תגית: ספורט מוטורי

לראשונה מאז יצא אל הפועל חוק הנהיגה הספורטיבית שבמסגרתו הוכשרו בעלי תפקידים לענפי הספורט המוטורי – יוצא לדרך קורס בוחנים טכניים לכלים תחרותיים. 

בוחן לכלים תחרותיים מחויב להיות בכל אירוע ספורט מוטורי ולבדוק את הכלים בטרם עלייתם למסלול. בנוסף, בוחן כלים תחרותיים מאשר חידוש רישיון לכלים תחרותיים, מאשר הסבת כלים צהובים לכלים אפורים, ועוד. כעת כאמור יוצא לדרך קורס בוחנים לכלים תחרותיים, אשר יכשיר כוח אדם נוסף לתפקיד. הבוגרים עשויים להשתלב במסגרות השונות של הספורט המוטורי, כשתשלום ליום עבודה נע סביב 1,000 ש"ח.

הקורס מונה 23 מפגשים בשעות הערב, יתקיים במכללת 'טוב' בכפר-סבא בימים ב' ו-ד', ויועבר על-ידי איש המרוצים עופר שוורץ ומיטב המורים בתחום. הקורס כולל פרקים תאורטיים, וכן פרקים מעשיים כמו עבודה בסדנאות רכב, כיבוי אש וכו'.

תנאי הקבלה לקורס:

• תעודת הסמכה באחד מהמקצועות: מהנדס רכב, הנדסאי רכב, טכנאי רכב, הסמכה במכונאות רכב, הסמכה במכונאות אופנועים, בוחן רישוי רכב משרד התחבורה, סוג 3 במכונאות רכב, סוג 3 מכונאות אופנועים.
• שליטה באנגלית טכנית.
• היעדר הרשעה בעבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה אינו רשאי לשמש כבוחן.
• רישיון נהיגה בתוקף.
• בעל ניסיון בכלים תחרותיים, בקיאות וידע בתקנונים והמפרטים הטכניים הבינלאומיים לכלים תחרותיים וכללי הנהיגה הספורטיבית.
• אזרח ישראל.
• מעבר ועדת קבלה לפני הקורס.
* מועמדים שאינם עומדים במכלול התנאים אך פעילים בספורט המוטורי יכולים להגיש בקשה חריגה

עלות הקורס: 7,000 ש"ח (לפני מע"מ) למקצוע הרכב ו-5,300 ש"ח למקצוע הדו-גלגלי.

פרטים והרשמה: ספי כהנוביץ' – 053-386-8964; עופר שוורץ – 054-752-8822.

 

על-פי הגדרות מדינת ישראל ספורט מוטורי – כלומר קיום מרוצים, אימונים וימי מסלול – מוגדר באחריות הרשות לנהיגה ספורטיבית. בימים אלו, ימי הקורונה, הפעילות אסורה. אבל חמור יותר – אף אחד לא מדבר על זה.

"הרשות לנהיגה ספורטיבית הוקמה במטרה לסייע במימוש הפוטנציאל הטמון בענפי הספורט המוטורי בישראל, ולאפשר פעילות ענפה של תחרויות ספורט מוטורי תוך הקפדה בלתי מתפשרת על בטיחות הקהל והנהגים". כך מוגדר באתר הרשות לנהיגה ספורטיבית. יש גוף ממשלתי מוסדר, שתפקידו לדאוג לרווחת הרוכבים שטרחו, עמלו, שילמו והוציאו רישיון לנהיגה ספורטיבית – אך קולו לא נשמע בימים האלו, כשפעילות ספורטיבית מתמסמסת לה ונמצאת מתחת לסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות.

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת בעניין הספורט בישראל, כי להערכתו, "לפחות חצי שנה קדימה לא יתאפשר לקיים ספורט תחרותי". אם נפרש את דבריו – בתקופה הקרובה לא תתקיים שום אליפות, שום אימונים מקצועיים והלכה למעשה שום פעילות ספורט מוטורי. אמירתו משליכה על רבבות אנשים המושפעים במישרין ועקיפין מקיום פעילות ספורטיבית – ובתוכם הרוכבים.

משרדי הממשלה ניסו למצוא פתרונות יצירתיים ויצרו תקנים וצבעים לפתיחת חנויות, בתי מסחר, מפעלים וכך הלאה. גופים האחראים על פעילות מוטורית בעולם – FIM, AMA וכו' – נמצאים בשקיפות מלאה מול קהל היעד שלהם ונוקבים בתכניות ותאריכים כאלו ואחרים. מדוע משרד הספורט והרשות לנהיגה ספורטיבית טרם התייחסו גם אלינו הרוכבים?

ברכיבת אופנועים על המסלול (ובכלל, אבל פה אנחנו מתייחסים רק למסלולים השונים) אין מגע בין הרוכבים, ניתן לשמור על כללי הריחוק החברתי הבטוח ברחבות הטיפולים, וכמובן ברכיבה עצמה. ניתן להגדיר את כמות האנשים שנמצאים ברכב שמוביל את האופנוע למסלול, וניתן – כמו בעסקים השונים – להגדיר כמות אנשים מותרת לפי מטר רבוע. הרוכבים יכולים לחתום על אישור בריאותי יומי וכך הלאה. אז מדוע לא מתייחסים לכך?

ביום רביעי (22.4) תתקיים עצרת להחזרת הספורט בחניון הגדול הסמוך לבניין הוועד האולימפי בהדר יוסף בתל אביב, כאשר כבר ניתן אישור משטרה להשתתפות 150 איש, החל מהשעה 11:00 בבוקר. אם הרוכבים לא יגיעו לשם – קולם לא יישמע.

עדכון: העצרת בוטלה.

