראויה.
לשנת 2025 בדוקאטי שחררו מולטיסטראדה V2 חדש לחלוטין, שבו הכל כולל הכל חדש. נתחיל עם מנוע ה־V2 החדש שמשמש מספר דגמים (ותכף גם את הדזרט X) עם 115 כ"ס ו־9.4 קג"מ, שלדה חדשה, אלקטרוניקה למכביר, עיצוב חדש וארגונומיה עוד יותר איכותית. המולטיסטראדה V2 הוא דוקאטי בדיוק לפי הד.נ.א של דוקאטי – ביצועים גבוהים מאוד, הרבה מאוד תחכום וטכנולוגיה, והכל בעטיפה יפה ומעוצבת, כשכל זה עם טווח שימושים רחב מאוד והרבה יותר התאמה לנו ולכבישי ישראל.
ה־675NK הוא נייקד חדש של CFMOTO שמביא לכביש מנוע טריפל מגניב עם 90 כ"ס, מזלג קאיאבה איכותי ומעל הכל עיצוב מיוחד. רכבנו עליו בחו"ל ובישראל – בכביש ובמסלול – זהו אופנוע מצוין עם מנוע טריפל ייחודי, חזק וגמיש ובעל סאונד מעניין, מכלולי שלדה טובים שמספקים התנהגות דינמית זריזה וטובה, בקרות אלקטרוניות שעובדות טוב ומיישרות קו בסגמנט, ובעיקר עיצוב יפהפה של סדנת KISKA המעצבת את האופנועים של CFMOTO ושל ק.ט.מ, ובאיכות חומרים וגימור טובה מאוד – כשהאופנוע שלם ומהודק. וכל זה, עוד לא אמרנו, ב־46 אלף ש"ח
הוא פופולרי בכל העולם, אבל אפשר לחשוב שהוא ממש אופנוע ישראלי, עם כמות הכלים על הכביש מאז 2019, ביקוש, סחירות ומועדון של מטורפים. לשנת 2025 הגיע העדכון הכל כך מתבקש לטנרה 700. ראשית, העיצוב מתחדש ואיתו הארגונומיה. יש חזית חדשה לגמרי עם 4 פנסי LED ועם משקף גבוה יותר. מיכל הדלק בן 16 הליטרים זז קדימה ולמטה כדי לשפר את הארגונומיה ולהוריד את מרכז הכובד. המנוע אותו מנוע, אבל עם יישור קו לתקופה בדמות מצערות חשמליות, אלקטרוניקה בטעם (כי הרי כל הקטע שלו זה שכמה שפחות דברים שיכולים להתקלקל) ומה שחשוב – בולמים הרבה יותר טובים. לצד זה יש גם את גרסת הראלי, שמיועדת יותר לשטח ומאבזרת את הטנרה בחלקים, מכלולים (בולמים מעולים) ובאביזרים ייעודיים לרכיבת שטח.
רכבנו על שני הדגמים בצורה מלאה וגילינו שבימאהה לקחו את המתכון הטוב והמנצח, ביצעו כמה שינויים קטנים שעשו הבדל גדול. הטנרה 700 הפך השנה לאופנוע טוב יותר וקל יותר לרכיבה, ובעל יכולות טובות יותר. אלו שינויים חשובים מאוד.
בסיכום 2024 בחרנו בק.ט.מ כסיפור השנה בגלל הצלילה החדה במניות והעתיד השחור שציפה לחברה. קבוצת פירר מוביליטי, שעוד החזיקה בזמנו את המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, WP ו־MV אגוסטה, הודתה בקשיים פיננסיים משמעותיים, הודיעה על תהליך ארגון מחדש עצמי לצורך שיקום פיננסי והמשך הפעילות העתידית. האוסטרים מכרו את חלקם ב־MV אגוסטה, צמצמו את תכנית המרוצים, הסתכסכו עם ספקים, פיטרו מאות עובדים וסוגרו מפעלים וקווי יצור.
מה שהתחדש וצבע את שנת 2025 זאת ההשתלטות המלאה של קונצרן בג'אג' על ק.ט.מ, כשהחברה רוכשת את מלוא המניות והופכת לבעלים היחיד של ק.ט.מ, ומותגיה. המשמעות: ק.ט.מ הופכת להיות בבעלות הודית מלאה וסוגרת לגמרי את הפרק האוסטרי הגאה שצימח את מותג הבוטיק של פעם. עדיין לא ברור מה יוליד יום מבחינת ריבוי המותגים התאומים, קבוצות המרוצים היקרות, המפעלים באוסטריה והיבואנים בישראל.
סין – סדר עולמי חדש!
