Fullgaz

מחבר: כתב אורח

  • הגזייה: שניים סוכר

    הגזייה: שניים סוכר

    כתב: אלי פנגס

    פורסם לראשונה במגזין פול גז ב-2007

    את אלי פנגס אין צורך להציג, ואם יש צורך – תתביישו לכם בפינה! לפנגס הייתה פינה קבועה בפול גז בשם הגזייה, פינה שבה הוא עסק בנושאים אופנועניים שונים ומשונים – בדרכו הקלילה והמיוחדת. בחודשים הקרובים נפרסם כאן מחדש את כל טורי הגזייה של פנגס, כשמדי פעם הטורים יעודכנו לרוח התקופה ולפעמים יעלו כמו שהם – אם נמצא שהם מתאימים לרוח. אנחנו מתחילים היום עם הטור הראשון – שבו הוא מציג את עצמו ואת הקונספט. קריאה מהנה.

    *     *     *     *     *

    מי זה, ומה הוא רוצה?

    או. שלום. אני אלי. אלי פנגס. אני חדש כאן. יש מצב שעכשיו, או מתישהו, בטח שאלתם את עצמכם מה זה השם הזה – פנגס, ואיך לעזאזל מבטאים את זה? ובכן, בתוך נקודת מוצא זה לא ממש משנה איך מבטאים אותו, כי אין שם כזה. מישהו המציא אותו. מישהו לא חכם במיוחד, אם כבר נכנסנו לזה. המקור הוא בכלל פֵגַה – שזה 'אור' ביוונית. אבל כשהגיעו אבותיי לארץ, פקיד ההגירה קיבל אותם יחד עם עוד כמה מאות עולים מיוון, וזה הלך בערך ככה:

    הפקיד: שם בבקשה
    אבותיי: פגה
    הפקיד: איך?
    אבותיי: פגה!
    הפקיד: פֵנגה?
    אבותיי: פ-ג-ה !
    הפקיד: אתם יוונים, לא?
    אבותיי: כן
    הפקיד: אין לכם ס' בשם? כאילו, פנדסטיקיס או משהו?
    אבותיי: לא, פגה.
    הפקיד: כן, פנגה, הבנתי כבר.

    ואז הוא הוציא להם תעודות זהות והוסיף לפנגה שלו עוד ס', כי אין יוונים בלי. וככה יצא פֵנגַס. אין דבר כזה. הדפקט התחיל אילן יוחסין חדש. מאז השם הזה רודף את המשפחה במיליון וחצי וריאציות: פגס, פגאס, פינחס, פינגלַס, פַנגֵס, פנגוס, פינגר. בתעודת הזהות שלי, למשל, אני מופיע כ'פינגס'.

    יום אחד, בימים בהם איש יקר בשם דני אנגלברג היה קולגה שלי להדרכות באופנוען מאומן, הוא אמר ששם המשפחה הזה נשמע כמו שילוב המילים כיף וגז באנגלית. יענו FUN-GAS. בערך שנה אחרי אותו יום הדרכה ומשחק המילים הקצת דבילי הזה, דני הפסיק להדריך ועבר הלאה. אני נשארתי עם הפאנגס והדרכת הרכיבה עד היום. אז יללה פ'סדר, שיהיה פאנגס. גם ככה אף פעם לא אהבתי את השם אלי.

    FUN GAS
    FUN GAS

    פאנ-מי?

    איפה היינו? אה, בזה שאני חדש כאן. טוב נו, לא חדש לגמרי. מודל 76', אבל משומש במצב טוב. הייתי כותב כאן גם 'מרופא, לא ראה שטח' – רק שאבא שלי בכלל קבלן לעבודות חקלאיות ודווקא כן יצא לי לרכב קצת בשטח, ואפילו להתמזג איתו בעננה של אבק, כמה פעמים. זה בסדר, אני בנוי לזה כי אני מתוכנן באופן קצת מיושן – סוג של אול-ראונדר. מסתדר טוב למדי בכל סוג של רכיבה מבלי להצטיין באף תחום. למעט, אולי, בסופרמוטו, אבל כבר הפסקתי עם הספורט הזה. כנראה בגלל שאני כבד יחסית להספק, לא נושם טוב בסל"ד גבוה, אוכל שמן ומעשן. גם השלדה לא במצב חדש. יש סדקים פה ושם, אמנם לא בנקודות קריטיות, אבל יש גם שבר אחד רציני עם הלחמות ופלאחים ממתכת. כנראה שזה אומר שמבחינת ביצועים ספורטיבים טהורים תחת עומס, אני מתחיל ב-30% מתחת למחירון, לפני בדיקה. אבל זה מספיק לי ואני גם לא מתכוון למכור בקרוב, אז עזבו אותי באמא ש'לכם. חכו, חכו, בתור רכב אספנות אני הולך להיות שוס.

    אז איפה היינו? אה נו, בזה שאני חדש כאן ורוצה לספר לכם שאני אחזור מדי פעם. לפעמים כי יהיה לי מה להגיד ולפעמים לא. אבל כך או כך, אני אנסה להגיד את זה באופן משכנע. חוצמיזה, עכשיו כשהטור הזה מופיע באינטרנט (עד לא מזמן הוא פורסם בירחון מוטו) הגיע הזמן להשתעשע קצת עם המדיה. לעשות קצת מעבר למילה הכתובה, המוכתבת. לשחק עם עוד צורות של העברת תוכן. עוד אין לי מושג לאן אני הולך עם ההצהרה הנֵאו-פלצנית הזו, אבל בטוח שאמצע משהו עד הטור הבא. עד אז, בואו נדבר רגע על השם של הטור הזה.

    קונספט 'הגזייה' נהגה לא מזמן בהקשר מאוד מסוים. כמו כל דבר שיש לו שם ולוגו, יש מאחוריו רעיון שלם, ואחד די הזוי יש לציין. כעקרון הגזייה היא מעין ניסוי שלא בטוח שיצליח. הביטוי שלו בפועל יהיה סוג של פרויקט אופנועני. לא משהו מופרע, או וירטואוזי, או בלתי אפשרי – ככה שאין באמת למה לצפות. למעשה, זה רק ניסיון ביזארי להשתלב באיזשהו ספורט, אבל עדיין, זה ניסיון לא ממש חכם שלא התבצע מעולם – לפחות לא בישראל – וכנראה מסיבה טובה. אולי מתישהו נדבר על הקונספט הזה, אבל עד אז ימים יגידו. ככה זה; אל יתהלל חוגר כמפתח ולהצלחה יש אבות רבים, אבל הכישלון הוא יתום, או אילם, או משהו כזה. אז עד שנדע אם הגזייה נחלה הצלחה או כישלון צורב, וזה יקרה בערך בחודש יוני, נסתפק בעובדה שזה השם של הטור, וגם במובן מאליו – והוא שיש כאן עוד משחק מילים דבילי: כאילו, פאנגז – גז – גזייה – קפה על הגזייה – חכה רגע אח'שלו לאן אתה ממהר, נותנים פה ים של גז, אבל עכשיו שותים קפה. משהו כזה. באוגוסט גם נדע עוד משהו: נדע האם מישהו מכם מספיק חסר חיים בכדי לזכור להזכיר לי על מה לכל הרוחות דיברתי בפסקה האחרונה. תשובה תהיה לי, אני מבטיח, אבל לא בטוח.

    שניים סוכר

    בינתיים הדף הזה ברשת יהיה המקום בו נשלפת הגזייה. אחרי הרבה גז, מכל הסוגים, כשעוצרים רגע ויושבים על קפה. בין אם במק'דונלדס של צומת שוקת אחרי סיבוב בערד, בבית אחרי ששטפת את הבוץ של השרון, בתל-אביב אחרי קטנה באיילון, או על תל שמרון אחרי גז בשבילים של העמק.

    אני מאמין שאתם מסכימים איתי שלקפה שאחרי הגז (בין אם מטפורי או אמיתי) יש טעם אחר. איכות אחרת. משהו ברכיבה אינטנסיבית שקדמה לו עושה לנו את זה. הכל טעים יותר כשאתה מרגיש שאתה חי, ואין הרגשת חיות יותר חזקה מזו שמגיעה בעקבות סיבוב איכותי על אופנוע טוב. באופן טבעי, סביב הקפה הזה מדברים פחות על תלאות היומיום ויותר על הרכיבה עצמה, על החוויה המזוקקת של להיות אופנוען.

