ב.מ.וו לא משתוללת במילאנו. רק לפני כמה ימים חשפה החברה את ה-G 310 R – נייקד חדש וזול על פלטפורמה חדשה שתניב מספר דגמים בעתיד (להערכתנו כבר בקרוב נראה גרסת GS דו"שית ולאחר מכן גרסה ספורטיבית שתיקרא S או RR), ויומיים לפני פתיחת התערוכה דלף לרשת סרטון רשמי של ה-R nine T בגרסת סקרמבלר. כעת חושפת החברה באופן רשמי את הסקרמבלר (תמונות בגלריה), שלפי המפרט הטכני עשוי להיות זול יותר מה-R nine T המקורי (חישוקים יצוקים, מזלג קונבנציונלי במקום ההפוך, מיכל דלק מפלדה במקום אלומיניום), וכמובן עם אינספור אפשרויות קסטומיזציה. אגב, ייתכן שבעתיד נראה גרסאות נוספות של ה-R nine T, ולא מן הנמנע שיהיו אלו גרסאות רטרו נוספות, למשל גרסאות GS ו-S כהומאג' לדגמי ה-R90 של שנות ה-80.
R nine T סקרמבלר
פרט לאלו חושפת ב.מ.וו את צמד ה-F700GS ו-F800GS המחודשים. אין בהם שינויים מכאניים, אולם יש מתיחת פנים קלה, בעיקר בפאנלים המכסים את מיכל הדלק, אבל גם בכמה מקומות נוספים. העניין העיקרי השנה בצמד ה-GS-ים הוא האפשרות לסכמות צביעה מעניינות שנקראות סטייל 1 וסטייל 2, ומגיעות בין היתר בצביעות שונות לשלדה, לקפיץ הבולם האחורי, למושב, וכמובן לפלסטיקה.
עולם האופנועים משתגע, ואנחנו מקבלים הפתעות מכיוונים בלתי צפויים (למרות שבמקרה הזה של קוואסאקי זו הפתעה צפויה). קוואסאקי חושפת היום במילאנו קטנוע 125 סמ"ק. כן, קראתם נכון – קוואסאקי, קטנוע 125 סמ"ק.
זו לא הפתעה משום ששיתוף הפעולה של קוואסאקי עם קימקו כבר נשא פרי אחד – ה-J300, שהוא בעצם קימקו דאונטאון מעוצב ברוח קוואסאקי, וכעת על אותו שיתוף פעולה קוואסאקי חושפת את ה-J125 – שהוא קימקו דאונטאון עם עיצוב ברוח הספורטיבית של קוואסאקי. ה-J125 יגיע עם אבזור סטנדרטי בסגמנט, וכן עם אופציה למערכת ABS. בקרוב במטרו.
הונדה אמנם לא חושפת במילאנו דגמים חדשים, אבל היא מציגה את דגמי 2016 של סדרות ה-CB500 וה-NC750, שזכו למתיחות פנים ושדרוגים כאלה ואחרים. בנוסף הציגה החברה את הגרסה הסדרתית של האפריקה טווין החדש.
סדרת ה-CB500 הפופולרית בקרב בעלי רישיון A1 (באירופה A2) מקבלת עדכונים בכל שלושת הדגמים. ה-CBR500R הספורטיבי מקבל עיצוב חדש וקרבי יותר, אבל גם במכאניקה יש שיפורים עם פרונט שניתן לכוונון. פרט לכך יש מיכל דלק גדול יותר, פנסי LED ומערכת פליטה חדשה.
16YM CBR500R
ה-CB500F העירום מקבל בעיקר מתיחת פנים עיצובית, והשנה הוא חד יותר, אבל גם את השינויים שקיבל אחיו הספורטיבי כמו פרונט עם כיוון עומס קפיץ, מנוף בלם מתכוונן, מיכל דלק מוגדל, פנסי LED ומערכת פליטה חדשה.