סין, סין, סין, ועוד פעם סין. תערוכת מילאנו 2025 תיזכר כזו שבה תעשיית האופנועים הסינית שילבה הילוך שישי ופתחה פול גז, מותירה את יפן ואירופה מאחור בקצב של שחרור דגמים חדשים. חלקם הותיר את כתבנו בתערוכה, יוסי שווץ, עם לא פחות מאשר לסת שמוטה. וזה לא רק הכמות אלא גם האיכות. אם לפני שנים בודדות – אפילו שלוש או ארבע שנים – אפשר היה להתלהב בעיקר מהמחירים של כלים סינים בנפחי ביניים אבל הרבה פחות מרמת הגימור והעיצוב המביכים, אז לא עוד. הידע שהצטבר בסין משיתופי הפעולה של השנים האחרונות עם יצרניות אירופאיות מיושם עכשיו למוצרים חדשים שמתוכננים בסין מ־א' ועד ת', ומגובה בתקציבי מימון ענקיים.
חווינו כאן במערכת את האיכות הסינית מיד ראשונה עם ה־CFMOTO 800MT-X ארוך הטווח שלנו, שלאורך 10,000 ק"מ הוכיח את יתרון המחיר הסיני עם איכות ייצור ואמינות מהטובות שיש, וזאת מאחד מאופנועי האדוונצ'ר שטח הטובים שיש בכלל. המותגים הסינים הרבים רואים את עצמם – ובצדק – בשורה הראשונה עם היצרנים האירופאים והיפנים ומספקים אופנועים וקטנועים טובים לאורך כל הסגמנטים. אבל מה שהכי משך לנו את העין – ולכל העולם למעשה – הוא ה־CFMOTO V4 SR-RRעם מנוע V4 חזק, אלקטרוניקה וטכנולוגיה בקצה ובעיקר הכרזתתחרות על תחום הסופרבייק פרימיום, שנשלט על־ידי קבוצת עילית מסוימת, מעין מועדון סגור – בראשות דוקאטי, אפריליה וב.מ.וו.
בסוזוקי מציגים במילאנו את ה־SV-7GX, שיתחיל משפחת דגמים חדשה ומודרנית יותר מה־SV650 והוויסטרום 650 הוותיקים והטובים.
אל תתנו לשם לבלבל, לא מדובר במנוע חדש אלא בעדכון מסיבי של המנוע שרץ עם סוזוקי עוד משנת 1999. מנוע הווי־טווין בנפח 645 סמ"ק מקבל התאמה לתקנות יורו 5+ ומצערות חשמליות, מה שאומר שניתן להוסיף שלושה מצבי ניהול מנוע, קוויקשיפטר דו־כיווני ובקרת אחיזה רב־שלבית. ההספק עומד על 72 כ"ס ב־8,500 סל"ד והמומנט על 6.5 קג"מ ב־6,800 סל"ד.
סוזוקי SV-7GX
שלדת הצינורות מפלדה דומה עד זהה לזו של ה־SV650, עם מזלג קדמי קונבנציונלי (לא הפוך) בקוטר 41 מ"מ נטול כיוונונים ובולם אחורי פשוט המאפשר כיוון עומס קפיץ בלבד – בדיוק כמו ב־SV הוותיק. יש חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו־160/60 מאחור וצמד דיסקים קדמיים בקוטר 290 מ"מ ועוד יחיד של 240 מ"מ מאחור.
העיצוב דומה מאוד לזה של ה־GSX-S1000 GX, בסגנון קרוסאובר, עם משקף מתכוונן (עם ברגים) ומגני ידיים, וכמובן פנסי ה־LED הצרים בחזית. מיכל הדלק מכיל 17.4 ליטרים ומביא את המשקל ל־211 ק"ג מלאים, גובה המושב עומד על 795 מ"מ ובסיס הגלגלים על 1,445 מ"מ. יש מסך TFT מודרני בגודל 4.2″, שקע USB-C לטעינה, וכאמור, פנסי LED היקפיים. בסך הכל מפרט אלקטרוני צנום, שנועד גם לשמור על מחיר נגיש.
הסוזוקי SV-7GX צפוי להגיע לאירופה ולישראל בקיץ 2026. אין כרגע הערכת מחיר, אך אנחנו מצפים לתחרות ישירה אל מול הימאהה טרייסר 7, הטריומף טייגר ספורט 660 והקוואסאקי ורסיס 650, ומקווים שהתמחור יהיה בר־תחרות מולם.
נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 999 סמ"ק, 152 כ"ס ב־11,000 סל"ד, 10.8 קג"מ ב־9,250 סל"ד, הזרקת דלק, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת קורות אלומיניום, מערכת בולמים של שוואה חשמלית סמי־אקטיבית, מזלג הפוך מהלך 150 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו, אורך 2,150 מ"מ, בסיס גלגלים 1,470 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, מיכל דלק 19 ל', משקל מלא 232 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 190/50ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה, חיישן IMU ב־6 צירים, בקרת אחיזה ב־7 מצבים, ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת סטופי, בקרת מומנט בהטיה, קוויקשיפטר דו־כיווני, בקרת שיוט, מערכת בולמים חשמלית סמי־אקטיבית של שוואה עם 4 מצבים מובנים וכיוון אישי לכל מצב, מסך TFT בגודל "6.5 מתממשק לאפליקציית סוזוקי, התנעה בלחיצת כפתור, פנסי LED היקפיים, שקע USC לטעינה.
