מחבר: אביעד אברהמי

אחרי כמה שנים של סטגנציה בשוק הדו־גלגלי, שנת 2025 נרשמת כשנת פריצה שבה השוק גדל בכ־11% ביחס לשנה שעברה וחוצה לראשונה את רף 22 אלף הכלים.

בשנת 2025 נמכרו בישראל 22,414 אופנועים וקטנועים (מספר לא סופי שצפוי להתעדכן כלפי מעלה בכמה מאות כלים בשבועות הקרובים), זאת לעומת 20,270 כלים בשנת 2024 – כך עולה מדו"ח התוצרים של איגוד לשכות המסחר המסכם את שנת 2025. זהו גידול של כ-2,200 כלים מהשנה הקודמת, כשבארבע השנים האחרונות השוק יציב ועומד על סביב 20 אלף כלים, וכאמור בשנת 2025 יש זינוק מרשים של יותר מ־10%. המספרים האלו לא כוללים כמובן כלים ברישוי אפור, שעליהם נפרט בנפרד.

הזינוק החד משקף באופן הטוב ביותר את מצב הכבישים בישראל, כאשר הלכה למעשה הכבישים סתומים ברוב שעות היום – בטח באזור המרכז. זה הפך להיות קשה עד בלתי אפשרי להתנייד עם רכב פרטי, התחבורה הציבורית לא יעילה, וכך יוצא שרכב דו־גלגלי הוא הפתרון הזמין, המיידי והיעיל ביותר להתניידות באזור המרכז הסתום. יחד עם זאת, הגידול אמנם מרשים, אולם הוא רחוק מלמצות את פוטנציאל השוק, שעומד להערכתנו על כ־40 אלף כלים בשנה.

היחס בין קטנועים לבין אופנועים עומד על כ־1:2, כשעל כל אופנוע נמכרים שני קטנועים, ובאחוזים – 68% קטנועים מול 32% אופנועים. זהו יחס יפה מאוד, וזוהי השנה השמינית ברציפות שבה היחס הזה נשמר פחות או יותר, אחרי שנים שבהן היחס עמד על פחות מ־10% אופנועים מול יותר מ־90% קטנועים, והוא נובע משתי סיבות עיקריות: רוכבים שמעדיפים אופנועים בינוניים כתחבורה יום־יומית, וכן גידול עצום בתרבות הפנאי הדו־גלגלית, למשל אופנועי אנדורו ואופנועי אדוונצ'ר.

הכלי הדו־גלגלי הנמכר ביותר בישראל ב־2025 הוא הימאהה איקסמקס 300, אשר מדיח מהבכורה את הקימקו מובי 125 שבאופן מסורתי מוביל את הטבלה. לא פחות מ־960 יחידות נמכרו מהאיקסמקס 300, כשמהמובי S נמכרו 742 יחידות והוא ממוקם שלישי. במקום השני ה־ADV350 של הונדה עם 912 יחידות. מספרים מכובדים מאוד. במקום הרביעי סאן־יאנג קרוזים 300 עם 700 יחידות ומיד אחריו הונדה X-ADV 750 המקסי־סקוטר עם 697 יחידות.

באופנועים, אם מחשיבים את הסורון אולטרה בי החשמלי, שהוא פלייבייק עירוני עם יכולות שטח, אז הוא תופס את המקום הראשון עם 443 יחידות. אולם מכיוון שלא מדובר בכלי תחבורה במובן הקלאסי של המילה אלא כלי פנאי, ה־CFMOTO 450MT הוא האופנוע הנמכר ביותר בישראל עם 272 יחידות. מיד אחריו ב.מ.וו R 1300 GS עם 267 יחידות – מהם 183 מגרסת ADV ו־84 יחידות מהגרסה הרגילה. ההונדה CB500X, שנקרא כעת NX500, עדיין בטופ 3 עם 249 יחידות, והימאהה טנרה 700 במקום הרביעי עם 185 יחידות.

תחום האנדורו, שאותו אנחנו מסקרים צמוד בעשור האחרון, חווה ירידה השנה אחרי התייצבות מסוימת בשנה שעברה, וזאת אחרי התפוצצות הבועה בשנת 2023.. בשנים האחרונות שוק האנדורו עמד על מספרים גבוהים מאוד של סביב 1,300 אופנועים בשנה, כשבשנת 2022 נמכרו בישראל כ־1,350 אופנועי אנדורו. אלו מספרים עצומים ביחס לגודל השוק ולכמות האוכלוסייה, והם נבעו ממספרי הרוכבים שנכנסו לתחביב הזה בשנים האחרונות והגדילו את השוק בהדרגה. בזמן הקורונה גם היו חוסרים באופנועי אנדורו כך שמחסני המשומשים התרוקנו, אך אחרי משבר הקורונה לאנומליה הזו לא היה עוד מקום, ואחרי פיצוץ הבועה ב־2023 כ־720 אופנועים, בשנת 2024 נמכרו בישראל קצת פחות מ־750 אופנועי אנדורו מקצועיים, ובשנת 2025 נמכרו פחות מ־600 כלים חדשים. סיכום מפורט של שוק האנדורו יתפרסם כאן בימים הקרובים. יותר ממחצית מאופנועי האנדורו שנמכרו ב־2025, כ־320, הם של ק.ט.מ. כ־80 כלים של בטא, 68 של פנטיק (אם כי נראה שיש מספר לא מבוטל של אופנועים שנרשמו על יד היבואן ולא נמסרו בפועל), 53 של הוסקוורנה, 48 של רייחו, ו־28 בלבד של שרקו. גאס גאס, כאמור, נעלמה מדו"ח התוצרים השנה.

