מחבר: אסי ארנסון

ימאהה VMAX: הימאהה שלא תראו בישראל

בשנת 1985 הפציצו בימאהה עם פאוור-קרוזר מטורף עם מנוע V4 בנפח 1,197 סמ"ק – VMAX. הדגם האייקוני עדיין איתנו (בגרסה חדשה כמובן), או לפחות אצל כל העולם חוץ מאצלנו, ומקבל שדרוגים קטנים לשנת 2020. הזדמנות טובה לחלוק לו כבוד.

תנו כבוד לימאהה VMAX של 2020

כאמור, לפני 35 שנים יצאו בימאהה עם אופנוע 'קאסטום' מוזר שנשא מנוע 1,200 סמ"ק בתצורת V4 ב-70°. הם לא שיערו אז שהם יפתחו לעולם את קטגוריית הפאוור-קרוזר – הקטגוריה שאף אחד לא יודע להגדיר בדיוק, אבל כולם רוצים כזה. ל-VMAX המקורי היו 145 כ"ס ו-11.5 קג"מ, שסחבו את 271 הקילוגרמים (יבש) עד ל-240 קמ"ש. בימאהה הציגו מערכת שנקראת V-BOOST, שמופעלת על-ידי שסתומי פרפר בתוך סעפת היניקה בין צילינדרים מספר1 ו-2 ובין 3 ו-4. שסתומים אלו נפתחים בהדרגה בהתאם לעליית הסל"ד, עד לפתיחה מרבית ב-8,000 סל"ד. לטענת ימאהה זה נועד להוסיף כ-10% הספק בסל"ד הגבוה. ה-VMAX לא השתנה בצורה עד לשנת 2009.

באותה השנה האופנוע קיבל מנוע חדש לגמרי בנפח 1,679 סמ"ק. זווית הצילנדרים במנוע ה-V4 הצטמצמה ל-65°, ויחד עם גל-זיזים עילי כפול משודרג הציגו מספרים של 197 כ"ס ב-9,000 סל"ד ולא פחות מ-15.5 קג"מ ב-6,600 סל"ד. מספרים מעולם ההיפר-ספורט. הגדלת הכוח אמנם גם באה לחפות על משקל מפלצתי של 314 ק"ג (משקל יבש), אבל מה שכן, מצדיק את המילה פאוור באבי הפאוור-קרוזרים. יחידות בודדות ממנו אפילו הגיעו ארצה.

לשנת 2020 השינויים הם מינוריים ומתבטאים בצביעה שחורה חדשה. עדיין יש מצמד מחליק, ABS, מזלג קדמי (לא הפוך) מתכוונן, שלדת אלומיניום, ארבע יציאות אגזוז מאחור (מערכת פליטה של 4 ל-1 ל-2 ל-4) עם שסתום ה-EXUP האלמותי של ימאהה. בארה"ב הוא מתומחר ב-18,000$. לא להיט מכירות, אבל חבר של קבע בליין הדגמים של ימאהה.

אז הנה, קבלו ימאהה שסביר להניח שלא תראו בארץ, וחבל.

16 בספטמבר 2019
דוקאטי מונסטר – פלטפורמה לשיפורים
גרסת ה-Black on Black השחורה והמהודרת של הדוקאטי מונסטר 1200S הזכירה לנו סדנה ספרדית קטנה שמתמחה, בין השאר, ביצירות המבוססות על המונסטר. בואו נסתכל על שתיים מהן.

SILURO

לפני כן מילה על המפלצת. המונסטר המקורי, בעיצוב האייקוני של מיגל גאלוצי העוד יותר אייקוני, הציל במו ידיו את דוקאטי מפשיטת רגל והיה הכלי הנמכר ביותר של החברה. הלחם והחמאה של החברה. אחרי ההתאוששות, המכירות הטובות של המונסטרים – ה-900 וה-600 – אפשרו לדוקאטי להתפתח ולייצר דגמי קצה הארד-קור. כיום דוקאטי נמצאת במקום אחר לגמרי, עם שפע דגמי איכות במגוון סגמנטים, אבל המונסטרים הם עדיין מהכלים החשובים של החברה, ובוודאי שיש להם מקום חם בלב הבולונזים. אגב, עד היום נמכרו קרוב ל-400,000 מונסטרים ברחבי העולם. מספר מכובד מאוד.

