התרגלנו לקבל את מנת ה-MotoGP שלנו לווריד ברזולוציית-על ומכל חלקת קרבון טובה. מה שאנחנו חווים היום החל בשנת 1985, כשהוכנסה מערכת חדשנית שאפשרה לשדר צילום וידאו חי מהאופנוע בזמן התחרות. היות ורק מצלמה אחת הייתה קיימת, וגם היא הייתה בשלבי ניסוי, הוחלט להתקין אותה אצל רנדי מאמולה – שהיה צפוי להיאבק על מקום גבוה אבל לא לזכות, ובכך להבטיח תיעוד מעניין רווי באקשן מהתחרות עצמה.
מצלמת און-בורד ב-1985
ביום המרוץ ירד גשם, וממש במקרה – רנדי מאמולה הוביל את המרוץ לכל אורכו וגם ניצח אותו, ככה שתיעוד לאקשן לא היה. תמונת של מסלול ריק ורטוב – היו גם היו. ועדיין, הצילום ההוא זכה הצלחה מסחררת. תחשבו איך נראתה צפייה במרוץ לפני המצלמות האלו ואיך הרגיש צופה לפני שלושים שנה כשפתאום הוא 'בתוך העניינים'. הצילומים של העידן ההוא נעשו על ידי מצלמה מיושנת, ששקלה כמעט קילו וחצי ודרשה מסוק (שחייב היה לחוג מעל למסלול) בכדי להעביר את השידורים ממנה אל האולפן.
ושלושים שנה אח"כ…
תריצו קדימה לשנים האחרונות ותגלו שמהפכת המזעור עשתה טוב גם למצלמות המותקנות על אופנועי המירוץ. הערכה הנוכחית המותקנת באופנועים שוקלת פחות משמונים גרם ומשדרת באיכות הרבה יותר גבוהה (1080p), והודות למשקל הנמוך זה מאפשר להתקין מערכות נוספות שמשדרגות את הצילום עוד יותר – מנועים שמזיזים את המצלמה ומאפשרים מעקב אחרי רוכבים אחרים, וג'ירוסקופ שמשאיר את המצלמה מאוזנת ללא תלות בזווית ההטייה של האופנוע, מה שמעצים עוד יותר את חוויית הצפייה. הנה סרטון מצוין שהפיקו באתר MotoGP שמספר על ההתפתחות הזו.
שמעו, מיגון זה דבר רציני. באמת חשוב. אנחנו בעד להתמגן. אבל באותה נשימה אנחנו לא רוצים שאף אחד יחשוב שהוא חייב להתמגן לפני שהוא עולה על האופנוע. שכל אחד ייקח את הרכיבה שלו למקום הפרטי והשמח שלו. איש איש וראשו הוא. ואפרופו ראש, האביזר הבטיחותי הכי חשוב נמצא שם, בין האוזניים שלנו. אין בכתוב מטה לחייב אף אחד להתנהג בצורה מסוימת. בסוף היום אופנוע זה כיף. המקום האחרון בו אנחנו יכולים לקבל את החופש ולבטא את הייחודיות. תנו בראש.
הציוד הבסיסי של רוכב ממוצע מורכב מקסדה, מעיל רכיבה וזוג כפפות. בשלב מסויים, בין אם זה אחרי צפייה מרובה בסרטוני תאונות ביוטיוב או מחשבה מעמיקה על המשמעות של לעשות תאונה ללא מיגון, עולה הצורך למגן את הרגליים. חברות הציוד נותנות מענה לכל סוגי הרוכבים, החל ממי שצריך מיגון זמני לנסיעות קצרות ועד למי שרוצה להסתובב עם המיגון שלו כל היום עליו.
חשוב לציין שכשחושבים על מיגון הרגליים בדרך כלל מתעמקים במיגון הברכיים עצמן, אבל בפועל קיים מיגון לצידי הירכיים ועצם הזנב – אזורים פגיעים מאוד שבאים במגע עם הכביש במקרה של החלקה או תאונה.