בסגמנט המקסי-סקוטרים נרשמת עלייה יפה של יותר מ־40%, כשה־X-ADV750 מוכר כ־700 כלים, הטימקס 560 מוכר כ־515 כלים, ההונדה פורצה 750 עם 154 כלים, הסאן־יאנג מקסים TL508 מוכר כ־73 כלים, והקימקו AK550 מוכר כ־30 כלים, ובסל הכל כ־1,500 כלים, לעומת כ־1,100, וזאת בזכות הדגמים החדשים של ה־X-ADV750, הפורצה 750 ושל הטימקס 560.

לעומת זאת, שוק הקרוזרים הגדולים והיקרים מתרסק, כשגם הארלי־דיווידסון וגם אינדיאן מעלות על הכבישים 11 אופנועים בלבד כל אחת. מהעבר השני, רויאל אנפילד מקבעת את מעמדה עם כ־300 אופנועים ב־2025.

בכלים החשמליים ממשיכות התמורות: מצד אחד, שני מותג האופנועים – אנרג'יקה וזירו – נעלמו לגמרי, כשאנרג'יקה הודיעה על פשיטת רגל ואת זירו הפסיקו לייבא במטרו מוטור, כמו גם את קטנועי גוגורו – שהמודל של מנוי בתשלום קבוע עם החלפת סוללות בתחנות קבועות לא ממש תפס והמותג נגנז. מצד שני, המותגים סורון וטלריה ממשיכים לגדול, כשהם מציעים אופנועי פלייבייק עירוניים עם יכולות שטח – אולטרה בי וסטורם בי של סורון וסדרת דגמי טלריה, כולל הקומודו החדש. – כ־450 כלים של סורון וכ־450 כלים של טלריה נמסרו השנה. סטארק הספרדית, שמייצרת אופנועי אנדורו מקצועיים חשמליים, עם זינוק חד ל־52 אופנועים ב־2025. יש את ניאו שמספקת קטנועים חשמליים, בעיקר לשליחויות, ומוכרת השנה 224 כלים. פרט לאלו יש  הרבה מאוד מותגי קטנועים חשמליים, אך עדיין מדובר על סביב 1,500 כלים בסך הכל – כלומר פחות מ-7% מהשוק הדו־גלגלי הישראלי. נמשיך כמובן לעקוב אחרי המגמות בסגמנט הזה.

מבחינת מותגים, סאן־יאנג כרגיל במקום הראשון, עם 4,813 כלים השנה – גידול של כ־150 כלים ביחס לשנה שעברה. הונדה שומרת על המקום השני עם 4,336 כלים – גידול של יותר מ־400 כלים ונתח שוק של כ־20% מכובדים. ימאהה במקום השלישי עם 3,851 כלים, שהם גידול של כ־600 כלים, וקימקו עם 2,198 כלים ב־2025 – גידול של כ־60 כלים. קוואסאקי במקום החמישי עם 672 אופנועים לעומת 691 כלים בשנה שעברה.

ראוי לציין את CFMOTO הסינית, שמעלה השנה 521 כלים על הכביש לעומת 143 כלים בשנה שעברה, כשלהיטי המכירות הם ה־450MT עם כמעט 300 יחידות וה־800MT-X עם 55 יחידות, וכן את ווג שממשיכה להתבסס בשוק הישראלי וכמעט להכפיל את כוחה, עם 360 כלים, לעומת 217 כלים ב־2024 ו־106 ב־2023. זהו המשך מגמת ההתחזקות של מותגי האופנועים הסינים בשוק הישראלי – במקביל לשאר אירופה – כששנת 2025 הייתה שנת הפריצה של האופנועים הסינים בישראל, עם זונטס שמעלה יותר מ־200 כלים בתקופה של 3 חודשים. המגמה הזו תמשיך כמובן.

מהצד השני, ק.ט.מ על שלושת מותגיה צונחת מ־845 כלים ב־2024 (ק.ט.מ 637 כלים, הוסקוורנה 204 כלים וגאס גאס 4 כלים) ל־544 כלים בשנת 2025 (ק.ט.מ עם 462 כלים והוסקוורנה עם 82 כלים. גאס גאס לא העלתה השנה כלים חדשים). זה כמובן ברור וצפוי לאור המשבר הקשה שפקד את החברה, ושממנו היא מתאוששת בימים אלו. אנו צופים ששנת 2026 תהיה מוצלחת יותר ליצרנית האוסטרית־הודית על שלושת מותגיה שמיוצגים על־ידי שני יבואנים – ק.ט.מ בד.ל.ב מוטוספורט והוסקוורנה וגאס גאס בעופר־אבניר.

