מחבר: אסי ארנסון

  • חדשים בארץ: דגמי קוואסאקי 2025

    חדשים בארץ: דגמי קוואסאקי 2025

    מטרו מוטור, יבואנית קוואסאקי לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של הנינג'ה 1100SX, הוורסיס 1100 וה-Z900 – כולם חדשים לשנת 2025, ויוצאת מבצע מיוחד לאורך כל חודש פברואר: בכל קנייה של אופנוע מדגמי קוואסאקי מקבלים וסט מתנפח לאופנוע SMART JACKET מתוצרת דיינזה.

    ה-Z1000SX, אופנוע הספורט-תיור הוותיק של קוואסאקי, קיבל שלל עדכונים לשנת 2020, אשר חוץ ממתיחת פנים משמעותית, התאמה ליורו 5 ומגוון שדרוגים שונים, הוא קיבל גם שם חדש – נינג'ה 1000SX.

    לשנת 2025 גדל נפח המנוע מ-1,043 סמ"ק ל-1,099 סמ"ק, וזה בעזרת הארכה של מהלך הבוכנה ב-3 מ"מ. באופן מוזר אין נתוני מנוע בשלב זה מקוואסאקי, אבל בעוד שהדור הקודם סיפק 142 כ"ס ו-11.3 קג"מ המנוע החדש אמור לספק מעט פחות כ"ס (ככל הנראה סביב 140 כ"ס) ומעט יותר קג"מ בסל"ד נמוך יותר. נעדכן את הידיעה כשיתפרסמו הנתונים המלאים. שאר השינויים במנוע אמורים להיות בדיוק כמו בוורסיס, שזה אומר יחס דחיסה גבוה יותר, תעלות יניקה גדולות כעת – 45 מ"מ, זה לצד פתחי יניקה וגופי מצערת צרים יותר – מה שמאפשר יותר כוח בסיבובי המנוע שבין 4,000 ל-7,000 סל"ד. עוד שינויים פנימיים נעשו לטובת שימושיות ועידון המנוע כמו למשל הפחתת זווית פתיחת השסתומים, עדכון מערכת ניהול המנוע, גלגל תנופה כבד יותר, הוספת גל איזון נוסף, ועדכון למערכת הקוויקשיפטר המאפשרת העלאת הילוכים כבר מ-1,500 סל"ד. יחסי ההעברה בהילוך החמישי והשישי הוארכו לטובת שיוט במהירות גבוהה.

    מבחינת אלקטרוניקה יש שקע USB-C חדש, בקרת שיוט, מצבי ניהול מנוע ומערכות בקרת בלימה ואחיזה להטיה. יש גם צמיגי בריג'סטון באטלקס S23 חדשים.

    לשנת 2025 מתווספת גרסת SE, רק שכאן לא מדובר על בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. מערכת הבולמים כן משתדרגת עם בולם אחורי של אוהלינס S46 בעל יכולות כיוון מלאות. יש גם מערכת בלימה משודרגת, כאן עם קליפר קדמי של ברמבו מסוג M4.32 עם משאבת בלם משופרת וצינורות בלימה מצופים פלדה שזורה. לגרסה זו יש גם ידיות מחוממות.

    מחיר ההשקה של גרסת ה-SX הוא 99,985 ש"ח ו-109,985 ש"ח לגרסת ה-SE. 

    קוואסאקי נינג'ה 1000SX SE דגם 2025
    קוואסאקי נינג'ה 1100SX SE דגם 2025

    בשנת 2012 הייתה קוואסאקי החברה האחרונה שהצטרפה לסגמנט הסופר-אדוונצ'ר היוקרתי והטכנולוגי. זה היה עם הוורסיס 1000 שנשא מנוע 4 צילינדרים בשורה בנפח 1,043 סמ"ק שנלקח במקור מה-Z1000, שבעצמו קיבל אותו בירושה מאופנוע הסופרבייק של קוואסאקי, ה-ZX-10R – כמובן לפני שעבר מספר שינויים והתאמות, לרבות הגדלת הנפח. הדור האחרון הוצג בשנת 2019 עם עיצוב חדש והרבה אלקטרוניקה, כולל גרסת SE עם מערכת בולמים סמי-אקטיבית חשמלית ועוד יותר אלקטרוניקה הכוללת מצבי רכיבה, מצבי מנוע ומערכת ABS ובקרת אחיזה לפניות.

    לשנת 2025 הוצג הדור הרביעי, שבעזרת הארכה של מהלך הבוכנה ב-3 מ"מ, גדל הנפח ל-1,099 סמ"ק. הספק המנוע עלה בהתאם ל-135 כ"ס ב-9,000 סל"ד (118 כ"ס לפני כן) והמומנט טיפס ל-11.4 קג"מ ב-7,600 סל"ד (10.4 קג"מ בדור הקודם). יחס הדחיסה עלה מ-10.3:1 ל-11.8:1. תעלות היניקה גדולים כעת ב-45 מ"מ, זה לצד פתחי יניקה וגופי מצערת צרים יותר – מה שמאפשר יותר כוח בסיבובי המנוע שבין 4,000 ל-7,000 סל"ד. עוד שינויים פנימיים נעשו לטובת שימושיות ועידון המנוע כמו לדוגמת הפחתת זווית פתיחת השסתומים, עדכון מערכת ניהול המנוע, גלגל תנופה כבד יותר, הוספת גל איזון נוסף, הפחתת שן בגלגל השיניים האחורי, שכעת הוא עם 42 שיניים, ועדכון מערכת הפליטה ומערכת קירור השמן.

    הקוואסאקי ורסיס 1100 מגיע בשלוש גרסאות: גרסה רגילה (ללא אות), וגרסאות S (בתמונה בראש הידיעה) ו-SE אשר מקבלות עדכון למערכת הקוויקשיפטר, המאפשרת העלאת הילוכים כבר מ-1,500 סל"ד. בכל הגרסאות יש גם דיסק קדמי כפול בגודל 310 מ"מ שהם כעת בתצורה עגולה וקונבנציונלית (משונן בדור הקודם) ודיסק אחורי שגדל ב-10 מ"מ והוא כעת בקוטר של 260 מ"מ. הגרסאות השונות נבדלות באבזור המקורי, כאשר גרסת הבסיס שוקלת 255 ק"ג (משקל מלא), גרסת ה-S שוקל 257 ק"ג וגרסת SE שוקלת 259 ק"ג. כולם עלו בעוד 2 ק"ג.

    האפיון ממשיך להיות לטובת הכביש, כאשר השלדה ומערכת המתלים בוורסיס החדש נותרו כמעט זהים לאלו שבדגם הקודם (שמצידם היו זהים לדגם שלפניו). כך גם מידות החישוקים והצמיגים, שהם בקוטר 17″ עם 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. מהלכי הגלגל עומדים על 150 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה מושב 840 מ"מ ומיכל דלק מכיל 21 ל'.

