אמ;לק: למרות התאונה המסוכנת בסבב הקודם, דיוויס מגיע לארה"ב ומסיים פעמיים על הפודיום, כולל ניצחון במרוץ הראשון. גם צמד רוכבי המפעל של קוואסאקי מסיימים פעמיים על הפודיום, אבל מי שמשיג הכי הרבה נקודות בסבב הזה הוא ג'ונתן ראיי, שכבר יכול להתחיל לחשוב על לעשות היסטוריה עם אליפות שלישית ברציפות.
ג'ונתן ראיי מוביל את הטבלה ב-59 נקודות מחברו לקבוצת קוואסאקי, שממוקם במקום השני בטבלת האליפות. הוא מסיים שני במקצה הדירוג בשבת, משיג 45 נקודות מתוך 50 בסבב האמריקאי, ויוצא לפגרה שממנה הוא צריך לחזור חד וממוקד כדי להמשיך להתקרב להיות הרוכב הראשון בהיסטוריה שזוכה ב-3 אליפויות סופרבייק רצופות.
טום סייקס, שמחזיק בהקפה המהירה ביותר בלגונה סקה משנת 2014, לא מצליח להתקרב מספיק לשיא של עצמו, אך הוא מספיק מהיר כדי לקחת עוד פול פוזישן ומסיים את שני המרוצים מקום אחד מאחורי ראיי, כשבכל אחד מהם הוא רואה את האליפות מתרחקת ממנו עוד קצת.
סייקס וראיי, ראיי וסייקס
צ'אז דיוויס מתאושש אחרי התאונה מהסבב האחרון שכמעט וגמרה לו את העונה ואת הסיכויים להילחם על האליפות. הוא מסיים את המרוצים במקומות 1 ו-3 בהתאמה, כשהוא נראה כשיר לחלוטין למרות הכאבים. הוא אמנם רחוק 115 נקודות מראיי שמוביל את הטבלה, אבל בעונה שעברה הוא חזר ממצב כמעט זהה עד כדי איום ממשי על תואר האליפות בשלבי סיום העונה.
מרקו מלאנדרי מסיים את שני המרוצים בודד לגמרי במקום הרביעי ובפער כמעט זהה מהמנצח ומצ'אבי פורס, שמסיים אחריו בשני המקרים. הוא אמנם מהיר ממרבית הרוכבים על הגריד, אבל לא מספיק מהיר כמו יתר חבורת החוד. אין ספק שמלאנדרי רוכב מוכשר ועל האופנוע שלו אין צורך להוסיף, אבל בגיל 34 בעונה הראשונה על הדוקאטי פאניגלה R הוא עדיין לא שולט בסט-אפ של האופנוע באופן מושלם, כזה שייאפשר לו להיאבק על ניצחון בכל מרוץ.
דיוויס – פעמיים על הפודיום למרות הפציעה, על הצביעה החדשה של הדוקאטי
דוקאטי עולים למרוץ בשבת עם סכמת צביעה חדשה בצבעי דגל איטליה המכוּנה 'Final Edition' ווששמה יותר ממרמז על מה שכבר כתבנו בעבר, כי כבר בשנה הבאה כנראה יוחלף דגם הסופרבייק בעל המנוע האייקוני של דוקאטי בדגם חדש עם מנוע V4.
ראיי – עוד צעד בדרך לאליפות
תוצאות הסבב השמיני, לגונה סקה
מקצה 1
צ'אז דיוויס
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
מקצה 2
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
צ'אז דיוויס
טבלת האליפות בתום סבב מספר 8
ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 341 נק'
טום סייקס, קוואסאקי, 282 נק'
צ'אז דיוויס, דוקאטי, 226 נק'
מרקו מלאנדרי, דוקאטי, 189 נק'
אלכס לואז, ימאהה, 148 נק'
הסדרה יוצאת לפגרת קיץ בת 6 שבועות. הסבב הבא יתקיים בלאוזיצרינג (גרמניה) בסוף השבוע של ה-20.8.
אחרי שנים שבהן דיברו על הקמת מסלול אספלט חוקי בישראל, ובזמן שבחודשים האחרונים עובדים במרץ על הקמת מסלול שצפוי להיחנך בטקס חגיגי בערד בשבוע הבא, יחסית בשקט ובלי הרבה דיבורים הוקם לו מסלול נוסף בבקעה בסמוך לישוב פצאל. אורכו כ-1.4 ק"מ ורוחבו 12-15 מטרים, מה שהופך אותו מתאים ומהנה לא רק עבור אופנועים קטני נפח ורכבי קארטינג – הוא מאפשר למכוניות ואופנועי ספורט 'בגודל מלא' לנוע עליו במהירויות גבוהות בהרבה מאלו שאליהן היינו מורגלים עד היום באותם מסלולים מקומיים קטנים שנבנו ונהרסו לאורך השנים, דוגמת כוכב יאיר ונחשונים. נכון, אנחנו עוד רחוקים מלארח פה מרוצי מכוניות ואופנועים בינלאומיים – אבל זוהי בהחלט התחלה בכיוון הנכון.
במהלך חודש יוני התקיימו על המסלול מספר אירועי פיילוט לרכבים ולאופנועים מסוגים שונים, בהם נבחנה התאמתו של המסלול לכלי רכב שונים, לרבות תוואי המסלול המתאים לכל אחד מהם, בחינת מיקום המיגונים ושטחי ספיגה, וכן כלל הלוגיסטיקה הנדרשת הכרוכה בהפעלתו של המסלול לקבוצות של כלי רכב.
תוואי המסלול בפצאל (צילום מסך מיוטיוב)
מאחורי הקמתו של המסלול עומד מיקי יוחאי, דמות מוכרת בספורט המוטורי בישראל והבעלים של חברת 'קרוס קאנטרי' המפיקה תחרויות מוטוריות, בשיתוף פעולה הדוק עם המועצה האזורית בקעת הירדן וראש המועצה העומד הראשה, דוד אלחייני. הפרויקט החל לפני קצת יותר משנה, כשהתכנון המקורי היה הקמת מסלול ראלי קרוס, אך זה הוסב למסלול אספלט, ואילו בתכניות העתידיות צפוי המתחם כולו לגדול ולהכיל בין היתר תוואי מסלול לתחרויות ראלי קרוס וענפי ספורט מוטורי נוספים. את עלות הקמת המסלול – כ-3.5 מליון ש"ח עד כה – מימן יוחאי מכיסו הפרטי.
בשבת האחרונה התקיים בפצאל בפעם הראשונה יום מסלול מאורגן לרוכבי אופנועים ביוזמתה של עמותת מסלול, היא עמותת אופנועי הכביש (סופרבייק) בישראל. גם אנחנו נרשמנו מבעוד מועד ליום המסלול שאליו הגיעו כ-60 רוכבים שעלו לרכב על המסלול, יחד עם חברים, בני משפחה ואנשי עמותת מסלול שכאמור היו אמונים על האירוע שהתנהל בצורה מסודרת ומאורגנת להפליא.
לא ברור אם היה זה החום הכבד שהחל להשפיע עוד בטרם הסתיים לו הרישום בשעה 7:00 בבוקר, או שמא ההתרגשות שאחזה בכל הנוכחים מכך שהם עומדים לקחת חלק ביום הזה, יש האומרים היסטורי – עם זה אנחנו לא יכולים להתווכח – אך הסדר נשמר לאורך כל היום כפי שהיינו מצפים לראות באירועים מקצועיים מסוג זה, ובמובן מסוים זה אפילו העצים את החוויה.
