שרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעה היום כי לאחר שהפנו את תשומת ליבה לגדרות הבטיחות הקטלניות לרוכבי דו-גלגלי – יופנו 20 מיליון ש"ח באופן מיידי להמשך פרויקט התקנת פסי הגנה פלסטיים לגדרות. אותם 20 מיליון ש"ח כבר הובטחו לפני 10 חודשים על-ידי ח"כ בועז טופורובסקי. בסך הכל דרושים כ-100 מיליון ש"ח למיגון כל המעקות המסוכנים.
שרת התחבורה מרב מיכאלי התייחסה היום לנושא מעקות הבטיחות הקטלניים לרוכבי דו-גלגלי, ואמרה: "הייתה הבטחה ישנה להקצות כסף למעקות ברזל שמסוכנים מאוד לאופנועים במקרה של תאונות וגורמים להם נזקים אנושים, ואכן הבאנו 20 מיליון ש"ח שמוסטים ומופנים באופן ייעודי ובהקדם – 'נתיבי ישראל' כבר קיבלו הוראה לעשות את זה – להחליף את המעקות האלה במעקות בטון (הכוונה לפסי הגנה פלסטיים, הטעות במקור – א"א). זה לא יכול למנוע את ההחלקות או תקלות שיקרו חלילה לאופנועים, אבל אם זה חלילה קורה אז המשמעות לחייהם של הרוכבים היא דרמטית. זה דבר שאני מאוד שמחה שהצלחנו, בלחץ מסיבי שלי, לגרום לזה שזה יקרה, ובהקדם. זה ממש כבר בעבודה. תודה לח"כ בועז טופורובסקי שהפנה את תשומת לבי לדבר הזה".
כזכור, בחודש דצמבר 2020 הצהיר ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) כי הוא גייס 20 מיליון ש"ח – שכבר אושרו בעבר לחברת נתיבי ישראל אך היו תקועים במשרד האוצר – להמשך פרויקט מיגון מעקות הבטיחות. אולם מאז דבר לא התקדם, הכסף לא הועבר לנתיבי ישראל, ומעקות הבטיחות המשיכו לקטול רוכבים שהחליקו והתנגשו בהם. כך למשל, מתוך 76 רוכבי האופנועים והקטנועים שנהרגו עד כה בשנת 2021 על כבישי ישראל – 16 נהרגו כתוצאה ישירה מפגיעה במעקה הבטיחות. אם היה מותקן פס הגנה פלסטי על הגדרות – קרוב לוודאי שרובם ככולם היו מסיימים את התאונה עם פגיעות כאלו ואחרות, אך בחיים. כעת, כאמור, שרת התחבורה מרב מיכאלי מודיעה כי אותם 20 מיליון השקלים יועברו באופן מיידי להמשך התקדמות הפרויקט. 20 המיליון האלה מהווים כ-20% מכלל התקציב הדרוש למיגון כל הגדרות המתוכננים בפסי הגנה פלסטיים, אולם הם עשויים להיות התחלה טובה להתנעת התהליך מחדש.
בשל קיצוץ בתקציב האחזקה של חברת נתיבי ישראל, מאמצע שנת 2019 לא חידשה החברה את המכרז להתקנת מעקות הבטיחות שבהם מותקנים פסי ההגנה לרוכבי האופנועים והקטנועים מאמצע. החברה הפעילה עד אמצע שנת 2019 מכרז ייעודי להתקנת מעקות בעלות של כ-40 מיליוני ש"ח, וזאת במטרה להחליף את המעקה הקיים מסוג W, אשר איננו תקני. במקום המעקה הישן החלו נתיבי ישראל להתקין מעקות בטיחות חדשים על פי ההנחיות, ובעיקר להתקין מעקות עם פס מגן לאופנועים. כאמור, המכרז לא חודש בשל קיצוץ התקציב שמועבר לנתיבי ישראל, והתקנת מעקות הבטיחות עם פסי הגנה לרוכבים הופסקה.
בחברת נתיבי ישראל הכינו תכנית עבודה לעשור הקרוב שבמהלכה יוחלפו כ-2,000 ק"מ של מעקות בטיחות בעלות של 422 מיליוני ש"ח (כ-40 מיליון שקלים בממוצע בשנה). מתכנית העבודה עולה כי החלפת 832 ק"מ של מעקות בטיחות מתוכננות למחוז הדרום, 591 ק"מ למחוז יו"ש, 299 ק"מ מעקות מתוכננות להחלפה במחוז הצפון ו-255 ק"מ של מעקות מתוכננות להחלפה במחוז המרכז. מיפוי וניתוח הצרכים הדרושים למעקות הבטיחות חושף כי עלות התקנת פסי מגן לאופנועים ב-624 ק"מ נאמדת בסך הכל ב-104 מיליון ש"ח.
ועדת הכספים ומשרד האוצר הגיעו להסכמה: רכבים דו-גלגליים יהיו פטורים מאגרת גודש בכניסה לגוש-דן.
את ישיבת ועדת הכספים שנערכה היום פתח יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), בדברים הבאים: "ישנם הרבה פערים בחוק, אני שמח לבשר שפער אחד סגרנו – הרכבים הדו גלגליים יהיו פטורים מאגרה ולא ייכנסו לחוק. זאת מהסיבה שהם לא תורמים לגודש, אלא יכולים לפתור אותו. בנוסף, הם גם משמשים את השליחים בהרבה מאוד תחומים, הסעדה ולא רק. הטלת מס עליהם היא בהכרח ייקור המוצרים הללו, לכן אני שמח לומר שהגענו להסכמה עם משרד האוצר".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת הכספים שתמך בהורדת מס קניה לאופנועים ולקטנועים, אמר בדיון: "אני שמח שפטרנו דו גלגלי מאגרת הגודש, אבל מה הביא את האוצר מלכתחילה להכליל דו-גלגלי באגרת גודש? מזה אני למד שלא הפחתת גודש עומדת על הפרק, אלא משהו אחר. זה סתם היה נראה ניסיון לסחוט עוד קצת כסף מהדו-גלגלי".
כזכור, ביום חמישי שעבר התקיים דיון ארוך בוועדת הכספים על אגרת הגודש המתוכננת לכניסה לגוש-דן החל ממרץ 2024, כשהרוב המכריע של חברי הכנסת היו נגד החלת המס על רוכבי דו-גלגלי, מפני שאלו תורמים להפחתת הגודש ולא יוצרים גודש. הח"כ היחיד שהיה בעד המס על הדו-גלגלי היה אביר קארה (ימינה), שאמר בדיון: "כל משאב שנמצא במחסור – צריך למלא אותו. מישהו צריך לשלם את המס". פקידי האוצר הבטיחו שיבדקו את העניין ויחזרו לוועדה עם תשובות, והיום כאמור הגיעו להסכמה שדו-גלגלי יהיה פטור מאגרת הגודש החדשה.
אגרת הגודש בכניסה לגוש דן אמורה להפחית את עומסי התנועה הקטסטרופליים בכניסה למטרופולין הגדול, בעיקר בשעות הבוקר. היוזמה היא של משרד האוצר, כשהסיבה העיקרית לאגרת הגודש היא למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים למדינה בשל הירידה מהכנסות ממיסי רכב בגלל המעבר ההדרגתי לרכבים חשמליים – עליהם שיעור המס נמוך יותר.
לפי הצעת החוק, שהוכנסה לחוק ההסדרים שיובא לאישור הכנסת כחלק מתקציב המדינה, מסביב לגוש דן יהיו 3 מעגלים, אשר כניסה ויציאה מכל אחד מהם תהיינה כרוכות בתשלום, כשככל שנכנסים למעגל פנימי יותר – כך עולה תעריף הכניסה והיציאה. המחיר המקסימלי לרכב פרטי ליממה יעמוד על 40 ש"ח, וההכנסה השנתית הצפויה למדינה מאגרת הגודש מוערכת ב-1.1 מיליארד ש"ח. תחילת אגרת הגודש צפויה להתחיל ב-1 במרס 2024, עם אפשרות דחייה בשנה עד ל-1 במרס 2025.
2021 תהיה שנת הפריצה בשוק הדו-גלגלית – שנה שבה יישבר רף 20 אלף הכלים שיעלו על כבישי ישראל. מסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 עולה כי עלו על הכבישים כמעט 17 אלף אופנועים וקטנועים – גידול של כ-20% ביחס לשנת 2020.