מטרו מוטור היא היבואנית הגדולה ביותר (סאן-יאנג, ימאהה, קוואסאקי), עם נתח שוק של כ־42% ממכירות הדו־גלגלי בישראל בשנת 2025. במספרים מדובר על כ־9,300 אופנועים וקטנועים. שנייה מאיר (הונדה, ניאו) עם כמעט 21%, ושלישית עופר־אבניר (קימקו, פיאג'ו, סוזוקי, הוסקוורנה, CFMOTO) עם נתח שוק של כ־17%. בסך הכל יש 22 יבואני אופנועים וקטנועים, לעומת 15 בשנה הקודמת, ואלו מייבאים 60 מותגים לעומת 47 מותגים בשנה שעברה.

מכירות דו־גלגלי בישראל בשנת 2025 לפי מותגים

• סאן־יאנג – 4,813 כלים (4,670 כלים בשנה שעברה)
• הונדה – 4,336 כלים (3,919)
• ימאהה – 3,851 כלים (3,261)
• קימקו – 2,198 כלים (2,123)
• קוואסאקי – 672 כלים (691)
• ק.ט.מ – 462 כלים (637)
• ב.מ.וו – 559 כלים (429)
• פיאג'ו – 553 כלים (642)
• CFMOTO – עם 521 כלים (143)
• טלריה (חשמלי) – 480 כלים (90)
• סורון (חשמלי) – 443 כלים (275)
• ווג – 360 כלים (217)
• סוזוקי – 296 כלים (264)
• רויאל אנפילד – 294 כלים (252)
• QJ מוטורס – 250 כלים (406)
• ניאו (חשמלי) – 224 כלים (279)
• זונטס – 207 כלים (38)
• וימוטו (חשמלי) – 189 כלים (47)
• דוקאטי – 162 כלים (153)
• בנלי – 162 כלים (228)
• טיווין (בעירה + חשמלי) – 151 כלים (132)
• אפריליה – 115 כלים (82)
• פנטיק – 111 כלים (57)
• טריומף – 108 כלים (84)
• הוסקוורנה – 82 כלים (204)
• בטא – 84 כלים (80)
• סטארק (חשמלי) – 52 כלים
• LV טונג (חשמלי) – 51 כלים (31)
• רייחו – 45 כלים (15)
• מנגוסטיין (חשמלי) – 45 כלים
• BRP (קאן־אם) – 38 כלים
• צ'אנג יאנג – 37 כלים
• קובא – 36 כלים (32)
• פיג'ו – 33 כלים (76)
• זאפ (חשמלי) – 32 כלים (22)
• MBP – עם 30 כלים (5)
• נאנג'ינג (חשמלי) – 30 כלים (60)
• שרקו – 28 כלים (28)
• E-RIDE (חשמלי) – 28 כלים
• דוהן (חשמלי) – 27 כלים (6)
• בנדה– 24 כלים (15)
• נרבה (חשמלי) – 20 כלים (30)
• בליץ (חשמלי) – 18 כלים (53)
• טרומקס (חשמלי) – 16 כלים (10)
• הורווין (חשמלי) – 15 כלים (8)
• נקסון (חשמלי) – 12 כלים
• פוני (חשמלי) – 12 כלים
• קיוואי – 12 כלים (5)
• הארלי דיווידסון – 11 כלים (16)
• אינדיאן – 11 כלים (24)
• סנטרו (חשמלי) – 11 כלים (19)
• בואו (חשמלי) – 9 כלים (73)
• ג'יאנג'יו (חשמלי) – 5 כלים
• אריק (חשמלי) – 4 כלים
• ראנהורס (חשמלי) – 4 כלים
• דיינג (חשמלי( – 4 כלים
• מוטו מוריני – 3 כלים
• מוטוגוצי – 2 כלים (11)
• SWM – עם 1 (1)
• אנרג'יקה (חשמלי) – 1 (1)
• קאופן (חשמלי) – 1
• דאי (חשמלי) – 1

האופנועים הנמכרים בישראל ב־2025

[table id=213 /]

הקטנועים הנמכרים בישראל ב־2025

[table id=214 /]

המקסי־סקוטרים הנמכרים בישראל ב־2025

[table id=215 /]

 

• להשוואה לנתוני 2024
• להשוואה לנתוני 2023
• להשוואה לנתוני 2022
• להשוואה לנתוני 2021
• להשוואה לנתוני 2020
• להשוואה לנתוני 2019
• להשוואה לנתוני 2018
• להשוואה לנתוני 2017
• להשוואה לנתוני 2016
• להשוואה לנתוני 2015

תביעה שהוגשה לאחר שאופנוע מוטוקרוס פגע בתושב כפר אכסאל והותיר אותו מחוסר הכרה הגיעה עד בית המשפט העליון, שקבע הלכה: אופנוע מוטוקרוס אינו 'רכב מנועי' לפי חוק הפלת"ד. לכן קרנית, הקרן שמפצה נפגעים כשאין ביטוח חובה, אינה משלמת – והרוכב האשם עלול לשלם מכיסו.

