כשבועיים לאחר שלורנזו וימאהה שולטים באופן מוחלט במבחנים בספאנג, ה-MotoGP מגיע לשלושה ימי מבחן במסלול פיליפ איילנד שבאוסטרליה. בחצי הכדור הדרומי שורר קיץ עכשיו, אבל את יום המבחן הראשון פקד מזג אוויר משתנה. המסלול השתנה מיבש לרטוב למתייבש מספר פעמים לאורכו של היום. מכיוון שבמבחנים מדובר ולא במרוצים, מרבית הרוכבים בחרו שלא להסתכן. הגדילו לעשות אנדראה דוביציוזו מקבוצת המפעל של דוקאטי שלא עלה כלל על המסלול ואלייש אספרגרו מסוזוקי שביצע 2 הקפות. בתום שמונה שעות מסלול דנילו פטרוצ'י על הדוקאטי של פרמאק מוביל את טבלת הזמנים, כשאחריו מאווריק וינאלס על הסוזוקי ובראדלי סמית' על הימאהה של טק 3. מבין ארבעת הטוענים לכתר 2016 רוסי ממוקם שישי, מרקז ה-12 ולורנזו ופדרוסה סוגרים את השדה במקומות האחרונים.
מרקז – שני ביום השני, ראשון ביום השלישי
בימים השני והשליש למבחנים הרוכבים זוכים לשעות מסלול יבשות, וכך הם יכולים להמשיך ולבחון לעומק את האופנועים לקראת המרוץ הראשון בקטאר. אם במסלול בספנג ימאהה שלטו ללא עוררין, על המסלול בפיליפ איילנד התמונה שונה. בשני ימי המבחן היבשים הפער בין מוביל טבלת הזמנים לרוכב הקבוע האחרון עמד על 1.5 שניות ביום השני ועל 1.9 שניות ביום השלישי, כשאופנועי היצרנים השונים מפוזרים לאורכה של הטבלה.
ימאהה עדיין נראים מעט טוב יותר מהונדה, אבל מרקז מוצא דרך לתקשר על הצמיגים החדשים של מישלין ועם מערכת ניהול המנוע האחידה, ומסיים שני ביום השני וראשון ביום האחרון של המבחנים. ההפתעה של המבחנים מגיעה מכיוונה של סוזוקי ובידיו של מאווריק וינאלס, שהוא בכלל הרוכב מספר 2 של סוזוקי. וינאלס מוביל את הטבלה ביום הראשון וביום השני. ביום השלישי הוא מסיים במקום השני, רק 0.141 שניות אחרי מרקז. וינאלס אף קובע את ההקפה המהירה ביותר במבחנים ביום השני, כשהוא עוצר את השעון על 1.29:131 דקות. מנגד ובשונה מהמבחנים לקראת 2015, רוכבי דוקאטי, על מסלול יבש, ממשיכים לאכלס את חלקה השני של טבלת הזמנים. נראה כי לדוקאטי קושי בפיתוח האופנוע לקראת 2016.
וינאלס – מפתיע
רק לשם השוואה לעונה שעברה עם צמיגי הברידג'סטון ומערכות ניהול מנוע פרטיות, מרקז קובע הקפת פול פוזישן כשהוא עוצר את השעון 1.28:364 דק'. 0.8 שניות הם פער מהותי בעולם המרוצים.
עיון בטבלאות הזמנים מראה כמה רוכבי הסדרה הקבועים חשובים בתהליך פיתוח האופנוע. במבחן בפיליפ איילנד רכב צודה טקויה, רוכב מבחן מטעם סוזוקי, כשבשני המקצים היבשים טקויה איטי מוינאלס בכארבע שניות. הפער העצום של 4 שניות אומר שיחסית לוינאלס, טקויה אפילו לא מתקרב לבדיקת מגבלות מעטפת הביצועים.
המבחן הבא בקטאר בעוד שבועיים, ב-2-4.3. העונה תפתח באותו המקום ביום ראשון 20.3 בשעה 20:00 שעוננו.
המבחן הראשון לעונת 2016 הסתמן בשליטה של ימאהה. לורנזו, האלוף המכהן, מוביל את טבלת הזמנים באופן מוחלט, כשהוא הרוכב היחידי לרדת מ-2 דקות להקפה.
לורנזו – התחבר למישלינים
24 שעות מסלול שנחלקו למקצים של 8 שעות במשך שלושה ימים. הרוכבים גמעו את ספאנג 2,716 פעמים, שבסופן הציפייה להפתעה רבתי מתפוגגת, אבל כן חזינו במספר הפתעות קטנות.
נתחיל בצמיגים. לא שמישלין יצרן חדש בעולם המרוצים, אך לאחר מספר שנות היעדרות בהן ברידג'סטון היו ספק הצמיגים הרשמי של ה-MotoGP, ריחפה עננת סימן שאלה לגבי צמיגי מישלין. לורנזו אהב מאד את התנהגות הצמיג הקדמי, והדבר ניכר בזמני ההקפה שלו. מרקז הסתדר מעט פחות טוב עם המישלינים וגם אצלו זה ניכר בזמני ההקפה. בשונה מלורנזו את מרקז, לוריס באז חווה כשל מוחלט של צמיגי המישלין שלו. במהירות של 290 קמ"ש הצמיג האחורי מתפוצץ, כשבאז מאיץ לאורך הישורת הקדמית ושולח את האופנוע שמאלה ואת באז לפנים.
מרקז – התחבר פחות
בתום המבחן ומעיון בטבלאות הזמנים אנו מוצאים את רוכבי קבוצת המפעל של ימאהה – לורנזו ורוסי – בראש. מרקז אמנם מסיים שלישי במקצה האחרון ופדרוסה עושה זאת במקצה הראשון, אבל קבוצת המפעל של הונדה על צמד רוכביה מתקשים להתרגל ל-RCV של 2016. בדוקאטי המצב דומה לזה שבהונדה, רק שלדוקאטי היה קלף בשרוול בדמותו של קייסי סטונר (בתמונה בראש הידיעה), אלוף 2007 עם דוקאטי ו-2011 עם ההונדה. סטונר, שפרש בעונת 2013 ממרוצים ורכב מאז עבור הונדה מספר פעמים, חידש את קשריו עם דוקאטי כשהוא מתמנה לשגריר של דוקאטי ולרוכב מבחן. סטונר רכב ביום השני וביום האחרון למבחנים, כשהוא מראה יכולת גבוהה מאד הממקמת אותו לפני צמד רוכבי קבוצת המפעל, דובי ויאנונה. רוכב דוקאטי נוסף בקבוצת הלוויין של פרמאק, שהראה יכולת גבוהה ואף מסיים ראשון את היום השני, הוא דנילו פטרוצ'י.
ולנטינו רוסי – תמיד מלך
סוזוקי לא השכילו לנצל את השינויים והפגרה, ונכון למבחן הראשון ב-2016 לא ניכרת התקדמות בהשוואה לשלושת היצרנים המובילים – ימאהה, הונדה ודוקאטי. אפריליה משתרכים הרחק מאחור.
מבין קבוצות הלוויין, קבוצת LCR עם קראטשלאו על ההונדה וקבוצת פרמאק עם פטרוצ'י ורדינג על הדוקאטי הראו יכולת גבוהה. צמד רוכבי טק-3, סמית' ואספרגרו, על גבי הימאהה לוויין מתקשים ומדורגים מחוץ מחוף לעשירייה הראשונה.
פדרוסה – מנסה להבין את ההונדה של 2016
המבחן הבא במסלול הכה אהוב והכה מהיר – פיליפ איילנד. ניפגש אחריו.
הפגרה עומדת לבוא לסיומה ביום שני 1.2 בספאנג שבמלזיה, בשעה 10:00 שעון מקומי. למשך שלושה ימים, 8 שעות בכל יום, יבחנו הרוכבים את אופנועי ה-MotoGP של עונת 2016. יהיה זה פואטי לראות את לורנזו, רוסי ומרקז רוכבים שוב על המסלול שבו הוכרעה אליפות 2015, אבל כך נפתחת כל עונה בשנים האחרונות – המבחן הראשון בעונה מתקיים בספאנג.
ומה מיוחד ושונה ב 2016, אתם שואלים? צמיגים ואלקטרוניקה, אנחנו עונים.
צמיגים. 2016 תהיה העונה הראשונה של מישלין כיצרנית הצמיגים הרשמית של ה-MotoGP, ועבור הרוכבים והקבוצות הם סימן שאלה גדול ומהותי. במהירויות של ה-MotoGP לרוכב צריך להיות אמון אבסולוטי בשתי חתיכות הגומי שמחברות אותו לאספלט.
אלקטרוניקה. 2016 תהיה העונה הראשונה בה כל הקבוצות – מפעל, קבוצות לוויין של מפעל וקבוצות קטגוריה פתוחה, מחויבות בשימוש באלקטרוניקה – חומרה ותוכנה – אחידה, מבית היוצר של מנייטי מרלי.
שינויים מהותיים אלו משווים את נקודת הפתיחה לכל היצרניות ולכל הקבוצות. בעונה האחרונה שבה היה לנו שינוי מהותי שכזה, דוקאטי וקייסי סטונר לקחו אליפות בודדת לאופנוע אירופאי מזה עידן עידנים. עד ל-1.2 בשעה 09:59 ימאהה, הונדה, דוקאטי וסווזוקי עומדות כתף אל כתף בזינוק לעונת 2016. אפריליה משתרכת מאחור יחסית לקבוצות המפעל האחרות.