    מחיר השקה של שלוש הגרסאות: ורסיס 89,985 ש"ח, ורסיס S במחיר של 104,985 ש"ח וגרסת SE במחיר של 109,985 ש"ח.

    קוואסאקי ורסיס 1100 SE דגם 2025
    קוואסאקי ורסיס 1100 SE דגם 2025

    ה-Z900 של קוואסאקי הוצג בשנת 2017, החליף את ה-Z800, אז לקחו בקוואסאקי את מנועו של ה-Z1000 בנפח 1,043 סמ"ק, הקטינו את קוטר הצילינדרים כך שנפח המנוע יעמוד על 948 סמ"ק, ובנו סביבו שלדת צינורות פלדה עם מכלולי ביניים ועיצוב קרבי ורדיקלי שקרץ לצעירים. לשנת 2020 שחררו את הדור השני והמשופר, שמעבר לחליפה המעודכנת גם קיבל עדכונים חשובים בתחום האלקטרוניקה.

    בשנת 2021 הוצגה גם גרסת SE מתקדמת יותר אשר הוסיפה מערכת בולמים מלאה של אוהלינס עם מזלג הפוך ומוזהב בקוטר 41 מ"מ ובולם S46 מאחור – שניהם מתכוונים במלואם, כאשר מאחור יש גם כיוון עומס קפיץ נפרד. מערכת הבלמים של ברמבו יחודית לגרסה, עם צמד דיסקים בקוטר 300 מ"מ וקליפרים רדיאליים 4 בוכנות של ברמבו מדגם M4.32 (דומה למערכת המותקנת ב-Z H2), ודיסק יחיד בקוטר 250 מ"מ מאחור. המשאבה הקדמית הרדיאלית היא של ניסין. בנוסף, צינורות הבלם מצופים בפלדה שזורה.

    לשנת 2025 מציגים בקוואסאקי דור שלישי של שתי הגרסאות, עם שינויים מינימליים יחסית אבל חשובים. נתחיל עם העיצוב, שמקבל גם מסיכת חזית חדשה ומחודדת יותר, כונסי האוויר בצידי מיכל הדלק חדשים, קטנים ושונים עם אלומיניום בוהק ויחידת הזנב חדשה עם פנס LED בעיצוב אחר מהדור הקודם. בקוואסאקי קוראים לשפת העיצוב בשם 'Sugomi design' ומדמים את זה לאצן שדרוך ומחכה לזינוק.

    יחידת המנוע נשארת זהה, עם ההתאמה לתקנות יורו 5+ ההכרחיות. שינויים פנימיים בזויות גל הארכובה מאפשרות שיפור מסוים במומנט בסל"ד נמוך וחיסכון טוב יותר בצריכת הדלק, ב-16% טוב יותר לפי קוואסאקי. נתוני מנוע מרובע הצילינדרים בנפח 948 סמ"ק נשאר על 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-10.1 קג"מ ב-7,700 סל"ד.  נשארה מערכת ניהול מנוע עם 4 מצבי רכיבה – ספורט, כביש, גשם, ומצב 'רוכב' שבו הרוכב יכול לכוון את עוצמת המנוע ואת רמת ההתערבות של בקרת האחיזה. וכן, יש בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק.

    לשנת 2025 נוספה מערכת IMU ב-6 צירים אשר מאפשרת את התערבות בקרות הבלימה והאחיזה גם במצבי הטיה. תוספת בטיחותית חשובה ל-Z900. זה גם מאפשר להוסיף קוויקשיפטר דו-כיווני ובקרת שיוט. חדש גם הוא צג TFT בגודל 5″, מעט גדול יותר מהדור הקודם, עם מערכת ניווט 'turn-by-turn' שמאפשרת לנווט לפי החיצים בצג.

    מחיר ההשקה של ה-Z900 נקבע על 69,985 ש"ח ושל גרסת ה-SE על 76,985 ש"ח.

    קוואסאקי Z900 דור שלישי של 2025
    קוואסאקי Z900 דור שלישי של 2025
  • בקרוב: מצלמות לאכיפת מהירות ממוצעת

    בקרוב: מצלמות לאכיפת מהירות ממוצעת

    מצלמות מהירות נסיעה ממוצעת בעשרות נקודות בישראל – זה אחד מהפתרונות של משטרת ישראל במלחמה בתאונות הדרכים שככל הנראה יתחילו לעבוד בקרוב. 

    שנת 2024 הסתיימה בשיא של כל הזמנים בהרוגים ובפצועים קשה על הכבישים בתחום הדו-גלגלי, ובעלייה דרמטית במספרי ההרוגים על כבישי ישראל בכלל. חודש ינואר של שנת 2025 מראה כי הקצב לא נרגע. בנוסף כבר דיווחנו כי כמחצית מההרוגים בתאונות אופנועים וקטנועים בשנים 2023 ו-2024 רכבו ללא רישיון נהיגה בכלל או ללא רישיון נהיגה המתאים לדרגת הכלי. אנחנו כבר יודעים כי כמחצית מרוכבי האופנועים והקטנועים רוכבים ללא ביטוח חובה בתוקף.

    מדינת ישראל טומנת את ראשה בחול ומפנה את הזרקור למשטרת ישראל, שכושלת בהתמודדות עם המצב. בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת במסגרת סדרת ישיבות העוסקות במאבק בקטל בדרכים, דובר על הגברת האכיפה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים חדשים. במהלך הדיון עלה כי בישראל יש כ-200 מצלמות ואמצעי אכיפה דיגיטליים אחרים פעילים – כ-100 מצלמות גאטסו כחלק מפרויקט א-3, 58 מצלמות טקטיות פעילות, וגן אמצעים נוספים כמו שוטרים שמצלמים נהגים מגשרים. ראש מדור אכיפה דיגיטלית באגף התכנון במשטרה, סנ"צ סטפן ספר, ציין כי במערכת המצלמות א-3 יש כ-100 מצלמות בשטח, והמשטרה מפעילה מערכות נוספות. "מערכת נוספת שאנחנו עובדים עליה היא שובר שוויון – מהירות ממוצעת. יש תכנון ל-50 מקטעים בשנה הראשונה". לטענת המשטרה החסם להפעלת מצלמות המהירות הממוצעת הוא תקציבי, אך נושא זה עשוי להיפתר במהירות.

    נסביר כי מצלמות אלו בודקות מהירות נסיעה ממוצעת לאורך קטע דרך של כמה קילומטרים, ובכך ניתן לנטר נהגים שנוסעים במהירות הגבוהה מהמותר. בשונה מהמצלמות הקיימות, המצלמות החדשות לא בודקות מהירות נסיעה בנקודה אחת לאורך הכביש, אלא מחשבות מהירות נסיעה ממוצעת לאורך מספר קילומטרים. בתקופה האחרונה מתבצע ניסוי בכביש 90 דרום לכיוון אילת עם המערכת הזאת.