צילום: ניר עמוס

כבכל קיץ בשנים האחרונות, גם הקיץ הזה מפיקה התאחדות הספורט המוטורי מחנה אימוני רכיבת מוטוקרוס לילדים.

מחנה האימונים, בן 3 ימים, יתקיים במסלול המוטוקרוס במכון וינגייט בין התאריכים 24-26.7.18, בין השעות 07:30 ל-19:00 (לא כולל לינה), ויכלול 20 ילדים שיתחלקו לשלוש קבוצות בהתאם לגיל ולרמת הרכיבה. שלוש הקבוצות תתחלפנה בפעילויות שונות במהלך היום. הקייטנה תכלול 5 שעות אימון רכיבת מוטוקרוס בכל יום, בהדרכת מדריכים מקצועיים מובילים בענף, וכן פעילויות נוספות כמו בריכת שחייה, אימוני כושר, הרצאות עיוניות ועוד.

מבחינה מקצועית, מחנה האימונים יעסוק בעיקר באימוני רכיבה במסלול מוטוקרוס, שיפור טכניקת הרכיבה, הכרת האופנוע ומכלוליו, כיוון האופנוע, הסבר על אימוני כושר יעילים ותזונה נכונה לרוכבים צעירים.

ההרשמה פתוחה לכל ילד, גם למי שאינו חבר בהתאחדות או באחת מהעמותות. ילד שאין ברשותו אופנוע וציוד רכיבה יכול לקבל אופנוע וציוד רכיבה בעלות של 600 ש"ח לאופנוע ו-400 ש"ח לציוד רכיבה מלא, למשך כל תקופת הקייטנה.

מחנה האימונים כולל:

• מדריך מלווה צמוד
• מדריך רכיבת מוטוקרוס
• ארוחות בוקר וצהריים
• התעמלות וכושר
• 2 אימוני רכיבה ביום
• הרצאות עיוניות
• כל משתתף יקבל ערכת השתתפות
• כיסוי ביטוח ספורט מוטורי מלא
• כל ילד נוסף מאותה משפחה יהיה זכאי להנחה נוספת של 15%
• חברים באחת מהעמותות החברות בהתאחדות יהיו זכאים להנחה של 5%

עלות הקייטנה – 2,000 ש"ח.

להרשמה ופרטים נוספים, היכנסו לקישור.

אליפות אספלט חדשה בישראל: אליפות הגביע הישראלי

אליפות הגביע הישראלי מיועדת לשמש כאליפות למתחרים חדשים, עממיים, חובבים וילדים, והיא תיתן במה והזדמנות להתפתח ולהתמקצע הן למתחרים המעוניינים להתחרות בעתיד באופן מקצועי באליפות ישראל והן למתחרים חובבים המעוניינים להישאר במסגרת חובבנית ופחות תובענית. באליפות הגביע הישראלי לא יורשו להשתתף הרוכבים המובילים מאליפות ישראל בסופרבייק, כשהקריטריונים המדויקים יתפרסמו בימים הקרובים.

האליפות תתקיים בתאריכים נפרדים מאליפות ישראל בסופרבייק, כאשר המתכונת מבוססת על הקטגוריות הקיימות באליפות ישראל (1,000 סמ"ק, 600 סמ"ק, 300 סמ"ק וילדים), על בסיס הכללים הטכניים הקיימים ובליווי מספר תוספות. כל הקטגוריות יהיו פתוחות גם לאופנועי נייקד, ומסגרת הכלים המותרים תהיה רחבה הרבה יותר מאשר באליפות ישראל בסופרבייק. בנוסף, המרוצים עצמם יהיו קצרים יותר – כ-12-10 הקפות למקצה, כשבכל סבב יתקיימו 2 מקצי מרוץ לכל קטגוריה. אלופי הקטגוריות באליפות הגביע הישראלי לא יוכלו להמשיך להתחרות באליפות זו ויצטרכו לעבור לאליפות ישראל בסופרבייק.

עלות ההשתתפות בסבב של אליפות גביע ישראל תהיה נמוכה יותר מאשר אליפות ישראל בסופרבייק ותעמוד על 200 ש"ח – כולל אימון מודרך בסיום המרוץ. ניתן להירשם רק לאימון המודרך שאחרי המרוץ בעלות של 150 ש"ח.

הסבב הראשון באליפות הגביע הישראלי צפוי להתקיים ביום שישי הקרוב, 4.5.18, במסלול פצאל שבבקעת הירדן. לפרטים נוספים, לוח זמנים והרשמה – לחצו על הקישור.

עומר שושני, מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי (כידונאים) בשנה האחרונה, פוטר מתפקידו בשבוע שעבר. ממלא את מקומו ניב צורי, מי ששימש כרכז תחום שטח בתקופת כהונתו. התאחדות הספורט המוטורי יוצאת (שוב) לדרך חדשה, בשאיפה שהפעם ההתאחדות תעלה על דרך המלך, תתייצב ותפיק מרוצים באופן סדיר על-פני עונות.

העילות לפיטורים של שושני, שכאמור שימש כמנכ"ל בשכר של התאחדות הספורט המוטורי בשנה האחרונה, הן התנהלות אל מול גורמים בענף, משני צדי המתרס, וכן מוסר תשלומים גרוע שהשליך באופן ישיר ההתנהלות מול ספקים שנתנו את שירותיהם להתאחדות בהפקת מרוצים, וכן יחסי עבודה עכורים מול הוועד המנהל של ההתאחדות שנבעו מהבדלי תפיסה בתפקידן של העמותות החברות בהתאחדות.