    בכלל, תלאות היומיום הן משהו שאני משתדל לא לעסוק בו. לא בפומבי, בכל אופן. יש לכם מספיק משלכם, וגם אם לא – תוכלו למצוא מספיק בדף הראשי. אם אירועי היומיום האקטואליים יחלחלו לכאן איכשהו, אז זה כנראה בגלל שתי סיבות: או שממש טוב, או שממש רע. ואם לא מדובר באחת משתי האופציות הללו וזה הצליח איכשהו להסתנן לכאן, אז כנראה שמה שקרה היה ממש פסיכי. כך שכעקרון, וברשותכם, נתעלם לרוב ממציאות היומיום. כי כאן – ממש כמו ברגעים בהם אתם רוכבים בשיא היכולת שלכם – אמור להיות לכם קל וסבבה. ואולי נדבר פעם על הפרדוקס הזה.

    זהו. עד כאן בקצרה הזויה להפעם. סוג של פתיח למה שאמור להיות הדף האופנועני השפוי למחצה שלכם ברשת. וכן, הוא תמיד יעסוק באופנועים. ממש כמו הפעם הנוכחית. הנה תראו: איזה מגניב זה אופנועים, אה?

  • מדריך: רכישת קסדה ברשת

    מדריך: רכישת קסדה ברשת

    כתב: Red Ross

    רכישת ציוד רכיבה באינטרנט זה כבר עניין כמעט שגרתי אצל רוכבים רבים. יחד עם זאת, כשמדובר בקסדות ישנם הליכים ביורוקרטיים שצריך לעבור על מנת לשחרר את הקסדה. במדריך זה נתאר את שלבי ההזמנה ושחרור הקסדה, שלב אחר שלב. חשוב לציין שהזמנת קסדה מחו"ל – כמו כל מוצר אחר – טומנת בחובה לא רק יתרונות (מחיר) אלא גם חסרונות – אין אפשרות למדוד ולהרגיש את הקסדה, בעיות אחריות כאן בארץ, יש סיכון שהמשלוח לא יגיע, וכו'. אנחנו, אגב, קצת יותר שמרנים ומעדיפים לרכוש את הציוד שלנו בחנויות בארץ. בכל אופן, המדריך המלא לפניכם:

    1. בחירה והתאמת הקסדה לראש

    מלבד מידת הקסדה, המהווה מדד לגודל הראש, חשוב גם לבדוק שמבנה הקסדה מתאים לצורת הראש. כל חברה מייצרת קסדות המתאימות לצורת ראש שונה (מעוגל, ארוך, פחוס וכו'). יש לשים לב, שכן מבנה הקסדה לא תמיד יהיה זהה גם בין דגמים שונים של אותה חברה. מכיוון שכיום אין חוק או תקן שמחייב את היצרנים לסמן באופן ברור על כל קסדה לאיזו צורת ראש היא מתאימה, עדיף לוודא זאת, ואם יש לכם אפשרות למדוד את הקסדה טרם הזמנתה מחו"ל – עשו זאת.

    האזור היחיד שעליו מותר לקסדה חדשה להפעיל לחץ הוא באזור הלחיים. רק באזור הזה יש מילוי ספוג, ולכן זהו המקום היחיד שיכול להתאים את עצמו לצורת הפנים לאחר תקופת שימוש מסוימת. ריפוד הספוג הדק שנמצא בקסדה בשאר אזורי הראש אינו מספיק עבה בכדי להשתנות ולאמץ את צורת ראשכם. למשל אם תרגישו לחץ באזור הרקות, סביר להניח שהוא ילווה אתכם לאורך כל תקופת השימוש בקסדה.

    002-arai

    2. תקנים

    נתייחס לשלושה תקנים עיקריים

    DOT – תקן אמריקאי. כל הקסדות הנמכרות בארה"ב חייבות לעמוד בתקן זה. קסדות אלה לא יורשו על ידי המכס להיכנס לארץ, ולכן אין להזמין בדואר קסדות עם תקן DOT!

    DOT FMVSS 218 – תקן אמריקאי חדש. ניתן להזמין, וקסדות אלה יוכלו להיכנס לארץ.

    ECE 22 – תקן אירופאי. קסדות אשר נושאות תקן זה נמכרות בישראל, אוסטרליה*, וכמובן במדינות אירופה. קסדות אלה יוכלו להיכנס לארץ ללא כל בעיה.

    ישנן קסדות הנושאות את שני התקנים יחדיו, ולכן גם קסדות אלו יוכלו להיכנס לישראל.

    חברות הקסדות מייצרות לעתים את אותו דגם של קסדה בשמות שונים, וזאת בכדי לבדל בין השווקים והתקנים. שם אחד לשוק האמריקאי עם תקן DOT ושם אחר לשוק האירופאי עם תקן ECE, כאשר בפועל ההבדל ביניהן יתבטא בתוספת משקל של כ-20% לדגם בעל תקן DOT.

    קסדות חצי לא יורשו להיכנס לארץ ולכן אין להזמין קסדות אלה.

    * לאחרונה נחקק חוק באוסטרליה המכיר (החל משנת 2015) גם בתקן ECE. מי שיבחר להזמין מאוסטרליה, חשוב לוודא עם המוכר לפני הרכישה שעל הקסדה קיים סימון של התקן הנ"ל.

    003-hjc

    3. תהליך ההזמנה

    א. חלק מאתרי האינטרנט בחו"ל מעניקים הנחה קבועה של 5% עד 10% בכל ימות השנה.  בחגים בינלאומיים, רוב אתרי האינטרנט מעניקים הנחות של 20% עד 30%. במקרים מסוימים, כמו למשל סוף שנה, הכרזת דגם חדש או מידות מיוחדות, חלק מהאתרים יעניקו הנחות של 35% עד 45% מהמחיר המומלץ. את מימוש ההנחות ניתן  לקבל על ידי הזנת מספר קופון או קישור במייל שהחנות שולחת ללקוח. על מנת למצוא את הקופונים יש לבצע חיפוש בגוגל עם שם החנות בצירוף מילים רלוונטיות כמו: Promotional, Coupon, Newsletter, Code, Discount

    למזמינים ב-ebay – חשוב לשים לב באיזו מדינה נמצא המוכר ומהיכן הקסדה תישלח. אם לא ברור, יש לפנות למוכר ולשאול מהו התקן המסומן על הקסדה.

    ב. לקבלת כיסוי אבטחה והגנה מהונאות ולשמירת הפרטיות שלכם מרגע התשלום ועד קבלת הקסדה, מומלץ מאוד לשלם אך ורק דרך PayPal. בכל בעיה שתתעורר, דעו שקיים גם כיסוי ביטוחי להחזר התשלום על ידי חברת PayPal.

    ג. קסדות (כמו גם צמיגים) מוגדרות כמוצר בטיחות וחל עליהן פטור מתשלום מכס, פטור מתשלום מס קנייה, וגם פטור מתוספת תמ"א. כך שלמעשה על קסדות משלמים רק מע"מ, ולכן בעת הרכישה אין צורך להתחשב בסכומים של מדרגות מס הייבוא (75$ ו-325$).

    ד. משלוח – בכדי להימנע מתשלום עמלות טיפול ושחרור מיותרות (עמילות מכס), אין להזמין דרך חברות שילוח או אקספרס כמו UPS, FEDEX, EMS, DHL. את הקסדה יש להזמין בדואר רשום עם מספר מעקב. אמנם השירות הזה פחות מהיר ממשלוח אקספרס, אך הוא זול יותר, בטוח, אמין ובעל כיסוי ביטוחי על ידי חברת הדואר. ישנו סיכוי נמוך בדומה למשלוח אקספרס שהחבילה תאבד בדרך, אך במידה וזה יקרה, תקבלו החזר מכיוון שגם במשלוח מסוג זה החבילה כאמור מבוטחת.

