על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ונתונים שאספנו במערכת פול גז, מתחילת שנת 2021 נהרגו 250 בני אדם בתאונות דרכים – 71 מהם רוכבי אופנועים וקטנועים. בשנת 2020 כולה נהרגו 69 רוכבי דו-גלגלי.
בשבועיים האחרונים נהרגו 5 רוכבי אופנוע: ביום ראשון שעבר נהרג רוכב אופנוע בשנות ה-60 לחייו בתאונה עם רכב פרטי בכביש 40. כמה ימים מאוחר יותר נהרג רוכב נוסף בשנות ה-20 לחייו בתאונה במעורבות רכב פרטי בכביש מס' 1, ובתאונה נוספת ביום שישי שעבר בכביש 232 נהרג רוכב בשנות ה-30 לחייו. ביום כיפור נהרג רוכב שטח כבן 20 בסמוך לצומת כברי בצפון, והלילה נהרג רוכב כבן 20 בתאונה עצמית בכביש מס' 1.
בשנים 2019-2013 מעורבות רוכבי דו-גלגלי בתאונות חמורות הייתה 20.8% בממוצע. בשנת 2020 טיפס שיעור ההיפגעות בתאונות חמורות ל-25.5% ובשנת 2021 ל-25%, כאשר כבר בסוף המחצית הראשונה של השנה נרשמו 50 רוכבים הרוגים, ונכון למועד כתיבת שורות אלו, שלושה וחצי חודשים לפני סוף השנה האזרחית, מספר הרוכבים ההרוגים כבר עבר את זה של השנים 2019 ו-2020 – שהיו שנות שיא שלילי במספרי רוכבי הדו-גלגלי ההרוגים ובכל אחת מהן נהרגו על כבישי ישראל 69 רוכבים.
מספר האופנועים בישראל מהווה כ-5% מכלל כלי הרכב בכביש, אולם כאמור, רוכבי דו-גלגלי מעורבים בכרבע מהתאונות הקשות והקטלניות. הסיכוי של רוכב אופנוע להיות מעורב בתאונת דרכים חמורה היא פי 16 מהסיכוי של נהג רכב פרטי, וככל שנפח האופנוע גדל כל עולה הסיכוי למעורבות בתאונה: הסיכוי להיפגע על אופנוע בנפח 400 סמ"ק גבוה בכ-40% מאופנוע קטן יותר.
תופעה מדאיגה נוספת היא רכיבה ללא רישיון נהיגה. על פי נתונים שאספו בחטיבת המחקר של הרלב"ד, 27% מהרוכבים בגילים 19-15 שנפגעו בתאונות חמורות מהחברה הערבית – לא החזיקו כלל ברישיון נהיגה. 24% מהצעירים היהודים בגילים 19-15 שנפגעו בתאונות חמורות – לא מחזיקים ברישיון נהיגה כלל. בשכבת הגיל הבוגרת יותר 24-20 כ-5% מקרב הרוכבים היהודים שנפגעו בתאונות חמורות לא למדו נהיגה מעולם, וכ-11% מהרוכבים בחברה הערבית.
מנכ"ל הרלב"ד (בפועל), שניר זיידל, אומר כי "בשנים האחרונות אנו רואים גידול קבוע במספר רוכבי דו-גלגלי המעורבים בתאונות קשות וקטלניות. הרלב"ד ממקדת מאמצים במציאת דרכים לצמצום ההיפגעות של רוכבים באמצעים שונים. כך למשל, בשבועות האחרונים יצאנו במכרז לפיילוט להכשרת מאות רוכבים לתפיסת סיכון, ממנו נגזור תובנות שיוטמעו כבר בשנה הקרובה בלימודי רישיון הנהיגה לאופנוע. בנוסף, פרסמנו מסמך המסכם מידע מקיף ועדכני אודות מערכות הבטיחות הקיימות לאופנועים ויעילותן. כל אלו יעזרו בצמצום היפגעות רוכבי אופנועים לצד שיפור התשתיות, הסברה ואכיפה אפקטיבית".
בחודש אוגוסט 2021 נהרגו שמונה רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-58 רוכבים שנהרגו בשבעת החודשים הראשונים של 2021, כך שבסך הכל נהרגו 66 רוכבי דו-גלגלי בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2021 – שהם 16 רוכבים יותר מהתקופה המקבילה ב-2020, כלומר גידול מדאיג של 36% ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי ובה נהרגו 50 רוכבים בתקופה המקבילה של השנה ו-69 רוכבים בכל השנה.
שנת 2021 הולכת להיות שנת שיא שלילי במספרי ההרוגים על דו-גלגלי. עד כה נהרגו כאמור 66 רוכבים על דו-גלגלי כשנשארו 4 חודשים לסיום השנה, כשבשנים 2019 ו-2020 – שהיו שנות השיא השלילי הקודמות – נהרגו 69 רוכבים בכל אחת.
בסך הכל נהרגו מתחילת שנת 2021 על כבישי ישראל 237 בני אדם, לעומת 208 בני אדם בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-15%. עוד עולה מהמספרים כי 28% מכלל ההרוגים עד כה ב-2021 היו רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת על אף שכלי הרכב הדו-גלגלי מהווים כ-5% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית במדינת ישראל, כלומר רוכבי דו-גלגלי נהרגים פי יותר מ-5 ביחס לחלקם היחסי על כבישי ישראל.