המחלוקות בהתאחדות הכידונאים החלו כבר באמצע 2017, כשבין המנכ"ל החדש לבין חמשת הנציגים הענפיים המרכיבים את ההתאחדות (מוטוקרוס, אנדורו, סופרמוטו, אספלט וטרקטורונים) נתגלעו חילוקי דעות על אופן הניהול ועל עניינים שוטפים. בנוסף, בסוף 2017 עצר החשב המלווה של ההתאחדות את כל הפעילות בשל אי-עמידה בתנאי תקנון ההתאחדות, כשהעילה הייתה שספורטאי פעיל לא יכול לשמש כנציג עמותה בהתאחדות. המהלך האחרון גרם לפרישת נציג האנדורו, אודי לפיד, ומכיוון שמועדון האנדורו אינו עמותה, המשמעות הייתה פרישה של הנציג מהוועד המנהל. ראשי העמותות התאחדו, והחלו במהלך הדחה של יו"ר ההתאחדות, שניר שושן. לתפקיד יו"ר ההתאחדות נבחרה במקומו ריקה צמח, מי שהייתה יו"ר עמותת המוטוקרוס עד אז.

ביקורת רבה נשמעת כלפי התנהלות מנכ"ל ההתאחדות גם על נושאים אחרים. כך למשל נשמעים קולות כנגד הסכם השת"פ של ההתאחדות עם אתר ynet שבמסגרתו נפתח ערוץ תוכן שיווקי לספורט המוטורי הישראלי. השת"פ הזה עלה להתאחדות הספורט המוטורי 420 אלף ש"ח בשנה, ובשל הסכם בלעדיות הוא סגר את הדלת לשאר המדיות שמסקרות ספורט מוטורי ישראלי, כמו האתר שבו אתם קוראים כעת. בנוסף, בתקופה האחרונה ההתאחדות הערימה קשיים על כניסת צלמים למרוצים. אלו האחרונים נדרשו לחתום על הסכם דרקוני שבמסגרתו הם מצהירים כי הזכויות לתמונותיהם שייכות להתאחדות, וכי היא זו שתקבע אילו תמונות תתפרסמנה ואת מועד פרסומן. ביקורת נוספת נשמעה סביב פרשת חסימת הייבוא של אופנועי אנדורו ברישוי אפור.

לפני שבועיים ערכה יו"ר ההתאחדות החדשה שימוע למנכ"ל שושני, והוא הושעה מתפקידו עד לבירור סופי בענייניו. בשבוע שעבר פוטר שושני סופית, וכעת הוא אינו נושא בתפקיד רשמי בהתאחדות.

העניין הכספי עמד בראש התנהלותו של שושני. בשנת 2017 הופקו על-ידי ההתאחדות למעלה מ-50 אירועים – כמות חסרת תקדים באירועי ספורט מוטורי בישראל. יחד עם זאת, מישהו צריך לשלם על האירועים הללו, וכאמור חלק מהספקים ומבעלי התפקידים לא קיבלו את שכרם במשך חודשים ארוכים, ולחלקם עדיין עומד חוב פתוח.

כך למשל, רק עלות השכר של בעלי תפקידי המטה בהתאחדות עמד על כ-100 אלף ש"ח בחודש, ומכיוון שלשנת 2018 קוצץ תקציב משרד הספורט להתאחדות באופן משמעותי (נכון לעכשיו התקציב עומד על כ-1.3 מיליון ש"ח, לעומת כ-2.2 מיליון ש"ח ב-2017, אם כי הוא עשוי לגדול במהלך השנה), לא נותרה ברירה אלא לפטר בעלי תפקידים ולהתחיל בתכנית הבראה. ניב צורי כאמור יחליף את שושני כמנהל תפעולי, ובימים אלו נסגרים החובות לספקים מעונות 2017 ו-2018, כשחלק מתקציב סגירת החובות מגיע מתקציב ההתאחדות לשנת 2018..

מהתאחדות הספורט המוטורי מוסרים כי בשל המחסור התקציבי שקיים כרגע, בוטל מרוץ האנדורו שהיה אמור להתקיים בסוף השבוע הקרוב. ייתכן שלאחר שההתאחדות תתאזן כלכלית בהמשך העונה – הסבב שבוטל יוחזר לקראת סיומה. עוד אומרים בהתאחדות כי הם ממשיכים להפיק מרוצים כרגיל, בעיקר מרוצים שמכסים את עצמם כלכלית כמו מרוצי מוטוקרוס, וכי המשך העונה בכל האליפויות הסדירות צפוי להימשך לפי התכנון.

נמשיך לעדכן.

צילום: לנה טאובס

מעולם לא התחריתי בעצמי במרוצי אספלט בישראל, אבל לאורך השנים עקבתי אחריהם מקרוב ואף הייתי מעורב בהם. זה החל כצופה במרוצי 50 סמ"ק במסלול נחשונים. אלי חן וחיים זנדברג רכבו אז, כמו גם היום. השנה הייתה 1996, ושוחחנו על איזה איטלקי מגניב אחד שרק החל להתחרות ב 125. האיטלקי המגניב הזה הוא כמובן ולנטינו רוסי.

אצלנו, המרוצים קרטעו לאורך שנים. מרוצים במסלול קרטינג במיני ישראל ואז מרוצים במסלול באשדוד ואז בחניון של מכללת אחווה – הכל מחתרתי ובניגוד לחוק, כשכל מי שמעורב בהפקה של המרוצים הללו לוקח על עצמו סיכונים עצומים. זה נס גלוי – לא פחות – שאותה תקופה מחתרתית הסתיימה ללא קטסטרופות.

יש לי חיבה מיוחדת לסאונד של אופנועי מרוץ במסלול. אם זו יללה צרחנית של מנוע דו-פעימתי בפול גז לאורך הישורת, שמיד אחריה דממה כשהרוכב בולם לקראת הפנייה, ואם זה הצליל של מנוע ארבע פעימות תחת בלימת מנוע בקצה אותה ישורת.

