רועי בוגטי התמנה למנהל מותג BMW MOTORRAD – חטיבת האופנועים של ב.מ.וו בישראל.
דלק מוטורס מרחיבה את פעילותה בשוק הדו־גלגלי בישראל ומכריזה על מינויו של רועי בוגטי למנהל מותג BMW MOTORRDA בישראל, חטיבת האופנועים של ב.מ.וו. זאת לאחר השלמת מהלך רכישת מלוא הבעלות של חברת יורודרייב בוגטי, בעל 10 שנות ניסיון בענף הדו־גלגלי, ובין היתר כיהן כסמנכ"ל מכירות במטרו מוטור ומנהל מכירות ארצי בדל"ב מוטוספורט, וכן הקים את אתר המכירות של אופרוד לציוד וחלפים לדו־גלגלי.
מהלך זה מתרחש במקביל להרחבת הפעילות של דלק מוטורס בשוק הדו־גלגלי עם רכישת חברת יורודרייב והשקת המותג הדו־גלגלי זונטס, זאת לצד כניסה לתחום הטרקטורונים, רכבי השטח והכלים התפעוליים.
דלק מוטורס רואה בשוק הדו־גלגלי תחום צמיחה אסטרטגי. עם כ־20,000 קטנועים ואופנועים הנמכרים מדי שנה, החברה מתכננת להרחיב את היצע הדגמים והשירותים, תוך ניצול היתרונות הגלומים בסינרגיה שבין יורודרייב לבין מערכי הייבוא והשירות הקיימים בקבוצה. מהלך ההעמקה כולל הרחבת פורטפוליו המותגים והפתרונות, פריסה ארצית של נקודות מכירה ושירות, הטמעת פתרונות מימון וטרייד־אין, והרחבת היצע האביזרים לרוכב ולאופנוע.
רועיבוגטי: "אחרי כ־10 שנים בענף הדו־גלגלי ותפקידי ניהול בשוק הרכב, הריטייל והאיקומרס – המיקוד שלי ברור: להביא לרוכבים בישראל חוויית לקוח ברמה הגבוהה ביותר וחיזוק והגדלת קהילת הרוכבים בדלק מוטורס".
תומרקומרוב, מנכ"ליורודרייב: "החיבור עם דלק מוטורס יאפשר לנו להאיץ פריסה ארצית לדו־גלגלי ולכלי תפעול, להרחיב את סל המותגים (כולל ייבוא טרקטורונים ורכבי שטח), ולהציע ללקוחות פתרונות מימון, טרייד־אין ושירות מתקדמים – תחת קורת גג אחת".
בתיבות ההילוכים של קוואסאקי יש מנגנון פשוט ויעיל אשר לא מאפשר להעביר להילוך שני כשהאופנוע עומד ולא בתנועה, וכך קל מאוד למצוא את הילוך הסרק. ברגע שהאופנוע מתחיל תנועה – המנגנון משחרר את ההילוך השני וניתן לשלב אותו.
בסרטון הזה אנחנו מסבירים כיצד המנגנון הפשוט והיעיל הזה עובד.
יתרונות: מנוע גמיש, מכלולים איכותיים, התנהגות דינמית חדה וטובה, עיצוב מודרני, אלקטרוניקה מתקדמת, פאן פקטור
חסרונות: נפח מיכל דלק וטווח רכיבה
שורה תחתונה: ה־F 900 R הוא נייקד מצוין עם מכלולים והתנהגות מרשימים, טכנולוגי וכיפי מאוד לרכיבה, והוא משתפר ל־2025 כשבמקביל המחיר יורד; אופנוע שלא מוערך מספיק
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 895 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, מערכת הזרקה עם מצערות חשמליות, 4 מצבי ניהול מנוע, 95 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 9.5 קג"מ ב-6,750 סל"ד, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת פלדה עם מנוע גורם נושא עומס, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 43 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 135 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ הידראולי ושיכוך החזרה (אופציה ל-ESA), מהלך 142 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, אורך 2,140 מ"מ, בסיס גלגלים 1,514 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ (אופציה: 760 עד 860 מ"מ), מיכל דלק 13 ל', משקל מלא 208 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, 4 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה להטיה כולל ניתוק, מערכת ABS להטיה, בקרת יציבות, בקרת בלימה דינמית, קוויקשיפטר דו־כיווני, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים TPMS, פנסי LED היקפיים, מסך TFT
צפו בווידאו – ב.מ.וו F 900 R במבחן:
מה זה?
