עלייה בפעם הראשונה על מסלול מרוצים עלולה להיות מפחידה, או לפחות לגרום לחששות.
בית הספר הישראלי לסופרבייק עוזר לכם – רוכבים שטרם התנסו ברכיבת מסלול – להיכנס לתחום המלהיב הזה בצורה נכונה וחלקה, בליווי מדריכים ועצות שימושיות!
ביום שישי 23.11, החל מהשעה 06:00 ועד 10:00, יקיים בית הספר הישראלי לסופרבייק יום מסלול במוטורסיטי שדה-תימן, המיועד כולו לרוכבים מתחילים שטרם התנסו ברכיבת מסלול.
ביום המסלול יעבדו הרוכבים על קריאת מסלול וקווי רכיבה נכונים, על תנוחת רכיבה נכונה ברכיבת מסלול, על שימוש במבט כדי לפתור את המסלול, וברכיבה חלקה ושוטפת שתספק מקסימום הנאה במינימום סיכון.
יום ההדרכה יועבר על-ידי יוגב הרוש ואלי חן, וישתתפו בו רוכבים מובילים מאליפות ישראל בסופרבייק שיבואו לתרום מניסיונם העשיר לרוכבים הצעירים.
על-מנת להקל ככל האפשר על הרוכבים המתחילים ולאפשר להם כניסה חלקה לתחום המלהיב הזה, יום ההדרכה לרוכבים המתחילים יוצע במחיר נמוך במיוחד של 300 ש"ח במקום 650 ש"ח!
את הדוקאטי V4R החדש עם הנתונים המטורפים כבר ראינו בערב ההכרזה בפתיחת תערוכת מילאנו, וגם נתנו עליו מבט מעמיק שסוקר ביסודיות את האופנוע הכל-כך חשוב הזה, שאמור להחזיר את דוקאטי למקום הטבעי שבו היא כל-כך אוהבת להיות – ראשות טבלת הסופרבייק העולמי.
ה-V4R שיימכר לקהל הרחב הוא אמנם מכונת קצה סופר-טכנולוגית וסופר-מקצועית, כזו שיש מעט מאוד רוכבים שמסוגלים לסחוט ממנה את הביצועים שהיא מסוגלת לספק, אבל זה לא באמת האופנוע שיתחרה באליפות העולם בסופרבייק אלא רק הבסיס. למעשה, ה-V4R שיתחרה באליפות העולם בסופרבייק הוא אופנוע מרוצים טהור, עם יכולות שלא רחוקות בהרבה ממכונת ה-MotoGP של דוקאטי. ה-V4R שיימכר לקהל הרחב הוא כאמור גרסת ההומולוגציה של אותה מכונת מסלול מקצועית, והמהלך הזה מחויב על-פי תקנות הסופרבייק, שכן אופנועי הסופרבייק מחויבים להיות מבוססים על דגמים הנמכרים לקהל הרחב, לעומת ה-MotoGP – שם בונים אופנועי אבטיפוס ייחודיים.
אז קבלו את הדוקאטי פניגאלה V4 RS19 – האופנוע שאיתו יתחרו צ'אז דיוויס ואלבארו באוטיסטה בעונת 2019 של אליפות הסופרבייק העולמית, ה-WSBK.
דוקאטי פניגאלה V4 RS19
הבסיס הוא כאמור הפניגאלה V4R החדש, אולם הוא עבר שינויים רבים – כולם במסגרת תקנות הסופרבייק העולמי – על-מנת להתאים למרוצים ברמה העולמית הגבוהה ביותר. כך למשל מנוע הדזמוסטראדלה R בתצורת V4 ובנפח של 998 סמ"ק, שמפיק בגרסת הכביש 221 כ"ס עם תקינת כביש ו-234 כ"ס עם מחשב מרוצים ומערכת פליטה משוחררת, צפוי להפיק כ-250 כ"ס בגרסת הסופרבייק, כלומר סביב 10 כ"ס פחות מאופנוע ה-MotoGP של דוקאטי. הסל"ד המרבי יעבור את ה-16,000 סל"ד, מאופנוע ליטר, כן?