בסוף השבוע האחרון הגעתי למסלול דלתון שבצפון עמוק בתוך מקצי הדירוג. משתהה רגע בחניה, עוצם את העיניים ומתמסר לצלילים. ככה זה נשמע במרוצים.

כ-40 רוכבים על מגוון אופנועים, החל בנייקדים, אופנועי ספורט קטני נפח כמו הק.ט.מ RC390 וה-R3 של ימאהה, דרך אופנועי סופרספורט ועד סופרבייקס בנפח ליטר. חלקם משמשים את הרוכבים ביום יום וחלקם נראים כאופנועים שבנויים לרכיבת מסלול ומרוצים בלבד.

התשתית עצמה לא באמת מתאימה למרוצים, ועם תקציב מוגבל מאוד עמותת מסלול מצליחה לייצר יש מאין. חלק מהכשלים נובעים מאותו תקציב מוגבל, אבל גם המתחרים עצמם תורמים את חלקם כשהפיטס הופך לטיילת של מלווים ובני משפחה. אפשר וצריך להתייחס למרוצים ברמה חובבנית באופן מקצועי הרבה יותר.

ואל נא תטעו, השימוש במונח 'קלאב רייסינג' אינו שלילי ולא בא לגמד את האירוע והמתחרים. נהפוך הוא. קלאב רייסינג הוא הבסיס שעליו נשען כל עולם המרוצים. גם מארק מרקז וולנטינו רוסי החלו את הקריירה בקלאב רייסינג, וכך גם ה-MotoGP וה-WSBK.

התשתיות משתפרות, כשבנוסף למסלול בדלתון פועל המסלול בפצאל, והמסלול בשדה תימן בשלבי סיום. אני מניח שאם תהיה הצדקה כלכלית יתווספו למסלולים הללו גם בוקסים עם פיט-ליין מסודר ופאדוק מאחור.

אבל בשורה התחתונה, בשביל מרוצים צריך מתחרים. וככל שיהיו יותר מתחרים כך ייטב. מכיוון שמרוצי אופנועים זה עסק יקר, אנחנו חושבים שהעתיד הקרוב טמון בקטגוריה לאופנועים קטני נפח כדוגמת ה-RC390 של ק.ט.מ, ה-YZF-R3 של ימאהה, הג'יקסר 250 של סוזוקי וה-CBR300R של הונדה. השיפורים צריכים להיות מוגבלים אם הכלל הוא שלא להגדיר את הקטגוריה ברמת אופנועי פרודקשן בלבד. גם כך, רק הצמיגים עצמם לסבב שלם יהיו יקרים להחריד. ככל שיהיו יותר מתחרים בקטגוריות הקטנות והזולות, כך תיבנה תשתית רחבה יותר לשפיץ ולקצה – הקטגוריות הגדולות והיקרות.

הסיכום לסוף השבוע בדלתון – היה יופי של קלאב רייסינג.

טבלת אליפות ישראל בסופרבייק לאחר צמד הסבבים הראשונים

סופרבייק – 1,000 סמ"ק

1. אלמוג מנגד, ימאהה, 50 נק'
2. אבי אלבז, הונדה, 40 נק'
3. הרון אדמוז, סוזוקי, 32 נק'
4. אלי מאירי, דוקאטי, 26 נק'
5. שון בן יקר, ימאהה, 11 נק'

סופרספורט – 600 סמ"ק

1. יוגב הרוש, ימאהה, 45 נק'
2. נביל שפסו, ימאהה, 45 נק'
3. אלי חן, ימאהה, 29 נק'
4. חיים זנדברג, הונדה, 22 נק'
5. משה מנצור, הונדה, 20 נק'

סופרספורט – 300 סמ"ק

1. בר לוי, CBR500R הונדה – 50 נק'
2. חיים זנדברג, R3 ימאהה, 33 נק'
3. מולי לוי, YZ450F ימאהה – 27 נק'
4. אליעד בן שטרית, R3 ימאהה, 23 נק'
5. תובל ארד, RC390 ק.ט.מ, 20 נק'

חובבים

1. חן אבאיוב, MT-07 ימאהה, 50 נק'
2. עמית פוקס, דיוק 690 ק.ט.מ, 40 נק'
3. גן בן דהן, דיוק 690 ק.ט.מ, 32 נק'
4. יהודה מלצר, דיוק 690 ק.ט.מ, 24 נק'
5. אייל חוברה, CBR600RR הונדה, 24 נק'

בשנים האחרונות אנו זוכים לראות פריחה בתחום הרכיבה הספורטיבית בישראל, בין אם זה במרוצים, באימונים במסלולי האספלט והמוטוקרוס החדשים, או ברכיבת אנדורו תחרותית או עם החברים בסופי שבוע. רכיבות אלו, בשילוב של אקלים לא קל שאופייני לישראל ברוב חודשי השנה, הופכות את הפעילות לארוכה מבחינת שעות אוכף, ולתובענית מבחינה פיזיולוגית.

על מנת לספק את האנרגיה הדרושה למאמצים אלו, הרוכב נדרש כמובן ליכולת רכיבה וכושר גופני, אבל גם לדלק – לגוף לא פחות מאשר לאופנוע. תדלוק מאגרי האנרגיה של הגוף, כלומר אספקת כמות הקלוריות הנדרשת לפני הרכיבה, חידושם במהלך הרכיבה ואספקתם לאחריה לצורך התאוששות מהירה ומיטבית, הוא נושא שלא מקבל את מלוא תשומת הלב. החשיבות של תזונה נכונה בספורט היא עצומה, ורכיבת אופנועים, בעיקר ספורטיבית, לא שונה.

