מחבר: אביעד אברהמי

בניגוד להסכמות שבין רשות המסים לבין ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ הרב משה גפני, רשות המסים מתכננת לבטל הטבות מס קנייה על מערכות בטיחות לאופנועים ולקטנועים, והתוצאה תהיה עלייה במס הקנייה ועלייה במחירי אופנועים וקטנועים.

כזכור, בחודש יולי 2018 החליטו ברשות המסים – באופן חד-צדדי וללא מחקר מעמיק – לבצע רפורמה במס הקנייה על מערכות בטיחות לאופנועים ולקטנועים. ביטול ההטבה היה אמור להעלות את מחירי הדו-גלגלי במאות עד אלפי שקלים. עיקרי הרפורמה: הטבת המס על מערכת ABS תבוטל (בפעימות) לכלים בנפח של מעל 125 סמ"ק, וגם ההטבה על תלת-גלגלי תקטן משמעותית. מאידך, יינתנו הטבות מס קנייה על מערכות כמו משכך היגוי, בקרת יציבות, בקרת אחיזה ומערכת בלמים משולבת – כלומר לכלים גדולים ויקרים המצוידים במערכות אלו. התכנית ייקרה בפועל את האופנועים והקטנועים הקטנים, למרות הבטחות האוצר שמחיריהם דווקא ירדו.

כצעד חירום וכמעין פשרה הגיעו בוועדת הכספים להבנות מול רשות המסים כי הרפורמה תתבצע ב-3 פעימות. בפעימה הראשונה שיצאה לפועל בספטמבר 2018, ולאחר מכן בוועדת הכספים הצליחו הח"כים לדחות את יישום הפעימה השנייה, כשהתכנון היה תחילת שנת 2020.

במקביל התחייבו נציגי רשות המסים – ובראשם מירי סביון, המשנה לראש רשות המסים – להביא לוועדת הכספים תכנית שתאפשר הורדת מחירים של כלים קטנים ובינוניים לרישיונות נהיגה A1 ו-A2 – כפי שוועדת הכספים כבר דרשה בעבר מרשות המסים, אך זו האחרונה לא סיפקה את התכנית; "יש התחייבות שלנו לבדוק את המציאות בשטח. אין מצב שנעלה מסים בתפיסה", אמרה סביון בדיון בוועדת הכספים ב-2018.

כעת מתברר כי ברשות המסים לא הכינו לוועדת הכספים תכנית כפי שהתחייבו, וכי ברשות מתכננים לבצע את הפעימה השנייה ביולי 2020 ולאחר מכן ביולי 2021 את הפעימה השלישית – בדיוק כמתוכנן. המשמעות היא שהטבת מס הקנייה למערכות ABS תרד מכ-600 ש"ח ל-250 ש"ח בפעימה השנייה, ותבוטל כליל בפעימה השלישית. עוד יקטנו ההטבות לתלת-גלגלי (350 ש"ח בממוצע) והטבות נוספות, והמשמעות הישירה היא עלייה של מאות עד אלפי שקלים במחירי אופנועים וקטנועים חדשים. ההכנסות לקופת המדינה מביטול הטבות המס אחרי השלישית צפויות להתסכם בכ-7 מיליון ש"ח בשנה בלבד.

ייתכן כי המחטף של רשות המסים והפרת ההתחייבות לוועדת הכספים נובעת מהמצב הפוליטי המסובך בשנה וחצי האחרונה ומכך שלא הייתה ממשלה מתפקדת באופן מלא. כעת, עם השבעת הממשלה החדשה ועם חזרתו של ח"כ גפני לראשות ועדת הכספים, אנו מאמינים שלא נאמרה המילה האחרונה וכי ועדת הכספים תדרוש הבהרות מרשות המסים, וכן לעמוד בהתחייבותם לעבוד לפי תכנית שתאפשר הורדת מיסוי לכלים הקטנים והבינוניים.

משרד התחבורה ורשות התקשוב הממשלתית משיקים שירות חדש – העברת בעלות לרכב ולאופנועים באתר הממשלתי mygov. השירות מתאפשר לרכב פרטי, ואגרת העברת הבעלות זהה לזו שמשלמים בסניפי הדואר.

העברת הבעלות מתבצעת באזור האישי באתר mygov, שאליו נרשמו כבר כ-800 אלף ישראלים, כשניתן לבצע העברת בעלות מקוונת מגיל 16 ומעלה. במסגרת התהליך בעל הרכב מסמן את הרכב שאותו הוא מעוניין למכור, והרוכב מקבל הודעה להשלים את הליך העברת הבעלות ולשלם את האגרה (216 ש"ח לרכב, 74 ש"ח לאופנועים). בכל שלב יכול כל אחד מהצדדים לפרוש מן העסקה אם הפרטים אינם תואמים את העסקה המדוברת.