פפו רוסל (Pepo Rosell) הוא צרפתי שעבר בילדותו להתגורר ספרד. כשגדל עבד בשתי סוכנויות דוקאטי, עד שהחליט בשנת 1996 לפתוח סדנת הכנה למרוצים ושיפורים של דוקאטים (Radical Ducati). בשנת 2015 פתח סדנה חדשה (XTR-PEPO) שמייצרת דגמים ייחודיים על-בסיס אופנועים של יצרני מיינסטרים, ודוקאטי בתוכם. בחרנו שני דגמים שתפסו לנו את העין, אך למען האמת היינו מוכנים לצאת לקרב בשביל כל אחת מהיצירות שלו.

PANATH

הדגם הראשון מבוסס על גרסת הביניים במשפחת המונסטרים – דגם ה-821. בבסיסו עם מנוע L-טווין בנפח הנ"ל עם 109 כ"ס, וחבילת ניהול אלקטרוניקה מתקדמת. פפו לקח כאמור את הפלטפורמה של ה-821 – שם קוד PANTAH – והתחיל עם המנוע. שיפורי נשימה, זרימה ומכלולים קלים ואיכותיים יותר שיפרו את המכניקה. שיפורי מערכת בולמי האוהלינס יחד עם שלדה אחורית קשיחה וקלה יותר טיפלה בשלד. אבל ההיילייט כאן הוא עבודת הגוף. מעטפת הפיירינג שהורכבה כאן חוברה ללא בעיה לאופנוע הקיים ללא צורך במתאמים. נראה מעולה!

הדגם השני כאן מבוסס על המונסטר 1200S משנת 2015 – שם קוד Siluro – שהפך עם העיצוב כאן לסטריטפייטר באופיו. מכלול השיפורים כאן הוא אינטנסיבי מבחינת המכניקה וההידראוליקה של מערכת הבולמים. מכלולים מכורסמים ועמידים מרכיבים את הקרביים וקרבון שלוקח פיקוד בכל פינה בגוף. אגזוז הטרמיגנוני נלקח ממולטיסטרדה. תתרשמו אתם מהתמונות, ותיכנסו לאתר כדי לצפות ביצירות נוספות.
15 בספטמבר 2019
כך נראה ההונדה אפריקה טווין 1100 החדש
במסגרת החשיפה האיטית לדגמים חדשים בעת המודרנית, גם בהונדה ממשיכים ומטפטפים פרטים על ההונדה CRF1100L שעתיד לצאת בנובמבר. הפעם יש גם תמונות וגם סרטון (טיזר) חדש.

סרטון חדש ותמונות – ש'דלפו' בשחור לבן כדי להכביר אותנטיות – חושפות שהדגם החדש נראה… טוב נו… כמו הונדה. כבר מראש אמרנו שהעיצוב ימשיך את אותו הקו הרציני של קודמו. המפלט הגדול וההכרחי לשנת 2020 ויורו 5 נמצא גם כאן. לפי הסרטון החדש של הונדה האפריקה יגיע עם פנסי ערפל מקוריים. ככל הנראה השלדה שונה מהדגם הקודם, ואנו מניחים שהיא חזקה וקלה יותר. השלדה האחורית מוברגת, להבדיל ממולחמת, ומאפשרת החלפה במקרה הצורך. בסרטון של הונדה נקוב תאריך – 23 לספטמבר – בו ככל הנראה יציגו את הדגם.

