קטגוריה: מכונות

• יתרונות: עיצוב וקונספט, מנוע טריפל חזק ומרגש, אלקטרוניקה וטכנולוגיה מתקדמות, מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית, מכלולי שלדה, התנהגות דינמית, איכות וגימור
• חסרונות: מחיר, פלג גוף עליון שוכב אל הקליפ-אונים
• מחיר: 169,000 ש"ח
• שורה תחתונה: הספיד טריפל 1200 RR עושה את הדרך חזרה מקונספט הסטריטפייט לכביש הספורטיבי, והוא אופנוע פרימיום איכותי וטכנולוגי עם ביצועים גבוהים ועם עיצוב מיוחד ויפהפה

צפו בווידאו: טריומף ספיד טריפל 1200 RR בהשקה עולמית

עריכה: אביעד אברהמי

טריומף הבריטית היא אחת מחברות האופנועים היותר ותיקות, והיא מייצרת אופנועים כבר מתחילת המאה העשרים. גולשינו הוותיקים ודאי זוכרים שבשנות ה-50 של המאה הקודמת אפשר היה למצוא בישראל טריומפים קלאסיים עם מנועי טווין נוטפי שמן.

אבל מאז עברו הרבה גלגולים, והחברה פשטה את הרגל וקמה מחדש וחוזר חלילה, עד שבסוף שנות ה-80 איש עסקים בריטי רכש את המותג, ומאז מדובר בסיפור הצלחה מסחרר. נכון להיום טריומף מוכרת כ-70 אלף אופנועים בשנה, החל מאופנועי רטרו קלאסיים, עובר באדוונצ'רים מודרניים, ועד אופנועים ספורטיביים – כולם מודרניים לחלוטין, בנויים ממכלולים איכותיים, מתקדמים טכנולוגית, ועם איכות בנייה וגימור ברמה גבוהה. לא מזמן ציינו בטריומף את האופנוע המיליון בעידן החדש שהתחיל ב-1990. ברכות.

ועכשיו, אחרי ציפייה של שנים ארוכות, טריומף גם בישראל. המותג מיובא ארצה על-ידי אלבר-מוטו מזה כמה חודשים, אחרי תקופת הכנה ארוכה שלקחה כשנתיים ובה נבנתה התשתית לפעילות המותג כאן בישראל. יש אולם תצוגה מפואר בתל-אביב, בצמוד לסוכנות הארלי-דיווידסון ברחוב המלאכה, והמכירות בינתיים לא רעות – עם יותר מ-100 אופנועים במחצית השנייה של 2021.

המפגש הראשון שלנו עם אופנועי טריומף לא היה יכול להיות טוב יותר: הספיד טריפל 1200 RR – הפנינה הטכנולוגית והעיצובית של טריומף, בהשקה העולמית במסלול אסקארי שבספרד – שהוא אחד המסלולים האקזוטיים שיש בעולם. בקצרה נספר שמסלול אסקארי, שנמצא צפונית לעיר מלגה, הוא מסלול פרטי של מליונר הולנדי, והכניסה אליו אפשרית רק לחברי המועדון האקסקלוסיבי שמשלמים 25 אלף אירו בשנה. אם אתם שואלים כמה חברי מועדון יש במסלול אסקארי, אז נספר לכם שבשנות השיא היו כ-70 חברים בלבד. החניון המקורה בעל שני המפלסים כולל את מכוניות המסלול של חברי המועדון – כ-200 מכוניות מהאקזוטיות שיש בעולם המרוצים, כולל מכונית פורמולה 1 של הבעלים של המסלול.

המסלול עצמו תוכנן ונבנה על-ידי חברה פרטית בהשראה ממסלולים שונים בעולם. למעשה, כל אחת מ-26 הפניות על מסלול אסקארי תוכננה בהשראת פנייה מפורסמת ממסלול מפורסם בעולם. אורכו של המסלול 5,425 מ', הוא כולל 13 פניות ימניות ו-13 שמאליות, והאספלט תמיד במצב מושלם. המסלול נסלול מחדש, אגב, כשלושה חודשים לפני שרכבנו עליו, כך שכשאנחנו כותבים 'מצב מושלם' – אנחנו מתכוונים בדיוק לזה. מכיוון שזו הפעם השנייה שאני רוכב במסלול אסקארי, אני יכול לספר שגם כשהאספלט לא היה חדש – הוא היה בעל אחיזה פנומנלית.