את מגמת ההתחזקות זיהינו עוד ברבעון הראשון של 2021, והוא התחזק בסיכום מחצית השנה. כעת, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 כבר עולה בבירור ששנת 2021 תהיה הטובה ביותר אי-פעם למכירות בשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשבתקופה זו נמכרו כ-16,800 אופנועים וקטנועים (מספר לא סופי שעשוי להתעדכן כלפי מעלה בכ-200 כלים). זאת לעומת כ-14,200 כלים שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד. בקצב המכירות הזה רף 20 אלף הכלים צפוי להישבר כבר בחודש נובמבר, כשייתכן שבכל שנת 2021 יימכרו בישראל כמעט 22 אלף אופנועים וקטנועים.
הגידול הזה לא מפתיע, והוא משקף היטב את מצב הכבישים העמוסים והסתומים. כל מי שרוכב או נוהג בכבישי ישראל, ובעיקר באזור המרכז והערים הגדולות, רואה ומרגיש את כמות כלי הרכב הבלתי נתפסת שממלאת את הכבישים, שגדלה משמעותית אתרי משבר הקורונה. העומסים הללו נובעים מהגידול במספרי כלי הרכב שעלו על הכבישים, יחד עם העובדה שאחרי משבר הקורונה עובדים רבים חזרו לעבוד מהמשרד.
מעיון בדו"ח המסירות של 2021 קשה לשים את האצבע על גידול בסגמנט מסוים או לכלים מסוימים, כשנראה שהגידול הוא רוחבי לכל הסגמנטים, לכל היבואנים ולכל היצרנים. המשמעות היא שהשוק הדו-גלגלי גדל, וכי למרות כל הבעיות כמו מחירי ביטוח השערורייתיים או מספרי הנפגעים על אופנועים וקטנועים – אזרחים רבים מבינים כי בכאוס התחבורתי השורר בכבישי ישראל, דו-גלגלי הוא הפתרון המהיר, הזמין והמיידי ביותר לשליטה בזמן ובמרחב.
ימאהה טימקס 560
הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הוא כרגיל הקימקו מובי 125, שממנו נמכרו 810 יחידות. במקום השני הימאהה איקסמקס 300 שממנו נמכרו 672 יחידות, שלישי הדאונטאון 350i עם 649 יחידות, וברביעי הסאן-יאנג ג'וירייד 125 עם 647 יחידות. חמישי הימאהה טימקס 560 עם 541 יחידות. ראוי לציון ההונדה X-ADV החדש, שממנו נמכרו לא פחות מ-431 יחידות, ואם נוסיף 201 יחידות של הפורצה 750 – הרי שהונדה חזק מאוד בתמונת המקסי-סקוטרים, מגדילה את השוק ובמקביל נוגסת מהנתח המשמעותי של הטימקס. ההונדה CB500X הוא האופנוע הנמכר ביותר בתקופה זו, עם 197 יחידות.
מבחינת מותגים, סאן יאנג כרגיל במקום הראשון עם 3,765 כלים. במקום השני ימאהה עם 3,207 כלים, ובשלישי קימקו עם 2,460 כלים. הונדה מזנבת בקימקו עם גידול עצום של כמעט 60% מ-1,479 ל-2,326 כלים. גידול מרשים רושמת גם דוקאטי, עם עלייה של כ-50% מ-89 כלים בתקופה המקבילה אשתקד ל-131 כלים עד כה בשנת 2021. מהצד השני, הארלי דיווידסון מתרסקת מ-189 כלים בתקופה המקבילה אשתקד ל-33 כלים בתשעת החודשים הרשונים של 2021, ואינדיאן צונחת מ-56 ל-20 – מה שאומר ששוק הקרוזרים האמריקאים מתכווץ בכמעט 80%!
* עדכון, 5.10.21, 21:00: הלחץ עבד. רשות המיסים תיישם את הגזירה רק לרכבים מעל 3.5 טון
סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ אביר קארה, וכן שר במשרד האוצר, חאמד עאמר, הודיעו היום כי "שינוי הכללים היה אמור לגרום ולהעמיס חובות על עצמאים בעלי הרכבים, התקנה שאמורה למנוע הונאה בתחום הדלק, הייתה אמורה להכביד ולסרבל על כלל בעלי העסקים ולכן החלטנו לבטלה. ההחלטה הזאת הייתה אמורה להשפיע על כל עצמאי שמחזיק רכב". עוד הוסיף קארה: "התקנת הדלקן ברכבם של העצמאים היא דוגמה קלאסית לרגולציה ובירוקרטיה שנבנתה בצורה לא נכונה. שוב השיטה לא נכונה, במקום להגביר את האכיפה, להגביר קנסות ובמקום להעניש את מעלימי המס, משיטים קנס על כל המשתמשים. אין סיבה להשית עוד בירוקרטיה ולהכביד על העסקים שגם ככה קורסים תחת הנטל הבירוקרטי. אמשיך להילחם להורדת הבירוקרטיה, יוקר המחייה ולמען השוק החופשי״. השר חמד עמאר הוסיף כי "נמשיך לדאוג ולוודא שלא יעשה עוול".
* * * * *
בקרוב תוטל על ציבור העצמאים גזירה נוספת – התקנת דלקן בכלי הרכב לצורך קיזוז מע"מ והכרה בהוצאה במס בכנסה.
בשבועות האחרונים פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה, שבה נקבע כי החל מחודש נובמבר עצמאי שמעוניין לקבל הכרה בהוצאות הדלק ייאלץ להתקין דלקן ברכב ולהגיש דו"ח חודשי מרוכז על הוצאותיו. במסגרת מאות אלפי העצמאים בישראל ישנם גם עשרות אלפים שמתניידים או משתמשים ברכב דו-גלגלי לצורכי עבודתם, והם ייאלצו להתקין את הדלקן אם ברצונם להכיר בהוצאה זו לצורכי מס. על מנת להבין לעומק מה נדרש מהם, במה זה כרוך ומה ההשלכות של העניין, שוחחנו עם רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד רואי החשבון זיו, שיפר ושות'.
מדובר על טרדה נוספת שנוחתת על הראש של העצמאים, בעלי הדו"ג שנאלצים גם כך לשלם פרמיה יקרה על ביטוח חובה עסקי. מדוע להכביד עוד?
רשות המיסים אינה רואה בכך כהכבדה, אלא כפתרון שאמור לסגור פרצה שלשיטתם עולה למשלם המיסים הישראלי מאות מיליוני שקלים בשנה. מדובר על תעשייה של חשבוניות פיקטיביות ועל שימוש פסול בחשבוניות והוצאות שמוגשות להם, מה שמוביל, לעמדתם, לפגיעה משמעותית בהכנסות המדינה. כיום יכול בעל דו-גלגלי למצוא חשבונית על תדלוק במזומן בפח האשפה של תחנת הדלק ולהגישה כהוצאה לצורך קיזוז מע"מ ומס הכנסה. את המצב הזה רוצה הרשות לשנות.
מה מצפה רשות המיסים מבעל רכב דו-גלגלי שרוצה להכיר בהוצאות הדלק שלו?
בהתאם לטיוטה, הכרה בניכוי מצריכה חיבור של בעל הדו-גלגלי למערכת חשבונות ממוחשבת המאפשרת הפקה של קבצים שמכילים פרטים שונים: מספר הרישוי של הרכב המתודלק, תצרוכת הדלק, סוג הדלק הנצרך, תאריך ושעת התדלוק ומספר הקילומטרים שנסע הרכב.
כמה זה יעלה?
עלות התקנת הדלקן עצמו נעה בין 100 ל-400 שקלים, ואילו התשלום החודשי יכול להיות שקלים בודדים – אך גם להגיע לעשרות שקלים. רשות המיסים מותירה חופש בחירה ומניחה כי כוחות השוק יעשו את שלהם והתחרות בין ספקיות הדלקנים תפחית מחירים.
ואם מסיבה כזו או אחרת איני יכול להתקין דלקן בדו-גלגלי שלי?
התקנות אינן מתייחסות לבעיות שמעיבות על התקנת הדלקן, אלא קובעות באופן שרירותי כי החל מ-1 בנובמבר תחייב התקנת דלקן, ובמקרה שזה לא יותקן – ייאבד העצמאי את הזכות לדרוש הכרה באותה הוצאה.
מה המצב כיום?