2 הקפות על המסלול החדש בפצאל על-גבי סוזוקי SV650
האספלט השחור והטרי של המסלול אמנם מכוסה בשוליו בחול המדברי של הבקעה, אך במרכזו ובקווים שעליהם מתבצעת הרכיבה הוא נקי ומספק אחיזה גבוהה, כצפוי ממסלול שזה עתה נסלל. תוואי המסלול עובר על ודרך תלוליות חול שמספקות שינויי גובה קלים במספר מקומות לאורכו, ואף כמה פניות עוורות למחצה. על אף שמספר הפניות המוצהר בו הוא 9, אנחנו ספרנו 13 – מהן 8 שמאליות ו-5 ימניות, אם מתחשבים בעובדה שחלק מהפניות הן בעלות יותר מאפקס אחד. בשלב הזה עוד אין שוליים רחבים או אזורי ספיגה משוכללים, ועל מלאכת הבלימה במקרה של ירידה לא מתוכננת מהאספלט אמון החול המדברי, וגם האספלט עצמו עוד דורש נגיעות אחרונות פה ושם כדי לאפשר רכיבה ונהיגה עליו בצורה יותר חלקה ובמהירויות גבוהות יותר.
ה-SV650 עולה על המסלול
למסלול, מרחק 85 ק"מ ממרכז תל אביב – כשעה ורבע נסיעה ברכב בשעות שבהן הכבישים ריקים, וקצת פחות משעה עם האופנוע – הגעתי בשעת בוקר מוקדמת במיוחד של יום שבת כשהחליפה כבר עליי. מי שהתארגן עם חברים שהגיעו ברכב, שם את הדברים אצלם ורכב אל הבקעה בלבוש מנהלתי לחלוטין. אחרים, כך גיליתי מאוחר יותר, ארזו את החליפה בתיק גב גדול אותו העמיסו עליהם כדי לחסוך מעצמם את ההנאה הצרופה של רכיבה חזרה הביתה עם חליפה בשמש היוקדת של חודש יולי. אימצתי.
מגיעים למסלול – מפרקים מראות ומחרשה
כלי התחבורה שלי לאירוע היה לא אחר מאשר הסוזוקי SV650 שנמצא אצלנו במערכת במבחן ארוך טווח כבר 5 חודשים, כשהוא נועל צמיגי Mitas Force Sport (עליהם עוד נספר בהרחבה בפעם אחרת) שהורכבו לפני פחות מ-3,000 ק"מ. לנוכח הסיבה שלשמה התכנסנו – רכיבת מסלול, וגם בגלל שאני שוקל קצת יותר מאביעד שאצלו בילה האופנוע את מרבית התקופה, הקשחתי את עומס הקפיץ בבולם האחורי בשני קליקים; משן מס' 3 לשן מס' 5 (מתוך 7). מאחר וכבר פתחתי ארגז כלים, על הדרך גם פירקתי את המחרשה עם לוחית הרישוי ואת המראות. ההיגיון מאחורי זה עמד איפשהו בין מראה יותר נכון למסלול, לבין מחשבה על מזעור הנזק, על כל מקרה שלא יהיה. אחרי הכל, למסלול באים בשביל לאתגר קצת את השילוש הקדוש של רוכב-אופנוע-צמיגים (את האספלט לא מאתגרים, הוא אלוהי המסלול).
הרוכבים חולקו ל-3 קבוצות שבכל אחת מהן כ-20 רוכבים, תוך ניסיון להרכיב כל קבוצה מרוכבים ברמה דומה פחות או יותר. במקור הייתי מתוכנן להיות בקבוצה האמצעית, אבל למקצה הראשון עליתי עם הקבוצה המהירה לבקשת המארגנים. עם כל הקפה הקצב התגבר והמסלול התגלה בחלק מהפניות כיותר טריקי ומאתגר ממה שהוא נראה בהתחלה במהירויות נמוכות יותר, במיוחד עבור ה-SV שמהר מאוד גילה שהגששים על הרגליות שלו לא ישרדו את היום הזה אם הרוכב שעליו לא יעשה משהו בנדון. אז הוא עשה.
במקצה הבא שמחתי לחזור לקבוצה המקורית שלי, כך גם הרווחתי זמן מנוחה ארוך יותר של 45 דקות במקום 30 בין הסשנים. הבנתי שאת הגשש השמאלי אני יכול ואף רצוי שאפרק, במיוחד לאור העובדה שיש יותר פניות שמאליות, אבל גם מאחר וזה הצד שבו אני מרגיש יותר בנוח להוריד את האופנוע נמוך יותר. את הימני השארתי כדי לא להסתכן במגע של האגזוז עם האספלט. זה אומר שבפניות ימינה אנסה כעת להוציא יותר את הגוף ופחות להטות את האופנוע.
מי זה שם אותי במקצה הרוצחים?
החלק השני עבד רוב הזמן, ואת הפניות ימינה הצלחתי בדרך להשלים מבלי להשחית יותר מדי פעמים את האספלט עם הגשש הימני. בצד שמאל לעומת זאת, מסתבר שטוב שפירקתי את הגשש, אבל לא היה די בכך – שכן רגלית הרוכב הושחזה ושויפה שוב ושוב, ולעתים גם חלקי מתכת אחרים.
למקצה השלישי עליתי כשאני כבר די תשוש מהחום, שכן למעט הסככות שהוקמו והמים הקרים שסופקו, לא הייתה ממש דרך להימלט מהחום המדברי בהיעדר כל סוג של מבנה בתחומי המסלול. באופן מפתיע, דווקא בזמן הרכיבה הצלחתי לנדף מעט את חום הגוף באמצעות הרוח, מה שעודד אותי להגביר את הקצב עוד קצת. מה שפחות עודד אותי להגביר את הקצב היה הבלם הקדמי של ה-SV, שלא כל כך הצליח לעמוד בדרישות המוגזמות שלי והכריח אותי לבלום מוקדם יותר לפני חלק מהפניות.
מבט חטוף אל עבר הצמיגים בירידה מהסשן גילה שהם עבדו קשה, ובמיוחד הצמיג הקדמי. לשמחתי, הצמיגים סיפקו מעבר לאחיזה המצוינת, שבתורה עזרה לחפות במשהו על הבעיה לבלום חזק, גם ערימות של פידבק בנוגע למצב האספלט והאחיזה בכל רגע נתון. המחשבה על כך שיש רוכבים שמחליפים סט צמיגים ספורטיביים יקרים כל 700-800 ק"מ בזמן שקיימים צמיגים שעושים עבודה מעולה גם על המסלול וגם ביום-יום ומחזיקים אלפי קילומטרים, נראתה עוד יותר ביזארית כשהבנתי שבכלל לא דחקתי את הצמיגים לקצה.
בצד שמאל אפשר להוריד את הגשש על הרגלית…
את הדרך חזרה לתל אביב עשיתי כשאני על 20% סוללה, ולא בטלפון, אבל עם חיוך מאוזן לאוזן בתוך הקסדה, כמו ילד שיצא מחנות ממתקים ויכול היה לקחת כל מה שהוא רק רצה עד שתכאב לו הבטן. "יש פה מסלול", עברה לי שוב המחשבה בראש. נכון, הוא לא ליד הבית, ולעלות עליו בימים מסוימים בשנה אחרי 10:00 בבוקר ולפני 19:00 בערב שקול לניסיון התאבדות, ואפשר להמשיך ולחפש מה לא מושלם בו. ואפשר גם שלא.
כי מרחק שעה נסיעה מהבית זה לא כמו כמה שעות טיסה, וכמות הפעמים בשנה שאפשר יהיה להגיע לשם מבלי לחשוש שיירד גשם שואפת ל-100%, ואם ממש רוצים, אז בימים ה(מאוד) חמים באים מוקדם ומסתלקים מוקדם.
טפחתי ל-SV על המיכל, רוצה לומר לו שהוא היה אחלה סטוץ לפעם ראשונה על מסלול בגודל חצי-אמיתי על אדמת ארץ הקודש, אבל הייתי עייף מדי, אז לא אמרתי. גם ככה כבר הייתי עסוק במחשבות על האופנוע הבא שאיתו אני רוצה להגיע לפצאל. כי רכיבת מסלול עושים הארד-קור, או שלא עושים בכלל.
לפני מספר חודשים, כשק.ט.מ הציגה בתערוכת קלן את הדגמים המעודכנים שלה לשנה הקרובה, סיפרנו לכם שמשפחת האדוונצ'רים של ק.ט.מ עברה מספר שינויים היוצרים הפרדה ברורה יותר בין הדגמים השונים, וכעת ישנם שני תתי-משפחות: סדרת דגמי ה-1090 וסדרת דגמי ה-1290, כשלכל סדרה יש גרסת שטח וגרסאות כביש.
