טריומף 'נתפסו' בוחנים גרסה חדשה לגמרי של האדוונצ'ר הגדול שלהם – הטייגר 1200.
מספר שבועות לאחר שטריומף הציגו שתי גרסאות מיוחדות לטייגר 1200 הנוכחי – גרסת האלפין (Alpine) וגרסת המדבר (Desert) – 'נתפס' הדגם החדש לשנת 2021 לאדוונצ'ר הגדול (אם כי ברור שמדובר על תמונות שמודלפות על-ידי יחסי הציבור של טריומף עצמם, לאור העובדה שכל הדגמים ש'נתפסו' בעבר צולמו באותו המקום). השינויים הבולטים כרגע לעין הם עיצוב שונה ו'רזה' יותר, דומה מאוד לטייגר 900 החדש שהושק בשבוע האחרון. ניתן להבחין גם בזרוע אחורית כפולה, בניגוד לחד-צידית של הדגם הנוכחי.
טריומף טייגר 1200 חדש ל-2021
הדגם הנוכחי מגיע עם מנוע טריפל מכובד בנפח 1,215 סמ"ק המפיק 139 כ"ס ו-12.4 קג"מ, מערכת מתלים חשמליים סמי-אקטיבית, בקרת אחיזה לפניות ו-ABS לפניות, בקרת שיוט, מפתח קרבה KEYLESS, ידיות מחוממות, מסך TFT כנדרש ומשקף קדמי חשמלי. סביר להניח שהנתונים הללו ישתפרו מעט, אך יישארו יחסית בסביבה. כמו גם רשימת האלקטרוניקה והאבזור. טרם ברור אם נתון נפח המנוע יישאר על כנו או שיגדל לכיוון ה-1,250 סמ"ק או אפילו 1,300 סמ"ק, על-מנת להתיישר עם תקנות יורו 5 ולא לאבד מנתון ההספק.
הגיוני עוד להניח שבטריומף יציגו מנעד דגמים זהה לטייגר 900 החדש הכולל שישה דגמים שונים – תחת משפחת ה-GT המגיעה עם חישוקים יצוקים ומאופיינת יותר לכביש ומשפחת הראלי עם חישוקי שפיצים ויכולות שטח. ברשימה נמצא את הטייגר 900 הבסיסי שמגיע גם בגרסה מוגבלת הספק, 900GT לכביש, 900GT LOW מונמך (עם גובה מושב שנע בין 760 ל-780 מ"מ), 900GT PRO עם כל האלקטרוניקה, 900RALLY הבסיסי לשטח ו-900RALLY PRO עם שלל האלקטרוניקה.
כאמור, הגיוני שגרסת הטייגר 1200 החדשה תציע את אותם הדגמים ואפשרויות. הדגם החדש צפוי לצאת כגרסת 2021 ולכן סביר להניח שבטריומף יחשפו אותו בתערוכת מילאנו 2020, שתתקיים לקראת סוף השנה.
זירו יציגו ביום שני 24 בפברואר את גרסת הפיירינג המלא של הסטריטפייטר הקרבי; כעת, שבוע לפני המועד, הודלף הסרטון המלא של הדגם החדש.
הזירו SR/F החדש והטכנולוגי – הכלי החזק והספורטיבי ביותר שיצא את שערי זירו, הבנוי בתצורת סטריטפייטר – הוא הדגם הבכיר ביותר של חברת עמק הסיליקון מארה"ב. הדגם הוצג בדיוק לפני שנה עם נתונים של 110 כ"ס, 19.3 קג"מ, 226 ק"ג, 200 קמ"ש מהירות מרבית וטווח רכיבה פוטנציאלי של 320 ק"מ בהטענה אחת. המטען המהיר של זירו, הנמכר בתוספת מחיר, יכול למלא את הסוללה לכ-95% מהקיבולת המקסימלית בשעה אחת.