נכון לכיום, עצמאי מגיש מדי חודשיים חשבוניות מס על תדלוק, והדבר נחשב להוצאה מוכרת בשיעור של 45% לצרכי מס הכנסה. בכל הנוגע למע"מ, מוכרות ההוצאות בשיעור של שני שלישים. לצד האמור, בחברות בע"מ, כל ההוצאה מוכרת במס הכנסה, בכפוף לכך שהחברה מחייבת את מי שהרכב מוצמד אליו בשווי שימוש. לגבי המע"מ, ההוצאה על תדלוק מוכרת בשיעור של שני שליש.
כמה כסף צפוי להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מישום המהלך?
הערכה גסה של רשות המיסים גורסת כי מדובר על כ-280 מיליון שקלים שייכנסו לקופת המדינה בשנת 2022 – סכום שצפוי לעלות ולהגיע לכדי 400 מיליון שקלים בשנים הבאות. יש עוד גזירות שמתכננת הרשות לשלוף מהכובע?
יש. בתיקון חקיקה נוסף שהוגש על-ידי רשות המיסים, מוצע גם לייקר את עלויות הטיפול במוסכים באמצעות העלאה של המס שיוטל על שמני סיכה – אותם מחליפים במסגרת טיפולים שוטפים. כאן, לטענתם, השיקול הוא סביבתי מעיקרו ואינו כלכלי גרידא.
מה הסבירות כי התיקון יעבור במתכונתו האמורה?
לדברי רו"ח שיפר, מפתח ובעלים של תוכנה להפקת חשבוניותINVOICE4U, "ייתכן מאוד שההצעה תרוכך באופן מסוים, אך אני מתקשה לראות מצב בו רשות המיסים מוותרת על הבוננזה בדמות מאות מיליוני השקלים שצפויים להיכנס לקופתה כתוצאה מיישום המהלך. בל נשכח כי קופת המדינה נכנסה לגירעון עתק כתוצאה מסגרי הקורונה, והמדינה זקוקה להכנסות נוספות. כמו כן, חרף ייצוגם של העצמאים בכנסת, לא ראיתי מהלכים משולבים ומתוזמנים לטובת מאבק כנגד הגזירה".
בדיון ארוך בוועדת הכספים בנושא אגרת הגודש, שהתקיים בחמישי האחרון, עלו טענות רבות של רוב חברי הכנסת כנגד הטלת אגרת גודש על רוכבי דו-גלגלי, שכן הם חלק מהפתרון ולא מהווים בעיה; באוצר ישקלו שוב את המהלך ויחזרו עם תשובה לדיון הקרוב.
ביום חמישי האחרון התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון ארוך מאוד – מ-10:00 בבוקר ועד 17:00 אחה"צ – שבמסגרתו התקיים דיון על אגרת הגודש המוצעת על-ידי משרד האוצר ואשר נכנסה לחוק ההסדרים במקביל לתקציב המדינה. נציין כי תקציב המדינה של הממשלה הנוכחית, וכן חוק ההסדרים והרפורמות המוצעות בו, כבר עברו בקריאה ראשונה בכנסת, וכעת הם ממתינים לקריאה שנייה ושלישית שיתקיימו אחרי פתיחת מושב החורף של הכנסת.
אגרת הגודש בכניסה לגוש דן אמורה להפחית את עומסי התנועה הקטסטרופליים בכניסה למטרופולין הגדול, בעיקר בשעות הבוקר. היוזמה היא של משרד האוצר, כשהסיבה העיקרית לאגרת הגודש היא למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים למדינה בשל הירידה מהכנסות ממיסי רכב בגלל המעבר ההדרגתי לרכבים חשמליים – עליהם שיעור המס נמוך יותר.
לפי הצעת החוק, מסביב לגוש דן יהיו 3 טבעות, אשר כניסה ויציאה מכל אחת מהן תהיינה כרוכות בתשלום, כשככל שנכנסים לטבעת פנימית יותר – כך עולה תעריף הכניסה והיציאה. המחיר המקסימלי לרכב פרטי ליממה יעמוד על 40 ש"ח, וההכנסה השנתית הצפויה למדינה מאגרת הגודש מוערכת בכ-1.1 מיליארד ש"ח. תחילת אגרת הגודש צפויה להתחיל ב-1 במרס 2024, עם אפשרות דחייה בשנה ל-1 במרס 2025.
האבסורד בהצעת החוק הזו של משרד האוצר, שמוכיח שמדובר במס נוסף שמושת על הנהגים, הוא שרוכבי דו-גלגלי ישלמו גם הם את אגרת הגודש, בשיעור של 50% מזה של רכב פרטי, וזאת על אף שדו-גלגלי מפחית גודש ועומסי תנועה ומפחית זיהום אוויר בשל תצרוכת דלק נמוכה משל רכב פרטי. בהצעת החוק, שעברה כאמור בקריאה ראשונה, נקבע שדו-גלגלי ישלם מחצית מרכב פרטי – כלומר עד 20 ש"ח ליום. המשמעות היא שרוכב שנכנס לתל-אביב בכל יום ישלם כ-5,000 ש"ח בשנה אגרת גודש.
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים ביום חמישי התייחסו חברי כנסת רבים לאגרת הגודש ולהיטל שיושת על רוכבי דו-גלגלי, כשרוב הח"כים – מכל הסיעות והמגזרים – היו תמימי דעים וטענו שאין כל סיבה להשית את המס על דו-גלגלי, שכן אופנועים וקטנועים מהווים פתרון לעומסי התנועה והם לחלוטין לא חלק מהבעיה. מאידך, ח"כ אחד תמך באופן מפתיע בהטלת המס על רוכבי הדו-גלגלי, בתואנה שצריך למלא כל משאב שנמצא במחסור, ושמישהו צריך לשלם את המס. נציגי האוצר הציגו לחברי הכנסת ולמשתתפי הוועדה נתונים שגויים בהקשר של דו-גלגלי, אולם הבטיחו שישקלו שוב את העניין ויתנו תשובה בדיון הקרוב.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת הכספים ומי שהעביר רפורמות חשובות לדו-גלגלי כמו הפחתה במס קנייה, טען בדיון כי "רכב דו-גלגלי מפחית גודש. אני לא מבין למה צריך לחייב אותו במס גודש. זה מעלה את החשד שמנצלים דברים חיוביים, והאוצר לוקח את זה כדי להגדיל הכנסות". ח"כ אביר קארה (ימינה), המייצג את העצמאים ונכנס לכנסת כנציג 'השולמנים', ענה לח"כ גפני כי "כל משאב שנמצא במחסור – צריך למלא אותו. מישהו צריך לשלם את המס". למעשה, קארה מודה שמדובר במס ישיר ולא באגרה שתכליתה להקטין גודש. כנציג העצמאים, אשר ייפגעו יותר מכל מאגרת הגודש לדו-גלגלי (למשל בגלל עלויות מחירי השילוח), הטענה של ח"כ קארה תמוהה מאוד, בלשון המעטה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), אמר: הנושא של הרכב הדו-גלגלי אכן מעלה שאלות. מבקש לחשוב שוב על הנושא עד הישיבה הבאה". ח"כ אופיר כץ (הליכוד) אמר: "לגבי הדו-גלגלי, הם לא עושים שום גודש ואין סיבה לחייב אותם במס הזה". ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) חושבת כמהו ואומרת: "זה הזוי שדווקא דו-גלגלי, שמהווה פתרון לגודש ולא יוצר גודש, ישלם מס גודש".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) תקף את המהלך של האוצר ואמר: "עושים דברים מהר ובלי תכלית. מה הקשר בין שר האוצר לבין תחבורה? הוא יקבע איפה תהיה הטבעת ובאילו שעות יש גודש? זה תפקיד משרד התחבורה. החוק הזה כל כולו של משרד האוצר, ומטרתו כסף. משרד התחבורה מודר ממנו. ככה לא נראה חוק שתכליתו לפתור את בעיית התחבורה בישראל". עוד הוסיף סמוטריץ': "אם מס גודש נועד להעשיר את קופת האוצר – זה רע. מטילים מס על אזרחי ישראל בתקופה קשה כלכלית. אם זה פתרון תחבורתי – זה צריך להיות בנוי אחרת. פצלו מחוק ההסדרים והביאו את זה לדיון נורמלי. במתווה הנוכחי הנזק ארוך הטווח עלול להיות משמעותי".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר בדיון: "האופנועים הם פתרון לעומסים. תעשו להם מסלולים. קחו למשל שליחים – אם הם יצטרכו לשלם, הנטל יעבור ללקוח. הכל יתייקר בגלל המס הזה". חיזק אותו ח"כ ולדימיר בליאק (ישראל ביתנו), שאמר: "דו-גלגלי זה לא הגורם לגודש אלא הפתרון לגודש, לכן אני לא מבין למה מחייבים אותם". יו"ר הוועדה פנה לפקידי האוצר ואמר: "אני רואה את הנתונים ומבין שאם אופנועים ישלמו חצי מהמס, וחלקם הגדול שליחים – המס יגולגל לצרכנים שמשתמשים במשלוחים, כלומר על האזרחים".