צפו בווידאו – סוזוקי GSX-S1000 GX במבחן:
ה־GSX-S1000GX הוא האופנוע הטכנולוגי ביותר של סוזוקי בכל הזמנים, והוא מבצע קפיצת מדרגה עצומה ביחס לטכנולוגיות ששימשו את סוזוקי עד כה, כשבסוזוקי קופצים לחזית הטכנולוגיה המודרנית עם אופנוע ספורט־תיור גדול הבנוי סביב פלטפורמת ה־GSX-S1000.
המנוע הוא אותו 4 צילינדרים המוכר בנפח 999 סמ"ק, כשכאן בגרסת ה־GX הוא מפיק 152 כ"ס ב־11,000 סל"ד ו־10.8 קג"מ ב־9,250 סל"ד. מסביבו אותה שלדת קורות אלומיניום (עם ההתאמות לגרסת ה־GX), עם שלדת זנב מאלומיניום ועם זרוע אחורית המוכרת מדגמי ה־GSX-R.
מערכת המתלים מקבלת מערכת בולמים חשמלית סמי־אקטיבית חדשה של שוואה (SAES – Suzuki Advanced Electronic Suspension), כשמהלכי הגלגל ארוכים יותר מהמקור ועומדים על 150 מ"מ בשני הצדדים לטובת נוחות וספיגה. למערכת יש כיוון עומס קפיץ אלקטרונית לבחירה של הרוכב, וניתן לבחור 4 מצבי פעולה: קשה, בינוני ורך, ומצב כיוון עצמי שבו ניתן לכוון בנפרד את שיכוכי הכיווץ וההחזרה ב־3 מצבים כל אחד. מערכת הבולמים מחוברת לניהול האופנוע ול־IMU החדש, ועליה הטמיעו בסוזוקי מערכות לבקרת יציבות ולרכיבה חלקה בתנאי אספלט שבור.
בסוזוקי הטמיעו גם לסביבת המנוע בקרות מתקדמות הנתמכות ב־IMU. כך למשל יש בקרת אחיזה ב־7 מצבים ו־ABS להטיה, בקרת ווילי חדשה בסוזוקי, ובקרת הרמה של הגלגל האחורי תחת בלימה חזקה. יש שלושה מצבי רכיבה: אקטיב, בסיסי ונוחות, כשכל מצב שולט על בקרת האחיזה, בקרת הווילי, מערכת המתלים החשמלית, ומערכת בקרת המומנט בגלגול החדשה, כשהרוכב יכול לכוון כל מצב רכיבה באופן אישי.
בקרת המומנט בגלגול היא בעצם יישום מתקדם של בקרת האחיזה הפועל בהטיה, כאשר ככל שזווית ההטיה גדולה יותר, כך המנוע מספק פחות כוח, ובאופן רך יותר. המערכת מתחשבת גם במהירות הנסיעה של האופנוע, והיא מוטמעת לראשונה בסוזוקי. כך למשל, ביציאות מפניות ניתן לפתוח יותר גז, והמערכת תדע להתאים את כמות פתיחת המצערת לזווית ההטיה ולמהירות, וכמובן שגם למצב האחיזה של הצמיג האחורי באספלט.
יש כמובן מצערות חשמליות, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, וכן מערכת בקרת שיוט המאפשרת להעביר הילוכים בזמן עבודתה, בקרת בלימה בשיפוע המונעת הרמה של הגלגל האחורי בבלימה בירידה, התנעה קלה (לחיצה קצרה על כפתור ההתנעה עד להתנעה), וכן מייצב סל"ד סרק.
העיצוב חדש לחלוטין, מודרני, ואפילו נועז כשנזכרים שמדובר בסוזוקי. לדעתנו הוא נראה מעולה, במיוחד מהצד. הארגונומיה כמובן מותאמת לסגמנט, כשה־GSX-S1000 GX הוא אופנוע נוח מאוד לרכיבה ארוכה. המשקף הקדמי מתכוונן ל־3 מצבים באופן ידני, והפנסים כמובן LED היקפי.
בסביבת הרוכב יש מסך TFT בגודל "6.5 מכובדים, שדרכו ניתן לשלוט בכל הפרמטרים השונים של הבקרות ושל המתלים החשמליים. המסך כמובן מתממשק לטלפון הסלולרי, ומאפשר ניווט, ביצוע שיחות והודעות, צפייה ביומן, וכן ניגון מוזיקה מהטלפון – הכל דרך אפליקציה ייעודית של סוזוקי לטלפון הנייד. יש גם שקע USB לטעינה בצידו של המסך.
הסוזוקי GSX-S1000 GX הוא קפיצת מדרגה עצומה של סוזוקי, כשהוא האופנוע הטכנולוגי ביותר של החברה, והוא אופנוע מצוין שמשלב נוחות גבוהה עם יכולות ספורטיביות גבוהות ועם המון בקרות ואלקטרוניקה, וכל זה בעטיפה יפה ומודרנית.
