תגית: תלת-גלגלי

צילום: ימאהה

• יתרונות: עיצוב רדיקלי, אחיזה בחלק הקדמי, ביטחון בפניות, התנהגות דינמית, אבזור, מנוע MT-09
• חסרונות: משקל על הפרונט, בולם אחורי בינוני, בלמים קדמיים לא מספיק חזקים, מיגון רוח
• שורה תחתונה: יציאה אדירה של ימאהה, מכונת ספורט לפיתולים שנותנת המון בטחון בתוך הפנייה
• מחיר: 100 אלף ש"ח
• מתחרים: אין. הנייקן יושב בקטגוריה משל עצמו
• לרכיבת מבחן על ימאהה נייקן – לחצו כאן

• 

לפני שנתחיל לדבר על הימאהה נייקן החדש – האופנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם – אנחנו רוצים לענות על 2 שאלות שנשאלו לא מעט לאחרונה.

הראשונה, האם זה אופנוע? אז התשובה החד-משמעית היא כן. זה אופנוע לכל דבר ועניין. אתה יושב עליו כמו על אופנוע, אתה שולט במערכות כמו על אופנוע, ההיגוי, הבלימה וההתנהגות הדינמית הם כמו של אופנוע, וההבדל הוא שיש גלגל נוסף מלפנים.

השנייה, עולה לווילי? אז בהמשך לשאלה הראשונה – כן. הוא עולה לווילי. אמנם לא בקלות רבה כמו MT-09, שמרים גלגל גם בהילוכים שלישי ורביעי, אבל בהילוך ראשון הנייקן יתרומם, ואם תהיו מספיק עקשנים ותעלו על קרסט מזדמן בדרך, אז גם בהילוך שני, למרות המשקל הרב מלפנים.

עכשיו בואו נתחיל.

קונספט התלת-גלגלי

לפני קצת יותר מעשור פיאג'ו האיטלקית הציגה את ה-MP3 – הקטנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם. בבסיס המחשבה שמאחורי הקונספט עמדה העובדה שאחת הבעיות העיקריות ביציבות של כלי דו-גלגלי היא האחיזה בחלק הקדמי. הוספת גלגל נוסף עשויה לשפר את הנושא הבעייתי הזה, ולאפשר לרוכבים רבים – כאלו שעד אז פחדו לעלות על כלי דו-גלגלי – לרכוש קטנוע עירוני תוך כדי נטרול הפחד מאחת הבעיות המובנות של דו-גלגלי.

העוף המוזר של פיאג'ו התקבל בדעות חלוקות, בעיקר כי הקהל לא בדיוק ידע איך לעכל את הקונספט החדש. חלק מהקולות שנשמעו קראו לו מוטציה תוך כדי זלזול רב, ואפילו היו כאלה שהגדילו לעשות וקבעו בנחרצות לאיזה מגדר שייכים הקונים הפוטנציאליים – גם הזכרים שביניהם.

אבל ההצלחה הייתה גדולה, במיוחד בערים האירופאיות. ה-MP3 על שלל דגמיו הפך ללהיט מכירות ושטף את הערים. בעקבותיו גם יצרניות נוספות – כמו פיג'ו וקואדרו, ואפילו ימאהה עם הטריסיטי 125 – נכנסו לתמונה וייצרו דגמי קטנועים תלת-גלגליים. היתרון הבטיחותי שסיפק הגלגל הנוסף – גם בהטיה וגם בבלימה – משך אליו רוכבים רבים, שכאמור חששו עד אז מעלייה על כלי דו-גלגלי. הגדילה לעשות פיאג'ו, שהוציאה את סדרת ה-LT המיועדת לבעלי רישיון נהיגה למכונית בזכות רגלית הבלם האחורי שמוקמה על מדרס הרגליים.

אופנוע תלת-גלגלי

עשור קדימה, וימאהה משחררת לשווקים את האופנוע התלת-גלגלי הראשון. לא קטנוע אוטומטי עם וריאטור, המיועד לשמש ככלי תחבורה יעיל למרחב האורבני, אלא אופנוע אמיתי – כזה המיועד בראש ובראשונה להנאה מרכיבה.

