סקיצות חדשות שב.מ.וו משחררים מראות דרך נוספת בה בוחרת ב.מ.וו לראות את העתיד החשמלי שלה ושל התעשייה כולה.
בב.מ.וו כבר הציגו בקיץ האחרון את הויז'ן DC רודסטר המרשים, בו לקחו את הסוללה ולאחר כבוד הרכיבו סביבה את צלעות הקירור – שנעות החוצה כשמפעילים את המנוע ומזכירות מאוד את המנוע המקורי. בב.מ.וו הדגישו את המאמץ בחסכון במשקל עם השימוש גם בקרבון בשלדה, פרט לאלומיניום, וכן בשאר המכלולים.
העיצוב המרשים והעתידני משלב חזית נמוכה וארוכה וחלק אחורי קצר וגבוה. גל הינע חשוף ומזלג דואולבר (Duolever). בצמיגי המצלר, הייעודיים לדגם, מוטבעים מחזירי אור שתורמים לנראות ומתחברים לאור אחיד כשהגלגל בתנועה.
בדגם המוגדר בתרשים אין שלדה מסורתית, ולמעשה כל יחידת המנוע החשמלי משמשת כגורם נושא עומס מרכזי שאליו מחוברים המתלים והמכלולים.
תצורה זו למעשה מזכירה מאוד את הקטנוע החשמלי של ב.מ.וו – הדור השני של ה-C Evolution, שנמכר באירופה. אך פה ההשערות מדברות על גרסה אופנועית וספורטיבית יותר שבאה להתחרות בזירו SR/F, אנרג'יקה אגו החדש, ואולי אף ב-E-Racer EDGE האיטלקי, עליו כתבנו לאחרונה. מה יהיה העתיד של ב.מ.וו? נמשיך כמובן לעדכן.
מה דעתכם על תרחיש שבו רוכב מתקרב במהירות על-חוקית וגבוהה לתוך סיבוב או אזור הידוע כבעייתי ומסוכן, וכמה עשרות מטרים לפני כן מהבהב לו שלט – המיועד אך ורק לו – המזהיר אותו מכך?
חברת שלטים אלקטרונים בריטית בשם TWM פיתחה שלט ייעודי לרוכבי אופנועים המזהה, לפי מערכת רדאר מובנית, את מהירות הנסיעה ומופעל בהתאם. השילוט יופעל רק בתוך תחום מהירות מוגדר ויהבהב עם כיתוב בולט, המגדיר שהרוכב מתקרב לאזור סכנה. בנוסף תופיע תמונה ברורה של אופנוע וכיתוב נוסף שמגדיר לרוכב להאט או לחשוב. החברה מגדירה שהכיתוב ניתן לשינוי לפי בקשת הרשות המקומית.
החברה מייעדת את השילוט רק לאזורים בהם התרחשו תאונות, ובעיקר תאונות שנבעו כתוצאה ממהירות הגעה גבוהה. מטרתם כמובן להזהיר ולסמן לרוכבים על הסכנה הקרבה.
טרם נמסר היכן השילוט יוצב, אך סביר להניח שהוא ייבחן במספר מוקדים באנגליה. כל דבר נוסף שיכול לבשר על סכנה קרבה הוא מבורך, אך כמובן אין שום תחליף להגיון ישר של רוכב.
סגווי, שכולם מכירים מתחום הקורקינט החשמלי הממונע, מציגה שתי גרסאות שטח על-בסיס חשמלי שמעלות את השאלה אם זה אופנוע או אופניים?
הדגם החדש, שנקרא Segway Dirt eBike,נחשף בתערוכת SEMA בתחילת נובמבר, ויוצע למכירה בתחילת דצמבר בשתי גרסאות – X160 ו-X260. ההבדל בין שני הדגמים מתבטא בגודל ובהספק במצבר. שני הדגמים מציעים מערכת מתלים עם שיכוך מלא, צמיגי שטח ומערכת בלימה הידראולית עם בלמי דיסק. הסוללות הן מהסוג המתחלף.