בסוזוקי מחזירים לייצור את ה־GSX-R1000 אחרי שנתיים של היעדרות, וזאת בדיוק בשנת ה־40 ל־GSX-R750 המקורי של שנת 1985. את החשיפה הרשמית לעיתונות העולמית ביצעו בסוזוקי במסגרת מרוץ הבול ד'ור 24 שעות – הסבב הרביעי והאחרון באליפות העולם בסיבולת EWC במסלול פול ריקאר בצרפת.
צפו בווידאו – ההצגה המלאה של הסוזוקי GSX-R1000 החדש של 2025:
דגם 2025 של הג'יקסר 1000 יושב על הפלטפורמה הקודמת, אולם משתדרג בכל מקום אפשרי ומתיישר ל־2025. המנוע מיישר קו עם תקנות יורו 5+, שדרשו החלפת גל ארכובה, בוכנות וגלי זיזים, כמו גם שינויים בכל מערכת היניקה והפליטה עם חיישני חמצן נוספים וחדשים, גופי מצערת גדולים יותר ומזרקים חדשים. ארבעת הצילינדרים בשורה, בנפח של 999.8 סמ"ק, מספקים 'רק' 195 כ"ס ב־13,200 סל"ד ו־11.2 קג"מ ב־11,000 סל"ד. הדור הקודם סיפק 202 כ"ס באותו הסל"ד ו־12 קג"מ בסל"ד גבוה יותר. יחס הדחיסה גבוה יותר – 13.8:1 – לעומת 13.2:1 בדור הקודם. בסוזוקי אומרים שההספק אמנם נמוך במעט, אבל המנוע נשלט יותר והוא יעיל יותר לרכיבה ספורטיבית בכביש או במסלול.
השלדה ומכלוליה נשארו דומים, כשיש מזלג הפוך של שוואה מדגם BFF (ר"ת Balance Free Forks), הכולל מיכל גז נפרד וכיוונים מלאים, כשמאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה מדגם BFC, וכמובן כיוונים מלאים. הבלמים של ברמבו נשארו גם עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים של ברמבו, כשמערכת ה-ABS עודכנה ושודרגה. על חישוקי האלומיניום בקוטר 17″ מגיעים צמיגי ברידג'סטון באטלקס רייסינג סטריט RS11 במידות 120/70 מלפנים ו־190/55 מאחור. המשקל המלא נמדד על 203 ק"ג, כמו קודמו.
מערכות האלקטרוניקה מיישרות קו עם התקופה, כאשר ניתן לבחור בין יש כיול חדש לשלושת מצבי הרכיבה. יש חיישן IMU ב־6 צירים מהדור האחרון, ומערכת בקרת האחיזה להטיה כוללת 10 רמות התערבות וגם ניתנת לניתוק מלא. יש מערכת ABS מתקדמת להטיה, בקרת זינוק, בקרת ווילי ובקרת סטופי, קוויקשיפטר דו־כיווני, מערכת התנעה בלחיצה קצרה – המוכרת של סוזוקי, מערכת למניעת דימום בסל"ד נמוך, ויש גם מצבר ליתיום־יון קל משקל.
מבחינת עיצוב ואווירודינמיקה, הג'יקסר 1000 מקבל כנפונים מודרניים ושלוש אופציות צבע וגרפיקה, בהשראת דגמי המרוצים של סוזוקי: כחול־לבן, אדום־לבן, וצהוב־שחור־כחול. יש גרפיקה מיוחדת המציינת 40 שנה לג'יקסר המקורי על צדי הפיירינג ועל מיכל הדלק, ולוגו 'R' מובלט בכל מקום.
הסוזוקי GSX-R1000 החדש של 2025 יגיע כמובן ארצה. המחיר באירופה ייקבע בשבועות הקרובים, אולם בסוזוקי אומרים שהמחיר צפוי להיות אטרקטיבי.
עופר־אבניר, יבואנית אופנועי סוזוקי לישראל, מודיעה על הגעתו לארץ של ה־GSX-8R – גרסת פיירינג מלא ספורטיבית של ה־GSX-8S.
ה־GSX-8R הוא אחיו הספורטיבי של ה־GSX-8S הנייקד וה־GSX-8T ו־GSX-8TT רטרו, כשבסוזוקי הרכיבו סביב שלדת הפלדה מעטפת פיירינג ספורטיבית הכוללת מיגון רוח, פיירינג קדמי, פיירינג צד ופיירינג תחתון. הכידון השטוח מוחלף לצמד קליפ־אונים, והמושב והרגליות נשארים זהים ל־S – מה שאומר גובה מושב של 810 מ"מ ותנוחת רכיבה שאמורה להיות נוחה וניטרלית, ולא ספורטיבית מדי. בנוסף, מערכת הבולמים מוחלפת מקאיאבה לשוואה, ונחשבת איכותית יותר משל ה־S ועם יותר יכולת ספיגה ויכולות ספורטיביות.