במאמר זה ננסה לתת את הכללים הבסיסיים לתזונה נכונה לפני רכיבה מאומצת, תוך כדי הרכיבה, וגם אחריה. נתייחס לעניין המזון עצמו, שכאמור מספק את האנרגיה לרכיבה, אבל גם לנוזלים ולתוספי תזונה ברמה הבסיסית שלהם, שחשובים במיוחד בעונת הקיץ הארוכה שבה מאבדים ברכיבה המון נוזלים, ויחד איתם מלחים ומינרלים.

מספר מושגים בסיסיים

אבות המזון – המרכיבים העיקריים החיוניים לתפקוד מערכות הגוף. חוסר באחד מאבות המזון פוגע בתפקוד הגוף. אבות המזון כוללים פחמימות, חלבונים, שומנים, מינרלים ו-ויטמינים.

גלוקוז – זוהי הפחמימה הנפוצה והחשובה ביותר. גלוקוז (חד-סוכר) הוא התרכובת המרכזית המשמשת בתהליך הפקת האנרגיה ביצורים חיים.

גליקוגן – פחמימה המורכבת ממולקולות מרובות של גלוקוז (רב-סוכר). גליקוגן הוא הצורה העיקרית בה פחמימות מאוחסנות בגוף, והוא משמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה. מאגר הגליקוגן העיקרי נמצא בכבד ובשרירים, ובניית גליקוגן מתבצעת כאשר יש בדם ובתאים רמות גלוקוז גבוהות וכאשר רמת האנרגיה הזמינה בתאים מספיקה. במצב של חוסר בגליקוגן מתבצע פירוק גליקוגן מהשריר, וזאת הדרך הזמינה של הגוף לקבל אנרגיה בזמן פעילות גופנית. היכולת להגדיל את מאגרי הגליקוגן בשריר מוגבלת, והיא תלויה בסוג האימון ובתזונה לפני ואחרי הפעילות.

מינרלים – תרכובות אנאורגניות (אינם מכילים קשרים של אטומי פחמן ומימן) של חומרים המשתתפים בתהליכים שונים בגוף כמו בנייה, זירוז תהליכים כימיים, איזון רמת מלחים וחומציות ועוד. בין המינרלים הבולטים במזון נמצא

נתרן וכלור (נמצאים במלח בישול), אשלגן (תמרים, עגבניות, תפוזים, בננות, סובין, תפוחי אדמה, קקאו), זרחן (בשר, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, ירקות עליים), סידן (ירקות עלים ירוקים, חלב ומוצריו, הדרים, כרוב, טחינה, אגוזים ושקדים, חומוס וסויה), ברזל (בשר, קטניות, נבטי חיטה, טחינה משומשום מלא, שמרי בירה, שעועית, ירקות ירוקים כהים – פלפל וברוקולי, פירות יבשים, אגוזים וגרעינים), מגנזיום (ירקות ירוקים, אגוזים ושקדים, סויה וחיטה מלאה), גופרית (בשר בקר ואגוזים) ועוד.

סיבים תזונתיים – רכיבים בלתי זמינים של צמחי מאכל, נטולי ערך תזונתי וחסרי קלוריות. כל צמחי המזון מכילים סיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים אינם עוברים תהליכי עיכול ופירוק בקיבה ובמעי הדק, אלא מותססים על ידי חיידקי המעי באזור המעי הגס (הקולון). ישנה הבחנה בין הסיבים המסיסים במים והלא מסיסים במים. הסיבים המסיסים (פירות, ירקות, שיבולת שועל) מתנפחים וסופחים אליהם חומרים שונים בקיבה, נותנים תחושת שובע במהירות ולאורך זמן, והם מאטים את קצב חילוף החומרים בקיבה. הסיבים הלא מסיסים במים (חיטה מלאה) מסייעים בשיפור תהליך העיכול ותפקוד מערכת העיכול.

בימים שלפני רכיבה אינטנסיבית

הכנה תזונתית אמורה להתחיל מספר ימים לפני הרכיבה, ותכליתה לאגור כמות פחמימות מספקת לתפקוד השרירים. מאגר האנרגיה העיקרי, הנדרש לרכיבה עצימה, הוא הגליקוגן שנמצא בכבד ובשרירים. כאשר מאגר זה מתדלדל רמת העייפות עולה ויכולה להוביל לטעויות, לאיבוד מהירות וזמן. אגירת פחמימות בגוף תאפשר אספקת אנרגיה לזמן ארוך יותר ולרכיבה יעילה. על מנת למלא את המאגרים בצורה הטובה ביותר, ובכך ליהנות ממאגר אנרגיה גדול ביותר בזמן הרכיבה, מומלץ להקפיד על תזונה עתירת פחמימות מורכבות (לחם מלא, פסטה, אורז וכדומה) – העמסת פחמימות – כיומיים לפני הרכיבה. כמובן שארוחות אלו צריכות לכלול את כל אבות המזון ולא רק פחמימות. לא נלאה אתכם בכמויות ומידות, מה גם שבסופו של יום הכל אינדיבידואלי, אך העיקרון ברור.

בנוסף, חשוב מאוד להרבות בשתיית נוזלים, רצוי מים, ביממה שלפני הרכיבה.

אז מה אוכלים בימים שלפני רכיבה? מזונות עתירי פחמימות: פסטה, אורז, לחם מקמח מלא, והרבה נוזלים.