בשבוע הבא יציגו בזירו את ה-SR/S, שהוא יותר מאשר גרסת פיירינג מלא לסטריטפייטר. הדגם החדש יציג תנוחת ישיבה גבוהה ו'רגועה' יותר, עם כידון גבוה יותר ורגליות במנח קדמי. הפיירינג המאפשר התנגדות אוויר טובה יותר, יאפשר כ-13% שיפור בטווח הנסיעה. המנוע הוא אותו ZF75-10 מהסטריטפייטר, כמו-גם סוללת הליתיום ZF14.4kWh. אלקטרוניקת עזרי הרכיבה – יחידת השליטה המתקדמת ביותר של זירוCypher III, ובקרת יציבות MSC(Motorcycle Stability Control) תוצרת בוש – נמצאת גם כאן כמובן, וגם אפשרות השליטה דרך אפליקציה ייעודית.
זירו פותחת עידן חדש בישראל, תחת המטרייה של מטרו מוטור. במטרו מתכוונים לקחת את זירו במלוא הרצינות – גם בשיווק ובמכירות וגם במערך השירות – תחת החטיבה החשמלית החדשה, מטרו אלקטריק, כשאל החטיבה יתווספו בקרוב גם קטנועי גוגורו הטייוואניים וייתכן שאף מותגים חשמליים נוספים. לארץ מגיע כל ליין דגמי זירו, כשאת רשימת הדגמים והמחירים תוכלו למצוא כאן בקישור. במטרו מכוונים להיקף מכירות של יותר מ-100 אופנועי זירו בשנה, ועם המערך המנוסה של החברה – היעד בהחלט אפשרי. דגם ה-SR/F מתומחר במחירים שנעים בין 92,985 ש"ח ועד 99,985 לגרסת הפרמיום, כך שסביר להניח שגרסת ה-SR/S החדשה תתומחר מעט גבוה יותר. נעדכן במחירים מיד כשנקבל אותם – אחרי החשיפה הרשמית.
דוקאטי פניגאלה V4 סופרלג'רה – אופנוע העל של דוקאטי שמציע יחס הספק/משקל חסר תקדים של 1.54 כ"ס לק"ג, מכלולי שלדה מהשורה הראשונה ומערכות אלקטרוניקה של MotoGP.
הסופרלג'רה (סופר-קל באיטלקית) V4 הוא האופנוע החזק ביותר והטכנולוגי ביותר שיצא ממפעלי דוקאטי שבבורגו פניגאלה (רובע פניגאלה שבבולוניה) אי-פעם, והוא ייוצר במהדורה מוגבלת של 500 יחידות ממוספרות בלבד. המשקל הכללי עומד על 152.2 ק"ג בלבד, והוא הושג בין היתר על-ידי שימוש בשלדה ושלדת זנב מקרבון, בזרוע אחורית מקרבון ובחישוקים מקרבון. למעשה, זהו האופנוע היחיד בעולם ברישוי כביש הכולל שלדה, זרוע אחורית וחישוקים מקרבון, כשהחיסכון במשקל בחלקים אלו עומד על 6.7 ק"ג. השלדה ומכלוליה, אגב, הותאמו לרכיבת מסלול כך שהפניגאלה יהיה חד, זריז ומהיר על המסלול.
גם מעטפת הפיירינג במלואה עשויה מקרבון, והיא בנויה בטכנולוגיית אווירודינמיות הלקוחה ישירות מאופנוע ה-MotoGP של דוקאטי – כולל הכנפונים האווירודינמיים, המספקים כוח הצמדה של כ-50 ק"ג ב-270 קמ"ש, שהם 20 ק"ג יותר מאשר בפניגאלה V4R.
מתחת לפיירינג תמצאו את מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדלה R, כשהוא חזק מתמיד ומפיק 224 כ"ס בקונפיגורציית הכביש ו-234 כ"ס בקונפיגורציית המרוץ המיועדת למסלול וכוללת מערכת פליטה מלאה של אקרפוביץ' מטיטניום, שהיא חלק מקיט המרוץ. עם התקנת קיט המרוץ, אגב, תיפתח במסך ה-TFT אפשרות לתצוגת RaceGP – הזהה לזו שבאופנוע ה-MotoGP של אנדראה דוביציוזו – ה-GP20.