שירות העברת הבעלות מתאפשר לכלי רכב הרשומים על אנשים פרטיים בלבד ולרוכשים פרטיים בלבד, כלומר העברת בעלות בין שני אנשים פרטיים. בנוסף, לא תתאפשר העברת בעלות באתר לרכב לרכב עם יותר מבעלים אחד, לרכב שרישיונו אינו תקף 3 חודשים ויותר, לרכב המוחזק בידי עסק או עם תו סחר. אלו יצטרכו לגשת לסניף הדואר כמו לפני השקת השירות החדש.

שירות העברת הבעלות החדש צפוי לחסוך זמן וטרחה רבים לאזרחים המעוניינים להעביר בעלות לרכב, וכן לקצר את התורים בסניפי הדואר. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' ציין כי מדובר בשירות חדשני ופורץ דרך בשירות הציבורי: "במקום ללכת לדואר כדי להעביר את הבעלות על הרכב, המוכר והקונה יכולים לבצע את ההעברה באופן מקוון, בכל שעה ובכל מקום. בתום פעולה קצרה בעל הרכב החדש מקבל את רישיון הרכב המעודכן אל כתובת המייל, והכל בהליך פשוט, אמין וזמין".

• לאזור האישי באתר mygov

לפני מספר ימים דיווח אגף התנועה של משטרת ישראל כי רוכב אופנוע בשנות ה-20 לחייו נתפס במהירות 217 קמ"ש לאחר שנקלט באמצעות מכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר). "עם זיהוי האופנוע, החלו השוטרים שנערכו מבעוד מועד לבצע חסימות ומעקב אחרי הרוכב, ולאחר מספר ק"מ הצליחו לצמצם מרחק ולעצור את האופנוע בחסימה שבוצעה בצומת אחיהוד".

פרסום המקרה בפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו גרר מבול של תגובות, וביניהן גם חברים שתהו כיצד ייתכן לאור המהירות הגבוהה כי השוטר שמר על קשר עין מרגע מדידת המהירות ועד לעצירת הרוכב. השאלה במקומה, שכן על פי פסיקת בית המשפט העליון שחלחלה גם לנהלי אגף התנועה שמופיעים בהוראות הפעלת מד הלייזר – נדרש השוטר לשמור על קשר עין רציף.

מדוע בכלל צריך לשמור על קשר עין? כיצד זה כלל מתאפשר לאור הפער בין הסטטיות של הניידת לבין המהירות הגבוהה בה נתפס הרוכב? האם די בקשר העין על מנת להוביל להרשעה, ובאילו טקטיקות משתמשים עורכי הדין בשביל להוביל לזיכויים של נאשמים בעבירת מהירות? עו"ד אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה שמייצג בתיקי תאונות קטלניות ועבירות תנועה חמורות, משיב על השאלות החשובות בנושא.

מדוע צריך לשמור על קשר עין? הרי השוטר ראה את הרכב, כיוון את מד הלייזר אליו, והוא יכול להעיד כי מדובר על הכלי המסוים.

במקרה בו מדובר על מדידה ידנית באמצעות ממל"ז, שאינה מגובה בצילום של האופנוע או הרכב מבצע את העבירה, קיים סיכוי כי הרכב שייעצר לו תיוחס העבירה, לא ביצע אותה. כלומר, שהשוטר ידלוק אחר כלי אחר זהה והרוכב יורשע על לא עוול. הסיכון להיווצרות עוולה כזו עולה בהתאם לשכיחות הכלי על הכביש. כלל יסוד במשפט הפלילי הוא כי על התביעה המשטרתית להוכיח ללא צל של ספק סביר כי העבירה התקיימה, וכך, במקרה בו מצליחה ההגנה לפעור סדק בבניין הראיות, הדבר כאמור יכול להביא לזיכוי של הנאשם. במסגרת פסק דין מכונן בנושא כתב שופט בית המשפט העליון מאיר שמגר כי דווקא בעבירות מהירות יש להקפיד הקפדה יתרה בהוכחת היסודות העובדתיים המהווים את העבירה. לאור חשיבות העניין, חובת שמירת קשר העין וציון הדבר כלולה גם בחנ"א (חוברת נוסחי אישום דו"חות תנועה – א.א) שקיימת בכל ניידת תנועה ומתעדכנת אחת לתקופה.