הונדה CRF1100L אפריקה טווין

נחזור על הדברים שאנו כבר יודעים על האפריקה טווין החדש:
- נפח: גדל מ-998 סמ"ק ל-1,084 סמ"ק – שינוי שאמור לספק עוד קצת נשימה בסל"ד בינוני ועוד קצת כוח.
- כוח ומומנט: גדלים מ-95 כ"ס לסביבות ה-105-102 כ"ס, כלומר לא משהו דרמטי ויורק אש. גם נתון המומנט גדל בכ-10%.
- דלק: עוד ליטר למיכל.
- אלקטרוניקה: לא ברור לגמרי עדיין, אך הגיוני מאוד שישדרגו את כלל מערכות הניהול, האחיזה והבטיחות.
- עיצוב: אבולוציה, לא שינוי דרמטי – ראו בתמונות.
- DCT: ימשיך, ברור. רכבנו, אהבנו. גם הלקוחות בעולם
נזכיר שאחיו הקטן של האפריקה – בנפח 850 סמ"ק – צפוי להצטרף וכן מנוע חדש עם מערכת הזרקה ישירה שיוצג בשנת 2022 כהתמודדות עם תקנות יורו 6 שעוד לא פורסמו.

https://youtu.be/lnq8r3pAXvU
15 בספטמבר 2019
דוקאטי: מונסטר 1200S שחור משחור ל-2020
רגע לפני חשיפת דגמי 2020 החשובים, בדוקאטי מתחילים לשחרר נתונים על דגמים משודרגים, למשל סכמת צביעה חדשה למונסטר 1200S שנקראת 'שחור על שחור' (Black on Black) יחד עם נגיעות אדום דוקאטי.

דוקאטי מונסטר 1200S – גרסה שחורה יפהפייה ל-2020

דגם ה-1,200 סמ"ק של המונסטר יוצע כאמור בצביעה שחורה, ובנוסף נגיעות צבע אדום בגלגלים (Y-spokes). בנוסף מגן בוץ קדמי מקרבון, מאותתי LED וקוויקשיפטר לשני הכיוונים. בדוקאטי כבר הציעו גרסה דומה בשנת 1997 למונסטר 600 ובשנת 1999 למונסטר 750. המחיר צפוי לעלות במקצת לעומת הגרסה האדומה.

מנוע הווי-טווין מקורר הנוזל בנפח 1,198 סמ"ק מספק 145 כ"ס ב-9,250 סל"ד, ויש אלקטרוניקה עדכנית בדמות ABS לפניות, בקרת אחיזה עם 9 מצבים ובקרת ווילי.
- למבחן של גרסת ה-1200R – כאן
- להיסטוריה הענפה של המונסטר – כאן
כשאתה רוכב המבחן של דוקאטי
13 בספטמבר 2019
הונדה CBR1000RR לשנת 2020 – יותר כוח, יותר מוח

בהונדה יחשפו את ה-CBR1000RR פיירבלייד החדש אוטוטו, בתערוכת טוקיו שתתקיים באוקטובר. עד אז בהונדה מטפטפים עוד ועוד פרטים על ההיפר-ליטר-ספורט. בואו נסכם את מה שאנו יודעים עד כה.

קודם כל הקדמה:

לפני שנדבר על ה-RR החדש, בואו רגע נחזור להיסטוריה. לפני 28 שנה כמעט, בשנת 1992, יצא ה-CBR900RR פיירבלייד הראשון (על 25 שנות פיירבלייד בתמונות). האופנוע המיוחד הזה טרף את הקלפים ושינה את כללי המשחק בקטגוריית ההיפר-ספורט הגדולים, שכן הוא הציע יחס הספק / משקל מטורף לזמנו (בשביל לחסוך במשקל אפילו חוררו את המסיכה הקדמית והחרב התחתונה), גודל פיזי וביצועים שבתקופה ההיא יכלו רק לחלום עליהם. הפיירבלייד הראשון היה אופנוע קיצוני, ויש יאמרו אפילו מטורלל, ולא בכדי הוא הפך לאייקון של ממש בהיסטוריה של האופנוענות.

מאז הפיירבלייד עבר כמה וכמה גלגולים, מ-929, דרך 954 ועד ה-1000 המוכר לנו על כל גרסאותיו, אולם עם השנים הוא מותן והפך ל'הונדאי' יותר, דבר שהעצים את ההילה סביב אותו פיירבלייד מקורי של 1992. אבל כאמור, בשנים האחרונות הונדה נשארה מאחור. האלקטרוניקה השתלטה על הסופרבייקס, כשעל החגיגה מנצחות היצרניות האירופאיות. הפיירבלייד המצוין היה חייב עדכון מקיף, והוא הגיע ב-2017 (חגיגת הגזים של אביעד בפורטימאו – כאן). העולם התקדם, אולם הדגם לא כיכב על מסלולי המרוצים, וגם קהל הרוכבים לא היה מרוצה מהספק המנוע (189 כ"ס) הנמוך ביחס למתחרים. וכך גם הונדה היו צריכים להמשיך ולשפר את הדגם שמייצג את קצה הפירמידה שלהם.