משקלו של ה-V4 RS19 צפוי להיות נמוך מאוד – בסביבות 170 ק"ג עם כל הנוזלים כשהוא מוכן לקרב, שכן תקנות הסופרבייק העולמי מגבילות את משקל המינימום ל-168 ק"ג, ולזה ישאפו בדוקאטי. עכשיו תעשו את יחס ההספק למשקל ותקבלו כמעט 1.5:1. מטורף בכל קנה מידה! אל המשקל הזה יגיעו בדוקאטי על-ידי שימוש נרחב בקרבון בכל חלקי הפיירינג והכנפיים, וכן על-ידי שימוש בחישוקים קלים ובחלקי מתכת אקזוטית בכל מקום אפשרי במנוע ובאופנוע. גם צמת החשמל מינימליסטית, ייעודית למרוצים, וכוללת רק את החיווט הדרוש לקיצוץ זמני הקפה.
אבל זה לא רק מנוע חזק ומשקל נמוך, אלא פתרונות הנדסיים נוספים שעשויים לעזור ל-V4 RS19 להיות מהיר על המסלול. כך למשל מיכל הדלק עבר ממקומו המסורתי ליחידת הזנב, ולמעשה שלדת הזנב היא מיכל הדלק העשוי כולו מאלומיניום. למבנה הזה יש שני יתרונות ברורים: ראשית, הוא עוזר במרכוז המאסה ובהורדת מרכז המאסה. שנית, הוא משאיר נפח גדול להגדלת תיבת האוויר, שכן כדי לסחוט הספקים גבוהים מהמנוע יש צורך ביותר אוויר, ובמקרה הזה הרבה מאוד אוויר.
סביב 250 כ"ס על פחות מ-170 ק"ג!
עוד רכיבים שבדוקאטי לא מפרטים עליהם אבל הם לחלוטין מהטופ שיש לתעשיית הרייסינג להציע הם בולמי האוהלינס למרוצים, בלמי הברמבו, החישוקים הקלילים, צג ה-TFT למרוצים ותפעול המערכות מהקליפ-אונים, וכמובן מערכות אלקטרוניקה, ניהול מנוע וניהול אופנוע לפי תקנות ה-FIM לסופרבייק העולמי, שהן בכמה רמות גבוהות ממה שאנחנו מכירים באופנועים סדרתיים לכביש הציבורי – גם האיכותיים שבהם.
הדוקאטי פניגאלה V4 RS19 יהיה האופנוע הרשמי של קבוצת דוקאטי באליפות העלם בסופרבייק בעונת 2019, ובדוקאטי ימכרו את האופנוע גם לקבוצות פרטיות – אבל רק ברמות הגבוהות. לקוחות פרטיים לא יוכלו לשים יד על מכונת המרוצים הטהורה והמטורפת הזו (לא שחסר משהו ב-V4R ה'רגיל', כן?).
כך או כך, בדוקאטי הרימו את רף הציפיות מהאופנוע לרמות דימיוניות, וכעת כולנו ממתינים לפתיחת עונת הסופרבייק בסוף השבוע של ה-25.2.19 בפיליפ-איילנד כדי לראות האם ה-V4R פורע את הצ'קים הגדולים שדוקאטי כותבת והאם ה-V4R אכן ישבור את הדומיננטיות של הקוואסאקי ZX-10R. תחושת הבטן שלנו אומרת שכן, ואפילו בגדול. עונת הסופרבייק הקרובה הולכת להיות מטורפת מתמיד. תעקבו אחריה.
הדוקאטי פניגאלה V4R הוא לא עוד סופרבייק מגניב וטכנולוגי שמפותח ומוצג במסגרת מרוץ החימוש האינסופי של היצרניות והמרדף אחר לב הרוכבים. האופנוע הזה, שהוצג בתערוכת מילאנו כאופנוע החשוב של דוקאטי השנה, נבנה במטרה אחת ברורה: להדיח את ה-ZX-10R של קוואסאקי מהשליטה שלו באליפות הסופרבייק העולמית ולהחזיר עטרה ליושנה – את הימים הגדולים של דוקאטי בסופרבייק העולמי בשנות ה-90 וה-2000. כדי לעשות את זה, בדוקאטי היו צריכים לבנות מאפס מכונת קצה שתעמוד בחזית הטכנולוגיה של הסופרבייקס – גם מבחינה מכאנית וגם מבחינת אלקטרוניקה ובקרות.
אמ;לק: על פניו, מדפי הנתונים, נראה שהם הצליחו, ובגדול. עכשיו נותר לראות האם ההבטחה הגדולה תמומש גם על המסלול.
דוקאטי פניגאלה V4R
ה-V4R נבנה ונמכר לקהל הרחב מפני שתקנות הסופרבייק מחייבות את היצרניות המשתתפות באליפות העולם לבנות את אופנועי המרוץ שלהן על-בסיס אופנועים סדרתיים. אופנועי הומולוגציה קוראים להם, והם קרביים בכמה רמות מאופנועי ספורט סדרתיים. כן, גם יותר מהפניגאלה V4S שעליו רכבנו בתחילת השנה.