16YM CB500F
ה-CB500X מקבל גם הוא את כל השינויים של צמד אחיו, ובנוסף הוא מקבל גם משקף רוח גדול ויעיל יותר.
16YM CB500X
דגמי ה-NC750 ובראשם ה-NC750X הפופולארי, מקבלים השנה גם הם מתיחת פנים עיצובית, פנסי LED, שיכוך חדש לבולמים, לוח שעונים חדש ותא מטען גדול יותר לגרסת ה-X. בנוסף, כמו שכבר כתבנו, תיבת ההילוכים הרובוטית-אוטומטית DCT מקבלת השנה מצב S עם 3 רמות, בנוסף לשיפור התוכנה במצבים האוטומטי והידני. ה-X מקבל גם שינויים במערכת הפליטה שאמורים לתת סאונד נעים יותר מבעבר.
שני האחים הנוספים שבמשפחה – ה-NC750S והאינטגרה – לא מגיעים ארצה, אולם הם זוכים לשינויים דומים לזה שקיבל ה-X.
סוזוקי חושפת במילאנו שני דגמים, כשהיא מנסה לחזור לעניינים, לפנות לקהל רחב מצד אחד ולחזור לחוד החנית מצד שני. שני הדגמים הם SV650 חדש ומודרני, וכמו שחשבנו – GSX-R1000 חדש לגמרי בגרסת אבטיפוס.
פרט לצמד הדגמים הציגו בסוזוקי את נבחרת המוטוקרוס שלהם לאליפות העולם, עם סטפן אברטס כראש הקבוצה. אברטס עזב את ק.ט.מ והגיע לסוזוקי, מה שמעיד על הכוונות הרציניות של סוזוקי בתחום.
ה-SV650 החדש עדיין עושה שימוש במנוע הווי-טווין ששוכן בויסטרום 650 מהדור האחרון, אולם האופנוע כולו עבר מתיחת פנים רצינית והותאם לרוח התקופה. ה-SV650 המחודש מקבל עיצוב מודרני, שמזכיר במעט את הגלדיוס, וכן מערכת ABS כסטנדרט. כנייקד בינוני הוא ישמש כאופנוע כניסה, ומחירו צפוי להיות בהתאם.
SV650 2016
הכלי השני, ששמועות עליו רצות זה זמן רב, הוא ה-GSX-R1000. לשנת 2016 בסוזוקי מחדשים את הג'יקסר 1000 ולמעשה בונים אותו מחדש, לא על בסיס הדגם היוצא אלא מדף חלק. יש מנוע חדש בנפח 999 סמ"ק, שלדת אלומיניום חדשה לגמרי, בולמים חדשים (שוואה BFF מלפנים, שוואה BFRC מאחור), וגם שאר מכלולי השלדה חדשים. גם בתחום האלקטרוניקה הוא מיישר קו עם חזית הטכנולוגיה של הסופרבייקס המודרניים, ומציע את כל האלקטרוניקה המודרנית – מצערות חשמליות עם 3 מצבי ניהול מנוע, ABS למרוצים, בקרת החלקה עם 10 מצבים, קוויקשיפטר ובקרת זינוק.
הג'יקסר 1000 הוצג כעת כדגם אבטיפוס, והוא מתוכנן להגיע לייצור סדרתי רק בשנה הבאה.
אחרי דוקאטי, ימאהה הייתה היצרנית השנייה להציג את דגמיה החדשים בתערוכת מילאנו. 2 דגמים ציפינו שיהיו מוצגים – ה-MT-03 הקטן וה-XSR900 הבנוי על פלטפורמת ה-MT-09, אבל את הפצצה קיבלנו דווקא מכיוון לא צפוי – ימאהה חשפו את ה-MT-10 – נייקד-סטריטפייטר הבנוי על בסיס ה-YZF-R1.