רוסי ולורנזו מציגים את הימאהה של 2016
אנחנו כמובן עלולים לאכול את הכובע בתום המרוץ בוולנסיה בעוד תשעה חודשים, אבל… להערכתנו מה שהיה הוא שיהיה. ימאהה והונדה תהיינה היצרניות המובילות, כשבין הרוכבים לורנזו האלוף המכהן ומרקז יאבקו על תואר האליפות. רוסי, כמו בעונה הקודמת, עשוי להתגלות ללורנזו ומרקז כיריב שווה. רוסי אולי לא מהיר כלורנזו ומרקז, אבל כשאורות הזינוק כבים רוסי יריב עיקש.
ואם כבר הזכרנו את קייסי סטונר, אז הוא מחדש את קשריו עם דוקאטי באופן רשמי כשהוא משמש כשגריר של דוקאטי ורוכב מבחן. ממש ברגעים אלה היצרניות ימאהה, הונדה ודוקאטי בוחנות את תוצרת 2016 בספאנג במבחן פרטי.
ניפגש ביום ראשון 20.3 בשעה 20:00 לזינוק של עונת 2016 בקטאר. עד אז ניפגש לעוד שני מבחנים רשמיים בפיליפ איילנד 17-19.2 ובקטאר 2-4.3.
בזאת נפתחים רשמית שני עשורי שליטה של רוכבים אמריקאים ב-500 סמ"ק. יש אומרים שהניסיון של רוכבים מארה"ב במסלולי דירט-טראק ופלאט-טראק אפשרו להם שליטה טובה יותר באופנועים דו-פעימתיים חזקים כשהאופנועים נמצאים תחת החלקה בחלקים ניכרים במרוץ.
הראשון היה קני רוברטס האבא, שזכה ב-3 תארים רצופים החל מ-1978 ועד 1980, כשהאליפות הראשונה שלו היא בעונת הרוקי. מרקז היה הרוכב השני לעשות זאת ב-2013. רוברטס האלוף מסכן את קריירת המרוצים שלו כשהוא מתנגש עם ה-FIM ועם מארגני המרוצים בסדרה בנושאים הקשורים לטובת הרוכבים, בעיקר בתחום הבטיחות, אבל גם ביחס הכללי והכלכלי לרוכבים ומשקלם ב-GP. התנהלותו תשנה את פני ה-GP, והוא אחראי באופן ישיר לפני העידן המודרני ב-GP החל מתחילת שנות ה-80 ועד היום.
שנתיים אחרי רוברטס מגיע פרדי ספנסר והופך להיות הרוכב הצעיר ביותר לזכות בתואר אליפות בקטגוריה הבכירה. גם את השיא הזה מוחק מרקז ב-2013. ספנסר מחליף תארי אליפות במשך 4 שנים עם אדי לואסון. ב-1985 ספנסר היה האחרון להחזיק בתואר אליפות כפול באותה עונה כשהוא זוכה ב-500 וב-250 סמ"ק. לספנסר 3 תארי אליפות בסך הכל. לואסון מוסיף 2 תארי אליפות רצופים ב-500 סמ"ק ב-1988 וב-1989.
פרדי ספנסר על הרוטמנס-הונדה
ממשיך השושלת האמריקאית יהיה וויין רייני, שזוכה ב-3 תארי אליפות רצופים החל מ-1990. רייני נפגע בחוט השדרה בתאונה במיזאנו ב-1993 ונותר מאז בכסא גלגלים. הוא עדיין מעורב במרוצי אופנועים, ורק לאחרונה קבוצה בהנהגתו זוכה בניהול מרוצי ה-AMA בארה"ב בניסיון לקרב את אמריקה לשאר העולם במרוצי אופנועים ואולי לייסד דור חדש של רוכבים אמריקאים.
קווין שוואנץ זכה באליפות אחת ב-500 סמ"ק ב-1993, אבל אופיו וסגנון רכיבתו הבלתי מתפשר – לנצח או להתרסק בניסיון לנצח – הפכו אותו לאגדה.
קווין שוואנץ והלאקי סטרייק סוזוקי מספר 34 – אגדה!
מייקל דוהאן יהיה הרוכב הבא שיצית אש בדימיונם של האוהדים. דוהאן מחזיק ב-5 תארי אליפות רצופים בין השנים 1994 ועד 1998, וגם בשיא ניצחונות לעונה שעומד על 12 ב-1997. מה שמייחד את דוהאן היא דרך החתחתים שעבר עד לתואר הראשון. אצל רוסי ומרקז נראה לנו שהאליפויות באות בקלות. במקרה של דוהאן, ברור כשמש שהתואר הראשון בא בדם, יזע, כאבים ודמעות. בעונה הראשונה שלו ב-1989 דוהאן מסיים תשיעי. בעונות הבאות הוא מסיים במקום השלישי ולאחר מכן שני. 1992 נראית כשנה שבה דוהאן יזכה באליפות. עד אסן דוהאן מנצח 5 מרוצים ומסיים פעמיים במקום השני. באסן דוהאן נפצע בתאונה אומללה בפיטס ושובר באופן מורכב את רגלו הימנית. ד"ר קוסטה מקליניקה מובילייה גונב את דוהאן מבית החולים ההולנדי בו אושפז, ובמעשהו זה מציל את רגלו ואת הקריירה של דוהאן. דוהאן לא מתחרה באסן ובעוד 3 מרוצים. הוא חוזר להתחרות בברזיל כשהוא צולע כולו ומסיים במקום ה-12. במרוץ האחרון בדרום אפריקה דוהאן מסיים במקום ה-6 ומפסיד את תואר האליפות לרייני ב-4 נקודות בלבד. ב-1993 דוהאן בעונת התאוששות, והתמונה שלו יושב באמצע הקורק-סקרו בלגונה סקה אחרי לואו-סייד, כשאופנועים עפים מימינו ומשמאלו והוא בקושי רב מצליח לקום, עדיין צרובה בזיכרון. המגבלה של דוהאן ברגלו הימנית מחייבת הפעלה אחרת לבלם האחורי, וכך ביחד עם ג'רמי ברג'ס הם מתקינים ידית נוספת מתחת לידית המצמד – סגנון שאותו יאמצו רבים מהרוכבים.
הגדולה של דוהאן הייתה באילוף המהנדסים של הונדה. ביחד עם ברג'ס הם מצליחים להסביר למהנדסים שכוחות סוס נוספים בקצה הסקאלה חשובים פחות מהיכולת לנצל את מרבית הסוסים שהמנוע מייצר, ומביאים לידי שלמות את מנועי ה'ביג-באנג'. כשהאופוזציה מיישרת קו דוהאן חוזר למנועי 'סקרימר' ומאלף גם אותם. דוהאן גם מבסס את האסכולה שתשרת אחד, ולנטינו רוסי, האומרת שמהירות פנייה חשובה הרבה יותר ממהירות הסופית בישורת, שכן במסלול GP ישורות מעטות ופניות רבות. השליטה המוחלטת של דוהאן נמשכת במשך 5 שנים רצופות, עד שהוא מתרסק במקצה אימון למרוץ בחרז ב-1999, וכשהאבק מתפזר אנחנו מגלים לחרדתנו שדוהאן נעצר על מעביר מים מבטון ושוב מרסק את רגליו באופן קשה. דוהאן מודיע כמעט מיד על פרישה.
עלינו הצופים יעברו שנתיים די משמימות עם אלכס קרביליה וקני רוברטס הבן שזוכים בתארי אליפות. ברקע הזכייה של רוברטס הבן רוכב לו אחד, ולנטינו רוסי. המשפט האייקוני של רוסי בראיונות שאחרי המרוצים – "It is very good for my championship. Yes" – הוא פנינה, וכך מסתיימת לה עונת 2000 כשרוברטס הבן אלוף וסגנו הוא הרוקי, בדרכו למעלה, ולנטינו רוסי.
מיק דוהארן וה-NSR500 – עוד אגדה
ולנטינו רוסי פורץ לחיי ה-GP במלזיה 1996, וממציא את השיטה הידועה שאומרת – שנה אחת ללמוד ובשנה שאחרי לכבוש. כך הוא עושה ב-125, ב-250 וב-500 סמ"ק. את המעבר למנועי 4 פעימות הוא מבצע באופן חלק, וב-2004 הוא עוזב את הונדה והאופנוע הטוב בגריד על מנת לרכב על אופנוע נחות בהרבה של ימאהה. רוסי מצהיר על שנת לימוד ושנת כיבוש, אבל אז מגיע הניצחון המדהים בוולקום שבדרום אפריקה. רוסי על הימאהה הנחות של ביאג'י נותן בראש לביאג'י על ההונדה המשובח של רוסי. עולם המרוצים עצר את נשימתו לאורך המרוץ כולו. הניצחון הבא באותה עונה מגיע במוג'לו, אחרי שני סיומים במקום רביעי. רוסי עם קסדת העץ שלו כקריצה לבדיחה האיטלקית למדליות – זהב, כסף, ארד ועץ, מנצח במוג'לו ולא עוצר מאותו הרגע ועד לזכייה באליפות גב לגב עם שני יצרנים שונים. אחריה מגיעה האליפות ב-2005.
