תגית: MotoGP 2018

אז מה היה לנו במבחנים? נכון יותר להתחיל במה לא היה לנו במבחנים לקראת 2018: לא הייתה לנו יצרנית בודדת שהעמידה אופנוע ברמה אחת מעל שאר היצרניות ולא היה לנו רוכב אחד שהשאיר אבק לשאר הגריד כמו ויניאלס ב-2017.

ואם כבר ויניאלס, במרץ 2017 דרכו של ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 לתואר האליפות ב-MotoGP נראתה סלולה ומסומנת באבני שפה. זה נגמר באליפות נוספת למארק מרקז וה-RCV213V, כשבדרך דובי והדוקאטי GP17 מאלצים את מרקז להתאמץ כמעט עד דגל השחמט במרוץ האחרון בוולנסיה.

ימאהה, שנראתה כיצרנית ללא כיוון במבחנים בספאנג שבמלזיה ובצ'אנג שבתאילנד, מצאה קו ברור היישר לחוד במבחן בקטאר. בשבת יוהאן זרקו על ה-YZR-M1 של קבוצת טק-3 עוצר את השעון על 1:54.029 דקות. רוסי על גבי ה-YZR-M1 הרשמי מסיים שני כשהוא איטי ברבע שנייה. אפילו ויניאלס מדורג חמישי. ייתכן ובימאהה מצאו פריצת דרך. ייתכן וזה רק שילוב של תנאים שלא יחזור על עצמו ובימאהה שוב ימצאו עצמם מדשדשים.

מארק מרקז וקאל קראטשלאו ממשיכים להציג יכולת טובה ומדורגים שביעי ורביעי בהתאמה. פדרוסה ומשקל הנוצה שלו לא מצליחים לחמם את הצמיגים כראוי, ובשונה מהמבחנים הקודמים פדרוסה מדורג במקום ה-12.

בדוקאטי, ה-GP18 מתנהג אחרת תחת ישבנו של דובי מאשר תחת ישבנו של לורנזו. דובי מדורג שלישי כשהוא איטי מזרקו בשלוש עשיריות, ואילו לורנזו, שדהר בספאנג, מסיים את המבחן בקטאר במקום העשירי, כשהוא איטי מזרקו ב-0.663 שנייה להקפה.

במונחים של זמנים ארציים, שש עשיריות השנייה הן חסרות משמעות. בעולם המרוצים שש עשיריות ואף חצי מכך עלולות להתגלות כאוקיינוס של זמן שכולו סערות טרופיות.

במבחן בוולנסיה הצטופפו 11 רוכבים בפער של שנייה אחת. בשנייה נוספת מתקבצים כבר 18 רוכבים.

בספאנג היו אלה 13 רוכבים בשנייה הראשונה, וסך הכל 23 רוכבים בפער של שתי שניות מחורחה לורנזו.

בצ'אנג 16 רוכבים מצטופפים להם מתחת לשנייה מדני פדרוסה, ובסך הכל 23 רוכבים בשנייה נוספת.

בפערי זמנים שכאלה, כשברור שהצפיפות בחוד אינה מקרית, הכל פתוח אבל כיוון כללי יש. מרקז וקראטשלאו נראים נפלא על גבי ההונדה RCV213V. מנגד, זרקו רוכב מהר כשד על כל דגם או שעטנז של YZR-M1 שהוא מקבל מימאהה. דובי מצליח להוציא יותר מה-GP18 מאשר חורחה לורנזו. ועדיין, לורנזו יכול להתחרות על תואר האליפות, כמו גם רוסי וויניאלס.

בסוזוקי בחרו ללכת על גל ארכובה שמשקלו באמצע בין זה שניצח לויניאלס את סילברסטון ב-2016 לבין זה שמירר לאלכס רינס ואנדראה יאנונה את החיים בעונת 2017. גם העובדה ששני הרוכבים בריאים עוזרת. לא סתם רינס מוזכר כאן לפני יאנונה: רינס היה מהיר יותר במרבית המבחנים, ואנחנו מהמרים שרינס יתגלה כמתאים יותר לסוזוקי ב-2018.

ק.ט.מ ואפריליה מתקדמים רק בשביל לגלות שעכשיו לקצץ עשירית שנייה מהונדה את ימאהה את דוקאטי הופך להיות קשה הרבה יותר.

כולנו תקווה לעונה רותחת ומבעבעת כמו שהתרגלנו מאז 2015. מבט מפוכח מראה שמארק מרקז מרגיש נפלא על ה-RCV213V מבציר 2018, ואם בשתי העונות האחרונות מרקז זוכה באליפות כשהוא מתחיל את העונה ביחסים בינוניים עם ה-RCV שלו, מי אנחנו שנהמר נגדו ב-2018.