ב־31 במרץ 2018 תושב כפר אכסאל איבד את הכרתו ונחבל לאחר שאופנוע מוטוקרוס מסוג קוואסאקי KX450F התנגש בו סמוך לביתו. בעקבות האירוע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנוף הגליל־נצרת (ת"ד 2957-04-19), וב־14 בספטמבר 2022 הורשע רוכב האופנוע, על פי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

לאור העובדה כי הרוכב נסע על אופנוע ברישוי ספורט מוטורי ולא הייתה לו פוליסת ביטוח חובה, הגיש הנפגע תביעה כנגד 'קרנית' – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הפועלת מכוח חוק הפיצויים. הקרן מפצה נפגעים כאשר אין ביטוח חובה בתוקף, כשהרכב הפוגע אינו ידוע, או במקרים חריגים נוספים שנקבעו בחוק. מימון הקרן מגיע מחברות הביטוח ומרכיבים ייעודיים בפרמיות ובאגרות.

קרנית טענה מנגד שהחוק אינו חל: סעיף 15ב' מחריג 'כלים תחרותיים' שניתן להם רישיון בעבר, ובנוסף אופנוע מוטוקרוס אינו 'רכב מנועי' משום שעיקר ייעודו אינו תחבורה יבשתית. בית משפט השלום דחה את התביעה נגד קרנית לאחר שפסק כי לאופנוע אין ייעוד תחבורתי, והמחוזי אישר את התוצאה אך נימק אחרת. לאור כך, התיק התגלגל לבית המשפט העליון, בהרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר וגילה כנפי־שטייניץ, שהכריע באופן סופי בשתי סוגיות מהותיות ועקרוניות.

ראשית נקבע כי החריג בחוק הפיצויים, שמוציא מתחולתו שימוש בכלי תחרותי, אינו חל רק משום שבעבר הונפק לכלי רישיון תחרותי. לפי השופט יצחק עמית, כדי שהחריג יופעל נדרש שהרישיון יהיה בתוקף במועד התאונה. ההסבר שניתן הוא שהמחוקק יצר מסלול נפרד לכלים תחרותיים, הכולל גם ביטוח ייעודי לנהיגה ספורטיבית, והחרגת חוק הפיצויים נשענת על קיומו של אותו מסלול חלופי. כאשר הרישיון פקע, המסלול הייעודי אינו מתקיים בפועל, ולכן אין הצדקה לשלול מהנפגע את תחולת החוק על בסיס 'רישיון היסטורי'.

הסיבה לדחייה הייתה הקביעה השנייה והעיקרית: אופנוע המוטוקרוס עצמו לא נכנס להגדרת 'רכב מנועי' בחוק הפיצויים. לפי השופט יצחק עמית, כדי שחוק הפיצויים יחול צריך שמדובר בכלי שעיקר ייעודו תחבורה יבשתית. מהראיות שהוצגו, ובהן מפרט היצרן, עדות היבואן ועמדת הרשות לנהיגה ספורטיבית, עלה שה־KX450F נבנה בראש ובראשונה למרוצים ולפעילות ספורט מוטורי במסלולים סגורים, ולא להובלה ממקום למקום. גם מסמכי הרכישה כללו הצהרה שהכלי מיועד לנהיגה ספורטיבית בלבד. לכן נקבע שהתאונה אינה 'תאונת דרכים' לפי החוק.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בייצוג נפגעי תאונת דרכים, שלא ייצג בתיק, מסביר כי המסלול שנותר פתוח עבור הנפגע הוא הגשת תביעה אזרחית רגילה נגד הנהג לפי דיני הנזיקין. במסגרת תביעה כזו ניתן לדרוש פיצוי על מלוא נזקי הגוף: כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ושיקום, עזרה וסיעוד וכדומה. אלא שבניגוד לחוק הפיצויים, כאן צריך להוכיח אחריות ורשלנות מצד הנהג, ובית המשפט רשאי להפחית מהפיצוי אם יקבע שלנפגע היה אשם תורם. במקרה זה, הרשעת הנהג בבית המשפט לתעבורה בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות בלתי סבירה עשויה לסייע מבחינה ראייתית בהוכחת האחריות בתביעה האזרחית.

למעשה, מבהיר ורשה, כי אין זו הפעם הראשונה בה בתי המשפט נדרשים להתמודד עם הסוגייה. כך למשל, בשנת 2019 נדון מקרה של צעירה שהורכבה על אופנוע מוטוקרוס ונפצעה בקרסול, נותחה ואושפזה. בתחילה הוגשה תביעה גם נגד קרנית לפי חוק הפיצויים, אך בית המשפט פטר אותה מאחריותה וההליך המשיך כתביעה נזיקית נגד הנהג. נקבע כי הנהג התרשל כשאפשר הרכבת נוסעת על כלי תחרותי שאינו מיועד לכך וללא מיגון מתאים, אך ייחס לתובעת אשם תורם של 30%. בסוף נפסק לה פיצוי של כ־166 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות.

• פסק הדין המלא – בקישור המצורף.

שנת 2025 ממשיכה את המגמה הקשה של שנת 2024 – שהייתה השנה הקטלנית ביותר בכל הזמנים לרוכבי דו־גלגלי על כבישי ישראל. בשנה האחרונה נהרגו 102 רוכבי דו־גלגלי, לעומת 106 רוכבים בשנה הקודמת – כך עולה מנתוני הרלב"ד ומנתונים שאנו במערכת פול גז אוספים באופן שוטף.