האופנוע שעליו רכבנו בהחלט ראוי למסלול אקסקלוסיבי כזה, שכן זוהי ספינת הדגל הטכנולוגית של טריומף. אבל כדי להבין מה זה הספיד טריפל 1200 RR צריך לחזור אחורה עד 1994, אז הוצג הטריומף חוליגן – סופר-נייקד ספורטיבי וערום עם עיצוב רדיקלי, שהיה פורץ דרך בזמנו והיה מראשוני הסטריטפייטרים הסדרתיים. למעשה החוליגן היה אופנוע הספורט של טריומף שהופשט מפיירינג, והוא היה פורץ דרך אמיתי שסלל את הדרך לתחום הסטריטפייטר, שהיום נקרא סופר-נייקד ונראה לנו כקטגוריה טבעית והגיונית.

בשנת 2005 הוצג הספיד טריפל הראשון – ממשיך דרכו של החוליגן, שסימן ההיכר הגדול שלו היה צמד הפנסים העגולים והגדולים בחזית האופנוע. הוא כבר לא היה אופנוע ספורט עירום, אלא סטריטפייטר ייעודי שתוכנן מאפס, אבל הוא שמר על המאפיינים של החוליגן – בעיקר אלמנט החוליגניות. מהשם אפשר להבין שהמנוע היה טריפל, כלומר 3 צילינדרים, והוא היה בנפח 1,050 סמ"ק.

הספיד טריפל עבר אבולוציה עם השנים, עד שבתחילת 2021 טריומף הציגו ספיד טריפל חדש לגמרי, בנפח 1,200 סמ"ק, עם הסיומת RS. עם הגדלת הנפח גם ההספק טיפס ל-180 כוחות סוס, מכלולי השלדה הם ברמה הגבוהה ביותר ומוכווני ביצועים, האלקטרוניקה והטכנולוגיה מהטופ שיש לתעשיית האופנועים להציע, והעיצוב רדיקלי ועם זאת מודרני. הספיד טריפל 1200 RS היה מחויב המציאות, שכן המתחרים עפו קדימה גם בהספקי המנוע, גם בטכנולוגיה ובאלקטרוניקה, וגם ברמת הביצועים – ובטריומף היו חייבים ליישר קו.

על הפלטפורמה של הספיד טריפל 1200 RS הציגו בטריומף בחודש ספטמבר 2021 את הספיד טריפל 1200 RR. הפלטפורמה המכאנית והאלקטרונית נותרה זהה ל-RS, אבל עם שני שינויים משמעותיים: ראשית, הקונספט העיצובי השתנה, ובטריומף יצרו מכונת קפה-רייסר מודרנית, עם קליפ-אונים נמוכים במקום כידון ועם פיירינג חזית רטרו-מודרני בעל פנס עגול בתאורת LED. שנית, הבולמים המכאנו-הידראוליים פינו את מקומם למערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס מדגם SMART EC 2.0. זוהי מערכת הבולמים האיכותית ביותר שיש כיום בייצור סדרתי, והיא מתכווננת בצורה חשמלית ומשנה את השיכוכים תוך כדי רכיבה לפי מצב התאוצה, הבלימה וההטיה. בנוסף, אפשר לשנות את רמת השיכוך בלחיצת כפתור ולהפוך את האופנוע לרך וסופג יותר או לספורטיבי וקשיח יותר.

למעשה, הספיד טריפל RR עושה את הדרך ההפוכה מהדרך שעשה החוליגן. זה האחרון לקח את קונספט אופנועי הספורט לכיוון הסטריטפייטר והסופר-נייקד. הספיד טריפל RR לוקח את פלטפורמת הספיד טריפל RS ומחזיר אותה לכביש הספורטיבי עם קליפ-אונים במקום כידון שטוח, ועם חצי פיירינג ומשקף רוח. כך או כך, ה-RR בהחלט מרחיב את ליין הדגמים של טריומף.

אחד המאפיינים שבולטים במיוחד בטריומף הוא איכות הבנייה ורמת הגימור הגבוהה. לקחת חלקי איכות ולחבר אותם יחד זה לא קשה, אבל ליצור מכונה אחת שלמה, עגולה ומהוקצעת זה כבר אתגר. נראה שבטריומף משקיעים במיוחד באתגר הזה, שכן הספיד טריפל 1200 RR הוא אופנוע איכותי מאוד, וזה בא לידי ביטוי בכל מקום באופנוע ובכל מגע עם מכלול כזה או אחר. ויותר מזה – הספיד טריפל 1200 RR הוא אופנוע שלם ועגול, וכאמור מהוקצע.