מאחורי המהלך של החברה האוסטרית עומד הרבה יותר מאשר רצון 'לעשות סדר' על המדף; בק.ט.מ החליטו שהגיע הזמן להרים את הראש ולהסתכל למתחרים בעיניים, ואת זה הם עושים עם משפחת הדגמים המחודשת. השינוי הזה, כך מקווה החברה, יעלה אותה לליגה של הגדולים כשזה מגיע לסגמנט האדוונצ'רים הגדולים, שקהל היעד העיקרי שלו הוא השוק האירופאי.
הכלים החדשים הושקו לעיתונות בשבוע שעבר על ידי ד.ל.ב מוטורספורט ביומיים של רכיבה שבהם התחלקו העיתונאים לקבוצות והתנסו ברכיבה על כל אחד מן הדגמים. בכדי להדגיש את גודל החשיבות של המאורע, הן עבור היצרן והן עבור היבואן בישראל, צריך להבין שמדובר במהלך שכמוהו לא רואים בארץ בכל יום; השקות 'רטובות' הן לא דבר שבשגרה במחוזותינו, ובוודאי שלא כשמדובר על מספר דגמים שונים ולא מן הזולים שבנמצא, בו זמנית.
רכבנו על האופנועים החדשים בהשקה כדי לנסות ולהבין אילו דגמים נשארו, אילו דגמים עזבו, ומהם ההבדלים בין כולם.
אדוונצ'ר 1090
בק.ט.מ לקחו את דגם ה-1050 הקודם שהפיק 95 כ"ס 'בלבד' (על מנת לאפשר גרסה מוגבלת לרישיון A1), שדרגו לו את המנוע כדי שיפיק מעתה 125 כ"ס, ועל בסיסו יצרו 2 דגמים: האחד לכביש שנקרא אדוונצ'ר 1090, כדי ליצור זיקה ברורה וחזקה יותר לדגמי ק.ט.מ בכלל ולמשפחת האדוונצ'ר בפרט, והשני הוא דגם ה-R, המהווה גרסת שטח קרבית יותר, אך פחות לוחמנית וחזקה מה-1190R שירד מפס הייצור עם בואם של הדגמים החדשים.
גרסת הכביש היא כרטיס הכניסה לעולם האדוונצ'ר של ק.ט.מ; היא מגיעה מגן רוח המתכוונן לגובה ועם חישוקים יצוקים ("17 מאחור ו-"19 מלפנים) עליהם מולבשים צמיגי כביש, והיא פונה למי שרוכב יותר בכביש והשטח קורץ לו פה ושם. גובה המושב פה הוא הנמוך מבין כל החמישה ועומד על 850 מ"מ. להבדיל מהדגם הקודם, שהגיע גם בגרסה מוגבלת לרשיון A1, השנה הדגם הזה מגיע רק בגרסה הרגילה המיועדת לבעלי רשיון A.
גרסת השטח נשענת על בסיס דגם הכביש עם מספר התאמות ושינויים שהופכים אותה למכונה המותאמת יותר לשטח; ביניהם מרווח גחון שגדל מ-220 ל-250 מ"מ, מהלך מתלים ארוך יותר, חישוקי שפיצים גדולים יותר ("18 מאחור ו-"21 מלפנים) עם צמיגי דו"ש, משקף קצר, מגני ידיים ומנוע, ומערכת ה-ABS מקבלת מצב נוסף – OFFROAD, הפועל על הגלגל הקדמי בלבד (אחורי מנותק). כמו כן ניתן לכוון בה את שיכוך הכיווץ וההחזרה בבולם הקדמי, מה שלא ניתן לעשות בדגם הרגיל.
ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R
סופר אדוונצ'ר 1290
אל הדגם הקיים של הסופר אדוונצ'ר 1290, שכאמור כעת מקבל את האות T בשם שלו, נוספו כעת שני דגמים נוספים שלמעשה מחליפים את דגמי ה-1190 הקודמים לכאלו שעושים שימוש במנוע ה-1,301 סמ"ק של החברה המצוי בשימוש במספר דגמים של ק.ט.מ. לשנת 2017 מקבל דגם ה-T כסטנדרט שתי מערכות אלקטרוניות שבעבר היו אופציונאליות עבורו: מערכת בקרת החלקה ומערכת בקרת עמידה בעלייה – למניעת הדרדרות לאחור בעת זינוק בעלייה. הוא המאובזר ביותר מבין השלושה ומגיע עם חישוקי שפיצים ומיכל דלק בנפח 30 ל', לעומת 23 ל' בשניים האחרים.
גרסת הכביש החדשה המסומנת באות S פונה כצפוי למי שאופי השימוש שלו הוא מוטה כביש, והיא מהווה שדרוג משמעותי לעומת דגם ה-1090, כשהיא מציעה בולמים סמי-אקטיביים עם מהלך מתלה ארוך יותר, מושב רוכב מתכוון לגובה (860 / 875 מ"מ) וצמיגים רחבים יותר ברוחב 120 מלפנים ו-170 מאחור, לעומת 110 מלפנים ו-150 מאחור באח הקטן. כל אלו באים לידי ביטוי בתהנהגות כביש דינמית משופרת וטובה משמעותית, גם ביחס לדגם ה-T המעט כבד יותר. כמה טובה? מספיק בשביל שהעדפנו לחזור אליה כמעט בכל הזדמנות שהתאפשר לנו.
לסופר אדוונצ'רים החדשים עיצוב חדש ברוח הדגמים החדשים של ק.ט.מ עם הפנס הקדמי בעל המראה ה'חרגולי', שמתאים בדיוק לאופנועים האלו. הם קיבלו מסכי TFT צבעוניים ענקיים בגודל "6.5 המאפשרים קבלת שפע של מידע בצורה ברורה ומיידית, רגלית אמצע, שלט התנעה KEYLESS, בקרת שיוט וחיישני לחץ אוויר בצמיגים.
כמו כן ישנה חבילתTravel Pack אופציונלית הכוללת קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת בקרת החלקה, בקרת זינוק בעלייה, מושבים וידיות מחוממים, ואפשרות התממשקות לטלפון הסלולרי באמצעות חיבור בלוטות'
גרסת ה-R לשטח דומה למדי לאחותה הקטנה עם מנוע ה-1090, כשהשוני העיקרי בה הוא כמובן המנוע בראש ובראשונה, וכאמור גם בעיצוב ובמערכות האלקטרוניות כפי שהזכרנו. למרות זאת, כשרכבנו עליה התחושה, הסובייקטיבית לחלוטין, הייתה שהיא מכונה קלה וחלקה יותר לרכיבה בשטח, על אף שהיא שוקלת כ-10 ק"ג יותר ביחס לדגם ה-1090.
המסורת של דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, להוציא את הטיול השנתי לרוכבי המותג – ממשיכה גם בשנת 2017, זו השנה הרביעית ברציפות. עבור הרוכבים זהו מפגש חברתי ומפגן של שייכות לסמל ה'מדחף' המפורסם, ואילו עבור היבואן זוהי דרך לתמוך באחדות הזו תוך שהוא מפרגן ללקוחות המותג.
מסלול הטיול השנה, בדומה מעט לשנה שעברה – אז הוא יצא מן הגליל התחתון אל דרום רמת הגולן והכנרת, התקיים גם הפעם בצפון הארץ ויצא ביום שישי בסוף השבוע שעבר מנקודת המפגש בים כרמל, בין זיכרון יעקב לחיפה, ופנה מזרחה אל עבר עמק המעיינות באזור בית שאן.
כ-400 אנשים רכובים על גבם של 300 אופנועים מתוצרת ב.מ.וו על שלל דגמיהם לקחו חלק בטיול שעבר בדרך נוף הגלבוע היפהפייה, רובם דרך הכביש וחלקם במסלול שכלל גם מקטע שטח. מי שנקרה בדרכה של השיירה הארוכה והמרשימה של האופנועים העושים את דרכם בסדר מופתי, לא יכול היה שלא להתפעל מן המחזה העצמתי והבלתי רגיל הזה.