סגוויי X160
הסגווי X160, הקטן מהשניים ששוקל 48 ק"ג, מגיע עם גלגל "17 מלפנים ומנוע החשמלי המאפשר מהירות מרבית של 50 קמ"ש וטווח רכיבה של 64 ק"מ.
דגם ה-X260 מגיע עם גלגל קדמי "19, מזלג מתקדם יותר, מהירות מרבית של 75 קמ"ש, 25.5 קג"מ(!) וטווח רכיבה של 120 ק"מ. המשקל כצפוי גבוה יותר ושם את המאזניים על 55 ק"ג.
סגוויי X260
סגווי מתמחרים את שני הדגמים ב-3,000$ ל-X160 ו-4,500$ לדגם הגדול יותר. שני הדגמים מהווים אלטרנטיבה חשמלית, זולה וחוסכת רישיון וביטוח, לאופנועי אנדורו צפוף בעלי מנוע בעירה פנימית. אז זה לא בדיוק אופניים חשמליים ולא בדיוק אופנוע קלאסי או אופנוע חשמלי, אבל זה בהחלט כלי מעניין המאפשר רכיבה שקטה, ירוקה ומלאת אדרנלין בשטח – בדיוק כמו אופנוע.
בב.מ.וו עמלו קשה לקראת תערוכת מילאנו האחרונה, בה הציגו שני קונספטים סביב משפחת ה-R18 החדשה. כל הסימנים הראו שבב.מ.וו יציגו במילאנו את ה-R18 פיור – הסנונית הראשונה בסדרת דגמי ה-R18 החדשה עם מנוע הבוקסר בנפח 1,800 סמ"ק. בחצי השנה האחרונה חשפה ב.מ.וו קונספט ראשון – R18 – ואף נתנה את המנוע ל-3 סדנאות עיצוב בעולם על-מנת שיבנו סביב המנוע את הפרשנות שלהם לקרוזר גדול בעל מנוע בוקסר (למשל כאן, וגם כאן). אולם בסופו של דבר ב.מ.וו הציגו במילאנו דגם קונספט שני – R18/2.
מנוע הבוקסר הגדש בנפח 1,800 סמ"ק
בבסיס ה-R18 נמצא כאמור מנוע בוקסר חדש בנפח 1,800 סמ"ק, שב.מ.וו, במועד התערוכה, טרם פרסמה פרטים טכניים עליו כמו מומנט והספק, למעט העובדה שהוא מקורר אוויר / שמן. המנוע בגימור אפור-מט, כשראשי המנוע והצילינדרים מצופים בשחור מבריק, והוא מהווה אלמנט מרכזי בעיצוב ה-R18. בסוף-שבוע האחרון חשפו הבווארים את כל הסודות והנתונים מאחורי המנוע, שמקבל, בניגוד למקובל, את כל הזרקורים – וזאת על חשבון האופנועים בהם יורכב בעצמם.
שני צילינדרי האלומיניום מספקים את הנפח המדויק של 1,802 סמ"ק עם קוטר קדח של 107 מ"מ ומהלך בוכנה של 100 מ"מ. נתון ההספק הוא 91 כ"ס (67 קילווואט) המושגים ב-4,750 סל"ד (הקו האדום ב-5,750 סל"ד), והמומנט מרשים ועומד על 16.1 קג"מ המושגים ב-3,000 סל"ד. מעל 15 קג"מ מהם יימצאו בטווח בין 2,000 ל-4,000 סל"ד, על-מנת לאפשר משיכה רציפה כבר מסל"ד רצפה.
מנוע ה-'Big Boxer', כפי שקוראים לו בב.מ.וו, שוקל כמו אופנוע אנדורו ומציב את המאזניים על 110.8 ק"ג, כולל תיבת ההילוכים בת שש המהירויות ומערכת היניקה. אגב הילוכים, בב.מ.וו טוענים שמרבית השימוש נמצא בארבעת ההילוכים הראשונים, ובתוספת תשלום תוצע גם האפשרות להילוך אחורי.