    סנ"צ ספר התייחס גם ל'תכנית החירום' של משטרת ישראל ואמר כי יש לאגף התנועה תכנית חירום, ויש 210 ניידות במשטרת התנועה ועוד 175 ניידות במחוזות השונים. באשר למצלמות אמר כי 80-70 ממצלמות א-3 פעילות לצד עוד 58 מצלמות טקטיות. הוא ציין כי בסוף 2024 היו מספר דיונים בנושא הקטל בדרכים, חלקם עסקו באכיפה דיגיטלית.

    בסיכום הישיבה בהתמודדות עם מאות ההרוגים ואלפי הפצועים הקשה בכל שנה סיכמה ח"כ טל מירון ואמרה כי צריך להתייחס לקטל בדרכים כאל מלחמה והשרים צריכים לתת לכך עדיפות בעבודה המשרדים, ייכתבו תכנית חירום בין משרדים ויקיימו תקשורת בין השרים ואנשי המקצוע במשרדים. "הוועדה מבקשת לתקצב תקצוב ייעודי את מיזם שומרי הדרך ומצפה לקבל תכניות עבודה של המשרד לביטחון לאומי והמשטרה, עם יעדים, לוחות זמנים ותקצוב של אכיפה באמצעים טכנולוגיים בתוך כחודש. לא נרפה ונמשיך לדון בנושא".

    נראה שכרגיל, המדינה וגורמי האכיפה בוחרים בדרך הקלה של אכיפת מהירות – אשר תשפר סטטיסטיקות אכיפה ובסופו של דבר תפגע בנהגים נורמטיביים ולא בעברייני התנועה הכבדים – וזאת במקום לספק טיפולי עומק שורשיים וארוכי טווח לבעיית הקטל בכבישים.

  • קבוצת קרסו רוכשת את מטרו מוטור

    קבוצת קרסו רוכשת את מטרו מוטור

    בעסקת ענק בשוק הרכב הרכב הישראלי, קבוצת קרסו מתכננת לרכוש את מלוא השליטה על מטרו מוטור, יבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל המייבאת בין היתר את המותגים סאן-יאנג, ימאהה, קוואסאקי ובטא ומחזיקה בנתח שוק של כ-43% מסך הכלים החדשים שנמכרים בישראל.

    קבוצת קרסו, יבואנית רכבי רנו, ניסאן, צ'רי ואקספנג, נמצאת בשלבים סופיים בדרך להשתלטות על יבואנית האופנועים הוותיקה מטרו מוטור. העסקה לא צצה משום מקום, שכן לקבוצת קרסו שליש ממניות מטרו, כאשר את מניות הרוב מחזיקים גדי אבירם וחן למדן. סכום העסקה הסופי מוערך במאות מיליוני שקלים, והעסקה תלויה באישור הממונה על התחרות.

    לאחרונה פרסמנו את סיכום השנה של קבוצת מטרו, כשבחברה טוענים שהשוק הדו-גלגלי בישראל בדרך למעלה מבחינת מכירות, וזה בדיוק המקום שבו מוסברת הסיבה לרכישה מצד קבוצת קרסו.

    במטרו מצפים שבשנת 2025 השוק הדו-גלגלי יגדל בכ-5% ביחס ל-2024, כשכל הסימנים מראים שבעתיד הרחוק יותר השוק עשוי אף להכפיל את עצמו. הסיבות ידועות, ואנחנו מדברים עליהן כבר שנים: הכשל התחבורתי בישראל והצפיפות הבלתי נסבלת בכבישים הסתומים הגדושים ברכבים פרטיים, כשכלי דו-גלגלי הוא הפתרון המהיר, היעיל והזול ביותר לשליטה על הזמן והמרחב, אבל גם הזינוק ביוקר המחייה שעשוי לגרום למשפחות לוותר על הרכב הפרטי השני ולעבור לדו-גלגלי זול, וגם – אולי – הקלות ברגולציה החונקת על הדו-גלגלי.

    מבחינת צפיפות בכבישים ויחס דו-גלגלי ביחס למצבת כלי הרכב, הרי שבישראל יש אנומליה בלתי נתפסת. צפיפות הכבישים בישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD, ולמרות זאת רכב דו-גלגלי מהווה רק כ-4.5% ממצבת כלי הרכב – פחות מחצי מהממוצע באירופה, ובחלק מהמקרים פחות משליש. במספרים מדובר על פחות מ-200 אלף כלים דו-גלגליים הרשומים בישראל, לעומת יותר מ-4 מיליון כלי רכב. גידול האוכלוסייה בשנים הקרובות, בשילוב עם הצפיפות בכבישים והמשך עבודות התשתית שמקשות על הנהיגה ברכב פרטי, עשויים לגרום לנהגים רבים לעבור לרכב דו-גלגלי.

    במטרו מביעים אופטימיות גם בנוגע להקלה בחסמים הרגולטוריים העיקריים המונעים מנהגים לעבור לרכב דו-גלגלי, בראשן הורדת מחירי ביטוח החובה, הורדת מיסוי על רכב דו-גלגלי, התאמת דרגות הרישוי לרכב ולרוכב לאלו הנהוגות באירופה, וכן השלמת תכנית נסיעת רכב דו-גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית. כל אלו לא יקרו בבת אחת השנה, אולם מדובר בתהליכים ארוכי טווח, שפירות של חלקם עשויים להיראות בתקופה הקרובה.

    ישנם גם תהליכים נוספים אשר עשויים לעודד נהגים לעבור לרכב דו-גלגלי, ביניהם סיום המלחמה והתייצבות המשק, הורדת הריבית בשל השיפור במצב הכלכלה, הרגולציה העכשווית והעתידית לשוק הקורקינטים והאופניים החשמליים שהיה פרוץ לחלוטין עד לאחרונה, וכן שפע של דגמי אופנועים וקטנועים חדשים שמגיעים ארצה.

    המכתב לעובדי מטרו שנשלח על-ידי גדי אבירם, מייסד ויו"ר מטרו מוטור:

    עובדים ועובדות יקרים,

    היום התפרסמה בתקשורת הכלכלית עסקת בעלי המניות בחברת מטרו, במסגרת העסקה רוכשת קבוצת קרסו את מלוא השליטה במטרו ממני ומחן. העסקה נרקמה בין בעלי המניות בחודשים האחרונים וכפופה לאישור הרשות לתחרות.

    מדובר בעסקה שבין שותפים, עסקה שנעשתה מתוך בחירה של כול הצדדים ומתוך תחושה שמדובר ב WIN WIN לכולם. ההודעה הזו אילכם אינה הודעת פרידה אלא הודעה שמטרתה לפזר את הערפל והשמועות הרבות שהתגלגלו בשבועות האחרונים.

    חשוב לי להדגיש שמטרו, חברה שמנוהלת על ידי צוות מנהלים מנוסה וסופר מקצועי שיחד אתכם מוביל את החברה כבר שנים רבות להיות מי שאנחנו, כול בעלי המניות , הרוכשים והמוכרים, סומכים עליכם ואני משוכנע שתמשיכו לנצח.