דניאל מלצר, נציג משרד האוצר וחלק מצוות החשיבה של אגרת הגודש המוצעת, הציג בדיון נתון שגוי ואמר שבכל העולם אופנועים משלמים מחצית מאגרת הגודש. זה כמובן נתון שגוי, שכן למיטב ידיעתנו רכבים דו-גלגליים לא משלמים אגרת גודש בשום מקום בעולם. עוד אמר מלצר כי דו-גלגלי גורמים למחצית מהגודש, ולכן הם ישלמו מחצית מהסכום. טענה מוזרה זו עוררה תגובות והרמות גבה מצד משתתפי הדיון. ח"כ קושניר, יו"ר הוועדה: "בנושא הזה של דו-גלגלי אני מאוד מוטרד. הם לא תורמים לגודש, ואם הם ישלמו מס גודש מחירי השליחויות יעלו, יוקר המחייה יעלה". פקידי האוצר סיכמו ואמרו שעד הדיון הקרוב יבחנו מחדש את הנושא, ושיגיעו לדיון הקרוב עם תשובות לגבי דו-גלגלי.
עוד דיברו בדיון ישראלה מני מאיגוד לשכות המסחר, שאמרה: "לגבי דו-גלגלי אין בכלל מה להרחיב. אני מצפה שבדיון הבא פקידי האוצר יגיעו ויגידו שהדו-גלגלי מחוץ לאגרה", וכן אליקו אלג'ם, יו"ר מועדון האופנועים, שאמר: "אנחנו שק חבטות של כל תקנה וכל חוק. לא מצליחים לקדם את הדו-גלגלי. דו-גלגלי זה פתרון, לא בעיה. אגרת הגודש זה מעשה שלא ייעשה. לא קיים בעולם. להטיל כזו אגרה זה לדחוף אנשים חזרה למכוניות. לא תפתרו ככה את הבעיה. צריך להוציא מחוק ההסדרים. איך יכול להיות שדו-גלגלי ישלם אגרה בכניסה לערים?".
הדיון הבא צפוי להתקיים בשבועות הקרובים, כשייתכן שייקבע ליום חמישי הקרוב. גורמים בענף האופנועים איתם שוחחנו טענו שהעמדה הכמעט חד-משמעית של חברי הכנסת מעודדת מאוד, וכי הם אופטימיים ומקווים שבאוצר יתעשתו ויורידו את הדו-גלגלי מאגרת הגודש, שכן כאמור אופנועים וקטנועים הם הפתרון לגודש ולחלוטין לא הבעיה. עוד מסרו הגורמים כי ככל שהכיוון מצד האוצר יהיה שלילי, תתקיים מחאה גדולה של רוכבי הדו-גלגלי כנגד משרד האוצר והמהלך הבלתי מתקבל על הדעת.
בחודש ספטמבר 2021 נהרגו שישה רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-66 רוכבים שנהרגו בשמונת החודשים הראשונים של 2021, כך שבסך הכל נהרגו 72 רוכבי דו-גלגלי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 – שהם 17 רוכבים יותר מהתקופה המקבילה ב-2020. כלומר גידול של 33% ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי ובה נהרגו 55 רוכבים בתקופה המקבילה של השנה ו-69 רוכבים בכל השנה.
שנת 2021 היא שנת שיא שלילי במספרי ההרוגים על דו-גלגלי. עד כה נהרגו כאמור 72 רוכבים על דו-גלגלי, כשנשארו שלושה חודשים לסיום השנה. בשנים 2019 ו-2020 – שהיו שנות השיא השלילי הקודמות – נהרגו 69 רוכבים בכל אחת.
בסך הכל נהרגו מתחילת שנת 2021 על כבישי ישראל 270 בני אדם, לעומת 235 בני אדם בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-15%. עוד עולה מהמספרים כי 27% מכלל ההרוגים עד כה ב-2021 היו רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת על אף שכלי הרכב הדו-גלגלי מהווים כ-5% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית במדינת ישראל, כלומר רוכבי דו-גלגלי נהרגים פי יותר מ-5 ביחס לחלקם היחסי על כבישי ישראל.
1. ב-5.9.21 סביב השעה 23:00 נהרג רוכב כבן 65 בכביש 40 מדרום לצומת ביל"ו.
הרוכב נסע בכביש 40 לכיוון דרום. רכב שהגיע מדרום לצפון פנה שמאלה לכיוון הבסיס הצבאי בצומת שאינו מרומזר, חסם את נתיב נסיעתו של רוכב האופנוע וגרם להתנגשות של הרוכב בצד הרכב. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נפצע באורח אנוש, וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 65, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,800 סמ"ק.
זירת התאונה שבה נהרג הרוכב בן ה-50
2. ב-9.9.21 נהרג מורכב כבן 45 בכביש מס' 1 בסמוך לצומת אלמוג.
הרוכב נסע על כביש מס' 1 על השול כנגד כיוון התנועה, על אופנוע ללא לוחית רישוי, ובסמוך לצומת אלמוג (ק"מ 92) התנגש חזיתית ברכב פרטי שהגיע ממול. הרוכב נפצע באורח בינוני-קשה, ואילו המורכב נפצע באורח אנוש ולאחר זמן קצר מת מפצעיו. ההרוג כבן 45, ערבי. מכיוון שמדובר בתושב הרשות הפלסטינית – ההרוג לא נספר במניין ההרוגים על-דו-גלגלי בסטטיסטיקה של המשטרה ושל הרלב"ד.
3. ב-10.9.21 סביב 19:08 נהרג רוכב כבן 30 בכביש 232, בסמוך למכללת ספיר.
הרוכב נסע בכביש 232, איבד את השליטה על האופנוע והחליק. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נפצע באופן קשה, פונה לביה"ח, ולאחר זמן קצר נקבע מותו. הרוכב כבן 30, יהודי.
4. ב-16.9.21, יום כיפור, נהרג רוכב כבן 20 על שביל שבין צומת כברי לצומת הגעתון בצפון הארץ.
הרוכב נסע על השביל בשטח פתוח, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על האופנוע, התרסק בשטח פתוח ונפצע באורח אנוש – כולל פגיעת ראש קשה. צוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו לאחר פעולות החייאה ממושכות. הרוכב כבן 20, ערבי, רכב על אופנוע שטח בנפח 250 סמ"ק. מכיוון שתאונה זו קרתה בשטח ולא בכביש – התאונה לא נכללת בסטטיסטיקה של המשטרה ושל הרלב"ד.
5. ב-19.9.21 סביב 04:40 לפנות בוקר נהרג רוכב כבן 21 בכביש מס' 1, בין מחלף שורש לבין מחלף נווה אילן.
הרוכב נסע בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים, איבד שליטה על האופנוע, והחליק אל מעבר לגדר ההפרדה. הרוכב נפגע פגיעות קשות ורב-מערכתיות, וצוותי רפואה שהגיעו נאלצו לקבוע את מותו. האופנוע נמצא עשרות מטרים מהרוכב. הרוכב כבן 21, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.
זירת התאונה בכביש מס' 1 שבה נהרג הרוכב בן ה-21
6. ב-21.9.21 סביב 17:35 נהרג רוכב כבן 21 ברחוב ההגנה בעכו.
הרוכב נסע ברחוב ההגנה בעכו, איבד שליטה על האופנוע, החליק ונפגע באופן אנוש. צוותי רפואה שהגיעו למקום מצאו את הרוכב במצב קשה ולא יציב עם חבלות בראש ובגפיים. במהלך הפינוי לבית החולים הדרדר מצבו של הרוכב, ולאחר פעולות החייאה נקבע מותו. הרוכב כבן 21, ערבי, רכב על אופנוע בנפח 650 סמ"ק.
זירת התאונה בעכו שבה נהרג הרוכב בן ה-21
7. ב-22.9.21 סביב 12:20 נהרג רוכב כבן 19 בכביש מס' 4 בסמוך למחלף חדרה דרום.