מנוע: ארבע בשורה סטנדרטי, אך צפוי לקפוץ למספרי ה-220 כ"ס בגרסה הרגילה (ה-SP יהיה כמובן חזק יותר). יורו 5 כמובן.

טכנולוגיה: על הכנפונים המתכווננים כבר כתבנו – פוזה לכביש, עשירית שנייה פחות במסלול.

אלקטרוניקה: בהונדה ימשיכו לשדרג את מחשב-העל שהוצג בדגם 2017 וימשיכו כמובן עם המצערת החשמלית. לא נשכח את עדכון 2020 לחיישן אינרציה IMU שמודד תאוצות ב-6 צירים, ושיתופם של אינספור חיישנים. כל המידע הזה מועבר למחשב מרכזי, ובעזרת תקשורת CAN-Bus מהירה הוא מעביר את המידע לשאר המחשבים של שאר הבקרות. יש מערכת ABS מודרנית למרוצים שעובדת גם בהטיה. יש מערכת בקרת אחיזה עם 9 מצבי התערבות וניתוק. יש 5 מצבי בחירת כוח מנוע – 3 מהם מוכנים מראש ו-2 לבחירת הרוכב. אנחנו מדגישים – לבחירת הרוכב. באופנוע יפני! יש 3 מצבי בלימת מנוע, 3 מצבי בקרת ווילי, בקרת סטופי (!), ואחרי כל זה – יש מסך תצוגה TFT צבעוני שמכיל את כל המידע שבעולם, שאפשר להחליף בו מסכים (למשל – מרוץ, כביש, טכנאי וכו'), ושאותו מתפעלים על-ידי מספר כפתורים בבית המתגים. תמשיך גם האופציה לקוויקשיפטר שגם מעלה הילוכים וגם מוריד.

עיצוב: ואם הוא ייראה כמו בתמונה המצורפת, אז וואו גדול!

מועד: כאמור, ככל הנראה בתערוכת טוקיו באוקטובר.

13 בספטמבר 2019
אינדיאן: מנוע חדש ושדרוגים לדגמי 2020

אינדיאן האמריקאית הודיעה על שיפור והרחבת ליין האופנועים הכבדים (Heavyweight) שלה, תוספת של מנוע חדש בנפח 1,901 סמ"ק ומערכת מידע חדשה.

מנוע מוגדל בנפח 116 אינצ'ים מעוקבים (1,901 סמ"ק) עם 17.4 קג"מ

נתחיל עם המנוע החדש – Thunder Stroke 116. המנוע בנפח 116 אינצ'ים מעוקבים, שהם 1,901 סמ"ק – הגדול ביותר שאינדיאן הציעו עד כה – בתצורת וי-טווין ומקורר אוויר. נתון ההספק לא נמסר, אבל כן נתון המומנט, שעומד על לא פחות מ-17.4 קג"מ. המנוע יושתל בדגמי ספרינגפילד דארק הורס, צ'יף ורואדמאסטר, ויחליף את המנוע הקודם בנפח 1,811 סמ"ק.

באינדיאן גם ציינו את שדרוגה של מערכת השליטה (Ride Command) המגיעה במסך מגע 7″ שניתן לתפעול עם כפפה. לשנת 2020 יש מעבד מהיר וחזק יותר, ומידע על מזג אוויר ותנועה.

מסך חדש ומשודרג

באינדיאן מציינים את השיפורים והשינויים לדגמי 2020 ובראשם הרואדמאסטר דארק הורס (Roadmaster Dark Horse) שמקבל עדכונים בפיירינג, בתיקי הצד, גלגל קדמי 19″ חדש ומושב ארוך יותר. דגם הספרינגפילד דארק הורס (Springfield Dark Horse), שהוצג כמהדורה מוגבלת בשנה שעברה, מקבל גם כן שיפורי תיקים ואוכפים, כמו גם הצ'יפטיין עלית (Chieftain Elite), שבנוסף מקבל מערכת סטריאו משודרגת.