הבסיסי ביותר – מגני ברכיים
מגני ברכיים חיצוניים הם המענה המיידי לכל מי שצריך פתרון זמני למיגון הברכיים. יש בהם חומרים סופגי אנרגיה מלפנים שיגנו על הברך ממכה. וזהו. מה זאת אומרת זהו? הם לא בנויים לשרוד השתפשפות על הכביש אם היא לא ישירות על המיגון עצמו. אם תחליקו על הצד, הרצועות שאוחזות את המגן ייקרעו כמעט מיד והמגן יתפרק ויחשוף את הרגל שלכם. באופן עקרוני ללבוש אותם מעל המכנסיים זו טעות (אבל זה הולך מצוין עם וסט צהוב זוהר), מגן הברך אמור להיות לבוש ישירות על הגוף, מהודק. לבישה של מגן ברך מעל למכנסיים מגבירה את האפשרות שהוא יסתובב בזמן מכה ולא יבצע את תפקידו כראוי.
גור רובוטריקים
טייטס ממוגן
הפריט הזה מתוכנן כתחתון מבד מנדף זיעה, עם כיסים שמגיעים עם מיגונים לצידי הירכיים ובחלק מהמקרים לעצם הזנב. התחתונים מאפשרים לרוכב להיות ממוגן מפני פגיעה באזורים האלה, בלי הצורך לקנות מכנסיים ייעודיים (למרות שאולי תצטרכו ללבוש מכנסיים במידה אחת גדולה מהמידה הרגילה שלכם כדי שיהיה מקום לאכלס את המיגונים).
מיכאל, הפעם קצת הגזמת
מכנסיים משולבי מיגון ועשויים בד עמיד לשפשוף
זה התחום הכי פופולרי ורווי במוצרים – החל ממכנסי דגמ"ח בסיסיים עם מגני ברכיים ועד לג'ינסים שנראים כמו מכנסיים רגילים אבל עשויים בד קוולאר שעמיד מאוד לשפשוף, מגיעים עם מגני ברכיים, ירכיים, והגנה על עצם הזנב. אם אתם רוצים מכנסיים שתוכלו להסתובב איתם בנוחות בלי להיסחב עם ציוד או לקשור ולהחליף אותם – זה מה שאתם צריכים. לטעמי האישי – ג'ינס מקוולאר מלא אמנם יספק את ההגנה המקסימלית, אבל הוא חם מדי ולא נוח לקיץ הישראלי – מיגון שאנחנו לא לובשים לא מגן עלינו, ואם הוא לא נוח לנו לא נלבש אותו.
התחום החם ביותר הוא קוולאר משולב בד קול-מקס מנדף זיעה, שמציג את הפשרה האופטימלית כך שלא נסבול ללבוש אותו יום שלם ועדיין נקבל הגנה משמעותית בזמן החלקה. במכנסיים ממוגנים הדגש העיקרי הוא שהמכנס לא יהיה משוחרר באזור הברכיים אלא ישב צמוד – הן על ידי רצועה ייעודית או בכך שהבד באזור הזה יהיה נצמד ויבטיח שמגן הברך לא יברח לצדדים בזמן החלקה.
מכנסי רכיבה? בלי מגפיים? בלי מגני ברכיים ובלי וסט זוהר?!
מכנסי בד ייעודיים עשויי בד / קורדורה / עור אלה מכנסיים שמותאמים למי שצריך מכנסיים בעיקר לטיולים – היות והוא לא ממש שימושי ביום-יום. החל ממכנסי רשת שמזרימים המון אוויר והם נעימים מאוד בקיץ, ועד למכנסי עור עם סליידרים שהם פשוט חלק תחתון של חליפת רכיבה מלאה. עוד בנישה הזאת קיימים מכנסיים שמתוכננים ללבישה מעל למכנס רגיל רק לזמן הרכיבה עצמה – המכונים Overpants. כמו בדגשים הקודמים – חשוב לוודא שהמיגון יושב צמוד ולא זז על הרגל ובירכיים, אחרת הוא יזוז הצידה בזמן תאונה ולא יספק הגנה. מבחינת הבד – היינו ממליצים שאם כבר אתם קונים פריט ציוד המיועד לטיולים בלבד, להשקיע בכזה שעשוי מבד חזק וממוגן שישמור עליכם בעת החלקה – כלומר קורדורה ומעלה.