ה־F 900 R הוא הנייקד־רודסטר של ב.מ.וו שמכוון לקטגוריית הנייקדים הבינוניים פלוס – בין ה־MT-07 לבין ה־MT-09. הוא יצא לראשונה בשנת 2000 כמחליף המודרני של ה־F 800 R, כשבב.מ.וו שינו פאזה לגמרי ויצרו אופנוע עם עיצוב קרבי ואף מלהיב, עם מכלולים איכותיים ואלקטרוניקה מודרנית, ועם ביצועים טובים והרבה שמחת חיים – כפי שגילינו בהשקה העולמית של ה־F 900 R הראשון.
בבסיסו של ה־F 900 R נמצא מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו מסדרת ה־F, בנפח 895 סמ"ק, המפיק בגרסה הישראלית 95 כוחות סוס וכ־9.5 קג"מ, כשיש גם גרסת A1 המוגבלת ל־47.6 כוחות סוס. זהו אמנם טווין מקבילי, אך הזווית שבין פיני הארכובה וסדר ההצתה עומדים על 270 ו־450 מעלות, מה שיוצר מנוע מעניין עם חספוס בסאונד ובתחושה.
השלדה הראשית היא גשר מפלדה, כשמלפנים יש מזלג הפוך אשר שודרג ל־2025 וכולל כעת כיוונים מלאים (עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה), ומאחור זרוע עם בולם יחיד המתכוונן לעומס קפיץ ושיכוך החזרה, כשיש אופציה מאחור לבולם החשמלי של ב.מ.וו – ESA. מיכל הדלק, בנפח 13 ליטרים, עשוי מפלסטיק מרותך. הצמיגים – פירלי דיאובלו רוסו 4 – במידות ספורטיביות של 120/70ZR17 מלפנים ו־180/55ZR17 מאחור. המשקל המלא ירד מ־211 ק"ג ל־208 ק"ג, בין היתר על־ידי חישוקים חדשים הקלים יותר ב־1.8 ק"ג, וכן מצבר ליתיון חדש שחוסך גם הוא כ־1 ק"ג.
ה-F 900 R מציע הרבה מערכות אלקטרוניקה ובקרות, כשחלק מהמערכות משתדרגות ל־2025. כך למשל יש מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה כולל דינמיק פרו הניתן לכיוון הרוכב, ויש בקרת אחיזה מתנתקת ומערכת ABS ־ שתיהן להטיה. יש גם בקרת בלימת מנוע ומעין בקרת יציבות למניעת נעילת גלגל בהורדת הילוכים – סוג של קלאץ' מחליק אלקטרוני. פרט לכך יש קוויקשיפטר דו־כיווני, מפתח קרבה, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, פנסי LED, ואת מסך ה־TFT של ב.מ.וו עם ממשק המשתמש המוכר מבית המתגים השמאלי הכולל מתגים וגלגלת שליטה.
ל־2025 העיצוב מתחדד מעט, כשלמעט הארגונומיה הספורטיבית יותר יש גם עיצוב אווירודינמי יותר אשר אמור להסיט את הרוח מהרוכב. כל או כך, ה־F 900 R נראה מעולה – בטח בצביעה הנועזת של אופנוע המבחן – וזה חשוב כשהוא נכנס לאחת הקטגוריות החשובות והמוכרות ביותר בעולם האופנועים העכשווי.
ביצועים
על המנוע של ה־F 900 R כבר כתבנו בעבר, והדברים נותרו זהים. הסיפור המרכזי בטווין המקבילי הוותיק של ב.מ.וו הוא המומנט – או יותר נכון עקומת המומנט השטוחה. המומנט המקסימלי עומד אמנם על 9.5 קג"מ ב-6,750 סל"ד, אבל כבר ב-3,000 סל"ד יש המון מומנט, כ־80% מהמומנט המקסימלי – מה שאומר שיש כוח זמין בכל סל"ד ומנוע סופר־גמיש. ואכן, ברוב שלבי הרכיבה מצאנו את עצמנו נמצאים על הטווח שבין 3,000 ל־5,000 סל"ד, ושם היה לנו את כל הכוח שלו נדרשנו, כולל ליציאות חזקות מפניות – הדוקות או פתוחות.
כשמאיצים חזק בקו ישר ומושכים את המנוע לסל"ד גבוה מקבלים תאוצה טובה למדי, אולם בשל גמישות המנוע אין באמת צורך להגיע לשם וניתן לרכוב על גלי המומנט. נציין שהגמישות הרבה של המנוע מאפשרת תצרוכת דלק מצוינת של כ־20 ק"מ/ל'. עוד נציין שגל הארכובה – בזווית וסדר הצתה של 270–450 מעלות – נותן חספוס נעים וגם סאונד מיוחד אם כי מעט מצועצע.