MT-10
ה-MT-10 הוא כלי שבהחלט לא ציפינו לבואו. על בסיס ה-YZF-R1 ימאהה בונה סטריטפייטר קרבי שמרחיב את משפחת ה-MT מ-125 סמ"ק, דרך 300, 700, 900 ועכשיו גם 1,000 סמ"ק.
הוא בנוי כאמור על בסיס ה-R1 מהדור החדש, כולל השלדה, המנוע והבולמים, ונעשו שינויים על מנת להתאים את המכלולים לקונספט החדש. כך למשל המנוע קיבל שינויים שהורידו מההספק הסופי לכ-170 כ"ס, אבל עיבו את רצועת המומנט. יש גם מערכת ניהול מנוע חדשה עם 3 מצבים. השלדה כמעט זהה לזו של ה-R1, והבולמים קיבלו סט-אפ חדש שמתאים יותר לסטריטפייטר. ה-MT-10 מגיע עם מצערות חשמליות, בקרת החלקה עם 3 מצבים, קלאץ' מחליק, בקרת שיוט, ואופציה לקוויקשיפטר.
לא ניתן להתעלם מהעיצוב המוחצן והחד, ונראה שבימאהה הלכו עד הסוף. זול הוא בטח לא יהיה, כך שהוא חורג מעט מהקונספט של משפחת ה-MT, אבל הוא על פניו נראה שהוא בהחלט מתמודד ראוי לב.מ.וו S1000R, לאפריליה טואונו, לק.ט.מ סופרדיוק 1290 ולשאר הסטריטפייטרים הקרביים שבדרך כלל לא מגיעים מיפן. ה-MT-10 יצא לשווקים במאי 2016, אז גם נדע את מחירו.
MT-10 – סטריטפייטר על בסיס ה-R1
MT-03
ה-MT-03 היה צפוי כאמור. נייקד על בסיס ה-R3, שנכנס בדיוק למשבצת המתאימה שמשלימה את משפחת ה-MT, ככלי שמתאים למוגבלי רישיון A1 (באירופה A2), במקביל ל-MT-07 בגרסה המוגבלת. הפלטפורמה המכאנית זהה כאמור ל-YZF-R3, ותחילת השיווק באירופה בפברואר 2016.
MT-03 – הוא ה-MT שבנוי על פלטפורמת ה-R3
XSR900
גם ה-XSR900 היה צפוי, וקיבלנו עליו יותר מטיזר אחד בחודש האחרון. את ה-XSR700 השיקו בימאהה בחודש שעבר, וכבר אז שחררו רמזים על ה-XSR900. בקצרה נספר שבדיוק כמו ה-XSR700 שבנוי על פלטפורמת ה-MT-07, כך ה-XSR900 בנוי על הפלטפורמה של ה-MT-09, כשרק חלקי הגוף הוחלפו ועוצבו מחדש כדי ליצור אופנוע במראה רקטו-קלאסי, אבל עם מכלולים והתנהגות סופר-מודרניים. גם ה-XSR900 הוא חלק מסדרת Faster Sons של ימאהה, שנכון להיום מציעה מגוון רחב מאוד של דגמי רטרו, או כמו שקוראים לזה בימאהה – Sport-Heritage.
זהו הכלי השלישי במשפחת ה-MT-09 (אחרי ה-MT-09 והטרייסר), וגם הוא צפוי להגיע לשווקים האירופאיים סביב פברואר 2016. יש לנו תחושה שבזמן הקרוב נראה דגמים נוספים על הפלטפורמה הזו.
תערוכת מילאנו נפתחה הערב (ב') במסיבת העיתונאים המסורתית של דוקאטי, שבה הציג קלאודיו דומיניקלי, מנכ"ל דוקאטי, לא פחות מ-7 דגמים חדשים. חלקם צפויים, כמו למשל הפניגאלה 959, וחלקם מפתיעים למדי כמו הדיאבל והסקרמבר החדש. שאר הכלים הם גרסאות לדגמים קיימים, כמו צמד הגרסאות של המולטיסטראדה – פייקס פיק ואנדורו, וכן היפרמוטארד 939. חשיפת הדגמים החדשים מגיעה בתקופת שיא של דוקאטי, בשנה שבה מכרה למעלה מ-50 אלף יחידות ברחבי העולם.