סוזוקי GSX-8R
המנוע הוא כאמור טווין מקבילי חדש בנפח 776 סמ"ק, עם סידור א־סימטרי של 270° בין פיני הארכובה – סידור מוכר שנותן תחושה של וי־טווין בגלל תזמון ההצתה. המנוע מספק 83 כ"ס (61KW) ב־8,500 סל"ד ו־7.9 קג"מ ב־6,800 סל"ד, כשרוב הכוח מתקבל כבר ב־3,500 סל"ד. למנוע החדש מצמד מחליק וקוויקשיפטר מקורי. יש שלושה מצבי ניהול מנוע אשר אינם משנים את ההספק אלא את אופי אספקת הכוח, ויש בקרת אחיזה רב־שלבית הניתנת לניתוק.
בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ, גובה המושב על 810 מ"מ, והמשקל המלא גבוה יותר ב־3 ק"ג ביחס ל-S ועומד על 202 ק"ג עם מיכל דלק של 14 ליטרים. חישוקי ה־17″ עם צמיגים במידת 120/70 מלפנים ו־180/55 מאחור. מערכת הבלימה כוללת צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ מלפנים ודיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ מאחור.
מבחינת אלקטרוניקה, הג'יקסר 8 החדש מגיע עם צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר ומצבי 'יום' ו'לילה'. יש פנסי LED היקפיים, שקע USB לטעינה ומנגנון למניעת דימום מנוע.
מחירו של הסוזוקי GSX-8R נקבע על 65,980 ש"ח (לא כולל אגרת רישוי).
לשנת 2023 לא השקיעו בסוזוקי את המשאבים הנדרשים להתאים את ה־GSX-R1000 האייקוני לתקנות יורו 5 המחויבות, וייצורו הופסק; לכבוד יום הולדת 40 למותג ג'יקסר, בסוזוקי מחזירים את האופנוע האייקוני לייצור ומתאימים אותו לשנת 2025.
ה־GSX-R1000, אחד האופנועים האייקונים של סוזוקי, נגרע מרשימת הכלים הנמכרים באירופה ובישראל לקראת שנת 2023. הסיבה הייתה ההתאמה הנדרשת לתקנות זיהום האוויר העדכניות – יורו 5 – שנכנסו לתוקף כבר בשנת 2020, אך השאירה עוד מקום לגמישות בכלים מסוימים שייצורם החל לפני כניסת התקנות לתוקף. בסוזוקי העדיפו לא להשקיע את המשאבים להתאמת המנוע לתקנות שנדרשו. אגב, בארצות הברית עדיין היה אפשר לרכוש אותו, משום ששם יש תקנות 'חופשיות יותר'.
סוזוקי GSX-R1000 – קאמבק ב־3 צבעים
ה־GSX-R, או ג'יקסר בשפת הרוכבים, אופנוע הספורט האייקוני של סוזוקי, יצא לראשונה לפני 40 שנה, בשנת 1985, והיה מהפכני בזמנו עם משקל קליל, התנהגות חלומית ועיצוב היישר ממסלול המרוצים. הוא היה בטופ לא רק בגלל היכולות הספורטיביות שלו, שהתקדמו לחזית בכל דור ודור של האופנוע הזה, אלא גם – ובעיקר – בגלל מכלול התחושות המיוחד שעטף אותו.
בשנת 2001 הוצג ה־GSX-R1000 הראשון, שהחליף את ה־1100 הישן וכבד. הוא היה בזמנו גרסה מוגדלת של ה־750, אך עם נתונים של 160 כ"ס על 170 ק"ג הוא עף לראש טבלת המכירות והמנצחים בכל מבחן. בשנת 2005 הציגו בסוזוקי את גרסת K5 של הג'יקסר 1000, עם מנוע חדש ומשופר בנפח 999 סמ"ק, ונתון כוח שמאפיל על המשקל: 170 כ"ס על 166 ק"ג. מאז ועד ל־2017 הציגו בסוזוקי שינויים קלים עד שהגיעו עדכונים אמיתיים וחלוקה לשתי גרסאות חדשות – הרגיל וגרסת ה־R המשודרגת אלקטרוניקה, מתלים ובלמים. המספרים הגיעו ל־202 כ"ס על 201 ק"ג ועם תזמון שסתומים משתנה – מערכת שהגיעה ישירות מאופנוע ה־MotoGP של החברה. זה גם היה המאמץ האחרון של סוזוקי בתחום הזה.
הדגם הספציפי, שלא שונה כבר 8 שנים זוכה לאבולוציה שמביאה אותו למחוזות שנת 2025, ומה מתאים יותר מאשר לחגוג על הדרך גם יום הולדת? המנוע כמובן שמיישר קו עם תקנות יורו 5+ לפליטת מזהמים, שדרשו החלפת גל ארכובה, בוכנות וגלי זיזים, כמו גם שינויים בכל מערכת היניקה והפליטה עם חיישני חמצן נוספים וחדשים, גופי מצערת גדולים יותר ושינויים במערכת הדלק. כמובן שיש מערכת פליטה חדשה וחונקת עוד יותר. מה שזה אומר שארבעת הצילינדרים בשורה, בנפח של 999 סמ"ק, מספקים 'רק' 195 כ"ס ב־13,200 סל"ד ו־11.2 קג"מ ב־11,000 סל"ד. הדור הקודם סיפק 202 כ"ס באותו הסל"ד ו־12 קג"מ בסל"ד גבוה יותר. יחס הדחיסה גבוה יותר – 13.8:1 – לעומת 13.2:1 בדור הקודם.