את תהליך הפיתוח התחילו בימאהה כבר ב-2007, ומאז ועד היום שם שחררו כמה וכמה דגמי קונספט של אופנוע תלת-גלגלי ואפילו מרובע-גלגלים. אולם בסופו של דבר הם התמקדו ב-MWT-9, שלימים ייקרא NIKEN. הוא הוצג בדגם קונספט מוכן לייצור בתערוכת טוקיו 2015, וכמה חודשים לאחר מכן הודיעו בימאהה שהכלי עובר לייצור סדרתי, כשגרסת הייצור קרובה מאוד לגרסת הקונספט – כולל העיצוב הקרבי והרדיקלי.

את טכנולוגיית ה-LMW  (ר"ת Leaning Multi Wheel), או לפחות את חלקה, היה לימאהה כבר מהטריסיטי 125. אולם כאן בנייקן היה עליהם לפתח את המערכת כך שתתאים לאופנוע גדול שעומד בעומסים גבוהים ולאלמנטים שפחות חשובים לקטנועים עירוניים קטנים.

כך או כך, הקונספט שעומד מאחורי הנייקן הוא אופנוע ספורטיבי מהנה שמציע מקסימום ביצועי פנייה על-ידי יותר אחיזה ויותר יציבות בחלק הקדמי, ועל מנת להשיג את הקונספט הזה היה עליהם לטפל במספר אלמנטים – יכולות היגוי, יכולות השכבה ויכולות ספיגת זעזועים ושמירה על יציבות, כששלושת הפרמטרים אמורים לעבוד יחד בסינרגיה. נשמע פשוט, אבל לא ממש כך.

קבלו את הנייקן

משמעותו של השם NIKEN ביפנית הוא 'שתי חרבות', והוא נבחר שלא במקרה, שכן צמד הגלגלים הקדמיים חותכים את האספלט ואת הפניות כמו צמד מגלשי סקי.

בבסיס האופנוע מנוע ה-CP3 שהגיע מה-MT-09. הוא עבר מספר שינויים, בעיקר בגל הארכובה ובמערכת ההזרקה, אולם הוא עדיין טריפל מגניב המפיק 115 כ"ס ומציע סאונד ומכלול תחושות מאוד מעניינים.

מסביב למנוע – הכול חדש. שלדת היהלום היברידית – עשויה מיציקת פלדה בחלקה הקדמי, מצינורות פלדה במרכזה, ומפלטות אלומיניום יצוק בחלקה האחורי. בסיס הגלגלים עומד על 1,510 מ"מ – 10 מ"מ בלבד יותר מטרייסר 900, והאורך הכללי קצר ב-100 מ"מ מהטרייסר. כדי להתמודד עם תוספת המשקל, גלגל השיניים האחורי גדל מ-45 שיניים ב-09 ל-47 שיניים כאן בנייקן. המשקל המלא אגב, עומד על 263 ק"ג כולל דלק – כמעט 70 ק"ג יותר מ-MT-09.

תנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, ובגלל תוספת המשקל המשמעותית מלפנים היה צורך להזיז את הרוכב אחורנית כדי שחלוקת המשקל בזמן רכיבה תהיה סביב 50/50, ואכן – המושב זז 50 מ"מ אחורנית ביחס ל-09 וניתן לראות היטב בתמונות את מיקום הרוכב, ממש מעל לגלגל האחורי.

עכשיו בואו נדבר על מערכת המתלה והגלגלים הקדמיים. צמד הגלגלים שנבחרו הם בקוטר "15 (המידה 120/70 והצמיגים פותחו במיוחד על-ידי ברידג'סטון), וזאת כדי לקבל פשרה טובה בין זריזות לבין אחיזה. המרחק ביניהם עומד על 410 מ"מ, שגם פה זוהי פשרה בין יציבות גבוהה לבין זריזות וזמישות.

מערכת ה-LMW בעלת 3 זרועות מקבילות ואופקיות המחוברות לשלדה ולמערכת ההיגוי על-ידי מסבים, והיא זו שמאפשרת את ההטיה, ובמקביל את שמירת המקבילות בין שני הגלגלים. כמעט מקבילות. למה כמעט? מפני שמערכת המתלה וההיגוי בנייקן משתמשת בעיקרון אקרמן, שמאפשר הבדל ברדיוס ששני הגלגלים הקדמיים מבצעים (הגלגל החיצוני צריך לבצע רדיוס פנייה גדול יותר). עיקרון אקרמן מיושם בכל סרן קדמי של מכונית פרטית, רק שכאן היה צריך להוסיף עליו אלמנט נוסף – הטיה של הגלגלים. את זה פתרו בימאהה כאמור על-ידי מערכת המנופים, וזהו המפתח להתנהגות הפנייה של הנייקן.