אקס-דיאבל ואקס-דיאבל S
ה-XDiavel הוא גרסה חדשה של הדיאבל שמשלבת, על פי דוקאטי, טוב יותר בין עולם הקרוזרים לבין עולם הביצועים של דוקאטי. האקס-דיאבל מקבל את מנוע הטסטהסטרטה DVT בעל תזמון השסתומים המשתנה שהגיע מהמולטיסטראדה DVT, כשכאן הוא מפיק 156 כ"ס. בדוקאטי מציינים את שלושת המספרים 5,000-60-40, המציינים 5,000 סל"ד – הסל"ד שבו מתקבל שיא המומנט באקס-דיאבל (13.1 קג"מ), מה שאומר מנוע גמיש, 60 – כמספר האפשרויות לכיוון הארגונומיה בדיאבל החדש, ו-40, שהם 40 מעלות – זווית ההטיה המקסימלית של הדיאבל החדש.
פרט למנוע החדש האקס-דיאבל מקבל ערימות של אלקטרוניקה – בקרת החלקה מלאה, ABS הפועל גם בפניות, בקרת שיוט, בקרת ווילי, וכמובן כמה מצבי רכיבה. המראה לדעתנו משדרג את הדיאבל, והאקס-דיאבל נראה מצוין. לראשונה בדוקאטי, ההינע הסופי של האקס-דיאבל יתבצע על ידי רצועת הינע ולא על ידי שרשרת. גרסת ה-S, כרגיל, מקבלת שיפורים כמו בולמים איכותיים יותר וחלקי קרבון רבים.
דוקאטי אקס-דיאבל בגרסת S
מולטיסטראדה אנדורו ופייקס פיק
הגרסה הזו של המולטיסטראדה היא אולי החשובה מכל הדגמים החדשים, שכן המולטי החדש מרחיב את הסקאלה של המולטיסטראדה ופונה ישירות לב.מ.וו R1200GS ולק.ט.מ אדוונצ'ר 1190. אחרי 3 דורות של גלגלי "17 ספורטיביים, האנדורו מגיע עם צמיגי "19 ו-"17 במידות אדוונצ'ר ועם חישוקי שפיצים, מה שאומר יכולות שטח לא רק על הנייר אלא אדוונצ'ר אמיתי.
פרט למידות הגלגלים המולטיסטראדה אנדורו מקבל גם מיכל דלק בנפח 30 ליטרים, וכן אינסוף אלקטרוניקה – ABS לפניות, מערכת תאורה לפניות, בקרת החלקה, בקרת ווילי,, ואת מערכת המתלים הסמי-אקטיביים של זקס.
פרט לאנדורו הסופר חשוב יש השנה שוב את גרסת הפייקס פיק הקרבית לאספלט, שמציעה מספר תוספות ספורטיביות שהופכות את המולטי לקרבי במיוחד.
מולטיסטראדה אנדורו עם גלגלי "19 ו-"17
סקרמבלר Sixty2 ופלאט טראק
הסיקסטי2 הוא גם אופנוע חשוב לדוקאטי, ואפשר לומר שהוא הגיע בהפתעה. העניין הגדול בסיקסטי2, ששמו נגזר משנת 1962, הוא הנפח – 399 סמ"ק במנוע וי-טווין. הסיקסטי2 הוא למעשה גרסה מוקטנת ורזה של הסקרמבלר, ומחירו צפוי להיות בהתאם. כרטיס כניסה לעולם הסקרמבלרים אם תרצו, כשהוא מגיע עם ABS כסטנדרט.