הג'יקסר 1000 החדש לצד הג'יקסר 750 המקורי של 1985
השלדה ומכלוליה נשארו דומים עם מזלג הפוך של שוואה מדגם BFF (ר"ת Balance Free Forks), הכולל מיכל גז נפרד וכיוונים מלאים, כשמאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה מדגם BFC, וכמובן כיוונים מלאים. הבלמים של ברמבו נשארו גם עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים של ברמבו, כשמערכת ה-ABS עודכנה ושודרגה. על חישוקי האלומיניום בקוטר 17″ מגיעים צמיגי ברידג'סטון באטלקס רייסינג סטריט RS11 במידות 120/70 מלפנים ו־190/55 מאחור. המשקל המלא נמדד על 203 ק"ג, כמו קודמו.
מערכות האלקטרוניקה מיישרות קו עם התקופה, כאשר ניתן לבחור בין יש כיול חדש לשלושת מצבי רכיבה. מערכת בקרת האחיזה כוללת 10 רמות התערבות וגם ניתנת לניתוק מלא. בקרת האחיזה מותאמת להטיה, יחד עם ABS להטיה, בקרת זינוק, קוויקשיפטר דו־כיווני, מערכת התנעה בלחיצה קצרה – המוכרת של סוזוקי, מערכת למניעת דימום בסל"ד נמוך, ויש גם מצבר ליתיום־יון קל משקל.
מבחינת עיצוב ואווירודינמיקה, הג'יקסר 1000 מקבל כנפונים מודרניים ושלוש אופציות צבע וגרפיקה, בהשראת דגמי המרוצים של סוזוקי: כחול־לבן, אדום־לבן, וצהוב־שחור־כחול. יש גרפיקה מיוחדת על צדי הפיירינג ועל מיכל הדלק, לוגו 'R' מובלט בכל מקום.
הסוזוקי GSX-R1000 החדש לשנת 2025 יגיע בשלב ראשון לשוק הבריטי, משם לשאר אירופה ובהמשך גם לישראל. איזה כיף!
בסוזוקי מציגים את ה-GSX-8T ו-GSX-8TT על-בסיס הנייקד GSX-8S שכבר הכרנו, אבל עם עיצוב שלוקח את ההשראה מאופנועים של סוזוקי משנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת.
הסוזוקי GSX-8S הוא נייקד החולק את פלטפורמת המנוע עם הוויסטרום 800DE, ומוצב בקטגוריה החשובה והמוכרת של הנייקדים הבינוניים. על־בסיסו כבר הכרנו את ה-GSX-8R – גרסת פיירינג מלא ספורטיבית – וכעת מציגים בסוזוקי שתי גרסאות 'רטרו' על אותה הפלטפורמה.
העיצוב הוא המוטיב העיקרי כאן, והוא שואב את השראתו מה-T500 של שנות ה-60 ומה-GS1000, שהוצג בשנות ה-70 והיה אופנוע הליטר הראשון של החברה. גרסת ה-'T' מגיעה בתצורת נייקד מלאה, ואילו לגרסת ה-'TT' יש כיסוי ביקיני לפנס הקדמי החדש. עוד שונה הוא מיכל הדלק, שמכיל 16.5 ליטר (14 ל' בגרסת ה-S), המושב, הכידון ומגני הרדיאטור.
מעבר לכך אנחנו מסתכלים על אותה הפלטפורמה בדיוק בצד המכני והאלקטרוני. מנוע טווין מקבילי בנפח 776 סמ"ק, עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני הארכובה – סידור מוכר שנותן תחושה של וי־טווין בגלל תזמון ההצתה. המנוע מספק 83 כ"ס (61KW) ב-8,500 סל"ד ומומנט של 7.8 קג"מ ב-6,800 סל"ד. יש מצמד מחליק וקוויקשיפטר מקורי. יש שלושה מצבי ניהול מנוע אשר אינם משנים את ההספק אלא את אופי אספקת הכוח, ויש בקרת אחיזה בכמה מצבים הניתנת לניתוק.
לסוזוקי GSX-8T ו-TT שלדה מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום. הבולמים של קאיאבה עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ, נטול כיוונים, ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ, גובה המושב על 810 מ"מ והמשקל המלא שנמדד בכ-204 ק"ג עם מיכל דלק של 16.5 ליטרים. חישוקי ה-17″ עם צמיגים במידת 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. מערכת הבלימה כוללת צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ מלפנים ודיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ מאחור. נתונים ומכלולים סטנדרטיים לסגמנט.
מבחינת אלקטרוניקה, לג'יקסס 8 רטרו צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר ומצבי 'יום' ו'לילה'. יש פנסי LED היקפיים, שקע USB לטעינה ומנגנון להתנעה מהירה, בנוסף למצערות החשמליות ולבקרת האחיזה וה-ABS.