אם המכנסיים שלך מסוגלים לעמוד בעצמם זה הזמן לזרוק אותם לכביסה
בשנים האחרונות המסחר עבר שינוי משמעותי כאשר חברות רבות העבירו את מפעלי הייצור שלהם לסין. למה דווקא סין? כוח העבודה זול, הממשלה הסינית מקלה ומעודדת את זה, והתוצאות איכותיות כל עוד מבצעים בקרת איכות. המעבר של היצרנים לסין הביאה להורדת מחירים לחברות עצמן, ובחלק מהמקרים הורדת המחירים הגיעה גם ללקוח.
אחד החסרונות במעבר לייצור בסין היא התרבות הסינית, ששונה לחלוטין משלנו ולא מענישה בחומרה עבירות כמו העתקה. כך הסינים מרגישים בנוח להעתיק כל דבר שרק אפשר מהחברות שהם עובדים עבורן, לפעמים בלי התחכמות רבה – פשוט להמשיך ולייצר באותו פס ייצור כמויות עודפות של אותו מוצר. כך נוצר שוק החיקויים. זה קיים במכשירים סלולריים, זה קיים באלקטרוניקה, זה קיים במוצרי בית, וכמובן זה קיים בתחום ציוד הרכיבה.
באופן כללי, את כל החיקויים ניתן לחלק לשלוש קבוצות:
במקרה הבסיסי של חיקוי המוכר פשוט לוקח מוצר סיני גנרי ומדביק עליו סמל מותג יוקרתי ומוכר, כמו כאן באנדרסוט שבתמונה.
במקרה הפחות גרוע הוא ממציא מוצר בעצמו ומנסה לשווק אותו כמקורי, כמו במקרה הבא. מעיל בד(!) עם גבנון, מה שגורם לאדם לתהות האם מי שתכנן את זה אי פעם אפילו ראה אופנוע.
וכמובן, המקרה החמור ביותר של חיקוי – העתקת מוצר מקורי. המוכרים לוקחים את התבניות והתכניות שניתנות להם מהיצרנים, ופשוט מייצרים את אותו המוצר מחומרים נחותים, ככה שעין לא מיומנת לא תדע לזהות את ההבדלים. התבניות זהות ולכן הצורה, התפירה והסגנון זהים, אבל כל השאר שונה – אין את החומרים בהם משתמשים במוצר המקורי, אין בקרת איכות, ואם משהו משתבש – הכפפה לא תיזרק לפח אלא תישלח איך שהיא. והכי חשוב – שוב, אין איכות חומרים כמו במוצר המקורי.
למען הכתבה יצאנו לתור באתרים הסיניים וחיפשנו ציוד רכיבה. בהתחלה חיפשנו מילים כלליות כמו 'כפפות אופנוע', אבל האמת שגם חיפוש של דגמים ספציפיים מעלה תוצאות, ובפרט כאן אפשר לראות את מה שהיא ככל הנראה הכפפה שמחקים הכי הרבה בעולם – האלפינסטארס GP PRO. היות ועל הדגם הזה נכתבו הררי מילים, רצינו בכתבה זו להתמקד בכפפה אחרת, כדי להראות שיש כפפות חיקוי מכל המותגים.
למען הכתבה הזמנו כפפת Revit SLR. המוצר מגיע ארוז היטב בשקית 'מקורית' עם טיקט וסמלים, ונראה שלמטרות שיווק לא נחסך ממנו כלום.
יש אפילו תגית מקורית עם מידה בתוך הכפפה
על פניו מבחינה ראשונית של המוצר – הכל שם.