בנתוני המשטרה והרלב"ד רשומים 100 רוכבים שנהרגו בשנת 2025, אולם הפער של שני רוכבים נובע מתאונות ומהרוגים שלא נרשמו בסטטיסטיקה של הרלב"ד – שני ילדים שנהרגו בתחילת השנה על אופנועי שטח: ילד בן 9.5 שנהרג במסלול חמדיה בחודש ינואר, ונער בן 15 שנהרג על אופנוע מוטוקרוס ביציאה ממושב פתחיה בתחילת חודש פברואר.

ניתן לייחס חלק מהעלייה במספרי ההרוגים בכך שהשוק הדו־גלגלי גדל ומספרי הכלים על הכבישים גדולים יותר. זה כמובן נכון, אולם רק חלקית, שכן שיעור הגידול במספרי ההרוגים גדול משיעור הגידול במספרי הכלים שעל הכבישים – ואפילו באופן משמעותי. כך למשל, בשנת 2018 היו על כבישי ישראל כ־139,500 כלים דו־גלגליים, ובשנה זו נהרגו 44 רוכבים – הרוג לכל 3,710 כלים. בשנת 2019 נהרגו 69 רוכבים, ומספר הדו־גלגליים עלה ל־144,000, כלומר הרוג לכל 2,086 כלים. ב־2020 נהרגו 69 רוכבים על כ־148,000 כלים, כלומר הרוג לכל 2,144 כלים, ובשנת 2021 חל גידול, כשנהרגו 89 רוכבים על כ־154,000 כלים על הכבישים – כלומר הרוג לכל 1,730 כלים. גידול נומינלי של כ־20% ביחס לשנתיים הקודמות. בשנת 2024 נהרגו 106 רוכבים על כ־175 אלף כלים דו־גלגליים, כלומר הרוג לכל 1,650 כלים.

נתון זה נתמך גם על־ידי הנתון של מספר ההרוגים על דו־גלגלי ביחס לשאר משתמשי הדרך שנהרגו. אם בשנת 2016 ההרוגים על דו־גלגלי היוו כ־11% מכלל ההרוגים משתמשי הדרך, הרי שבשנת 2017 היחס עלה ל־17%, שנה לאחר מכן ירד ל־14%, ומ־2019 היחס עלה ל־18% ב־2019, ל־22% ב-2020, ל־23% ב-2021, ולכ־24% בשנת 2024. בשנת 2025 ההרוגים על דו־גלגלי היוו כ־22% מכלל ההרוגים על כבישי ישראל. המשמעות היא שרוכבי דו־גלגלי נהרגים פי 5 מיחסם במצבת כלי הרכב בישראל, והיחס הזה הולך וגדל עם השנים.

מתוך 102 ההרוגים השנה, כשליש מהרוכבים נהרגו בתאונות עצמיות שאינן במעורבות רכב נוסף, כלומר איבוד שליטה או החלקה. נתון נוסף הוא שמתוך כלל ההרוגים, 37 הם בני החברה הערבית, כלומר יותר מ־36% מההרוגים. על הנקודה הזו חשוב להתעכב, שכן החברה הערבית מהווה כ־20% מאזרחי המדינה, ושיעור הרוכבים בה נמוך יותר מהשיעור בכלל האוכלוסייה. יוצא אפוא שערבים נהרגים על דו־גלגלי פי 2 מיחסם על הכביש. הנתון הזה דומה לשיעור ההרוגים הכללי על הכבישים, וזהו נתון שבו רשויות המדינה יצטרכו לטפל ולתת פתרון עומק.

בשנת 2025 נהרגו בסך הכל 455 בני אדם על כבישי ישראל, ואם נוסיף את שני הרוכבים שלא נספרו בסטטיסטיקה, הרי שמדובר ב־457 בני־אדם. זהו גידול ביחס ל־2024, שבה היה גידול של כ־20% ביחס לשנת 2023, אז נהרגו על הכבישים 259 בני אדם, מהם 78 רוכבי דו־גלגלי. גם כאן, מדינת ישראל תצטרך לספק פתרון עומק ארוך טווח למכת תאונות הדרכים וההרוגים על הכבישים.

הערה אחרונה: בשנים האחרונות אנחנו עוקבים באופן צמוד אחרי הרוגי תאונות הדרכים על דו־גלגלי – כותבים על כל תאונה ברשתות החברתיות, ובתחילת כל חודש מפרסמים אייטם המסכם את כל הרוגי החודש שעבר. באמצע שנת 2025 נאלצנו להפסיק עם האייטם החודשי באתר, מפני שבשל חילופי גברא נעצר צינור המידע מהרשויות. אולם לאחרונה הבעיה נפתרה, והחל מתחילת שנת 2026 נחזור לסקר את הנושא החשוב אחת לחודש כאן באתר.