    שימו לב: DHL הוא שמה של חברת הדואר הלאומית הגרמנית (בדומה לדואר ישראל), אבל החברה מאפשרת גם שילוח אקספרס ועמילות, לכן יש לוודא עם המוכר שהקסדה לא תישלח בדואר DHL אקספרס אלא ב-DHL רשום עם מספר מעקב.

    004-shoei-vfx-w

    4. אישור שחרור מהמכס

    בדומה לחבילות אחרות שאתם מזמינים מחו"ל, גם קסדות לא תמיד נעצרות במכס. היה ובכל זאת הקסדה שהזמנתם נעצרה – לא נורא. התהליך הוא קצר ומצריך בסך הכל השקעה  של מספר דקות בודדות לשליחת הודעות מייל.

    בדיקות ואישורים לשחרור קסדות מהמכס מונפקים כיום על ידי שני גורמים בלבד – הטכניון ומכון התקנים הישראלי (מת"י). מכון התקנים עובד רק עם בעלי עסקים (ייבוא מסחרי) ולא עם אנשים פרטים (ייבוא אישי), זאת אומרת שרק יבואני האביזרים יכולים להשתמש בשירותי מכון התקנים, שם מחיר הבדיקה והנפקת האישור נמוכים מאלו של הטכניון, הוא אחיד, וגם מתחלק על פני כל הקסדות באותו משלוח של בעל עסק. לצערנו, אנו כ'יבואן אישי' יכולים לקבל את השירות הזה רק מהטכניון.

    שימו לב – עצמאים המזמינים קסדה לשימוש אישי, מומלץ לעשות זאת על שמכם באופן פרטי, ובשום פנים ואופן לא להזמין על שם העסק.

    במקרה של ייבוא אישי, התהליך שמתנהל מול הטכניון הוא פשוט למדי, אדיב והשירות מהיר. על מנת לקבל את אישור השחרור יש לבצע את הסעיפים הבאים:

    א. להוריד מהקישור ולמלא את הטופס (אין צורך להדפיס. אפשר בתוכנת Adobe Reader תחת לשונית 'תפריט' לבחור View -> Fill & Sign).

    ב. לעשות צילום מסך של אתר דואר ישראל בו מופיע מספר החבילה ומצבה (הפריט מעוכב מכס, עם תאריך שליחת ההודעה). לא לחכות שהפתקית תגיע לתא הדואר שלכם.

    ג. קובץ של חשבונית הרכישה – עדיף במטבע שקלי בכדי שחישוב המע"מ יהיה בהתאם לשער הנכון בעת הרכישה.

    ד. רישיון רכב – לצלם בסלולר.

    ה. תעודת זהות / רישיון נהיגה – לצלם בסלולר.

    יש לצרף את כל הקבצים הנ"ל למייל ולשלוח לטכניון:  car@trdf.technion.ac.il

    לאחר זמן קצר תקבלו תשובה במייל עם פרטי חשבון בנק להפקדת תשלום עבור הבדיקה. ניתן לבצע העברה בנקאית באתר הבנק שלכם ולשלוח את אישור ההפקדה במייל חוזר.

    עדכון: המחיר לשחרור הקסדה מהמכס על ידי מהנדס מטעם הטכניון עודכן. הפרטים המלאים בקישור.

    005-scorpion

    5. שחרור הקסדה מהמכס

    לאחר שהטכניון ישלח לכם את האישור לשחרור הקסדה, הדפיסו אותו, הדפיסו את חשבונית הרכישה ואת ההזמנה לשחרור מהדואר, וגשו לבית המכס. שם תקבלו את הקסדה החדשה שלכם לאחר שתשלמו מע"מ וכ-18 שקלים אגרת מחשב.

    תתחדשו על הקסדה!

    עדכון: המחיר לשחרור הקסדה מהמכס על ידי מהנדס מטעם הטכניון עודכן. הפרטים המלאים בקישור.

  • סיפור על טימקס עם מוסר השכל

    סיפור על טימקס עם מוסר השכל

    כתב: ס' (אות בדויה)

    באחד האמשים, בעודי מחנה את הטימקס אשר נרכש זמן קצר לפני כן בחצר הבית, יוצאת לקראתי אשתי. לרגע חשבתי שרעם האקרפוביץ' מילא אותה געגועים וערגה, אך היא נרגשת ונסערת כולה.

    רק כדי להשלים את הרקע – הכותב הוא פקיד במשרה אפורה ומשעממת, עם 2 ילדים, משכנתה וללא כלב, החי חיים שגרתיים על סף השעמום.

    לא עברו 3 שניות והתבררה הסיבה להתרגשות: "יש בעיה עם הצ'קים שלנו". ומבלי לנשום המשיכה: "אתה חייב להתקשר למורה לנהיגה של הבנות". לא הצלחתי לחבר את שני חלקי המשפט. עד היום פקיד הבנק שלי דווקא היה שמח לנפח את מסגרת האשראי בה אני חי בכל הזדמנות. לא הצלחתי להבין מילה תבונתית אחת בתוך מטח הסערה שהתנפלה עליי, חוץ מהעובדה שאני חייב לדבר עם מורה הנהיגה.

    "טוב שהתקשרת", פתח ל' מורה הנהיגה בסערה משלו. "הצ'ק שנתתי לי – בעל הצ'ק התקשר ומאיים לרצוח אותי כי הצ'ק גנוב". רגע, רגע, ניסיתי להשחיל מילה, נתתי צ'ק שלי. "לא", התעקש המורה לנהיגה. "העברת לי צ'קים על שם ש' (שם בדוי)". "לא ייתכן", אמרתי, "מעולם לא נתתי צ'קים של מישהו אחר". אבל המורה לנהיגה התעקש כי שני הצ'קים האחרונים שקיבל ממני לא היו שלי, ותוך כדי כך הפליג בתיאור פלסטי למדי של האיומים שקיבל מבעל הצ'ק.

    כיוון שהוא המשיך להתעקש, לא נותרה לי ברירה ופתחתי את התיק. בתוכו נח פנקס הצ'קים המוכר של בנק לאומי. פתחתי את הפנקס, והפלא ופלא, השם על הצ'קים היה אחר. שולי ארבעת הספחים האחרונים העידו על צ'קים שרשמתי, אחד מהם כבד למדי.

    תוך כדי שהגלגלים בראש מסתובבים במלוא המהירות, אמרתי לטלפון "אתה צודק, יש אצלי פנקס צ'קים שאינו שלי". "תתקשר לבעל הפנקס", התחנן המורה. "אתה חייב להוריד אותו ממני".

    בתוך הבלגן שרץ לי בראש, להתקשר לבעל הפנקס ולהסביר לו שכנראה התבלבלנו בפנקסים היה הרעיון הכי טוב שצץ לי באותו הרגע. הצד השני של הטלפון של השיחה הבהיר לי שטעיתי. "אני ארצח אותך, את האישה שלך, את הילדים שלך ואת הכלבים שלך". עוד לפני שהבנתי את גודל הטעות, הוא המשיך: "אתה לא יודע עם מי הסתבכת. כל יבנה (עיר בדויה) מכירה את שרגא כץ (שם בדוי)". בשלב זה עוד ניסיתי להיות הגיוני ולהסביר שאיפשהו החלפנו את הפנקסים הנראים זהים מבחוץ, אני אחזיר את הסכומים שנמשכו מחשבונו ובא לציון גואל. שוב הבנתי שטעיתי: "אתה לא יודע ממי גנבת, אני שרגא כץ, אתה תפצה אותי, לא גונבים משרגא כץ". בשלב הזה כבר הבנתי את הטעות ואמרתי לקול מהצד השני שטון השיחה לא מתאים לי ואם הוא לא מעוניין לדבר בהיגיון אני אנתק. הוא לא השתכנע ואני ניתקתי.

    שקט. סוף סוף אני מתחיל לקלוט את הבעיה. ראשית, פיזרתי צ'קים גנובים. שנית, עומדים לרצוח אותי ואת משפחתי. שלישית, מי זה לעזאזל שרגא כץ?!