השימוש הנרחב בקרבון, טיטניום, מגנזיום ואלומיניום, מביא את משקלו של הסופרלג'רה V4 ל-159 ק"ג בהומולוגציית כביש ציבורי, שהם 16 ק"ג פחות מהפניגאלה V4, ומייצרים יחס הספק/משקל של 1.41 כ"ס לק"ג. קיט המרוץ, שמוריד את המשקל ל-152.2 ק"ג ומעלה את ההספק ל-234 כ"ס, כבר מביא את יחס ההספק/משקל לערך דמיוני של 1.54 כ"ס לק"ג!
מערכות האלקטרוניקה בפניגאלה V4 סופרלג'רה הן הטכנולוגיות ביותר שיצאו משערי דוקאטי אי-פעם. כך למשל יש 3 מצבי רכיבה מתוכנתים מראש – Race1, Race2 וספורט, וכן 5 מצבים נוספים שאותם הרוכב יכול לתכנת בעצמו. הלאפ-טיימר המובנה משודרג גם הוא, והוא כולל ממשק הפעלה אוטומטי לחמישה מסלולים – לגונה סקה, מוג'לו, חרז, ספאנג ולוסאיל, אם כי ניתן להוסיף מסלולים נוספים ולגרוע קיימים. יש כמובן את הבקרות של דוקאטי בגרסת EVO 2, כמו בקרת האחיזה והקוויקשיפטר לשני הכיוונים.
הבולמים של אוהלינס, הטופ שיש לתעשייה להציע, והם כוללים שסתומים שלקוחים מאופנועי ה-GP של דוקאטי, מיכלי גז בלחץ לטלסקופים, וחלקים קלים – כמו קפיץ אחורי מטיטניום או תחתיות בולמים קדמיים מכורסמים מאלומיניום – שמורידים את משקלם של הבולמים. הבלמים גם הם מהטופ שיש לתעשייה להציע, עם קליפרים רדיאליים מדגם Stylema של ברמבו, ומשאבה רדיאלית.
עד כמה הסופרלג'רה מהיר? ובכן, אלסנדרו ואליה, רוכב המבחן של דוקאטי, הקיף את מסלול מוג'לו ב-2 שניות מהר יותר מאשר אופנוע הסופרבייק של החברה!
כאמור, 500 יחידות בלבד של הדוקאטי פניגאלה V4 סופרלג'רה ייוצרו, בקצב של 5 יחידות ביום. הכלים ימוספרו, והמספר הסידורי יוטבע על המשולש העליון, על השלדה ועל מפתח ההצתה. תחילת השיווק, אם התעניינתם, מתוכננת לחודש יוני 2020.
במחיר של כ-100 אלף יורו – עלותו של הסופרלג'רה V4 – הרוכשים המאושרים יקבלו גם כניסה אקסקלוסיבית ל-SBK Experience של דוקאטי, הכוללת אירוח VIP בסבב הסופרבייק במוג'לו, ויותר מכך – רכיבה על הפניגאלה V4R שאיתו מתחרים רוכבי דוקאטי באליפות העולם בסופרבייק. ואם זה לא מספיק, אז 30 מבין הרוכשים יקבלו את האפשרות לרכוב על ה-GP20 – אופנוע ה-MotoGP של דוקאטי שעליו רוכבים אנדראה דוביציוזו ודנילו פטרוצ'י, עם צוות המכונאים של דוקאטי צמוד ועזרה טכנית לכל אורך הדרך. לרוכשים תינתן גם האפשרות לרכוש חליפת עור של דיינזה הכוללת את מערכת כרית האוויר D-Air ומגיעה בצבעי קבוצת המפעל של דוקאטי, וכן קסדה תואמת של ARAI.
מארק מרקז אמור לעבור ניתוח נוסף בכתפו הפגועה, ובשל כך להפסיד את שני הסבבים הראשונים בעונת 2020 של ה-MotoGP.