ב-2006 אנחנו מגלים שגם רוסי אנושי. אחרי עונה קשה עם חוסר מזל במרוץ בחרז שם טוני אליאס שולח אותו לסיים 13, בלה מאן שם שובק המנוע כשרוסי מוביל, באוסטרליה עם מרוץ דגל לדגל ראשון אי-פעם שאותו רוסי מוביל עד לחלקו הרטוב, ובאסטוריל שם אליאס מנצח את רוסי על קו הסיום. רוסי הופך פיגור של 51 נקודות אחרי היידן בלגונה סקה ליתרון 8 נקודות לפני ולנסיה. החותמת לאנושיות של רוסי מגיעה בהקפה ה-5 בוולנסיה, או אז הלחץ מכריע אותו והוא בולם חזק עד ללואו-סייד ולאובדן האליפות להיידן. רוסי על הוד אנושיותו חוזר לשתי אליפויות רצופות ב-2008 ו-2009. ב-2010 רוסי חווה את הפציעה המשמעותית הראשונה שלו עם שבר ברגל במוג'לו. 2011 ו-2012 הן שנים אבודות עם דוקאטי בהן רוסי את ברג'ס לא מצליחים להשתלט על הפרא האדום. בשלוש העונות האחרונות רוסי חוזר להתחרות עם ימאהה, ועדיין, בגיל 36, מראה שכוחו במותניו. הישגיו כוללים 9 תארי אליפות, בהם תואר אחד ב-125 ו-250 סמ"ק ועוד שבעה תארי אליפות ב-500 סמ"ק / MotoGP, מהם חמישה תארים רצופים. ולנטינו רוסי, בהישגיו ובאישיותו, הביא את ה-GP לקהלים אחרים וחדשים. עברו כבר 6 שנים מאז האליפות האחרונה שלו ב-2009, כולל שנתיים קשות, מרות ומאכזבות בדוקאטי, ועדיין רוסי הוא מושך הקהל הגדול ביותר גם היום.
למזלו של רוסי וכרמלו אספלטה מנכ"ל דורנה, מרקז הוא הרוסי החדש.
ולנטינו רוסי – מה עוד אפשר להגיד?…
נציין שני רוכבים נוספים. הראשון צעיר שפרש והשני צעיר שעדיין רוכב והוא, ללא ספק, המאיים היחידי על תאריו הבאים של מרקז. קייסי סטונר זכה בשני תארי אליפות בלבד ב-MotoGP. הראשון עם דוקאטי ב-2007 והשני עם הונדה ב-2011. סטונר היה הרוכב היחידי שהצליח לאלף את הפרא האדום. עבור רבים וטובים כמו מרקו מלנדרי, ניקי היידן וקאל קראטשלאו, הפרא האדום היה בלתי אפשרי. גם עבור רוסי עצמו. חורחה לורנזו הגיע לקבוצת המפעל של ימאהה כיורש של רוסי ועמד בציפיות באופן חלקי. לזכותו שני תארי אליפות ב-2010 ו-2012. סגנון הרכיבה שלו ויכולתו לנהל מרוץ מרהיבים, והוא האיום היחידי בגריד למרקז. נכון לשנתיים האחרונות לורנזו איים ומימש ב-2013, אבל ב- 2014 לורנזו נכנע ללא תנאי. העונות הבאות עוד יפרשו בפנינו.
קייסי סטונר – היחידי שאילף את הדוקאטי
אחרי כל כך הרבה רוכבים ומילים, המשימה של בחירת הגדול מכולם לא קורית מעצמה ואינה המשך טבעי ל'יצאנו לחקור' מתחילת הכתבה. כנראה שהבחירה אינה אפשרית באמת. יש כמה רוכבים שעשו דברים מדהימים ויוצאי דופן בקריירה שלהם, חלקם רכבו יחדיו והתחרו ראש בראש. ה-GP בימיו של ג'ף דיוק לא דומים לאלה של ג'ון סורטיס שאינם דומים לאלה של מייק היילווד וג'יאקומו אגוסטיני, שאינם דומים לאלה של קני רוברטס האבא, שאינם דומים לימים של פרדי ספסר את אדי לואסון, וכך הלאה דרך מיק דוהאן, ולנטינו רוסי ומארק מרקז. אבל עדיין צריך לבחור רוכבים לבמה המרכזית ולראות. ועל הבמה נציג את ג'ף דיוק ממציא השושלות, ג'ון סורטיס שהישגיו ב-GP וב-F1 עושים אותו לספורטאי יוצא דופן, מייק היילווד והיכולת שלו לרכב על כל נפח, ג'יאקומו אגוסטיני על 15 תארי האליפות שלו, קני רוברטס האבא שאחראי, ביחד עם יארנו סארינן, לסגנון הרכיבה שאותו אנו רואים היום, ושבהתנהלותו כמתחרה וכאלוף, שלא פחד להתנגש ראש בראש עם ה-FIM, כשהוא מסכן את הקריירה שלו, שינתה את התנהלות ה-FIM לטובת הרוכבים בבטיחות ובפרסים, פרדי ספנסר שבעידן דומה להיום מחזיק ב-2 תארי אליפות בנפחים שונים באותה עונה, מייקל דוהאן שגישתו למרוצים וסגנון רכיבתו שינו את גישת היצרנים לרוכבים המובילים שלהם. דוהאן גם היה המנטור של רוכב צעיר בדרכו לטופ ושמו ולנטינו רוסי.
וכשאנחנו נדרשים לבחור, ורק עם אקדח לרקה, התואר הולך לוולנטינו רוסי אבל בנקודות ולא בנוק אאוט. לטעמנו, אין שום אפשרות לתת נוק אאוט לג'ף דיוק, ג'ון סורטיס, מייק היילווד, ג'יאקומו אגוסטיני, קני רוברטס האבא, פרדי ספנסר, מייקל דוהאן. ואולי גם לגדול שבדרך, מארק מרקז. אבל רגע…
הסתכלו על התמונה הזו…
רוסי מחייך, לורנזו מאחור, וביניהם ניתן לראות את הקסדה של מרקז. שלושת הצירים שסביבם נעה עונת 2015 ב- MotoGP בתמונה שצולמה ב-2014. אז האם עונת 2015 מחייבת עדכון הכתבה המקורית שנכתבה במהלך 2014? בגדול, לא. בקטן יש ניואנס אחד. קטן אבל משמעותי. לורנזו מצליח להפוך את טבלת האליפות במרוץ האחרון ולזכות באליפות שלישית ב-MotoGP, תואר שרק השנים ימרקו מהרבב שדבק בה. גם התואר השלישי של לורנזו לא מעמיד אותו על הבמה עם הגדולים מכולם. מרקז מתרסק ב-6 מרוצים ומתרסק ספורטיבית בשני המרוצים האחרונים של העונה, כשלטענת רבים מרקז מוסר את תואר האליפות ללורנזו. התנהלותו של מרקז בחלקה האחרון של 2015 עוד תטיל צל כבד על הקריירה שלו ועל הישגיו. רוסי מסיים שני באליפות, כמו ב-2014, רק שב-2015 רוסי מוביל את טבלת האליפות מקטאר ועד שבריר לפני שלורנזו חוצה את קו הסיום בוולנסיה. רוסי שוגה קשות בספאנג, כשהוא רוכב בצורה המסכנת את מרקז באופן בוטה. אירוע שבסופו מרקז מתרסק. אבל גם האירוע בספנג וגם אובדן האליפות במרוץ האחרון בוולנסיה לא מזיזים כהוא זה לניואנס הקטן.
אם בכתבה המקורית בחרנו ברוסי כגדול מכולם רק עם אקדח לרקה, באה לה עונת 2015 שבה רוסי, בגיל 36, נותן עונה מופלאה ונאבק ממש עד הרגע האחרון על תואר האליפות. בגיל 36. אנחנו גם מוכנים להמר שסילברסטון 2015 לא היה הניצחון האחרון של רוסי, וגם בגיל 37 נראה את רוסי בראש הפודיום.
אז אנחנו מוותרים על האקדח ועל הרקה, ובוחרים בוולנטינו רוסי כגדול מכולם!
אחת הטענות העיקריות החוזרות על עצמן בתגובות שמלוות את סקירות מרוצי ה-GP ובכלל אצל אוהדי מרוצים היא הגדרתו של רוכב כזה או אחר כגדול הרוכבים בכל הזמנים. האם באמת ניתן להגדיר את אחד מרוכבי ה-GP כגדול מכולם? האם ניתן להתעלם מהעבודה הפשוטה שמרוצי GP מתנהלים מאז 1949, כשבסבב בארגון בשנה שעברה חגגו 800 מרוצים בקטגוריה הבכירה? האם ניתן להתעלם מהאופן השונה בו התנהלו המרוצים בעידנים השונים? מספיק לקרוא את סיפור מרוץ האליפות הראשונה של פיל ריד וימאהה כדי להבין את עומקו של הפער בין התקופות. מרוץ אליו פיל ריד מגיע לבד, כשהוא מוביל את האופנועים, ואליו מצטרף מכונאי בודד שמגיע בטיסה מיפן. האם ניתן להתעלם מהעובדה שעד תחילת שנות ה-70 של המאה שעברה רוכבים רכבו ביותר מקטגוריה אחת, ולא נדיר למצוא רוכבים שמחזיקים בתואר אליפות כפול באותה עונה? האם ניתן להתעלם מהשוני בקטגוריות השונות, כולל קטגוריות שכבר מזמן אינן קיימות כמו 50, 80 ו-350 סמ"ק?