את הפניגאלה V4 ו-V4S בנו בדוקאטי על-מנת להרים את הרף בכל הנוגע לאופנועי ספורט מבית החברה הבולונזית, ולראשונה בתולדות החברה יחידת ההנעה היא מנוע בתצורת V4, לעומת ה-L2 המסורתי של החברה. ה-V4 וה-V4S הם מכונות ספורט משובחות ברמה הגבוהה ביותר שיש, אולם מראש הם נבנו בעיקר לפנאי ופחות למרוצים. לפחות לא כאלה העומדים בתקנות הסופרבייק העולמי, שכן נפח מנוע הדזמוסדיצ'י סטראדלה עומד על 1,103 סמ"ק, בעוד תקנות הסופרבייק מגבילות אופנועים עם 4 צילינדרים ל-1,000 סמ"ק. אגב, עם מנוע טווין בעל בוכנות גדולות בדוקאטי לא יכלו להתמודד עם מרובעי הצילינדרים בכל הנוגע להספק סופי, ועל-כן הם היו חייבים לפתח מנוע 4 צילינדרים. הם בחרו ב-V בזווית של 90 מעלות, או L4 אם תרצו.
במעבר לפניגאלה V4R נפח המנוע הוקטן מ-1,103 ל-998 סמ"ק – כמו באופנוע ה-MotoGP של החברה. קוטר הצילינדרים נשמר – 81 מ"מ, אולם מהלך הבוכנה התקצר מ-53.5 ל-48.4 מ"מ – 5.1 מ"מ קצר יותר וזהה לאופנוע ה-MotoGP, ה-GP18. זה כמובן אומר גל ארכובה חדש, כשעל הדרך הוא קל יותר. יחס הדחיסה נשאר 14.0:1 סופר-גבוה – מהגבוהים שבאופנועים הסדרתיים, אולם קיצור מהלך הבוכנות, יחד עם שסתומי טיטניום ושיפור של יניקת האוויר ומסנן האוויר, אפשר להעלות את מהירות המנוע המרבית לכמעט מ-17,000 סל"ד (!), כששיא ההספק – 221 כ"ס – מתקבל ב-15,250 סל"ד – גבוה יותר מימאהה YZF-R6 למשל וגבוה יותר ב-2,250 סל"ד מה-V4 המקורי. וזה ממנוע ליטר, כן?
מנוע V4 עם 235 כ"ס ומכלולי שלדה של הקצה
עכשיו צריך להבין – ה-V4R נמכר לקהל הרחב עם תקינת כביש מלאה, כולל עמידה בתקנות יורו 4, שכן כאמור תקנות הסופרבייק מחייבות את הכלים התחרותיים להיות מבוססים על דגמים סדרתיים. אולם רוכבים שירצו להתחרות עם ה-V4R יוכלו לרכוש מדוקאטי מחשב ניהול מנוע למרוצים יחד עם מערכת פליטה של אקרפוביץ' – גם היא מרוצים בלבד וללא תקינת כביש, ועל-ידי כך להעלות את ההספק המקסימלי לערך דמיוני של 234 כ"ס! המומנט, אגב, עומד על 11.4 קג"מ, והוא מתקבל ב-11,500 סל"ד. פסיכי! פעימות הכוח, אם שאלתם, מתקבלות בזוויות 0, 90, 290 ו-38 מעלות. סוג של ביג-באנג.
הנתונים המטורפים של מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדאלה R מתקבלים על-ידי שימוש נרחב במתכות קלות, אבל גם בטכנולוגיות שהגיעו היישר מעולם המרוצים. כך למשל המצערות חשמליות כמובן (Ride-by-Wire), הן אובאליות, עם שסתומים אווירודינמיים לפגיעה מינימלית בזרימת האוויר לסעפת היניקה בשעה שהמצערת פתוחה לרווחה, ואם כבר סעפות יניקה – אז הסעפות כאן משתנות באורכן ובקוטרן בין סל"ד נמוך לבין סל"ד גבוה כדי להגדיל את הטווח היעיל של המנוע. אגב, ישנם 2 מזרקי דלק לכל צילינדר, על-מנת לספק את כמות הדלק הגדולה בסל"ד גבוה כזה.