אולם במקרה בו הרוכב נלכד במד הלייזר במהירות גבוהה של למעלה מ-200 קמ"ש, מן הסתם קשר העין ינותק מכיוון שייקח לשוטר זמן לצמצם את המרחק אליו. אז כיצד בכל זאת מורשעים רוכבים בעבירת מהירות?

ניתוק קשר העין כשלעצמו לא יסלול את הדרך לזיכוי, מפני  שעל ההגנה להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי הדבר גרר גם בעיה בזיהוי. השופט לוקח בחשבון את הפער המובנה בין המהירויות, ומייחס חשיבות גם לפרטים מזהים ייחודיים שמצמצמים את האפשרות כי התרחשה טעות. אם השוטר כתב בדו"ח כי זיהה סימן ייחודי על גבי האופנוע, כגון סכמת צביעה נדירה, הדבר יקשה על מלאכת ההגנה.

ובכל זאת, ההגנה צריכה לשלול את האפשרות לקיומו של קשר עין רציף. כיצד היא עושה זאת?

ישנן מספר אפשרויות לבצע זאת. לדוגמה – בדיקת המרחק בין הנקודה בה נלכד הרוכב במד הלייזר לנקודה בה נעצר. בשלב הראשון צריך לברר את מספר המטרים שעבר הרוכב בשנייה אחת במהירות בה רכב. כך למשל, אם מדובר על 200 קמ"ש, התוצאה תהיה כ-55 מטרים בשנייה. בשלב הבא, בהנחה למשל, שהמרחק בין שתי הנקודות עמד על קילומטר, ניתן לקבוע כמה זמן נדרש לרוכב לעבור את תא השטח (חלוקה של 1,000 מטרים ב-55) – 18 שניות. השלב הבא הוא לחקור את השוטר במטרה לברר כמה זמן עבר מהרגע בו נלכד הנהג במד הלייזר ועד שזה התחיל לדלוק אחריו. מדובר על תהליך שבו השוטר 'מעבד' את המידע שנקלט במד, מקבל את ההחלטה לרדוף אחר הרוכב, נכנס לניידת או מניח את מד הלייזר ונותן גז. לרוב יהיה מדובר על פרק זמן של 6-3 שניות. בנוסף, לעתים ישנו שוטר על אופנוע הממתין ליציאה, ויוצא למרדף מיד כאשר השוטר המודד מסמן לו שנמדדה מהירות גבוהה. שיטה זו מקצרת משמעותית את פרק הזמן ליציאה למרדף.

בשלב הזה, כאשר ידוע מה המרחק שהיה בין השוטר לבין האופנוע, כמו גם המרחק שעובר האופנוע בשנייה, ניתן לחשב את המרחק שזה עבר בפרק הזמן שנדרש לשוטר בשביל להתחיל לרדוף אחריו. כך למשל, אם מכפילים 5 שניות שיהוי שחלו עד להתחלת המרדף ב-55 מטרים לשנייה (המרחק כאמור שעובר האופנוע בשנייה אחת במהירות של 200 קמ"ש), מקבלים 275 מטרים. בשלב הבא מבצעים 'הקפאת מצב', כלומר בוחנים בשטח האם בנקודה בה עמד השוטר, בהינתן המרחק שעבר האופנוע ולאור תנאי הדרך, ניתן היה לשמור על קשר עין רציף.

אם כך, כיצד המשטרה יכולה להוכיח כי נשמר קשר עין כאשר מדובר על רוכב שנתפס במהירות גבוהה בכביש מפותל?

זו בהחלט בעיה מבחינת המשטרה, ולאור פסק דין שניתן בנושא – כיום מעטים אם בכלל המקרים בהם השוטרים מכוונים את מד הלייזר בכבישים מפותלים. בפסק דין שניתן לפני מספר שנים, קבע השופט אלון אופיר כי הפעלת המכשיר בשעות החשיכה ובכביש שאינו ישר מעוררת ספק, ולכן תביא לזיכוי. אמנם פסק הדין מתייחס למכשיר הדבורה, אך הוא רלוונטי במידה לא מועטה גם לאכיפה באמצעות ממל"ז. בפסק דינו המליץ למשטרה להימנע לחלוטין מלבצע אכיפה בתנאים שכאלה. "הפעלת 'דבורה' בתנאים המתוארים – חשיכה וכביש מעוקל – תעורר בהכרח ספק, ולכן היא מיותרת", הוא מבהיר בהחלטתו לזכות את הנאשם, ומוסיף: "אין כל טעם בניהול תיקים שבהם רכיב הזיהוי מוטל בספק". עוד כתב השופט כי מדובר בחשיכה, עת הנאשם בהכרח 'נעלם' מאחורי העיקול בכביש – "מרגע זה, צריכה הניידת לבצע פרסה, כאשר אין לה קשר עין עם הרכב, ולאחר שהיא עצמה תעבור את העיקול, צריכים השוטרים לאתר את רכב שנמדד מתוך רכבים נוספים".