בוקר הרכיבה

בשעות שלפני הרכיבה חובה לאכול ארוחת בוקר קלה – גם אם יצאתם לפני שהתרנגולים התעוררו. כלל האצבע אומר שצריך לאכול 60-30 דקות לפני הרכיבה. ולא, קפה הפוך מתחנת הדלק לא נחשב. כריך עם ממרח חמאת בוטנים או דבש, בננה או חטיף אנרגיה דל-שומן יהיו מעולים לצורך העניין.

במידה והרכיבה מתקיימת בשעות מאוחרות יותר, מומלץ לאכול ארוחה מלאה הכוללת פחמימות מורכבות (פסטה, אורז, תפוחי-אדמה) וחלבונים – כ-4-3 שעות לפני הרכיבה.

מומלץ מאוד להימנע מאכילת מזון שומני או מזון עתיר סיבים תזונתיים בסמוך לרכיבה, עד יממה לפני הרכיבה. התוצאה תהיה האטה בהתרוקנות הקיבה ותחושת אי-נוחות בבטן בזמן המאמץ.

גם כאן, הרבו בשתיית מים לפני הרכיבה, גם אם זה יגרום לכם לגשת לשירותים לעתים קרובות.

אז מה אוכלים בבוקר הרכיבה? בננה טרייה, צנים עם דבש או חמאת בוטנים, חטיף אנרגיה.

בזמן הרכיבה

נתייחס לרכיבה שאורכת מספר שעות (למשל רכיבת אנדורו). בענפים כמו מוטוקרוס או רכיבת מסלול המאמץ אמנם עצים, אך הוא קצר ועם הפסקה ארוכה. כמו כן, לא נתייחס לאירוע מתגלגל של מספר ימים, שאינו קיים בישראל לצערנו. אז מה עושים ברכיבת כסאח של מספר שעות רכיבה כשאין זמן לעצור ולאכול?

בתחילת הרכיבה הגוף מסתמך על מאגרי האנרגיה הזמינים – כלומר מה שאכלנו בימים שקדמו לרכיבה וממש לפניה. לאחר שהשרירים ומערכות הגוף סיימו לנצל את המאגרים האלה, הם פונים לעזרת מאגרי השומן. זה השלב שנרגיש עייפות שרירית, תשישות גופנית, סחרחורת והתכווצויות שרירים. כלומר, זה השלב שניפול או נתרסק. שלב זה יכול להתרחש כבר מהשעה השנייה של הרכיבה.

ההמלצה היא לאכול מזון בעלי מדד גליקמי בינוני עד גבוה על מנת לזרז את כניסת הגלוקוז לזרם הדם ולאפשר את הגעתו המהירה לשרירים. תכנון תזונתי מוצלח בשלב זה דורש שמירה על איזון בין הצורך לספק אנרגיה אופטימלית לשרירים במאמץ לבין הרצון להימנע מתופעות לוואי של הפרעות במערכת העיכול כגון נפיחות בבטן ובחילות כתוצאה מאכילה מרובה.

אחת ל-45-30 דקות מומלץ לאכול פרי מיובש כמו תמרים, משמשים, צימוקים וכו', או בננה טרייה. אלו האופציות המועדפות עלינו. לחלופין ניתן לאכול חטיף אנרגיה, רק שימו לב לבחור באלו דלי השומן ובאלו שקלים ללעיסה ובליעה.

תוספי ג’ל אנרגיה הם אחת הצורות הפופולריות בתזונת הספורטאי האירובי המודרני כמו ריצה למרחקים ארוכים ורכיבת אופניים לקבלת אנרגיה זמינה כעזרה למאגרי הגליקוגן. קיימים סוגים שונים של ג’לים, החל מג’ל המכיל פחמימה בלבד ועד ג’ל פחמימתי המשלב בתוכו קפאין, תמציות צמחים ורכיבי תזונה שונים. הפחמימות בג’ל כוללות קומבינציה של פחמימות פשוטות עם פחמימות מורכבות אשר מאפשרות ספיגה טובה ואנרגיה זמינה. תדירות לקיחת הג'ל היא אישית ותלויה בהרבה ניסוי ותהייה, אך לרוב תהיה סביב 60-45 דקות. מה שכן, מומלץ לשתות הרבה יחד עם הג'ל על מנת לאפשר ספיגה טובה יותר.

אז מה אוכלים תוך כדי הרכיבה? תמרים ופירות יבשים, בננה טרייה, חטיף אנרגיה, ג'ל אנרגיה, והרבה נוזלים.

נוזלים

מרכיב סופר חשוב שמזכה את עצמו בקטגוריה נפרדת. כל השלבים המובילים לרכיבה מחייבים משטר נוזלים קפדני. החל מהימים שלפני הרכיבה, דרך הרכיבה עצמה ועד כיממה לאחר הרכיבה המאומצת. מתן שתן תכוף ושקוף הוא האינדיקטור הטוב ביותר למאזן נוזלים תקין.

בזמן הרכיבה אנו מזיעים, ובמיוחד בימי הקיץ החמים. תהליך ההזעה הוא הדרך של הגוף לפנות חום מעצמו, אולם עם הזיעה נפלטים גם מרכיבים כמו מלחים ומינרלים. בחוסר של אלו הרוכב ירגיש בעיקר כיווצי שרירים, אך גם סחרחורות וחוסר ריכוז. לכן, בראש ובראשונה יש לשתות נוזלים במהלך כל הרכיבה, והרבה.