גרסת הומולגציה לאופנוע הסופרבייק החדש של דוקאטי
מכלולי שלדה
זה לא רק המנוע, אלא כל האופנוע חתיכת יציאה מטורפת. מכלולי השלדה, למשל, מרימים את הרף לאופנועים 'סדרתיים' למקומות שטרם נראו. מאחור יש זרוע אחורית חד-צדית, כמו בפניגאלה V4, אולם היא ניתנת לכיוון גובה ציר הזרוע ב-3 מ"מ משמעותיים לכל כיוון, ואליה מחובר בולם יחיד של אוהלינס מסוג TTX36. למי שלא מכיר, נספר שטכנולוגיית ה-TTX של אוהלינס מונעת את הוואקום הנוצר בחלק התחתון של הבוכנה בבולם בעת דחיסה מהירה, ולמעשה שומרת על לחצים כמעט קבועים בגוף הבולם – מעל ומתחת לבוכנה. המשמעות – פחות התנגדות לפעולת הבולם. מלפנים מותקן בולם הפוך של אוהלינס מסוג NPX25/30 עם תא לחץ פנימי וציפוי TiN להורדת חיכוך. זה אחד המזלגות הטכנולוגיים והיקרים שכסף יכול לקנות, ואנחנו לא זוכרים מזלג כזה על אופנוע סדרתי. אגב, גם מלפנים וגם מאחור הבולמים הם מכאנו-הידראוליים ולא חשמליים כמו ב-V4S, וזאת משום שכך מחייבות תקנות הסופרבייק. יש גם כמובן משכך היגוי – גם הוא של אוהלינס.
הבלמים אימתניים גם הם – הדיסקים הקדמיים בקוטר 330 מ"מ, ועליהם מורכבים קליפרים של ברמבו מדגם Stylema M4.30 – המילה האחרונה בתחום הקליפרים. גם משאבת הבלם רדיאלית כמובן, של ברמבו. מערכת ה-ABS גם היא המילה האחרונה – ABS לפניות של בוש מדגם EVO. החישוקים – מחושלים מאלומיניום, קלים במיוחד, של מרקזיני, ועליהם מולבשים במקור צמיגי פירלי דיאבלו סופרקורסה SP במידות 120/70ZR17 מלפנים, והמידה החדשה 200/60ZR17 מאחור.
מיכל הדלק בנפח 16 ליטרים – כמו ב-V4, אולם השלדה הקדמית קלה יותר. המשקל הכללי של ה-V4R עומד על 172 ק"ג יבש ו-193 ק"ג רטוב כולל כל הנוזלים, מה שאומר שבגרסה המשוחררת יחס ההספק/משקל עומד על 1.21:1. טירוף מוחלט לאופנוע סדרתי! הורדת המשקל התאפשרה על-ידי מנוע קל יותר, אבל גם על-ידי מכלולי שלדה קלים יותר, למשל שרשרת וגלגלי שיניים במידה 520 במקום ה-525 הכבדה של הפניגאלה V4 ו-V4S, למשל מצבר ליתיום, או שימוש בחלקי קרבון לפיירינג ולכנפיים. אגב, גם יחס ההעברה הסופי קוצר מ-41/16 ל-42/15 לטובת רכיבת מסלול.
עיצוב הפיירינג הוא בקורלציה מלאה לפניגאלה V4, אולם נוספו לו אלמנטים אווירודינמיים כמו כנפוני צד המצמידים את הפרונט לקרקע ככל שהמהירות עולה. MotoGP זה כאן.
סקסי ברמות!
אלקטרוניקת על-חלל
הפניגאלה V4R מגיע עם חבילת אלקטרוניקה בטכנולוגיה של מסלולי הסופרבייק וה-MotoGP, ונכון להיום הוא הסמן הימני בכל הנוגע לבקרות אלקטרוניות באופנועי ספורט. הרשימה ארוכה, בואו נתחיל.
יש כמובן מצערות חשמליות, וניתן לשלוט על כוח המנוע ותגובת המצערת ב-Power Modes. בנוסף, יש בקרת בלימת מנוע שבה ניתן לכוון את בלימת המנוע לכמה רמות, ויש קוויקשיפטר לשני הכיוונים. יש בקרת אחיזה מתקדמת ב-8 מצבים, אבל עם יחידת מדידת האינרציה IMU ב-6 צירים ניתן להטמיע עוד מערכות ובקרות על בקרת האחיזה. כך למשל יש בקרת זינוק, בקרת ווילי, ובקרת החלקה של הגלגל האחורי תחת תאוצה (בקרת דריפט). על כל אלו שולטת גם מערכת מצבי הרכיבה – או ניהול האופנוע – מרוץ, ספורט וכביש, שכל אחד מהם משנה את רמת ההתערבות של כל אחת מהבקרות הנ"ל.