אינדיאן הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים. הוא הוקם ב-1901 בארה"ב, בעיירה ספרינגפילד שבמסצו'סטס, ובמשך יותר מ-40 שנים ייצר אופנועים שונים ומכר בהצלחה, וגם השתתף וזכה במרוצים רבים כמו ה-TT של האי-מאן או תחרויות מהירויות באגמי המלח של בונוויל, במקביל למתחרה שלו מבית – הארלי-דיווידסון. אינדיאן גם היה מותג האופנועים הגדול ביותר בעולם, אי-שם לפני כמאה שנים. ב-1953 החברה פשטה את הרגל, ומאז במשך כמעט 60 שנים היו ניסיונות שונים ומשונים להחיות את המותג – ללא הצלחה. ב-2011 נכנסה לתמונה פולאריס, המייצרת טרקטורונים ורכבי שטח קלים. פולאריס רכשה את זכויות המותג אינדיאן, ומיד החלה בייצור אופנועים חדשים – בתחילה עם המנוע אותו רכשה מהבעלים הקודמים, וב-2014 אינדיאן כבר החלה לרוץ עם צמד מנועים חדשים – של הסקאוט בנפח 1,133 סמ"ק (69 אינצ'ים מעוקבים), ושל הצ'יף הגדול בנפח 1,811 סמ"ק וכאמור עכשיו – הגדול ביותר בנפח 1,901 סמ"ק.

אינדיאן רואדמסטר – עכשיו עם המנוע החדש

צ'יפטיין עלית

ספרינגפילד דארק הורס

12 בספטמבר 2019
נוסטלגיה: ימאהה YZF-R7 – אקזוטיקה מהעבר

בשנת 1999 יצאה לעולם גרסת הומולוגציה מוגבלת ייצור של אחד האופנועים הקיצוניים ביותר שימאהה יצרו בזמנו. הנה כל מה שצריך לדעת על הימאהה YZF-R7.

ימאהה YZF-R7 – גרסת הומולוגציה לאופנוע הסופרבייק של ימאהה

שנת 1998 הייתה מאוד חשובה בתולדות ימאהה, עת הציגו גם גרסת ליטר מהפכנית לאותה העת – YZF-R1, וגם גרסת אנדורו למוטוקרוס המהפכני ששינה לכולם את התפיסה לגבי ארבע פעימות – WR400F. שנתיים מאוחר יותר הם עבדו קשה להציג לעולם את גרסת ה-600 שלהם – YZF-R6. בין לבין, בשנת 1999, יצא דגם הומולוגציה – כלומר דגם שהיצרן מחויב ליצר מספר מוגדר ממנו על-מנת שיאפשרו לו להשתתף באליפות הסופרבייק העולמית. נזכיר כי בימים ההם, קטגוריית הסופרבייק כללה כלים בעלי מנוע 4 צילינדרים עד 750 סמ"ק, ולא עד 1,000 סמ"ק כנהוג בימינו.

בימאהה הציגו בפני העולם את ה-R7, או בשם הקוד שלו – OW-02, ממנו יוצרו 500 יחידות בלבד וזהו. הדגם, גם בגלל ההצלחה המועטה של ימאהה באליפויות השונות, חמק מתחת לרדאר של רבים ונשכח עם השנים. ל-R7 היה מנוע בנפח 749 סמ"ק, גל זיזים עילי כפול וארבעה צילינדרים בשורה. מה שהיה מיוחד במנוע הוא 5 שסתומים לצילינדר, שהסתכמו ב-20 בסך-הכל. מה שמעניין הוא, שאת 176 ק"ג היבשים של ה-R7 הניעו רק 106 כ"ס ב-11,000 סל"ד וכ-7.5 קג"מ ב-8,000 סל"ד. בימאהה מכרו בנפרד שני קיטים למנוע: האחד שמעלה את ההספק ב-25 כ"ס ועלה כ-1,000$, והשני שהקפיץ ב-55 כ"ס נוספים (ל-161 כ"ס) ועלה פי 10 מקודמו, כלומר כ-10,000$. מחיר הרכישה בארה"ב דאז עמד על 32,000$.