נתון מזעזע וקשה במיוחד הוא ש-16 מתוך 66 הרוכבים שנהרגו עד כה בשנת 2021 – נהרגו מפגיעה במעקה הבטיחות אחרי התאונה עצמה. המשמעות היא ש-16 רוכבים קיפחו את חייהם בגלל תשתית לא סלחנית שלא מותאמת לרוכבי דו-גלגלי. אם היו מותקנים על גדרות אלו פסי הגנה מפלסטיק – קיים סיכוי טוב מאוד שרוכבים אלה, או לפחות חלקם הגדול, היו נשארים בחיים ורק סובלים מרמות פציעה כאלו ואחרות. נציין כי במשרד התחבורה יש החלטה להמשיך במיגון מעקות הבטיחות בפסי הגנה פלסטיים תחתונים, אשר מונעים את הפגיעה של רוכבים בעמודי המעקה הקטלניים והלכה למעשה מונעים מוות של רוכבים, אולם הפרויקט תקוע כבר חודשים ארוכים בגלל היעדר תקציב.
1. ב-3.8.21 סביב השעה 08:50 נהרג רוכב כבן 36 בתעשיון חצב, סמוך לנחשונים.
הרוכב איבד שליטה והחליק, וכתוצאה מכך נפגע קשה מאוד בראשו. צוותי רפואת חירום שהגיעו למקום ניסו לטפל ברוכב, אך לאחר מאמצי החייאה הם נאלצו לקבוע את מותו בשל אופי הפציעות שמהן סבל בראשו. הרוכב כבן 36, רכב על קטנוע בנפח 200 סמ"ק.
זירת התאונה בנחשונים שבה נהרג הרוכב בן ה-36
2. ב-4.8.21 מת מפצעיו רוכב כבן 25 שנפצע קשה בתאונה בקריית חיים ב-9.7.21.
הרוכב נסע ברחוב הגדוד העברי, ונפגע מרכב שחצה את הכביש. כתוצאה מהתאונה הרוכב נפצע קשה מאוד, והוא פונה לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם. הרוכב שכב בבית החולים כשלושה וחצי שבועות, ובסופו של דבר מת מפצעיו הקשים ב-4.8.21. הרוכב כבן 20, ערבי, רכב על קטנוע.
3. ב-5.8.21 נהרג רוכב כבן 35 בבית חנינא בירושלים.
הרוכב נסע בדרך בית חנינא, ונפגע ממשאית שנסעה בסמוך אליו. הרוכב נפצע אנושות, וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותו. נהג המשאית נמלט מהמקום רגלית, והמשטרה פתחה בסריקות אחריו. הרוכב כבן 35, ערבי, רכב על קטנוע.
4. ב-6.8.21 נהרג רוכב בן 57 בכביש 57 בסמוך לצומת בית ליד.
הרוכב נסע בכביש 57 מנתניה לכיוון מזרח, חצה את צומת בית ליד באור ירוק, ואחרי הצומת נפגע ממשאית שהגיעה מולו ופנתה שמאלה אל מסוף האוטובוסים. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נפצע באורח אנוש, פונה לבית החולים, ולאחר זמן קצר נקבע מותו. הרוכב בן 57, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 700 סמ"ק.
זירת התאונה שבה נהרג הרוכב בן ה-57 בכביש 57
5. ב-10.8.21 סביב השעה 22:00 נהרג רוכב כבן 18 בכביש מס' 1, בין מחלף הראל לבין מחלף חמד.
הרוכב איבד שליטה על הקטנוע עליו רכב, נפל אל הכביש, ואז נדרס על-ידי כלי רכב אחר שנסע בכביש. הרוכב נפצע באורח אנוש, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 18, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 125 סמ"ק.
זירת התאונה שבה נהרג הרוכב בן ה-18 בסמוך למחלף חמד
6. ב-20.8.21 קצת לפני חצות נהרג רוכב כבן 17 בכפר אעבלין.
נסיבות התאונה המלאות לא ברורות, אולם מדובר על התנגשות בין 2 אופנועים בכפר אעבלין שבצפון. כתוצאה מההתנגשות נהרג אחד הרוכבים, בן 17 תושב הכפר, ואילו חברו נפצע קשה ופונה לבית החולים. הרוכב בן 17, ערבי.
7. ב-21.8.21 סביב השעה 10:00 נהרג רוכב כבן 40 בכביש 3866 – בעלייה מבית שמש לנס הרים.
הרוכב הרוכב איבד את השליטה על האופנוע בעיקול שמאלה בעל רדיוסים משתנים, החליק, ופגע בגדר הבטיחות – ממנה חטף את הפגיעה הקטלנית. הרוכב בן 40, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק.
זירת התאונה בכביש 3866 שבה נהרג הרוכב בן ה-40
8. ב-21.8.21 סביב השעה 12:20 נהרג רוכב כבן 38 בכביש 40 במחלף חטיבת הראל.
הרוכב נסע בכביש 40, ובמחלף חטיבת הראל איבד את השליטה על האופנוע והחליק אל גדר הבטיחות. כתוצאה מהפגיעה בגדר הבטיחות הרוכב נהרג במקום, וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 38, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 900 סמ"ק.