המבחנים לקראת עונה חדשה הם אבני דרך לבחינת כיוונים ותהליכי הפיתוח של היצרנים השונים. מידע אובייקטיבי נאסף על-ידי אין סוף חיישנים במהלך רכיבות מבחן, אימונים ומרוצים. מנגד, הרוכבים מציפים את ראשי הצוותים והמהנדסים השונים במידע סובייקטיבי על התנהגות האופנוע. אם מהמבחן בספאנג רובם יצאו מרוצים, מהמבחן בצ'אנג בתאילנד רובם יצאו מעורפלים.

המסלול למבחן השני, מסלול צ'אנג במחוז בורירם שבתאילנד הוא המסלול החדש וה-19 במספר לעונת 2018. המסלול שתוכנן על ידי הרמן טילקה הגרמני הוא מעט אופנוטריקי, אבל אולי אנחנו סתם רומנטיקנים זקנים שחושבים שפיליפ איילנד, לגונה סקה ואסן של פעם הם אמות מידה אבסולוטיים למסלול מרוצים לאופנועים.

צ'אנג מזכיר במשהו את המסלול באויסטריך שנכבש על-ידי דוקאטי כך שהונדה ויאמהה עלו לרכב במגננה. פדרוסה, זרקו ומרקז הוכיחו – שוב יש לומר – שכל הניתוחים טובים עד לרגע בו הרוכבים נותנים בגז על האספלט.

קבוצת רפסול-הונדה על צמד רוכביה מרקז את פדרוסה, יחד עם יוהאן זרקו על גבי הימאהה לוויין של קבוצת טק-3, היו היחידים לצלול אל מתחת ל-1:30 דקות להקפה. קאל קראטשלאו על גבי הונדה RCV213V ברמת מפעל של קבוצת LCR מדורג רביעי בדירוג הכללי. ברור שנכון לרגע זה משהו מאוד טוב קורה להונדה.

בדוקאטי מתקשים כשדובי מדורג שביעי ולורנזו מדורג במקום ה-16. אותו לורנזו שהוביל את המבחן בספאנג. ג'ק מילר על הדוקאטי של פראמאק ממשיך להפתיע ומדרג שישי, כשדנילו פטרוצ'י מדורג תשיעי. לג'יג'י דלינייה ולדוקאטי GP18 יש עדיין דרך לעשות.

בסוזוקי מחייכים בצד של אלכס רינס, שממשיך את ההתקדמות מאז שבה אליו בריאותו באמצע העונה שעברה. בצ'אנג, רינס מדרג במקום החמישי ומתחיל להזכיר לסוזוקי אחד בשם ויניאלס שרכב אצלם פעם. מנגד, אנדראה יאנונה ממשיך להתקשות.

בימאהה כאוס מוחלט. ויניאלס מסיים את המבחן כשהוא מדורג שמיני, רק 0.493 ש' איטי מפדרוסה, אבל ללא כיוון וללא דרך. בראיון בתום היום השלישי והאחרון למבחן ויניאלס כל כך מתוסכל, שהוא שולח אותנו לימאהה בכדי לקבל תשובות. רוסי, כמובן, יותר מבוגר ויותר לויאלי, אבל לא פחות מתוסכל, כשהוא אומר בתום המבחן שהבעיה של הימאהה YZR-M1 ברורה אבל קשה לפתרון. ויניאלס מאבד זמן בכניסות לפניות בעוד רוסי מאבד זמן ביציאות מהן, ועל הכל מעיב ובגדול יוהאן זרקו, שרוכב על הימאהה YZR-M1 של 2017 ומשיג תוצאות טובות משל רוסי את ויניאלס.

אפריליה וק.ט.מ ממשיכים לרדוף אחרי היצרנים המובילים ולפניהם עוד עונת למידה.

מבין הרוקי'ז זה מקרוב באו. המהיר ביותר הוא טקאקי נקאגמי על ההונדה השני של קבוצת LCR, כשהוא מדורג במקום העשירי. מעט אחריו, במקום ה-13, מדורג פרנקו מורבידלי, אלוף ה-Moto2 מבית היוצר של אקדמיית VR46 של ולנטינו רוסי. שאר הרוקי'ז ובהם תומס לוטי על גבי ההונדה של מארק VDS, האפיז שיירין על גבי הימאהה של טק-3 וקסבייר סימון על גבי הדוקאטי של אווינטייה, משתרכים מאחור.

רק עוד מבחן אחד בקטאר שיתחיל ב-1.3 ויימשך שלושה ימים – ולעסק!