בנקודת הסיום בגני חוגה המתינה לאורחים ארוחת צהריים מושקעת סביב הבריכות אליהן יכלו להיכנס מי שרצו לצנן את גופם מהחום הלוהט של צהרי אותו היום. מי שהזדרז להירשם גם הספיק ליהנות מעיסוי מקצועי בפינת מסאג'ים, ולסיום האירוע עלה להופיע הרכב מוזיקלי העונה לשם 'מועדון הקצב של אביהו פנחסוב' שהרקיד את הנוכחים.
לפניכם גלריית התמונות של האירוע שצולמה על-ידי רונן טופלברג ותומר פדר, כדי שתוכלו להתרשם ממנו בעצמכם:
אמ;לק: חצי עונה ועוד מרוץ כבר מאחורינו עם 14 מרוצים שהסתיימו ועוד 12 שנותרו, כשהסדרה חוזרת לאיטליה בפעם השנייה בתוך 3 סבבים. דיוויס מסיים את הסבב ללא נקודות לאחר תאונה דרמטית רגע לפני קו הסיום במרוץ הראשון. ראיי וסייקס אוספים את רוב הנקודות, מלאנדרי עם ניצחון ביתי מרשים וכמה כמעט-הפתעות שלא התממשו בשל התרסקויות ותקלות טכניות ברגעי האמת.
בלגן במיזאנו!
שבת, 12:08 – מקצה הדירוג עומד להסתיים כשראיי מוביל את טבלת הזמנים ונותרה רק קצת יותר מדקה לפני הנפת דגל השחמט. בזמן הזה מלאנדרי עולה זמנית למקום הראשון, אחריו ראיי מחזיר לעצמו את ההובלה, אך 3 שניות לסיום זהו סייקס שקוטף עוד פול פוזישן עם שיא מסלול חדש. כרגיל.
שבת, 13:23 – מייקל ואן דר מארק שזינק ממקום 5 מוביל את המרוץ כמעט מתחילתו, כשאחריו ראיי ודיוויס שמחליפים ביניהם מקומות. ההולנדי שפתח פער של מעל שנייה בחוד מגלה שראיי מצליח לצמצם ממנו את הפער, אך כשל בצמיג האחורי גורם לו להתרסק כשנותרו פחות מ-7 הקפות לסיום ולצאת מהמרוץ. בפירלי עדיין חוקרים את הסיבה לכשל שייתכן ומנע מ-ו.ד.מ ניצחון סופרבייק ראשון.
שבת, 13:33 – הקפה אחרונה. דיוויס לא מודע לזה שמלאנדרי שבמקום השלישי מתרסק ומצליח לחזור כדי לחלץ נקודה. הוא מרוכז בעובדה שראיי צמוד אליו בקרב על הניצחון, צמוד מדי – 3 פניות לסיום דיוויס מאבד את הקדמי במצב שלא משאיר לראיי סיכוי להתחמק מפגיעה והוא מתנגש עם האופנוע בגבו של יריבו ובדוקאטי שלפניו. אחרי שתי הנפילות הקודמות, כעת נראה שגם שני המובילים הנלחמים על האליפות יוצאים מהמרוץ. לא ייאמן.
אלא שבזמן שדיוויס מפונה לקבלת טיפול רפואי, ראיי מתעשת ומצליח להרים את האופנוע שלו כדי לנצל פער של 15 שניות מטורס ולסיים בכל זאת על הפודיום, אחרי סייקס ולואז שבהקפה האחרונה הרוויחו 3 מקומות משום מקום.
לואז והחבר'ה
ראשון, 12:59 – המקצה השני עומד לצאת לדרך. דיוויס עם סדק בחוליה בגב הוכרז כלא כשיר ולא משתתף. הספרדים טורס ופורס מזנקים ראשונים. בפתיחה זהו פורס שנוטל את ההובלה למשך 4 הקפות עד אשר תקלה מכאנית בדוקאטי שלו מאלצת אותו לפרוש, ובמקומו מוביל את המרוץ ג'ורדי טורס על גבי הב.מ.וו.
ראשון, 13:29 – טורס, שהוביל למשך מספר הקפות עד אשר מלאנדרי עקף אותו, מצליח לשמור על קצב גבוה, אלא שגם הוא כמו חברו מספרד לא מאמין שזה קורה לו כשהוא מגלה שגם האופנוע שלו כשל ברגע האמת, ונאלץ לפרוש גם כן. אם במהלך המרוץ עוד חשבנו שנראה שנראה מנצח ספרדי בפעם הראשונה מזה שנים, כעת גם הסיכוי לפודיום ספרדי נגוז.
ראשון, 13:36 – מלאנדרי חוצה ראשון את קו הסיום, 1.1 שניות לפני ראיי שרק בקושי מצליח להדוף את סייקס ולסיים לפניו. צמד רוכבי קוואסאקי משלימים פודיום שני לכל אחד בסוף השבוע הזה, בזמן שעבור מלאנדרי מדובר בלא פחות מהישג, כשהוא משיג ניצחון ראשון בעונה בה הוא חוזר לסדרה, באיטליה, על גבי אופנוע איטלקי – ממש כמו שעשה דוביציוזו לפני שבועיים במוג'לו. הניצחון של מלאנדרי הוא ה-100 במספר של רוכב איטלקי באליפות הסופרבייק העולמית, מאז החלה בשנת 1988.
ואן דר מארק, שמזנק 12 אחרי ההתרסקות בשבת, מתנחם במקום 4 המכובד, ואילו לואז שיום קודם לכן זוכה מן ההפקר בשביל לסיים שני, הוא זה שמתרסק הפעם בהקפה ה-12 כשהוא במקום השישי.
ראיי וסייקס
תוצאות הסבב השביעי, מיזאנו
מקצה 1
טום סייקס
אלכס לואז
ג'ונתן ראיי
מקצה 2
מארקו מלאנדרי
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
מברוק למלאנדרי!
טבלת האליפות בתום סבב מספר 7
ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 296 נק'
טום סייקס, קוואסאקי, 246 נק'
צ'אז דיוויס, דוקאטי, 185 נק'
מרקו מלאנדרי, דוקאטי, 163 נק'
אלכס לואז, ימאהה, 141 נק'
הסבב הבא יתקיים בלגונה סקה (ארה"ב) בסוף השבוע של ה-9.7.
אחרי הטיזר הקצרצר עם הלוגו של RVS ששחררה לרשת MV אגוסטה לפני מספר שבועות, חושפת יצרנית האופנועים האקזוטית מאיטליה את הפרויקט האחרון שלה: RVS#1.
MV אגוסטה RVS#1
RVS, ראשי תיבות של Reparto Veicoli Speciali, או בתרגום חופשי: 'מחלקה לרכבים מיוחדים', היא על פניו חטיבה חדשה, או מה שנראה כמו סדנת הבית של MV אגוסטה שממנה אנו צפויים לראות בעתיד גרסאות מיוחדות במהדורות מוגבלות של יצירות אומנות חדשות המבוססות על דגמים קיימים ומצליחים של החברה. האופנוע שבתמונות הוא הראשון לשושלת המתהווה, ומכאן #1. הוא מבוסס על הדראגסטר 800 RR, בעל מראה שנוטה יותר לכיוון ה'סקרמבלרי' עם הפנס העגול הפשוט למראה (שבכלל טומן בתוכו טכנולוגיה מתקדמת) וצמיגי הפירלי MT60 RS שתואמים את התחושה הכללית.
אולם לא מדובר פה באותה גברת בשינוי אדרת. מנוע הטריפל בנפח 800 סמ"ק, שהותאם לתקנות היורו 4, עבר מספר שינויים לטובת הדגם החדש, וכעת הוא מפיק לא פחות מ-150 כ"ס ב-12,800 סל"ד לעומת 140 בדראגסטר RR, בזמן שהמשקל הכולל הופחת ב-8 ק"ג ועומד על 160 ק"ג בלבד. את הנתונים המדהימים הללו השיגו ב-MV בין היתר באמצעות שימוש בחלקי קרבון וטיטניום רבים.