    את השנה התחלנו מעולה, עם חודש ינואר שיא, ועל זה כבר אמרתי, ויישאר גם אחרי…: התקרה של היום היא הרצפה של מחר.

    יש לי אמון מלא בכם בכולכם ובגילי שביחד נמשיך את המסורת.

    ושוב, זה ממש לא מכתב פרידה, אני נשאר כאן כיו"ר עד השלמת העסקה ואשאיר את כולכם בליבי עוד שנים רבות.

  • ב-MV אגוסטה חוזרים לעצמאות מלאה

    ב-MV אגוסטה חוזרים לעצמאות מלאה

    נקודת אור כלכלית קטנה לקבוצת פירר מוביליטי (קבוצת ק.ט.מ) ועסקה סיבובית מעניינת ל-MV אגוסטה, שחוזרת לעצמאות מלאה.

    קבוצת ק.ט.מ רכשה בשנת 2022 רבע ממניות חברת MV אגוסטה האיטלקית, כאשר לפני מספר חודשים נרכשו מניות נוספות לסך של 50.1% מהמניות, בהשקעה שהוערכה בכ-220 מיליון אירו. רכישת המניות נועדה בזמנו להכניס את פירר מוביליטי לשותפות אסטרטגית אשר תתבטא ברכש החלפים לחברה ומכירה דרך המפיצים המקומיים בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, והייתה חלק מתכנית ההתרחבות הגלובלית של הקונצרן – עוד כשחשבו שם שמצבם טוב.

    קבוצת פירר מוביליטי נמצאת בקשיים פיננסיים משמעותיים, כשמניית החברה בצלילה חופשית. בחברה החלו וממשיכים בפיטורי מאות עובדים, וזאת כחלק מתכנית הבראה בת 90 ימים שבמסגרתה אמורה הייתה הנהלת החברה לבצע ארגון מחדש לכל המבנה הארגוני של החברה – זאת, כזכור, בשל חובות לנושים בסך של מאות מיליוני אירו. ויתור עיקרי ראשון היה ההודעה על מכירת המניות המשותפות בחברת הבוטיק האיטלקית MV אגוסטה.

    כעת נמסר כי משפחת סרדרוב (Sardarov) המחזיקה את חברת 'Art of Mobility', הבעלים של MV אוגוסטה, רכשה בחזרה את המניות. סכום העסקה לא נמסר, אך ההערכות הן שהם רכשו בחזרה בסכום נמוך מזה ששילמו בק.ט.מ עבורם. המספרים של MV אגוסטה מראים כי שנת 2024 הסתיימה עם כ-4,000 אופנועים שנמכרו, גידול של לא פחות מאשר 116% משנת 2023. נכון לעכשיו המותג האיטלקי האקזוטי מופץ בעולם באמצעות 219 נקודות הפצה, כאשר עד לסוף השנה הנוכחית יהיו 270 מפיצים.

  • הונדה: מכירות של יותר מ-20 מיליון אופנועים ב-2024

    הונדה: מכירות של יותר מ-20 מיליון אופנועים ב-2024

    איזה פער: בהונדה לבדם אחראים על כ-40% מכלל המכירות העולמיות בשנת 2024 עם 20.2 מיליון אופנועים וקטנועים שיימסרו עד לתום שנת הכספים 2024.

    בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש על התחזקות המכירות של היצרניות האירופאיות (עם ההחרגה של שנת 2024 אצל ק.ט.מ), כאשר המספרים אצל ק.ט.מ, ב.מ.וו או דוקאטי נמדדים בהתאמה ב-380,000, 210,000 או 60,000 מסירות – וזה בשנות השיא.

    בהונדה מפרסמים את הערכת המכירות שלהם ביעד של תום שנת הכספים של 2024, אשר תסתיים ב-31 במרץ 2025. להערכתם יימכרו לא פחות מאשר 20.2 מיליון קטנועים ואופנועים ברחבי העולם, אשר אחראים על לא פחות מאשר 40% מהמכירות העולמיות. רוב המכירות מתרכזות בשוק האסייתי (הודו, אינדונזיה, תאילנד, ברזיל ווייטנאם) עם 85% שנמכרו שם, כלומר כ-17.1 מיליון, רובם ככולם קטנועים ואופנועים בנפחים נמוכים. 6% מתרכזים ביפן, אירופה וארצות הברית, שזה כולל כ-1.2 מיליון אופנועים וקטנועים.

    על-פי נתוני הונדה החברה מייצרת אופנועים וקטנועים ב-37 מפעלים המצויים ב-23 מדינות ברחבי העולם, כאשר רשת ההפצה הרשמית כוללת מעל ל-30,000 מפיצים ברחבי העולם. בהונדה טוענים שהם בדרכם לציין חצי מיליארד מסירות בכל הזמנים. להערכתם, יחצו בשנת 2030 את רף ה-60 מיליון מכירות, כולל בתחום החשמלי שם הם צופים 4 מיליון מסירות בתום העשור, ובתחום של האופנועים האוטומטים עם ה-E-Clutch – קלאץ' אלקטרוני-חשמלי ותיבת ה-DCT כפולת המצמדים.

    מצב המכירות בישראל, בתום שנת 2024, מראה כי הונדה מכרו 3,919 כלים (לעומת 3,781 בשנת 2023), כאשר ברישוי אפור נמכרו 51 כלים נוספים.

    אחד מרבי המכר בעולם (וגם אורי נמכר יפה): הונדה סופר קאב C125

    אחד המהנים: הונדה CBR600RR

    ואחד המהירים: הונדה CBR1000RR-R

     

     

  • נוסטלגיה: SWM RS300R

    נוסטלגיה: SWM RS300R

    למי שפספס את העשור הקודם: ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011. זה ברור עד כה?

    כאשר ק.ט.מ רכשה את מותג הוסקוורנה בשנת 2013 מב.מ.וו (שמצידה רכשה את האסקי בשנת 2007), זו האחרונה נשארה עם מפעל הוסקוורנה שבווארזה ועם הטכנולוגיה שפיתחה ושימשה אותה בדגמי הוסקוורנה של תקופת הגרמנים, אבל גם עם הטכנולוגיה של הוסקוורנה בתקופה האיטלקית. את הטכנולוגיה הגרמנית ב.מ.וו שמרה אצלה (את הזכויות למנוע ה-4 פעימות הקטן בנפחים 250 ו-310 סמ"ק היא מכרה לגאס גאס, לפני שק.ט.מ שמו את הידיים עליהם, וכיום ניתן למצוא את הטכנולוגיה הזאת ברייחו; עכשיו בטוח בלבלנו אתכם), אבל את המפעל והטכנולוגיה הישנה היא מכרה ליזם איטלקי בשם אמפליו מאצ'י. הוא, בסיוע כסף סיני, רכש מב.מ.וו את המפעל והטכנולוגיה הישנה וחיבר למפעל הוותיק את שם מותג העבר האיטלקי SWM – ר"ת Speedy Working Motors. בכך יצר חברה חדשה, שלמעשה מייצרת את אותם אופנועי הוסקוורנה ישנים אך גם במקביל מתיימרת לפתח דגמים חדשים והיא פעילה עד היום ונמכרת גם בישראל.

    תהיו מרוכזים: זה SWM RS300R
    תהיו מרוכזים: זה SWM RS300R

    ה-RS300R הוא הלכה למעשה הוסקוורנה TE310 שיוצר עד שנת 2011 עם מנוע ארבע פעימות שסיפק 38 כ"ס, לצד קירור נוזל ומערכת הזרקה של מיקוני. כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות יותר מאז ימי ההוסקוורנה, ה-RS הגיע עם צמד דודי פליטה במקום אחד בודד במקור. רוב רובו של ה-RS300R בנוי באופן זהה לחלוטין ל-TE310 של הוסקוורנה, כולל אותם ספקי המכלולים בדיוק, והוא בנוי מאותם חומרים ובאותן ספציפיקציות. זה כולל את השלדה, את המנוע על כל חלקיו, את הבולמים והמתלים, את הבלמים ועוד כמה חלקים מסביב. לטובת תמחור אטרקטיבי היו חלקים שהוחלפו לזולים יותר כוללים בין היתר את הכידון, שהוא לא ממותג, וכן את הפלסטיקה, שהייתה מסוג אחר.

    כשהוא הגיע לארץ בשנת 2016 לקחנו אותו לרכיבת מבחן וגיבשנו מסקנות:

    עלייה על ה-RS300R זרקה אותנו שנים אחורנית, עת רכבנו על ה-TE310, שכן זהו אותו האופנוע אחד לאחד, וגם מרגיש זהה.

    המנוע מגניב לגמרי, ועל אף שמדובר במנוע ישן – הוא לא נופל בביצועיו ממנועים מודרניים יותר. הוא זריז, הוא גמיש והוא חזק, ותגובת המצערת מצוינת. מאוד אהבנו את תחושת ה'מסטיק' שהוא מספק, כלומר בפתיחת גז אגרסיבית הוא לא מספק מכת כוח חזקה ששוברת את האחיזה, אלא מעט עדינה יותר שממעיטה את השימוש בקלאץ'. יחד עם זאת, בדיוק כמו ב-TE310, בסל"ד סרק הוא לא יציב, ואף כבה מדי פעם. כשמעלים במעט את הסל"ד התופעה נעלמת לחלוטין.

    וזה הוסקוורנה TE310 של 2009
    וזה הוסקוורנה TE310 של 2009

    למנוע הזה יש את כל הכוח הדרוש לרכיבת אנדורו מכל סוג, וכאמור מאוד אהבנו את התחושה שהוא מספק. חשוב לציין שוב שעל ה-RS300R שעליו רכבנו הותקנה מערכת פליטה חלופית, שעליה אנחנו ממליצים מאוד לרוכשי האופנוע מפני שמעבר להורדת המשקל (דוד פליטה בודד וקל לעומת צמד דודים כבדים), היא משחררת מהמנוע את הפוטנציאל שחבוי בו.

    אהבנו במיוחד את ההתנהגות הדינמית. הוא לא ארוך במיוחד, בטח שלא ארוך מאופנועי אנדורו מקבילים בסגמנט, אבל הוא מאוד יציב ומשרה שפע ביטחון לרוכב. בשילוב עם מערכת המתלים המצוינת מתקבל אחד הכלים היציבים לרכיבה, שדורס מכשולים בקלות ושומר על קו באופן מעורר השתאות. בתוך נחל מלא אבנים וסלעים, למשל, זהו אחד הכלים היציבים והסופגים שאנחנו מכירים. כוון את הגלגל הקדמי, פתח גז, וה-RS300R דורס.

    הבולמים מרגישים פרוגרסיביים למדי, עם מהלך התחלתי רך וסופג, שעוזר מאוד בספיגת מכשולים על הדרך, אולם בהמשך המהלך הם יודעים להתמודד גם עם כוחות גדולים, למשל מנחיתות של דרופים או קפיצות, ועדיין לשמור על הקו הנבחר, במיוחד אם חוזרים לגז מוקדם. על אף שהבולמים הללו הם לא 'המילה האחרונה' בתחום האנדורו, הם עושים עבודה מעולה. זה לא מפליא, שכן גם על דגמי הוסקוורנה האדומה הם עבדו מעולה, וזה היה תחום ההצטיינות של הוסקוורנה, בדיוק כמו פה.

    SWM
    SWM

    את סעיף הביצועים נסכם בכך שעל אף שמדובר באופנוע 'מיושן', שעל הנייר לא עומד בקו אחד עם חזית הטכנולוגיה של אופנועי האנדורו המודרניים, הוא לא נופל מהם במאום ומציע ביצועי מנוע, שלדה, מתלים והתנהגות ברמה גבוהה.

    קל מאוד להזיז אותו מצד לצד, למשל ברכיבת סינגלים מהירה, ולא פחות חשוב – המנוע משתף פעולה היטב עם רכיבה שכזו ומספק עקומת כוח ליניארית וחזקה. כשרוצים להרים את הגלגל הקדמי לפני מכשול, דאבל קלאץ' יעשה את זה גם בהילוך שלישי ואפילו רביעי, והקלאץ' ההידראולי מאוד נעים לשימוש. המתלים, כאמור, סופגים היטב ומספקים ביטחון רב, וכמעט ולא נתקלנו במצבים שבהם מכשול מזדמן גורם לחוסר יציבות שמאיים להעיף את האופנוע מהקו. מאוד מרשים.

    יחד עם זאת, ה-RS300R בהחלט מרגיש דור אחורנית. אם זה בעיצוב המיושן (אבל היפה מאוד לטעמנו), ואם זה בתחושה הכללית שהוא משדר. האם זה לא טוב? לא בהכרח, מפני שבשורה התחתונה הוא עובד, ואפילו עובד מצוין. וזה גורם לנו לשאול האם אנחנו צריכים את מרוץ החימוש המטורף של תחום האנדורו, שגורם לאופנועים להיות יותר ויותר חדים, יותר ויותר חדישים.

    הוסקוורנה
    הוסקוורנה

    איכות החלקים והגימור טובה למדי. אם זה המנוע והשלדה שמיוצרים על-ידי SWM, וכמובן חלקים מספקים חיצוניים כמו הבולמים של קאיאבה, הבלמים של ברמבו והקלאץ' ההידראולי של מגורה. הפלסטיקים מרגישים פחות איכותיים, וכך גם הכידון, שבאופנוע המבחן הוחלף ל'רנטל' (רכבנו במקביל גם על ה-RS500R עם הכידון המקורי).