פרט לאלו יש מערכת ABS של בוש מהדור האחרון – לפניות כמובן, יש מערכת לכיול אוטומטי של מידת הצמיג האחורי, ויש עוד כמה פיצ'רים נחמדים כמו ביטול אוטומטי של המאותתים, הגבלת מהירות בפיט-ליין, וגם לאפ-טיימר מהדור האחרון הכולל רכיב GPS ואלגוריתם מדויק. בנוסף, יש פנסי LED היקפיים עם תאורת יום אינטגרלית. נו, האופנוע הזה הוא שילוב בין אופנוע מסלול מושחז לבין אופנוע כביש סופר-דופר-ספורטיבי.
קיצרנו. באמת שקיצרנו בתחום הזה, בעיקר כדי לא להלאות אתכם בפרטים. השורה התחתונה היא שהפניגאלה V4R ניצב כיום בחזית טכנולוגיית אופנועי הספורט.
אנחנו ח-י-י-ב-י-ם לתת גז על המכונה הזו!
מכונת המסלול הספורטיבית ביותר לכביש הציבורי
הדוקאטי פניגאלה V4R הוא הדבר הקרוב ביותר לאופנוע סופרבייק ואופנוע MotoGP שיש בייצור סדרתי. אמרנו את זה בתחילת השנה, אחרי שרכבנו על הפניגאלה V4S במסלול ולנסיה, אבל כעת, עם החשיפה של ה-V4R, דוקאטי מעלה את הרף אפילו יותר ומקרבת את האופנועים הסדרתיים אל מסלולי המרוצים.
הסיבה לכך ברורה, ובדוקאטי אומרים את זה באופן מפורש: המטרה המוצהרת של דוקאטי היא לחזור לימים הגדולים של אליפות הסופרבייק העולמית, ולעשות את זה בעזרת הפניגאלה V4R. כדי להצליח, הם צריכים מכונת קצה סופר-טכנולוגית וסופר-ביצועיסטית.
לפי דפי הנתונים, הפניגאלה V4R בהחלט שם. כעת נמתין לראות כיצד הוא יפרע את הצ'קים הכבדים הללו על המסלול, והאם השליטה המוחלטת של קוואסאקי בסופרבייק העולמית עומדת להסתיים. מה שבטוח זה שיהיו קרבות גדולים על הבכורה.
אמרתם רויאל-אנפילד – אמרתם מסעות בהרי ההימלאיה על-גבי בולט 500 בן 30 שנה. אבל לאחרונה החברה ההודית הגדולה מתעוררת, ואחרי ההימליאן (שהגיע לאחרונה ארצה ונמכר פה באופן סדיר), החברה מקבלת בוסט רציני קדימה ומציגה במילאנו – באופן בלתי צפוי לחלוטין – קונספט חדש בשם KX עם מנוע וי-טווין חדש ועיצוב רטרו-מודרני שכאילו לקוח מהמובילות בסגמנט כמו אינדיאן והארלי-דיווידסון.
כן, זה רויאל-אנפילד!
הקונספט החדש, רויאל-אנפילד KX, מעוצב בסגנון בובר נמוך, והוא משלב אלמנטים מהעבר עם סגנון ובנייה מודרניים לחלוטין. שימו לב למשל למזלג הקדמי הלא-קונבנציונלי ולזרוע האחורית החד-צדית, לבלמי הברמבו הרדיאליים מלפנים, לפנס הקדמי שכולו LED או למסך השעונים הדיגיטלי הצבעוני. כל זה מרויאל-אנפילד, כן?
המנוע החדש, וי-טווין בנפח 838 סמ"ק מקורר נוזל, עליו כבר היו שמועות לאחרונה. יחד עם זאת, ברויאל-אנפילד לא משחררים פרטים טכניים כאלו ואחרים למעט נפח המנוע, אך מה שברור הוא שמדובר במנוע חדש מפיתוח עצמי, ולמרות מראה הרטרו שלו עם צלעות הקירור – מדובר במנוע מודרני לחלוטין, כמובן בעל מערכת הזרקה מודרנית.