זירת התאונה שבה נהרג הרוכב בן ה-38 במחלף חטיבת הראל
הסטרט-אפ הישראלי ANACHOIC מציג גרסת בטא של ה-HAALO – מערכת התראה חדשה לקסדת הרוכב, מבוססת רדאר, המספקת התראות קוליות לאוזני הרוכב על סכנות כמו עקיפה מסוכנת, עצמים בשטחים מתים או התנגשות בחזית כשראש הרוכב מוטה. החברה מתחילה בגיוס רוכבים לשימוש והתנסות בגרסת הבטא – לפני תחילת השיווק המסחרי של המוצר המוגמר בתחילת שנת 2022.
מערכת היילו תוכננה ופותחה בישראל מתוך כוונה להפחית את מעורבותם בתאונות הדרכים של רוכבי אופנועים, קטנועים, אופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים. ההתקדמות המשמעותית אל עבר השקת המוצר מגיעה בשנת שיא שלילי במספרי ההרוגים על הכבישים בישראל, כשעד לכתיבת שורות אלה נהרגו 66 רוכבי אופנועים וקטנועים על כבישי ישראל – זאת לעומת 50 בתקופה המקבילה השנה ו-69 בכל שנת 2020 וכן 2019.
העלייה המדאיגה במעורבות של רוכבי דו-גלגלי בתאונות דרכים קיימת במדינות רבות בעולם, ובחלקן מיישמים רגולציות שונות על מנת לחייב רוכבים בציוד הגנה. לדוגמה, בצרפת ישנה חובת חבישה של כפפות רכיבה כבר משנת 2017, ובספרד מנסים להעביר תקנה שתחייב רוכבים לרכוב עם אפוד הגנה מתנפח. בניגוד לכל אביזרי הבטיחות, המספקים בטיחות פסיבית ומסייעים להקטין את חומרת הפציעה לאחר תאונה, הקונספט של מערכת היילו הוא לסייע לרוכב במניעת התאונה, כלומר משפר את הבטיחות האקטיבית.
צפו בווידאו – מערכת HAALO בפעולה:
צילום ועריכה: אסף רחמים
מערכת היילו מבוססת על רדאר קטן עם צריכת חשמל נמוכה. נתונים אלה מאפשרים את התקנת המערכת לא רק על גבי הכלים, אלא גם על הקסדות עצמן. התראות המערכת מתקבלות באמצעות אינטגרציה למערכת השמע, על-ידי התקנה קלה ופשוטה כמו התקנת דיבורית לקסדה. ההתראות מתקבלות באמצעות טכנולוגיית השמע המרחבי (Spatial Audio). טכנולוגיה זו מאפשרת למערכת להתחבר אל האינטואיציה של הרוכב בצורה חכמה, כך שהוא יכול לקבל מידע בכל רגע נתון על כל הנעשה סביבו – במיוחד בשטחים המתים, אותם לא ניתן לראות כלל.בהיילו הושם דגש על מתן ערך מוסף לרוכב וצמצום ההתראות למינימום הנדרש. זאת בשל העובדה שרוכב הדו-גלגלי מוצף במידע, והעמסת מידע נוסף עלולה להשיג את המטרה ההפוכה.
מערכת היילו מספקת התראות בצלילים שונים על 3 סוגי סכנות: עקיפה מסוכנת (כשרכב אחר מבצע על הרוכב עקיפה מסוכנת בהפרשי מהירויות גדולים), פתיחת שטחים מתים (כשכלי רכב אחרים נמצאים בשטח מת של הרוכב), וכן סכנת התנגשות מלפנים כשקסדת הרוכב אינה מופנית קדימה אלא לאחד הצדדים, אפילו בזווית קלה. את המערכת ניתן לכוון לסוג ההתראה, מרחק ההתראה, סוג הצלילים, עוצמת הצלילים, ואיזון בין אוזן ימין לאוזן שמאל. הצלילים מתקבלים בצורה תלת-ממדית המאפשרת לרוכב להבין אינטואיטיבית מהיכן מגיעה הסכנה וכמה היא קרובה.
המערכת מגלה סכנות עד טווח של 100 מטר, עוקבת אחר 60 איומים פוטנציאליים בו-זמנית ומתעדפת את האיומים הרלוונטיים ביחס למיקום ולמהירות. המערכת כוללת מיקרו רדאר קדמי ואחורי, שיחד מאפשרים הגנה של 360 מעלות מסביב לרוכב. החיווי הקולי מקצר את זמני התגובה של הרוכב לחצי מחיווי ויזואלי, והוא אינו יוצר הסחות דעת מיותרות ועודף מידע. בנוסף, המערכת פועלת בכל מזג אוויר ובכל תנאים – ביום ובלילה, בגשם, בשמש חזקה, בשינויי תאורה קיצוניים (כמו יציאה ממנהרה) וכו'.
רכבנו עם המערכת, ואנחנו יכולים לספר שההתראות הקוליות מדויקות, יעילות, וכי ההבנה של מיקום וסוג הסכנה היא אינטואיטיבית ומהירה, כפי שניתן לראות בווידאו המצורף.