קבוצת עופר-אבניר, יבואנית אופנועי סוזוקי בישראל, מציינת 40 שנה לתחילת השיווק של המותג בישראל עם אירוע חגיגי ללקוחות סוזוקי לדורותיהם.
האירוע יתקיים ביום שישי הקרוב, 28.3.24, בין השעות 14:00-10:00 ב–'Route 44', מחלף השבעה התאומים, משמר השבעה. הכניסה לאירוע חופשית ללקוחות סוזוקי בהרשמה מראש באתר היבואנית.
במסגרת האירוע יוכלו האורחים ליהנות מכיבוד ושתייה חופשית, תצוגה של מספר דגמי סוזוקי איקוניים מהעבר, לצד תצוגה של מרבית הדגמים של דגמי סוזוקי כיום, עם הטבות בלעדיות של פעם בארבעים שנה, אך ורק ביום
האירוע.
חלק מהדגמים ומהמבצעים העתידים לצאת ביום האירוע:
DRZ400S – מחירון 50,080 ש"ח ביום האירוע 46,000 ש"ח.
DL650A – מחירון 62,580 ש"ח ביום האירוע 58,000 ש"ח.
DL800DE – מחירון 75,580 ש"ח ביום האירוע 69,000 ש"ח.
DL1050DE – מחירון 106,980 ש"ח ביום האירוע 95,000 ש"ח.
סוזוקי חוגגת 40 שנות פעילות בישראל, ולציון הדרך הזה יש משמעות מיוחדת, שכן סוזוקי הייתה היצרנית היפנית הראשונה ששברה את החרם הערבי על ישראל וייצאה אופנועים לכאן, כשאחריה הגיעו שאר היצרניות והחל שטף המותגים הגדול שהפך את ישראל למדינה ככל המדינות. לכבוד נקודת הציון החשובה, רכבנו במסלול מוטורסיטי על גבי אחד האופנועים האייקוניים של אופנועי הספורט בכל הזמנים – הסוזוקי GSX-R750 המקורי של שנת 1985 – כשלצידו רכבנו על GSX-R600 חדש ומודרני.
בשנות ה-70 אל תוך שנות ה-80 של המאה הקודמת היה בישראל מדבר מוטורי בכל הקשור לדו-גלגלי. אופנועים היו מוצרים נדירים ביותר של משוגעים לדבר, כשהשוק הדו-גלגלי הישראלי היה פצפון וכלל וספות של פיאג'ו ואופנועים בריטיים ישנים שנשארו מתקופת המנדט. היו ניסיונות לייבא ארצה מותגים כמו דוקאטי, בנלי ומוטוגוצי, אבל אלו היו תקופות קצרות שמעולם לא צלחו. אופנועים יפנים – ובכללם אופנועי שטח או אופנועים דו-שימושיים – הגיעו ארצה בדרכים-לא-דרכים ובקומבינות שאותן רק הראש הישראלי יכול לייצר. כך למשל, 'אופנוע מתייר' היה שם קוד לאופנועים שהוברחו לארץ עם ניירות מחו"ל ומצאו את עצמם משמשים לבנטינים משוגעים לדבר שהתעקשו לרכוב על כלים יפניים.
הסיבה למדבר המוטורי הייתה בעיקר החרם הערבי על מדינת ישראל, שמנע מיצרניות רכב ואופנועים יפניות להגיע לארץ. חברות בסוף שנות ה-70 חברות רכב החלו לשבור את החרם, אך בתחום האופנועים התהליך לקח קצת יותר זמן. יצרנית האופנועים היפנית הראשונה ששברה את החרם הייתה סוזוקי, שהגיעה ארצה בשנת 1984 על-ידי חברת 'עופר' יבואנית וספה, שהפכה ל'עופר-אבניר' שאותה אנחנו מכירים היום.
צפו בווידאו -סוזוקי GSX-R750 1985 וסוזוקי GSX-R600 2024 על מסלול מוטורסיטי:
עריכה: אסף רחמים
הכניסה של סוזוקי לישראל הפכה את המותג לשם דבר בעולם האופנועים הישראלי, ולשם גנרי לאופנוע. הכניסה הזו גם פתחה את הדלת לשאר היצרניות היפניות – הונדה, ימאהה וקוואסאקי – שהגיעו ארצה בתחילת שנות ה-90, בין 92 ל-94. אבל עד אז, סוזוקי נהנתה מבלעדיות בשוק הישראלי ולמוניטין מצוין.
הכוכבים הסתדרו בשורה ליבואנית המקומית, שכן בין כמה אופנועים מצוינים שהגיעו ארצה בחודשים הראשונים היה אחד שהתבלט מעל כולם ולימים יהפוך לאייקון – סוזוקי GSX-R750 המקורי של שנת 1985. האופנוע החשוב הזה היה אחד מאבני הדרך המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של אופנועי הספורט, והוא החל שושלת מפוארת של אופנועי ספורט אייקוניים – שושלת הג'יקסרים.