חורחה לורנזו לוקח את הדוקאטי GP18 אל מתחת ל-1:59 דקות להקפה, כשהוא עוצר את השעון על 1:58.830 דק' ובכך קובע שיא מסלול אבסולוטי לאופנוע בספאנג. מעבר לפסיכולוגיה, כנראה שאין משמעות מיוחדת להקפה הזאת – הזמן נקבע מוקדם במהלך היום השלישי והאחרון, כשטמפרטורות האוויר והמסלול נמוכות משמעותית ממה שחווים הצמיגים, המנועים והרוכבים במהלך המרוץ. היריבים הישירים של לורנזו אפילו לא טרחו לרכב בשעות שאפשרו לקצץ בזמני ההקפה. חלקם אפילו לא טרח לבצע סימולציית מרוץ. קאל קראטשלאו על גבי ההונדה RCV213V של קבוצת LCR טוען שסימולציית מרוץ נותנת יותר מדי מידע למתחרים, בעוד האלוף המכהן, מארק מרקז על גבי ההונדה הרשמית של קבוצת רפסול, טוען שהאופנוע עדיין אינו בשל מספיק.

ניתוח טבלאות הזמנים מנבא שלפתחנו עונה נפלאה. לורנזו נראה כמי שבאמת מצא שפה משותפת עם הפרא האדום. דובי גם הוא בחוד. פדרוסה היה רחוק 10 אלפיות מלהצטרף ללורנזו במועדון ה- 1:58 דקות. מרקז רכב עם שלושה מנועים שונים, בהם המנוע של 2017, המנוע של 2018 ומנוע נוסף. הונדה שמחו לגלות שמרקז, פדרוסה וגם קראטשלאו שרוכב על אופנוע מפעל, אהבו שלושתם את מנוע 2018 ובכך מאפשרים להונדה להתקדם בפיתוח בכיוון ברור.

צמד רוכבי מוביסטאר-ימאהה יצאו מחושך לאור. רוסי וויניאלס מאוהבים ב-YZR-M1 של 2018. האופנוע של קבוצת המפעל משתמש בשלדה של 2016, ובשילוב של מנוע, מתלים, צמיגים ואלקטרוניקה, רוסי וגם ויניאלס מראים שהם תחרותיים. בימאהה, כרגיל, מי שהופך את הסיטואציה למעניינת הוא יוהאן זרקו, שמצא את האופנוע של השנה שעברה – זה שרוסי וויניאלס שונאים – לטוב משמעותית עבורו מה-YZR-M1 של 2016 שעליו רכב בעונה שעברה. זרקו טוען שהאופנוע הנוכחי נוסך בו יותר בטחון ומאפשר לו לשמור על הצמיגים, ובכך לאיים באופן ישיר על הניצחון. גם סוזוקי, אפריליה וק.ט.מ השתפרו, אבל הפער משלוש היצרניות המובילות עדיין שריר וקיים.

אקשן לרוב היה על האספלט בספאנג, אבל הדברים החשובים באמת קרו לידו. הראשון ישמח את דורנה, ימאהה והצופים, כשוולנטינו רוסי מרגיש שוב תחרותי ומודיע שיש סיכוי גבוה שירכב גם ב-2019. על פניו נראה כי החוזה ייסגר עוד לפני המרוץ הראשון בקאטר.

השני ישמח מאוד את ויניאלס, שאיבד כל סיכוי לאליפות ב-2017 כשמישלין שינתה את מבנה וקושי הצמיג הקדמי במהלך העונה. החל מ- 2018 אסור יהיה לשנות את הצמיגים במהלך עונת המרוצים. הצמיגים של 2018 הם הצמיגים איתם התחרו בעונה שעברה. היצרניות, הקבוצות והרוכבים מכירים אותם, וכך ניתן להמשיך פיתוח ואין צורך להיכנס לפיתוח מדף חלק.

איסור פיתוח הצמיגים מצטרף לאיסורים נוספים שמטרתם להוזיל עלויות וליצור מרוצים צמודים, ובהם איסור פיתוח מנועים ואיסור פיתוח אלקטרוניקה. העונות האחרונות מוכיחות שזה טוב לסדרה – אלא אם אתה גיק טכני.

אם ב-2017 היה זה ויניאלס שהיה מהיר כשד בכל מבחני טרום העונה, המבחן הראשון ב-2018 מראה כי כל רוכבי החוד – ובהם מרקז, דובי, רוסי, ויניאלס, זרקו ולורנזו – מהירים מאוד. המבחן הבא יחל ביום שישי 16.2 במסלול צ'אנג בתיאלנד ויימשך שלושה ימים. זהו גם המסלול הנוסף לעונת 2018 שתהיה בת 19 סבבים.