ההתנהגות הדינמית מעולה, לא פחות. היא הייתה טובה בדגם היוצא והיא משתפרת בדגם 2025 בזכות המזלג החדש והמצוין. ראשית, ה־F 900 R הוא אופנוע סופר־זריז שמשנה כיוון כהרף עין ובקלות. בנוסף, הוא שומר על יציבות מרשימה, וזה נכון במיוחד ככל שהמהירות עולה. התוצאה של שני מאפיינים אלו היא מכונה שחובבת כבישים מפותלים וזורחת שם.
מערכת המתלים טובה מאוד, ובה נמצא אחד השיפורים החשובים ל־2025. המזלג ההפוך המתכוונן משלב היטב ספורטיביות עם נוחות, ומאפשר ספיגת כוחות גדולים, וגם שילוב של כוחות כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה. מאחור יש בולם יחיד מצוין, כשלהבדיל מהמקובל בקטגוריה מספק ביצועים טובים מאוד, וכולל גם כיוון עומס קפיץ על־ידי ברז חיצוני וכן כיוון שיכוך החזרה. ניתן לרכוש את ה־F 900 R בגרסת טריפל בלאק או בגרסת ספורט עם בולם אחורי חשמלי ESA המתכוונן בהתאם למצב הרכיבה.
גם מערכת הבלמים מצוינת, והיא מציעה רגש ועוצמה טובים מאוד, וכן ידית בלם מתכווננת. ואחרי הכל אפשר לומר שהב.מ.וו F 900 R מציע חבילת ביצועים מרשימה מאוד בזכות מערכות מכאניות טובות למדי שבעיקר עובדות טוב ביחד ויוצרות מכאניקה שלמה ומהודקת. היכולות הדינמיות הגבוהות הופכות את ה־F 900 R למתחרה ראוי בקטגוריית הנייקדים הלוהטת.
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה ב־F 900 R החדש השתנתה מעט לכיוון הספורטיבי, כשהכידון מעט נמוך והרגליות מעט גבוהות ביחס לדגם היוצא כך שיש יותר משקל גוף על הגלגל הקדמי. התנוחה עדיין נוחה למדי, וגם אחרי כמה שעות על המושב המצב היה סביר לגמרי, ובנוסף היא מאפשרת שליטה טובה על הכידון ועל הפרונט. יתרון נוסף בתנוחת הרכיבה הוא האפשרויות לזוז על האופנוע – גם קדימה אחורה וגם לצדדים – על אף שהוא אופנוע קומפקטי למדי. מיגון רוח לא קיים, אם כי הסטת הרוח טובה באופן מפתיע ולא גורמת למערבולות מיותרות בקסדת הרוכב. היעדר מיגון הרוח מגביל את המהירות הנוחה לאורך זמן לסביב 140–150 קמ"ש, אולם המנוע יכול הרבה יותר.
סביבת הרוכב איכותית מאוד ומגיעה עם מסך ה־TFT ובתי המתגים המוכרים משאר דגמי ב.מ.וו, והיא גם קרבית – כאמור עם כידון נמוך ושטוח שמאחוריו מסך ה־TFT וזהו. כך יוצא שהרוכב רואה את המסך, ומיד אחריו את הכביש, מה שעוזר לתחושת הקרביות.
הממשק של ב.מ.וו לתפעול כל מערכות האלקטרוניקה, שאותו הכרנו בשנים האחרונות בדגמים אחרים של החברה, נמצא גם ב־F 900 R, והוא נוח ואינטואיטיבי. הממשק הזה כולל את הכפתורים והגלגלת שעל בית המתגים השמאלי, כשכל התפריטים והפונקציות מופיעים במסך ה־TFT הצבעוני – שכאמור גם אותו אנחנו מכירים משאר דגמי ב.מ.וו. אהבנו במיוחד את מצב הספורט במסך, שמציג – מלבד את הנתונים הרגילים – גם את זווית ההטיה ימינה ושמאלה, את עוצמת הבלימה ואת רמת ההתערבות של בקרת האחיזה, שאותה ניתן לנתק בלחיצת כפתור על בית המתגים השמאלי.
הדגמים שמגיעים לישראל כוללים את כל הבקרות וכל המערכות האלקטרוניקה שניתן לקבל עם ה־F 900 R. כך למשל, ישנם 4 מצבי רכיבה, כשהתוספת היא של דינמיק, אשר קיבל כיוון ספורטיבי יותר ל־2025, וכן של דינמיק פרו שאותו הרוכב יכול לכוון כרצונו ולשמור בזיכרון. יש גם ABS ובקרת אחיזה מתקדמים – שניהם להטיה, ויש קוויקשיפטר לשני הכיוונים שעובד מצוין וחוסך את השימוש בקלאץ'. יש חיישני לחץ אוויר בגלגלים, מפתח קרבה KEYLESS, וכן פנסי LED היקפיים.