כעת כאמור מתקדמים ב-ANACHOIC לשלב הבטא של היילו, ומחפשים רוכבים שירצו לקחת חלק ולהתנסות במערכת – טרם תחילת השיווק המסחרי. רוכבים המעוניינים להצטרף לנסייני הבטא מוזמנים להשאיר פרטים בקישור המצורף.
הקסדה עם המערכת – שימו לב לרדאר הקדמי בחזיתמערכת HAALO כולההרדאר האחורי מוטמע בתוך יחידת המוח והסוללה
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, פיג'ו, פולאריס, אינדיאן וציוד הרכיבה של KLIM לישראל, מוסיפה לשורותיה מותג נוסף – רויאל אנפילד. כפי שדיווחנו כבר בחודש פברואר, זיכיון הייבוא לאופנועי רויאל אנפילד עבר מג.ב.ר שירותי רכב לד.ל.ב מוטוספורט, ובימים אלה המותג מושק רשמית בישראל לאחר תקופת הכנה והיערכות לשיווק המותג החדש. בשלב ראשון הגיעו ארצה שלושה דגמים.
רויאל אנפילד הימליאן 400
המותג ההודי רויאל אנפילד, אשר נוסד בשנת 1901, נחשב לאחד הוותיקים בעולם, והיקף המכירות עומד על כמיליון יחידות בשנה. ברויאל אנפילד השקיעו משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לפתח את דגמי האופנועים מתוצרתם מתוך הכוונה להעצים את הפעילות באירופה. בהתאם לכך, כל דגמי החברה עומדים בתקן יורו 5 העדכני והם מביאים עמם סגנון ייחודי.
ד.ל.ב מוטוספורט מקימה עבור המותג אולם תצוגה ייעודי בתל אביב שייפתח בקרוב, ויוצעו בו כל דגמי המותג – בתחילה האינטרספטור 650, הקונטיננטל GT650, וההימליאן 410, ובעתיד גם המטאור 350, הבולט והקלאסיק החדשים. שיווק ושירות המותג החדש יתבסס על חלק ממערך הסוכנויות בפריסה ארצית של ד.ל.ב מוטוספורט.
לארץ הגיעו בשלב ראשון כאמור שלושה דגמים:
הימליאן 400 – אדוונצ'ר רב-תכליתי המאפשר רכיבה בכביש ובשבילים, עם מנוע צילינדר יחיד בנפח 411 סמ"ק המפיק 24.3 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), תיבת 5 הילוכים, מתלים עם מהלך של 200 ו-180 מ"מ, וחישוקי שפיצים עם צמיגים במידות 90/90-21 מלפנים ו-120/90-17 מאחור. גובה המושב עומד על 800 מ"מ, מרווח הגחון 220 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 15 ליטרים והמשקל היבש 199 ק"ג. מבחן דרכים – בקישור.
המחיר: 29,990 ש"ח
רויאל אנפילד הימליאן 400
קונטיננטל GT – אופנוע כביש בסגנון קפה רייסר, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), מומנט של 5.3 קג"מ, תיבה בת 6 הילוכים, מערכת מתלים עם מהלכים של 110 ו-88 מ"מ, חישוקי "18 עם צמיגים ברוחב 100 ו-130 מ"מ, גובה מושב של 789 מ"מ, מיכל דלק בנפח 12.5 ליטרים, ומשקל של 189 ק"ג.
המחיר: 44,990 ש"ח
רויאל אנפילד קונטיננטל GT
אינטרספטור 650 – על אותה הפלטפורמה של הקונטיננטל GT בנו ברויאל אנפילד אופנוע בעיצוב קלאסי בריטי. נתוני המנוע, השלדה והמתלים זהים לאלו של הקונטיננטל GT, כשגובה המושב עומד על 804 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 13.7 ליטרים, והמשקל היבש 202 ק"ג.
האם קנאביס פוגם בכושר הרכיבה וביכולת השליטה באופנוע? השאלה הזו העסיקה וממשיכה להעסיק מומחים רבים, שכן יש לה השפעה מכרעת על הנכונות של מדינות ברחבי העולם להתיר שימוש בקנאביס לצורכי פנאי (לגליזציה). למעשה, אחת מהטענות השכיחות שמובילות להמשך האיסור במקומות רבים, היא ההנחה שצריכת קנאביס מעלה את הסבירות לסטייה מהנתיב ומשבשת את יכולת השיפוט על הכביש. עמדה זו עומדת גם בבסיס ההתנגדות של משטרת ישראל, שטוענת באופן נחרץ כי מתן ההיתר לעישון יעלה משמעותית את מספר תאונות הדרכים. אלא שלאחרונה פורסם מחקר מדעי מקיף שתוצאותיו עומדות בסתירה לכל המחקרים הקודמים, שקובע כי אין כל השפעה על מסוגלות הנהיגה.
במסגרת המחקר, שנערך בשנתיים האחרונות על-ידי צוות מדענים בקולורדו, נבחנה ההשפעה על 85 נהגים, שחולקו ל-3 קבוצות: נהגים שצורכים קנאביס מדי יום, כאלו שצורכים קנאביס פעמים ספורות מדי שבוע, ואלו שנמנעים באופן גורף מעישון. לצורך בחינת הקשר בין השניים הסתייעו החוקרים בסימולטור שתוכנן לבדוק שני היבטים: חישוב סטיית הנהג ממסלול הנסיעה וכן ההשפעה על המהירות בה נהג.