לסיכום, הוכחת קיומו של קשר עין, במיוחד כאשר מדובר על רוכבים שנתפסו במהירויות גבוהות, אינה מובנת מאליה, ובשונה מעבירות רבות אחרות – אין די בעדותו של השוטר בשביל להדוף את טענות ההגנה. בו בעת, על סניגור שמייצג בתיק כזה מוטלת משימה לא פשוטה כלל, ולרוב נדרש גם להסתייע בשירותיו של בוחן תנועה פרטי לצורך הוכחת הטענות.

רכבו בזהירות ושמרו על חייכם ועל רישיונכם. לדעתנו בתקופה הקרובה תחול עלייה דרמטית באכיפה – ובעיקר אכיפת מהירות – כפועל יוצא של הצורך למלא את מכסת הדו"חות והיעדים, ולאור תחושת ההתרופפות בציות לחוק בימי הקורונה.

בשל משבר הקורונה ועצירת המשק הישראלי, השוק הדו-גלגלי הישראלי חווה כמובן ירידה. בחודש אפריל 2020, חודש שבו המשק היה בהסגר, נמכרו בישראל 750 אופנועים וקטנועים חדשים. זוהי ירידה של כ-30% מחודש מרץ 2020, אז נמכרו 1,060 אופנועים וקטנועים, וירידה של כ-40% מחודש אפריל אשתקד – אז נמכרו כ-1,280 אופנועים וקטנועים.

על פניו הירידות הללו הן דרסטיות והפגיעה בשוק הדו-גלגלי בהחלט גדולה ומשמעותית. יחד עם זאת, בהשוואה לשוק המכוניות, אשר חווה בחודש אפריל התרסקות של 90% במכירות (כ-2,500 מכוניות חדשות לעומת כ-25 אלף בחודש אפריל בשנה שעברה), מדובר בירידה מתונה יחסית אשר מצליחה להחזיק את השוק הדו-גלגלי הישראלי פעיל, ועם הראש מעל למים. נתון מעניין והיסטורי הוא שבחודש אפריל 2020 נמכרו בישראל כ-2,500 מכוניות ו-750 אופנועים וקטנועים, כלומר יחס של דו-גלגלי לכל 3 ושליש מכוניות. בזמנים רגילים, היחס הזה עומד על דו-גלגלי אחד לכל 20 מכוניות.

בניתוח מכירות הדו-גלגלי לחודש אפריל עולים מספר נתונים מעניינים. ראשית, יבואנים אשר בחרו להישאר פתוחים במתכונת כזו או אחרת ומצאו פתרונות לרכיבות מבחן, למכירה ולאספקה של אופנועים וקטנועים, מכרו יותר כלים. כך למשל עופר-אבניר ומטרו מוטור מכרו בחודש אפריל 313 ו-302 כלים בהתאמה, כלומר 615 מתוך 750 הכלים שנמכרו החודש הם של שתי החברות הגדולות, שכאמור יצאו בפרסומים על אפשרויות רכישה מקוונות ואספקה עד הבית. מאידך, יבואנים אשר סגרו שערים לגמרי או שעבדו במתכונת מצומצמת, מכרו מעט מאוד כלים, וחלקם לא מכרו בכלל.

מגמה מעניינת נוספת היא שהחלק הארי מנתח המכירות שייך לקטנועים. אופנועים, ובעיקר אופנועים גדולים ויקרים, כמעט שלא נמכרו החודש – וזה נכון לכלל המותגים. הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר החודש הוא הקימקו מובי, שממנו נמכרו 172 יחידות. ממותג קימקו נמכרו בסך הכל 277 כלים, ואילו מהמתחרה מטייוואן, סאן-יאנג, נמכרו 172 כלים. מהמותג ימאהה נמכרו בסך הכל 87 כלים, הונדה עם 40 כלים, ק.ט.מ עם 36 כלים, וקוואסאקי עם 32 כלים בחודש אפריל 2020.