חבילת האלקטרוניקה העשירה הזו מציבה את ה־F 900 R בקצה העליון וכסמן הימני בתחום הבקרות והאלקטרוניקה בסגמנט הנייקדים הבינוניים פלוס. למעשה, חבילת האלקטרוניקה הזו כמעט זהה לזו שמגיעה בדגמים הגדולים והיקרים של ב.מ.וו.
חיסרון נמצא בנפח מיכל הדלק העומד על 13 ליטרים, כשעם תצרוכת דלק של כ־20 ק"מ לליטר מדליק את נורת הדלק אחרי כ־160–180 ק"מ. 2 ליטרים נוספים במיכל היו עושים הבדל גדול.
סיכום ועלויות
ה־F 900 R הוא אופנוע שלא מוערך מספיק, ולא בצדק. זהו נייקד מעולה שמציע הרבה מאוד ומתמקם גבוה בקטגוריה החשובה הזו, ומכל בחינה – מנוע חזק וגמיש במיוחד, מכלולים איכותיים והתנהגות דינמית מעולה כבר במצבו המקורי, מערכות אלקטרוניקה מתקדמות מהמקובל, ומעל הכל עיצוב יפהפה ומודרני. זהו נייקד ספורטיבי שמצטיין כמעט בכל סעיף, כשהחבילה הכללית מהנה מאוד ואיכותית מאוד.
הסיבה העיקרית שה־F 900 R לא תפס בעבר היא המחיר, שעמד בגרסה הבסיסית על יותר מ־80 אלף ש"ח בישראל. לשנת 2025, בדור השני, המחיר של ה־F 900 R יורד, כשהגרסה הבסיסית – PURE – מתומחרת ב־75 אלף ש"ח. חשוב לציין שהגרסה הזו מגיעה עם כל האלקטרוניקה והבקרות, כשההבדל בינה לבין הגרסאות היקרות יותר הוא בעיקר בבולם האחורי. בגרסאות טריפל בלאק וספורט הבולם האחורי הוא החשמלי ESA, והן מתומחרות ב־82 אלף ו־85 אלף ש"ח בהתאמה. המחירים האלה קצת גבוהים מהמקובל בקטגוריה, אבל ה־F 900 R גם נותן יותר – בעיקר בתחומי האלקטרוניקה והבקרות, וכן איכות המכלולים.
כך או כך, ה־F 900 R הוא נייקד מעולה ועם הרבה שמחת חיים, שמספק התנהגות דינמית מעולה וגם נראה מעולה, ורוכבים שמחפשים נייקד ספורטיבי צריכים לקחת בחשבון גם אותו – בטח במחירים המעודכנים.
ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הסטריטפייטר V4 החדש לישראל – בגרסת V4 ובגרסת V4 S – כשלשנת 2025 הסטריטפייטר V4 הוא יותר מתמיד פניגאלה V4 בלי פיירינגים.
הסטריטפייטר V4 החדש לגמרי של 2025 הוצג מעט אחרי הפניגאלה V4, והוא בנוי על־בסיסו. כזכור, לשנת 2025 כבר הציגו בדוקאטי דור חדש לגמרי של הפניגאלה V4, שהתייחס לתחום המנוע, משקל, שלדה חדשה עם זרוע אחורית כפולה, בולמים ואלקטרוניקה משודרגים, ועיצוב מחודד שהגדיל את הכנפונים.
מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדלה V4 בנפח 1,103 סמ"ק שסיפק 208 כ"ס עלה ל־214 כ"ס ב־13,500 סל"ד (500 סל"ד גבוה יותר) ו־12.2 קג"מ ב־11,250 סל"ד גבוהים (לעומת 12.5 קג"מ ב־9,500 סל"ד בדור הקודם). יחס הספק / משקל עומד כאן על 1.13 כ"ס לק"ג. ואם זה לא מרשים מספיק אז מערכת תחליפית של אקרפוביץ' תעלה את מניין הסוסים ל־226 ותוריד כמה ק"ג במשקל. המנוע עצמו מיישר קו עם תקנות פליטת מזהמים יורו 5+. למעשה מדובר בסטריטפייטר החזק ביותר והשדרוג מתקבל גם בזכות גל־זיזים שמקבל זוויות פתיחה וסגירת שסתומים אגרסיביות יותר וכן פתיחת שסתומים ארוכה יותר. האלטרנטור ומשאבת השמן נלקחו מהפניגאלה V4 R, כשחלקים מתיבת ההילוכים נלקחו מהסופרלג'רה V4. לראשונה המנוע מקבל סעפות יניקה משתנות, כלומר צינורות יניקת אוויר משתנים – 25 מ"מ לקצר ו־80 מ"מ לארוך, אשר משפרים את זרימת האוויר אל המנוע ועל־ידי כך את המילוי הנפחי, את אופי אספקת כוח המנוע ואת ידידותיות המנוע.