על מנת להשלים את החוסר במלחים ובמינרלים שנפלטים בזיעה, ניתן להשתמש במשקה איזוטוני המיועד בדיוק בשביל זה. חשוב להדגיש שמשקאות איזוטוניים אינם מחליפים את המזון תוך כדי הרכיבה שכן הם אינם מספקים אנרגיה, אלא רק ממלאים חוסרים של חומרים שנפלטו בזיעה. אם משקאות איזוטוניים יקרים מדי עבורכם, ניתן לייצר משקה שישלים את החוסרים הללו בצורה טובה למדי, ובזול יחסית:  למיכל השתייה שבתיק השתייה יש להוסיף חצי כפית מלח שולחני לכל ליטר מים, כף של סוכר ענבים, רבע כפית מלח לימון, וכן מעט ויטמינצ'יק או מיץ תפוזים טבעי בשביל הטעם. הקפידו להכיר את המינונים הנכונים עבורכם ואת ההשפעה על גופכם לפני כן, ולא לנסות בפעם הראשונה ביום התחרות או הרכיבה המדוברת.

מומלץ לשתות לפחות חצי ליטר מים בכל שעת רכיבה, אך בצורה מדורגת ובמנות קטנות. ברכיבה מאומצת בימי הקיץ אפשר להכפיל את הכמויות ולשתות כליטר מים בשעת רכיבה..

אחרי הרכיבה

תהליך ההתאוששות של הגוף ושל השרירים נמשך זמן – כיממה ולעתים יותר אם מדובר ברכיבה מאומצת במיוחד. שלב זה לא פחות חשוב מבחינת תזונה ונוזלים, שכן בשלב זה הגוף בונה את עצמו ועלינו לתת לו את מה שהוא צריך לשם כך ולהחזיר את מאגר הנוזלים שקטן. אז אחרי הרכיבה שתו הרבה מים, תנוחו היטב, ותאכלו.

על מנת להתחיל בצורה הטובה ביותר את תהליך ההתאוששות והבנייה המחודשת של השרירים, מומלץ לאכול מזון המשלב פחמימות וחלבונים ביחד, כדוגמת כריך עם פסטרמה או טונה, אורז עם בשר וכדומה. מומלץ מאוד לאכול כבר כשעה לאחר סיום הפעילות על מנת שלגוף יהיו המרכיבים הדרושים לו להתאוששות, וביממה הקרובה להמשיך ולהקפיד על מזון מגוון הכולל פחמימות, חלבונים וירקות טריים, וכמובן על המשך שתיית נוזלים.

זכרו שתזונה נכונה ומשטר נוזלים קפדני הם חלק בלתי נפרד מהספורט עצמו, והם עשויים לגרום לכם לרכיבה ארוכה יותר, ממוקדת ומרוכזת יותר, טובה יותר, וגם למנוע תופעות כמו התכווצויות שרירים לאחר הרכיבה.

הכותב הוא בעל תואר ראשון בחינוך גופני, מאמן כושר ומטפל בשיקום על-ידי ספורט.

זו אחת התופעות המעניינות והייחודיות בנוף הדו-גלגלי הישראלי, ורק כשנחשפנו לפעילות ולאנשים הבנו עד כמה. עמותת אייפקס – עמותה רשומה אשר שמה לה למטרה לקדם את תרבות רכיבת מסלולי האספלט בישראל.

הפעילות החלה לפני שנתיים כמעט במקרה, כשליאור בר עמי, מייסד העמותה, חיפש מקום להתאמן בבטחה על אופנוע הספורט שלו – מקום שיהווה תחליף ראוי לכביש הציבורי המסוכן. הוא אסף סביבו מספר חברים, והם החלו לקיים אימוני מגרש במגרשים שונים – בתחילה על המסלול הישן באשדוד ולאחר מכן במגרש של אצטדיון הכדורגל של נס ציונה.

עם הזמן הצטרפו רוכבים נוספים, שחיפשו גם הם מקום לקיים בו אימונים בטוחים, ובמקביל החלה גם תכנית הדרכה לרוכבים מתחילים – תכנית שהלכה והתפתחה.

התפנית הגדולה הייתה בחודש יולי 2017 – אז נפתח מסלול האספלט בפצאל שבבעלותו של מיקי יוחאי וחברת קרוס קאנטרי. החיבור בין שני הגורמים היה מיידי, והעמותה העבירה את כל הפעילות למסלול החדש שבבקעה. בשלב הזה רמת ההפקה קפצה בכמה רמות, וימי המסלול החלו להיות ממוסדים, מאורגנים, מסודרים, וגם מקצועיים הרבה יותר.

כך למשל, יום מסלול של עמותת אייפקס במסלול פצאל כולל רישום מראש – כולל מילוי טפסים, חלוקה ל-3 קבוצות שונות לפי רמות רכיבה וייעוד הרוכב, הכנת המסלול לרכיבה – כולל סימון בקונוסים של נקודות כניסה לפניות ואפקסים, וסדר מופתי במהלך כל יום הרכיבה עם עמידה מדויקת בזמנים ועם אפס בלגן. לחלוטין לא ברור מאליו כשמדברים על חבורת אופנוענים ישראליים.

כאן חשוב לדבר על האנשים שמרכיבים את העמותה. מסביב לליאור התקבצה חבורה נדירה של אנשים, אשר מחויבים באופן מוחלט לעמותה ופעילותה, מכינים את ימי האימון מראש, מקימים את המתקנים השונים כמו סככות ההדרכה והרישום, עמדות המרשלים, סימון המסלול בקונוסים והדרכת רוכבים מתחילים. כולם עובדים קשה במהלך יום האימון כדי שהסדר והמקצועיות יישמרו, ולבסוף מקפלים את היום – והכל בהתנדבות מלאה. רוח התנדבות כזו יכולה להתקיים פעמים בודדות, אולם במקרה של אייפקס – כשהרוח הזו לא רק שאינה דועכת אלא דווקא הולכת ותופסת תאוצה – זו העדות הטובה ביותר על האווירה בקבוצה ועל עד כמה חדורי מטרה חבריה.