בתמונה: 110 ק"ג מפוזרים
בב.מ.וו מתגאים בכך ששורשיו של מנוע הבוקסר הולכים 70 שנים לאחור בתצורתו הקלאסית – עוד מימי R5 / R51 מהשנים 1941-1936 ו-R51/2 של 1950, שהיה מנוע הבוקסר הראשון של ב.מ.וו לאחר מלחמת העולם השנייה – אך מכילים מרכיבים מודרניים עם ארבעה שסתומים לצילינדר, הזרקה כפולה, וכן תא בעירה ומערכת ניהול מנוע חדשים לגמרי.
כמיטב המסורת, כאמור אצל ב.מ.וו, שני גלי הזיזים נמצאים מעל גל הארכובה ובמקביל. הדבר מאפשר שימוש במוטות דחיף קצרים ומאפשר את אופי אספקת הכוח החלק וגם הפחתת המסה המסתובבת של המנוע שעוזרת להתנהגות הכוללת של האופנוע.
עדיין אין תאריך הצגה פורמלי לאופנוע עצמו, אך אנחנו נוטים להאמין שהגרסה הסדרתית הראשונה של ה-R18 תוצג כבר בתקופה הקרובה, כלומר בחודשים הראשונים של 2020. לאחר מכן יוצגו גרסאות סדרתיות נוספות, וכן אפשרות לכל לקוח לתפור את האופנוע אותו הוא רוצה מתוך קטלוג חלקים נרחב. נמשיך כמובן לעדכן.
ראשית נתחיל בהתנצלות לסוזוקי DR-Z400S. בחודש מאי פרסמנו על דגמי השטח הצפויים ליצרן היפני בשנת 2020 ועל כך שסוזוקי הפקיעו את השם של הדרוזי מדגמי העתיד. לקח להם זמן, אבל ה-DR-Z400S חזר לליין בגדול, עם צבע חדש למכסה הונטיל או משהו כזה. ככה זה כשהדגם איתנו כבר 20 שנים – לא ממהרים לגנוז אותו.
בואו נלך אחורה לדגם שהתחיל את כל זה ונצא למסע בעקבות ה-DR-ים הבינוניים.
DR350
סוזוקי DR350S
בשנות ה-80 היה לסוזוקי דגם דו-שימושי עם אוריינטציית שטח שנקרא TS250X. ל-TS היה מנוע שתי פעימות, מקורר נוזל ועם 31 כ"ס – שאז היו מאוד מרשימים. עם מזלג רגיל מלפנים ומערכת ה-FULL FLOATER מאחור הוא נחשב לדגם מקצועי ותחרותי באותם הימים.
בשנת 1990 הציגו בסוזוקי את מחליפו, שגדל בנפח והוסיף עוד שתי פעימות למחזור פעולת המנוע – קבלו את ה-DR350. עם מנוע חד צילינדרי, קירור אוויר ושמן בשיטת SACS של סוזוקי (ר"ת Suzuki Advanced Cooling System), והספק של 30 כ"ס על 130 ק"ג – הדגם היה להיט מיידי.
בסוזוקי הוציאו שתי גרסאות: DR350S עם התנעה רגלית ורישוי כביש, ודגם מקצועי יותר – DR350 ללא ה-S, שהוצג ב-1991 ויועד לשטח בלבד, עם עשרה קילוגרמים פחות במשקל, קרבורטור קרבי יותר, יחידת תאורה שונה, מיכל דלק מפלסטיק (לעומת פלדה בדו"ש) וקפיצים קשיחים יותר. הדגם המקצועי לא נמכר בישראל כי היה ללא רישוי ואביזרי כביש, אך לא מעט יחידות הגיעו ארצה ב'ייבוא אישי' על-ידי רוכבי השטח של שנות ה-90.
הסוזוקי DR350SE של 1999
כאמור, הדגם הדו-שימושי היה ללהיט מכירות בישראל, ומרבית היחידות בילו חלק ניכר מזמנם בשטח. באמצע שנת 1994 התווספה גרסת ה-SE, שכללה כבר התנעה חשמלית ואף הגדילה את הפופולריות שלה בקרב רוכבי ישראל והעולם. הדגם קיבל עדכוני גרפיקה קלים בכל שנה על-בסיס צביעת הלבן-צהוב המזוהה איתו, אך נותר ללא שינוי מהותי עד שנתו האחרונה – 1999.
DR-Z400
בשנת 2000 הציגו בסוזוקי את מחליפו של ה-DR350 – ה-DR-Z400S. גם כאן, מנוע חד-צילינדרי גדול יותר בנפח, הפעם מקורר נוזל, ועם 39 כ"ס ו-145 ק"ג. אנחנו קיבלנו את גרסת ה-S החוקית לכביש ועם התנעה חשמלית, ובארץ הוא הפך מיד ללהיט מכירות בקרב רוכבי שטח מתחילים, שקיבלו דו"ש ליום-יום עם יכולות שטח גבוהות יחסית.
סוזוקי DR-Z400S (כאן בגרסת 2005)
גם תחום השיפורים ל-DR-Z400S פרח, כשרוכבים רבים הולכים עד הסוף ומסבים את ה-S כל הדרך לגרסת ה-E הקרבית שלא הגיעה ארצה בשל חוסר בתקינת כביש (במשך שנים בודדות יוצר גם DR-Z400 – גרסה קרבית יותר ללא מתנע חשמלי). יוני לוי, מבכירי רוכבי האנדורו בישראל, עשה נפלאות וניצחונות עם הסוזוקי שלו בסצנת המרוצים המקומית.
בשנת 2002, שנתיים בלבד אחרי שהוצג, בסוזוקי שיפרו את ה-DR-Z400S, כשהוא קיבל את המזלג הקדמי מטיפוס קארטרידג' שהגיע מגרסת ה-E הקרבית. מאז ועד היום ה-DR-Z400S נשאר זהה, למעט עדכוני גרפיקה על בסיס שנתי.
סוזוקי DR-Z400E – גרסה קרבית לשטח, ללא תקינת כביש
בשנת 2005 יצאה גרסת הסופרמוטו – DR-Z400SM, שגם היא נחלה הצלחה אדירה בארץ ובעולם. גרסת הסופרמוטו קיבלה, גלגלי "17 עם צמיגי כביש ספורטיביים, וכן את מערכת המתלים של ה-RM-Z450 – אופנוע המוטוקרוס של סוזוקי – כשהיא מותאמת לעבודת סופרמוטו.
הייבוא של צמד ה-DR-Z-ים הופסק ב-2010, גם כן בגלל בעיות תקינה אירופאית, אך ה-DR-Z400S חזר אלינו בשנת 2016 לצד ה-DR650SE – בזכות פתיחת האפשרות לייבוא כלים עם תקינה אמריקאית.
סוזוקי DR-Z400SM
כאמור, ה'דרוזי' – כפי שהוא מכונה בחיבה אצלנו – עדיין חי ובועט בהיצע הדגמים של סוזוקי בארץ ובעולם גם בשנת 2020, אך ממזמן הוא לא נחשב לדגם האולטימטיבי, כפי שהיה בתחילת שנות ה-2000. למרות זאת, מגיע הרבה כבוד לדגם שמיוצר כבר 21 שנים כמעט ללא שינויים, ויחד עם אביו – ה-DR350S – גרם להרבה מאוד רוכבים ישראליים להיכנס לשטח.
סדנה איטלקית מעניינת בשם E-RACER מציעה לשנת 2020 חבילה ייחודית שהופכת את אופנועי הזירו החשמליים – המעניינים והמיוחדים בפני עצמם – למשהו אחר לגמרי.
סדנת E-RACER האיטלקית מציעה את גרסתה לשני דגמים של זירו. הדגם הראשון – E-Racer EDGE – מבוסס על ה-SR/F ומציע קיט עיצוב פלאג-אנד-פליי שמשדרג את העיצוב מצד אחד ומפחית במשקל מצד שני. הקיט כולל יחידת תאורה, מיכל דלק שונה וזנב חדש. בנוסף, יש פריטים כמו כידון שונה, משולש היגוי מכורסם, מושב בתפירה ידנית, מערכת בלימה משודרגת מעולם המרוצים ומערכת מתלים מתקדמת של AirTender האיטלקית.