אפשר להתרשם שכל המדבקות והכיתובים במקום, התפרים הכפולים והחורים זהים.
עד כה – נראה אפילו במבט מדוקדק שהכפפות זהות, אפילו אם אנחנו מתעמקים לפרטים הקטנים. כדי לעמוד על ההבדלים לקחנו זוג ככפות מקורי זהה של רוויט שניתנו לנו באדיבות אי.די. מוטורספורט. הדגם והצביעה זהים, ההבדל היחיד הוא במידה, מה שלא משפיע על הבדיקה.
בכל התמונות הבאות הכפפות משמאל הן המקוריות והחיקוי הסיני נמצא מימין.
מהתבוננות ראשונית, ההבדל היחיד פה הוא שיש רק תגית אחת בכפפות הסיניות ובכפפה המקורית שתיים.
בכף היד ובאגודל התפירה והצורות של פיסות העור נראות זהות, אפילו חורי האוורור. כבר כאן אפשר לשים לב להבדל קטן בגימור –הרבה פרימות קטנות בעור הלבן איפה שהוא נחתך, וגם חורי האוורור לא נראים כל כך אסתטיים כמו בכפפה המקורית. נתעמק בהמשך למה זה חשוב ומה בדיוק זה אומר.
על גב הזרוע – שוב התפירות והתבניות זהות, אבל ניתן לראות שוב את הקצוות הפרומים בעור הצבוע בכפפת החיקוי, ושוב לשים לב לעובדה שהחורים לא נראים מדוייקים כמו בכפפה המקורית.
כמה חשוב שיהיה לי עור אמיתי בכפפה?
כשבאים לייצר חיקוי, חוסכים בכל פן אפשרי, והחיסכון העיקרי מושג על ידי שימוש בחומר דמוי עור.
כמה מילים על עור. כשעור פרה נחתך לייצור, הוא בדרך כלל עבה מדי לשימוש, ונפרס לשתיים ולפעמים שלוש שכבות. אחרי שחותכים מהעור את הצורות הנדרשות, מדביקים את השאריות עם חומר פלסטי מיוחד בעל מרקם של עור שמאפשר להשתמש בחתיכות לשימושים אחרים. בדרך כלל, החומר דמוי העור שהסינים משתמשים בו מכיל במקרה הטוב פירורי עור אמיתי מקצוות כאלה ואחרים, ובמקרה הגרוע זה מאה אחוז תחליפים פלסטיים לעור. בפועל, כשהסינים מייצרים כפפת חיקוי, הם ייצרו אותה אמנם מאותן תבניות, אבל מהחומרים הזולים ביותר שהיו להם במלאי, עם הגימור המינימלי. למה להשקיע? למי הקונה יתלונן?
מה כל זה אומר? ובכן, כשאתם רוכבים בכביש במהירות תלת ספרתית – במקום שתהיה לכם על היד כפפת עור מלא שתוכננה לשמור עליכם בתאונה ועברה בדיקות איכות מחמירות מיצרן איכותי, יש לכם כפפת פלסטיק שעבר תהליכי ריכוך שיגרמו לו להרגיש כמו עור, עם התפרים הזולים ביותר שהיצרן הסיני יכול היה למצוא באותו יום.
נכון, לכל אחד יש חבר שנוסע כבר זמן מה עם כפפת חיקוי סינית, והוא אפילו החליק איתה ואומר שלא קרה לו כלום והוא לא מרגיש בהבדל. כאן נגיד שאנחנו שמחים שהוא לא נפצע מההחלקה, אבל באותה מידה אנחנו מכירים מישהי שנסעה ברכב מחיפה לתל אביב עם בלם היד מורם כל הדרך, וגם היא טוענת שהיא לא הרגישה הבדל.
נחזור לכפפות עליהן דיברנו בתחילת הכתבה. הן לא עשויות עור. לצורך ההדגמה חתכנו פיסה מהעור של הככפה. בצידה השני התגלתה רשת בד פשוטה. בסך הכל כל הקונסטרוקציה הזאת של העור נראית כאילו לקחו בד עדין ושפכו עליו פלסטיק.