    על השאלה השלישית גוגל ענה במהירות. מתברר שהבחור די צנוע. המשטרה ובית המשפט מייחסים לו קצת יותר מהכתרים שקשר לעצמו. רק לאחרונה השתחרר מכמה שנים אותם בילה מאחורי סורג ובריח בגין סחיטה באיומים, חטיפה וכליאה. מרגע לרגע אני מבין שהמצב רק משתפר.

    "אין ברירה אלא ללכת למשטרה", אני אומר לאשתי. אנחנו נכנסים לאוטו כשעדיין לא ברור איך אני מסביר להם את הסיטואציה. בדרך מתקשר שרגא כץ ומציע להיפגש לדבר. משום מה אני חושב שזו אופציה קלה יותר מאשר להסביר לשוטרים מדוע אני מפזר צ'קים גנובים. אנו מפנים את האוטו לכתובת הבית שלו, מחנים רחוק ועולים במדרגות בחשש רב.

    לאט לאט אני מצליח לנסות לשכנע אותו שמדובר בטעות תמימה. אני מעלה בזיכרוני את כל המקומות בהם יכולתי להחליף בטעות פנקס צ'קים. סניף דואר, סניף בנק ובמוסך של מייק (שם בדוי) שם רשמתי את הצ'ק הכבד, צ'ק שנתרם באדיבותו של מר כץ.

    "רגע", הוא קוטע אותי, "אתה מכיר את מייק?", ומבלי לעצור הרים את הטלפון ואמר: "אם מייק ערב לך, אתה בסדר". כאן צריך להבהיר שמייק הוא חבר ילדות טוב מאוד. לאחר 2-3 משפטים שרגא כץ התחיל להתרכך, הטונים ירדו, הנימה נשמעה רגועה יותר. "אתה בסדר", הוא הפטיר לעברי, "מייק אומר שהוא ערב לך". אחרי כמה משפטים נוספים הוא הסתובב אליי, הושיט את הטלפון ואמר "מייק רוצה לדבר איתך".

    "אתה יודע מי זה?", שאל מייק מצידו השני של הקו, "זה האדם שרכשת ממנו את הטימקס שלך", ופתאום התחילו הקוביות ליפול למקום. כמה ימים קודם לכן, בעודי מוציא את התיק מתא המטען של הטימקס שהרגע קניתי, הבחנתי בפנקס צ'קים שכנראה החליק החוצה מהתיק. הכנסתי אותו לתיק ובטבעיות התחלתי לפזר צ'קים. אלא שהיה זה פנקס שהבעלים הקודם שכח בקטנוע…

    מוסר ההשכל: טימקס שחור – בדיוק מה שחשבתם!

    בדיוק מה שחשבתם!
    איך אומרים – טימקס שחור או טימקס שחורה?
  • 2 רוכבים נהרגו בלגונה סקה

    2 רוכבים נהרגו בלגונה סקה

    כתב: נמרוד ארמן

    ידיעה מצערת: 2 רוכבים ספרדים נהרגו אתמול במהלך מרוץ של אליפות ה'מוטו-אמריקה' (הסופרבייק האמריקאי, לשעבר AMA Pro Road Racing) כתוצאה מתאונה רבת משתתפים.

    התאונה אירעה במסלול לגונה סקה כבר בפתיחת מרוץ קטגוריית הסופרבייק/סופרסטוק 1000, כשהרוכבים טרם השלימו את ההקפה הראשונה. לפי הדיווחים, ההב.מ.וו של דניאל ריבאס (27) שזינק מהשורה השלישית איבד לפתע כוח בצורה משמעותית והחל להאט. ריבאס הניף את ידו השמאלית כדי לסמן ליתר הרוכבים על כך שישנה בעיה, אולם בסופו של דבר לא הצליח להימנע מנפילה מהאופנוע ונפגע על ידי רוכב אחר, מה שגרם לתאונת שרשרת שבה היו מעורבים מספר רוכבים נוספים.

    בסך הכל חמישה רוכבים הובהלו לבתי חולים מקומיים, אולם למרבה הצער ברנאט מרטינז (35) שפונה באמבולנס, וריבאס בעצמו, שפונה באמצעות מסוק, מתו מפצעיהם מאוחר יותר בבית החולים. מצבם של שלושת הרוכבים האחרים שפונו לבתי החולים טרם ידוע.

    הנשיא הטרי שלהמוטו-אמריקה, וויין רייני, מי שלקח בתחילת שנות ה-90' שלוש אליפויות GP ברציפות בקטגוריית ה-500, הביע את בכאב את תנחומיו למשפחות הרוכבים שקיפחו את חייהם בתאונה הקשה. רייני גם לקח בעצמו חלק פעיל בגלגוליה הקודמים של הסדרה האמריקאית בשנות השמונים, ואף זכה פעמיים באליפות הסדרה (83 ו-87).

    בשנים האחרונות אנו עדים לירידה ניכרת, באופן יחסי ובהשוואה לעבר, בתאונות הקטלניות במרוצי כביש הנערכים במסגרות תחרותיות לאומיות ובינלאומיות רשמיות (להוציא מרוצי רחוב כגון אלו הנערכים באי הבריטי, בהם כמות ההרוגים היא גבוהה לאין שיעור), מה שהופך כל תאונה כזו לקשה יותר לתפישה, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בשני רוכבים שנהרגו באותה התאונה.

     

  • WSBK: צ'אז דיוויס שולט בלגונה-סקה

    WSBK: צ'אז דיוויס שולט בלגונה-סקה

    כתב: נמרוד ארמן

    לאחר פגרה קצרה של 4 שבועות הסופרבייק העולמי מגיע למסלול המפורסם שבקליפורניה החמימה יחסית, אך הרוכבים זוכים למזג אוויר טרופי שמרטיב את המסלול מדי פעם ומשנה את הטמפרטורה של האספלט, מה שמעט מקשה על הרוכבים במציאת הסט אפ המתאים.

    בתום מקצי הדירוג נמצאים בראש טבלת הזמנים צמד דוקאטים – דיוויס, לו זהו פול פוזישן ראשון בסופרבייק, וחברו לקבוצה ג'וליאנו. מצטרף אליהם לשורה הראשונה ג'ורדי טורס. צמד הקאוואסאקי של סייקס וראיי במקומות הרביעי והחמישי, וגם בקצה השורה השנייה נמצא רוכב אפריליה – לאון האסלם.

    דיוויס מוביל את צמד הקאוואסאקים של סייקס וראיי
    דיוויס מוביל את צמד הקאוואסאקים של סייקס וראיי

    מקצה ראשון

    מרגע שכבו האורות דיוויס דוהר קדימה ומצליח להישאר במקום הראשון גם בתום 25 הקפות, משאיר את סייקס וראיי להילחם על המקום השני. אלא שלגונה סקה הוא מסלול שלעקוף בו זו משימה לא פשוטה, במיוחד כשמדובר בבן קבוצתך, וסייקס מצליח לנצל זאת בכדי לגבור על חברו לקבוצה שמסיים במקום השלישי בלבד – הנמוך ביותר שלו העונה. עד שג'וליאנו מצליח לגבור על טורס במאבק על המקום הרביעי הוא מגלה שאין אף אחד מלפנים בטווח ראייה ומסיים את המירוץ בפער ניכר מן המקום השלישי. לואז משיג מקום שישי מכובד לקבוצת סוזוקי, לפני צמד ההונדות של גינטולי וואן דר-מארק.

    תוצאות המקצה הראשון

    1. צ'אז דיוויס
    2. טום סייקס
    3. ג'ונתן ראיי
    4. דווידה ג'וליאנו
    5. ג'ורדי טורס
    ניצחון ראשון לפאניגלה - ועוד דאבל בלגונה סקה!
    ניצחון ראשון לפאניגלה – ועוד דאבל בלגונה סקה!

    מקצה שני

    אם לא הגשם שהחל לרדת בהקפה השנייה ייתכן והיינו רואים העתק של המרוץ הראשון, אך הדגלים מונפים עקב מזג האוויר המתעתע, גשום בחלקו, וחלק מהרוכבים נכנסים להחליף לצמיגי גשם בזמן שהיתר בוחרים להמשיך על סליקס למרות הכל. מי שהמזל פחות שיחק להם נאלצו לסיים את המרוץ כבר בשלב מוקדם, ביניהם גינטולי וג'וליאנו.