E-Racer EDGE
הדגם השני – E-Racer RUGGED Mark2 – מבוסס על גרסת השטח של זירו, ה-FXS. האיטלקים מוסיפים טבעות אלומיניום מובנות לשלדה כדי לאפשר קשירה של האופנוע בעת העמסה על הרכב. גם כאן יש יחידת תאורה מהפנטת וייחודית. מתחת למושב התווסף תא מטען מוגן מפגעי מזג אוויר עם שקע USB, שיכול לאכלס גם כבל חשמלי באורך 15 מטרים (הם מדדו) להטענה במקומות ציבוריים. לגרסה זו יש מושב מיוחד שיכול לאכלס 4-3 אנשים. עכשיו אתם בטח שואלים, למה? ובכן, האיטלקים גם מייעדים אותו לשימוש על-גבי אוניות גדולות. בשני צדדיו יש גם נקודות LED שמאפשרות תאורה היקפית מלאה על האופנוע. היצרן מייעד את הדגם גם ליחידות לחימה כאלו ואחרות, גם ללוחמים בפני עצמם כגון ציידים וגם לכאלו שחושבים שהם לוחמים.
E-RACER RUGGED Mark2
שני הדגמים מגיעים עם אפליקציית בטיחות שנקראת E-RAF (ר"ת E-Racer Audio-Forceback). המערכת מיועדת לספק תדרי שמע גבוהים ונמוכים לשני שימושים: האחד, בתדרים הנמוכים, נועד 'להזהיר' משתמשי דרך אחרים ולהתריע על נוכחות וכיוון האופנוע המגיע. התדר הגבוה נועד לתת לרוכב משוב על מהירותו והכוח בו הוא משתמש על-ידי צליל וויברציה המתעצמים ביחס ישר לכוח המנוע.
העלות לשני הקיטים הללו היא 6,000 יורו, וזאת בנוסף למחיר רכישת הזירו המקורי. לשנת 2020 החברה תציע 10 דגמים מכל אחד, בעיקר ללקוחות אקסצנטריים ועשירים.
בקוואסאקי לא ימשיכו את ייצורו של ה-ZX-14R (שנקרא אצלנו ZZR1400), שמייצג אצל היצרנית את מלחמת הכוח והמהירות שניהלו נגד סוזוקי והונדה בעשור הקודם.
בשנת 2006 הציגו בקוואסאקי את טיל הקרקע-קרקע שלהם אל מול ההונדה סופר בלאקבירד והסוזוקי היאבוסה (שאינו מיוצר עוד, כמו ההונדה, למרות השמועות על תחייתו). ה-ZX-14R, שהחליף את ה-ZX-12R, הציע קרוב ל-200 כ"ס, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות, ומהירות מרבית של 300 קמ"ש ויותר. בשוק האמריקאי הוא נקרא ZX-14R, אולם בשוקים האירופאים, ובכלל זה הישראלי, הוא נקרא ZZR1400. אגב, האגדה מספרת שיש עורך של מגזין אופנועים ישראלי, שעל ZZR1400 הוא סגר בפעם הראשונה בחייו 300 קמ"ש…
בשנת 2012 המפלץ הירוק שודרג ועודכן בעוד 3 כ"ס, מערכת ABS, בקרת אחיזה ומצבי רכיבה כסטנדרט, והוא עבר מקצה שיפורים נרחב ב-2017. ה-ZZR1400 / ZX-14R נשאר בתפריט הדגמים למרות שכל התהילה עברה ממנו לדגם ה-H2 המודרני ומותאם התקנות.
בתחילת ינואר 2020 תיכנסנה לתוקפן תקנות זיהום האוויר יורו 5 המחמירות, והן אלו ששמו את הגולל על הדגם האחרון במשולש הכוחות שהרכיב את הקטגוריה המהירה הזו. גלגלי ההיסטוריה אינם עוצרים.