כדי לייצב את שני הגלגלים אחד כלפי השני – שכן כאמור הם אמורים לעמוד בעומסים גבוהים – התקינו בימאהה צמד בולמים קדמיים הפוכים בכל צד. האחורי מביניהם, בקוטר 43 מ"מ, הוא זה שאחראי לספיגה ולשמירה על העקיבה והיציבות של הגלגל, והוא כולל כיוון שיכוך כיווץ והחזרה. הקדמי, בקוטר 41 מ"מ וללא כיוונים, אחראי על ייצוב צמד הגלגלים, וגם עוזר בשיכוך ובספיגה.

הנייקן מציע גם חבילת אלקטרוניקה טובה למדי. המנוע עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, ובנוסף יש מערכת בקרת אחיזה ב-3 מצבים, מערכת ABS לשלושת הגלגלים, קוויקשיפטר (להעלאת הילוכים בלבד) ומערכת בקרת שיוט. מערכת התאורה כולה LED, ורק לוח השעונים מקלקל קצת את החגיגה מפני שמדובר ב-LCD. באופנוע הייטק שכזה היינו רוצים לראות לוח שעונים TFT צבעוני.

ועוד מילה על העיצוב. בימאהה הלכו על עיצוב קרבי ורדיקלי, שונה, ואפילו אמיץ. יש לו הרבה מאוד נוכחות, גם בזכות החזית הקומפקטית והפנסים הקרביים, אבל גם בשל העובדה שרוב מערכת ה-LMW חשופה לגמרי – כולל הבולמים שהותקנו מחוץ לגלגלים ולא בחלק הפנימי כמו בקטנועים. הצביעה הכחולה של הבולמים הקדמיים והגלגלים בניגוד לצבע הגרפית הכהה של האופנוע כולו – רק מוסיפה לקרביות. כבוד לימאהה על התעוזה.

נו, אז איך זה נוסע?

הדבר הראשון שמרגישים כשעולים על הנייקן הוא שהאופנוע הזה לא כל כך כבד כמו שחושבים כשרואים אותו. ההרמה מרגלית הצד (אין רגלית אמצע) קלה, וגם הזזה שלו ימינה ושמאלה לא דורשת אנרגיה מיוחדת. חשבנו שהוא יהיה יותר כבד עם נתון רשמי של 263 ק"ג.

עוד מגלים שתנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, שהמושב הקשיח תומך ונדיב ברוחבו (בהמשך היום גילינו גם שהוא נוח מאוד לאורך זמן), ושהכידון רחב במיוחד.

החלק המוזר לעין הוא סביבת הרוכב המשמעותית גדולה יותר משל אופנוע רגיל – בשל המערכת הקדמית הגדולה שנמצאת שם למטה. המראות ממוקמות על הפיירינג הקדמי ומשקף הרוח הקטנטן מוסיף לחוויה הקרבית.

אגב, אם מודדים את רוחב האופנוע מקצה מראה אחת לקצה מראה שנייה – המרחק שמקבל גדול ב-10 מ"מ מהטרייסר 900, כך שלמרות תחושת הרוחב הגדולה שמתקבלת מהקוקפיט הענק, הרוחב האבסולוטי סטנדרטי. יחד עם זאת, כמובן שהנייקן פחות בנוי לרכיבה בתנועה צפופה של פקקים במרחב האורבני ויותר מיועד לתקיפת פניות.

את המנוע אנחנו מכירים היטב מה-MT-09, ולא היו לנו הפתעות בנושא הזה. אנחנו אוהבים אותו מאוד – לא רק את הגמישות והנשימה הארוכה שבסופה מתקבלים 115 סוסים, אלא בעיקר את הסאונד המעניין ומכלול התחושות שהטריפל הזה מייצר. יופי של מנוע – אחד הטובים של ימאהה בשנים האחרונות, ולטעמנו מתאים מאוד לקונספט הנייקן.