הרוכב נסע בכביש 4, ככל הנראה במהירות גבוהה, והתנגש מאחור במשאית שעמדה בנתיב הימני. כתוצאה מהתאונה הרוכב נלכד מתחת לחלקה האחורי של המשאית, נהרג במקום, וחולץ על-ידי צוותי רפואה שהגיעו למקום ובעזרתם של אזרחים. הרוכב כבן 19, יהודי מנהרייה, חייל צה"ל, רכב על מקסי-סקוטר בנפח 530 סמ"ק.
אגרת הגודש בכניסה לגוש דן, שהיא יוזמה של משרד האוצר על-מנת להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, תעלה היום לדיון בוועדת הכספים – לקראת קריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק. נכון לעכשיו רוכבי דו-גלגלי ישלמו חצי מנהגי רכב פרטי – אף על פי שדו-גלגלי מפחית גודש, כפי שמראה מחקר של משרד התחבורה עצמו.
אגרת הגודש בכניסה לגוש דן אמורה להפחית את עומסי התנועה הקטסטרופליים בכניסה למטרופולין הגדול, בעיקר בשעות הבוקר. היוזמה היא של משרד האוצר, כשהסיבה העיקרית לאגרת הגודש היא למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים למדינה בשל הירידה מהכנסות ממיסי רכב בגלל המעבר ההדרגתי לרכבים חשמליים – עליהם שיעור המס נמוך יותר.
לפי הצעת החוק, שהוכנסה לחוק ההסדרים שיובא לאישור הכנסת כחלק מתקציב המדינה, מסביב לגוש דן יהיו 3 מעגלים, אשר כניסה ויציאה מכל אחד מהם תהיינה כרוכות בתשלום, כשככל שנכנסים למעגל פנימי יותר – כך עולה תעריף הכניסה והיציאה. המחיר המקסימלי לרכב פרטי ליממה יעמוד על 40 ש"ח, וההכנסה השנתית הצפויה למדינה מאגרת הגודש מוערכת ב-1.1 מיליארד ש"ח. תחילת אגרת הגודש צפויה להתחיל ב-1 במרס 2024, עם אפשרות דחייה בשנה עלת ל-1 במרס 2025.
האבסורד בהצעת החוק הזו של משרד האוצר, שמוכיח שמדובר במס נוסף שמושת על הנהגים, הוא שרוכבי דו-גלגלי ישלמו גם הם את אגרת הגודש, בשיעור של 50% מזה של רכב פרטי, וזאת על אף שדו-גלגלי מפחית גודש ועומסי תנועה ומפחית זיהום אוויר בשל תצרוכת דלק נמוכה משל רכב פרטי. בהצעת החוק, שעברה כאמור בקריאה ראשונה, נקבע שדו-גלגלי ישלם מחצית מרכב פרטי – כלומר עד 20 ש"ח ליום. המשמעות היא שרוכב שנכנס לתל-אביב בכל יום ישלם כ-5,000 ש"ח בשנה אגרת גודש.
מחקר שהתבצע לפני כשנתיים על-ידי משרד התחבורה והטכניון תומך בנתון שדו-גלגלי מפחית עומסי תנועה, מוריד רמות זיהום אוויר, ואף עשוי לחסוך למדינה 8 עד 27 מיליון ש"ח בשנה. המחקר, בראשות פרופ' שלום הקרט וד"ר ויקטוריה גיאלמן, בחן שימוש שונה בכלים דו-גלגליים – מ-5% ועד 20% מהיקף התנועה, והוא קובע שרכב דו-גלגלי יקצר את זמני הנסיעה ב-3% עד 11% ויגדיל את מהירות הנסיעה הממוצעת בכ-13% בזכות הפחתת מספר המכוניות שנוסעות עם נהג וללא נוסעים. בנוסף, בשל תצרוכת הדלק הנמוכה של רכבים דו-גלגליים, גם זיהום האוויר במטרופולין עשוי להיות ברמות נמוכות יותר. לפי נתוני משרד התחבורה, במעבר של 10% מנהגי הרכב הפרטי לרכב דו-גלגלי יש פוטנציאל להפחית כ-40% מעומסי התנועה בגוש דן, וכמובן גם להקל בעומסי החניה. נציין שערים בעולם אשר גובות אגרת גודש בשעות העומס כמו לונדון ושטוקהולם פוטרות רכבים דו-גלגליים מתשלום האגרה, וזאת בשל תרומתם המובנית להפחתת עומסי התנועה.
אגרת הגודש אף אמורה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, שזה דבר טוב בפני עצמו, אולם מצב התחבורה הציבורית בישראל רחוק מלהשביע רצון, ונכון להיום רכב דו-גלגלי הוא הפתרון הזמין, המיידי והמהיר יותר לשליטה בזמן ובמרחב – במיוחד באזור גוש דן הנמצא במצב של כאוס תחבורתי אחד גדול.
היום (ה', 30.9.21) יתקיים דיון בוועדת הכספים על הצעת החוק, שכאמור עברה בקריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים. יחד עם זאת, הצעת החוק צפויה לצאת המחוק ההסדרים ולעבור בכנסת כחוק פרטני בפני עצמו, ולכן הדיון היום בוועדת הכספים. חברי כנסת רבים מבינים גם ללא מחקר של הטכניון שרכב דו-גלגלי מפחית עומסי תנועה וכי הכנסת רכבים דו-גלגליים לאגרת הגודש היא אבסורד מוחלט, ולכן ייתכנו התפתחויות חיוביות. נמשיך כמובן לעדכן.
שרשור עם הציטוטים הנבחרים של חברי הכנסת בדיון הבוקר בוועדת בכספים:
ח"כ @Gafni_Moshe בוועדת הכספים: "רכב דו-גלגלי מפחית גודש. אני לא מבין למה צריך לחייב אותו במס גודש. זה מעלה את החשד שמנצלים דברים חיוביים, והאוצר לוקח את זה כדי להגדיל הכנסות".
רועי ועידו קניון, בני 27 ו-29 ממושב בני עטרות, חיים ונושמים את העולם המוטורי ואת השטח מגיל אפס. ג'יפים וטרקטורונים תמיד היו אצלם בבית, וב-10 השנים האחרונות גם אופנועי אנדורו שאיתם הם מטיילים בארץ – לפעמים טיולים ארוכים של ימים, כולל חוצה ישראל. רועי ועידן מטיילים בימים אלו באירופה וחוצים אותה על-גבי צמד אופנועי אדוונצ'ר גדולים, כשהם רוכבים בשטח במסלול ה-TET – Trans Euro Trail. אנחנו נלווה את המסע הזה, וצמד האחים ידאגו לשלוח לנו עדכונים שוטפים.
* * * * *
אחרי הימים המטורפים של ההרים באיטליה הגענו לקו החוף של צרפת, וכשחצינו את הגבול דאגנו לעצמנו לבאגט וקרואסון כמו שצריך. הכותרת של צרפת הייתה עניין הצמיגים. לא מצאנו צמיגים תואמים למידה ולדגם שאנחנו צריכים באיטליה בכלל ובמילאנו בפרט (בירת האופנועים של אירופה כמו שקוראים לה…) אז הזמנו באינטרנט לעיר ניס בצרפת וחשבנו שהמשלוח יספיק להגיע, אך הוא לא, והגיע סוף השבוע. החלטנו להמשיך קדימה, לשנות את הכתובת בהמשך לנקודה קדמית יותר וחזרנו אל השביל.
הדרכים בצרפת היו שונות יותר מכל מה שעשינו עד כה. קודם כל מפני שהיינו צריכים לסטות מהמסלול לערים גדולות לטפל בעניין הצמיגים. מזג האוויר היה גשום רוב השבוע מה שגרם לנו להיות קצת יותר בכביש מהממוצע. שאלנו באחד המקומות מה פשר הגשם הזה באמצע אוגוסט? והמקומיים ענו שלא היה כזה אף פעם. גם אותנו זה הפתיע מאוד.
שדות של לבנדר
כשנכנסנו לצרפת תוואי השטח הפך לעמקים 'קטנים' עם נהרות שחוצים אותם. אחרי כמה שבועות של שבילים פתוחים, השטח נעשה מאתגר יותר. עליות, סלעים, דרדרת – כמו שאנחנו אוהבים. אחרי מקטע קשה, ירדנו לעמק, ולאן שלא מסתכלים רואים שני דברים: כרמים של גפנים ליין ושדות סגולים. על יין אין מה לפרט יותר מדי – כל הסוגים והמינים, יקבים בכל פינה. ככה זה כשחוצים את פרובנס. השדה הסגול – גילינו שהוא סוג של לבנדר. לא הצלחנו לברר בדיוק מה השימוש שלו, אבל היו מרבדים עצומים של הפרח הזה.