יצאנו לחקור.
תחילה חקרנו את עולם ה-GP. את ההתחלה ממש, את השתנות העתים ואת ההשפעות על המרוצים שנערכו כחלק מה-GP. לא מפתיע לגלות שפני ה-GP בעונה הראשונה ב-1949 רחוקים כאירופה מיפן. מ-1949 ועד 1960 התנהלו 6 עד 8 מרוצים בעונה, כולם באירופה (ולשם הכתבה גם האי מאן ואירלנד הם חלק מאירופה), רובם במסלולי רחוב ולא במסלולי מרוץ. הרוכבים היו בריטים ואיטלקים, מעט רוכבים משאר מדינות אירופה ונציגות לרוכבי האימפריה הבריטית מאוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. האופנועים היו על טהרת תוצרת אירופה – בריטים, איטלקים וגרמנים. היצרנים בריטים ואיטלקים, ומדי פעם לוקחים חלק אופנועים גרמנים, צ'כים ואפילו רוסים. היצרנים כבר מזמן אינם חלק מה-GP, חלקם בגלגול אחר של המותג עדיין קיימים כג'ילרה ומוטוגוצי, מחלקם נותר רק השם, כמו AJS, Velocette, מצ'לס ונורטון, וחלקם עדיין מתחרים בסופרבייק כמו MV אגוסטה וטריומף.
פרדי ספנסר
בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה ה-GP הופך להיות מעט גלובלי יותר. ב-1959 רוכב במשך עונה אחת יפני העונה לשם פומיו איטו כשהוא חמוש בב.מ.וו, אבל משמעותית יותר תהיה כניסתה של הונדה ל-GP ב-125 סמ"ק. בשנים אלה ה-GP מתחרה לראשונה גם מחוץ לאירופה מרוץ בודד בכל עונה – בארגנטינה, ארה"ב וקנדה. מספר המרוצים עולה ל-10 בעונה. ב-1966 מופיעה הסנונית הראשונה שעתידה לשנות את הקטגוריה הבכירה לעד, לסנונית היפנית כבר היו תארי אליפות בקטגוריות הקטנות, אבל רק ב-1966 העזה הונדה להצטרף לגדולים. שני אופנועי הונדה מתייצבים על הגריד. האחד בידיו של מייק היילווד והשני בידיו של ג'ים רדמן. שניהם רוכבים מוכחים עם תארי אליפות. רדמן מסיים חמישי, אבל היילווד מסיים שני בשוויון נקודות עם אגוסטיני. השיטפון היפני יחכה עוד מספר שנים, ודווקא קוואסאקי תהיה היצרנית היפנית הראשונה ששמה לה למטרה את הקטגוריה הבכירה ב-GP. בשנים שלאחר מכן יצטרפו גם ימאהה וסוזוקי. האליפות האחרונה ליצרנית אירופאית בעידן הזה הייתה של MV אגוסטה ב-1974. כניסת היצרנים היפניים דחקה החוצה את היצרנים האירופאים שנעלמים מהמפה כמו Seeley, Paton, Monark, Bultaco, Konig, Linto, Aermacchi ויצרנים נוספים.
ב-1972 התחרו בקטגוריה הבכירה 16 יצרנים. החל מ-1974 מרבית האופנועים על הגריד יהיו ימאהה או סוזוקי, שכן מרוץ החימוש והעלויות המאמירות הפכו את ה-GP לעסק יקר מדי עבור היצרנים האירופאים הקטנים. עם השנים עולה בהתמדה מספר המרוצים בעונה, כשבשנות ה-70 התחרו בכ-10 מרוצים בעונה, בתחילת שנות ה-80 מספר המרוצים עולה ל-13 בעונה, החל מאמצע שנות ה-80 המספר מתייצב על 15 מרוצים בעונה. החל משנת 2000 שוב עולה מספר המרוצים ל-16, ולאחר מכן 17 מרוצים בעונה. החל מ-2010 מתחרים ב-18 סבבים.
קארל פוגארטי – 4 אליפויות סופרבייק
הונדה יחזרו לקטגוריה הבכירה רק ב-1982 עם פרדי ספנסר. מדהים לגלות שעד 1981 עדיין התחרו במסלולי רחוב, שהאחרון בהם היה אימאטרה בפינלנד. העידן המודרני ב-GP מתחיל ב-1982, עם פסילת מסלולי הרחוב. בתחילת שנות ה-80 עדיין מתחרים רק במרוץ בודד מחוץ לאירופה, אבל המגמה הזאת רק תלך ותגבר ועם השנים כמות המרוצים מחוץ לאירופה תגדל. ב-1992 כבר יתחרו 5 מרוצים מתוך ה-15 מחוץ לאירופה. מאז כניסת הונדה לקטגוריה הבכירה ב-1982 התחרות העיקרית היא בינה לבין ימאהה, ותארי האליפות של הרוכבים והיצרנים מתחלקים ביניהם. לסוזוקי 2 אליפויות רוכבים – קווין שוואנץ וקני רוברטס הבן – בעידן המודרני, ולדוקאטי אליפות אחת לרוכב – קייסי סטונר, וליצרן. מבחינה כלכלית, דוהאן היה לרוכב הראשון לפרוץ את מחסום ה-8 ספרות בשכר. עד לסוף שנות ה-60 גם רוכבי קבוצות מפעל נאלצו לרכב למחייתם ביותר מאשר מרוצי GP, ורובם היו מתחרים במרוצי ראווה בנוסף ל-GP על מנת לכלכל את עצמם. עם השנים שכר הרוכבים מאמיר לרמה כזאת שניתן להתפרנס מרכיבת מרוצים ב-GP. הכוכבים הגדולים מרווחים מיליוני יורו בעונה מהרכיבה, ועל כך יש להוסיף חסויות ואביזרים משלימים. רוכבי מרכז השדה מרווחים יפה אך אינם מתעשרים, ורוכבים אחרים כמו קארל אברהם לדוגמה, מביאים את כל הכסף מהבית.
המשכנו לחקור.
ואולי פשוט אפשר לתת לכם את הקישור אגדות GP ולעצור כאן. לתת לכם לשפוט בעצמכם. רק ש… היכן ולנטינו רוסי,חורחה לורנזו ומארק מרקז? לשלישייה הזאת לא מגיע להיאבק על התואר הרוכב הגדול בכל הזמנים?
נתחיל במדדים, שהרי אמורות להיות איזו שהן אמות מידה לבחירת גדול הרוכבים:
תואר אליפות בקטגוריה הבכירה
תואר אליפות ביותר מקטגוריה אחת
מספר רב של תארי אליפות, או לפחות יותר משתי אליפויות
תארי אליפות ברצף
תואר אליפות עם יותר מיצרן אחד
השפעה מהותית על עולם המרוצים
רוסי, מרקז, לורנזו
הדיונים בתקופה האחרונה נסובים סביב מרקז ורוסי. אז נתחיל דווקא ממרקז, שנכון לעכשיו מגלה סימנים של להיות אולי הגדול מכולם, אבל לבטח עדיין איננו שם. האלוף הצעיר ביותר, אליפות ראשונה בעונת הרוקי שלו מאז קני רוברטס האבא, 10 ניצחונות רצופים בפתיחת העונה הנוכחית, אליפות נוספת ברצף, ואין סוף שיאים קטנים שמרקז שובר. תואר אליפות ב-125 סמ"ק ותואר אליפות ב-Moto2, שגם הוא היה מגיע בעונת הרוקי שלו לולא אותה תאונה מוזרה וחסרת אחריות של המארשלים באימונים למרוץ בספאנג 2011 שבה מרקז מתרסק במהירות גבוהה כתוצאה מפגם במסלול, כנראה שמן, שלא סומן כהלכה על ידי המארשלים. כל אלה עדיין לא מעמידים אותו על הבמה של הטוב מכולם. מרקז בדרך לשם, אבל מרקז עדיין הבטחה שצריכה להתממש. את רוסי נשאיר לסוף.
קארל פוגרטי הוא רוכב הסופרבייק המצליח בכל הזמנים. יש לו 4 אליפויות ופעמיים מקום שני באליפות. אין ספק שאם היינו רוצים לבחור באיש מהישוב, כזה שיכול להיות השכן מהבית ממול, הוא היה מועמד ראוי. כמו גם טרוי בייליס שהחל קריירה עולמית מוצלחת בגיל 28, שזה במילים אחרות תרח זקן בעולם המרוצים. לבייליס 3 תארי אליפות בסופרבייק ופעם אחת מקום שני. בייליס גם ידע לפרוש בשיא והפסיק לרכב אחרי האליפות האחרונה שלו ב-2008.
קני רוברטס האבא בלגונה סקה ב-2011, במסגרת אירוע של ימאהה
אם ביצים מפלדה היו המדד העיקרי, שהרי ג'ואי דאנלופ היה לוקח ובגדול. לאיש 26 ניצחונות ב-TT של האי מאן. דאנלופ מתחרה באי מאן במשך 24 שנים, מגיל 24 ועד מותו בגיל 48. בשנת 2000, דאנלופ, בגיל 48, מנצח באי מאן בשלוש קטגוריות מתוך חמש, כשרוב מתחריו צעירים ממנו בלא מעט שנים. דאנלופ מוצא את מותו במרוץ רחובות נידח ב-2.7.2000 בטאלין שבאסטוניה. אגדה בחייו.