גם כאן יש שלדה חדשה לגמרי שגם שוקלת ק"ג אחד פחות ומספקת גם גיאומטריית היגוי שונה מבעבר. גם כאן יש מעבר מזרוע אחורית חד־צידית לכפולה, עשויה מאלומיניום, עם חלל במרכז שנועד להראות את החישוק בקוטר 17″ לחסוך במשקל ולשפר את האחיזה של הגלגל האחורי, את הרגש לרוכב ואת הקשיחות המבנית של השלדה. הבולמים בגרסה הרגילה ממשיכים להיות שוואה BPF בקוטר 43 מ"מ מלפנים וזקס מאחור – עם כיוונונים מלאים כמובן. גרסת ה־S ממשיכה להציע שילוב של אוהלינס NIX / TTX. זה מגיע כמובן כחלק ממערכת הבולמים החשמלית סמי־אקטיבית העדכנית של אוהלינס מסוג S-EC 3.0. יש גם משכך היגוי של אוהלינס.
מערכת הבלימה של ברמבו חדשה גם היא, כאשר הקליפרים מסוג Stylema הוחלפו בקליפרים החדשים של ברמבו מסוג Hypure, שגם קלים ב־30 גרם. אלו נצמדים לצמד דיסקים בקוטר 330 מ"מ. מערכת אלקטרונית חדשה של בוש, מסוג ‘Race eCBS', מאפשרת את הפעלה כפולה של הבלמים בלחיצה רק על ידית הבלם הקדמי. זה נועד לשפר את יכולות הבלימה במסלול ולאפשר, תוך שימוש בבלם האחורי, להצמיד יותר את הגלגל האחורי בהטיה. המערכת מאפשרת 5 מצבי התערבות שנועדו גם לאפשר כניסה בהחלקה מבוקרת לפנייה, וכן ניתוק מלא שמחזיר את השליטה המלאה על הבלמים לרוכב.
בצד האלקטרוניקה יש מסך TFT חדש בגודל 6.9″ עם יחס תצוגה של 8:3 ומצבי תצוגה שונים לבחירת הרוכב כולל תצוגת 'Track Evo' במסך – פונקציית מסלול שמדמה את המסך מאופנועי MotoGP, עם פס סל"ד לרוחב החלק העליון של הצג וחיווי הילוכים בולט עם עוד פונקציות רלוונטיות למסלול. בנוסף יש את כל הגיזמואים האפשריים מבחינת בקרות לכביש ולמסלול, כולל הבלימה המשולבת שהוזכרה מקודם. העיצוב מתחדד עם פנסי LED חדשים מלפנים וזוג נפרד מאחור. כמובן אי אפשר בלי הכנפונים החדשים והבולטים, שנועדו להיראות מיליון דולר ולספק יותר כוח הצמדה במהירויות מסלול – כאן 45 ק"ג במהירות של 270 קמ"ש – 17 ק"ג יותר מבעבר.
בדוקאטי גם מתייחסים לנוחות הרוכב עם עיצוב מחודש לנקודות המגע של המושב ומיכל הדלק לטובת אחיזה טובה יותר בבלימה ובהטיה. זווית הכידון ורגליות שונתה במעט לטובת הפחתת עומס לטווח ארוך ונעשתה התייחסות לחום הנפלט מהמנוע, שמטגן את הרוכב וקיבל ביקורת בדורות הקודמים.
הטריומף טייגר ספורט 800 החדש, אשר נחשף בחודש אוקטובר האחרון, הגיע ארצה. זהו אופנוע ספורט־תיור (אדוונצ'ר־ספורט / קרוסאובר) חדש, אשר מרחיב את משפחת הטייגר ספורט ומתמקם מעל ל־660 המוכר.
הטייגר ספורט 660 הוא הנציג של טריומף לקטגוריית האדוונצ'ר־ספורט בנפח בינוני. מעליו יש קפיצה אל דגמי האדוונצ'ר של הטייגר 900. ה-800 החדש בא לסגור את הפער הזה, כשהוא נכנס לקטגוריה של הימאהה טרייסר 900 והב.מ.וו F 900 XR.