בדרך למונפלייה (לשם הצמיגים אמורים להגיע) שוב תפס אותנו גשם רציני. אחרי מספר ביקורים במשרדי חברת השילוח מצאנו בחור אחד שיודע אנגלית ועזר לנו. הבטיחו שהצמיגים יגיעו תוך יומיים. אין מה לעשות, צריך לחכות כאן. אם זה העיכוב היחידי בטיול אנחנו חותמים עליו בכיף. גם זה קורה. הגשם הפסיק אחרי הצהריים ונראה היה שצפוי לילה יבש. תפסנו נקודה יפה על המים והעברנו במקום שני לילות. בלילה הראשון אמנם לא היה גשם, אבל היו רוחות הכי חזקות שחווינו, עד כדי כך שקמנו בלילה להזיז את האופנועים מחשש שיפלו עלינו.
ניצלנו את הזמן לנוח ולטפל בדברים שלא היה זמן אליהם עד כה. עוד במונטנגרו נשבר באופנוע של רועי המנשא האחורי שעשוי מאלומיניום. אחרי חיפושים רבים מצאנו צמד צרפתים צעירים שהסכימו לעזור ואפילו פינקו בבירה של סוף היום. ביום למחרת, אחרי המתנה ארוכה, סוף סוף הגיעו הצמיגים לאופנועים שלנו. לקחנו אותם על הבוקר והלכנו להתקנה. עכשיו שוב אפשר לתת גז.
העברנו לילה נוסף ואחרון בצרפת, וביום המחרת כבר חצינו לספרד. הדרך לספרד עוברת בקצה הדרומי של הפרינאים, מטפסת למעלה, ותוואי הקרקע משתנה. הכל לח, רטוב, עם אחיזה נהדרת וירוק בעיניים. ממש למעלה, בקצה ההרים, עובר הגבול, וכל מה שמפריד בין המדינות הוא מעבר פרות פשוט – והנה אנחנו בספרד.
הבירה של אחרי התיקון
דרום ספרד
ספרד היא המדינה שנעשה בה הכי הרבה קילומטרים במסע. בשלב הראשון נדרים מטה, נחצה את המדינה ממזרח למערב לכיוון פורטוגל, ואחרי שנחצה את פורטוגל צפונה, נחזור מזרחה עד הפרינאים ונשלים מעגל. חצינו את הגבול בשעת אחר הצהריים ותכננו לרדת למטה לאגם הקרוב לתפוס מקום. בדרך עצרנו בעיירה לקנות כמה דברים נחוצים לימים הקרובים. שכחנו שאנחנו בספרד, ושמחנו מאוד לשמוע את הספרדית במקום הצרפתית. הרבה יותר מובן, ואפילו האנשים נראים נחמדים יותר. בתחילה הגענו לשלטים שאסרו לישון על האגם. אז המשכנו בדרך 4X4 עד שהקפנו את האגם לצדו השני. שם גילינו מקום עצום ופתוח על שפת האגם ושתי משפחות שהיו שם עם רכבי שטח, אז תפסנו פינה והתארגנו ללילה. ספרד קיבלה אותנו הכי טוב שאפשר.
חזרנו לימים הטובים. קמים ב-6:00 ומתחילים לרכב ב-8:00. תוואי השטח דומה לארץ, עם אדמה טרשית, שבילים קלים ומהירים והמון עצי זית. גמענו כ-120 ק"מ עד הצהריים בקלות, כולל עצירת בוקר. יש כאן מעין הכלאה של אדמת הנגב עם הקרקע של המרכז. לפעמים חול ולפעמים חמרה, אדמה קשה ועצי אורן.
האזור מלא בטורבינות רוח עצומות בכל מקום, ממש עמקים ענקיים עם יערות של טורבינות. כאדם, אתה מרגיש כל כך קטן ליד הדבר הזה. הבנו מה עוד עושה את האזור דומה ומוכר לארץ – פעם ראשונה שאנחנו מריחים ריח של לולים ורפתות בכפרים שבהם אנחנו עוברים. לא היה את זה באף מדינה בדרכנו.
שדות של טורבינות
ועם הדמיון לישראל מגיע גם החום. בצהריים 33 מעלות (בהסתכלות לאחור אנחנו מבינים שהשיא עוד לפנינו). קשוח מדי לרכב בשטח, עלינו על הכביש והרבצנו מרחק. הגענו לאגם מדהים עם נקודה חלומית להעביר בה את הלילה. אחרי יום חם מאוד נוסף החלטנו לחזור לטקטיקה הישנה מיוון – לקום בחושך ולהתחיל לרכוב בזריחה. כך היה והספקנו לעשות 200 ק"מ של שטח עד הצהריים, והמשכנו בשטח כמה שיכולנו עד הנקודה הבאה באגם שמצאנו. חייבים מקלחת קרירה בסוף ימים חמים שכאלה.
עם ההתקדמות דרומה לכיוון העיר טריפה ומיצרי גיברלטר החום מוסיף לעלות. המשכנו ברכיבת השטח בשעות המוקדמות מאוד של הבוקר ככל הניתן, וכשהחום עלה עלינו בחזרה לכביש. החום בספרד תאם את הדיווחים מהארץ על גלי החום. שוב הרגשנו בבית.
התכנית הכללית הייתה להגיע לנקודה הדרומית ביותר באירופה – העיר טריפה. היום הזה התאפיין במזג אוויר משוגע. קמנו בזריחה בתוך ענן על קו החוף, לחות מטורפת ונסיעה בערפל סמיך למשך שעתיים לפחות. לקראת הירידות לטריפה העננות נעלמה, ובמקומה נכנסו רוחות עזות. כשהגענו לעיירה חווינו את הרוח החזקה ביותר שהייתה לנו בחיים. ממש סערה. עצרנו את האופנועים בנקודה הדרומית ביותר באירופה, וכשירדנו מהאופנועים הרוח הזיזה אותנו ואפילו את האופנועים במשקל 250 ק"ג, כך שהיינו צריכים ממש להחזיק אותם. ברוח הזו לא היה מה לחפש שם יותר מדי. נחזור לכאן בפעם אחרת במזג אוויר טוב יותר.
אסקפיזם
גם החום הכבד לא תרם לחוויה, ושמענו דיווחים שבדרום פורטוגל יש גם שריפות ענק והכניסה ליערות נאסרה. לכן החלטנו לעלות כמה שיותר צפונה ולהיכנס לפורטוגל במרכז המדינה, בשאיפה שהחום יהיה פחות קיצוני. יצאנו מטריפה צפונה לכיוון העיר סביליה. כשעזבנו את קו החוף הרוחות היו עזות והחום התחיל לעלות לאט לאט. מצאנו את עצמנו רוכבים על הכביש במהירות של 100-90 קמ"ש (לא יותר מהר כדי לא להרוס את הצמיגים בחום הזה), והגוף לא מצליח להתקרר משום שגם הרוח שנכנסת דרך המעיל חמה מאוד ולא מצליחה לאוורר את הגוף. לעצור זאת אופציה גרועה אפילו יותר, אז המשכנו קדימה כדי להגיע לעיר בהקדם.
לקראת סביליה הסתכלנו על מד הטמפרטורה של האופנוע ולא האמנו למראה עינינו – 48 מעלות. לא דמיינו שככה זה יהיה. הרגשנו כאילו אנחנו רוכבים בתוך תנור אחד גדול. חייבים לברוח צפונה, החלטנו, וכך היה ביום למחרת. קמנו מוקדם ורכבנו צפונה ומערבה לחצות לפורטוגל. השבועיים האלו התאפיינו פחות בקטעי רכיבה מטורפים, למרות שהיה גם הרבה גז בשטח, החוויות מסביב היו עצימות יותר, ועדיין האופנועים עושים עבודה נהדרת.
בקרוב נעדכן בחלק על פורטוגל וצפון ספרד – החלק האחרון במסע שלנו.
בחול המועד סוכות התקיימה בצומת שוקת בפעם השנייה תחרות ה'סופר אנדורו ישראל' – תחרות אנדורוקרוס עם טובי הרוכבים מהעולם ומישראל, בהפקה גרנדיוזית מהטובות שנראו אי-פעם בישראל בתחום הספורט המוטורי. התחרות המצוינת הייתה קדימון ל'מינוס 400' – הסבב הפותח של אליפות העולם בהארד-אנדורו שיתקיים בחודש אפריל בים המלח.