לאנחל נייטו יש 13 אליפויות, והוא שני רק לג'יאקומו אוגסטיני. רק שכל תארי האליפות של נייטו הן בקטגוריות הקטנות. 6 תארי אליפות ב-50 סמ"ק ו-7 תארי אליפות ב-125 סמ"ק. נייטו, כנראה, היה הרוכב הטוב בכל הזמנים של המשקלים הקלים. קדם לו בשלושה עשורים קארלו אוביאלי, שהחל לרכב באליפות בשנתה הראשונה. לאוביאלי 9 תארי אליפות, מהם 6 ב-125 סמ"ק ו-3 ב-250 סמ"ק. אוביאלי גם מחזיק בשלושה תארים כפולים – ב-1956, 1959 ו-1960.
ג'ף דיוק היה הראשון לזכות בתארים ברצף. יש לו בסך הכל 6 תארי אליפות. 2 תארים ב-350 סמ"ק, 4 תארי אליפות ב-500 סמ"ק שמתוכן 3 ברצף החל מ-1953. תואר האליפות הראשון מגיע עם נורטון ב-1951. רק שאז באים האיטלקים עם הכסף הגדול דאז וחוטפים את הרוכבים הבריטים ששלטו בכיפה של ה-500 סמ"ק ב-16 השנים הראשונות של ה-GP. רצף תארי האליפות של ג'ף דיוק מגיע עם ג'ילרה. דיוק גם היה הראשון לזכות ב-2 תארי אליפות בעונה אחת, כשהוא זוכה ב-350 סמ"ק וב-500 סמ"ק ב-1951. רצף האליפויות של דיוק נפגע לאחר שה-FIM השעה אותו מתחרויות למשך 6 חודשים בגלל ארגון שביתה שהייתה אמורה להיטיב כלכלית עם הרוכבים. אין ספק שדיוק הוא מייסד קבוצת האלופים יוצאי דופן, גם בהישגיו וגם בדאגתו לחבריו הרוכבים.
ג'ואי דאנלופ באי מאן
מיד אחריו מגיע ג'ון סורטיס, שזוכה ב-4 תארי אליפות ב-500 סמ"ק ו-3 תארי אליפות ב-350 סמ"ק. בסך הכל 7 תארי אליפות, כולם עם MV אגוסטה. תואר האליפות הראשון ב-500 מגיע ב-1956, וסורטיס מוסיף עוד 3 עונות עם תארי אליפות כפולים ב-500 סמ"ק וב-350 סמ"ק. ב-1960 סורטיס מתחרה במקביל ב-GP על שני גלגלים וב-F1 על ארבעה גלגלים, והחל מ-1961 סורטיס מתחרה רק ב-F1. ב-1964 סורטיס זוכה בתואר האליפות ב-F1, כשהוא נוהג בפרארי. סורטיס הוא האדם היחידי בעולם שמחזיק בתואר אליפות בקטגוריה הבכירה בעולם מרוצי האופנועים ובקטגוריה הבכירה בעולם מרוצי הרכבים, ואין כל ספק שמקומו בגדולים מכולם מובטח.
מייק היילווד הוא הרוכב הבריטי האחרון לזכות באליפות ב-500 סמ"ק כחלק מתור הזהב הבריטי. להיילווד יש 4 תארי אליפות רצופים עם MV אגוסטה החל מ-1962. בסך הכל 9 תארי אליפות, שאל הארבעה ב-500 סמ"ק היילווד מוסיף 2 תארים ב-350 סמ"ק ו-3 תארים ב-250 סמ"ק. מה ששם את היילווד על הבמה של הגדולים מכולם בנוסף לתאריו הרצופים בקטגוריה הבכירה היא העובדה שהיה אולי הרוכב האינטנסיבי ביותר ב-GP מאז ומעולם. בשנותיו הראשונות היילווד רוכב בכל 4 הקטגוריות בסדרה – 125, 250, 350 ו-500 סמ"ק. תואר האליפות הראשון שלו מגיע ב-1961 ב-250 סמ"ק. זהו גם התואר הראשון להונדה בקטגוריה ובכלל. ב-1966 ו-1967 היילווד מחזיק בתארי האליפות ב-250 וב-350 סמ"ק ומסיים שני ב-500 סמ"ק. בשביל להבין את היכולות של היילווד כרוכב אין מנוס מ-Mike Hailwood. היילווד נהרג ב-1980 בתאונת דרכים יחד עם בתו, כאשר נהג משאית ביצע פניית פרסה במקום אסור.
ג'יאקומו אגוסטיני – אחד מהגדולים ביותר
ג'יאקומו אגוסטיני, או 'אגו' בקיצור. שננו את השם. ואם אתם אוהבים מרוצי אופנועים, שננו אותו שוב ושוב. אגוסטיני מחזיק ב-15 תארי אליפות – 13 עם MV אגוסטה ו-2 עם ימאהה, מתוכם 7 תארי אליפות רצופים ב-500 סמ"ק בין השנים 1966 ל-1972 ועוד תואר אליפות אחד ב-500 סמ"ק עם ימאהה ב-1975. זהו גם התואר הראשון לימאהה בפרט וליצרן יפני בכלל בקטגוריה הבכירה. מאז, התואר הבודד שאינו של יצרן יפני שייך לקייסי סטונר ודוקאטי ב-2007. בנוסף ל-8 תארים אלה אגו מחזיק גם ב-7 תארי אליפות ב-350 סמ"ק בין השנים 1968 ל-1974, מה שאומר שבמשך 5 שנים רצופות אגו קוטף במקביל את התואר ב-500 וב-350 סמ"ק. אגו מסיים שני באליפות 5 פעמים, מתוכן פעם אחת ב-500 סמ"ק ו-4 פעמים ב-350 סמ"ק. תואר אליפות גב לגב ב-350 עם MV אגוסטה ועם ימאהה. אגו גם מחזיק בשיא ניצחונות שעומד על 122 ניצחונות. לרוסי 112 ניצחונות, ולמרקז, נכון לעכשיו, 50 ניצחונות. באופן בו מתחרים היום, בספק אם רוכב אחר יצליח לשבור את שיאיו של אגו. אין ספק שאגו הוא הרוכב המצליח בכל הזמנים. האיש עדיין חי ובועט אופנועים, ובגיל 73 הוא נראה כאילו הוא בדרכו לנצח גם את אליפות המראה הצעיר לגילו. מדי פעם, אגב, אגו מתארח במרוצי GP. אגו, שהיה מודע מאד לסכנות שברכיבת מרוץ, החרים את ה-GP של האי מאן החל מ-1973. לא שאגו היה פחדן – בעברו ניצחונות רבים באי מאן, אלא שההחרמה של אגו ורוכבים נוספים גרמה ל-GP לנטוש את הסבב באי מאן ב-1977 לאור הסכנה הרבה הטמונה ברכיבת מרוץ על אופנועי GP בכביש הציבורי.
אחרוני הרוכבים הבריטים לזכות בתואר ב-500 סמ"ק היו פיל ריד ובארי שין. לבארי שין 2 תארי אליפות ב-500 סמ"ק בשנים 1976 ו-1977. שין היה לרוכב הראשון לזכות באליפות הקטגוריה הבכירה עם סוזוקי. קדם לו פיל ריד, שזכה בסך הכל ב-7 תארי אליפות. 2 תארים רצופים ב-500 סמ"ק ב-1973 ו-1974 עם MV אגוסטה, 4 תארי אליפות ב-250 סמ"ק, כולל התואר הראשון לימאהה, ותואר נוסף ב-125 סמ"ק, כשבאותה עונה ריד גם זוכה בתואר ב-250 סמ"ק. ריד שני ברב-משימתיות רק למייק היילווד.
בחלק השני, שיעלה כאן בימים הקרובים, נעבור על הרוכבים המובילים בעת החדשה של ה-GP, וכמובן נבחר את הטוב מכולם. הישארו מחוברים.
בעוד עשור, תואר האליפות יהיה רשום על שם ספרדי אחד, חורחה לורנזו שמו. בעוד עשור האליפות המוכתמת עם האותיות הקטנות תהיה צחה כשלג והאותיות הקטנות ידהו וייעלמו להן. את המקומות השני והשלישי שמאוכלסים על ידי ולנטינו רוסי ומארק מרקז בהתאמה לא יזכרו בהקשר לעונת 2015. נו טוב, מי שה-MotoGP זורם בדמו יזכור ועוד איך.
בעוד עשור האליפות תהיה נקייה ולבנה
יותר משעונת 2015 היא סיפור האליפות של לורנזו, היא – ובגדול – סיפור מערכת היחסים בין שני רוכבים דומים מאוד. דומים בסגנון הרכיבה, דומים באגרסיביות שלהם על מסלול המרוצים, דומים בחיות שהכניסו למרוצי הקטגוריה הבכירה, דומים באהדת הקהל ודומים במלחמות הפסיכולוגיות שניהלו על המסלול ומחוצה לו. האחד, רוסי בן ה-36 ולקראת סוף קריירת המרוצים, והשני, מרקז בן ה-22, הכוכב הזורח והעולה.