    נראה כי השנים בהן השתתף בעבר דיוויס בסופרבייק האמריקאי עשו את שלהן ותרמו להישג המרשים שלו בלגונה סקה, כשהוא משיג ניצחון כפול בסבב התשיעי של העונה – הראשון של דוקאטי בשלוש שנים האחרונות והראשון של היצרן עם הפאניגלה בכלל. סייקס שוב מסיים שני לפני ראיי, שחותם את הסבב הגרוע ביותר שלו העונה, ועדיין עם שני פודיומים(!).

    תוצאות המקצה השני

    1. צ'אז דיוויס
    2. טום סייקס
    3. ג'ונתן ראיי
    4. ג'ורדי טורס
    5. לאון האסלם

    טבלת האליפות לאחר סבב מס' 9

    1. ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 407 נק'
    2. טום סייקס, קוואסאקי, 282 נק'
    3. צ'אז דיוויס, דוקאטי, 263 נק'
    4. לאון האסלם, אפריליה, 240 נק'
    5. ג'ורדי טורס, אפריליה, 164 נק'

    הסבב הבא יתקיים במסלול ספאנג (מלזיה) בסוף השבוע של ה-2.8.

  • דעה: החוק למניעת ספורט מוטורי

    דעה: החוק למניעת ספורט מוטורי

    כתב: דני אנגלברג

    8 מיליון ש"ח נזרקים לפח בכל שנה, ולנו אין ספורט מוטורי!

    אומרים שהיה פה שמח לפני חוק הספורט המוטורי

    האמנתי שייעודו של חוק הנהיגה הספורטיבית הוא לתת לגיטימציה לענף ולשרת את ציבור הספורטאיםבשנים 2002-2005 השתתפתי במרוצי סופרמוטו שהתקיימו במסלולים מאולתרים. התקופה הזו הייתה נפלאה. בכל סוף שבוע רכבתי במגרש סטרילי ללא מכוניות, עם אנשים מדהימים סביבי כמו טל שביט ז"ל, שבהתנדבות עזרו לנו לרכב בבטחה ולהתנהל בצורה המקצועית ביותר שהפיראטיות מאפשרת.

    חלמנו שנוכל לפרסם ברבים את המפגשים שלנו ושלא נחשוש מביטול על ידי המשטרה. רצינו להיות מבוטחים ולא בדרך של "נפלתי מהקטנוע". כמעט ולא השקענו בכלים מקצועיים כי חששנו מהחרמות אופנועים על ידי המשטרה. האירועים היו סגורים לקהל ועתידנו היה סגור בפני נותני החסויות.

    בסך הכל ביקשנו שענף הספורט הזה – ספורט מוטורי – יהיה לגיטימי. שמי שמוכשר ושיש לו את המוטיבציה, יוכל להשקיע ולהצטיין בו. ספורט מוטורי הוא ענף  לא זול, אבל יש לו מודל עסקי שעובד בכל מקום אחר בעולם.

    העתירה לבג"צ – תחילת הסוף

    ההתאחדות שהקמנו כדי לקיים את החלק שלנו בחוק היא למעשה פיקציה – בובת מריונטה שמרקדת לצלילי הבטחות לכספי תמיכהאחרי שאביב קדשאי ודני לוי עתרו לבג"צ ודרשו להורות למדינה שתאפשר לנו לקיים מרוצים, התחייבה המדינה בפני בג"צ כי היא תאפשר ספורט מוטורי בישראל ושהיא תסדיר זאת בחקיקה. שמחנו. ראינו את האור בקצה המנהרה.

    האמנתי שייעודו של חוק הנהיגה הספורטיבית הוא לתת לגיטימציה לענף ולשרת את ציבור הספורטאים. פעלנו נמרצות על מנת שאנחנו – הספורטאים – ניישר קו עם דרישות החוק, והקמנו את עמותת הסופרמוטו ואת ההתאחדות לספורט מוטורי – כידונאים. הגשתי בשם התאחדות הכידונאים את הבקשה להכרה למשרד הספורט, ובסוף 2007 השר מג'דלה הכיר בנו כספורטאים לגיטימיים. פה כבר היינו מאושרים.

    בתמימותי חשבתי שעם קבלת ההכרה אפשר לצאת לדרך, אבל או אז הוקמה הרשות לנהיגה ספורטיבית במשרד הספורט ויוסי ניסן נבחר במכרז לכהן כמנהל הרשות, מאז ועד היום. לקח לרשות לנהיגה ספורטיבית יותר משלוש שנים(!) להתקין את התקנות הרלוונטיות מבחינתה ליישום חוק הנהיגה הספורטיבית. משרד הספורט עמל שלוש שנים בהקמה של מנגנון רגולציה ובירוקרטיה שמטרתו הייתה רק אחת: מזעור הסיכון של משרד הספורט. או בעברית: כסת"ח.

    זה לא עובד!

    אין סיכוי שפיקוח ממשלתי, שהופך את הרשות הממשלתית לאחראית, יאפשר לספורט המוטורי להתפתחמשנת 2012 אנחנו מנסים לקיים מרוצים חוקיים תחת המטרייה של הרשות לנהיגה ספורטיבית. כולם מסכימים שהתוצאות הן מחפירות. לא הצלחנו לקיים ליגה אחת מסודרת. הביורוקרטיה והרגולציה שמפעילה הרשות לנהיגה ספורטיבית רק מנעו מאיתנו ספורט מוטורי. ההתאחדות שהקמנו כדי לקיים את החלק שלנו בחוק היא למעשה פיקציה – בובת מריונטה שמרקדת לצלילי הבטחות לכספי תמיכה. הדרך היחידה לקיום מרוצים בישראל שנראים ועובדים כמו ספורט מוטורי היא אם הוא ינוהל, יאורגן ויפוקח כמו בחו"ל. אין סיכוי שפיקוח ממשלתי, שהופך את הרשות הממשלתית לאחראית, יאפשר לספורט המוטורי להתפתח.

    היום, עשר שנים מאז שנחקק, ניתן לומר באופן חד משמעי שחוק הנהיגה הספורטיבית נכשל! המדינה רימתה את בג"צ ואת הספורטאים, ותחת ההבטחה שהספורט המוטורי יוסדר בחקיקה היא הלאימה את הענף ומנסה לגנוז אותו. משרד הספורט הקים מנגנון של ג'ובים ושורף מעל ל-8 מיליון ש"ח בשנה מתקציב המדינה.

    במחשבה שנייה ניתן לומר שכנראה חוק הנהיגה הספורטיבית הצליח מאוד, ושבעצם כל תכליתו היא למנוע ספורט מוטורי. בזה החוק והרשות מצטיינים.

    אסור לנו להאמין לרשות לנהיגה ספורטיבית. תכליתה האמיתית היא למנוע מאיתנו את הספורט שאנחנו כל כך אוהבים. אנחנו חייבים להקים צעקה ולדרוש את סגירת האיוולת. 'ההתאחדות לספורט מוטורי – כידונאים' היא פיקציה שיצר החוק. הרשות שולטת בה מקצועית וכלכלית. כדי לעשות שינוי אמיתי אנחנו צריכים לפרק את ההתאחדות ולהודיע למשרד הספורט שאנחנו לא מוכנים להיות חלק מה'כאילו ספורט מוטורי' שקיים היום, שהוא ישראבלוף אחד גדול. אנחנו דורשים את העברת הסמכויות המקצועיות לניהולה של מ.מ.ס.י – נציגת FIM בישראל. חייבים לעצור את הגלגל שבמו ידינו המצאנו וליישר קו עם הנעשה בכל העולם. רק כך יהיה פה ספורט מוטורי.

    אז מה הפתרון?

    אנחנו, הספורטאים, צריכים לקחת את גורל הענף בידינו ולקבוע עובדות בשטח, שהן שלב הכרחי להתפתחות הענף ויצירת תרבות מוטורית:

    1. כינוס כל הספורטאים, מכל הענפים, לאחת העמותות שהייתה חברה בהתאחדות המתפרקת. בחירת העמותה הקולטת צריכה להתבסס על אישור ניהול תקין לעמותה ועל כמות הספורטאים שלקחו חלק בספורט מוטורי פעיל במהלך 2012 ועד היום.