הפנס, שאותו הזכרנו קודם, הוא חידוש טכנולוגי שטרם ראינו כמותו בעולם האופנועים: הוא מורכב מסט של נורות LED עצמתיות שהפעלתן משנה את הזווית והמרחק שבהם תואר הדרך, כפונקציה של המהירות וזווית ההטיה שבהן נמצא האופנוע. נשמע מרשים? אנחנו בהחלט חושבים כך.
מה עוד מיוחד באופנוע הזה? ובכן, בעיקר העיצוב המוקפד בכל פרט ופרט כפי שאנחנו מתרשמים מהתמונות, כולל לוגו RVS המוטבע במספר מקומות על האופנוע, מושב 'כוורת' ארגונומי, זוג פנסי LED נוספים בצד האופנוע הנדלקים באמצעות מתג נפרד, הדיסק הקדמי המעוצב להפליא, ועוד כמה וכמה נגיעות עיצוביות – הכל מלאכת מחשבת.
ה-RVS מגיע עם קיט 'מרוצים' הכולל מכסה דלק תואם, מערכת פליטה מטיטניום, ומחשב ניהול מנוע עם מפות 'מרוץ'.
מ-MV אגוסטה טרם נמסר כמה יעלה התענוג הזה, כמו גם כמה יחידות שלו צפויות לרדת מפס הייצור, אולם אנחנו יכולים לנחש שהתשובות הן 'הרבה מאוד' ו-'לא מספיק', בהתאמה. כל כך היינו רוצים שזה יהיה ההפך.
אמ;לק: סייקס לוקח את הפול ומנצח את המקצה הראשון עם ניצחון תשיעי רצוף בחמש שנים, אחרי שדיוויס וראיי מתרסקים ומסיימים אותו ללא נקודות. במקצה השני ראיי עושה מה שאיש לא הצליח לעשות במשך 5 שנים רצופות ושובר לסייקס את רצף הנצחונות הבלתי ייאמן שלו בדונינגטון פארק. קוואסאקי חוגגת 100 ניצחונות בסדרה.
אמ;לק: סייקס וראיי
דונינגטון פארק – למתקדמים בלבד
בשנה שעברה כבר לא יכולנו להתאפק והכתרנו את המסלול הבריטי כ'סייקס פארק', אחרי שהבריטי שוב לקח שם פול פוזישן, שוב קבע שיא מסלול חדש וכן, שוב ניצח שם את שני המרוצים באותו הסבב. השנה לא באמת חשבנו שזה ייראה אחרת, למרות האופזיציה החזקה מבית, הרי זה לא מנע מסייקס לנצח שם בעבר.
יום שבת לא רמז לנו על כך שזה עשוי להיראות אחרת, כשסייקס כצפוי לוקח את הפול עם שיא חדש להקפה במקצה הדירוג. נכון שהניצחון במקצה של יום שבת הגיע אחרי ששני מובילים אחרים התרסקו, ולשניים האלו קוראים במקרה דיוויס וראיי, אבל לסייקס בדונינגטון זה לא אמור להוות שום בעיה.
ביום ראשון הסיפור נראה קצת אחרת אחרי שדיוויס איבד מספר מקומות בעקבות התחמקות מתקרית על המסלול, אך הצליח לסגור את הפער הגדול מהחוד ובהקפה האחרונה לעקוף את ואן דר מארק בדרך אל הפודים. מלפנים ג'ונתן ראיי לקח את ההובלה כבר בשלב מוקדם ופתח פער גדול מלפנים, מה שהתברר בסופו של דבר כמשמעותי אחרי שסייקס כמעט סגר עליו בהקפות האחרונות.
סייקס: המלך של דונינגטון
מגרש ביתי
המסלול הבריטי הוא ביתם, מי יותר ומי פחות, של הרבה מהרוכבים הקבועים על הגריד, אך השנה הצטרפו אליהם 2 וויילד קארד'ס מקומיים המתחרים באליפות הסופרבייק הבריטית – האחד צעיר בן 21 העונה לשם ג'ייק דיקסון, והשני ודאי קצת יותר מוכר לקוראים, העונה לשם לאון האסלם. עבור האסלם שרוכב על קוואסאקי של קבוצת Puccetti זו הזדמנות מצוינת להראות שהוא עוד לא אמר את המילה האחרונה בכל הנוגע לאליפות העולמית, והוא אכן משיג זמנים יפים באימונים ובדירוג. האסלם, ששמו של מסלול דוניניגטון פארק מתנוסס על חליפת העור שלו כנותן חסות, שומר על קצב גבוה גם בשבת ומסיים במקום השני עם פודיום ראשון לקבוצה שעבורה הוא רוכב בסוף השבוע הזה.
גם אלכס לואז, שפספס את הסבב באנגליה בשנה שעברה בעקבות פציעה, מפגין יכולת טובה במהלך סוף השבוע ומצטרף לתמונת הפודיום הבריטית של יום שבת, אחרי שבפתיחה ירד למקום ה-19 ונראה היה שהמרוץ הזה גמור עבורו. לאון קמיאר ממשיך במגמת ההתאוששות שלו מהסבב הקודם ומסיים את שני המרוצים במקום השישי.
ראיי. שבר 5 שנות שליטה של סייקס
הקלות הבלתי נסבלת של ההתרסקות
ההתרסקות של דיוויס בשבת התרחשה כמעט כמו בהילוך חוזר של העונה שעברה: בדיוק באותה פנייה, במהירות נמוכה, בעודו מוביל את המרוץ. בשנה שעברה הוא חזר למרוץ רק בשביל להתרסק פעם נוספת ולפרוש. השנה הוא למד את הלקח ונמנע מהתרסקות שנייה, מצליח לטפס ממקום 17 למקום 8 ולצמצמם נזקים בקרב על האליפות.
ראיי לעומתו נאלץ להתמודד באותו מרוץ עם תקלה בצמיג האחורי, מה שגרם לירידת לחץ אויר מתמדת לאורך מספר הקפות, עד אשר פחות מ-3 הקפות לסיום הצמיג נפח את נשמתו והעיף את ראיי בהייסייד שרק במזל לא הסתיים בפציעה שהייתה יכולה להרוס לו את ההתמודדות על אליפות שלישית ברציפות.
למחרת מתרסקים במהלך המרוץ לא פחות מ-6 רוכבים. אחד מהם הוא האסלם, שבתחילת ההקפה השלישית מוצא את עצמו על הרצפה לאחר מגע עם האפריליה של מרקאדו, שיוצא מהתקרית ללא עונש אך מאוחר יותר גם הוא מתרסק ויוצא מהמרוץ. יחד עם סוואדורי שפורש ומלאנדרי שהדוקאטי שלו (שוב) שובק חיים, הפעם בגלל גלגל שיניים קדמי שיצא ממקומו וקרע את השרשרת, רק 14 מתוך 22 רוכבים מסיימים את המרוץ.
100 ניצחונות לקוואסאקי בסופרבייק העולמי, וגם היא מרוצה
זוכרים את ניקי
הפסטיבל המוטורי באי הבריטי התקיים בצל התאונה הטרגית שבה ניקי היידן נפצע אנושות ומאוחר יותר מת מפצעיו. רבים מהרוכבים חולקים כבוד להיידן כשהמספר 69 תלוי במקומות שונים בבוקס שלהם. ביום שבת, כשעה לפני זינוק המקצה הראשון, התקיימה דקת דומיה בכל רחבת המסלול ומתקניו, לזכרו של היידן, ובתום המרוץ לבשו העומדים על הפודיום חולצות עם המספר 69. הלווייתו של היידן התקיימה אתמול בערב (שני) בעיירה אוונסבורו, קנטאקי, מקום הולדתו.