    אפשר לחלק את הסעיף הזה לשניים. מבחינת ביצועים ויכולות אנדורו, ה-RS300R הוא אופנוע מצוין, שלא נופל ממתחריו המודרניים. יש לו מנוע מעולה (אם כי לא מושלם – בעיקר בסל"ד סרק), שמתאים מאוד לרכיבת פנאי של סופי שבוע, כמו שאר הכלים בנפח 300-400 סמ"ק, הוא מציע מערכת מתלים איכותית והתנהגות מעולה, וגם המשקל מרגיש נמוך יחסית. כלומר מבחינת ביצועים ה-RS300R בהחלט עומד כאופנוע אנדורו-פנאי מודרני לכל דבר ועניין.

    יחד עם זאת, ולא ניתן להתעלם מזה, הוא היה מיושן. אם זה בעיצוב של 5-6-7 שנים אחורנית, אם זה במערכת ההזרקה שמתקשה להחזיק סרק יציב, ואם זה באיכות הפלסטיקה.

    SWM
    SWM

    ה-RS300R מתאים בעיקר לרוכבי פנאי של סופי שבוע, שרוצים אופנוע אנדורו מקצועי אך יחד עם זאת ידידותי וקל לרכיבה, ומתקשים לשלם את המחירים של המתחרים המודרניים יותר – שמחירם בזמנו נע סביב בין 66 ל-70 אלף ש"ח, ואף יותר לדגמים המאובזרים.

    וכך מגיעים למחיר. ה-RS300R עלה בזמנו 48,545 ש"ח (כשבאיזשהו שלב הוא ירד גם ל-45 אלף ש"ח) ועוד קצת תמורת מערכת הפליטה של ARROW שהופיעה במבחן. כלומר ה-SWM הזה עלה כ-20 אלף ש"ח פחות מחוד החנית של אופנועי האנדורו בסגמנט – סכום לא מבוטל, במיוחד כשמדובר באופנוע פנאי לסופי שבוע.

    אין עוררין על כך שמקבלים פה פחות. למשל בעיצוב המיושן, בפלסטיקה הפחות איכותית מהמקובל בתחום, וגם הכידון המקורי בינוני למדי, אולם כשמסתכלים על הביצועים עצמם, נראה שיש פה עסקה מעולה למי שמחפש כלי פנאי לא יקר מדי. לדעתנו המקום של ה-SWM RS300R היה חשוב בזמנו בשוק האנדורו-פנאי, ומשך על הנייר רוכבים חדשים להיכנס לתחום ולרוכבים קיימים להשתדרג לאופנוע חדש בעל ביצועים טובים.

  • ק.ט.מ מציגה את ה-390 אדוונצ'ר R החדש ל-2025

    ק.ט.מ מציגה את ה-390 אדוונצ'ר R החדש ל-2025

    ה-390 אדוונצ'ר, הבייבי אדוונצ'ר המצליח של ק.ט.מ, מקבל דור חדש לשנת 2025 עם עיצוב חדש, מנוע מוגדל נפח וכוח, שלדה חדשה וקשיחה יותר ומסך TFT חדש. לצד גרסה בסיסית מוצגת לראשונה גרסה בכירה עם גלגלי "21 ו-"18 ועם בולמים איכותיים לטובת רכיבת שטח אגרסיבית יותר.

    עם הצגתו של ה-390 אדוונצ'ר משלימים בק.ט.מ את פלטפורמת משפחת ה-390 המורחבת והחדשה. האחרונה שהוצגה היתה גרסה דו-שימושית – 390 אנדורו R – שלקחה את הדור החדש לשטח בעקבות ה-390 דיוק וה-390SMC-R. הדור החדש כאן כולל את מנוע הסינגל בנפח 399 סמ"ק עם 45 כ"ס וכמעט 4 קג"מ. מיקום תיבת האוויר נמצא מעט גבוה יותר לעומת הדיוק, על-מנת לאפשר מרווח גחון גבוה יותר. יש מערכת פליטה שונה וקלה יותר, קלאץ' מחליק למניעת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית ואופציה לקוויקשיפטר. יש שני מצבי רכיבה – כביש ואנדורו.

    ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R - חדש ל-2025
    ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R – חדש ל-2025

    שלדת הפלדה החדשה שהוצגה בפלטפורמה נמצאת כאן כמובן, כשיש שלדת זנב פריקה מאלומיניום. מלפנים נמצא את אותה הקונפיגרציה כמו באנדורו: מזלג קדמי מסוג קארטרידג' פתוח של WP בקוטר 43 מ"מ, שכולל כיוון שיכוך כיווץ והחזרה ב-30 קליקים – כיוונים שיש גם לבולם ה-WP APEX מאחור (כאן עם 20 קליקים מקצה לקצה). בשני הצדדים יש מהלך גלגל של 230 מ"מ.

    בסיס הגלגלים עומד על 1,481 מ"מ, מרווח הגחון על 272 מ"מ, גובה המושב על 870 מ"מ והמשקל היבש על 165 ק"ג לפני מילוי 14 הליטר במיכל הדלק. חישוקי השפיצים במידות 21″ מלפנים ו-18″ וצמיגים במידות 90/90 ו-140/80 הנעולים עם צמיגי מיטאס אנדורו טריאל +E07. מערכת הבלימה מורכבת מדיסק קדמי יחיד בקוטר 320 מ"מ, קליפר רדיאלי של BYBRE ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ.

    מבחינת האלקטרוניקה, ה-390 אדוונצ'ר מגיע עם ABS להטיה ואפשרות למצב 'שטח' המנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי ובקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק. דרך מסך ה-TFT החדש בגודל 5″ עם קישורית לסלולר, ניתן גם לשלוט על מערכת ניהול המנוע. קוויקשיפטר יהיה אפשרי כאופציה בתשלום. מבחינת העיצוב – אדוונצ'ר-ראלי עם מסיכת החזית האגרסיבית בסגנון אופנועי הראלי, עם צמד פנסי LED האחד מעל השני ומשקף גדול מימדים.

    לצד הגרסה הבכירה תוצג גם גרסה בסיסית יותר עם חישוקי יצוקים בגודל "19 מלפנים ו-"17 מאחור, בולמים פשוטים יותר עם מהלך של 200 מ"מ  עם יכולות כיול בסיסיות ופחות אופציות ברשימת האלקטרוניקה.

    בייבי-אדוונצ'ר קרבי לשטח
    בייבי-אדוונצ'ר קרבי לשטח

    ה-390 אדוונצ'ר הוצג בשנת 2020 כתשובה של ק.ט.מ לקטגוריית הבייבי-אדוונצ'רים, שקמה מכלום לפני שנים ספורות והפכה לקטגוריה לוהטת במיוחד. על בסיס הפלטפורמה של ה-390 דיוק המוצלח בנו בק.ט.מ בייבי-אדוונצ'ר מצוין שהביא הרבה ערך מוסף לקטגוריה. המנוע היה גם אז הסינגל המוכר מה-390 דיוק, שהפיק 44 כ"ס ומגיע עם מצערת חשמלית וקלאץ' מחליק כסטנדרט, ועם אופציה לקוויקשיפטר. עם המנוע יש שלדת מסבך משולשי הפלדה הקשיחה, כששלדת הזנב ייעודית לדגם וניתנת לפירוק. מערכת הבולמים כוללת מזלג הפוך של WP בקוטר 43 מדגם APEX עם כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, ומאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של WP המתכוונן לעומס קפיץ ושיכוך החזרה. לשנת 2022 היו עדכונים שכללו הוספת מצב 'שטח' למערכת ניהול המנוע, אשר תאפשר לבקרת האחיזה יותר חופש להחלקה בתנאי שטח, כאשר בק.ט.מ מציינים שהמצב יישאר מקובע גם בעת דימום המנוע (ולא יתאפס ויחזור למצב 'כביש'). עוד חידוש היה חישוקים יצוקים חדשים – "19 ו-"17 – עם חמישה חישורים במקום שישה בדגם הקודם. אלו אמורים להעניק חוזק נוסף לחישוקים, בעיקר בתנאי שטח.