בעונת 2018 התמודד מרקז עם פציעה בכתפו השמאלית – פציעה שגרמה להחלשות הרצועות ולפריקות חוזרות ונשנות של הכתף. בנובמבר 2019, מיד לאחר סיום עונת 2019 בה זכה באליפות השמינית שלו, עבר האלוף ניתוח בכתף. במהלך הפרוצדורה גילו הרופאים שיש פגיעה עצבית שעלולה לסכן את בריאותו.
על-מנת למנוע נזק נוסף למפרק ולאפשר למרקז לרכוב במלוא היכולת, צפוי הפנומן לעבור ניתוח נוסף בימים הקרובים, שיצריך תקופת התאוששות ארוכה. נכון לעכשיו מרקז רוכב, והוא אף השתתף במבחנים האחרונים שנערכו בספאנג. במהלך המבחנים הוא נראה רחוק משיאו, ואף הודה שהוא עייף וכואב. נראה שהניתוח הנוסף הוא בלתי נמנע.
מרקז יתחרה העונה לצידו של אחיו הצעיר אלכס. מארק זכה באליפות הגרנד-פרי השמינית שלו שלו, מהן ארבע האחרונות ברצף ב-MotoGP, ולפניהן עוד שתי אליפויות כשהראשונה בעונת הרוקי שלו. בנוסף, גם אליפות ב-Moto2 ואליפות Moto3. אלכס הצעיר ממנו זכה בתואר האליפות ב-Moto3 בעונת 2014. בעונת 2019 אלכס זכה בתואר ה-Moto2.
לנעול, לקשור, לכסות (Lock, Chain, Cover) – זה הקמפיין החדש של משטרת אנגליה שנועד לרתום את ציבור בעלי הדו-גלגלי כנגד הגניבות.
כל בעל דו-גלגלי מכיר את חוסר הוודאות וחוסר האונים בכל פעם שהוא מחנה את האופנוע או הקטנוע שלו (ובטח אופניים חשמליים) והולך לענייניו או לביתו. מגפת גניבות הרכבים והאופנועים בישראל היא חמורה ומתסכלת, וחוסר היכולת או הרצון של משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט להתמודד עם התופעה היא מקוממת.
אין נחמה בכך בידיעה שהבעיה היא גלובלית. משטרת אנגליה פרסמה סרטון אנימציה המתאר את המציאות – איך גניבה של קטנוע הופכת למסע פשע נרחב, והכל בעזרת דו-הגלגלי הגנוב. שימו לב לשיטת היירוט של משטרת אנגליה, שמאפשרת לשוטרים 'מגע טקטי' עם הגנבים. או במילים מדויקות – מאפשרת לשוטרים להתנגש עם הניידת ברוכבים על-מנת לעצור אותם.
אנו מצטרפים לסיסמה של משטרת אנגליה, המשתפת את בעלי הדו-גלגלי באחריות למניעת הגניבות.
בסוף 2019 הציגה טריומף את דגם הסטריט טריפל החדש, עם שתי גרסאות: S בסיסית ו-RS מאובזרת; כעת התווספה גרסת אמצע תחת הסיומת R.
טריומף סטריט טריפל R
הסטריט טריפל המקורי הוצג בשנת 2007 עם מנוע טריפל בנפח 675 סמ"ק. אז הוא היה למעשה גרסת סטריטפייטר מופשטת פיירינג ועם כידון גבוה של הדייטונה 675. בשנת 2017 הוצג הסטריט טריפל RS עם המנוע בנפח 765 סמ"ק, שלימים הפך להיות הבסיס למנוע בקטגוריית ה-Moto2, המנוע הפיק 121 כ"ס ונשא 166 ק"ג.
לשנת 2020 הוצגה גרסת הקצה, ה-RS, וכן גרסת בסיס בשם S. מבחינת המנוע, המומנט עלה במקצת ומעמיד מספרים של 8 קג"מ ב-9,350 סל"ד. בטריומף מתגאים בעובדה שמנוע הטריפל בשורה, עם גל-זיזים עילי כפול (DOHC) וקירור נוזל, מפיק כמעט את אותם המספרים על אף העדכון לתקנות יורו 5. לטענתם, הרוכב ירגיש יותר כוח בגלל המומנט המוגבר – עלייה של 9% מדגמי עבר – ויחסי העברה הקצרים יותר בשני ההילוכים הראשונים. גם קלאץ' מחליק מגיע כסטנדרט וקוויקשיפטר לשני הכיוונים.