    2. הספורטאים הפעילים מקימים יחד עם מ.מ.ס.י מנהלת ספורט מוטורי – FIM ISRAEL.

    3. בראש המנהלת יעמוד ועד מנהל משותף למ.מ.ס.י ולספורטאים, אשר יורכב מנציגי מ.מ.ס.י ונציגי הספורטאים. הייצוג לספורטאים ולמ.מ.ס.י בוועד יהיה שוויוני, ותפקידו יהיה להנחות ולפקח על פעילות המנהלת.

    4. אנחנו ממנים את מ.מ.ס.י, נציגת ה-FIM בישראל, לתת שירותי ניהול ספורטיביים לענפי הספורט המוטורי בישראל. מסגרת השירותים תכלול את כל ההיבטים המקצועיים הכוללים הנפקת רישיונות, אישור מסלולים, בדיקות תקינות כלים תחרותיים, מזכירות מירוצים, שיבוץ שופטים, שיבוץ מרשלים, הקמת ועדות משמעת וועדות ערעורים, קורסים להכשרות בעלי תפקידים וטיפול בייצוג ספורטאים בפעילות בינלאומית, על מנת שיתקיימו בישראל אימונים וליגות סדירות של מרוצים בכל הענפים, וכל זאת בכפוף לחוקי ה-FIM ולנהוג בשאר העולם.

    אני חושב שלספורטאים פעילים שעובדים בשיתוף ובכפיפות לנציג של ה-FIM בישראל תהיה את היכולת לדרוש ולקבל את האחריות והסמכות לנהל את התחום. הסמכות הזו כוללת גם את אגרות הרישוי השונות, שהיום נגבות על ידי רשות הספורט המוטורי. זה הלחם והחמאה של הענף. כספים אלו אמורים לשמש את מי שבאמת מנהל את הענף ולא חבורה של פקידים ממשלתיים.

    הכותב הוא רוכב מרוצים ותיק, שימש כיו"ר התאחדות הכידונאים וכיום משמש כנציג ספורטאי הסופרמוטו.

  • לחיות בסרט: אדם בעקבות תקציבו

    לחיות בסרט: אדם בעקבות תקציבו

    כתב: אלעד שיף

    כמה קלישאות נכתבו על הרצון של אדם באשר הוא אדם לחופש. למרחבים. כל מה שאנחנו רוצים זה את האשליה שאנחנו יכולים לרכוב לאן שנרצה, מתי שנרצה, גם אם בפועל אנחנו בדרך לעבודה ביום ראשון בבוקר. קליבלנד באה לקחת את הדבר הזה צעד אחד הצידה. קח את הטריפ הזה של חופש, וקח אותו בזול. זה לא נוח, זה לא מהיר, זה לא הרבה. זה משהו שאתה יושב עליו והוא לוקח אותך ממקום למקום. ויש לו סטייל. זאת אומרת שים אותו ליד הארלי חדש וזה יהיה קצת מצחיק, אבל הסיפור של האופנוע הזה הוא העובדה שאפשר לקסטם אותו בכל מיני דרכים וצורות בלי לשעבד את הכליות שלך. יש לקליבלנד שתי פלטפורמות כאלו: ההייסט הוא בובר עם שלדת זנב קשיח, האייס יכול להיות אחלה בסיס לקפה רייסר.

    אבל לבנות אופנוע לפי הטעם שלך זה סיפור אחד. זה סיפור אחר לגמרי לצאת עליו לרכיבה ארוכה – בייחוד כשאין לו בולמים מאחור. יש הרבה סיבות לא לעשות את זה, אבל בבוקר אחד בשעה שמונה וחצי התייצבו חמישה רוכבים אמיצים בתחנת הדלק בגלילות, על אופנועים קטנים וחלושים. עמוסים באוהלים ושקי שינה, שחררו קלאץ' כשהמטרה ברורה – הלילה ישנים באילת!

    קליבלנד1 1
    מה אתה אומר? להפעיל פנגו?

    לוקח זמן לצאת, להתנתק מהציביליזציה ומהמחשבות. אבל ככל שרצים הקילומטרים אתה שוכח על מה אתה רוכב, שוכח כמה הוא עלה, שוכח מהעולם. שוכח. אתה נכנס לסרט. הדרך מטריפה, קבוצת אופנועים משייטת, חותכת את הנוף. המהירות נמוכה כי זה מה שהאופנועים האלו אוהבים. אבל זה בסדר, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. כל קילומטר שעובר הופך את הגב לקשה יותר ואת הישבן לכואב יותר. זה מרגיש כאילו הקליבלנד מטביע את חותמו, תרתי משמע, בבשר.

    התנועה דלילה. הנוף מצהיב. 'איזי ריידר' – תכל'ס עם ההספק של המנועים האלו זה 'סופר איזי ריידר' – אבל זו חוויה. סרט. חוצים עיר מדברית מנומנמת. ריח תבשילי שבת באוויר. היה אפשר לעצום את העיניים ולחלום אמריקה לרגע (אם נוכל להתעלם מריחות החמין באוויר). וזה מוכיח שגם מנוע קטן יכול לקחת אותך דרך מקומות, חוויות ומקרה הזה ריחות. פתאום אנחנו ממהרים עוד פחות.

    קליבלנד3
    בתמונה: ארבעה אופנועים. בערך

    העולם נשאר מאחור כשהציבילזציה נעלמת מאחורינו ואנחנו בלב המדבר. הנוף המדהים של המכתש מספק תירוץ מצוין למנוחה. הגוף צריך אותה. אין כמו המדבר כתפאורה למינימליזם של האופנועים האלה. הם, כמוהו, מחייבים אותך להסתפק במה שיש, לחפש את המשמעות. חוויה שמנקה את הראש. רק דבר אחד פוגם בחוויה הזו – אף אחד לא הביא איתו פק"ל קפה! חזרה לאוכף, יש לנו עוד דרך ארוכה. רק אציין שבלי קפה היא עשויה להיות ארוכה יותר.

    הערבה גדולה, צחיחה וישרה. אני נותן למחשבות לנדוד בנסיעה. סוג של מדיטציה. לאחר כמה דקות אני מביט במראות ורואה שאין שם אף אחד. אני לבד, צילינדר אחד קטן מתחתיי וכביש ארוך לפניי. זה יופי, אבל איפה החברים? מסתבר שאחד שאת שמו לא נזכיר לא אבטח את הציוד שלו כראוי. אחרי כמה דקות אנחנו שוב חבורה החוצה את הערבה בדרכה דרומה בנסיעה רגועה, מתענגת על שעות האור האחרונות. התפאורה המדברית המדהימה טובלת בכתום ומלווה אותנו עד לאילת.

    קליבלנד6
    אופנועים וים. רק דבר אחד חסר כאן

    הגוף מפורק. אין בולמים מאחור, זוכרים? פורשים מחצלות ומקימים אוהלים, ופחיות הבירה מתחילות להיפתח אחת-אחת. מה אנחנו עושים כאן? מה גרם לנו לצאת לדרך הזו? איש איש וסיבותיו הוא. בלי קשר לסיבות ורגשות לכולנו יש תחושה מיוחדת עכשיו. כזו שמתקבלת אחרי השלמת מסע על אופנוע. בייחוד כזה שהכינוי בולע מרחקים לא בדיוק מתאים לו. ככל שיותר פחיות בירה התרוקנו ככה עלו רעיונות שונים ומשונים למסעות נוספים כשהמרחקים רק עלו. מזל שנרדמנו וכך לא הגענו לכדי הסכמה ממשית לגבי המסע הבא.