תנוחת הרכיבה ספורטיבית. הקליפ-אונים, שהחליפו את הכידון השטוח והגבוה של גרסת ה-RS והם חלק חשוב מהקונספט העיצובי, מורידים את פלג הגוף העליון למצב חצי שכיבה, אבל התנוחה סבירה יחסית, בלי כיפוף מוגזם, והיא רחוקה מתנוחת העובר של אופנועי ספורט טהורים. אבל עדיין – קליפ-אונים. יחד עם זאת, השליטה באופנוע טובה, כמו גם ההיגוי המדויק והיציבות הגבוהה.

מכלולי השלדה ברמה גבוהה מאוד, והם הרבה מעל הסטנדרט המקובל בתעשייה, ואף נחשבים מעל מה שמקובל באופנועי הפרימיום. כך למשל, הבלמים הקדמיים הם המילה האחרונה של ברמבו בתחום הספורטיבי, והמשאבה הראשית ניתנת לכיוון של יחס ההגברה ההידראולי בשלושה מצבים – מה שלא רואים באופנועים סדרתיים. עוצמת הבלימה בהתאם – גבוהה מאוד, עוצמתית, ובעיקר מדויקת. חלום של כל רוכב ספורטיבי.

מערכת המתלים החשמלית של אוהלינס היא קסם, לא פחות, וכמו בכל האופנועים שבה היא מותקנת – היא מאפשרת שליטה על אפשרויות השיכוך בלחיצת כפתור ומעבירה את האופנוע ממצב נוחות רך למצב ספורט קשיח בכיוון פשוט ממסך ה-TFT הצבעוני. בנוסף, המערכת מתאימה את רמת השיכוכים תוך כדי רכיבה, בהתאם לכוחות שפועלים על האופנוע, כך שרמת היציבות והאחיזה גבוהה ביותר. זו כנראה מערכת המתלים האיכותית ביותר שיש כיום בכלים סדרתיים, והיא מרחיבה את טווח השימושים של כל אופנוע שבה היא מותקנת – גם של הספיד טריפל RR.

מערכת המתלים לא עומדת בפני עצמה, אלא היא חלק ממערכת ניהול האופנוע והבקרות, כלומר מצבי הרכיבה. כך למשל, ברכיבה על המסלול, במצב הרכיבה הספורטיבי ביותר, זה לא רק תגובות המנוע החדות וההתערבות המינימלית של הבקרות, אלא גם הבולמים שהופכים לקשיחים יותר בשיכוכים (כיווץ והחזרה) ואת האופנוע לסופג פחות ויציב יותר כך שיוכל לספוג יותר עומסים. בכביש הציבורי רכבנו במצב רכיבה ייעודי לכביש, ומערכת הבולמים ספגה הרבה יותר ואפשרה נוחות יחסית. חשוב לציין שבכל אחד ממצבי הרכיבה ניתן לכוון את הבולמים לפי העדפת הרוכב, ובנוסף יש בכל מצב שלושה מצבי בולמים מובנים: רך, רגיל וספורטיבי. כך יוצא שאפשר להתאים את מצב הבולמים לכל אופי רכיבה שלא יהיה, ובלחימת כפתור. אי אפשר להפריז במחמאות למערכת הזאת, שכאמור מרחיבה משמעותית את טווח השימושים והיכולות האופנוע.

אבל אחד המאפיינים החשובים של הספיד טריפל לדורותיו הוא מנוע הטריפל, כלומר עם 3 צילינדרים. התצורה הזאת משלבת בין חלקות 4 צילינדרים שמאפשרת סל"ד גבוה והספק גבוה, לבין חספוס טוויני שמספק מכלול תחושות חי יותר. ובכן, מנוע טריפל מקבל אצלנו תמיד ציון גבוה, וכאן בספיד טריפל RR הוא פשוט פנינה. הוא חלק וקל מאוד לשימוש, ליניארי לכל אורך קשת הסל"ד, מספק מומנט גבוה ושימושי כבר בסל"ד נמוך אל תוך הטווחים הבינוניים, ובקצה הסקאלה מספק יללה של 180 כוחות סוס שיורדים אל האספלט ומטיסים את הספיד טריפל בתאוצה של אופנועי ספורט. כל זה עם מכלול תחושות מאוד מעניין של מנועי טריפל ועם חספוס עדין שאנחנו מאוד אוהבים.