מתוצאות המחקר עולה באופן חד-משמעי כי צריכת קנאביס לא מגדילה את שכיחות הסטייה מהנתיב ולא מובילה להגברת מהירות. הנבדקים הדגימו יכולת נהיגה זהה טרום הצריכה ואחריה, וכך גם בהקשר של המעשנים הכרוניים – לא נמצא כל הבדל בין אופן נהיגתם.
האם תוצאותיו החריגות של המחקר צפויות להשפיע על עמדת משטרת ישראל? ספק גדול. בימים אלו מקדמת משטרת ישראל במלוא המרץ את התכנית להכניס לשימוש את 'ינשוף הקנאביס' – מכשיר ייעודי לאיתור נהיגה תחת השפעת סמים. הבדיקה, שמתבססת על דגימת רוק, מספקת תשובה תוך כעשר דקות ונחשבת לבעלת רמת מהימנות גבוהה ביותר של 95%. ציודם של שוטרי אגף התנועה במכשיר זה צפוי ליצור בעיה גדולה לצרכני הקנאביס, שכן תוצרי פירוק החומר נותרים בגוף כשבועיים ימים ואף יותר. כך יכול להיווצר מצב שבו רוכב עישן כשבוע קודם למועד בו נעצר לבדיקה, אך היא צפויה להצביע על כך שהוא נוהג תחת השפעת סם.
ומה ההשלכות הפליליות של רכיבה תחת השפעה? עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, אומר: "ראשית, אנו מדברים על שלילת רישיון הנהיגה למשך של עד שנתיים, ובמקרים מסוימים גם מאסר בפועל. אולם זה לא מסתכם בכך. ההרשעה יכולה להשפיע על נכונות חברות ביטוח לבטח בעתיד את הרוכב בפרמיה זולה. כמו כן, במקרה תאונה חברת הביטוח עלולה להתנער ממתן כיסוי ביטוחי – מצב שיכול להכניס את המבוטח לתוך סחרור כלכלי. בנוסף, עד כה, על מנת ששוטר יחייב רוכב לעבור בדיקת דם או שתן, היה עליו להוכיח כי התעורר אצלו חשד סביר לכך. מנגד, בדיקת הרוק מייתרת את הצורך להוכיח זאת ומספקת אינדיקציה שבהתאם לתוצאותיה יחליט השוטר האם לחייב את הנבדק לבצע גם בדיקת דם או שתן. אמנם בדיקת הרוק אינה מהווה ראיה חותכת, אבל אם הרוכב יסרב לביצועה, מבחינת השוטר התגבש החשד הסביר שיאפשר לו לדרוש ביצוע של בדיקת דם או שתן. במקרה בו הרוכב סירב לבדיקה – הוא ייחשב כנוהג תחת השפעת סם".
ההמלצה החד-משמעית שלנו היא כמובן לא לצרוך קנאביס בטרם עלייתכם לכביש. לא רק בגלל ההשלכות המשפטיות, אלא גם ובעיקר על-מנת לשמור על בטיחותכם.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) מפרסמת מכרז לפיילוט הכשרה לרוכבי אופנועים וקטנועים, שבמסגרתו יעברו הרוכבים הכשרות שבהן ילמדו לזהות מצבי סיכון בשלב מוקדם ולרכוב בהתאם, כלומר טכניקות רכיבה מתקדמות אסטרטגיות רכיבה – שאותן לא לומדים בתהליך הוצאת רישיון הנהיגה לדו-גלגלי.
בפיילוט, שאמור להתחיל בתחילת השנה הבאה, ישתתפו כ-300 רוכבי דו-גלגלי – חדשים לצד ותיקים – והוא יכלול הדרכה עיונית ומעשית, בשני מסלולים של 13.5 ו-20 שעות הדרכה, כשהמטרה היא לבחון את יעילותו של כל מסלול. בנוסף, הזוכה במכרז יידרש לקיים קורס לכ-120 מורים לנהיגה, אשר יצטרכו לשלוט בחומרי הקורס. הלימודים יכללו כאמור טכניקות רכיבה מתקדמות של שליטה באופנוע, וכן ראיית כביש ואסטרטגיית רכיבה. אם הפיילוט יוכתר בהצלחה, מסקנותיו ישולבו בתכנית ההכשרה הרשמית להוצאת רישיון נהיגה לדו-גלגלי בישראל.
מחירו של הקורס המקיף לכל משתתף יעמוד על 400 ש"ח, כשמחירו של מסלול דומה בשוק הפרטי עומד על כ-2,000 ש"ח. יחד עם זאת, כל משתתף יצטרך להפקיד 'דמי רצינות' של 850 ש"ח לקורס הקצר או 1,100 ש"ח לקורס הארוך, ואלו יוחזרו למשתתף בסיום הקורס – ככל שיגיע לכל מפגשי הקורס.