גרסת ה-R החדשה מספקת 116 כ"ס (123 כ"ס ב-RS). מבחינת מכלולי שלדה, מלפנים יש מזלג שוואה הפוך בקוטר 41 מ"מ עם כוונונים מלאים, ומאחור יש בולם של שוואה, מתכוונן גם הוא (אוהלינס בגרסת ה-RS). הדיסקים בקוטר 310 מ"מ, והקליפרים הרדיאליים של ברמבו מדגם M4 מונובלוק (M50 ב-RS), עם משאבה רדיאלית גם היא. האלקטרוניקה עודכנה ומציעה מצערות חשמליות, מצבי בחירת ניהול מנוע לרוכב וקוויקשיפטר לשני הכיוונים.
לדגם ה-R סכימת צביעה חדשה – שחור או אפור עם נגיעות אדומות ושלדת זנב בצבע אדום שייחודי לדגם הזה בלבד. בהשואה לגרסת ה-RS, לוח השעונים שונמך מ-TFT ל-LCD פשוט וזול יותר. תוצע גם גרסה עם מושב נמוך ב-45 מ"מ וכן רשימת אביזרים גדולה, כולל מזוודות צד, להתאמה מלאה. המחיר באירופה עומד על 8,900 ליש"ט, שזה כ-5% פחות מאשר הדגם הקודם.
בשנות ה-80 ו-90 וספה הייתה שם גנרי לקטנועים, וגם הייתה ה-כלי של השליחים והמשטרה; בואו ניזכר בקטנוע הנפוץ והאמין של פעם.
הווספה (צרעה באיטלקית) התחילה כקטנוע של פיאג'ו אי-שם בשנת 1946, ומאז עברה גלגולים רבים. אנו נתרכז הפעם בווספות המקוריות – שהיו עם מנוע דו-פעימתי מעשן, עם 4 הילוכים וקלאץ' ביד שמאל, ועם ארגז תנובה יעיל מאחור. בגלגול המודרני של הווספה – ה-GTS – מדובר בכלי מודרני לחלוטין הכולל מנוע 4 פעימות נקי, תמסורת וריאטור ועיצוב מודרני, שאמנם נשען על קווי המתאר של הווספה המיתולוגית, אבל עושה את זה בהמון חן וסטייל עדכניים, ובעיקר שומר על ערכי הליבה של וספה, בעיקר בנראות. אבל, כאמור, נתרכז בישן נושן – בקטנוע הישראלי המיתולוגי.
וספה PX – כלי מיתולוגי ישראלי
מה שמאפיין את הווספה זה שלדה אחודה ועיצוב היוצר מגן על רגלי הרוכב, מנוע מכוסה הצמוד לגלגל האחורי, העברת הילוכים דרך ידית הכידון וגלגל רזרבי המתחבא מתחת לכנף האחורית. הרבה מעל ל-16 מיליון יחידות וספה נמכרו מאז הוצג הדגם, שהפכו אותו לאחד מדגמי הדו-גלגלי הנמכרים ביותר אי-פעם.
לווספה היסטוריית ויקיפדיה שהולכת אחורה למלחמת העולם השנייה, אבל אנחנו כאמור נתרכז בשחזור החוויה של רכיבה על דגמי ה-PX הנפוצים והמוכרים שיוצרו בשנים 2007-1977. במשך השנים בוצעו שינויים מעטים, ביניהם מעבר לבלם דיסק קדמי בשנת 2000. בשנת 1985 הוצג דגם ה-E עם מתנע חשמלי. אגב, בשנים 2000-1998 שווקה הקוזה, שהייתה הגלגול המודרני של ה-PX עם שיפורי שלדה ומתלים, מערכת בלימה משולבת וערבוב שמן אוטומטי, אולם הקוזה לא נחלה הצלחה מרובה.