מבחינת שלדה ומכלולים, האופנוע נשא בולמי אוהלינס ושלדה שתוכננה בהשראת דגם הגרנד-פרי שלהם (MotoGP של פעם) – YZR500. העיצוב היה קרבי ומפתה, וה-R7 קיבל ביקורות חיוביות במבחני מסלול שנערכו לו, עם דגש על חובת שיפורי המנוע, שכן בתצורה הבסיסית הוא היה חלש מדי. כל 500 היחידות נמכרו, אבל לאור ההצלחה הנמוכה יחסית של דגמי המרוצים, הדגם מעולם לא קיבל את הילת המנצחים שחשובה לקונים ואספנים. אנו לא מכירים שום דגם שכזה שהתגלגל לישראל, אבל היום – 20 שנה אחרי – הוא עדיין נראה מדהים.

וכך נראה המקור – ה-R7 של אליפות העולם בסופרבייק

11 בספטמבר 2019
אפריליה RSV4 X: כל 10 היחידות נמסרו לרוכשים המאושרים

באפריליה חגגו 10 שנים ל-RSV4R – סופרבייק הקצה שלהם – והציגו גרסה אקסקלוסיבית אשר הוגבלה ל-10 יחידות בלבד. ההזמנות נסגרו בתוך שעה קלה, וכל היחידות נמסרו לרוכשים המאושרים והמעושרים, וביניהם שני שמות גדולים מעולם ה-MotoGP.

מקס ביאג'י מבצע הרצה נכונה לאפריליה RSV4 X החדש שלו

דגם ה-X (עשר בלטינית) מציע מנוע V4 בנפח 1,100 סמ"ק אשר מפיק, בגרסה הזו, 225 כ"ס (217 כ"ס בגרסה ה'רגילה'), המניעים משקל יבש של 165 ק"ג! המשקל הושג גם בזכות שימוש בפיירינג מקרבון, מיכל דלק קטן יותר ושימוש בחומרים אקזוטיים לשאר הרכיבים.

הדגם מגיע עם סידור חדש לתיבת ההילוכים, שבאפריליה קוראים לזה בשם ANN (ר"ת Aprilia No Neutral), כלומר – אין ניוטרל. על מנת שבלהט ההאצה הרוכב לא יעביר בטעות לניוטרל כשהוא עובר מהילוך ראשון לשני, באפריליה ממקמים את הילוך הסרק למטה, ואת שאר ההילוכים (6-1) למעלה. ממש כמו באופנועי ה-MotoGP. מה עוד יש על ה-RSV4X? ובכן, מערכת פליטה של אקרופוביץ' המורכבת מסעפת מטיטניום ודוד מקרבון, קליפרים קדמיים מדגם GP-4 MS של ברמבו (מגיעים ישירות מה-MotoGP), וצמיגי סליקס של פירלי.

הראשון שרכש את האופנוע (בטח לא במחיר הנקוב של 40 אלף אירו) הוא לא אחר מאשר הקיסר הרומי – מקס ביאג'י, פעמיים אלוף עולם בסופרבייק העולמי עם אפריליה (ועוד 4 אליפויות בקטגוריית ה-250 בגרנד פרי). בטח הפעיל קשרים. השני שיקבל הוא אנדראה יאנונה – רוכב אפריליה ב-MotoGP. עוד פרוטקציונר.

Aprilia RSV4 X, V4's celebratory version made by Aprilia Racing, on track with @maxbiaggi at Mugello.
And now on delivery to the ten lucky ones who ordered it. #Aprilia #RSV4X
Find out more: https://t.co/hLJeNQ4NvO pic.twitter.com/5WCH1b52Wm

— Aprilia (@ApriliaOfficial) September 5, 2019

11 בספטמבר 2019
האי-מאן: האם גם הוא בסכנת ביטול?

עיתון מקומי באי-מאן מדווח על כך שמועצת העיר דורשת לשנות את מסלול המרוץ לאור ההפרעות שהאירוע יוצר לעסקים ותושבים באי.