במקביל לכך בוחנים ברלב"ד בשיתוף עם הממונה על הביטוח ועל שוק ההון לאפשר הנחה מסוימת בביטוח החובה לרוכבים אשר יעברו את הקורס המדובר, כשהמטרה היא ליצור תמריץ לרוכבים לבצע את הקורס המדובר, שכן כבר הוכח שהכשרות רכיבה מתקדמות – גם בנושאי טכניקה וגם בנושאי אסטרטגיית רכיבה – משפרות משמעותית את הבטיחות ומקטינות את מספרי הנפגעים בתאונות דרכים, למשל בגופים גדולים כמו משטרת ישראל, מד"א, איחוד הצלה, וגופים נוספים שעושים שימוש ברכבים דו-גלגליים ומבצעים הכשרות רכיבה לרוכביהם על בסיס קבוע.
בשלוש השנים האחרונות חל גידול משמעותי במספרי ההרוגים על דו-גלגלי על כבישי ישראל. בשנים 2019 ו-2020 נהרגו 69 רוכבי אופנועים וקטנועים בכל שנה, ואילו עד כה בשנת 2021 נהרגו 66 רוכבים – בשנה הקטלנית ביותר לדו-גלגלי אי-פעם על כבישי ישראל.
"תכנית לימודי הרכיבה שנמצאת בשימוש היום מבוססת על תכנית הלימודים של מכוניות. לפני שנתיים עדכנו את מבחן הרכיבה, וכעת אנחנו עובדים על עדכון תכנית הלימודים לרכב דו-גלגלי", אומר אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, ומוסיף: "לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יש יכולות פדגוגיות ומתודולוגיות, ואנחנו כותבים בשיתוף פעולה את התוכנית החדשה לדו-גלגלי, כולל הקניית תפיסת הסיכון לרוכבים".
"הבעיה בכניסה למצבי סיכון והסתמכות על המיומנות לצאת מהם היא שלרוב לא קיימים התנאים והיכולות להגיב נכון לסיכון, באופן שיאפשר לצאת ממנו בבטחה", אומרת נחמה לאור דרורי, סמנכ"לית הסברה חינוך והכשרה ברשות. "קורס הפיילוט מורכב מיום או יומיים של הכשרה מרוכזת בת שמונה שעות לימוד, ושני תרגילים נוספים באורך שעתיים וחצי שיתקיימו בשלושת החודשים שאחרי יום ההכשרה. ההכשרה תקנה למשתתפים כישורים במרחב מוגבל, מעבר של מכשולים ובחירת מרחק ומהירויות בהתאם למצבי התנועה ולתנאי הדרך וכן תגובה למצב חירום, לצד חשיפה לטעויות נפוצות ביישום התגובה לסיכון – בעיקר טעויות בבלימה, שגיאות בהאצה ושגיאות בהיגוי ובסטיות".
תודה לאודי עציון מ'ידיעות אחרונות' על העזרה בהכנת הידיעה.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) משחררת בימים אלו דו"ח חדש העוסק במערכות בטיחות לאופנועים ולקטנועים. בדו"ח יש סקירה על מערכות הבטיחות לאופנועים – אקטיביות ופאסיביות, אלקטרוניות ומכאניות – מידת ההשפעה של המערכות על בטיחות הרוכב ועל ההגנה עליו, וכן את התמריצים שהמדינה נותנת או לא נותנת לייבוא אופנועים עם מערכות הבטיחות, להתקנות חיצוניות (אפטר מרקט) או לרכישה על-ידי הרוכב.
דו"ח מערכות הבטיחות לרכבים דו-גלגליים, המופץ בימים אלו על-ידי הרלב"ד, סוקר כאמור את כל מערכות הסיוע והבטיחות (ARAS – Advanced Riding Assistance System) שיש כיום לאופנועים ולקטנועים. הסיבה להפקת הדו"ח היא כמובן העלייה הדרמטית במספרי תאונות הדרכים שבהן מעורבים רוכבי דו-גלגלי, וביחס ישר גם מספרי ההרוגים. כך למשל, אחרי שבשנים 2019 ו-2020 נהרגו 69 רוכבים בכל שנה, בעת כתיבת שורות אלו – לקראת סוף חודש אוגוסט – בשנת 2021 נהרגו כבר 66 רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל, בשנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי בישראל אי-פעם.
הדו"ח סוקר את מערכות הבטיחות והסיוע לרוכבי אופנועים – גם אלו האקטיביות העשויות למנוע תאונה, וגם אלו הפסיביות המיועדות להקטין את הנזק ואת הפגיעה במקרה תאונה. בנוסף, הדו"ח סוקר גם מערכות אלקטרוניות (כמו ABS, בקרת אחיזה או בקרת יציבות), וגם מערכות מכאניות (כמו קלאץ' מחליק ומערכת בלימה משולבת).
הדו"ח מציין את מידת היעילות של המערכות על-פי מחקרים שונים שנערכו בחו"ל, וכן מציין האם המערכת מגיעה במקור על האופנוע או על הקטנוע, או שניתנת להתקנה חיצונית או לרכישה בנפרד. בנוסף, הדו"ח מציין אם המערכת היא חובה על-פי התקינה האירופאית, האמריקאית או העולמית, וכן מה התמריץ במס הקנייה שאותו נותנת רשות המסים למערכת הבטיחות – ככל שאכן קיים. בנושא הזה מחבר הדו"ח אף מעביר ביקורת על המדינה, וטוען כי על מערכות מסוימות צריכות לקבל מהמדינה תמריצים גדולים יותר על-מנת לעודד רוכבים להשתמש במערכות (למשל אפוד כרית אוויר) ועל-ידי כך להפחית את מספרי רוכבי הדו-גלגלי הנפגעים על כבישי ישראל.