הרויאל-אנפילד KX הוא קונספט בלבד, שבא בעיקר כדי לאותת, או יותר נכון להטיל פצצה, על התהליכים שעוברים על החברה ההודית – שמכוונת אל הקהל האירופאי והאמריקאי שמחפש עיצובים מרשימים לצד ביצועים מרשימים. אנחנו, בכל אופן, מחכים בכיליון עיניים לראות כיצד יתפתח הפרויקט המרשים הזה, כשסביר להניח שעל בסיס הפלט]ורמה הזו ייבנו דגמי רטרו נוספים.
בנלי האיטלקית נמצאת על הגל. מאז נרכשה על-ידי קבוצת משקיעים סיניים, החברה עסוקה במרץ בפיתוח דגמים חדשים עם מנועים חדשים ועם מכלולים איכותיים, כשהקו המנחה הוא עיצובים יפהפיים לצד ביצועים גבוהים. תראו למשל את הלאונצ'ינו, שאותו בחנו מוקדם יותר השנה.
בתחילת השנה סיפרנו לכם על מנוע חדש בנפח 1,200 סמ"ק שבנלי מפתחת, שישמש דגמי תיור גדולים, וכעת בנלי חושפת במילאנו נייקד יפהפה בנפח 750 שייכנס ראש בראש עם הנייקדים של קטגוריית הביניים כמו הימאהה MT-07 והסוזוקי SV650.
בנלי 752S
בבסיס ה-752S מנוע טווין מקבילי בנפח 750 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק קצת יותר מ-75 כ"ס. מסביבו שלדת מסבך משולשי פלדה קשיחה, כמו שהאיטלקים אוהבים, ואליה מחוברת מערכת מתלים איכותית למדי עם מזלג הפוך ומתכוונן של מרזוקי, בעל מהלך של 117 מ"מ, ועם זרוע אחורית מעוצבת מפלדה עם בולם יחיד מתכוונן גם הוא. בגזרת הבלמים יש מלפנים צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו, ויש כמובן מערכת ABS. ה-752S יגיע עם מסך צבעוני המכיל מידע רב כמו תצוגת הילוך, וכן עם פנסי LED היקפיים.
אבל עזבו את המפרט הטכני והביטו על העיצוב הנקי והיפהפה. בבנלי השקיעו מאוד בעיצוב, וזה ניכר בכל פרט ב-752S.
ה-752S, כמו כל דגמי בנלי, צפוי להגיע ארצה במהלך 2019. מחירו טרם נקבע, אולם מהיבואן המקומי נמסר שהוא יהיה אטרקטיבי, סביר להניח שפחות מ-60 אלף ש"ח.
ק.ט.מ נמצאת עמוק בפיתוח אופנועים חשמליים. אנחנו יודעים את זה מהפרירייד E החשמלי שהוצג ב-2012 ונמכר ללקוחות כבר שנתיים, ואנחנו יודעים שבחדרי הפיתוח של החברה האוסטרית עובדים חזק על כלים כאלו, כשבעתיד יהיו ליינים שלמים של אופנועי אנדורו ומוטוקרוס חשמליים.
הוכנה נוספת לכך, ואולי סנונית ראשונה לליין אופנועי מוטוקרוס חשמליים, אנחנו מקבלים במילאנו: ק.ט.מ חושפת מוטוקרוס חשמלי לילדים בשם SX-E 5, ובמקביל אותו האופנוע הוצג תחת מותג הוסקוורנה עם השם EE 5.
הוסקוורנה EE 5 – זהה לק.ט.מ SX-E 5 למעט הפלסטיקה השונה
הבסיס לאופנוע החדש, הזהה לחלוטין במאפייניו למעט הפלסטיקה והצביעה השונות בין המותגים – הוא הק.ט.מ 50SX / הוסקוורנה TC50 – אופנוע המוטוקרוס התחרותי לילדים הקטן ביותר בליין של ק.ט.מ והוסקוורנה, שמגיע עם מכלולי קצה אוכותיים. השלדה, המתלים ושאר מכלולי השלדה נלקחו ישירות מהדגם המקצועי הקטן, ובתוכו הושתל מנוע חשמלי שמפיק 5 קילוואט (כ-7 כ"ס) – ומכאן ה-5 בשם הדגם.
בק.ט.מ מציינים שטווח הרכיבה עומד על עד שעתיים לרוכבי הובי וכ-25 דקות לרוכבים מהירים במיוחד, ועם המטען המסופק עם האופנוע, שמתחבר לכל שקע ביתי, זמן הטעינה המלא עומד על שעה.