גרסה נוספת של הסקרמבלר 800 שמוצגת היום היא הפלאט טראק – גרסה שמבוססת על האייקון ומציעה מספר תוספות עיצוביות.
סקרמבלר סיקסטי2 – מנוע 400 סמ"ק
פניגאלה 959
הפניגאלה 899 מקבל כצפוי הגדלת נפח, מתיחת פנים ועוד כמה שיפורים. נפח המנוע גדל ל-955 סמ"ק, וההספק בהתאם – 157 כ"ס ב-10,500 סל"ד. כמובן שגם על הפניגאלה 959 בדוקאטי מרעיפים אלקטרוניקה: יש מערכת ABS משולשת ספורטיבית, בקרת החלקה, 3 מצבי ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, קוויקשיפטר ובקרת בלימת מנוע. העיצוב נאמן למשפחת הפניגאלה, אבל מקבל מתיחת פנים שהופכת אותו למודרני יותר. המחיר מן הסתם צפוי לעלות ביחס ל-899 היוצא.
פניגאלה 959
היפרמוטארד 939
גם שלושת דגמי ההיפרמוטארד – ההיפרמוטארד, היפרמוטארד SP הקרבי והיפרסטראדה התיורי, מקבלים הגדלת נפח ומתיחת פנים, ומתקדמים עוד שלב באבולוציה שלהם. המנוע הוא הטסטהסטרטה 11 מעלות, שנפחו גדל ל-937 סמ"ק וההספק עולה בהתאם ל-113 כ"ס. גם המומנט מתעבה, ולפי דוקאטי מטפס ב-10%. כמו כל דגמי דוקאטי החדשים, גם ההיפרמוטארד החדשים עומדים בתקן יורו 4 המחמיר. גם דגמי ההיפרמוטארד וההיפרסטראדה מקבלים שפע אלקטרוניקה – מ-ABS מודרני עם 3 מצבים, דרך בקרת החלקה עם 8 מצבים ועד 3 מצבי ניהול מנוע.
נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 90 מעלות, 749.9 סמ"ק, 95 כ"ס, 8.25 קג"מ, 6 הילוכים, מצמד הידראולי, גובה מושב 810 מ"מ, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
אפריליה שיבר 750
מה זה?
השיבר הוא דגם ותיק של אפריליה והוא אפילו הגיע ארצה ב-2010, אבל כעת, עם ההתמקדות של היבואנית עופר-אבניר בשוק הנייקדים, הוא מיובא ארצה מחדש במחיר אטרקטיבי מבעבר. השיבר בנוי על הפלטפורמה של הדורסודורו 750 – אותה השלדה, אותו המנוע, אותם הגלגלים והבלמים, וגם הבולמים דומים מאוד (מהלך ארוך יותר בדורסודורו וגאומטריה מעט שונה). רק עבודת הגוף שונה – זה נייקד וזה היפרמוטו.
בשנת 2015 השיבר זכה למתיחת פנים. העיצוב עודן ועודכן, הבולמים עודכנו, ונוספה מערכת ABS כסטנדרט. מאז הדגם לא השתנה למעט גרסאות צביעה, וזה הדגם שמגיע עכשיו ארצה לסיבוב שני.
בבסיס האופנוע מנוע וי-טווין 750 סמ"ק גמיש וחזק, עם מערכת הזרקת דלק מודרנית בעלת מצערת חשמלית ו-3 מצבי ניהול מנוע – ספורט, תיור וגשם. השיבר מציע עיצוב נאה, מיגון רוח פצפון, נוחות גבוהה יחסית לנייקד והתנהגות כביש טובה ומהנה עם מגבלה אחת – הבולמים.