יחד עם זאת, תוספת המשקל הגדולה בנייקן מצריכה שימוש בסל"ד גבוה יותר מאשר ב-09 כדי להאיץ מהר וחזק. שינוי יחס ההעברה הסופי על-ידי הגדלת גלגל השיניים האחורי לא ממש מספיק במקרה הזה, והיינו רוצים לראות גם גיר קצר יותר – בעיקר בהילוכים 4-2 – כדי לקבל תאוצות ביניים חזקות יותר.

אבל החלק היותר מעניין הוא יכולות הפנייה של הנייקן, ונקדים ונאמר כבר עכשיו שהן פנומנליות!

התחושה הראשונית שמתקבלת מהפרונט – בדיוק כמו בקטנועים השונים עם צמד הגלגלים הקדמיים – היא של כבדות מסוימת בפקודת ההיגוי וחדות נחותה מאשר אופנוע ספורטיבי קונבנציונלי עם גלגל אחד. אולם מהר מאוד מתרגלים לתחושה הזו, ובעזרת הכידון הסופר-רחב אפשר לפוצץ פקודות היגוי חדות שמפילות את הנייקן אל תוך הפנייה.

והוא יציב מאוד. גם בקו ישר, כשמשתמשים למשל בבקרת השיוט והוא שומר על יציבות וממשיך ישר תוך שהוא דורס כל מה שמתחת לגלגלים, אבל בעיקר בהטיה. הביטחון הרב שמתקבל מהפרונט של הנייקן, גם על הצד במהירויות גבוהות, הוא משהו שאנחנו לא מכירים מכלים דו-גלגליים.

עד כמה הוא יציב על הצד? ובכן, בלימה, תיקונים והוספת היגוי באמצע הפנייה – גם באגרסיביות ואפילו באלימות – מתקבלים על-ידי הפרונט בפיהוק נונשלנטי. הנייקן לא מתרגש כשמעמיסים לו את הפרונט ואפילו משתוללים עליו, ובולע עומסים בקלות רבה. התחושה הזו ממכרת, לא פחות.

הביטחון הזה מאפשר לפתוח הרבה גז, ומוקדם, ביציאות מהפניות, וכשמתרגלים למכלול התחושות שהפרונט הכבד מייצר ולומדים – בניגוד לאינסטינקט האופנועני – לסמוך עליו, מקבלים את מכונת הפיתולים האידאלית. כזו שמשחררת אותך מדאגה לגבי כל מה שקורה מלפנים.

חלק מזה, אגב, בזכות ארבעת הבולמים הקדמיים, שעושים עבודה נפלאה – לא פחות. יכולת הספיגה, ההחזרה והיציבות שלהם גבוהה מאוד, וזה פרמטר חשוב כשמדברים על כלי עם משקל גבוה מלפנים.

צמד הגלגלים הקדמיים ומערכת המתלים המעולה שלהם עובדים נפלא גם כשהאספלט לא מושלם. כך למשל על אספלט סדוק ושבור, כל גלגל מטפל במחצית מעומסי הפרונט, והתוצאה היא פרונט סופר-יציב שמגהץ כל מה שנקרה בדרכו. מרשים מאוד!

אולם דווקא היכולת הגבוהה של הפרונט בייצוב הנייקן חושפת את נקודת התורפה במערכת השלדה-מתלים, וזה הבולם האחורי. יש לו אמנם כיוון עומס קפיץ חיצוני וגם כיוון שיכוך החזרה, אבל איכות ההידראוליקה בבולם האחורי של קאיאבה לא עומדת בקו אחד עם שאר האופנוע, ובטח שלא עם הבולמים הקדמיים המעולים. התוצאה היא שבמקומות שבהם הפרונט מטפל כאילו היו חלקים ומפולסים, הבולם האחורי מתקשה ומקפיץ מעט את הזנב. בולם אחורי איכותי בהחלט מתבקש כאן.

גם מהבלמים מעט התאכזבנו. עם צמד גלגלים קדמיים ציפינו לבלמים חזקים ששותלים את הפרונט באספלט, אך קיבלנו נשיכה בינונית בלבד ועוצמה שהיא אמנם טובה, אבל צריך להפעיל יותר מדי כוח על הידית כדי לקבל אותה. נכון, זה גם בגלל המשקל הגבוה שאיתו הבלמים צריכים להתמודד, אבל דיסקים בקוטר גדול יותר מ-265.8 של הקדמיים, למשל 280 או 290 מ"מ, היו מתקבלים בברכה.