המנוע חדש – טריפל מקורר נוזל עם 12 שסתומים וגל-זיזים עילי כפול בנפח 798 סמ"ק, כשהנתונים מראים הספק של 115 כ"ס ב־10,750 סל"ד ומומנט של 8.5 קג"מ ב־8,500 סל"ד. בטריומף מדגישים כי 90% מהמומנט זמין לרוכב בסל"ד נמוך ובינוני. מדובר כאן על קפיצה משמעותית מגרסת ה־660 סמ"ק עם 81 כ"ס ו־6.5 קג"מ. למנוע מערכת הזרקה של בוש, מצערות חשמליות ושלושה מצבי מנוע (גשם, כביש וספורט).
השלדה עשויה מצינורות פלדה, עם מערכת בולמים המורכבת ממזלג הפוך של שוואה SFF בקוטר 41 מ"מ מלפנים עם אפשרות לכיול מלא, ובולם יחיד של שוואה מאחור המאפשר כיוון עומס קפיץ עם ברז הידראולי וכן כיוון שיכוך החזרה. מהלכי הגלגלים עומדים על 150 מ"מ. מערכת הבלימה של ניסין מציעה צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים בעלי ארבע בוכנות מלפנים, ודיסק יחיד בקוטר 255 מ"מ מאחור. יש חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו־180/55. גובה המושב עומד על 835 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 18.6 ליטרים, כשהמשקל הרטוב עומד על 214 ק"ג.
מערכות האלקטרוניקה כוללת מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, מערכות ABS ובקרת אחיזה הפועלות בהטיה וניתנות לניתוק, בקרת שיוט, קוויקשיפטר דו־כיווני, מסך המשלב תצוגת TFT ו־LCD עם חיבור בלוטות' לסלולר המאפשר גם חיבור של מערכת מוזיקה, ניווט וצילום גופרו, מאותתים המתבטלים אוטומטית ופנסי LED היקפיים.
נתונים טכניים: מנוע טריפל, 660 סמ"ק, 95 כ"ס ב־11,250 סל"ד, 7 קג"מ ב־8,250 סל"ד, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו־3 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה מתנתקת, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדה, בולמים הפוכים של שוואה בקוטר 41 מ"מ, מהלך 110 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ, מהלך גלגל 130 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 310 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 220 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,083 מ"מ, בסיס גלגלים 1,425 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 201 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17, לוח שעונים שילוב TFT ו-LCD, פנסי LED היקפיים, תצרוכת דלק במבחן 19.2 ק"מ/ל'
צפו בווידאו – טריומף דייטונה 660 במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
השם דייטונה אינו זר לטריומף. הוא שייך לסדרת כביש ספורטיבית עוד משנת 1966, אך מוכר מהדייטונה 600 הספורטיבי של 2003 עם מנוע ארבעת הצילינדרים. כעת בטריומף מחזירים את השם לצלע השלישית במשפחת הטריפל 660 המיועדת להיות כרטיס כניסה לאופנועים הגדולים של טריומף, כשהוא מצטרף לטריידנט 660 הנייקד ולטייגר ספורט 660 האדוונצ'ר־ספורט.
הבסיס כאן הוא מנוע הטריפל בשורה בנפח 660 סמ"ק, אך כאן הוא חזק יותר מאחיו ומפיק 95 כ"ס ב־11,250 סל"ד (17% חזק יותר מהטרידנט, ומאפשר גם הגבלה לקטגוריית רישיון A1), ו־7 קג"מ ב־8,250 סל"ד (9% חזק יותר), אשר 80% מהם מושגים כבר מ־3,125 סל"ד – נתון המשקף את הכוח הזמין לרוכב בתנאי יום־יום. חשוב להדגיש שהקטגוריה הזאת מורכבת מאופנועים עם יכולות ספורטיביות על כביש ציבורי מפותל ולאו דווקא במסלול המרוצים – כלומר אופנועים בעלי יכולות ספורטיביות אבל לא אופנועי ספורט. נתוני המנוע מתאפשרים בזכות רכיבי מנוע חדשים כדוגמת גל ארכובה חדש, גל־זיזים שונה, ראש מנוע ובוכנות חדשות. יחס הדחיסה עלה במעט ל־12.05:1, והמפלט חדש גם הוא. מערכת ניהול מנוע כוללת שלושה מצבי רכיבה (כביש, גשם, ספורט) המשנים גם את הפרמטרים של בקרת האחיזה, שיכולה גם להתנתק לגמרי.