לארץ הגיעו דגמי ה-PX150 וה-PX200. שניהם נעו סביב ה-108 ק"ג, כשההבדל במנוע החד-צילינדרי דו-פעימתי היה בנפח כמובן ובהספק המוצהר – 12 כ"ס לגרסת ה-200, לעומת 9 כ"ס לגרסת ה-150. המהירות המרבית נעה סביב 100-90 קמ"ש.
במוזיאון פיאג'ו בפונטדרה
אז איך היה לרכוב על הוספה PX?
לפני כן נתאר או נזכיר את התפעול של הווספה. העברת ההילוכים התבצעה בעזרת ידית שמאל. לחיצה על מנוף הקלאץ' וסיבוב כל יחידת הידית כלפי מעלה הביא אותנו להילוך הראשון ושיפר את גמישות מפרק היד. סיבוב למטה העביר לשלושת ההילוכים הנותרים. הניוטרל, כרגיל, התחבא בין ההילוך הראשון לשני, כשמילת המפתח היא מתחבא – היה קשה למצוא אותו. הבלימה התבצעה בעזרת מנוף קדמי כרגיל, כשאת הבלם האחורי מפעילים בעזרת דוושה שנמצאת באמבטיה בה נמצאים רגלי הרוכב. מבנה הקטנוע העמיס (הרבה) יותר משקל על חלקה האחורי של הוספה, מה שיצר תחושת ניהוג מעורפלת מאוד, ולכך לא עזרו חישוקי 10″ שהורכבו מקדימה ומאחור.
בלמי התוף של הווספה היו חלשים מאוד. בבלימה חזקה היה אפשר להגיע עם מנוף ימין כמעט לידית עצמה, והצורך להפעיל את שרירי הארבע-ראשי ברגליים גרם לכך שהרבה בלימות עם רגל ימין – שכאמור מפעילה את הבלם האחורי – גרמו לנעילה של הגלגל האחורי.
המנוע היה חלש בשתי הגרסאות, אבל מספק, ועם מומנט סביר. צליל השתי פעימות הייחודי יחד עם העשן הבלתי נמנע יצרו תחושה של מנוע נמרץ, אבל האמת שהמהירות המרבית הייתה נמוכה יחסית, ומכלול התחושות בקצה הסקאלה לא השרה ביטחון. מה שכן, היה מאוד קל לעלות לווילי עם הוספה – תשאלו כל שליח. לא שפנצ'רים היו נפוצים, אבל תמיד ניחמה העובדה שיש גלגל רזרבי שמתחבא מתחת לכנף הפח מאחור או בין רגלי הרוכב בדגמים ישנים יותר.
בעבר, ואף היום בקרב מבוגרים, וספה הייתה שם גנרי לכל קטנוע, כמו שג'יפ מתאר כל כלי רכב שיכול להיכנס לשטח. בשנות ה-90 הקטנועים מהמזרח, שהובלו על-ידי סאן-יאנג, הביאו את הבשורה השקטה והאוטומטית וגרמו לקרנה של הווספה לרדת במהירות. הקטנוע – שהיה פריט חובה בכל חברת שליחויות, במשטרה ובצבא – כבר לא החזיק מים. הווספה, שנשמתה קיימת עד היום בכל מחליפיה המודרניים, לרבות הדגם החשמלי, היא חתיכת היסטוריה ישראלית. עד היום קיים בארץ מועדון וספה פעיל שנהנה מתמיכת היבואן והיצרן, ומקיים מפגשים ותצוגות של כלים משופצים מספר פעמים בשנה. בעולם מתקיימים מרוצי אנדורו ומוטוקרוס המתבססים על אותן וספות שתי פעימות אגדיות – כמו הוספה-אנדורו של טיראן יצחקי בסרטון המצורף.
אופנועי ה-MotoGP בעונת 2020 של אלכס רינס וחואן מיר יופיעו בצבעי כחול וכסף על מנת לציין ולכבד את האופנוע שהביא לסוזוקי את האליפות הראשונה ב-1962.