עוד שתי נקודות שאליהן שמנו לב: ברכיבה על כביש מפותל, כשמבצעים טרייל-ברייקינג (בלימה אל תוך הפנייה), סיום הבלימה וההיגוי צריכים להתבצע יחד במקביל לשחרור המוחלט של הכידון, וזאת על-מנת שלא לקבל את ה'נפילה' של הפרונט אל תוך הפנייה בסיום ההיגוי. בנוסף, כשנמצאים על הצד ועולים על מהמורה כזו או אחרת, מתקבלת תחושת חוסר יציבות רגעית בגלל צמד הגלגלים. יחד עם זאת, גם כשהעמסנו אותו במצבים האלה, הנייקן שמר על יציבות גבוהה, ואל התחושה הזו מתרגלים מהר.

אבל אחרי הכל, הימאהה נייקן הוא אופנוע, הוא אופנוע ספורטיבי, והוא אופנוע ספורטיבי שפשוט כיף אדיר להיכנס איתו לכביש מפותל ולזוז איתו מצד לצד – ומהר. הערך המוסף הגדול שלו מתבטא באחיזה פנומנלית מלפנים, ביציבות גבוהה באזור הבעייתי הזה, ובאפשרות להיכנס לפניות במהירות שעם דו-גלגלי רגיל הרוכב צריך להיות ערני הרבה יותר למצב האחיזה והיציבות של הפרונט, גם אם מגיעים לקצה גבול ההטיה של הנייקן – 45 מעלות של הטיה. במצב הזה, אגב, הגששים שעל רגליות הרוכב יאותתו לכם שהגעתם לגבוה ושעדיף לעצור כאן. כך או כך, זה מהר. מאוד מהר.

לא רק להיפסטרים

הימאהה נייקן הוא יציאה נוספת של ימאהה מהקופסה. החברה הזו, שהתאוששה בצורה הטובה ביותר מהמשבר הכלכלי של 2009, תפסה כיוון חדש ומגניב של אופנועים זולים מחד, אבל מהנים ומודרניים מאידך (למשל סדרת ה-MT או קטנועי סדרת ה-MAX), והתוצאה היא השתלטות על טבלאות המכירות באירופה וגם אצלנו. כשחברה יפנית עוקפת את סאן-יאנג וקימקו הטייוואניות בטבלאות המכירות בישראל, זו העדות הטובה ביותר על המקום שבו ימאהה נמצאת ועל הפער שהיא פתחה משאר היפניות בשנים האחרונות.

הנייקן לא הולך להימכר בכמויות אדירות ולא הולך להתחרות באיקסמקס 300 או ב-MT-09 / MT-07 בטבלאות המכירות, אבל הוא אופנוע חשוב מכיוון שהוא מאפשר לימאהה לבצע תצוגת תכלית טכנולוגית, לשחרר לשוק – בפעם המי יודע כמה – מוצר חדשני, מתוחכם ומתקדם עם קונספט חדש, ולהגדיל את קהל היעד שבוחר באופנוע ספורטיבי ככלי תחבורה או ככלי לפנאי.

מחירו של הנייקן צפוי לעמוד על 100 אלף ש"ח, וגם פה יש עניין: בעוד באירופה הוא עולה 15 אלף יורו, שהם 50% יותר מ-MT-09, כאן בישראל מחירו גבוה ב-30% בלבד מאותו 09 פופולרי, מה שמעיד על מאמצים של היבואנית המקומית להנגיש את הנייקן לכמה שיותר רוכבים.

ומי בסופו של דבר ירכוש את היצירה הזו? אנחנו רואים בעיני רוחנו קהל יעד מגוון למדי: החל מרוכבים שרוצים לרכוב על המכונה ההייטקית ביותר שיש, המיוחדת ביותר שיש והרדיקלית ביותר שיש, דרך רוכבים מנוסים שרוצים כלי ספורטיבי לטיולי סוף שבוע בלבד על כבישים מפותלים, ועד לרוכבים שמחפשים את הבטיחות המקסימלית מהאופנוע שלהם, עם דגש על אופנוע ולא על קטנוע. כל אלו ימצאו בנייקן כלי שיענה על צרכיהם, שכן הוא נראה מעולה, מודרני, קרבי ובעיקר שונה, והוא מציע יכולות פנייה ולחלופין יכולות בטיחותיות בחלק הקדמי – שטרם נראו בעולם האופנועים הגדולים.