השלדה עשויה מצינורות פלדה, ומערכת הבולמים מורכבת ממזלג הפוך של שוואה SFF בקוטר 41 מ"מ מלפנים עם מהלך של 110 מ"מ, ובולם יחיד של שוואה מאחור בעל אפשרות לכיוון עומס קפיץ, עם מהלך גלגל של 130 מ"מ. מערכת הבלימה מורכבת מצמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים בעלי שתי בוכנות מלפנים ודיסק יחיד בקוטר 220 מ"מ מאחור, זאת יחד עם חישוקי 17″ וצמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. לעומת הטריידנט 660, רגליות הרוכב ממוקמות 'ספורטיבי' יותר, ונמצאות 10 מ"מ גבוה ו־15 מ"מ לאחור. גם הכידון הוסט קדימה ולמטה לעומת גרסת הנייקד, לטובת תנוחת רכיבה ספורטיבית יותר. הדייטונה 660 שוקל 201 ק"ג עם מלוא 14 הליטרים המקסימליים שיכולים להיכנס למיכל הדלק.
טריומף דייטונה 660
מערכות האלקטרוניקה זהות וכוללות מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, לוח מחוונים המשלב תצוגת TFT ו־LCD עם חיבור לאפליקציית 'My Triumph' (בתוספת תשלום) המאפשרת ניווט, חיבור לבלוטות' המאפשר גם חיבור של מערכת מוזיקה, ניווט וצילום גופרו, מאותתים המתבטלים אוטומטית, איתות חירום ופנסי LED היקפיים. בטריומף מספקים את הקוויקשיפטר רק כאופציה בתשלום, כמו גם שקע טעינה USB, ידיות מחוממות, ניטור לחץ אוויר ואופציות זיווד ואחסון מקוריות.
העיצוב מודרני, ברוח דגמי טריומף, והוא לא צעקני אלא משדר מתינות – למרות הקווים החדים. אהבנו את יחידת הזנב המינימליסטית, את המסיכה עם צמד הפנסים הדקים, וכן את פיירינג הצד הכולל מעין פיירינג כפול, שהוא גם אלמנט עיצובי אבל גם פרקטי לצורך פינוי אוויר חם. כך או כך, הדייטונה 660 הוא אופנוע מרשים.
ביצועים
את מנוע הטריפל הזה של טריומף אהבנו גם בטריידנט 660 וגם בטייגר ספורט 660, וכאן הוא מקבל יותר פלפל, כשההספק מטפס ל–95 כוחות סוס. אלו מביאים אותו מהר מאוד ל־100 ואף ל־200 קמ"ש, כשהמהירות המקסימלית עוברת את ה־230 קמ"ש. אבל פרט להספק ולמהירות הסופית המנוע הזה גמיש, והוא מספק כוח כבר בסל"ד נמוך כפי שתוכלו לראות בווידאו – וזה יעיל מאוד בחיי היום־יום, ואגם מאפשר לרכוב בסל"ד ביניים בכבישים מפותלים ועדיין ליהנות מדרייב מצוין ביצירות מפניות.
מנוע טריפל מצוין
המנוע גם חלק, כמעט כמו 4 צילינדרים רק עם מעט מאוד ויברציה נעימה ביחס ל־4 צילינדרים. היתרון של טריפל בא לידי ביטוי גם בממד הרוחב הצר יותר וכפועל יותר גם במשקל הנמוך יותר, וגם במומנט הרב הסל"S נמוך שמתקרב לזה של מנוע טווין. ממש ליהנות מכל העולמות. כך או כך, הטריפל של טריומף הוא מנוע איכותי ובשל. ברוב הזמן רכבנו על מפת ניהול המנוע האגרסיבית יותר, והיא לא אגרסיבית בשום צורה אלא יעילה מאוד וקלה לשליטה – כמו כל האופנוע. באופנוע המבחן הותקן קוויקשיפטר דו־כיווני, אשר מוצע כאופציה בתוספת תשלום של כ־2,000 ש"ח, והוא עובד חלק וטוב גם להעלאה וגם להורדת הילוכים. לרוכשי האופנוע נמליץ להוסיף את הקוויקשיפטר המצוין הזה.
מבחינת התנהגות יש פה חבילה טובה מאוד. הדייטונה 660 לא מצטיין בכלום, אבל הוא טוב בהכל. הוא יציב מאוד על הצד ומספק ביטחון רב להיכנס לפניות, ולמרות הקליפ־אונים הזריזות סבירה בהחלט. הבולמים הקדמיים ההפוכים הם מעולים – על אף שהם נעדרי כל אפשרות כיוון. הם מספקים ספיגה טובה בחיי היום־יום עם קשיחות מבנית שמאפשרת הפעלת כוחות כמו בלימה אל־תוך פנייה, ושומרים על היציבות הגבוהה של הדייטונה. הבולם האחורי, הכולל כיוון עומס קפיץ, הוא סביר בלבד, וכשהאספלט טוב ואיכותי הוא מספק עקיבה טובה – אבל הוא יהיה צוואר הבקבוק בביצועים הדינמיים של הדייטונה. גם מערכת הבלמים טובה בסך הכל ־ לא מצטיינת אבל עושה את העבודה עם עוצמה ורגש טובים, ונציין לטובה את צמיגי המישלין פיילוט פאוור המקוריים שמספקים אחיזה גם על האספלט הישראלי הבינוני.