תפסנו את החתיכה עם שני אגודלים ומשכנו. עם מעט מאמץ ה'עור' נחלק לשניים והבד שהחזיק אותו נפרם.
כמה זה חמור? תנסו לקרוע בד של ג'ינס פשוט שתמצאו ותראו שזה קרוב לבלתי אפשרי. החומר הזה הרבה יותר עדין מג'ינס.
היינו סקרנים איך העור יגיב לחום. כשאנחנו מחליקים על הכביש, בטח ובטח בקיץ, הכפפה מתחממת ומתגרדת על הכביש. במידה והיא איכותית מספיק היא תחזיק מעמד ולא תיקרע, ככה שהידיים שלנו לא ייחשפו.
אז הצתנו את חתיכת העור הזאת. עור רגיל יתחמם, יתעוות, ולבסוף ייהרס, אבל עדיין ישמור על השלמות שלו. מה קרה כשהדלקנו את החתיכה הזאת? ה'עור' הזה לא החתמם, לא שינה צבע, לא נהרס. הוא נדלק כמעט בצורה מיידית. הוא בער כמו חוט שפצור, כל כך מהר שבקושי הספקנו לצלם לפני שהחום הגיע לאצבעות.
רק לשם השוואה הנה סרטון של מספר בדים נשרפים. עור ב- 3:12 דק'. שימו לב שהוא לא עולה באש ולא נקרע.
אוקיי, עכשיו החכמתי, אני לא אקנה מאתרים סיניים יותר. זה מספיק?
לא. בימינו זה כבר לא מספיק, כי את מה שסיפרנו פה מאות ואלפים יודעים כבר מזמן, וגם בארץ אנחנו מוקפים בחיקויים לציוד מקורי. אפילו אנשים פרטיים מייבאים חיקויים בכמויות קטנות היישר לישראל. חקיינים סיניים פתחו חנויות באתרים יותר נחשבים כמו איביי, ומוכרים את סחורת החיקוי באותו מחיר שבו נמכר מוצר מקורי, בתקווה שרק מתי מעט יעלו על זה שזה חיקוי.
לצערנו, גם בקבוצות המכירה בפייסבוק בארץ לא חסרים מקרים של מכירת ציוד מזויף. לא הוספנו תמונות מתוך כבוד לצנעת הפרט, אבל תשאלו את עצמכם שאלות נוקבות בפעם הבאה שאתם רואים אדם פרטי מעלה מודעה שבה הוא מוכר כפפה חדשה בשליש מחיר ממה שהיא עולה בארץ. האם זה סביר שמישהו יקנה כפפה כל כך יקרה בשביל למכור אותה כחדשה בהפסד של אלף שקל תוך כמה רכיבות? לדוגמה – הכפפה הזאת עם הסליידר בכף היד שנראה כמו שלושה קווים ישרים, מופיעה שוב ושוב ושוב בקבוצות הפייסבוק בתור כפפה חדשה שנמכרת עקב אי שימוש.
איך אפשר להיות בטוח שאני קונה משהו איכותי בלי להתמקצע בנושא החיקויים?
אנחנו משלמים כל כך הרבה על התחביב שלנו. הביטוח, האחזקה, הדלק, האופנוע עצמו – כל זה עולה אלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה. לא כדאי לחסוך בציוד. אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם קונים מוצר איכותי ומקורי שיחזיק מעמד שנים וישמור עליכם במקרה של תאונה, הדרך הכי קלה לעשות את זה היא לקנות מחנות גדולה ומוכרת, לא מיד שנייה ולא ממוכר עלום שם באיביי.
יצרנית הדיבוריות Sena עומדת להוציא לשוק דגם חדש – 10C. המכשיר ישלב דיבורית סטנדרטית עם מצלמה, ויהיה מסוגל להתחבר לעד ארבעה מכשירים, גם מדגמים ישנים יותר של Sena.