• 106 רוכבי דו־גלגלי נהרגו ב־2024
• 78 רוכבי דו־גלגלי נהרגו ב־2023
• 77 רוכבי דו־גלגלי נהרגו ב־2022
• 89 רוכבי דו־גלגלי נהרגו ב־2021
• 69 רוכבי דו־גלגלי נהרגו ב־2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו־גלגלי

תודה לדני גולדברג ולחגי והב על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

ביום שישי שעבר התקיים במסלול פצאל יום מסלול בשילוב הדרכה לרוכבים הספורטיביים של טריומף, כשעל ההדרכה היו אמונים אנשי פרוריידינג. המטרה הייתה לשפר את מיומנויות הרוכבים במסלול ומחוצה לו, וכמובן לקיים פעילות שמחזקת את הקשר של הרוכבים עם המותג.

אל יום ההדרכה הגיעו כ־60 רוכבי טריומף – חלקם על הדגמים הספורטיביים של היצרנית הבריטית, אולם חלקם על אדוונצ'רים ועל אופנועי רטרו, שכן יום ההדרכה היה פתוח לכל דגמי המותג. הרוכבים נחלקו לקבוצות לפי רמת רכיבה, ועלו על המסלול למקצים מודרכים שבהם קיבלו עצות וטיפים לשיפור היכולות במסלול, וכן למקצים חופשיים של רכיבה על המסלול. כמו בכל אירוע, הוגשו גם אוכל ושתייה, והיה הפנינג יפה של המותג.

יום המסלול הזה הוא חלק מהעלאת ההילוך של אלבר, יבואנית טריומף לישראל, בכל הקשור לפעילויות לרוכבי המותג, כשאנשי טריומף מוסרים שב־2026 תגדל משמעותית ההשקעה בקהילת הרוכבים ובאופי האירועים, וצפויות גם השקות לרוכבי המותג. האירועים כולם ירוכזו באפליקציה ייעודית שפותחה לשם כך, הכוללת גם פיצ'רים נוספים.

• להורדת האפליקציה הייעודית למכשירי אפל
• להורדת האפליקציה הייעודית למכשירי אנדרואיד

צפו בגלריה המרשימה של שמוליק פאוסט:

עופר־אבניר משיקה בישראל את דגמי 2026 של הקאן־אם מאבריק X3 הקרביים והמאבריק R האימתניים, כשנוספות גרסאות חדשות, והגרסאות הקיימות משתדרגות בעיצוב, באלקטרוניקה ובמכלולי השלדה והניהוג. המכונות המעולות הופעות לטובות יותר.

בשנת 2017 עולם ה־SBS עבר מהפכה רצינית עם הצגתם של דגמי הקאן־אם X3, שהלכה למעשה שינו את כללי המשחק והציבו רף חדש של ביצועים – בזכות מנועי טורבו חזקים, ובעיקר בגלל מבנה של טרופי טראק עם שלדות, מתלים ומערכות בולמים שטרם נראו בתחום ה־SBS וששייכים לעולמות הטרופי טראקס. שנה עברה, ובקאן־אם הציגו את ה־X3 X RC = שלי שלקח את הפלטפורמה הקרבית והזיז אותה מעט לכיוון הסלעים והטיפוסים. גם כאן, עם יכולות שטרם נראו בכלים סדרתיים אלא רק בכלים שנסנו בסדנאות בוטיק בעולם.

צפו בווידאו – קאן־אם מאבריק דגמי 2026 בהשקה מקומית:

עם השנים דגמי ה־X3 הלכו והשתפרו. בשנת 2018 ההספק עלה מ־154 ל־172 כ"ס, שבשנת 2020 ההספק עלה ל־195 כ"ס, וב־2022 ההספק טיפס ל־200 כוחות סוס עגולים. הפערים בתחום ה־SBS רק הלכו וגדלו. כמובן שעם המנועים המחוזקים שופרו גם מכלולי השלדה והמערכות האלקטרוניות.

כמה שנים נוספות עברו, ובקאן־אם שוב הורידו פצצה: לשנת 2024 הוצגו דגמי המאבריק R. ואם ב־2017 וב־2020 דגמי ה־X3 הנחיתו מהלומה על עולם ה־SBS, אז ב־2024 דגמי ה־R כבר הנחיתו מהלומה על דגמי ה־X3, ולקחו את התחום למחוזות הדימיון. מנוע טריפל 1,000 סמ"ק שמפיק 240 כוחות סוס, היושב בתוך שלדה חדשה עם מערכת מתלים ייחודית המורידה עומס מהשלדה ומאפשרת עבירות בלתי נתפסת עם מהלכי בולמים של 63.5 ו־66 ס"מ, ובמקביל נסיעה במהירויות גבוהות שטרם נראו. עולם ה־SBS שמט את הלסת.

כעת, ל־2026, דגמי המאבריק מקבלים מקצה שיפורים נוסף, ונוספות גם גרסאות חדשות. כך למשל, כל דגמי ה־X3 משתדרגים בחישוקי 15″ הכוללים בידלוק, מסך TFT בגודל 10.25″ עם GPS מובנה, מצלמה קדמית ואחורית, מערכת שמע של ROCKFORD, ומערכת תאורת LED היקפית עם מראה מחודש ואלומה חדה וממוקדת יותר. גלגל ההגה צויד במערכת שליטה על המסך ותפעול מצבי הנהיגה – החל משליטה על מצב המצערת האלקטרונית דרך שילוב מערכת ה־4X4 SMARTLOCK, ועד לשליטה בעוצמת השמע של מערכת השמע.