הדייטונה 660 הוא לא אופנוע ספורט, אבל הוא כן אופנוע ספורטיבי. ככזה הוא מצוין בכבישים מפותלים, נותן הרבה ביטחון לרוכב לרכוב מהר, והוא בעיקר מתאים לשטיפה מהירה של כבישים מפותלים – כולל תאוצות, בלימות וכניסות מהירות לפניות. שם הוא מצטיין ושם הוא מספק את מקסימום ההנאה. אפשר לרכוב איתו גם חזק, אבל הוא לא מיועד לזה באמת – כמו כל האופנועים בסגמנט.
ביצועים טובים לצד נוחות יום־יומית
איך זה מרגיש?
הדייטונה 660 הוא לא אופנוע גדול, והוא אפילו מעט קטן. תנוחת הרכיבה נוחה – בטח ביחס לאופנועי ספורט, אבל נזכיר שוב שזה לא אופנוע ספורט טהור אלא אופנוע ספורטיבי. הקליפ־אונים ממוקמים לא נמוך מדי, המושב לא גבוה מדי, והמרחק בין המושב לבין הרגליות מספיק גדול כדי לא ליצור כיפוף עוברי. וזה טבעי, מפני שזה אופנוע שמיועד גם – ובעיקר – לחיי היום־יום. כאן נציין שמיגון הרוח קטן מדי, ומערבולת הרוח מגיעה ישירות אל ראש הרוכב. במהירויות גבוהות זה לא נוח.
האיכות גבוהה – כמו כל אופנועי טריומף שעליהם רכבנו. איכות החומרים טובה, איכות ההרכבה גבוהה, והגימור הכללי בהחלט מכבד את שם המותג המפואר. כאמור, כמו כל האופנועים של טריומף שעליהם רכבנו.
מבחינת אלקטרוניקה אין פה מעבר לסטנדרט המקובל. יש 3 מצבי ניהול מנוע, ויש בקרת אחיזה ב־2 מצבים עם אופציה לניתוק, והיא מתערבת בצורה עדינה גם כשהאספלט מחליק במיוחד. המסך קטן והוא גם פשוט. ראינו אותו בדגמים נוספים כמו הטייגר ספורט 660, והוא מציע שילוב של תצוגת LCD עם מסך TFT קטנטן. התפעול קל דרך בית המתגים השמאלי, ובסך הכל הוא מציע את כל הנתונים הסטנדרטיים והניווט בו פשוט, אבל בכל זאת ב־2025 היינו רוצים מסך קצת יותר מתקדם. מה שכן, הוא מתממשק לטלפון הנייד עם אפליקציית טריומף, וגם מציע שליטה ישירה במצלמת גופרו. לא ניסינו מפני שאנחנו מצלמים עם DJI.
אפשר לומר שהדייטונה 660 הוא אופנוע ספורטיבי נעים וקל לרכיבה, והוא משלב באופן מצוין רכיבה ספורטיבית עם שימוש יום-יומי – בתוך העיר ומחוצה לה.
סיכום ועלויות
הדייטונה 660 הוא הצלע השלישית במשפחת הטריפל 660 של טריומף – ולדעתנו הוא צלע חשובה שמתווספת לנייקד ולאדוונצ'ר ספורט. הוא מאפשר רכיבה ספורטיבית לצד שימוש יום-יומי, והוא עושה את זה בצורה איכותית ונוחה.
היתרון הגדול שלו הוא מנוע הטריפל המצוין, שמוכיח את עצמו כאחד המנועים הטובים בקטגוריה. גם העיצוב הייחודי נותן לדייטונה ערך מוסף בנראות. כל השאר עומד בגדר הסטנדרט ומציע ביצועים טובים, כשגם האיכות הכללית טובה.
מחירו של הדייטונה 660 עומד על 68,748 ש"ח. זה כמעט 12 אלף ש"ח יותר מה־R7, אבל הוא גם נותן יותר, והוא זול יותר בסכום דומה מהאפריליה RS660 שממוקם בצד השני של הסקאלה, כך שמבחינת מחיר הדייטונה יושב במקום טוב וסביר באמצע.
בסופו של דבר הדייטונה 660 הוא אופנוע ספורטיבי טוב ואיכותי, והוא מהווה נציג חשוב בסגמנט חשוב.