אנשי Riders for Riders קפצו בכמה רמות בהפקה האחרונה שארגנו – תחרות הסופר אנדורו ישראל שהתקיימה בימים רביעי וחמישי בצומת שוקת. למי שלא מכיר נספר שחבורת Riders for Riders, בהובלת איתמר ציפורי ודור שוורץ, הם רוכבי אנדורו שלפני כמה שנים החלו לייצר פעילויות לקהילת רוכבי האנדורו שהולכת וגדלה, כשעם הזמן הפעילויות התקדמו והפכו לרציניות, איכותיות ומקצועיות יותר. כך למשל, בשנים האחרונות הייתה רכבת אווירית של טובי רוכבי האנדורו מהעולם שהגיעו לישראל לפעילויות אנדורו, הדרכות רכיבה וימי רכיבה אקסטרימיים וחווייתיים. נדמה שאין רוכב אנדורו מהטופ העולמי שלא ביקר בישראל בשנים האחרונות תחת מטריית Riders for Riders.
נקודת ציון משמעותית על ציר הזמן של חבורת ריידרס הייתה לפני שנתיים, במרוץ הסופר אנדורו הראשון שהתקיים בצומת שוקת. אז ראינו את הפוטנציאל של הקבוצה הזו בהפקת אירועים, ועם מגמת ההתקדמות הברורה כבר ידענו כיצד ייראה האירוע הבא. כך כתבנו לאחר המרוץ: "אבל האירוע הזה היה נקודת מפנה לא רק בגלל גיל המנצחים, אלא כי כאמור הוא הציב פה סטנדרט חדש של מקצועיות, הלכה למעשה ברמה גבוהה של חו"ל, ועם ההמשכיות הצפויה מצד ההפקה – ישראל עשויה להגיע למקומות גבוהים מאוד במפת האנדורו העולמית. על פניו נראה שהשינוי כבר פה". ונראה שההערכה שלנו הייתה מדויקת, שכן האירוע השני בסדרת סופר אנדורו ישראל, כבר היה בכמה רמות מעל האירוע הראשון של לפני שנתיים. נציין שבשנה שעברה לא התקיים אירוע בשל משבר הקורונה.
אז תחרות הסופר אנדורו השנייה הייתה נקודת ציון נוספת, כשההפקה השתפרה בכל פרמטר – ובאופן משמעותי. ראשית, המסלול, שהיה מדויק ומוקפד ונבנה תוך מלאכת מחשבת ברמה הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת. המסלול כלל מכשולים רבים כמו גינות צמיגים, סלעים ואבנים, מכשולי צמיגים שוכבים ועומדים בגובה של יותר מ-2 מטרים, מכשולי צינורות בגבהים שונים, משגרים, ועוד, והוא היה אינטנסיבי מאוד ללא אפשרות מנוחה לרוכבים. הוא נבנה בסטנדרט גבוה, וניכר שהושקעו בו מחשבה רבה ומשאבים רבים. שנית, רשימת הרוכבים. אם באירוע הקודם המתחרים היו כולם ישראלים, כשפול טארס הגיע כדי לתת שואו לקהל, הרי שהפעם הגיעו ארצה חמישה רוכבים מהטופ העולמי (היו אמורים להגיע שבעה) – כולל ג'וני ווקר, ווייד יאנג ואלפרדו גומז – להתחרות בקטגוריית ה-PRO, ראש בראש מול הרוכבים הישראליים המובילים ובראשם סוף סלע.
אבל גם שאר ההפקה קפצה בכמה רמות. המתחם עצמו היה מושקע מאוד, עם טריבונות מוצלות לקהל, עם מתחמי מזון ושתייה ופעילויות לילדים, עם מתחם גדול לעסקים בענף שהציעו את מרכולתם, ועם הרבה מאוד צבעים שהציפו את הצהוב המדברי. אם לא סופות האבק שעלו מדי פעם לאוויר, היינו יכולים לחשוב שאנחנו באירופה או בארה"ב.
רוכבי הפרו הבין-לאומיים
המרוצים עצמם היו מרהיבים לא פחות מרמת ההפקה, והם סיפקו אקשן רב בכל הקטגוריות. ביום רביעי התקיימו מקצי החימום והדירוג, אשר נתנו למתחרים זמן להכיר את המסלול התובעני ולהתחיל להבין לקראת מה הם הולכים. למחרת, ביום חמישי, התקיימו מקצי חצי הגמר ומקצי הגמר, כשהיו 4 קטגוריות: ג'וניורס (ילדים ונערים), הובי, אקספרטס ופרו. זמני המקצים היו 6 דקות + הקפה לג'וניורס ולהובי, 8 דקות + הקפה לאקספרטס, ו-10 דקות + הקפה לפרו. זה אולי נשמע מעט, אולם המסלול האינטנסיבי מוציא מהמתחרים מאה אחוז, ולא מאפשר אפילו רגע קט של מנוחה. רכיבה כזו של מסלול אנדורוקרוס דורשת לא רק טכניקת רכיבת אנדורו מושחזת, אלא גם כושר גופני גבוה מאוד הכולל סיבולת גבוהה והרבה כוח מתפרץ.
רוכבי קטגוריית הג'וניורס – ילדים בני 12 ו-13 עד 15, רכבו על אופנועי מוטוקרוס בנפח 85 סמ"ק, כשלהגיד שהכלים לא מתאימים לאנדורוקרוס – עם מנועים מתפרצים, בולמים קשיחים וגלגלים קטנים – יהיה אנדרסטייטמנט. למרות זאת, הילדים הגיבורים רכבו את אותו המסלול בדיוק של הבוגרים, ואף עשו זאת בצורה מעוררת הערכה, עם המון טכניקה ועם המון נחישות. המנצח בג'וניורס הוא יהלי טל בן ה-13 (הוסקוורנה TC85), אשר הוביל בצמד מקצי הגמר וניצח בצורה משכנעת. שני סיים רון רוזנבאום בן ה-13 (ק.ט.מ 85SX), אשר נלחם עם בן אלמגור בן ה-13 (ק.ט.מ 85SX) בשני מקצי הגמר, ולבסוף יצא כשידו על העליונה עם מקום שלישי במקצה הראשון ומקום שני במקצה השני – מיקום הכולל של אלמגור, אשר נתן לו את המקום השני על הפודיום. רביעי סיים רן שמאי בן ה-13 (ק.ט.מ 85SX), ואחריו דודי שמואל, נדב ברדה, איתמר וינטרפלד ויותם גרינברג. כבוד גדול לכל אחד מהילדים.
יפה היה לראות את כל רוכבי הפרו מגיעים למקצי הג'וניורס, מתמקמים צמוד למכשולים הבעייתיים יותר, ועוזרים לילדים היכן שצריך ומותר. בסיום, אגב, רוכבי הפרו שהגיעו מחו"ל ציינו לטובה את הרמה הגבוהה של הג'וניורס, שנלחמו על המסלול כמו אריות. זה לא מחזה שגרתי לראות ילדים על מסלול אנדורוקרוס, שכן ילדים נמצאים בגיל הזה על מסלולי מוטוקרוס.
יהלי טל – מנצח הג'וניורס
בקטגוריית הובי ניצחון לבר אילוז, אחרי שליטה בקטגוריה וניצחון בצמד מקצי הגמר ברכיבה יפה וחלקה. שני סיים מתן כהן עם מקום 3 ו-2, ושלישי סיים ולד אולניק עם מקום 2 ו-4. באקספרטס ניצחון משכנע לטל אבטליון, אשר נתן תצוגת רכיבה חלקה מאוד עם טכניקה מושחזת, וניצח בשני מקצי הגמר כשהוא שולט לחלוטין על הקצב ועל השדה. שני סיים ינעם אודין עם מקום 3 ו-2, ושלישי סיים אור זרקו עם מקום 3 ו-2.
קטגוריית הפרו סיפקה כצפוי את רוב תשומת הלב והאקשן. ג'וני ווקר (בטא RR300 – בתמונה בראש הידיעה) ניצח גם במקצה חצי הגמר וגם בשני מקצי הגמר, תוך שהוא מציג רכיבה יפהפייה שגורמת למכשולים להיראות קלים מאוד. ווקר הגיע ארצה עם הבולמים הפרטיים שלו, אותם הרכיב על אופנוע מקומי יחד עם ראש מנוע ומחשב ניהול מנוע. ביום הרכיבה הראשון הוא למד את המסלול וראה באילו מקומות ניתן לקצץ זמנים, וביום המרוצים הוא היה עקבי מאוד – בקו הרכיבה ובזמני ההקפה – וכאמור ניצח באופן משכנע מאוד.