בנוסף, מצבי ניהול המנוע מאפשרים לקבל את מלוא ההספק והתגובה, דרך הספק מקסימלי עם תגובה רגועה יותר, ועד הספק מוגבל עם תגובה עדינה למצבי רכיבה עם אחיזה גבולית כמו כביש רטוב. הכל נשלט באינטואיטיביות ממסך ה-TFT, כשבחירת מצב הרכיבה משנה כאמור לא רק את אופי המנוע, אלא את כל הבקרות – כמו רמת התערבות ה-ABS, רמת התערבות בקרת האחיזה, וכמובן התנהגות מערכת המתלים. כך יוצא שבחירת מצב רכיבה משנה לחלוטין את אופיו של האופנוע. אלקטרוניקת קצה בשירות הרוכב, והיא עובדת כאן נפלא.

ומעל הכל יש את עניין העיצוב, שלטעמנו הוא פשוט יפהפה, ובעיקר שונה מכל מה שרואים על הכבישים. בטריומף בנו עבודת גוף רטרו-מודרנית, שמצד אחד מביאה חצי פיירינג קדמי עם פנס עגול, שיותר מקורץ לקפה רייסרים הבריטיים של לפני 60 ו-70 שנה, ומצד שני מביאה את זה בצורה מודרנית ביותר, מחודדת ומינימליסטית מאחור, עם פנסי LED ועם אלמנטים מודרניים נוספים. וזה לא מפליא, שכן למעט הפיירינג הקדמי והקליפ-אונים – העיצוב הוא אחד לאחד הספיד טריפל RS, שהוא כלי סופר-מודרני מכל בחינה – גם עיצובית. כך או כך, אי-אפשר שלא להתפעל מהעיצוב היפהפה והשונה של הספיד טריפל 1200 RR.

הטריומף ספיד טריפל 1200 RR הוא אופנוע פרימיום. הוא בנוי מהמכלולים האיכותיים ביותר שיש בתעשיית האופנועים, עם מערכות האלקטרוניקה והבקרות המתקדמות ביותר, ועם מנוע טריפל חזק, גמיש ומעניין. כל זה עטוף בעיצוב יפהפה ולא שגרתי, וברמת בנייה וגימור גבוהה ביותר, כשכל אלו מספקים חוויית רכיבה מהנה במיוחד, ובהחלט ייחודית.

על זה כמובן צריך לשלם. מחירו של הספיד טריפל 1200 RR נקבע בישראל על 169 אלף ש"ח – שהם 20 אלף ש"ח יותר מגרסת ה-RS. ההפרש במחירים צפוי, והוא נובע בעיקר ממערכת הבולמים הסופר-איכותית של אוהלינס. זה המון כסף, אבל הספיד טריפל 1200 RR הוא אופנוע פרימיום מיוחד, והמפגש הראשון שלנו עם טריומף השאיר רושם מאוד חיובי והרבה טעם למפגשים נוספים. טריומף, ברוכה הבאה לישראל.

מפרט טכני

[table id=186 /]

שיתוף הפעולה החדש של טריומף עם קונצרן בג'אג' ההודי, אשר יאפשר לבריטים פלטפורמה לייצור ולשיווק אופנועים קטני נפח וכניסה לשוקים חדשים עבורם, יוצר את הדגם הראשון.

לפני כשנתיים יצאנו בבשורה על שיתוף פעולה חדש – בין טריומף לבג'אג' – אשר יאפשר ליצרנית הבריטית הוותיקה להיכנס לנישות ולשוקים חדשים לגמרי עבורה עם אופנועים ומנועים חדשים בנפחים שנעים בין 200 ל-750 סמ"ק.

הכלים יורכבו במפעלי בג'אג' שבהודו, על אותו פס הייצור שעליו מורכבות סדרות הדיוק קטנות הנפח של ק.ט.מ וכן אופנועי הכביש הקטנים של הוסקוורנה – הסוורטפילן והוויטפילן. שיתוף הפעולה העסקי בין ק.ט.מ האוסטרית לבין בג'אג' ההודית החל לפני עשור, והוא נחשב להצלחה מסחררת, שכן לסדרות הדיוק וה-RC נתוני מכירות נאים מאוד שהפכו את ק.ט.מ ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה. בג'אג' גם מחזיקים 49% ממניות ק.ט.מ. בג'אג' נוסדה בשנת 1945 ועסקה במכירת כלי רכב דו ותלת-גלגליים, בשנת 1959 החלה לייצר גם כלי רכב. כאמור, גם טריומף מבקשים ללכת באותה הדרך. בטריומף ירוויחו את השוקים החדשים באסיה ובאירופה, וכן את הידע והיכולת לפתח ולייצר את האופנועים החדשים. בג'אג' יקבלו לידם את כל הפעילות וההפצה של טריומף בהודו.