    לא יודעים איך הגיעה לכאן התמונה ממחאת האוהלים
    לא יודעים איך הגיעה לכאן התמונה ממחאת האוהלים

    הדרך חזרה תמיד מלהיבה פחות, ולא קשור לאן נסעת או לאן אתה חוזר. זה גם לא ממש משנה על מה אתה רוכב. במקרה שלנו, בגלל החוויות של אתמול הוחלט שחוזרים דרך מצפה רמון בשביל לנסוע כמה שפחות על כביש הערבה. הדרך חזרה שקטה. חוזרים למציאות. הקטנים שלנו יצאו גיבורים. לא פספסו פעימה אחת, ורק מראה אחת איבדה את הברגתה לדעת ויצאה לרעות ומקומה לא נודע.

    אני יכול לגמור עם זה כאן ועכשיו
    אני יכול לגמור עם זה כאן ועכשיו

    יש משהו בתרבות שלנו שדוחף אותנו תמיד ליותר. יותר חדש, יותר חזק, יותר יקר. לא משנה אם מדובר בטלוויזיה בבית, בטלפון שביד או באופנוע שבחניה. יש באופנוע זול ופשוט קסם שאי אפשר לתאר אותו. אי אפשר לכמת אותו. יש תחושת חיבור – לכלי ולנוף. כל קילומטר מורגש, כל קמ"ש ברור. זה האופנוע שלך, שהתאמת לצרכים שלך. הוא נותן לך כל כך הרבה ומבקש בתמורה כל כך מעט.

  • מקום ראשון לישראלי במרוץ אקסטרים אמריקאי

    מקום ראשון לישראלי במרוץ אקסטרים אמריקאי

    כתב: אלעד ששון

    אתמול (שבת) התקיים בפעם החמישית אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו הקשים שיש בסצנה האמריקאית – ה-Last Dog Standing. מרוץ שמפיק מועדון האופנועים – כלבי פריירי (Prairie Dogs MC) במסלול גלן הלן בקליפורניה.

    השלישייה הישראלית בוחנת עצים למנגל שאחרי המרוץ
    השלישייה הישראלית בוחנת עצים למנגל שאחרי המרוץ

    המרוץ מתחיל בפרולוג, אבל של קטגוריית הפרו בלבד, ומיד אחריו מזנקות שאר הקטגוריות (Novice, Intermediate, ,Expert) לשלב הראשון – LDS1  – הקפת אנדורו קשה מאוד של כ-20 ק"מ המשלבת תוואי שטח קשה ומכשולים טבעיים ומלאכותיים קשים. לרוב הקפה זו לוקחת 45-60 דקות למתחרה המהיר ביותר משורות האקספרט, ועל מנת לעלות לשלב הבא – LDS2 – צריך לסיים את ההקפה עד 60 דקות אחרי המוביל.

    LDS2 – כל מי שסיים את השלב הראשון עולה לשלב זה. כאן מדובר על אותה הקפה, רק בתוספת כמה אלמנטים קשים. כאמור, לשלב זה מזנקים גם רוכבי קטגוריית הפרו.

    כדי לעלות לשלב הבא והאחרון – LDS3 – צריך לסיים עד 45 דקות אחרי המוביל. נזכיר שבשלב זה המסלול קשה יותר, המוביל הוא פרו רענן (הם לא משתתפים ב-LDS1), ויש גם עייפות מצטברת מהשלב הקודם.

    יורם לביא וחברים
    יורם לביא וחברים

    מי שהצליח לסיים בזמן ועלה לשלב השלישי – LDS3 – מתמודד שוב עם הוספת אלמנטים קשים, והפעם מדובר ב-3 הקפות רצופות של המסלול שצריך לסיים במסגרת הזמן המותרת – שזה כבר ממש קשה. בשנה שעברה, למשל, רק שישה סיימו מתוך מאה.

    השנה לראשונה השתתפו 3 ישראלים – יורם לביא (ק.ט.מ 300EXC), שבאמתחתו כבר אין ספור מרוצים בינלאומיים (רומניאקס, באחה 500, באחה 1000, סיקסדייז ועוד), משה כהן (ק.ט.מ 200EXC), שכבר קטף מספר גביעים מקומיים באליפות האנדורו שלנו וזה המרוץ הראשון שלו מעבר לים, וליאור (ק.ט.מ 300EXC) – ישראלי נוסף שמתגורר בלוס אנג'לס. שלושתם התחרו בקטגוריית ה-Intermediate .

    נתחיל מהסוף:  לשלב השלישי, LDS3, לא הגיע אף אחד מהשלושה.

    צמיג בגודל ראש שלך!
    צמיג בגודל ראש שלך!

    את ה-LDS1 מוש סיים ראשון מבין השלושה ובמקום 20+ בכללי. את ה-LDS2  יורם וליאור לא סיימו בעקבות נפילות ותקלות, כגון מגע במתנע החשמלי באופנוע של יורם שעשה בעיות, ונפילה שבעקבותיה נפתח פקק הדלק וכמעט כולו נשפך, מה שאילץ את יורם לרכב במוד של רק להגיע לסוף על ליטר הדלק שנשאר.

    את אותה הקפה שנייה, LDS2, סיימו 8 פרו ,11 אקספרטס ו-1 אינטרמדיאט, שזהו מוש שהביא תוצאה מעולה. 12 מתוכם הצליחו לעלות לשלב השלישי ולסיים בזמן גג.

    מוש סיים ראשון בקטגוריה שלו ו-15 בכללי! הישג מעולה ומכובד מאוד, במיוחד כשאת המקומות הראשונים תופסים שמות כמו קודי ווב, מייק בראון, קולטון האקר ואחרים ברמתם.

    ברכות ממערכת WheelZ.

    הישראלים מחייכים. פה זה לפני המרוץ...
    הישראלים מחייכים. פה זה לפני המרוץ…
    גם מוש מבסוט, נראה לנו שפה זה כבר אחרי...
    גם מוש מבסוט, נראה לנו שפה זה כבר אחרי…
    וכך יורם נראה תוך כדי...
    וכך יורם נראה תוך כדי…
  • ארצברג רודיאו – המרוץ הפסיכי בעולם!

    ארצברג רודיאו – המרוץ הפסיכי בעולם!

    כתב: אלעד ששון; צילום: ק.ט.מ, הוסקוורנה, רד בול
    ארצברג רודיאו – מרוץ האקסטרים-אנדורו הגדול בעולם, התקיים בסוף השבוע האחרון בפעם ה-21 באוסטריה. המרוץ, הנמשך ארבעה ימים, הוא הגדול, הצבעוני והמגוון בסדרת האקסטרים-אנדורו, עם 1,500 מתחרים מכל העולם מול מאות צופים נלהבים. האירוע מתחלק ל-3 מרוצים שונים, כשגולת הכותרת הוא המירוץ האחרון – ה'רד בול הייר סקרמבל', שאליו מגיעים 500 הרוכבים המהירים ביותר מתוך 1,500 הרוכבים שהתחרו בפרולוג – ה'גנרלי איירון רואד'.
    המרוץ הראשון הוא ה'קארצ'ר רוקט רייד' – תחרות טיפוס גבעה סופר-תלולה בגובה ארבע קומות.
    השנה זכה בגביע בפעם השלישית המוטוקרוסר האוסטרי אוסי רייסינגר (הוסקוורנה). שני בראד ווילאמס (הוסקוורנה) ושלישי רוכב הפריסטייל-מוטוקרוס הבלגי ג'ימי ורבור (ק.ט.מ).

    המרוץ השני, ה'גנרלי איירון רואד' – דרך עפר באורך 13.5 ק"מ וברוחב 30 מטר שלוקחת את המתחרים לפסגת מחצבת אייסנרז בגובה 1,446מטר מעל פני הים.

    ג'וני ווקר (ק.ט.מ, בתמונה בראש הידיעה) זינק ראשון וקבע את הזמן המהיר ביותר – 11:05.131 דקות. אוסי רייסינגר (הוסקוורנה) הגיע שני, 5 שניות אחרי ווקר ובהפרש של פחות משנייה לפני טדי בלזוסיאק (ק.ט.מ) שהגיע שלישי .