מערכות הבטיחות שאותן הדו"ח מסקר הן כאמור גם אלקטרוניות וגם מכאניות, כשהדו"ח נוגע בנקודות העיקריות של המערכות ולא נכנס לעומקן. כך למשל תמצאו בדו"ח מערכות כמו ABS, בקרת אחיזה, בקרת יציבות, בקרת עזר לבלימה, בלימה משולבת, מערכת עזר לבלימת חירום, קלאץ' מחליק, אפוד ומעיל מתנפח, כריות אוויר לאופנוע, מערכת לזיהוי שטחים מתים, אורות יום (DRL), משכך היגוי וניטור לחץ אוויר בצמיגים.
שרית עמרם-כץ, סמנכ"לית למידע ומחקר ברלב"ד: "בשנים האחרונות אנו רואים גידול קבוע במספר רוכבי דו-גלגלי המעורבים בתאונות קשות וקטלניות. הרלב"ד ממקדת מאמצים במציאת דרכים לצמצום ההיפגעות של רוכבים באמצעים שונים, בהם הכשרה לתפיסת סיכון, טיפול בתשתיות וכן ביצוע מחקר ייעודי בקרב רוכבי אופנועים המפורסם באתר הרלב"ד, הנגשת מידע ועידוד שימוש במערכות בטיחות אפקטיביות לאופנועים. המסמך שפרסמנו מסכם מידע מקיף ועדכני אודות מערכות הבטיחות הקיימות עבור אופנועים".
יואל נחום, מנהל הטכנולוגיות והחדשנות ברלב"ד: "מערכות בטיחות באופנועים הן מהמרכיבים המשמעותיים והחשובים להפחתת תאונות הדרכים בקרב כלים דו-גלגליים. רוכב האופנוע פגיע יותר בתאונה ביחס לרכבים בהם הנהג רתום למושב, והרכב בו הוא נוסע סופג חלק מאנרגיית הפגיעה. כמו כן, לאופנוע פרופיל צר יחסית לרכב והנראות שלו נמוכה יותר בעיקר בנקודות המתות של הרכב או הסתרה על-ידי גורמים מחוץ לרכב. ישראל אימצה את התקינה האירופית במלואה, וכל אופנוע חדש מצויד במערכות בטיחות המוגדרות כמערכות חובה באירופה. משרד התחבורה בשיתוף הרלב"ד ורשות המיסים מעודדים רכישת אופנועים הכוללים גם מערכות בטיחות אחרות שלא מחויבות על-פי התקינה האירופית. ההטבה כוללת הנחה במס הקנייה והוזלת המחיר לצרכן".
כאשר אתם חושבים על המונח 'תאונת דרכים', ההיגיון מנחה כי ההגדרה היא אירוע תאונתי שנגרם במהלך הרכיבה, כשהכלי מונע. אולם במרוצת השנים האחרונות חל שינוי בעמדת בתי המשפט כלפי מושג זה, ובלא מעט פסיקות הורחבה ההגדרה גם בהקשר של מקרים בהם הכלי נמצא במצב של עמידה או אפילו כבוי. ההבדל בין 'סתם' תאונה לבין תאונת דרכים יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד כסף שתקבלו מחברת הביטוח, בכפוף כמובן לאופי ועומק הפציעה. על מנת להבין כיצד הרחיבו בתי המשפט את המונח תאונת דרכים, שוחחנו עם עו"ד אסף ורשה – יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין.
איך ייתכן שבית המשפט קובע כי תאונת דרכים יכולה להיגרם גם כשאופנוע לא בתזוזה? זה לא סותר את ההיגיון הבריא?
צריך להבדיל בין השכל הישר ובין ההיגיון המשפטי. על-פי פסיקת בתי המשפט, גם תאונה שאירעה במצב בו הרכב לא היה בנסיעה, עדיין, מופעל הסיכון התעבורתי ועלולות להיגרם תאונות. למעשה, מה שבית המשפט בוחן הוא האם הנזק שנגרם לנפגע קשור לסיכון שכרוך בשימוש ברכב למטרות תחבורה, והאם השימוש בו הוא שגרם לנזק. לצד זאת, בית המשפט גם מייחס חשיבות רבה למגע הפיזי בין הרוכב והאופנוע. כלומר, בית המשפט יראה בנזק שנגרם במהלך ירידה מהאופנוע כתאונת דרכים שמזכה את הרוכב בפיצוי.
ומה הדין בנוגע לנפילה מהאופנוע תוך כדי עלייה עליו? האם אפשר לקבל פיצוי על נזק שנגרם בנסיבות כאלו?