הק.ט.מ SX-E 5 וההוסקוורנה EE 5 יגיעו לייצור סדרתי רק בשנת 2020, וקרוב לוודאי שהם יגיעו גם ארצה (ברישוי אפור כמובן). אנחנו מהמרים שבשנים הקרובות נראה מהחברה האוסטרים דגמים תחרותיים חשמליים נוספים, שיתחילו לגדול בהדרגה עד לאופנועי הבוגרים.
הוסקוורנה ממשיכה להמם את עולם האופנועים עם עיצובים פורצי גבולות ויוצאי דופן ששוברים פרדיגמות בשפה העיצובית המקובלת בעולם האופנועים.
אחרי שהציגו בשנים האחרונות את ה-SVARTPILEN ו-VITPILEN (חץ שחור וחץ לבן בשוודית, בהתאמה), בנפחים 400 ו-700 סמ"ק, ואחרי שהציגה לפני שנתיים במילאנו את הוויטפילן 401 'AERO', החברה מציגה גרסת AERO נוספת – הפעם על בסיס הוויטפילן 701.
הוסקוורנה ויטפילן 701 AERO
האופנוע כולו מבוסס על הוויטפילן 701, שאותו כבר בחנו כאן בפול גז לפני חודשים ספורים, אולם כל עבודת הגוף – כולל המושב – השתנתה לחלוטין, כשבהוסקוורנה מציגים את הגישה שלהם לעיצוב אופנועי כביש ספורטיביים. ה'ארו' כולל מעטפת פיירינג אווירודינמית, ומכאן השם AERO, ועיצובו מוקפד מאוד, מתקדם, ונאמן לסלוגן שאימצו בהוסקוורנה – SIMPLE. PROGRESSIVE. כלומר פשוט ומתקדם. בנוסף לעבודת הגוף המושקעת, בהוסקוורנה מתקינים בארו חישוק אחורי 'מלא', ומסך תצוגה TFT צבעוני.
לא ברור אם הוויטפילן 701 AERO יגיע לייצור סדרתי, כמו גם הוויטפילן 401 ARRO של לפני שנתיים, ולדעתנו מטרת הקונספט היא בעיקר להציג את העתיד העיצובי של החברה, לצד הנוכחי. כך או כך, זהו לחלוטין פסל לסלון, ולא רק של היפסטרים תל-אביביים.
קוואסאקי חושפת במילאנו את הדור השלישי של הוורסיס 1000 – האדוונצ'ר-תורר-כביש שלה, ומוסיפה גרסת SE מאובזרת הכוללת מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית ועוד המון אלקטרוניקה שמביאה את הוורסיס לחזית הטכנולוגיה של האדוונצ'ר-תוררים.
קוואסאקי ורסיס 1000 דור שלישי
המנוע נשאר כמעט זהה: 4 צילינדרים בשורה בנפח 1,043 סמ"ק, עם 120 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-10.4 קג"מ ב-7,500 סל"ד, שהגיע במקור מה-Z1000. לשנת 2019 מערכת ההזרקה משתדרגת וזוכה למצערות חשמליות – לראשונה בקוואסאקי ללא כבלי מצערת – ואלו מאפשרות הטמעה של מספר יישומים כמו מצבי ניהול מנוע, קוויקשיפטר, בקרת אחיזה ובקרת שיוט, בין היתר על-ידי מערכת למדידית אינרציה IMU ב-6 צירים, של חברת בוש. זו, אגב, שוקלת 40 גרם בלבד.
השלדה נשארה זהה, וגם מערכת המתלים נשארה דומה מאוד בגרסה הרגילה, אולם הבלמים הקדמיים משתדרגים בקליפרים רדיאליים בשרניים ובמשאבה רדיאלית.
הוורסיס על צמד דגמיו מקבל השנה מתיחת פנים משמעותית ועיצוב כמעט חדש לגמרי. מסיכת החזית עם צמד פנסי ה-LED חדשה, וכך גם שאר עבודת הגוף, שהשנה נראית קרבית ומודרנית יותר. משקף הרוח החדש ניתן לכיוון גובה של 65 מ"מ, כשהכיוון מצבצע על-ידי שני ברזים בצד הפנימי של המשקף. גרסת ה-SE מגיעה עם משקף גבוה יותר שניתן לכיוון של 40 מ"מ. בנוסף, בקוואסאקי שיפרו את הארגונומיה ואת המושב, ומציעים מעתה שני מושבים בגבהים שונים לבחירה – רגיל שמציב את הרוכב בגובה 840 מ"מ, ומונמך בגובה 820 מ"מ. יש גם תושבות אינטגרליות לארגזי צד מקוריים של קוואסאקי, שניתנים לרכישה בנפרד. עוד בגזרת האביזרים – שקע 12V חדש לצמד הדגמים. גם לוח השעונים מסוג LCD חדש בגרסה הרגילה, ואילו גרסת ה-SE מקבלת מסך TFT צבעוני ומודרני.