בנוי על בסיס הדורסודורו 750
ביצועים
השיבר מציע חבילת ביצועים טובה למדי, עם כמה מגבלות. המנוע גמיש מאוד ביחס לנפח, ובאופן כללי אנחנו מתחברים לאופי הווי-טוויני הספורטיבי שלו. יש מומנט זמין כבר מסל"ד נמוך, והוא אמנם לא סופר-זריז, גם לא במצב ספורט, אבל הוא מספק משיכה ותאוצה נאות עם אופי ספורטיבי. ההספק אמנם מוגבל ל-95 כ"ס, אבל בשום שלב לא באמת היה חסר כוח, גם ב-200 קמ"ש פלוס. את זמננו חילקנו בין התגובות הנעימות של מצב התיור לבין התגובות החדות של מצב הספורט, שלעתים היו חדות מדי וחייבו ריכוך של פתיחת מצערת בעזרת שימוש במצמד ההידראולי המצוין.
ההתנהגות הדינמית טובה יחסית. הוא מאוד מהנה בכבישים מפותלים ונותן תחושת ביטחון של אחיזה ויציבות. יחד עם זאת, זה לא אופנוע 'תלת-ממדי' כמו MT-09 או MT-07, והוא אוהב להיות צמוד ומהודק על שני הגלגלים לקרקע. אפשר לסחוט ממנו רכיבה ספורטיבית בקצבים יפים מאוד, אבל אז יבואו לידי ביטוי הבולמים עם ההידראוליקה הפשוטה יחסית, שהם צוואר הבקבוק הספורטיבי של האופנוע הזה. למנוע, לשלדה, לגלגלים, לצמיגים (דאנלופ קואליפייר) ולבלמים יש עוד הרבה לתת. הבלמים, אגב, מעולים, ומגובים במערכת ABS איכותית שלא ממהרת להתערב, גם לא באחורי, ועם מספיק רגש מאפשרת גם רולינג סטופי.
התנהגות מצוינת
איך זה מרגיש?
השיבר הוא אופנוע 'פול-סייז', וככה בדיוק הוא מרגיש. הוא אפילו קצת כבד, במיוחד בפרונט. זה מרגיש מצוין ביציבות של האופנוע, אבל קצת פחות אם אתם חובבי ווילי'ז. נקודה לזכות השיבר היא נוחות המושב ותנוחת הרכיבה. אפשר לבלות זמן רב באוכף מבלי לשפר עמדה, וגם בהרכבה המצב טוב מאוד – בטח ביחס לנייקד בינוני.
מהירות השיוט הנוחה עומדת סביב 140-150 קמ"ש, ובמהירות הזו יש הרבה רזרבות כוח לעקיפה. במהירות הזו גם מיגון הרוח הקטן סביר למדי, ועם רכינה קלה קדימה לא באמת סובלים. במהירויות גבוהות יותר כבר יהיה פחות נעים, אבל השיבר לא מיועד לבלות במהירויות גבוהות לאורך זמן. בסך הכל מדובר בכלי ורסטילי מאוד שעשוי לשמש ככלי תחבורה יומיומי לרכיבות אורבאניות ובינעירוניות, וגם בכלי כיפי מאוד לרכיבות סוף שבוע.
אופנוע כיפי
עלויות
כמו שכתבנו על ה-GSR750 של סוזוקי, גם האפריליה שיבר זוכה להיות חלק מהאסטרטגיה של עופר-אבניר להחדרת נייקדים לשוק הישראלי. מחירו נקבע על 63 אלף ש"ח כולל כל האגרות – נמוך בלמעלה מ-20 אלף שקלים ממחירו של אחיו, הדורסודורו 750. המחיר הזה נמצא בדיוק בין ה-MT-07 לבין ה-MT-09 של ימאהה, והוא נמצא בדיוק ביניהם גם בתחומים נוספים כמו הספק וביצועים. בכל אופן, זהו מחיר מצוין לחבילה טובה, גם אם לא מושלמת.
התחזוקה מתבצעת בכל 10,000 ק"מ (טיפול קטן – 885 ש"ח), כשבכל 20 אלף ק"מ יש טיפול גדול ומקיף יותר (2,570 ש"ח).