תוצאות הסבב השישי, דונינגטון פארק
מקצה 1
טום סייקס
לאון האסלם
אלכס לואז
מקצה 2
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
צ'אז דיוויס
טבלת האליפות בתום סבב מספר 6
ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 260 נק'
טום סייקס, קוואסאקי, 205 נק'
צ'אז דיוויס, דוקאטי, 185 נק'
מרקו מלאנדרי, דוקאטי, 137 נק'
אלכס לואז, ימאהה, 121 נק'
הסבב הבא יתקיים במיזאנו (איטליה) בסוף השבוע של ה-18.6.
יתרונות: איכות חומרים, משקף שמש מובנה, הכנה לדיבורית N-Com, 5 שנות אחריות
חסרונות: נעילת 'קליפס', צביעת 'מדבקה', התקנת דיבוריות שאינן N-Com
שורה תחתונה: קסדת כביש במחיר שפוי שמהווה תמורה טובה לכסף
מחירים: החל מ-1,300 ש"ח לגרסה חלקה ועד 1,450 ש"ח לצביעת רפליקה
יבואן: ארנב אנרגיה (מטרו מוטור)
NOLAN N87
חברת הקסדות האיטלקית הוותיקה NOLAN מעדכנת את הדגם הקודם של קסדת הכביש המובילה שלה, וכמו השניים הקודמים (N85 ואחריו N86) קוטפת מחמאות מכל עבר. להבדיל ממותג הספורט X-lite שבבעלותה של נולאן, הקסדות מתוצרתה מוכוונות לשימוש יום-יומי מכל הסוגים, ובין הדגמים הנושאים את שמה ניתן למצוא קסדות 3/4, נפתחות, שטח, קרוסאובר, מודולאריות, וכמובן קסדות כביש מלאות. בזו האחרונה ישנם 2 דגמים מעודכנים שהאחד מהם הוא דגם בסיסי יותר, והשני – ה-N87 – הוא כאמור הדגם היותר מתקדם ואיכותי מבין השניים.
מפרט ותפעול
הקסדה עשויה מתרכובת פוליקארבונאט תרמופלסטית, היא שוקלת 1,420 גרם באירופה ובארץ (לעומת 1,630 גרם בארה"ב בשל הבדלי תקינה) ומגיעה בשני גדלים שונים של קליפות: מידות 2XS-M בגודל אחד ואילו מידות L-3XL בגודל נוסף וגדול יותר. היא מגיעה עם סנטרון ומיני אפון מובנים, מדבקת פינלוק נגד אדים וכן משקף שמש פנימי, מובנה גם הוא. המשקף החיצוני המגיע עם הקסדה הוא שקוף וניתן לשליפה מהירה.
כחלק מהתפישה של נולאן ששמה את שימושיות הקסדה במרכז, נעילת הקסדה והידוקה לראש מתבצעים על-ידי רצועת 'קליפס' נוחה לסגירה ולפתיחה, ולא על-ידי צמד טבעות (דאבל-די) כמקובל בקסדות ספורט, למשל. ישנו פתח אוורור גדול מול הפה ועוד שניים בחלקה העליון של הקסדה. כמו כן ישנו ספוילר קטן בתחתית הקסדה המיועד להסיט חלק מהרוח מאזור הצוואר ובכך להפחית את הרעש הנוצר בשל כך.
הריפודים פריקים וניתנים להסרה בקלות ותחתיהם קיימת הכנה למערכת תקשורת N-Com הכוללת תעלות דקות להעברת החיווט בתוכן וכן 2 שקעים המיועדים לאזניות הייעודיות ומגיעים כשהם מכוסים בספוגים, אם כי המיקום של השקעים נראה גבוה למדי (בהשוואה למיקום האזניות שאני התקנתי למשל) ולא ניתן לשינוי. התושבת לדיבורית ממוקמת מצידה השמאלי החיצוני של הקסדה ומוסתרת על-ידי חיפוי נשלף. בחלקה האחורי של הקסדה ניתן להתקין אור בלם אלחוטי ייעודי של חברת נולאן שאינו מחובר כלל למערכת הבלימה של האופנוע אלא מזהה בעצמו בלימה או האטה ונדלק לפי הצורך. הן הדיבורית והן אור הבלם ניתנים לרכישה בנפרד ואינם מגיעים עם הקסדה.
מגיעה עם פינלוק, משקף שמש, סנטרון ואפון
חוויות שימוש
כפי שציינו בסקירות שימוש קודמות, נזכיר גם הפעם שלא כל קסדה מתאימה לכל מבנה ראש, ולכן את נושא התאמת הקסדה לראש הרוכב ומידת הנוחות חשוב לבחון בצורה אינדיבידואלית בחנות על-ידי מדידה פיזית של הקסדה. ה-N87 מתאימה למבנה ראש ממוצע שבין מעוגל למאורך, ובמקרה שלי המידה המתאימה לי היא M, שזו המידה הגדולה ביותר עבור מידת הקליפה הקטנה מבין השתיים. התוצאה היא שהקסדה התאימה לי במידה באופן מושלם מצד אחד, אך גם השאירה לי מעט מדי מקום בין השפתיים לבין קדמת הקסדה, עד כדי כך שהמיקרופון של הדיבורית שהתקנתי היה צמוד לי לפה. סביר להניח שרוכב עם מבנה ראש יותר מעוגל ופחות מאורך משלי לא היה נתקל בבעיה הזו.
אחד הדברים הבולטים בנולאן הוא איכות החומרים מהם היא עשויה: הריפודים איכותיים ונעימים, המשקף עבה וצלול והפלסטיק ממנו עשויים המנגנונים השונים, כמו פתחי האוורור לדוגמה, גם הם מרגישים עמידים ולא ככאלו שעשויים להישבר או להישחק בקלות.
העיצוב של הקסדה שבמבחן הוא רפליקת הסופרבייק של קרלוס צ'קה, אלוף הסופרבייק לשעבר, והוא נראה מעולה בעיני וגם בעיניי רבים אחרים. רק חבל שניגוד גמור לרמת גימור של יתר הקסדה מדובר פה ב'צביעת מדבקה', כלומר מדבקה אחת (אם כי איכותית, אבל עדיין מדבקה) שמכסה את כל הקסדה ללא ציפוי לכה. מדבקה כזו נפצעת בקלות מכל נגיעה של חפץ זר.
ריפודים נעימים וסנטרון חכם
התקנת הדיבורית (סקאלה ריידר PACKTALK) לא התאפשרה בכל מקום בקסדה, והוסטה בלית ברירה מעט קדימה וזאת משום שהשפתיים התחתונות של הקסדה ומבנה הקליפה לא מאפשרים הכנסה שלה בכל נקודה שרוצים. גם התקנת הרמקולים לא הייתה פשוטה במיוחד לאור מבנה הקסדה מתחת לריפודים ואותה תשתית למערכת התקשורת הייעודית שציינתי מקודם.
רכבתי עם הN87 על מגוון כלים, חלקם עם מיגון רוח וחלקם בלי, ולזכותה יש לציין שהיא שקטה למדי, חלק מזה בזכות מנגנון הצמדת המשקף בעת סגירתו, וחלק בזכות אותו ספוילר בתחתית והסנטרון המסייעים בהקטנת הרעש ממערבולות רוח בחלקה התחתון של הקסדה. הסנטרון עצמו בנוי משתי שכבות בד נפרדות היוצאות ממרכז הסנטר, כאשר כל אחת פונה לצד שונה, כך שבעת הסרת הקסדה הסנטר יכול לעבור דרך הסנטרון – בהשוואה להיכרות עם סנטרונים אחרים, זה חכם ונוח מאוד. יחד עם זאת, האוורור שלה הוא סביר בלבד ולא מעבר לכך.
מבנה המשקף מאפשר שדה ראייה רחב ומשקפיים נכנסים בה גם כן בלי בעיה, גם כשמורידים מעליהם את משקף השמש הפנימי הקל מאוד לתפעול ומאפשר לבחור עד כמה לפתוח או לסגור אותו. משקף השמש לא מאוד כהה ומתאים יותר לימים מעוננים משהו מאשר לשמש הישראלית באמצע הקיץ, אך כאמור אין בעיה להרכיב יחד איתו גם משקפי שמש אם רוצים.