טל אבטליון – מנצח קטגוריית אקספרטס
ווייד יאנג (שרקו SE-R300) סיים במקום הכללי השני, וזאת אחרי שסיים שלישי במקצה הראשון ושני במקצה השני. במקצה הראשון הסתבך בתחילת המרוץ ונתקע מאחור. סוף סלע (ק.ט.מ 300EXC) תפס את המקום השלישי, אחרי אלפרדו גומז (הוסקוורנה TE300i), למשך רוב המרוץ. אולם יאנג צמצם את הפער מסלע, וכשתי הקפות לסיום הצליח לייצר עקיפה, כשסלע מסיים רביעי. במקצה השני יאנג נלחם עם גומז עד הרגע האחרון, כשהוא מצליח להשחיל גלגל לפניו ממש על קו הסיום, ובכך לסיים במקום השני הכללי. גומז, אשר סיים שני במקצה הראשון וכאמור שלישי במקצה השני, סגר את הפודיום במקום השלישי.
טרביס טיסדייל, אשר סיים חמישי במקצה הראשון, הצליח לסיים רביעי במקצה השני, וסיים רביעי בכללי, לפני סוף סלע בן ה-18 שסיים במקום החמישי – הראשון מבין הישראלים, ובסך הכל 14 מתחרים בקטגוריה המקצועית.
הקהל הרב שהגיע לפסטיבל הסופר אנדורו קיבל כאמור אקשן רב וחגיגה משפחתית לחג סוכות. האירוע הזה, שכאמור השתפר מאוד מהפעם הקודמת, משאיר חותם גדול על הספורט המוטורי הישראלי, לא רק בגלל רמת ההפקה הגבוהה, אלא גם מפני שרוכבים מהטופ העולמי הגיעו להתחרות ראש בראש מול רוכבים ישראליים – באותו המקצה.
בשנה הבאה צפוי להיות אפילו טוב יותר, אולם נזכיר שכבר בחודש אפריל הקרוב יתקיים הסבב הראשון של אליפות העולם בהארד אנדורו – WESS – בים המלח. הסבב, אשר נקרא 'מינוס 400', יתקיים באזור עין בוקק והמלונות, והוא יכלול שלושה ימים של מסלול הארד אנדורו עם טובי הרוכבים בעולם – כאמור כחלק מסדרת אליפות העולם בהארד אנדורו. גם המרוץ הזה מופק על-ידי חבורת Riders for Riders – ללמדכם כמה הם חולמים ולאן הם מכוונים. וכבר ראינו שהחבורה הזאת כאן כדי להגשים את החלומות – לטובת הספורט המוטורי הישראלי.
תחרות הסופר-אנדורו חוזרת לישראל – והפעם במתכונת משופרת, בהשתתפות טובי רוכבי האנדורו העולמיים. בחול המועד סוכות, בתאריכים 22-23.9.21, יתקיימו יומיים של תחרות סופר-אנדורו בצומת שוקת, כולל פסטיבל מוטורי גדול לקהל הצופים שיגיע לתחרות הבין-לאומית.
כך כתבנו אחרי מרוץ הסופר-אנדורו הראשון, שהתקיים בספטמבר 2019 בצומת שוקת: "האירוע הזה היה נקודת מפנה לא רק בגלל גיל המנצחים, אלא כי כאמור הוא הציב פה סטנדרט חדש של מקצועיות, הלכה למעשה ברמה גבוהה של חו"ל, ועם ההמשכיות הצפויה מצד ההפקה – ישראל עשויה להגיע למקומות גבוהים מאוד במפת האנדורו העולמית. על פניו נראה שהשינוי כבר פה".
מסלול הסופר אנדורו בצומת שוקת במתכונתו הנוכחית
ונראה שקלענו, שכן תחרות הסופר-אנדורו שתתקיים בחול המועד סוכות, 22-23.9.21, בהפקת Riders for Riders, תהיה קפיצת מדרגה משמעותית אפילו ביחס לסטנדרט הגבוה של האירוע הקודם. מה גם שהיא תהיה טיזר למינוס 400 – מרוץ אקסטרים-אנדורו בין-לאומי גדול יותר שמתוכנן להגיע לישראל בחודש אפריל 2022 כסבב הפותח של אליפות ההארד-אנדורו העולמית (WESS). ראשית, לתחרות יגיעו חלק נכבד מרוכבי האנדורו המובילים בעולם כמו אלפרדו גומז (הוסקוורנה), ג'וני ווקר (בטא), פול טארס (ימאהה) ומריו רומן ו-וויד יאנג (שרקו) – שיתחרו בקטגוריית ה-PRO על אופנועים הזהים לאופנועים איתם הם מתחרים בחו"ל – בעזרת היבואניות המקומיות (רשימת הרוכבים המלאה – בתחתית הידיעה). גם רוכבים ישראליים כמו סוף סלע יתחרו בקטגוריה הזו – מול טובי הרוכבים שבעולם. חו"ל זה כאן.
שנית, מתחם התחרות עצמו בצומת שוקת עבר דיוק תכנוני, ולאירוע הקרוב הוא יהיה מקצועי יותר עם מסלול מכשולים מדויק ואיכותי, עם כ-6,000 מקומות ישיבה לקהל, ועם מתחם האירוע שבו ישהה הקהל ויכלול שטחי מסחר, מזון ואטרקציות. המארגנים מבטיחים פסטיבל מוטורי וחוויה משמעותית לקהל הצופים, כולל אטרקציות רבות לילדים, כך שזו עשויה להיות פעילות מומלצת למשפחות בחופשת חול המועד.
עניין נוסף הוא שיום הגמרים ישודר בשידור ישיר בערוץ ספורט 5. בנוסף, מגזיני אנדורו מכל העולם יגיעו כדי לסקר את האירוע, שהוא כאמור אירוע בין-לאומי. את האורחים מחו"ל תארח המועצה המקומית בני שמעון, שחוגגת בימים אלו 70 שנה ולוקחת חסות על האירוע. גם סופר יוחננוף הוא נותן חסות עיקרי לאירוע – כמו בכל האירועים של Riders for Riders.
סופר-אנדורו היא תחרות אקסטרים-אנדורו במסלול מכשולים סגור הבנוי ממכשולים מלאכותיים. במסלול יש מכשולים כמו גזעי עץ ענקיים, גינות סלעים, בריכות צמיגים, מכשולי צמיגי ענק, בריכות מים ועוד. המתחרים מזנקים למקצה יחד, והמנצח הוא מי שמגיע ראשון לקו הסיום אחרי הזמן הנקוב. בתחרות הסופר-אנדורו בשוקת תהיינה 4 קטגוריות – פרו (מקצועית), אקספרט (רוכבים מנוסים), הובי (רוכבים מתחילים-בינוניים), ומקצה נוסף של ג'וניורס – ילדים ונוער.
מיקום האירוע: כביש 31, צומת שוקת – מאחורי מתחם תחנת הדלק פז. במקום יהיו שילוט והכוונה מהכניסה לתחנת הדלק ועד הכניסה לאירוע.
לוח זמנים לימי האירוע
יום רביעי 22.9
09:30: פתיחת שערי המתחם
10:00 – 12:00: מקצי אימון והכרת המסלול של המתחרים
12:00 – 12:30: טקס הכרת הרוכבים
12:30 – 16:30: מקצי דירוג
17:30: סגירת שערים
יום חמישי 23.9
09:30: פתיחת שערים
09:30 – 12:00: חצאי גמר
12:00 – 12:30: הצגת הרוכבים שעלו למקצה הגמר
12:30 – 15:30: מקצי גמר לכל הקטגוריות
16:30: טקס סיום וחלוקת פרסים למנצחים
17:00: סגירת שערים.
מחירי הכרטיסים ליום בודד של אירוע: 150 ש"ח למבוגר ו-50 ש"ח לילד. ברכישת כרטיס לשני ימי התחרות תינתן הנחה. מתחמי הפעילות, שדרת החנויות, מתחם האוכל ואטרקציות יהיו פתוחים וזמינים לקהל במשך כל שעות האירוע. הפעילויות והאטרקציות לילדים יהיו ללא תשלום (רק כרטיס הכניסה למתחם כרוך בתשלום).