ה-GSX-RR של סוזוקי לעונת 2020 של ה-MotoGP
בסוזוקי חוגגים 60 שנים בקטגוריה הבכירה ביותר בעולם מרוצי האופנועים. החברה נכנסה למרוצים עולמיים בשנת 1960, בתקופת מרוצי האי-מאן, והניצחון הראשון הגיע בשנת 1962 עם Ernst Degner, שגם זכה באליפות ה-50 סמ"ק באותה השנה. בסוזוקי ימשיכו עם הצבע הכחול המוכר שלהם מהעונות האחרונות וישלבו צבע כסוף כדי לכבד את המסורת והשושלת של אופנועי המרוצים. לסוזוקי יש 6 אליפויות בקטגוריה הבכירה, החל מ-1976 ו-1977 עם בארי שין, 1981 עם מרקו לוקינלי, 1982 עם פרנקו אונצ'יני, 1993 עם קווין שוונץ ו-2000 עם קני רוברטס ג'וניור.
גרסת 2020 של הסוזוקי GSX-RR תכיל כמובן את מנוע ה-1,000 סמ"ק מקורר נוזל עם ארבעה צילינדרים בשורה, המפיק כ-240 כ"ס (כנראה יותר) ומגיע למהירות מרבית מוצהרת של 340 קמ"ש. לסוזוקי שלדת קורת אלומיניום כפולה, בולמי אוהלינס, בלמי ברמבו ומשקל של 157 ק"ג.
קאדר הרוכבים לעונת 2020 ממשיך להיות אלכס רינס(מספר 42), הספרדי בן ה-25 שיתחיל את עונתו הרביעית עם סוזוקי. בעונה הקודמת הוא זכה בשני ניצחונותיו הראשונים בקטגוריה, סיים עוד 11 פעמים בחמישייה הראשונה, וסיים רביעי בדירוג הכללי של העונה. הרוכב השני יהיה חואן מיר (מספר 36) בן ה-22 מספרד. מיר יתחיל את עונתו השנייה לאחר שסיים את עונת 2019 עם 10 תוצאות בעשירייה הראשונה, עם שיא של מקום חמישי בפיליפ איילנד ומקום 12 בדירוג הכללי בסיום העונה.
חברת דורנה, המריצה בין היתר את סדרת אליפות הסופרבייק העולמית, פרסמה את הסל"ד המרבי המותר לכל אופנוע בסדרה – כולל להונדה CBR1000RR-R החדש (בתמונה בראש הידיעה) שמצופה להציב את הונדה בפסגה.
בעונה הקודמת עלה נושא תקרת הסל"ד המותרת לכותרות לאחר בליץ תחילת העונה של דוקאטי ואלווארו באוטיסטה (שעבר ב-2020 לקבוצת הונדה) – עונה שכזכור הסתיימה באליפות החמישית והרצופה של ג'ונתן ראיי וקוואסאקי. המארגנים הורידו לדוקאטי את מהירות המנוע המותרת ב-250 סל"ד, ובמקביל העלו להונדה באותו השיעור.
הדוקאטי פניגאלה V4R של עונת 2019 – הוגבל מ-16,350 ל-16,100 סל"ד
ניתן הסבר קצר על שיטת חישוב הסל"ד המרבי באופנועי המרוץ בסדרה. טרום העונה מבקרת המשלחת הטכנית של האליפות במפעל עצמו. כל יצרן שמשתתף באליפות חייב לעמוד בדרישות ההומולוגציה, שהן – על פי תקנות ה-WSBK – הגבלת מחיר היחידה ל-40 אלף אירו בארץ המקור, היותו חוקי לכביש הציבורי, עמידה בתקנות יורו 5, וייצור של 125 אופנועים לפני המרוץ הראשון, 250 עד סוף העונה הראשונה ו-500 עד סוף העונה השנייה. המשלחת האמורה דוגמת רנדומלית מספר אופנועים מקו הייצור ומעלה על הדיינו. בתחילה הם בודקים את הסל"ד המרבי באופנועים הנדגמים, מחשבים את הנתון הממוצע שמתקבל בהילוך השלישי והרביעי ומוסיפים לחישוב 3%. מבחן נוסף מאתר את נקודת מהירות המנוע המדויקת בה מתקבל נתון ההספק המרבי, ולנתון זה מוסיפים 1,100 סל"ד. המהנדסים מקבלים שני נתונים, ומהם בוחרים את הנתון הנמוך יותר.