רוסי חזר ליאמהה ב-2013 כשמרקז בעונת הרוקי שלו במדי רפסול הונדה. מרקז רוכב עונת רוקי מבריקה שבסופה היה לאלוף הצעיר ביותר בקטגוריה הבכירה. רוסי חווה עונה חיובית אחרי השנתיים בדוקאטי, כשהוא מנצח באסן לראשונה מאז 2010. עונה ללא אירועים יוצאי דופן בין השניים. ב-2014 רוסי משיל לגמרי את השנתיים הקשות בדוקאטי ומסיים שני באליפות למרקז. זה האחרון מדהים את עולם המרוצים כשהוא מנצח את כל עשרת המרוצים הראשונים של העונה וזוכה באליפות שנייה ברציפות. גם עונה זאת ללא אירועים יוצאי דופן בין השניים.
אם על רוסי עברו חמש אליפויות רצופות בטרם חטף את הסטירה שלו, על מרקז עברו רק שתיים, כשהוא מגלה כמה קשה היא הזכייה בתואר האליפות. רוסי רוכב עונה מדהימה בעוד מרקז רוכב עונה של רכבת הרים עם ירידות חדות ועליות תלולות. עונה זאת מעמידה לראשונה את רוסי ומרקז ראש בראש. בתחילה במאבק ישיר על האליפות ובהמשך במאבקים קשים על המסלול ומחוצה לו.
הקרב המרובע בפיליפ איילנד
זה מתחיל בארגנטינה. רוסי במקום השני סוגר פער של 4 שניות בינו ובין מרקז. הוא עוקף, ומרקז, אגרסיבי בטירוף ולא מבין ש-20 נקודות הן אין סוף יותר מאפס, הופך כיוון מעט מוקדם מדי. הקדמי של מרקז נוגע באחורי של רוסי, ובום – מרקז מתרסק. אין צל של ספק שהאחריות היא על מרקז.
זה ממשיך באסן, כשמרקז מנסה עקיפה אחרונה בכניסה לשיקיין. מרקז אמנם בקו פנימי, אבל רוסי מוביל. המגע בין מרקז לרוסי מחייב את רוסי לזקוף את האופנוע, לצאת קצת לרכיבת שטח, אבל לסיים ראשון. שוב, האחריות המלאה על מרקז.
מרקז כבר מזמן לא מתמודד על תואר האליפות ולא נותר לו אלא לנסות לנצח כמה שיותר מרוצים. בדיוק כמו שהיינו מצפים מרוכב ברמתו.
פיליפ איילנד. היחסים בין רוסי למרקז עולים לנקודת רתיחה על המסלול. לאורך הקפות רבות מתקוטטים רוסי, מרקז ויאנונה על שני המקומות האחרונים בפודים. 52 עקיפות שרובן בין השלושה האלה. לורנזו בודד בחוד עד שמרקז נותן גז ועם הקפה אחרונה יוצאת דופן שולח את לורנזו למקום השני.
ההתקוטטות בספאנג
בין פיליפ איילנד לספאנג רוסי מנסה גישה אחרת. רוסי, שהיה רב אמן בתרגילי פסיכולוגיה על מקס ביאג'י, סטה ג'יברנאו, קייסי סטונר ועל חורחה לורנזו הצעיר, מאשים את מרקז במסיבת העיתונאים של הסבב בספאנג בכך ששיחק ברוכבים בפיליפ איילנד. לאחר מסיבת העיתונאים הרוחות רק הלכו והתלהטו כשרוסי מאשים את מרקז בכך שהוא מתערב לטובת לורנזו במרוץ לאליפות. רק שמרקז הוא לא סטונר. מרקז הוא הבריון השכונתי של ה-MotoGP שלא ממש מתרגש מרוסי. על המסלול בספאנג, מרקז ברכיבה בעייתית אך לא בלתי חוקית (וחוקים בלתי כתובים אינם חוקים) מצליח להוציא את רוסי מכליו. מרקז אכן משחק בו לאורך מספר הקפות, אבל מי שנשבר תחת הלחץ הוא רוסי. רוסי מנסה לתקשר עם מרקז פעמיים עד שמאבד את הראש. רוסי מתנהל בצורה מסוכנת על המסלול כשבמהלך האירוע מרקז מתרסק. רוסי אינו אשם בהתרסקות של מרקז וגם לא נענש על כך. את שלוש הנקודות רוסי חוטף, בצדק, על רכיבה מסוכנת במרוץ.
בתוספת נקודת עונשין אחת אותה חטף רוסי במיזאנו על רכיבה איטית בקו המרוץ במקצה אימון, רוסי מגיע לארבע נקודות שמשמעותן זינוק מהעמדה האחרונה על הגריד בוולנסיה. בפועל, הלכה האליפות.
הלכה האליפות
רוסי אחראי לאובדן האליפות
מלכתחילה הייתה זאת עונה יוצאת דופן. מרקז גילה חולשה כשהוא לא מסיים 6 מרוצים. אלוף מכהן שלא מסיים 6 מרוצים?! לורנזו פותח את העונה בצורה בינונית, בדרך מזג האוויר מתעמר בו כשהוא מתחלף לגשום או לתנאים משתנים ביום המרוץ, ובמיזאנו לורנזו מתרסק ומעניק לרוסי מתנה. רוסי, בשונה ממרקז ולורנזו, מגלה יציבות מרשימה לאורך העונה כשהוא מנצח 4 מרוצים, מסיים במקום השני 3 פעמים, במקום השלישי 8 פעמים, במקום הרביעי פעמיים, והתוצאה הגרועה ביותר של רוסי היא במיזאנו כשהוא מסיים חמישי.
את האליפות רוסי מאבד במיזאנו כשהוא שוגה בתזמון הכניסה להחלפת האופנוע לסליקס, ומסיים חמישי במרוץ שאותו אמור היה לסיים על הפודיום. את האליפות רוסי מאבד בארגון, כשאינו מצליח לעקוף את פדרוסה במאבק על המקום השני. את האליפות רוסי מאבד בפיליפ איילנד, כשאינו מצליח לעקוף את יאנונה במאבק על המקום הרביעי.
,מרקז – הביא רוסי לאליפות
רוסי ממשיך לטעון כנגד מרקז גם לאחר ולנסיה. עם התחושות והרגשות של רוסי קשה להתווכח. כך רוסי מרגיש. רק שהמציאות לא ממש תומכת בטענות שלו ושל רבים מאוהדיו. חלק מהטענות מרחיקות לכת אל הצד הקונספירטיבי.
אם מרקז עוזר ללורנזו, איך ייתכן שבאוסטרליה מרקז עוקף את לורנזו מספר פניות לקו הסיום ומונע מהאחרון 5 נקודות אליפות יקרות? אבל כבר אמרו שהאמת היא בעיני המתבונן.
הטענה על רכיבה מסוכנת של מרקז, שאינו מתמודד על האליפות, מחזיקה רק אצל אוהדי רוסי ובעלי זיכרון קצר. רוסי רכב באותה צורה בדיוק במוטגי 2010 כשהוא מסכן את לורנזו בדרכו לתואר הראשון שלו.
פדרוסה ויאנונה רכבו בדיוק כמו שהיינו מצפים מרוכבי מרוצים.
רוסי – אחראי לאובדן האליפות של עצמו
מרקז וסבך האינטרסים. דיברו על האינטרס של מרקז למנוע אליפות 10 לרוסי על מנת שיוקל לו לעקוף את רוסי בטבלאות האליפות. דיברו על האינטרס הספרדי של מרקז- פדרוסה- לורנזו לאליפות ספרדית. דיברו על הרצון של מרקז למנוע אליפות מרוסי. אבל בסופה של עונה, על קו הזינוק בוולנסיה, לפחות לטעמי, למרקז ולהונדה היה אינטרס אחד ראשון במעלה והוא להזים את את כל אותן הטענות ולהוריד את הקוף הזה מעל גבו. ניצחון של מרקז בוולנסיה היה משפר את מצבו של מרקז בטווח המידי והארוך. מרקז סיים שני פשוט כי לורנזו היה מהיר ממנו.
ואחרון, לורנזו. לורנזו היה יכול לשתוק כל הדרך מספאנג ועד לדגל השחמט בוולנסיה ולזכות בתואר בקלאסה. יכול היה. זה הזמן לחזור ולקרוא את הפסקה הראשונה.
מרוץ של אלופים. לורנזו, מרקז, פדרוסה ורוסי מציגים רכיבה יוצאת דופן בוולנסיה. מבין הארבעה, לורנזו רוכב באופן מושלם מעמדת הפול דרך ההולשוט בפנייה 1 ועד לחציית קו הסיום, כשהוא מנצח את המרוץ וזוכה באליפות עם יתרון של 5 נקודות על פני רוסי. רוסי, מהקצה השני של הגריד, עושה את המרב ומסיים את המרוץ במקום הרביעי כשהוא עוקף את השדה כולו פרט לשלישיית החוד.
