לפני מספר שבועות בחנו כאן את ה-MP3-500. ההשקה העולמית של הדגם התקיימה בפריז חצי שנה קודם לכן, שם התוודענו לדור החדש של התלת-גלגליים של פיאג'ו. ה-500 הוא הדגם הבכיר במשפחה, ואכן היה צפוי שכמו בדור הקודם – גם בחדש יהיה דגם בנפח ביניים, אבל זה לא הוצג בהשקה העולמית וגם לא הוזכר שם. עם נחיתתו בארץ של ה-500 הופתענו לגלות שהוא לא עשה עלייה לבד אלא הביא עימו גם אח קטן – ה-MP3-300.
המאפיין העיקרי של הדור החדש של ה-MP3 הוא נטישת הפלטפורמה המתיישנת של האיקסאבו (X8 במקור) ויישור קו עם קטנוע הדגל של פיאג'ו שאינו מיובא לארץ – ה-X10. מנוע ה-500 של ה-MP3 הוא אותו מנוע שמשמש את ה-X10 הבכיר, לכן באופן טבעי ציפינו שגם דגם הביניים ישתמש במנוע הביניים של ה-X10. המנוע המדובר הוא מנוע חדש, מודרני ומתקדם, בנפח 330 סמ"ק ועם הספק של 33 כ"ס. היתרונות שלו, לדברי פיאג'ו, הם ממדים וקלילות פעולה כמו של 250-300 סמ"ק יחד עם תפוקת כוח שמקבילה למנועי 400 סמ"ק. ההפתעה התחלפה באכזבה כשגילינו שיחידת הכוח שמניעה את ה-MP3-300 מבוססת על מנוע ה'קוואזר' הוותיק עם הספק של 23 כ"ס בלבד.
השם 'קוואזר' למי שתוהה, הוא אמנם גרם שמיימי קדום ועתיר אנרגיה, אבל בהקשר שלנו זה הכינוי שבחרו פיאג'ו למנועי ה-250 שלהם שיצאו לשוק ב-2002. Quarter-Liter Smooth Augmented Range – או 'רבע ליטר בעל פעולה חלקה' בתרגום חופשי. איך מנוע 300 מתקשר לנו עם רבע ליטר? ובכן, זהו למעשה מנוע ה-250 המוכר שעבר הגדלת נפח ל-278 סמ"ק, מוציא הספק כמעט זהה למקור, אבל עם מעט יותר מומנט. הסיבה להגדלת נפח כזו נעוצה בתקנות זיהום האוויר והרעש באיחוד האירופי שכופות על היצרנים 'לחנוק' את המנועים, והפתרון הזול והפשוט בכדי לא לפגוע בביצועים הוא להגדיל קצת את הבוכנה והצילינדר. אצלנו בישראל רווחי חברות הביטוח חשובים יותר מאיכות הסביבה או מבְּטיחות בדרכים, וקטנועי ה-300 סמ"ק נדרשים לביטוח חובה במדרגה הגבוהה ביותר – כמו אופנועים עתירי הספק. האבסורד הזה הופך מגוחך עוד יותר כשמדובר בקטנוע תלת-גלגלי שהוא בטיחותי יותר מדו"ג רגיל, וכולל גם ABS ובקרת אחיזה. באירופה אגב, תל"ג בגרסת LT מוגדר כמכונית ומותר לרכיבה עם רשיון רכב רגיל. שני דגמי ה-MP3 החדשים מיוצרים רק בגרסת LT, שמחייבת מרווח מינימלי של 46 ס"מ בין הגלגלים הקדמיים ודוושת בלם מרכזית שמפעילה את שלושת הבלמים.
חיצונית ה-MP3-300 זהה ל-500, למעט המדבקות שמסגירות את נפח המנוע השונה. עוד הבדל נמצא במצערת – מכנית ב-300 לעומת חשמלית ב-500. כמו כן חסרה ב-300 האפשרות לבחור בין מפת ניהול מנוע חסכונית לרגילה, שקיימת בדגם הבכיר. את מנוע ה-300 של פיאג'ו אנחנו מכירים מהווספה, מהבוורלי, ומהאפריליה SR300. זה מנוע חזק וחלק שאנחנו מאוד אוהבים ומעריכים את האופי ואת אופן הפעולה שלו, אבל כאן הוא צריך לסחוב הרבה יותר משקל. עם היציאה לרחובות העיר התפוגגו החששות שלנו שמדובר בעגלה. למרות שיש לו בערך חצי מהכוח של ה-500, ה-(שם חיבה) MP3MEOT מרגיש נמרץ וטמפרמנטי ברכיבה עירונית. בהרבה מצבים של תנועה איטית וצפופה הוא אפילו מרגיש טוב ונכון יותר מאשר אחיו עם המנוע הגדול, בעיקר בגלל אופי המנוע והתמסורת שעולים בקלילות לסל"ד גבוה וגורמים לו להרגיש פחות כבד ויותר נמרץ. מכל שאר הבחינות ההרגשה היא אותה הרגשה של רכיבה על כלי גדול, איכותי ובטיחותי. מערכות ה-ABS ובקרת האחיזה נמצאות גם בדגם הקטן, ויחד עם צמד הגלגלים הקדמיים משרים בטחון יוצא דופן ברכיבה בהשוואה לדו-גלגלי רגיל. היתרונות האלה באים לידי ביטוי במיוחד על כבישים רטובים, כפי שהיו לנו בחלק מימי המבחן, או על תשתית משובשת וחלקלקה. כשיוצאים לכביש המהיר מורגש המחסור בכוח, והמהירות המרבית שעומדת על קצת מעל 120 על השעון, מסגירה את הסיבה לזריזות העירונית – יחס העברה סופי קצר יחסית. הביצועים אם כך נמצאים בליגה של קטנועי ה-250, וזה לא רע בכלל למי שעיקר השימוש שלו בקטנוע הוא עירוני עם רכיבות בינעירוניות קצרות יחסית. המחיר נמוך בכעשירייה מה-500 ועומד על קרוב ל-47 אלף שקלים כולל אגרות רישוי.