ה-FIM ודורנה, שכאמור מריצים את הסדרה, בודקים בכל שלושה סבבים את המנועים. אם יש אופנוע שמפגין ביצועים טובים משל השאר באופן מובחן, הם יכולים לבצע את הביקורת בכל רגע נתון. התקנות מאפשרות להגביל מנוע של יצרן דומיננטי, והמשמעות היא שהרף יכול לרדת בשיעור של 250 סל"ד. באותה המידה, אגב, ניתן גם להעלות את התקרה באותו הנתון. חשוב לציין שהדומיננטיות או הקושי צריך להיות קבוצתי ולא על בסיס רוכב יחיד.
עונת 2020 תתחיל באוסטרליה ב-28 בפברואר, ולפני כן פרסמו המארגנים את נתוני הסל"ד המקסימלי המאושרים לכל יצרן:
אתר צרפתי ציטט בכיר בסוזוקי-צרפת שהודה שייצורו של הבורגמן, שקיים משנת 1998, ייפסק בסוף השנה.
האתר הצרפתי Moto Stationמחדד את השמועות של התקופה האחרונה על-כך שפיתוח וייצור המגה-סקוטר של סוזוקי, הבורגמן 650, ייפסק בסוף השנה. מנהל המכירות של סוזוקי צרפת רמז שמכל ליין המנועים של הבורגמן, הנעים מ-125 סמ"ק ועד 650 סמ"ק, יישאר ככל הנראה רק דגם ה-400 – איתו התחילה המשפחה. שאר הדגמים יוחלפו בדגמים אורבניים חדשים, אך לא פירט מה משמעות הדבר.
הבורגמן AN400 המקורי הוצג בשנת 1998 עם מנוע בנפח 399 סמ"ק, 4 שסתומים וקירור נוזל. הבורגמן היה קטנוע ה-400 הראשון, ובפער גדול מהבא אחריו שהסתפק ב-250 סמ"ק. מאז, כמובן, קמו לו אין-ספור מתחרים בנפחים מקבילים וגדולים יותר. ב-2003 קיבל הבורגמן הזרקת דלק, וב-2007 קיבל מנוע חדש ושני דיסקים מלפנים, כמו-גם חישוק גדול יותר ועיצוב מחודש. ב-2009 שולבה תמסורת משופרת ואופצייה ל-ABS.
לשנת 2017 הבורגמן 400 קיבל את השם 'ספורט-קופה', עם שילוב של נוחות למרחקים ארוכים יחד עם התנהגות דינמית ספורטיבית. המנוע, סינגל בנפח 400 סמ"ק, הפיק 31 כ"ס, והוא שודרג לאותה השנה ועמד בתקנות יורו 4. השלדה הייתה חדשה לחלוטין באותה השנה – קצרה וקלה יותר מקודמתה. גם העיצוב עבר מתיחת פנים מרעננת, ושופרה בו גם הארגונומיה ותנוחת הרכיבה, יחד עם משקף הרוח הקדמי. מכלולי השלדה עודכנו גם הם, עם בולמים איכותיים יותר, כשהאחורי מתכוונן ל-7 מצבי עומס קפיץ, והחישוק הקדמי גדל לקוטר "15 במקום "14 בעבר. המשקל הכללי ירד ב-7.5 ק"ג ועומד על 215 ק"ג.
כמות המכירות הנמוכות באירופה, בטח לעומת המתחרים, יחד עם שינוי הטון בקרב לקוחות הקטנועים הגדולים, ככל הנראה עשו את שלהם. נצפה לדגם או סדרת דגמים חדשים לגמרי לשנת 2021, שככל הנראה גם ישאו שם אחר.