לורנזו זוכה באליפות העולם 2015
לורנזו קובע בדירוג שיא מסלול כשהוא מקיף את ולנסיה ב-1:30.011 דק'. מרקז מפגר אחריו בקצת פחות מחצי שנייה. לורנזו מזנק היטב, נכנס ראשון לפנייה 1 ויוצא ממנה כשהוא מוביל על פני צמד ההונדות של מרקז ופדרוסה. בשונה ממרוצי הולשוט אחרים של לורנזו, הוא אינו מצליח לנער מעליו את מרקז, ובמהלך המרוץ הפער בשיאו יעמוד על 0.7 שניות. מרקז רוכב על הקצה לאורך המרוץ כולו, אבל לא מצליח להביא את עצמו קרוב מספיק על מנת לנסות לעקוף את לורנזו. פדרוסה, שהתקשה לעמוד בקצב בחציו הראשון של המרוץ, מוצא את האחיזה ואת הביטחון כשהוא מפגר אחרי לורנזו ומרקז ב-2.8 שניות. מנקודה זאת ואילך הוא מצליח לסגור על הצמד בחוד. שתי הקפות לתום המרוץ אנו מקבלים שלישייה צמודה בחוד. פדרוסה מנסה לעקוף את מרקז למקום השני, אבל האחרון לא מוותר. המאבק בין צמד רוכבי הונדה מאפשר ללורנזו לנשום מעט בחוד.
,רוסי – קיווה לנס
רוסי, בסופו של דבר, לא זינק אחרון. הצטרף אליו קראטשלאו שנענש על קשיים טכניים של ההונדה שלו. רוסי מזנק היטב כשכבר בנקודת הבלימה לפנייה 1 הוא מצליח לעקוף כשמונה רוכבים. במהלך ההקפה הראשונה רוסי מתקדם עד למקום ה-16, ומשם במהלך 13 הקפות הוא מתקדם עד למקום הרביעי. רוסי מוציא לפועל את מרבית העקיפות שלו בפנייה 2 הקרויה על שם אחד, מייקל דוהאן, כשהוא בוחר קו מעט פנימי, בולם מאוחר ושומר על הקו. יאנונה עוזר לרוסי, כשההימור על הצמיג הקדמי האסימטרי מתגלה כשגוי והוא מתרסק בהקפה השלישית. פטרוצ'י על הדוקאטי נראה כמי שנותן לרוסי לעקוף כשהוא יוצא רחב מפנייה 2. מנגד, פול אספרגרו לא מוותר בקלות על המקום החמישי ורוסי נדרש לעבודה קשה מולו. בסופו של דבר רוסי, בעקיפה אגרסיבית בפנייה 6 כשבמהלכה נוצר מגע קל בינו ובין פול אספרגרו, מצליח לעקוף לחמישי. הקפה אחת לאחר מכן רוסי עוקף את דובי למקום הרביעי ועושה את המקסימום האפשרי על מנת לזכות באליפות.
לורנזו זכה לשמירה ספרדית
כשרוסי מתמקם ברביעי, הפער בינו ובין פדרוסה במקום השלישי עומד על 11.3 שניות. פער שכזה הוא נצח במרוצי MotoGP . פער שרק נס או התרסקות יכולים לשנות. החל מנקודה זאת במרוץ רוסי תלוי בחסדים של צמד רוכבי הונדה – מרקז ופדרוסה. על מנת לזכות באליפות מהמקום הרביעי על לורנזו לסיים שלישי תוך שהוא מאבד שני מקומות למרקז ופדרוסה. לורנזו, כאמור, רוכב בוולנסיה את המרוץ של חייו. תחת לחץ כבד של מרוץ חורץ אליפות ותחת רדיפה מתמשכת של מרקז בתחילה ושל מרקז ופדרוסה לקראת תום המרוץ, לורנזו רוכב באופן מושלם, כשברוב ההקפות הוא חורך את המסלול סביב 1:31.5 דקות להקפה.
רכב מצוין
קשה לנבא מה היה קורה לולא העונש שספג רוסי בעקבות רכיבתו בספנג, אבל גם אין זה משנה. לורנזו זוכה באליפות כשהוא מנצח בוולנסיה תוך תצוגה רכיבה שרק יחידי סגולה מסוגלים לה.
פדרוסה מנצח בספאנג בתצוגת רכיבה נפלאה. פול פוזישן בזינוק, הולשוט לפנייה 1, ומשם כל הדרך עד לדגל השחמט. לורנזו אמנם הצליח לצמצם את הפער ל-3/4 שנייה, אבל פדרוסה מנהל את המרוץ מהחוד, ובחציו השני של המרוץ מגדיל את הפער למעל שלוש שניות בקו הסיום.
פדרוסה – ניצחון מההולשוט אל דגל הסיום
לורנזו מזנק בינוני מהמקום הרביעי על הגריד, וביציאה מפנייה 1 מאבד שני מקומות ליאנונה ודובי רוכבי קבוצת דוקאטי, אבל בפנייה 4 לורנזו מבצע מהלך עקיפה מבריק שמותיר גם את יאנונה וגם את דובי מאחור. לורנזו, האיש עם המשימה, עוקף את רוסי על הבלמים לפני 1 כשרוסי מנסה, ללא הצלחה, לסגור לקו הפנימי. רוסי ולורנזו כמעט נוגעים האחד בשני, אבל לורנזו טס לפנים ומשאיר את רוסי מאחור. לורנזו, שרוכב בקצב מסחרר, נצמד למרקז. זה האחרון יוצא רחב בפנייה 4 ומשאיר את הדלת פתוחה ללורנזו למקום השני, שאותו הוא מחזיק גם בחציית קו הסיום.
לורנזו – מקטין את הפער מרוסי ל-7 נקודות בלבד
שלוש הקפות לתוך המרוץ מתחיל מאבק חריף בין מרקז במקום השלישי לרוסי במקום הרביעי. המאבק החל כבר במסיבת העיתונאים ביום חמישי בטרם המרוץ, כשרוסי האשים את מרקז בכך שהוא מתערב באופן בוטה במאבק האליפות בין רוסי ללורנזו. למשך חמש הקפות מרקז ורוסי נאבקים בעוז על המקום השלישי תוך שהם עוקפים האחד את השני מספר רב של פעמים. המאבק בין רוסי למרקז על המסלול אגרסיבי באופן יוצא דופן. רוסי מסמן למרקז בידיו מספר פעמים, אולי בניסיון לגרום למרקז להפסיק את החתול והעכבר ולגרום לשניהם לרדוף אחרי לורנזו ופדרוסה. המאבק בין שני הניצים מגיע לרתיחה בפנייה 12 של ההקפה השביעית: רוסי על הבלמים נכנס לקו הפנימי בפנייה 12, מרקז לא מוותר ובהיפוך הכיוון לפנייה 13 עוקף את רוסי מבחוץ, עקיפה שנדונה לכישלון כי בכניסה לפנייה 14 לרוסי קו פנימי משל מרקז. רק שרוסי, במקום לחזור לגז ביציאה לישורת האחורית, מאט, מרחיב את קו המרוץ, נצמד למרקז ומפנה אליו את מבטו לא פעם אלא פעמיים. בנקודה זו נוצר מגע בין רוסי למרקז, כשבסופו מרקז מתרסק ופורש מהמרוץ. רוסי חוצה את קו הסיום במקום השלישי.
רוסי ומרקז – מלחמה!
רוסי שוב מסיים על הפודיום, כשזו הפעם ה-15 מתוך 17 מרוצים ב-2015. רוסי מאבד רק ארבע נקודות אליפות ללורנזו, והפער בזינוק בוולנסיה יעמוד על 7 נקודות לטובתו. אבל רוסי במו ידיו פגע אנושות בסיכוי שלו לזכות באליפות ה-MotoGP ב-2015: נכון לכתיבת שורות אלה רוסי נמצא אשם על ידי מנהלת המרוץ בתקרית עם מרקז ונענש בשלוש נקודות עונשין. במילים אחרות, אם בערעור למוסדות ה-FIM לא יחול שינוי בעונשו, רוסי יזנק למרוץ בוולנסיה מהמקום האחרון בגריד. על מנת לזכות באליפות, ללא תלות בלורנזו, על רוסי לסיים במקום השני.
אם קוראים לך מארק מרקז, אתה חוגג את 25 הנקודות של המנצח. למרקז היה מרוץ של עליות ומורדות, כולל ביקורים קצרים במקום הרביעי. אבל למרקז הייתה הקפה אחרונה מושלמת. את ההקפה האחרונה מרקז מתחיל שלישי כשהוא מפגר אחרי לורנזו ב-0.778 שניות. מרקז קובע את ההקפה המהירה של המרוץ בהקפה האחרונה, כשהוא טס סביב פיליפ איילנד ב-1:29.280, שזה 1.027 שניות מהר מלורנזו. הוא עוקף את לורנזו על הבלמים בירידה מ-Luckey Heights לפנייה 10, שומר על הקו הפנימי ומשאיר את לורנזו חסר נשימה כשהוא חוצה את קו הסיום רבע שנייה לפני לורנזו.
נכון להיום, רק מארק מרקז מסוגל להקפה שכזאת.
העקיפה של מרקז על לורנזו בהקפה האחרונה
אם קוראים לך חורחה לורנזו, אתה חוגג 7 נקודות אליפות יותר מרוסי בפיליפ איילנד, אבל בו זמנית חושש שאותן 5 נקודות שאבדו כשמרקז שומר על הקו ביציאה מפנייה 10 עלולות לעלות לך בתואר האליפות. לורנזו לא מצליח לקחת את ההולשוט לפנייה 1 בזינוק, אבל בפנייה 8 על הגז בקו החיצוני לורנזו לוקח את ההובלה עד לישורת. בישורת הדוקאטי של יאנונה נותן תחושה שהימאהה של לורנזו עומד במקום. לורנזו עוקף שוב להובלה אחרי שיאנונה והדוקאטי מתנגשים בשחף. לורנזו נאלץ להמתין 5 הקפות בטרם הוא מנער את יאנונה. הוא מגדיל את הפער עד ל-1.3 שניות, אבל מרקז מוביל את רוסי ויאנונה במרדף מהיר. מרקז עוקף את לורנזו להובלה ומחזיק בה למספר הקפות. לורנזו, שבשלב מסוים נראה כמי ששרף את צמיגיו, מוצא שוב את אחיזה והקצב וחוזר להוביל על חשבונו של מרקז… עד לפנייה 10 בהקפה האחרונה.