סיכום ועלויות
במחיר התחלתי של 1,300 ש"ח, הקרוב יותר לקסדות כניסה מאשר לקסדות יוקרה, ה-N87 מהווה תמורה טובה לכסף. היא קסדה איכותית מאוד המתקרבת יותר לקסדות בקצה העליון של סקאלת המחירים מאשר לאלו שמתחתיה, והיא מגיעה עם 5 שנות אחריות מהיצרן, שבטוח מאוד במוצר שלו ובאיכותו ומגבה אותו בהתאם. גם מי שרוצה משהו קצת יותר צבעוני לא יתבקש להוסיף עוד הרבה ובתוספת קטנה יוכל לקבל אותה בסכימת צביעה של 2 צבעים (1,390 ש"ח) או אחת מצביעות ה'רפליקה' (1,450 ש"ח).
בשורה התחתונה הנולאן N87 היא הרבה מאוד קסדה בשביל לא הרבה מאוד כסף, ובשביל מי שלא רוצה להוציא סכומים גבוהים על קסדה איכותית היא מהווה אלטרנטיבה מעולה שכדאי לו לקחת בחשבון.
טרגדיה לחובבי המרוצים והספורט המוטורי: הערב (שני) התקבלה הודעה רשמית כי ניקי היידן הלך לעולמו בעקבות תאונת הדרכים שבה היה מעורב בשבוע שעבר. היידן היה בן 35 במותו.
הרוכב האמריקאי שזכה בשנת 2006 באליפות ה-MotoGP והתמודד זו העונה השנייה באליפות הסופרבייק העולמית בקבוצת המפעל של הונדה, נפגע ביום רביעי האחרון מרכב פרטי באיטליה בעת שרכב על אופניו. היידן הובהל לבית החולים המקומי כשהוא סובל מפגיעה קשה בראש ובחזה, ומאוחר יותר הועבר לבית חולים סמוך להמשך טיפול.
עם תום הסבב החמישי של אליפות הסופרבייק שהתקיים באיטליה בסוף השבוע שקדם לתאונה, נשאר היידן באיטליה והחל בהכנותיו לקראת הסבב הבא, במהלכן יצא לאימון אופניים באזור החוף של העיר רימיני, ונפגע על ידי רכב חולף. על פי דיווחים לא רשמיים, הסיבה לתאונה הייתה אי ציות של הרוכב לתמרור עצור בכניסה לצומת. כתוצאה מכך נפגע היידן חזיתית מרכב חולף ששמשתו הקדמית נופצה לחלוטין מעצמת מהפגיעה.
ניקולס 'ניקי' פטריק היידן נולד ב-30.7.81 בקאנטקי שבארה"ב. הוא רכב והתחרה על אופנועים כבר מגיל צעיר, ואת קריירת ה-MotoGP שלו החל בשנת 2003 כשטרם מלאו לו בן 22. בעונתו השלישית ניצח מרוץ MotoGP בפעם הראשונה בחייו, על אדמת ארה"ב, ואת אותה עונה סיים שלישי בטבלת האליפות. בעונה שלאחר מכן – 2006 – זכה היידן באליפות בסבב האחרון של העונה כשהוא מסיים את המרוץ בוולנסיה לפני ולנטינו רוסי, גובר עליו בקרב על האליפות וקוטע רצף של 5 אליפויות רצופות של הדוקטור. היידן היה הרוכב האמריקאי האחרון שזכה באליפות ה-MotoGP.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 745 סמ"ק, 54 כ"ס, 6.9 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים אוטומטיים DCT, הינע סופי שרשרת, מתלה קדמי טלסקופי הפוך שוואה 41 מ"מ, מהלך 154 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 296 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,245 מ"מ, בסיס גלגלים 1,590 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 13.1 ל', משקל מלא 238 ק"ג, צמיגים 160/60ZR15, 120/60ZR17
הונדה X-ADV – איקס-אד
מה זה?
ההונדה X-ADV, קיצור של איקס אדוונצ'ר (ייקרא מעתה: איקס-אֵד), הוא קונספט שהוצג על-ידי הונדה לפני מספר חודשים בתערוכת מילאנו האחרונה ובבסיסו מהווה הכלאה בין קטנוע עתיר סמ"קים לבין אופנוע אדוונצ'ר. לכאורה – הסבר בהמשך. מצד אחד תנוחת רכיבה וישיבה 'קטנוענית' לחלוטין עם מדרסים בצדדים במקום רגליות רוכב, חלל ריק בין הברכיים במקום מיכל דלק שאותו ניתן לחבוק, ותא אחסון לא מאוד גדול מתחת למושב שבו נכנסת קסדה שלמה וחוץ ממנה לא עוד הרבה. גם התפעול נוטה לכיוון המוכר לנו מקטנועים, כשצידו השמאלי של האיקס-אד נטול רגלית הילוכים או ידית קלאץ'. עד כאן הדמיון לקטנוע.
מן העבר השני המושב גבוה מאוד, הכידון רחב ומאסיבי עם מגני ידיים (שמגיעים ישירות מהאפריקה טווין), המחובר למזלג הפוך עם מהלך מתלה ארוך, חישוקי שפיצים כאשר הקדמי גדול מהאחורי כמקובל באופנועי שטח, האגזוז מוטה בחדות כלפי מעלה לכיוון קצה הזנב, ישנו מגן גחון בחלקו התחתון, מלפנים מגן הרוח המתכוונן צר וארוך, מסוכך על צג דיגיטלי גדול, ותאי אחסון נוספים לא קיימים בשום מקום. מתחיל להישמע כמו אופנוע שטח? בהחלט.
המנוע שלו – בנפח 745 סמ"ק – יחד עם התמסורת, מגיעים ישירות מהאינטגרה – המקסי סקוטר המוכר של הונדה, עם התאמה לאיקס-אד שבליבו הם הושתלו, כך שהעברת ההילוכים, למשל, מתבצעת ב-500 סל"ד גבוה יותר. המשמעות היא שגם פה העברת הכוח לגלגל האחורי מתבצעת באמצעות שרשרת כמו באופנוע, ועל העברת ההילוכים אמונה מערכת הגיר האוטומטית, ה-DCT דור 3 של הונדה כפולת מצמדים, אותה כבר הזכרנו בעבר גם במבחן של האינטגרה וגם באפריקה טווין DCT. לטובת מי שלא יצא לו לקרוא עדיין, נזכיר רק בקצרה שמדובר בתיבת הילוכים שבה ניתן לבחור בין העברת הילוכים בצורה אוטומטית לחלוטין בכמה מצבים או 'ידנית' על-ידי כפתורים מהכידון.
האיקס-אד מגיע עם עיצוב מודרני ופנסי LED מלפנים ומאחור ברוח התקופה, וגם הוא, כמו עוד ועוד דגמים חדשים היורדים מפס הייצור לאחרונה, מגיע עם שלט קרבה KEYLESS האחראי על פתיחת הסוויץ', פתח התדלוק ותא האחסון שמתחת למושב הרוכב.
הכלאה בין קטנוע עתיק סמ"קים לבין אופנוע אדוונצ'ר
ביצועים
הביצועים של האיקס-אד מתחלקים לשניים: כל זמן שרוכבים איתו על הכביש והחל מהרגע שיורדים איתו מהאספלט. נתחיל דווקא מהסוף.
אין ספק שהרעיון של הונדה לייצר כלי שנראה כמו קטנוע ויכול לנסוע בשטח הוא אדיר ופורץ את גבולות החשיבה שאליה היינו מורגלים עד היום בתחום הדו-גלגלי. זה טוויסט מגניב לגמרי. מצד שני, זה לא שלאיקס-אד יש באמת ביצועי שטח טהורים, כאלו שמזכירים במשהו את האפריקה טווין למשל. הוא בהחלט מסוגל לרדת מכביש סלול לדרך כורכר או שביל מהודק בין השדות, והוא יעשה את זה הרבה יותר טוב מכלי עם חישוקים יצוקים, כשגם המתלים בעלי המהלך הארוך תומכים לגמרי באפשרות הזו למי שרוצה בכך. אבל לא שם הוא מככב, במיוחד לא עם משקל שלו. אולי אם היינו מרכיבים עליו צמיגי 50/50 אפשר היה לנסות ולאתגר אותו מעט ולראות אם יש לו מה להציע, אבל עם צמיגי הכביש שאיתם הוא מגיע שבילים זה די והותר בשבילו.