בתערוכת קלן בסוף 1984, כשהח"מ היה בן 7, הוצג ה-R הראשון, זה שכאמור התחיל את השושלת המפוארת. היום הוא נראה שברירי, אבל בזמנו הוא היה הדבר הכי קרבי שבנמצא: פיירינג מלא, פנסים כפולים, מנוע ארבעה צילינדרים עם הספק של 106 כ"ס על 176 ק"ג משקל יבש. קירור אוויר-שמן והכרזה על הרצון לשלוט בעולם. אלינו הוא הגיע כבר בשנה הראשונה של סוזוקי בישראל, ומי שרצה לרכוש אופנוע ספורט אמיתי, בחר ב-R.
סוזוקי GSX-R750 של 1985 לצד הנין של הנין 40 שנה אחרי
רכיבה על ה-R המקורי במסלול המרוצים מוטורסיטי היא זריקה אגרסיבית לעבר. האופנוע שעליו רכבנו – באירוע מיוחד שהוקדש כל-כולו לשושלת הג'יקסר – משוחזר באופן מושלם, והוא הדבר הקרוב ביותר לאופנוע של 1985 שאפשר למצוא. הוא מניע בנגיעה בסטרטר ומגיב מצוין למצערת בגלל הקרבורטורים המכוונים, הוא יושב על בולמים וצמיגים רעננים, והתחושה היא של אופנוע ישן-חדש. ולמרות זאת, קצת מפחיד לרכוב עליו על המסלול – גם כי המכלולים בסופו של דבר בני 40 שנה, בטכנולוגיה פרה-היסטורית, וגם כי זה אופנוע של אדם פרטי, והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להחליק עם האופנוע.
אבל כן יכולנו להבין את הראש ואת הגישה, ובעיקר את ההתקדמות הבלתי נתפסת שעבר עולם האופנועים בעשורים האחרונים. לא שלא ידענו, כן? אבל לרכוב על GSX-R750 שנת 1985 גב לגב עם GSX-R600 שנת 2024 זה חתיכת כאפה מצלצלת על פער השנים, וההבדלים צורחים לשמיים. אם זו תנוחת הרכיבה, שעברה מישיבה בתוך האופנוע עם ידיים השלוחות הרחק מלפנים לישיבה מעל האופנוע הקומפקטי עם כידון קרוב שמקפל את הרוכב לתנוחה עוברית, אם זה המכלולים המכאניים כמו המנועים, המתלים והבלמים, שהגיעו לרמות גבוהות מאוד, וכמובן המערכות האלקטרוניות ששולטות היום בכלים ומגבירות את הבטיחות. לג'יקסר 750 המקורי הייתה מערכת הצתה אלקטרונית עם קידום הצתה מוגבל, וזהו. כך או כך, הרכיבה על הג'יקסר 750 של שנת 1985, ועוד על מסלול המרוצים, הייתה חוויה מיוחדת של פעם בחיים.
קפסולת זמן – אופנוע אייקוני
ה-GSX-R600 שעליו רכבנו במסלול הוא כבר משנת 2024. הוא לא נמכר באירופה מכיוון שהוא לא עומד בתקנות יורו המודרניות, והוא מגיע ארצה על-ידי האפשרות לייבא לישראל כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית – כמו ה-DR-Z400S וה-DR650SE. יש לו ניהול מנוע מתקדם עם 3 מפות, וזהו. אין ABS, אין בקרת אחיזה, בקרת ווילי או קוויקשיפטר, ואין מסך TFT צבעוני. אותו הג'יקסר הכמעט אנלוגי לגמרי והמאוד מוכר – אצל רבים גם אהוב – רק כחדש, עם תקינה אמריקאית. זו עדיין מכונת ספורט ביצועיסטית ביותר, עם העיצוב המיוחד של הג'יקסר, עם המנוע הבשרני והמגרגר של הג'יקסר עם הסאונד הייחודי (במיוחד עם מערכת פליטה משוחררת), ועם ההתנהגות המעולה. בשנים שבהם קטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק הייתה בשיאה והיינו מבצעים מבחנים השוואתיים ל-600-ים היפניים – 2005, 2007 ו-2009, טרום המשבר הכלכלי הגדול ששינה את עולם האופנועים – הגי'קסר 600 היה גם המרווח ביותר מבין הארבעה. אז בסוזוקי נותנים את האפשרות לרכוש את האופנוע המיוחד הזה גם היום – ב-2025.
אז סוזוקי חוגגת בימים אלו 40 שנות פעילות בישראל, וזה קורה בתקופה חשובה, שבה היא מתעוררת מתרדמת של כעשור ומציגה דגמים חדשים על פלטפורמות חדשות, כמו פלטפורמת ה-800 החדשה שכוללת את הוויסטרום 800 ואת ה-GSX-8S. כרוכבים ותיקים יש לנו הרבה מאוד כבוד לסוזוקי, שהייתה אבן הפינה לבניין האופנוענות שנבנה כאן ב-40 השנים האחרונות ויש לה מקום חשוב מאוד באופנוענות הישראלית. יום הולדת שמח לסוזוקי בישראל!