הקוואסאקי ZZR1400 בכבישי ישראל בעשור הקודם – נוסטלגיהקוואסאקי ZZR1400 דגם 2017
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי מדידה. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. מתוך 351 המתחרים הרשומים ל-2020 יש 170 הרוכבים על אופנועים וטרקטורונים.
כזכור, בשנים 2008-1978 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנת 2008 – במהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי ערב לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נערך בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.
שנתו ה-42 של הראלי – שנחשב למרוץ הארוך, המפרך והקשה מכולם – כבר תפתח את הפרק השלישי בתולדות הראלי.
דגמי נורטון יעשו עלייה ארצה בקרוב, ובינתיים היצרנית הבריטית משחררת גרסה מיוחדת ומוגבלת ייצור של הסופרלייט הסקסי.
יצרנית האופנועים הבריטית הוותיקה נורטון, שנוסדה בשנת 1898, עושה את דרכה לישראל בייבוא של חברת מוטו 24 – יבואנית אופנועי FB מונדיאל. לנורטון יש את דגם הסופרלייט, עם מנוע טווין מקביל בנפח 650 סמ"ק המספק 105 כ"ס, מכלולי קצה כדוגמת אוהלינס NIX30 מלפנים ו-TTXGP מאחור, ומשקל של 158 ק"ג שמושג באמצעות מעטפת פיירינג מקרבון. כל אלו יוצרים חבילה ייחודית ויפה.
כעת בונים בנורטון 50 יחידות של הסופרלייט SS, שמוסיפים לחבילה גם שלדה מקרבון ומגדש-על (סופרצ'רג'ר). נתחיל מהמשקל – השלדה החדשה קלה בכמעט 50% (!) משלדת האלומיניום בדגם הרגיל. אולם מערכת הגדישה מוסיפה משקל, ולכן נתון המשקל עומד על כנו. מה שכן, נתון ההספק קופץ למעלה ומציע עכשיו 175 כ"ס ב-12,500 סל"ד.
הנורטון סופרלייט SS נראה מעולה ויימכר רק ל-50 לקוחות מאושרים שיכולים להוציא 50,000 ליש"ט. לא מאמינים שנזכה לראות אותו בישראל, וחבל.
סיאט, יצרנית הרכב הספרדייה אשר בבעלות קונצרן פולקסווגן, הציגה מספר רעיונות קונספט חשמליים ובתוכם הקטנוע החשמלי הראשון של המותג – e-Scooter Concept.
סוללה נשלפת לטעינה ביתית
כפי שדיווחנו, בסיאט נכנסים לנישה חשמלית אורבנית חדשה עבורם עם שלושה מוצרים. הראשון יהיה רכב קטן, השני מעין קורקינט חשמלי בשיתוף פעולה עם סגווי, והשלישי, כאמור, הוא קטנוע חשמלי בשם E-סקוטרקונספט. לפי סיאט הביצועים והממדים יהיו מקבילים לקטנוע 125 סמ"ק עם מנוע בעירה פנימית. למעט הקורקינט, שני הדגמים האחרים עדיין מוגדרים כקונספט, יותר בשביל לגבש ולהבין את דעת הקהל.
בסיאט בחרו בגישה מעניינת לטעינת המצברים. בדרך כלל הרוכב מחבר את כבל החשמל לשקע טעינה שנמצא על-גבי הכלי עצמו, בין אם בתחנת טעינה ייעודית ובין אם בשקע ביתי. גם כאן זה קיים, אולם בנוסף יש את האופציה לקחת איתכם את הסוללה – בדיוק כמו באופניים חשמליים – ולהטעין בכל מקום נוח. מתאים מאוד לסטודנטים או לכל מי שאין לו גישה נוחה לטעינה.
אין עוד פרטים מעבר למה שכתבנו, אך לדעתנו הקונספט יגיע לייצור סדרתי כבר בשנת 2020.