הקאן־אם מאבריק R עם מנוע ליטר המפיק 240 כ"ס, גיר DCT כפול מצמדים ומבנה של טרופי טראק, מקבל גרסת X חדשה בעלת מערכת בולמים FOX 2.5 Podium Piggyback Q3s הכוללת שיכוך כיווץ ומנגנון מניעת טריקה. בנוסף יש צג TFT בגודל 4.5″ ומסך מגע נוסף בגודל 10.25″ עם GPS מובנה ומצלמת רוורס. יש תאורת LED היקפית עם מראה מחודש ואלומה חדה וממוקדת יותר, חישוקי אלומיניום קלים עם צמיגי "32, הגה מתכוונן טלסקופי עם כפתורי בקרה לשליטה ותפעול של מערכות הרכב והשמע, מיגון תחתון מלא ומגנטו עוצמתי 1700W. זוהי גרסת ביניים פחות יקרה מדגמי הקצה X RS ו־X RC.

גרסת הקצה של הקאן־אם מאבריק R – ה־X-RC שהוצגה בקיץ האחרון – מגיעה גם היא לישראל כגרסה חדשה ל־2026. זו גרסת שטח שמיועדת לטיפוסי סלעים ובולדרים מאתגרים, כשהיא שואבת השראה ממרוץ הקינג אוף האמרס האצריקאי, שאותו ניצחה קאן־אם 5 שנים ברציפות.

המנוע כאמור בנפח ליטר, מספק 240 כ"ס, עם גיר DCT כפול מצמדים עם 7 הילוכים, ומבנה של טרופי טראק, מחליף את צמיגי ה־32″ ב־35″ מפלצתיים עם חישוקי בידלוק בקוטר 16″ וצמיגי האמר קינג בעלי אחיזה מוגברת על סלעים, וכן מכלולי הנעה ותמסורת המתאימים לזחילה איטית. למאבריק R מנוע רוטאקס שלושה צילינדרים בשורה בנפח 999 סמ"ק, המספק 240 כ"ס. ההספק מתקבל בעזרתו של מגדש טורבו השומר על לחץ גדישה תמידי, וכן מערכת הזרקת דלק מתקדמת. את 7 ההילוכים בגיר ה־DCT ניתן להחליף בצורה אוטומטית או בשליטה ידנית דרך מנופים ליד ההגה.

גיהוץ השטח מתבצע דרך בולמי פוקס (2.5 PODIUM מלפנים ו־3.0 PODIUM מאחור) עם מהלכי גלגל של 63.5 ס"מ מלפנים ו־66 ס"מ מאחור, ומרווח גחון של 43 ס"מ, כשאלו הבולמים האלקטרוניים – Smart-Shox –  אשר מאפשרים 200 שינויי כיוון בשנייה, בהתאם לתוואי השטח.

סביבת הנהג מפוארת במיוחד עם מושבי ספורט, הגה ספורטיבי מתכוונן מעלה־מטה ופנימה־החוצה, כולל שליטה על מערכות אלקטרוניות, וכן אלקטרוניקה רבה. יש מסך TFT בגודל 10.25″ עם קישורית לסלולר, שיקוף אפליקציה, מסך ניווט ומצלמות דרך מלפנים ומאחור. יש גם תאורת LED מובנית חכמה המאירה לכיוון הפנייה, ויש אבזור רב כמו מגנים לכל החלק התחתון וכננת של WARN בכוח של 4,500 ליברות.

במסגרת ההשקה המקומית נהגנו עשרות רבות של קילומטרים על ארבעה דגמים שונים במסלול קשוח בהרי ונחלי הנגב היורדים אל הערבה – נחל צין, מרזבה ונקרות, והשלוחות שמסביב. התנאים התובעניים והמגוונים אפשרו לבחון את הכלים לעומק, ובעיקר לקבל פרספקטיבה מדויקת על ייעודו של כל כלי ומיקומו בליין הדגמים.

המאבריק X3 X RC הוא כלי שאותו אהבנו כבר בפעם הראשונה שנהגנו בו. הוא חזק מאוד, והוא מציע התנהגות דינמית טובה עם זריזות מרשימה ועם יכולות ספיגה שכאמור לא הכרנו ב־SBS לפני ה־X3. דגם 2026 משודרג בעיקר בסביבת הנהג האלקטרונית והמפנקת, שהופכת את ממשק המשתמש לנוח יותר עם מסך ה־TFT והתפעול מגלגל ההגה, אבל גם בזכות הגלגלים והצמיגים. כאמור, ה־X RC מכוון לסלעים ולטיפוסים, אבל מדובר במכונת שבילים (גם טכניים ומסולעים) ברמה הגבוהה ביותר, שיודעת לפתח מהירויות לא הגיוניות תוך שהיא דורסת את המכשולים כאילו הם לא קיימים.