אנחנו, בכל אופן, התלהבנו מאוד, ומחכים שיגיע ארצה במהלך חודש ספטמבר כדי לקחת אותו לכביש נס-הרים ולבחון אותו גם שם.

הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה העולמית באלפים האוסטרים.

מפרט טכני

[table id=123 /]

ימאהה ידועה ביציאות הלא שגרתיות שלה ובכלים ששינו סדרי עולם בקטגוריות שלמות. ניקח כמה דוגמאות מייצגות: ה-YZF-R1 של 1998, ה-YZ400F / WR400F של אותה השנה, הטימקס של 2001, ה-MT-09 וה-MT-07 של 2014 ו-2015 – כל הכלים האלו יצרו קטגוריות משל עצמם, או שלקחו קטגוריה קיימת וקבעו בה סטנדרט חדש ואפילו מהפכני.

עכשיו ימאהה עושה את זה שוב עם ה-NIKEN – אופנוע תלת-גלגלי עם מנוע טריפל בנפח 847 סמ"ק שנלקח מה-MT-09, ומציע עיצוב רדיקלי, אלקטרוניקה מרובה, ובעיקר קונספט חדש שטרם נראה בעולם האופנועים.

הקונספט התלת-גלגלי הומצא על-ידי פיאג'ו כבר לפני עשור, עם ה-MP3 המהפכני. היתרונות התלת-גלגליים – בעיקר לרוכבים פחות מנוסים – הפכו את ה-MP3 ללהיט מכירות בבירות אירופאיות רבות כמו למשל פריז. מהר מאוד גם יצרניות אחרות נכנסו לסגמנט, כמו למשל קוואדרו האיטלקית, פיג'ו הצרפתית עם המטרופוליס, ימאהה עם הטריסיטי 125 ו-155, ואפילו סאן-יאנג וקימקו הציגו בימים האחרונים כלים תלת-גלגליים. אבל בעוד היצרניות השונות עוסקות בקטנועים שימושיים, בימאהה לקחו את הקונספט התלת-גלגלי כמה צעדים קדימה והציגו את ה-NIKEN – שהוא לא סתם אופנוע תלת-גלגלי, אלא אחד ביצועיסט ורדיקלי, כמו שימאהה של השנים האחרונות יודעת לייצר. הרבה מאוד תעוזה ומחשבה מחוץ לקופסה נדרשים למהלך מסוג זה, אבל בימאהה כבר הוכיחו יותר מפעם אחת שאת התכונות האלה יש להם, ובשפע.

מי אתה ימאהה NIKEN?

ראשית, השם הוא נייקן ('2 חרבות' ביפנית) ולא ניקן. האופנוע התלת-גלגלי של ימאהה הוצג לראשונה כקונספט בתערוכת טוקיו 2015 – אז עדיין לא היה לו שם והוא כונה בשם הקוד MWT-9 – עם רמז גדול למנוע ששוכן בתוכו. 5 חודשים מאוחר יותר, בפברואר 2016, בימאהה הודיעו רשמית שה-MWT-9 עובר לייצור סדרתי ואף שחררו תמונה רשמית. כעת, כאמור, נחשפת גרסת הייצור הסדרתי שתתחיל בשיווק באירופה במחצית השנייה של 2018.

בבסיס הנייקן פועם מנוע הטריפל שמגיע  מה-MT-09, אבל עבר שינויים כדי להתאים לקונספט, כמו למשל גל ארכובה חדש ומפות ניהול מנוע שונות. הוא מפיק 115 כ"ס, בעל 6 הילוכים ומצמד מחליק, יש לו מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה, וכסטנדרט הוא מקבל בקרת אחיזה עם 2 מצבים וניתוק, את הקוויקשיפטר שהופיע ב-MT-09 של 2017, וגם בקרת שיוט.

השלדה בנייקן חדשה לחלוטין ונבנתה במיוחד עבור הדגם. היא היברידית, כשחלקה הראשי עשוי ממסבך משולשי פלדה, ואזור ציר הזרוע האחורי מפלטות אלומיניום. הזרוע האחורית חדשה לחלוטין, ואליה מחובר בולם יחיד עם כיוונים מלאים ומיכל גז. הגלגל האחורי במידה 190/55 ובקוטר "17, ויש דיסק בקוטר 282 מ"מ. עד כאן הכל קונבנציונלי.