גם מצלמה, גם דיבורית
המצלמה המובנית תצלם באיכות של 30 תמונות בשנייה, באיכות 1080p,תאשר צילום תמונות בודדות וכן יודעת לעשות Time-Lapse (שבו מצולמת תמונה בכל מספר שניות ובסופה מורכב ממנה סרטון וידאו באופן אוטומטי). לטענת היצרנית, הדיבורית מגיעה עם תאימות אוניברסלית ותאפשר התאמה לכל מכשיר קשר של כל חברה אחרת. השילוב בין המצלמה לדיבורית מאפשר להקליט את שיחות האינטרקום והטלפון, ואפילו את המוזיקה שתשמעו בזמן הרכיבה.
הדיבורית צפויה לצאת ביולי 2015, במחיר של 350 דולר בארה"ב.
תהייה אחת שעולה מתיאור המוצר – מצלמות הדרך שאנחנו מכירים עובדות בין שעה לשעתיים, ואילו הדיבוריות שאנחנו מכירים מחזיקות יום שלם של שימוש סביר. האם סנה הצליחו לדחוף למכשיר סוללה גדולה במיוחד שתאפשר צילום למשך כל היום, או שבשימוש סביר הסוללה צפויה להיגמר מהר מאוד יחסית לדיבורית? נדע רק כשהמוצר ייצא, אבל כך או כך זה חידוש מאוד מרענן בתחום הדיבורית.
דיינזה מחליטה לשחרר את מערכות ה D-air שלה, ומציעה אותן לכל חברה שתרצה להטמיע את המערכת בציוד הרכיבה שלה. לפי דיינזה, המערכת היא פרי פיתוח של 15 שנים על ידי מחלקת הטכנולוגיה של החברה, שהטמיעה טכנולוגיית כרית אוויר במיגון. D-air הוא המיגון המגיע עם חליפות המרוצים של דיינזה. המיגון מכיל בתוכו את כל המערכת, יחד עם האלקטרוניקה, הגז, החיווט והסוללה. בנוסף, להבדיל ממערכות קודמות, אין צורך בחיבור לאופנוע או בהכנות מיוחדות, והמערכת יכולה בעצמה לזהות מצב תאונה ולפתוח את הכריות, ובכך מקלה על הרוכב ומאפשרת התאמה לכל אופנוע.
D-air היא צעד משמעותי קדימה בתחום הבטיחות לרוכבים, וכעת כל רוכב, גם כזה שלא משתמש בציוד של דיינזה, יוכל להשתמש במערכת. שתי חברות כבר הודיעו שיירתמו את הטכנולוגיה לציוד שלהם (Vircos, Furygan). אמנם לדיינזה יש כאן את האפשרות להפוך את הפלטפורמה שלה לסטנדרט בכל ציוד הרכיבה, אבל בכל מקרה זהו צעד אמיץ מאוד שיעלה את רמת הבטיחות גם אצל המתחרים ועל כך מגיע להם פרגון.
היצרנית האיטלקית AGV חשפה משקף חדש התואם לשלושה דגמי קסדות שלה, המאפשר בלחיצת כפתור להפוך את המשקף משקוף לכהה. איך זה עובד? זוכרים את שעון הקסיו שהיה לכם כשהייתם קטנים? אז זה אותו סוג מסך כמו שהיה בשעון, רק במקום מספר תבניות שיוצרות מספרים, במקרה הזה יש רק צורה מלאה אחת שיכולה להיות או כהה או שקופה לחלוטין. ההפעלה מתבצעת על ידי סוללה נטענת, עם כפתור מסיבי שלפי היצרנית ניתן לתפעל בנוחות עם כפפה
למשקף יש שני מצבי עבודה – כשהוא שקוף הוא אינו צורך סוללה, אלא רק כשהוא כהה. על פי היצרן הסוללה מחזיקה שתים עשרה שעות לפני שהיא נזקקת לטעינה (של שעתיים בלבד עד למצב מלא), מה שאמור להספיק לכל שימוש סביר, גם ביום הארוך ביותר בשנה. המשקף עצמו משמש גם כמשקף המונע הצטברות אדים בחורף (בשיטת פינלוק). השיווק יחל בחודש הקרוב, והמחיר צפוי להיות 200 יורו באירופה.