4 רוכבים צמודים, מלא עקיפות
אם קוראים לך אנדראה יאנונה, אתה חוגג את רכיבת חייך ואת המקום השלישי והאחרון בפודיום. כל זה אחרי התנגשות בשחף אומלל שעשה חור של ממש בחלק הימני של הפיירינג, ותוך מאבק לאורך כל המרוץ עם שלושה נפילים בדמותם של מרקז, לורנזו ורוסי. המאבק מול רוסי היה יוצא דופן, תוך שהם עוקפים האחד את השני אינספור פעמים, כולל מגע של ממש לקראת תום המרוץ.
על הגריד של 2015 יש רק שני רוכבים שהצליחו למנוע מרוסי נקודות אליפות בקרב ראש בראש. הראשון היה פדרוסה בארגון והשני הוא יאנונה.
יאנונה והשחף
אם קוראים לך ולנטינו רוסי, אתה חוגג יתרון של 11 נקודות בטבלת האליפות על חורחה לורנזו בן קבוצתך הטוען לכתר האליפות, אבל בו זמנית אתה חושש מאותן 3 נקודות אליפות שאבדו במרוץ התשה מול מרקז אבל בעיקר מול יאנונה. רוסי מדרג שביעי למרוץ כששוב הוא איטי בברור ממרקז ומלורנזו. הוא מזנק היטב ומיד עולה לשישי. 3 הקפות לוקח לרוסי למצוא את עצמו על המסלול ולהביא את הצמיגים לטמפרטורת עבודה. בהקפה הרביעית רוסי משחיל את פדרוסה וקראטשלאו למקום הרביעי ומשם נאבק עם יאנונה ומרקז על המקום השלישי והשני. רוסי מצליח להחזיק במקום השלישי למספר פניות בהקפה האחרונה, אבל את קו הסיום חוצה 128 אלפיות השנייה אחרי יאנונה במקום הרביעי והמאכזב.
רוסי – מרוצה ומאוכזב
רוסי מחזיק ביתרון 11 נקודות על פני לורנזו בטבלת האליפות. ביום ראשון הקרוב ב-09:00 בבוקר יזנקו רוסי ולורנזו למרוץ בספאנג, מלזיה. לורנזו, על מנת לא להיות תלוי ברוסי, חייב לנצח בספאנג וגם בוולנסיה. גם אז, לו רוסי מסיים שני במרוצים הנותרים, האליפות שלו ביתרון נקודה אחת. מה שאולי מעיד על רצונו העז של רוסי לזכות באליפות זו האכזבה הברורה שנראתה כשהוא נכנס לפיט שלו בתום המרוץ בפיליפ איילנד. מנגד, טפיחות השכם של לורנזו לפדרוסה ויאנונה בפארק פארמה על שהצליחו למנוע מרוסי את המקום השלישי בארגון ובפיליפ איילנד אולי מעידות על חולשה מנטלית כזאת או אחרת.
מוטגי 2015 התאפיין בשליטה מוחלטת של לורנזו עד להקפה 18 מתוך 24 במרוץ עצמו. שישי ושבת היו יבשים לגמרי, ולורנזו רכב ברמה אחת מעל כולם, כולל רוסי, מרקז ופדרוסה. גם בחימום הרטוב לורנזו מסיים שני רק לפדרוסה ומעט מהיר מרוסי. מי אמר שלורנזו לא יודע לרכב בגשם. רוסי התקשה לאורך מרבית האימונים, ורק במקצה האימון האחרון ובדירוג הוא מצליח להתקרב ללורנזו. רוסי מוצא קצב מהיר כל כך, שרק בהקפה האחרונה לורנזו מצליח להקדים אותו ב-81 אלפיות השנייה, אבל ברור כשמש שעל מסלול יבש לורנזו מהיר מרוסי משמעותית. אם לורנזו רוכב לאחר תאונת אימונים ומכות יבשות בכתף ימין, מרקז רוכב עם שבר בכף יד שמאל שמקשה עליו את תפעול הקלאץ', ועדיין מדרג שלישי ואחרון בשורה הראשונה. פדרוסה איטי מהשלושה למעלה לכל אורך האימונים פרט לחימום.
בוקר יום ראשון טורף את הקלפים. גשם ועננים עושים שמות בלו"ז החימום, במרוצים ובהכנות למרוץ עצמו. הסבב היה לא רחוק מביטול לאור מזג האוויר שלא איפשר פינוי רפואי מוסק, והחימום יוצא באיחור ניכר. אורך המרוץ בקטגוריות הקטנות מקוצר על מנת לשמור את לוח הזמנים על כנו, וב-08:00 בדיוק מזנקים החייזרים – לורנזו, רוסי, מרקז, פדרוסה – וחבריהם המהירים פחות למרוץ (את המונח חייזרים טבע בן ספיס עם הגיעו ל-MotoGP כשהוא מתייחס לרוסי, לורנזו, סטונר ופדרוסה). לורנזו, שלאורך העונה כולה התקשה ברטוב, מזנק היטב. באופן מפתיע עושה זאת גם רוסי, שנכנס בקו הפנימי ויוצא ראשון כשלורנזו ופדרוסה אחריו. בפנייה השלישית לורנזו לוקח מרוסי את מושכות ההובלה וטס קדימה. בשיאו יעמוד הפער בין רוסי ללורנזו על 3.5 שניות.
הקפאת מצב. רוסי מוביל על לורנזו ב-9 נקודות בטבלת האליפות.
פדרוסה – הכי פחות טעויות עם אופנוע שטוחן הכי פחות צמיגים
דובי, שדחק ברוסי, מתייאש מעט ונסוג לאחור. מאחוריו פדרוסה מחמם אט אט את הצמיג הקדמי, ועם הטמפרטורה עולה קצב הרכיבה שלו. פדרוסה סוגר פער של 5 שניות ועוקף את דובי. בינתיים רוסי מצליח להשוות את הקצב של לורנזו בחוד והפער נותר קבוע סביב השלוש שניות. צמיגי הגשם על הימאהה נשחקים בקצב מהיר ופדרוסה מנצל זאת כשהוא מהיר בשנייה להקפה על מנת לעקוף את רוסי למקום השני.
הקפאת מצב. רוסי מוביל על לורנזו ב-5 נקודות בטבלת האליפות.
רוסי – ההימור הצליח
מבט תקריב לצמיגי הקדמי של לורנזו מגלה צמיג גמור שחתיכות ענקיות של גומי עפות ממנו, ועל פדרוסה עוברות שתי הקפות בדיוק עד שהוא עוקף את לורנזו על הגז בישורת האחורית.
הקפאת מצב. רוסי מוביל על לורנזו ב-10 נקודות בטבלת האליפות.
רוסי, שהצליח לשמור על יותר גומי בצמיג הקדמי שלו, מצליח לסגור את הפער על לורנזו, והוא רוכב על זנבו למשך מספר פניות. בכניסה לפנייה מס' 3 לורנזו לא מצליח לבלום ולגרום לימאהה לפנות. הוא יוצא רחב מאוד ומשאיר את המקום השני לרוסי. זה האחרון לא מתמהמה ופותח פער של כ-4 שניות מלורנזו.
הקפאת מצב עד לזינוק בפיליפ איילנד. רוסי מוביל על לורנזו ב-18 נקודות בטבלת האליפות.
לורנזו – כאן עדיין עם צמיג קדמי שלם
אופנוע MotoGP, חבילה כל כך מושחזת שכל שינוי, אפילו הקטן ביותר, וגם סגנון רכיבה, משפיעים על התנהגות הצמיגים והאופנוע עד כדי זכייה באליפות. עם התקדמות המרוץ ניתן היה לראות בבירור שההונדה של פדרוסה שוחק לאט יותר את הצמיג הקדמי. החבילה העדיפה של פדרוסה במוטגי מקנה לו את הזכייה במרוץ. מנגד, לורנזו ורוסי סובלים משחיקה מוגברת של הצמיג הקדמי, אולם הרכיבה של לורנזו שוחקת את הצמיג הקדמי משמעותית יותר מהרכיבה של רוסי. אותו אופנוע, שני רוכבים ושינוי קטן שמבצע לורנזו. לורנזו בחר לרכב על כנפונים קדמיים בסט-אפ לגשם בעוד רוסי בחר לרכב עם פיירינג נקי. הכנפונים יוצרים כח מטה שאמור לאפשר שימוש בקפיצים רכים יותר וכך לקבל התנהגות טובה יותר במסלול רטוב. החשש שעלה בימאהה משימוש בכנפונים לאורך מרוץ מלא הוא שחיקה מוגברת בצמיג הקדמי כתוצאה מאותו כח מטה.
בשורה התחתונה, בתנאים משתנים ובמסלול שאינו יבש, החבילה של רוסי והצוות טובה במעט מהחבילה של לורנזו וצוותו. מעט שאולי עוד יביא אליפות MotoGP שמינית לוולנטינו רוסי.