החלק המעניין בסיפור של הנייקן נמצא כאמור מלפנים. בימאהה פיתחו את מערכת ה-LMW שלהם (ר"ת: Leaning Multi Wheel) כך שתתאים לאופנוע גדול ועומסים גבוהים. המערכת עצמה פשוטה למדי, כוללת זרועות וצירים, ואינה כוללת מערכת אלקטרו-הידראולית כמו ב-MP3 של פיאג'ו. יחד עם זאת, המערכת מאפשרת זווית הטיה גדולה יותר מבטריסיטי – 45 מעלות. אל מערכת ה-LMW מורכבים צמד בולמים הפוכים בכל צד, כלומר 4 בולמים בסך הכל, והם כוללים כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, ואליהם מחוברים צמד גלגלים בקוטר "15 עם צמיגים במידה 120/70 שפותחו במיוחד עבור הנייקן. המרחק בין צמד הגלגלים עומד על 410 מ"מ, ובימאהה מציינים שהמרחק מספיק רחב כדי לספק את יתרונות האחיזה על הצד, אך מספיק צר כדי לא להיות רחב מדי ולפגוע ביכולות ההיגוי של הנייקן. על כל גלגל מותקן דיסק בקוטר 298 מ"מ.

לטענת ימאהה, הם הצליחו להגיע לחלוקת משקל של 50/50 בין הגלגל האחורי לבין צמד הקדמיים בזמן שהרוכב יושב על הנייקן, מה שמבטיח, לטענתם, ביצועים דינמיים מאוזנים, כשהמטרה המרכזית של הנייקן היא תקיפת פיתולים בבטיחות ובהנאה. לצורך כך, למשל, הזרוע האחורית ארוכה ב-50 מ"מ מזו של ה-MT-09. המשקל המלא כולל נוזלים – 263 ק"ג.

מה עוד מעניין בנייקן? ובכן, מיכל הדלק עשוי כולו מאלומיניום, כמו בדגמי ה-YZF-R1 ו-YZF-R6, ונפחו 18 ליטרים. בימאהה מציינים שנפח המיכל מספיק לטווח של למעלה מ-300 ק"מ רכיבה. לוח השעונים הוא צג LCD, והוא כולל מחשב דרך, ויש גם שקע טעינה 12V.

עכשיו בואו נדבר על העיצוב. בימאהה עיצבו את הנייקן אגרסיבי ורדיקלי, ולא ניתן להתעלם מהמראה המיוחד. זה לא במקרה, שכן בימאהה רצו ליצור אימפקט עם מראה אגרסיבי במיוחד, עם עוצמה גדולה בחזית שתשלב בין המסכה הקדמית לצמד הגלגלים ותשתלב עם מיכל הדלק והזנב המינימליסטי יותר, ולדעתנו הצליח להם בגדול. פנסי החזית, כמו זה האחורי, הם עם תאורת LED, שנותנת גם היא את הנופך המודרני והאגרסיבי. המראות המשלובות עם המאותתים, שהגיעו ישירות מה-R1, מוסיפות גם הן למראה הקרבי.

העתיד התלת-גלגלי על-פי ימאהה

כשימאהה חשפו את פרויקט ה-LMW שלהם לפני 4 שנים, הם אמרו שמתוכננים גם כלים גדולים ומרגשים, אבל לא ציפינו שנקבל כלי כמו הנייקן – מכונת פיתולים וריגושים, שגם נראית טוב וגם – לפחות על-פי הנתונים היבשים והמראה – מתנהגת טוב. ימאהה שוב יוצאת מהקופסה ושוב חלוצה בתחומה, ולוקחת את הקונספט התלת-גלגלי מהיעילות והבטיחות שבקטנועים אל הריגוש וההנאה שבאופנועים גדולים. אותנו זה מרתק, ואנחנו בטוחים שעוד מצפים לנו כלים נוספים על הקונספט התלת-גלגלי.

הימאהה נייקן צפוי להגיע לשווקים האירופאים במחצית השנייה של 2018. מחיר טרם פורסם, אולם כמו שאנחנו כותבים לא מעט לאחרונה – גם הנייקן הוא כלי שאנחנו חייבים להניח עליו את הישבן ולתת עליו גז. רק שכאן נשאלת שאלה חשובה – יעלה לווילי או שלא? 😉