מרוץ ה-TT המפורסם של האי-מאן (הכל על המרוץ – כאן) מתקיים באי עוד משנת 1907, ומציב את הרוכבים על סף מוות בכל אחד מ-60 הק"מ שלו. המרוץ מספק את כמות האדרנלין הגבוהה ביותר בעולם המוטורי – הן למתחרים והן לצופים – אך זה גם מתבטא בכמות הרוגים גבוהה בכל שנה. מאות נהרגו על כבישי האי-מאן בשנים האלו, בין אם זה מקרב המתחרים ובין אם צופים שרכבו על אותם הכבישים או צפו מהצד ונפגעו. שבוע המרוץ או תקופת המרוץ, משום שמגיעים גם למבחנים באי, גם מקשה מאוד על התושבים מבחינת שגרת היום, למרות התלות הכלכלית בבאי האירוע.

עיתון מקומי פרסם שמועצת העיר ביקשה לשנות את המסלול, ובעיקר את המקטע שעובר בכביש הראשי של העיירה. הם מודעים לכך שזה יצריך סלילה של דרכים עוקפות. הכותב גם העלה את תסכולם של התושבים וציין שהאוכלוסייה מתרחבת וגדלה שם. האם זהו תחילתו של צמצום האירוע או שינויו?

אנו תקווה שגורלו לא יגיע לכך של הפייקס פיק, עוד אירוע 'חוץ-מסלולי' מפורסם שלא יכיל יותר את קטגוריית האופנועים. כל עוד אנחנו צופים מהצד – אין על האירועים האלה. נמשיך ונעדכן.

10 בספטמבר 2019
דוקאטי: פניגאלה V4 לציון 25 שנה ל-916 – במכירה פומבית
בדוקאטי שחררו 500 יחידות בלבד לגרסה החדשה של הפניגאלה V4 שנועדה לציין 25 שנים ל-916 האייקוני. אקזמפלר מספר 5 עומד בימים אלו למכירה פומבית ב-eBay.

המהדורה המיוחדת – פניגאלה V4 25° Anniversario 916 – מציינת 25 שנים לצאתו של ה-916 האייקוני. המהדורה מבוססת על גרסת ה-V4S, עם לא מעט שדרוגים המגיעים מדגם ההומולוגציה – V4R, כולל מסיכת הפנים בשלמותה. נוספו גם חישוקי מגנזיום מבית מרקזיני, מערכת פליטה של אקרפוביץ' מטיטניום – שני פריטים שמפחיתים 1.5 ק"ג מהמשקל – ועוד רשימה ארוכה מקטלוג השיפורים של דוקאטי.

המהדורה המיוחדת נושאת את האלקטרוניקה מאופנוע ה-MotoGP של דוקאטי, דזמוסדיצ'י GP18, שמורכבת כמובן גם על דגמי ה-WSBK וגם על ה-R. מדובר על בקרת האחיזה עם שמונה מצבים (שישה ליבש, שניים לרטוב) כולל חיישן הטיה. יש קוויקשיפטר לשני הכיוונים ומערכת מידע המבוססת על GPS המספקת אינפורמציה על זמני הקפה, זוויות הטיה, עוצמת ומשך בלימה ומצערת, ועוד הרבה מאוד בקרות, שליטה וניטור מידע.

כאמור, מתוך 500 יחידות, יחידה מספר 5 נשמרת בצד למכירה פומבית. #5 היה מספרו של קארלין דאן, שנהרג השנה במרוץ הפייקס פיק. דאן, מנצח עבר, הוביל בבטחה עד לפנייה האחרונה, שם עף מאופנועו בהייסייד פטאלי ונפגע בראשו. מותו נקבע במקום. ההכנסות מהמכירה יועברו לקרן מיוחדת שהוקמה על שמו שמקדמת מניעת פגיעות ראש וטיפול במי שספג. המחיר נכון לעכשיו עומד באתר על 48,600$.

במקביל תוצע למכירה פומבית גם חליפתו של צ'אז דיוויס, שניצח בסבב האמריקאי. נקווה רק שנשטפה מאז.
- לאתר המכירה הפומבית
9 בספטמבר 2019