המקום שבו הביצועים של האיקס-אד באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר הוא דווקא על הכביש. הורדת הכוח לכביש דרך גלגל ה-"15 מייצרת יציאה חזקה יותר מהמקום לעומת אם היה לו אחד גדול יותר (כמו באינטגרה למשל). מצד שני, גלגל אחורי גדול יותר היה הופך את התנהגות הכביש שלו לאפילו טובה יותר, וגם עוזר למצוא לו צמיג אחורי ספורטיבי במידות הנפוצות. סיבוב בריא של המצערת יגרום למהירות המוצגת לטפס מעלה בזריזות עד לאזור ה-160, ואם ממש רוצים אז אפשר גם לראות 190 על השעון. ההיגוי מדויק ויציב גם בהטיה, ועל אף המשקל המכובד הוא קל לשליטה – הרבה בזכות הכידון הרחב והגבוה.
העברת ההילוכים על-ידי ה-DCT עובדת היטב, אם כי לפני שהוא מגיע לטמפרטורת עבודה מורגשת נקישה קלה בעת העברת הילוך, אך זו הולכת ונעלמת אחרי דקות ספורות. את אותו הדבר אפשר להגיד על רגישות המצערת במעבר ממצב סגור לפתוח. בזמן שצריכת הדלק המוצהרת שלו היא בערך 27 ק"מ לליטר, אנחנו קצת פחות ריחמנו עליו במהלך המבחן והיינו קרובים יותר ל-18 ק"מ לליטר. מצד שני, ברכיבה קצת פחות אינטנסיבית הצריכה בהחלט טובה יותר.
ביצועי כביש מעולים
איך זה מרגיש ?
כשמסתכלים על האיקס-אד מרחוק הוא לגמרי נראה כמו קטנוע. קטנוע חתיך ומודרני – אבל קטנוע. אולם כשמתקרבים אליו, ובמיוחד אם בחניה לידו עומד אופנוע בגודל מלא, מבינים פתאום עד כמה שהוא גדול – גם בגובה וגם ברוחב. לשם השוואה, כשהוצאנו אותו מהסוכנות הוא עמד ליד CB650F שנראה ממש נמוך וקטן ליד האיקס-אד.
המושב גבוה ורחב, וגם רוכבים גבוהים יתקשו להגיע לרצפה עם יותר מרגל אחת המונחת במלואה על הקרקע, או לחלופין עם שתי רגליים מתוחות עם עקבים באוויר. השילוב בין הגובה למשקל הלא מבוטל שלו יחד עם הכידון הרחב הופכים את התנועה העירונית הסואנת למקום לא אידאלי עבור האיקס-אד. על הכביש המהיר הוא מרגיש יותר טבעי ובנוח, כשגם צמד הדיסקים מלפנים מרמזים שהם נועדו לעבוד במהירויות ובעומסים גבוהים יותר. הם עושים זאת מצוין, אם שאלתם.
מחשב ניהול המנוע המוכר לנו מדגמי הונדה אחרים עובד פה מצוין, כשבבחירה בין מצב ידני לאוטומט מצאנו שהאחרון מבין השניים הוא גם הנוח יותר ברוב המקרים, אם כי הבחירה בין המצבים השונים תלויה בסיטואציית הרכיבה ובקצב. מצב D, דהיינו Drive, הוא זה שהכי נוח להתנייד איתו בעיר, ובכלל במקומות שבהם לא בא לנו 'לתת גז' יותר מדי, סוג של מצב שיוט. אבל חוץ ממנו יש למנוע עוד 3 מצבי 'S', וכל אחד מהמצבים פשוט משנה את הסל"ד שבו מועברים ההילוכים כלפי מעלה קצת יותר מקודמו.
אבל אנחנו חושבים שבהונדה התכוונו בכלל למשהו אחר. הנה איך שאנחנו הבנו את זה: ה-S הראשון (S1) זה סבבה. במצב הזה המנוע קצת יותר חי מאשר במצב D; ה-S השני (S2) זה סחטיין. מתחילים להרגיש את הכוח שיש למנוע הזה; אבל ה-S השלישי (S3), או – עליו אנחנו רוצים לדבר. ה-S הזה הוא קיצור של סלמתאק. פה המנוע נותן את כל 54 הסוסים שלו, פה כל משיכת מצערת מרגישה מחוברת לסיבוב של הקראנק ומהדהדת נהדר דרך האגזוז המקורי, כל יציאה מכיכר מלווה בדריפט. פשוט תענוג.
רמת הגימור של האיקס-אד היא גבוהה כמו שאנחנו כבר רגילים ומצפים מהונדה. המושב המרופד מוצק ולא שוקע, וגם למורכבת שלנו היה נוח עם שפע של מקום מאחור. המשקף המתכוונן עושה עבודה לא רעה בכלל בהסטת הרוח, ואם רוצים להנמיך אותו ניתן לעשות זאת בקלות ללא צורך בכלים. לוח השעונים הוא למעשה מסך LCD גדול מאוד המציג שפע של מידע וחיווי בצורה ברורה ומסודרת. יחד עם זאת ובאופן מעט מפתיע, אם מסתכלים מקרוב ומקישים קלות עם האצבע, פה ושם ניתן להבחין בחיפויים מפלסטיק שלא תמיד תואמים את התחושה הכללית של תכנון וגימור ברמה גבוהה.
בשטח קצת פחות, אבל העבירות טובה
סיכום ועלויות
לא משנה אם תבחרו לקרוא לו קטנוע או אופנוע, האיקס-אד הוא ללא שום צל של ספק כלי שלא ניתן להתעלם מנוכחותו. גם העוברים והשבים במרכז תל-אביב שעצרו לצלם אותו ללא הפסקה בזמן שאנחנו ישבנו לאכול צהריים, לא יכלו להתעלם ממנו, וכמוהם הנהגים שבכל רמזור שאלו אותנו מה זה בדיוק ותמיד הביטו בו במבט נוגה, בדרך כלל מפטירים לכיוונו "אחח… איזה יפה הוא!", ואנחנו כמובן לא יכולים להאשים אותם.
אלמנט האדוונצ'ר שבו הוא גימיק נחמד שבהחלט משך אליו את רוב תשומת הלב, אבל למען האמת מדובר בכלי נהדר לכביש המהיר ולכבישים מפותלים, שבהם הוא יסב לרוכב שעל אוכפו הנאה מרובה. אנחנו היינו מחליפים לו את הנעליים לזוג צמיגים ספורטיביים איכותיים ולוקחים אותו לטיול בהרים. המרחק בינו לבין אופנוע ספורט-תיור הוא כלל לא גדול, ואולי אם במקרה אחד המהנדסים של הונדה קורא את זה אז יש לנו בקשה קטנה: אנחנו מאוד נשמח לראות אופנוע כזה על בסיס המנוע, התמסורת וחשוב מכל – העיצוב של האיקס-אד.
מחירו של ההונדה X-ADV הוא 77,900 ש"ח. זה לא מעט כסף, ויש שיעדיפו לקנות בסכום שכזה מקסי-סקוטר או אופנוע אחר, מתוך התפישה שאליה היינו מורגלים עד היום: שאופנוע צריך להיראות כמו אופנוע, ושקטנוע צריך שיהיה לו נפח אחסון של קטנוע, וכל מה שהוא לא אחד מהשניים הללו לא בא בחשבון. אלא שעם 2 משלוחים שלמים של הדגם החדש שנחטפו כבר, כנראה שמסתובבים בינינו כמה וכמה אנשים שכבר הבינו שההגדרות הישנות עומדות להתחלף במושגים חדשים שטומנים בחובם הנאה מסוג אחר. מהסוג של האיקס-אד.