ב.מ.וו תציג במילאנו לפחות 5 דגמים חדשים. אחד מהם הוא ה-R nine T בגרסת סקרמבלר, שהווידאו הרשמי שלו דלף 'בטעות' לרשת. למה 'טעות'? כי אין טעויות כאלה, בטח שלא אצל הגרמנים.
המבנה המודולרי של ה-R nine T מאפשר לב.מ.וו לשחק עם כל עבודת הגוף של האופנוע כך שניתן יהיה לקסטם את האופנוע, או לחילופין לייצר דגם חדש – כמו במקרה של הסקרמבלר, שבו הוחלפו כל חלקי הגוף, מהפנס הראשי ועד הכנף האחורית.
עכשיו זה רשמי – ב.מ.וו נכנסת לתחום האופנועים הקטנים והזולים. אנחנו יודעים על שיתוף הפעולה הזה כבר שנתיים, וטיזר ראשון לסדרה ראינו לפני חודש בדיוק – אז חשפה ב.מ.וו את ה-G310 סטאנט – דגם קונספט שבא לרמז על ההראשון מבין הדגמים שייחשפו.
היום (ד'), רגע לפני תערוכת מילאנו, חושפת ב.מ.וו רשמית את ה-G 310 R – הראשון מבין סדרת אופנועים שיהיו מבוססים על הפלטפורמה הזולה של סדרת ה-G310 החדשה. החשיפה המוקדמת, אגב, משאירה מקום לאופנועים נוספים על בסיס הפלטפורמה, כשסביר להניח שהדגם הבא יהיה סקרמבלר שיתחרה בהוסקוורנה 401.
ב.מ.וו G 310 R – הנייקד
ה-G 310 R הוא הנייקד שבמשפחה. בבסיס האופנוע והפלטפורמה בכלל מנוע סינגל בנפח 313 סמ"ק, מקורר נוזל, עם 4 שסתומים לצילינדר וצמד גלי זיזים. הוא מפיק 34 כ"ס (25 קילוואט) ב-9,500 סל"ד ו-2.85 קג"מ ב-7,500 סל"ד, מה שמרמז על מנוע חובב סל"ד. אבל מה שמעניין במנוע החדש זו העובדה שהוא הפוך – כלומר יניקה מלפנים ופליטה מאחור, ומוטה אחורנית. הגיר בן 6 מהירויות והמצמד בתפעול מכאני.
השלדה עשויה מצינורות פלדה, קשיחה לפי ב.מ.וו על מנת לייצר התנהגות דינמית טובה, והבולמים בסיסיים ללא כוונונים, אבל עם מזלג הפוך מלפנים ובולם יחיד על זרוע אלומיניום מאחור. בצמיגים בקוטר "17, כשמאחור רוחב הצמיג מכובד למדי ועומד על 150 מ"מ, ומלפנים 110 מ"מ. בתחום הבלמים יש קליפר רדיאלי מלפנים על דיסק בקוטר 300 מ"מ, ויש מערכת ABS כסטנדרט. המשקל עומד על 158 ק"ג.
העניין העיקרי בסדרת ה-G310 החדשה הוא מחירה, שצפוי להיות נמוך. לשם כך מיוצרת הסדרה בהודו, במפעלי TVS המקומית, כשהתכנון, המחקר והפיתוח מתבצעים במפעל ב.מ.וו שבברלין.
לסדרת ה-G310 חשיבות גדולה מאוד לב.מ.וו, שכן היא עשויה להשיב לה את תואר יצרנית האופנועים האירופאית שמוכרת הכי הרבה כלים, וזאת אחרי שבק.ט.מ עקפו את ב.מ.וו, בעיקר בזכות סדרות הדיוק וה-RC הקטנות בנפחים 125, 200 ו-390 סמ"ק. מה שבטוח זה שבקרוב מאוד נראה כלים נוספים של סדרת ה-G310 אשר יושבים על אותה הפלטפורמה. מעניין.