תאונה בנסיבות כאלו בדיוק הגיעה לפתחו של בית המשפט. מדובר על חוקר פרטי שעלה על הקטנוע, ותוך כדי כך נפל ונחבל. חברת הביטוח התנגדה. ראשית היא טענה כי התאונה אירעה בנסיבות אחרות, ושנית, אף אם זו התרחשה כנטען – לא מדובר על תאונת דרכים. בפתח הדיון הבהיר השופט כי "ניסיון החיים המשפטי והכללי מלמד שתאונות עשויות להתרחש בשלל סיטואציות שונות ומשונות שאיש לא העלה על דעתו שיכול ויקרו". לדבריו, בסופו של יום לשכל הישר ולניסיון החיים יש מקום בלתי מבוטל בהכרה בהיתכנותה של התאונה או של תוצאותיה. כמו כן הוא קבע כי על אף שהאופנוע לא היה מונע, התאונה נחשבת כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
סוף דבר – בחישוב סך הפיצויים, תוך התחשבות בנכות שנגרמה, הפסדי ההשתכרות של התובע והוצאות משפט, העמיד השופט את היקף הפיצויים על 246,186 שקלים (לאחר ניכוי תגמולי המל"ל).
האופנוע לא הניע ודחפתי אותו במעלה הכביש. תוך כדי תנועה החלקתי ונפצעתי. האם פציעה בנסיבות כאלו מהווה תאונת דרכים?
תתפלאו, אבל כן. לאחרונה ניתן פסק דין בסיפור ממנו ניתן להקיש גם כלפי תאונה עם דו-גלגלי. בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה חברת ביטוח בתשלום פיצויים לאדם שיצא לדחוף את הרכב של זוגתו שנתקע, וכתוצאה מכך נגרם לו קרע במרפק. המבטחת טענה שהאירוע לא מהווה תאונת דרכים לפי החוק, אך השופטת קבעה שדחיפת רכב לצורך חילוצו היא בגדר "שימוש ברכב", וחייבה את חברת הביטוח לשלם פיצויים.
בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח שהאירוע הנטען אינו תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן הרמה של רכב בידיים אינה מופיעה בהגדרת 'שימוש ברכב' בחוק. לשיטתה, לא מדובר בפעולה חיונית והכרחית לנסיעה ברכב, ולא סביר שמשתמש ברכב יבצעה. בית המשפט קיבל את טענת בא כוחו של הנהג, עו"ד טל רבי, וקבע כי האירוע מהווה תאונת דרכים, כיוון שדחיפת הרכב לצורך חילוצו לאחר שכבר החלה הנסיעה היא בגדר 'שימוש ברכב מנועי' לפי ההגדרה בחוק.
קיבלתי כווייה מהאגזוז של האופנוע. האם מדובר על תאונת דרכים?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". שימוש ברכב מנועי הוא "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב. למעט טעינת מטען או פריקתו כשהרכב עומד". לפיכך, תביעה בגין כווייה שנוצרה במהלך ירידה או עליה מהאופנוע עשויה להתקבל.
הקפיץ באמצעותו אני קושר את המטען על חלקו האחורי של האופנוע השתחרר והקרס שלו פגעה בי. אני מניח, לפי הדוגמאות שהבאת, שגם זה מוגדר כתאונת דרכים.
נכון. בית המשפט דן בתיק של מ', שעבדה כמאבטחת בסניף הביטוח הלאומי בחדרה. בתום המשמרת ירדה לחניון בו חנה האופנוע שלה. היא נעמדה לשמאלו, התניעה אותו ותלתה את הקסדה על הכידון. כעת הניחה את תיקה האישי על המושב האחורי של האופנוע וקשרה אותו למושב עם קרסי מתכת. היא היתה משוכנעת שכל הקרסים מהודקים היטב. כשפנתה לעלות על האופנוע השתחרר אחד הקרסים וקפץ לתוך עינה השמאלית. מ' איבדה כליל את ראייתה בעין שמאל. נכותה הוערכה ב-45% לצמיתות. לדעת השופט שדן בתיק, תהליך ההכנה לקראת הרכיבה על האופנוע הוא חלק טבעי ואינטגרלי מתהליך ה'כניסה' לאופנוע. מדובר בתהליך אשר מתחיל עם תחילת הכנת האופנוע ורוכבו לרכיבה ועוד טרם העלייה על מושב האופנוע. "ניתן לראות ברשת הקשירה כמעין דלת רכב שנטרקה ולמעשה 'נזרקה' לעבר מי שנמצא לידה".
ומה בנוגע לסיטואציה בה תוך כדי תיקון האופנוע, הרוכב נפגע כתוצאה משימוש בכלי עבודה מסוים? זו תאונת דרכים?
כן. גם זו תאונת דרכים. לבית המשפט הוגשה תביעה בגין מקרה בו אדם נפגע במהלך ניסיון החלפת גלגל ברכב, כשבעת פתיחת הבורג עף מפתח ה'צלב' על פניו ופגע בו. השופט קבע כי מדובר על תאונה שעונה להגדרה 'תאונת דרכים'. כמו כן, גם מקרה לדוגמה בו האופנוע נפל מהרגלית ופגע ברוכב, מהווה תאונת דרכים.
המסקנה היא שככל שנפגעתם מהאופנוע באופן זה או אחר – בצורה ישירה או עקיפה – רצוי להתייעץ עם עורך דין על-מנת למצות את זכויותיכם, שכן ההגדרה לתאונת דרכים עשויה להיות רחבה מאוד.