השוק הדו-גלגלי עומד בפני סימן שאלה גדול, אולם הכיוון הוא אופטימי. השחרור ההדרגתי של המשק והחזרה לפעילות ולשגרה עשויים להחזיר את קהל הרוכשים אל אולמות התצוגה, וביחס ישר המכירות צפויות לעלות. מאידך, מדינת ישראל (והעולם כולו) נמצאת בפני תקופת אי-ודאות כלכלית, שבה – קרוב לוודאי – יתבצעו פחות רכישות, בטח ובטח רכישות של מוצרי פנאי מובהקים הנחשבים כמותרות. אנחנו מעריכים ששוק הקטנועים והאופנועים הקטנים יתחזק, בעיקר על חשבון שוק האופנועים הגדולים והיקרים, ומקווים מאוד שהשוק הדו-גלגלי יחזור לכמות המכירות של השנים האחרונות. נמשיך כמובן לעדכן.

למרות ההסגר בשל נגיף הקורונה ומיעוט הנסועה הכללי בחודש האחרון – בחודש אפריל 2020 נהרגו על כבישי ישראל 3 רוכבי אופנועים, כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז במקביל לרלב"ד. שלושת הרוכבים מצטרפים ל-17 רוכבים שנהרגו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כך שבשנת 2020 נהרגו עד כה 20 רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת לעומת 18 רוכבים שנהרגו בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2019, כלומר עלייה של כעשרה אחוזים בהרוגים על דו-גלגלי ממונע.

נציין כי שנת 2020 התחילה רע מאוד, עם מספר הרוגים הגבוה משמעותית משנים קודמות, אולם מגמה זו נבלמה בשל מיעוט הנסועה בגלל נגיף הקורונה. כזכור, שנת 2019 הייתה שנת שיא שלילי מבחינת הרוגים על דו-גלגלי, כשבשנה זו נהרגו 69 רוכבים על כבישי ישראל.

1. ב-31.3.20, מעט אחרי 10:00 בבוקר, נהרג רוכב בן 18 ברחוב אולסוונגר, ירושלים.

הרוכב נסע ברחוב אולסוונגר לכיוון מזרח, החליק והתנגש בעץ על המדרכה הימנית, פונה במצב קשה ונקבע מותו בבית החולים. הרוכב יהודי, בן 18, על אופנוע שטח בנפח 250 סמ"ק.

2. ב-4.4 סביב השעה 17:00, נהרג רוכב כבן 25 בכביש 89.

הרוכב נסע על כביש 89 לכיוון מזרח, בעקומה שמאלה בכיוון נסיעתו סטה מהנתיב ופגע צד בצד ברכב פרטי שהגיע ממולו, כשמשם הוא נזרק לכיוון גדר ההפרדה. רוכב האופנוע נהרג במקום. הרוכב דרוזי, בן 25, על אופנוע ספורט בנפח 1,000 סמ"ק.

3. ב-7.4 סביב השעה 20:00 נהרג רוכב כבן 30 בכביש 20 (איילון).

הרוכב נסע בכביש איילון, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על האופנוע בסמוך למחלף ארלוזורוב והתנגש במעקה הבטיחות. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נפצע קשה, ונפטר מפצעיו למחרת. הרוכב, יהודי, רכב על אופנוע בנפח של עד 250 סמ"ק.

4. ב-30.4 סביב השעה 19:00, נהרג רוכב כבן 20 בכפר ג'דיידה-מכר.

הרוכב נסע ברחוב הראשי של הכפר. רכב ביצע פניית פרסה, חסם את מעבר האופנוע, וכתוצאה מההתנגשות הרוכב נהרג. הרוכב, בן המגזר הערבי, רכב על אופנוע מקטגוריית A1. זהו ההרוג ה-20 בתאונות דו-גלגלי בישראל בשנת 2020.

סרטון התאונה כפי שנקלט במצלמת אבטחה:

בסך הכל נהרגו בחודש אפריל 8 בני אדם, כשמתחילת השנה נהרגו על כבישי ישראל 72 בני אדם – ירידה של 35 בני אדם ביחס לארבעת החודשים הראשונים של 2019. לשם ההשוואה, בחודש אפריל 2019 נהרגו על כבישי ישראל 25 בני אדם. הירידה הדרמטית בחודש אפריל נבעת מהנסועה הנמוכה בחודש זה בשל נגיף הקורונה וההסגר של חלק נכבד מתושבי המדינה.

• בינואר: 5 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בפברואר: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• במרץ: 4 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי