הדוקאטי מונסטר של קאג'יבה הופיע בשנת 2000 ושרד בדיוק חמש שנים קשות, כאשר לטובת האמינות והשונות הוא השתמש במנועי וי-טווין בנפחים 1,000 ו־650 סמ"ק שהגיעו מסוזוקי.
בכל פרק נוסטלגיה על קאג'יבה אנחנו מרחיבים מעט על ההיסטוריה רבת השנים של המותג האקזוטי מפעם שהוקם בשנות ה־50 של המאה הקודמת. חלק מפרק ההיסטוריה מחבר חיבור דם את קאג'יבה עם דוקאטי כאשר ק' רכשו את ד' בשנת 1985 ושלטו בחברה עד לשנת 1996. למה התאריכים חשובים? כי המונסטר האייקוני של דוקאטי נולד איתם, אי־שם בשנת 1993.
לקראת המילניום, חברת האחזקות האמריקאית שהחזיקה במניות ובשליטה בקאג'יבה החליטה שהיא רוצה משהו אייקוני משלה, שמתאים לצו אופנת הנייקד הפופולרית. מה יותר קל ומובן מאשר לקחת את המונסטר, את אבי עיצוב המונסטר, ולקרוא בפורומים שיש כאלה שלא סגורים על האמינות של המנוע האיטלקי. מיגל גלוצי נקרא לדגל וניסה לייצר לתת פרשנות מעט שונה ליצירת המופת שלו. מיטב המהנדסים חשבו מה יכול להיות וי-טווין איטלקי אמין, וכשלא מצאו פתרון פנו למחסן החלפים של סוזוקי, שהחזיק מאות רבות של מנועי TL1000 ו־SV650 שהניעו גם את הוי־סטרומים הרבים.
העיצוב היפה בפני עצמו היה קרוב מאוד למקור. כנראה שלא שילמו לגלוצי מספיק בשביל לשנות משהו. מנוע הליטר היפני היה כמובן וי-טווין מקורר נוזל עם זווית של 90° בין שני הצילינדרים ובנפח 996 סמ"ק עם גל־זיזים עילי כפול. ההספק המקורי של 125 כ"ס והמומנט המרשים של 10.6 קג"מ ירדו ל־105 כ"ס ו־9.1 קג"מ, וכפי שבעלי הרפטור טענו בהתלהבות, הוא היה אמין יותר מהמונסטר. אגב, נתון ההספק של קאג'יבה הוא מהגלגל האחורי, של סוזוקי הוא מגל הארכובה, אז בכל זאת יש כאן מספרים יחסית דומים. לבודדים שבחרו בגרסה הקטנה יותר, מנוע ה־650 סיפק 70 כ"ס וקצת יותר מ־6 קג"מ.
מכלולי השלדה עם צינורות הפלדה, המרזוקי ההפוך בקוטר 43 מ"מ מלפנים בלי יכולות כיול, חישוקי 17″ עם 120/70 מלפנים ו־180/55 מאחור, צמד הדיסקים בקוטר 298 מ"מ, משקל ללא דלק של 192 ק"ג ומהירות מרבית תיאורטית של 232 קמ"ש – היו דומים מאוד לאלו של המונסטר 900. הוא לא הגיע לישראל, אבל מבחנים בחו"ל היללו את ההתנהגות ואת המנוע, שמו את האצבע על השוני באופי בגלל הלב היפני ולא האיטלקי, קיטרו על בעיות אלקטרוניקה וגם על מחיר גבוה יחסית.
הייתה גם גרסת V-Raptor עם 7 כ"ס נוספים, וגרסה מעניינת יותר נקראה בפשטות Xtra Raptor, שזה יותר רפטור ליהודים. כלומר אקסטרה סטייל, אקסטרה יכולות כיול לבולמים, אקסטרה קרבון שלא קשור לכלום (בכונסי האוויר), אקסטרה אגרסיביות בתנוחת הרכיבה, ואקסטרה חסכון במשקל, וכל זה ב־999 יחידות שלא בטוח שנמכרו כולם. בעיקר בגלל אקסטרה המחיר.
שלוש גרסאות הרפטור 1000 הוצגו יחסית במקביל ועוררו עניין וסקרנות אצל לקוחות ועיתונאים. הסקרנות לא תורגמה להצלחה מסחרית ובטח שלא לשמירת ערך וסחירות לאחר מכן. הקאג'יבה רפטור שרד עד לשנת 2005 וסגר את הגולל על הקטע הזה.