אבל המאבריק R זה כבר עולם אחר של ביצועים, והוא נותן הרבה יותר מכל מה שטייל רכבי שטח צריך. עם 240 כוחות סוס מדובר במכונה חזקה שמאיצה בעוצמה שספק אם יש רכב שטח שמאיץ כך, ומגיעה למהירויות בלתי נתפסות. בתוואי שבו רכבנו היו מקומות של 120 ו־130 קמ"ש, אבל המנוע יכול הרבה יותר, ולהערכתנו גם 160 ו־170 קמ"ש על השעון אפשריים. חזק ועוצמתי באופן בלתי נתפס. גיר ה־DCT עובד היטב, מעביר הילוכים מהר, וברוב הזמן נמצא בהילוך הנכון בהתאם למצב הנהיגה. לעתים היינו צריכים להעלות הילוך באופן יזום, בעיקר במהירויות נמוכות מאוד של הילוך ראשון ושני, אבל בסך הכל מדובר בגיר טוב שמחליף את הווריאטור הבזבזני ומהווה פתרון טוב יותר לדעתנו.

וזה לא רק המנוע, אלא גם – ובעיקר – השלדה ומכלוליה: מערכת המתלים והבולמים, הגלגלים, מערכת ההינע, והבקרות האלקטרוניות ששולטות על הכל. אלו כבר מספקים רמה אחרת של ביצועים, של ספיגה ושל עבירות. כל מה שצריך זה לכוון את ההגה וללחוץ על הגז, והמכונה המרשימה כבר תעבור הכל, אבל הכל. דווקא לנו, כרוכבי אופנועים, לקח זמן להפנים את היכולות הבלתי נתפסות של המאבריק R, אבל כשהבנו את היכולות נדהמנו. למעשה, זה כלי של שקרנים, כי הוא הופך כל אחד לנהג־על. איזו מכונה מטורפת. טרופי טראק להמונים, וברמה הגבוהה ביותר שיש. וכל זה עם מערכת שמע איכותית שמנגנת ברקע.

גרסת ה־X RS של המאבריק R מספקת עבירות בלתי נתפסת לצד מהירות סופר־גבוהה על השביל, כשהיא מגיעה עם בולמי הסמארט שוקס האלקטרוניים הסמי־אקטיביים, שאותם ניתן לכוון לכמה רמות של ספיגה. ה־X RC אמנם מיועד יותר לכיוון של סלעים, והוא אכן מספק אחיזה מטורפת על משטחי סלע, אבל הוא לא נופל ביכולות בנהיגה מהירה על שבילים. בשורה התחתונה: מילים לא יכולות להעביר את העוצמה של צמד הכלים הללו – ולא רק בגלל המנוע אלא בגלל היכולות הכלליות, הדריסה של המכשולים, הרעש, מכלול התחושות. מכונה עוצמתית ברמות שאנחנו לא מכירים.

עכשיו קחו את כל העוצמה הזו, תגדילו ל־4 מושבים, ותקבלו את המאבריק R MAX X RS, שלוקח את כל הטירוף של המאבריק R לטיולי משפחות. הוא ארוך יותר, וכפועל יוצא יציב יותר, אבל הוא חזק באותה מידה ובעל יכולות דינמיות עוצמתיות ובלתי נתפסות. טיולי משפחות בהכי אקסטרים שיש.

עד לפני פחות מעשור רק מכונות של סדנאות בוטיק ברחבי העולם – בסגנון הסדנה של עידו כהן בפרדס חנה – היו מסוגלות לביצועים ברמה הזו, וגם אז זה היה עולה הון תועפות אחרי שנים של פיתוח, וכמובן עם פינות חדות וללא פינוקים. בקאן־אם לקחו את יכולות העל האלה והנגישו אותן לציבור הרחב בכלים סדרתיים איכותיים, באיכות ייצור גבוהה, עם מכלולים טובים, עם המון אלקטרוניקה שמסייעת, ועם שפע של פינוקים לנוסעים כמו מערכת שמע או מצלמות דרך שמסייעות כאשר אין שדה ראייה. והכלים האלה ממשיכים לעבור אבולוציה ולהשתבח. המשמעות היא שכל אדם (עם כיס עמוק, כמובן), יכול להיכנס לסוכנות קאן־אם, לגהץ כרטיס אשראי, ולצאת עם מכונה שעד לפני כמה שנים הייתה נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה. בעצם הלקוח יוצא היום עם מכונה טובה יותר, ובוודאי שמפנקת יותר.

על כל הטוב הזה צריך לשלם, והרבה. המאבריק X3 בגרסאות X RS ו־X RC עולים 282 ו־283 אלף ש"ח בהתאמה. המאבריק R בגרסת X שבדיוק הגיע ארצה, עולה 335 אלף ש"ח. גרסת ה־X RS כבר מטפסת ל־379 אלף ש"ח, ואילו ה־X RC החדש וכן ה־MAX X RS עם ארבעת המושבים כבר עולים 399 אלף ש"ח כל אחד. 400 אלף ש"ח לכלי פנאי לשטח, מה שאומר שמדובר בכלים לבעלי כיסים עמוקים במיוחד, אבל הו, כמה שהרוכשים הולכים ליהנות מכל קילומטר בשטח!