    הק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R החדש צפוי להגיע לקראת המחצית השנייה של שנת 2025. המחיר טרם נקבע, אולם להערכתנו הוא יהיה דומה לדור היוצא, שעלה כ-45 אלף ש"ח לגרסה עם חישוקי השפיצים.

    665370_MY25-KTM-390-Adventure-X-EU-White-45-right_EUROPE _ GLOBAL

    665371_MY25-KTM-390-Adventure-X-EU-White-90-left_EUROPE _ GLOBAL

    665174_MY25-KTM-390-Adventure-R-90-right-stripped_04_STUDIO_EUROPE _ GLOBAL

    647091_MY25 KTM 390 ADVENTURE R_KTM 390 ADVENTURE range

    647097_MY25 KTM 390 ADVENTURE R_02_STATIC_KTM 390 ADVENTURE range

     

    647169_MY25 KTM 390 ADVENTURE R_KTM 390 ADVENTURE range

    647210_MY25 KTM 390 ADVENTURE R_KTM 390 ADVENTURE range

     

  • לכביש בלבד: הארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 ST

    לכביש בלבד: הארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 ST

    גרסת ה-ST החדשה לשנת 2025 של הארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 מיועדת למי שרוצה לרכוב רק בכביש, ומגיעה עם חישוקי 17″ ובולמים מכניים עם מהלך גלגל קצר יותר.

    גרסת הספיישל של ההארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 הוצגה בשנת 2021 (מבחן מלא – כאן) ונכנסה ישירות אל קטגוריית האדוונצ'ר פרימיום. לפאן אמריקה מנוע וי-טווין בנפח 1,252 סמ"ק, עם תזמון שסתומים משתנה, המפיק 150 כ"ס ו-13 קג"מ – מותאם לתקנות יורו 5+ העדכניות. לצד גרסה בסיסית יותר עם בולמים מכניים, גרסת הספיישל הבכירה מגיעה עם מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של שוואה הכוללת מזלג הפוך בקוטר 47 מ"מ עם מהלכי גלגל זהים מלפנים ומאחור של 191 מ"מ, וכן מערכת אופציונלית המנמיכה ב-5.8 ס"מ את האופנוע בעמידה לטובת הורדת מרכז הכובד והנחת הרגליים ביתר בטחון. החישוקים במידות אופייניות לקטגורייה – 19″ מלפנים ו-17″ מאחור – לטובת יכולת שבילים בסיסית.

    הארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 ST שנת 2025
    הארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 ST שנת 2025

    לשנת 2025 מציגים בהארלי גרסה חדשה, שנקראת ST. ההבדלים העיקריים הם בחישוקי 17″, שסוגרים את הגולל על הירידה לשבילים, מהלך גלגל של 140 מ"מ מלפנים ו-130 מ"מ מאחור עם צמיגי מישלין Scorcher ספורט במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. ממערכת ניהול המנוע יורדת האופציה של שטח ושטח פלוס, ויש קוויקשיפטר – שהיה מאוד חסר בגרסה הבכירה שבחנו בישראל.

    מעבר לכך רשימת האלקטרוניקה זהה למה שהכרנו וכוללת ABS להטיה, בקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק, בקרת שיוט, מסך TFT בגודל 6.8″ שמתחבר לסלולר, מערכת עזר בעצירה בשיפוע, חיישני לחץ אוויר, תאורת LED עוקבת פנייה, מיגוני צד, ידיות מחוממות, משכך היגוי ורגלית אמצע.

    מחירה של גרסת ה-ST החדשה טרם נקבע בישראל.

    MY25 Key Features RA1250ST

    MY25 Key Features RA1250ST

    MY25 Key Features RA1250ST

    Harley-Davidson-Pan-America-1250-ST-06

  • אינדיאן מציגה צ'יף RT ומנוע 1,834 סמ"ק חדשים

    אינדיאן מציגה צ'יף RT ומנוע 1,834 סמ"ק חדשים

    באינדיאן מתחדשים לשנת 2025 עם הרחבת משפחת הצ'יף בגרסת ספורט צ'יף RT חדשה וגרסת דארק הורס מושחרת לסופר צ'יף. בנוסף, גם מנוע PowerPlus 112 חדש – וי-טווין מקורר נוזל ובנפח של 1,834 סמ"ק – שיתחבר לגרסאות הצ'יפטיין והרואדמאסטר.

    בשנה שעברה הציגו באינדיאן את גרסת הספורט – גרסה חדשה לצ'יף המוכר עם ניחוח ספורטיבי – הכוללת בולמי קאיאבה איכותיים יותר, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים של ברמבו, וצמד בולמי פוקס מתכווננים מאחור. גובה המושב עלה במעט, וזווית ההטיה גדלה ל-29.5°. נעשו שינויים קלים בשלדה שנועדו לשפר את ההתנהגות, ובסיס הגלגלים צמח ל-1,640 מ"מ. המשקל היבש עומד על 302 ק"ג, כאשר מבחינה עיצובית החזית קיבלה חיפוי ומשקף כהה והמושב היחיד קיבל תמיכה לגב התחתון, לצד כידון חדש וגבוה יותר. המנוע מסוג וי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) המפיק 88 כ"ס ו-16.5 קג"מ, עם שלושה מצבי רכיבה. גרסה זו הגיעה לישראל ותומחרה ב-160 אלף ש"ח לפני התאמה אישית.

    כעת מציגים באינדיאן גרסה משודרגת ומאובזרת עם הסיומת RT. ההבדלים מתחילים עם צמד מזוודות צד קשיחות וננעלות בנפח כולל של 37 ליטר, יש מושב כפול חדש, כידון שונה שממוקם קדימה וגבוה יותר ומשקף שונה. חישוקי ה-19″ מלפנים ו-16″ מאחור מגיעים נעולים בצמיגי מצלר Cruisetec השונים מהפירלים שיש בגרסה המוכרת. כאופציה יש רמקול בלוטות' חדש הממוקם בין מגביהי הכידון.