לראות את כולם מתזזים על המסלול ומסביבו כמו נמלים, כשכל מתנדב יודע את תפקידו, לראות את הסדר המופתי שנשמר במהלך כל יום האימון, להרגיש את האווירה המצוינת במהלך כל היום ואת כמות החיוכים האינסופית מכל עבר – כל זה מחזה מרשים ביותר, ובעיקר נדיר כשנזכרים שכל הפעילות הזו נעשית בהתנדבות (למעט מרשלים וחלק מהצלמים שמקבלים תשלום סמלי על עבודתם).

אימון מסלול של אייפקס בפצאל

עד עתה קיימה עמותת אייפקס 18 ימי אימון במסלול פצאל, כשעברו 7 חודשים בלבד מאז נפתח המסלול. סוף שבוע של אימונים מתקיים בממוצע אחת ל-3 שבועות – לרוב יומיים נפרדים בשישי ובשבת, כשגם זה לא ממש ברור מאליו בהתחשב בלחץ שיש על מסלול פצאל בסופי שבוע. עדות נוספת לשיתוף הפעולה המצוין בין המסלול לבין העמותה. חלק מהאימונים הם אימונים פתוחים לחלוטין, כלומר ימי מסלול לכל דבר ועניין, אולם ישנה גם הדרכה קבוצתית והדרכה אישית ('אחד על אחד') מצולמת.

ואם כבר מספרים ונתונים, אז עד עכשיו השתתפו בפעילויות של עמותת אייפקס כ-550 רוכבים, שעברו יחד כ-95 אלף ק"מ על המסלול. באימון משתתפים כ-50 עד 60 רוכבים, שמחולקים כאמור ל-3 קבוצות רכיבה. כל מקצה נמשך 15 דקות, לאחריו 30 דקות הפסקה, וכך במשך 4 שעות אינטנסיביות.

פעילותה של עמותת אייפקס איננה מסתכמת רק בימי מסלול, אלא מתפתחת ומתקדמת קדימה. בעתיד הקרוב מתכננת העמותה הקמת אליפות מרוצים משלה שלא במסגרת התאחדות הספורט המוטורי, אולם עם כל האישורים מרשויות המדינה במסגרת חוק הספורט המוטורי, וכמובן עם ביטוח מלא המקביל לזה של ההתאחדות. על פי אנשי אייפקס, האליפות החדשה תכלול נותני חסות גדולים, כולל חברת צמיגים איכותית ומוכרת, ותהיינה בה כל הקטגוריות המקובלות בעולם מרוצי האספלט.

אחרי שהשתתפנו באימון מסלול של העמותה והתרשמנו – מהארגון, מהאנשים, מהרוכבים, מהאווירה, ובעיקר מהמקצועיות – אין לנו ספק שהכיוון הוא חיובי ביותר, שעמותת אייפקס היא עוף שונה וחיובי בנוף הספורט המוטורי בישראל, וכי בדרך הזו צפויה לעמותה הזו הצלחות רבות.

גילוי נאות: נמרוד ארמן, חבר מערכת פול גז, הוא מתנדב בעמותת אייפקס.

• לאתר של עמותת אייפקס
• לעמוד הפייסבוק של עמותת אייפקס
• לקבוצת עמותת אייפקס בפייסבוק

בשנה האחרונה התפתחה בישראל סצינה חדשה ומרתקת – שיפוץ אופנועי מוטוקרוס ישנים. ישנה קהילה פעילה ושוקקת שבה חברים כ-500 אספנים, שהופכים כל אבן במדינה, מוצאים אופנועי מוטוקרוס ישנים שזרוקים במחסנים ומעלים אבק, רוכשים אותם ומעבירים אותם שיפוצים מקיפים. בחלק מהמקרים התוצאות יותר ממרשימות. הקהילה הזו גם מקיימת מפגשים ואירועים, וכאמור – היא מגובשת מאוד.

כעת – אחרי דחיפה חזקה מצד התאחדות הספורט המוטורי – הכלים הללו מקבלים הכרה רשמית בישראל, וזאת למרות שהגיעו ארצה בדרכים-לא-דרכים, טרם חוק הספורט המוטורי והרישיונות האפורים, בתקופה שבה היו מבריחים לישראל אופנועי מוטוקרוס במזוודות, פשוט כי לא הייתה דרך אחרת.

ההכרה מצד המדינה כוללת רישוי אפור ככלים תחרותיים, וניתן להירשם לתהליך עד סוף אוגוסט 2017, אולם כל-מנת לרשיין אופנוע מוטוקרוס ישן יש מורך לעמוד במספר תנאים:

• על הכלי להיות משנת 2002 ומטה (בן 15 ויותר)
• מגיש הבקשה צריך להיות בעל רישיון ספורט מוטורי בתוקף (כל מגיש יכול לרשום כמה כלים)

בשלב השני, שצפוי להסתיים בעוד כ-7 חודשים, יהיה צורך למלא טפסי רישוי מטעם הרשות לנהיגה ספורטיבית (כולל אגרת רישום בת 60 ש"ח), לעבור בדיקת בוחן ולהצטרף לעמותת הווינטאג' (390 ש"ח), ובמידה ומדובר בכמה כלים – על כל כלי ישולמו 150 ש"ח נוספים.

על-מנת להצטרף לקבוצת המרשיינים יש צורך לשלוח מייל לכתובת שבקישור ולצרף: 2 תמונות ברורות וגדולות של האופנוע – אחת מכל צד, תמונה ברורה של מספר המנוע, תמונה ברורה של מספר השלדה, דגם האופנוע ושנתון, שם, שם משפחה ותעודת זהות, מספר רישיון נהיגה ספורטיבית ותוקף, וצילום שטר מכר אם קיים.