צהריים או חצות? השליטה על רמת השקיפות מתבצעת מהכפתור בצד ימין
אנחנו פחות התלהבנו מהרעיון, ממספר סיבות. הראשונה היא שמשקף שאינו מוגן מקרני UV ורק מחשיך את סביבת העיניים רק גורם לעיניים נזק. מצד אחד הוא מאפשר לאישון להיפתח, אבל לא מונע מהקרניים המסוכנות מלחדור לעין. לפי היצרנית המסך המחשיך הוא LCD, שלא מוגן מקרני UV, ואין פרטים על ההגנה של המשקף השקוף.
בנוסף, המשקף אמנם חוסך נשיאת משקף משני בתיק, אבל דורש הטענה (כאילו אין מספיק מכשירים שצריך לשים בטעינה כשמגיעים ליעד), והמחיר גבוה בהרבה מקניית שני משקפים נפרדים. לדעתנו מהסיבות האלה המשקף הזה בעיקר ימשוך את חובבי הגאדג'טים.
המשקף מורכב על קסדה. רק חדי עין יוכלו לזהות שזה לא משקף רגיל
חברת SKULLY פיתחה לאחרונה קסדה חכמה – קסדה הכוללת מסך חצי שקוף על המשקף, וכן מצלמה רחבה בחלקה האחורי, כששניהם מבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד. המסך מקרין את מה שקורה מאחורי הרוכב, מציג באופן גרפי את המפה במידה וה-GPS פועל ומחובר, והוא כולל רכיב דיבורית מופעלת קול המאפשר לתת פקודות קוליות לחיוג וכדומה.
מלבד הפיצ'רים הטכנולוגיים, זאת קסדה תקנית לכל דבר שעומדת בתקני DOT ו-ECE, ויש לה פיצ'ר מהפכני במשקף – הוא מתכהה חשמלית בלחיצת כפתור. מחיר הקסדה עומד כרגע על 1,400 דולר, מה שממקם אותה גבוה מאוד בקטגוריית הקסדות היקרות.
אם נפרוט את הקסדה לתכונות נקבל 3 מהם: דיבורית בלוטות' – ללא הבדל משמעותי מכל דיבורית אחרת בשוק, תצוגה חזותית של מפה לקראת הפנייה הבאה – שתרומתה, מעבר להנחיות הקוליות שניתן לקבל מכל דיבורית, נתונה לוויכוח, וכן תצוגה אחורית – התכונה המשמעותית ביותר – שעל פניו נשמעת מעולה, אבל צריך לבדוק האם היא באמת עובדת כראוי. לדוגמה האם רוכב שפוף קדימה על אופנוע ספורט אכן יראה מה קורה מאחוריו או בעיקר יקבל תמונה של השמיים. בנוסף – זאת קודם כל קסדה. הקונה הממוצע בוחר קסדה על פי התאמה לראש ומידת נוחות, ומעדיף לקנות את התוספות בנפרד לאחר מכן. היינו מעדיפים לראות את הפיצ'ר של דיבורית עם מצלמה אחורית נמכר בנפרד כציוד שניתן להתקין על כל קסדה מאשר להתחייב למותג ספציפי של קסדה.
כך או כך, ועל אף הספקות שלנו, תוך שעה מרגע פרסום הקסדה למכירה בוצעו הזמנות בכמות כפולה מהציפיות של החברה. המכירה בוצעה באתר indigogo, הדומה בפעולתו לקיקסטארטר – אתר בו חברה יכולה להציע מוצר במחיר מסוים בתנאי שיהיו לו מספיק הזמנות, וכל המכירות וגיוס הכספים מתבצעים עוד הרבה לפני שיוצרה אפילו יחידה אחת.בהחלט מעניין. נמשיך לעקוב.