    בשנת 2021 – לציון 100 שנים של האינדיאן צ'יף – הציגה אינדיאן שלושה דגמים חדשים ושונים: דארק הורס, צ'יף בובר דארק הורס וסופר צ'יף לימיטד בהמשך הצטרפה גרסת הספורט וכעת, כאמור, הספורט צ'יף RT. לשנת 2025 הסופר צ'יף מקבל את גם גרסת דארק הורס מושחרת מקצה לקצה, שמצטרפת ללימיטד.

    עוד חדש לשנת 2025 הוא מנוע פאוורפלוס 112 (PowerPlus 112) חדש שנוסה בהצלחה בעונה הקודמת של 'King of the Baggers' ומצטרף ל-108 הקיים. האחרון הוא וי-טווין מקורר נוזל בנפח 1,769 סמ"ק, עם 122 כ"ס ב-5,500 סל"ד ולא פחות מ-18.1 קג"מ ב-3,800 סל"ד. בין הצילינדרים יש זווית של 60°, ומערכת התזמון מורכבת מגל-זיזים עילי וארבעה שסתומים לצילינדר. לגרסת ה-112 החדשה נפח של 1,834 סמ"ק, 126 כ"ס ו-18.5 קג"מ, שמאפשרים גם סל"ד סופי גבוה יותר, אם-כי באינדיאן לא סיפקו נתונים על סיבובי המנוע אלא רק הצהרה.

    המנוע יתווסף כגרסה נוספת לדגמי הצ'יפטיין והרואדמאסטר. גרסאות אלו יקבלו גם פיירינג קדמי חדש עם פנס LED חדש. לטובת הרוכב יתווספו אביזרי אלקטרוניקה כדוגמת סיוע בלימה בעלייה, מערכת בלימה משולבת, התרעת שטחים מתים המשוקפת במראות, התרעת רכבים מתקרבים מאחור. אין מערכת רדאר קדמית בשלב זה. נמשיך לקבל מערכת ניהול המנוע המספקת שלושה מצבי רכיבה לבחירת הרוכב, וכן סיוע למצמד. יש יחידת IMU של בוש, שכוללת ABS להטיה ובקרת אחיזה בקו ישר ולפניות. השליטה והבקרה דרך מסך TFT בגודל 7″ שעושה הכל ומתחבר לטלפון עם אפליקציית אינדיאן RideCommand. יש בקרת שיוט ומפתח קירבה. התוספת עבור המנוע החדש בארצות הברית מוערכת ב-3,000$ לעומת גרסאות ה-108.

  • טריומף מציגה: ספיד טריפל 1200RS חדש ל-2025

    טריומף מציגה: ספיד טריפל 1200RS חדש ל-2025

    הספיד טריפל RS, הסופר נייקד הגדול של טריומף שהוצג בשנת 2021, מקבל רענון אמצע חיים מסיבי שמוסיף לו עוד כוח ועוד אלקטרוניקה.

    טריומף ספיד טריפל 1200RS דגם 2025
    טריומף ספיד טריפל 1200RS דגם 2025

    לשנת 2005 הוצג הספיד טריפל 1050 הראשון – ממשיך דרכו של החוליגן, שסימן ההיכר הגדול שלו היה צמד הפנסים העגולים והגדולים בחזית האופנוע. הוא כבר לא היה אופנוע ספורט עירום, אלא סטריטפייטר ייעודי שתוכנן מאפס.

    לפני 4 שנים החליטו בטריומף להתמודד בצורה רצינית יותר מול הנייקדים האירופאים ולקחו את הספיד טריפל 1050 החביב להרחבת שרירים ואלקטרוניקה. מנוע הטריפל צמח אז בנפחו ל-1,160 סמ"ק, שתרמו להגדלת ההספק בכ-30 כ"ס לעומת המנוע הקודם. ההספק המוצהר עמד על 180 כ"ס ב-10,750 סל"ד, ונתון המומנט צמח גם הוא ל-12.5 קג"מ ב-9,000 סל"ד. לשנת 2025, במסגרת הצורך לעמוד בתקנות יורו 5+ החונקות יותר, הגדילו בטריומף את ההספק ל-183 כ"ס באותו הסל"ד ואת המומנט ל-13 קג"מ ב-8,750 סל"ד. כלומר מעט יותר כוח ומעט יותר שימושיות על כביש ציבורי, כשבטריומף מדברים על תגובת מצערת חדה יותר ואופי אספקת כוח חלק יותר. מערכת הפליטה חדשה לשנת 2025.

    השלדה החדשה ל-2021 נשארה זהה, כאשר הבולמים המכאנו-הידראוליים פינו את מקומם למערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס מדגם SMART EC 3.0 עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ. זוהי מערכת הבולמים האיכותית ביותר שיש כיום לאוהלינס בייצור סדרתי, כאשר היא מאפשרת לכייל בצורה חשמלית ולשנות את השיכוכים תוך כדי רכיבה או לאפשר כיול אוטומטי לפי מצב התאוצה, הבלימה וההטיה, וזה בעזרת ממשק ה-OBTi (ר"ת Objective Based Tuning Interface). בנוסף, אפשר לשנות את רמת השיכוך בלחיצת כפתור ולהפוך את האופנוע לרך וסופג יותר או לספורטיבי וקשיח יותר.

    OE_SpeedTriple1200RS_MY25_00274_JP

    הבלמים הקדמיים כוללים קליפרים מסוג מונובלוק של ברמבו Stylema, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים ויחיד בקוטר 220 מ"מ. לפי טריומף, הדור החדש מעט רחב וגבוה יותר לעומת קודמו, וזה נועד לשפר את יכולת הכביש והמסלול. המשקל המלא עומד על 199 ק"ג, אחד יותר. על חישוקי ה-17″ יש צמיגי פירלי דיאבלו סופרקורסה SP V3 במידות 120/70 מלפנים ו-190/55 מאחור.

    לשנת 2025 יש עיצוב מרוענן – שלנו נראה די אותו הדבר – עם פנסי ה-LED הכועסים מלפנים. כצפוי יש את כל מה שנדרש מבחינת האלקטרוניקה, כולל מערכת בקרת ווילי חדשה בעלת 4 מצבים. מסך TFT בגודל 5″ עם ממשק לסלולר, חמישה מצבי רכיבה (כולל אחד אישי), בקרת בלימה, בקרת החלקה לפני פנייה (רק למסלול), יחידת מדידה אינרצילית (IMU) מהדור האחרון של קוטיננטל MIB Evo המספקת מידע לכל הבקרות, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט ומפתח קרבה השולט גם על פתח מיכל הדלק ומנעול הכידון.

    לשנת 2025 הטריומף ספיד טריפל 1200RS נושא את דגל אופנועי הספורט הגדולים לבדו, אחרי שככל הנראה אחיו הקפה רייסר, עם פיירינג קדמי וקליפ-אונים – הספיד טריפל 1200RR – לא ימשיך. הסופר נייקד יגיע לשווקים באירופה במחצית השנייה של השנה, כאשר מועד הגעה ומחיר בישראל טרם נמסרו.