    הרד בול הייר סקרמבל
    סיום מפתיע למרוץ: ארבעה מנצחים במקום הראשון.
    בעקבות אחוז גבוה של מסיימים בשנה שעברה, מארגני המרוץ הוסיפו קטע חדש ולא מוכר (ומסתבר שגם כמעט בלתי עביר), שחייב את אלפרדו גומז, ג'וני ווקר, גראהם ג'רוויס ואנדראס לטינביכלר להתאחד ולעזור אחד לשני על מנת לעבור אותו ולהמשיך יחד עד לסיום. בנוסף אליהם גם מריו רומן זכה לסיים ולהגיע למקום השני .
    התחלת המרוץ הייתה רגילה יחסית ומזג האוויר היה טוב, לראשונה מזה כמה שנים. ג'וני ווקר (ק.ט.מ) לקח את ההובלה מהזינוק ולחץ חזק כדי לפתוח פער על השאר. טדי בלזוסיאק (ק.ט.מ), שכבר ניצח את הארצברג 5 פעמים בעבר, חזר השנה אל ההר עם הרבה ציפיות אבל התרסק ופרש בעלייה הראשונה.
    ווקר הוביל עד אחרי הקטע המפורסם 'הארוחה של קארל' (קטע ארוך של בולדרים עצומים בסגנון טריאל), אבל ג'רוויס כבר הצליח לצמצם את הפער ולהתמקם שני, 2 דקות אחרי ווקר, כשאלפרדו גומז (הוסקוורנה) רודף אחריהם חזק אחרי שתי התרסקויות. לא הרחק מאחוריהם היו וויד יאנג (ק.ט.מ), אנדראס לטינביכלר (ק.ט.מ) ומריו רומן (ק.ט.מ).
    אחרי הארוחה של קארל העניינים הסתבכו, כאשר ווקר עצר לסדר רדיאטור פגוע, ג'רוויס וגומז עקפו אותו ונכנסו היישר אל הקטע החדש והלא מוכר 'דאון טאון'. אחרי מספר ניסיונות ג'רוויס הבין שבלתי אפשרי לעבור את הקטע האימתני לבד וברכיבה, ואז ג'רוויס, גומז, ווקר, לטינביכלר ורומן שהגיעו אחרי זמן מה התאחדו והתחילו למשוך אחד את השני עם חבלים במשך 90 דקות תמימות, וזאת על מנת לעבור את הקטע. לאחריו הם רכבו יחד לסיום, כך שאלפרדו גומז, ג'וני ווקר, גראהם ג'רוויס ואנדראס לטינביכלר – כל הרביעייה במקום הראשון, מריו רומן במקום השני ווויד יאנג נפסל כי הוא פספס נקודת ביקורת.
    חתיכת מרוץ פסיכי!

  • EWC: סיכום הסבב הראשון, צ'ילה

    EWC: סיכום הסבב הראשון, צ'ילה

    כתב: אלעד ששון

    כריסטוף נמבוטין
    כריסטוף נמבוטין

    אליפות העולם מקסיס באנדורו לעונת 2015 התחילה בשישי בערב, בסבב הראשון בטלקה, צ'ילה, עם הסופר-טסט של ק.ט.מ (אנדורו-טסט קצר ומהיר, בלי ניקוד, כדי לתת שואו ל-4,000 הצופים שהגיעו). בערב הסופר-טסט מאט פיליפס האוסטרלי (ק.ט.מ) היה המהיר ביותר מכולם כשהשיג זמן של 1:15.19 דק' ברכיבה חלקה וזורמת ללא טעויות.

    ב-E1 כריסטוף נמבוטין (ק.ט.מ) היה המהיר ביותר עם 1:16.76 דק' , 2 שניות לפני ארו רמס (TM) שהגיע שני וסימונה אלברגוני (קאוואסאקי שחזרה השנה) שלישי. רביעי  סיים לורנזו סנטוליני (שרקו), חמישי דניאל מק'קני (הוסקוורנה) ושישי מארק בורגוס (ימאהה), כלומר שישייה ראשונה של שישה יצרנים שונים.

    ב-E2 אנטואן מיאו (ק.ט.מ) היה המהיר ביותר עם 1:15.80 דק', כשאחריו אלכס סלביני (הונדה) ושלישי פלה רנה (הוסקוורנה).

    ב-E3, כמו שכבר הוזכר, מאט פיליפס היה המהיר מכולם. מטיאס בלינו (הוסקוורנה) שני ומאטי סייסטולה (שרקו) שלישי.

    תקציר סופר-טסט

    יום שבת

    היום הראשון של הסבב אופיין במאבקים קרובים וצפופים ברוב הקטגוריות. כריסטוף נמבוטין (ק.ט.מ), כאלוף המגן על התואר, לקח את המקום הראשון ב-E1 בהפרש של 62 שניות מהמקום השני (למרות 10 שניות עונשין), שאותו לקח מארק בורגויס (ימאהה) שחזר אחרי פציעה מהעונה הקודמת.

    דניאל מק'קני
    דניאל מק'קני

    דניאל מק'קני (הוסקוורנה), הטירון של הקטגוריה, לקח את המקום השלישי, וזהו לו הפודיום הראשון ב-E1 אחרי שעלה מ-EJ (ג'וניורים עד 21). ארו רמס (TM) 8 שניות אחריו במקום הרביעי, וקריסטובל גררו (ימאהה) סוגר את החמישייה הראשונה.

    ב-E2 היה הרבה אקשן, כאשר אנטואן מיאו הצליח לגבור על פלה רנה, ששלט במרוץ עד להתרסקות שהורידה אותו למקום שני. על המקום השלישי נאבקו אלכס סלביני (הונדה) וג'וני אובר (בטא), כשסלביני מסיים שלישי ואובר רביעי . ויקטור גררו (ק.ט.מ) מסיים חמישי.

    ב-E3 מטיאס בלינו שלט ללא עורין מתחילתו ועד סופו של המרוץ ולקח את המקום הראשון אחרי שנפצע בעונה שעברה. מאטי סייסטולה הצליח לגבור על מאט פיליפס, לקחת את המקום השני ולדחוק את פיליפס למקום שלישי. אנטואן בסאט (גאס גאס) רביעי ואייגר לאוק (TM) כ-13 שניות אחריו במקום החמישי.

    תקציר היום הראשון (שבת)

    יום ראשון

    היום השני התחיל אחרי גשמים רבים ולא צפויים במהלך הלילה שבעקבותיהם ביטלו את האקסטרים-טסט וקיצרו את קטעי האנדורו-טסט בשתי ההקפות הראשונות. בתנאים האלו התוצאות היו שונות מהצפויות.

    פלה רנה
    פלה רנה

    ב-E1 ארו רמס שלט ביד רמה מההתחלה ולקח את המקום הראשון כשהוא משאיר לנמבוטין את המקום השני ומונע ממנו את הדאבל שלו כולם ציפו. דניאל מק'קני, שזוהי עונתו הראשונה ב-E1 אחרי שעלה מ-EJ, טיפס שוב למקום השלישי והראה שהוא מתמודד רציני על השלישייה המובילה. למרות התחלה חזקה בבוקר, מארק בורגויס על הימאהה סיים רביעי וקריסטובל גררו חמישי.

    ב-E2 אנטואן מיאו היה בלתי ניתן לעצירה כשסיים את הקרוס-טסט הראשון בפער של 18 שניות מהמקום השני – פלה רנה. אלכס סלביני 14 שניות אחרי רנה במקום השלישי. צמוד אחריו ג'וני אובר, וסוגר את החמישיה ג'אום בטריו (הוסקוורנה) .

    מאטי סייסטולה היה מהיר ועקבי כל היום, והוא כבש את המקום הראשון ב-E3 אחרי 3 שנים שלא היו מרובי ניצחונות. אייגר לאוק הרגיש טוב בתנאים החלקים והצליח לטפס אל המקום השני בקטגוריה. ג'ונתן בארגן (גאס גאס), החדש בקטגוריה, לקח את הפודיום הראשון שלו ב-EWC כשסיים שלישי אחרי יום שהתחיל לא טוב. מנצח היום הראשון, מטיאס בלינו, לא הצליח לשחזר את ההצלחה וסיים רביעי, ג'רמי טרוקס (שרקו) חמישי. למאט פיליפס (ק.ט.מ) שניצח את היום הראשון היה יום קשה והוא סיים במקום השמיני בלבד.

    תקציר יום הרכיבה השני (ראשון)