גרסת ה-SE – חזית הטכנולוגיה של האדוונצ'ר-תוררים
הגרסה הרגילה של הוורסיס 1000 מקבלת כאמור מערכת בקרת אחיזה, ניהול מנוע ב-2 מצבים (חזק וחלש), מערכת ABS מודרנית של קוואסאקי, בקרת שיוט פנסי LED היקפיים, ויש אופציה להתקנת קוויקשיפטר לשני הכיוונים וגריפים מחוממים.
גרסת ה-SE המאובזרת כבר לוקחת את הוורסיס 1000 לחזית הטכנולוגיה של האדוונצ'ר-תוררים. גרסת ה-SE מגיעה עם מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית, כמו זו שהוצגה ב-ZX-10R SE. המערכת מנטרת את תנאי הדרך ואת העומסים הפועלים על האופנוע, בין היתר על-ידי מערכת מדידת האינרציה IMU, ומשנה את השיכוכים בהתאם לאלגוריתם של קוואסאקי כך שהרוכב לא צריך להתעסק עם שיכוכי הכיווץ וההחזרה. פרט לכך ה-SE מקבל את חבילת השליטה של קוואסאקי באופנוע המאפשרת 4 מצבי רכיבה שונים – ספורט, כביש, גשם ומצב אישי, כשכל אחד מהם שולט על תגובת המנוע, על בקרת האחיזה, על ה-ABS ועל מערכת המתלים, לפי תכניות מוגדרות.
גרסת ה-SE מקבלת גם מסך TFT צבעוני הנשלט מהכידון – עם חיבור לאפליקציה בסמארטפון המאפשרת שליטה על כל הפרמטרים של האופנוע. כמו כן גרסת ה-SE מצוידת בפנסים המתכווננים לפנייה, ידיות מחוממות, משקף גבוה, מגני ידיים, קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים, וכן צביעת מט יוקרתית בשני גוונים.
הוורסיס 1000 על צמד דגמיו צפוי להגיע ארצה בסביבות מרץ 219. מחירים יתפרסמו בסוף חודש דצמבר 2018.
הקוואסאקי W800 הוא אופנוע הרטרו של קוואסאקי שיוצר בשנים האחרונות כמחווה ל-W1 660 של שנת 1966. בבסיסו מנוע טווין מקבילי מקורר אוויר, והמכלולים והעיצוב היו פשוטים וייצגו היטב את רוח הרטרו השוטפת את הרחובות.
לקראת 2018 ה-W800 ירד מייצור מפני שלא עמד בתקנות יורו 4, וכעת קוואסאקי מחזירה את הדגם לייצור – בשתי גרסאות – כשהוא כמעט חדש לחלוטין ועומד בכל תקנות זיהום האוויר.
קוואסאקי W800 סטריט
ה-W800 החדש עדיין עושה שימוש במנוע טווין מקבילי מקורר אוויר ופשוט מכאנית בנפח 773 סמ"ק, כשבגרסתו החדשה הוא יפיק 35 קילוואט (47.6 כ"ס) – כך שיתאים לרישיון נהיגה A1 (באירופה A2).
השלדה חדשה לחלוטין, וכך גם שאר מכלולי השלדה. לטענת קוואסאקי, כ-90% ממכלולי האופנוע חדשים. כך למשל יש בלם דיסק קדמי, ולעומת הדגם הקודם בו היה בלם תוף אחורי, כאן בדגם החדש יש בלם דיסק גם מאחור. בנוסף, יש מערכת ABS כפי שהתקנות האירופאיות מחייבות.
ה-W800 החדש יגיע בשתי גרסאות – W800 קפה ו-W800 סטריט. הקפה יגיע עם מסיכה קדמית בסגנון רטרו מסביב לפנס העגול, קליפ-אונים ומושב ספורטיבי עם זנב מחודד, ואילו דגם הסטריט יגיע עם כידון שטוח וגבוה ומושב סקרמבלרי ושטוח יותר. בנוסף, גם לוח השעונים שונה בין הדגמים.
בקוואסאקי מוסרים שהפרטים המלאים על צמד ה-W800 החדשים יימסרו עם ההשקה – בתחילת 2019. כך או כך, הם נראים נפלא בעינינו ובהחלט יש להם מקום, גם בשוק המקומי.