בימים האחרונים נצפה הדגם הראשון שייצא במסגרת שיתוף הפעולה (כאן בתמונות שפורסמו באתר MCN). מדובר על מנוע סינגל בנפח שאינו ידוע בשלב זה. הדגם נושא קו עיצובי ברור ממשפחת דגמי הטריומף, כאשר ההשערה היא שמדובר על דגם או סדרת דגמים אשר ישאו מנועים בנפחים של 350 עד 500 סמ"ק. בתמונות ניתן לזהות שני דגמים – האחד עם חישוק קדמי בקוטר "17 וצמיגים בחתך כביש, ועוד סטייל סקרמבלר עם חישוק קדמי בקוטר 19″, צמיגים בחתך אדוונצ'ר, ומגני ידיים. יש מזלג קדמי הפוך, פנסי LED ומסך TFT. שאר הפרטים של המכניקה ואלקטרוניקה עדיין לא ידועים. בטריומף גם שמים את המטרה ישירות כנגד הרויאל אנפילד מטאור 350.

בטריומף מכוונים גבוה לשנים 2022 ו-2023, גם עם דגמי הכניסה וגם עם כניסה לתחום האנדורו ומוטוקרוס, עליהם הכריזו. נמשיך לעקוב ולעדכן.

באינדיאן מציגים הסקאוט רוג (Rogue) עם פיירינג חזית, חישוק בקוטר "19 מלפנים ותחושה ספורטיבית יותר לעומת אחיו למשפחה.

משפחת הסקאוט מונה את הסקאוט והסקאוט בובר, כאשר באינדיאן מוסיפים כעת גם את הרוג (שפירושו מסוכן, בלתי נשלט) המיועד לרוכבים הספורטיביים ואגרסיביים יותר. הסקאוט הפופולרי של אינדיאן הוצג לפני 101 שנים (ולכבוד זה יצאו בשנת המאה שתי גרסאות מיוחדות) מהיצרנית האמריקאית הראשונה אשר נוסדה בשנת 1901. הרוג החדש מתווסף, כאמור, למשפחת הדגמים, ומביא תחושה ומראה ספורטיביים יותר. זה מתחיל עם פיירינג החזית (רבע פיירינג לפי אינדיאן) עם משקף קטן, חישוק 19″ מלפנים לעומת 16″ בשאר הדגמים, כידון גבוה והשחרה של כל החלקים.

המנוע נשאר זהה, כאשר מדובר על  וי-טווין בנפח 1,133 סמ"ק שמפיק 94 כ"ס ו-10 קג"מ, ומשודך לתיבה עם 6 הילוכים. באינדיאן גם מציעים גרסת סיקסטי עם מנוע של 60 אינצ'ים מעוקבים (זה ה-Sixty בשם), ששווים ל-999 סמ"ק מקוררי נוזל. למנוע 78 כ"ס, 9 קג"מ, 5 הילוכים. מלפנים מותקן מזלג טלסקופי מטיפוס קארטרידג' בקוטר 41 מ"מ, ומאחור יש צמד בולמים. על הבלימה אחראי דיסק יחיד בקוטר 298 מ"מ עם קליפר כפול בוכנות מלפנים, ומאחור דיסק יחיד בקוטר זהה של 298 מ"מ. מידות צמיגי המצלר Cruisetec עומדים על 130/60R19 מלפנים ו-150/80R16 מאחור. האורך הכללי עומד על 2,223 מ"מ, גובה המושב היחיד 649 מ"מ, נפח מכל הדלק 12.5 ל', והמשקל הכללי עומד על 247 ק"ג מלא. 

האינדיאן סקאוט רוג החדש צפוי להגיע לישראל בקרוב. מחירים טרם פורסמו.

בדוקאטי העולמית מציעים תכנית חדשה בשם 'יוניקה', שבמסגרתה יכול הלקוח להתאים את האופנוע בדיוק לדרישותיו ולרצונותיו.

בעולם רכבי היוקרה הלקוח יכול להיכנס לסוכנות המקומית ולתפור את מפרט הרכב במדויק ברמת הגימור הפנימי והחיצוני, ואפילו קיימת האפשרות להתאמת הבולמים והמנוע לדרישותיו. בדוקאטי מודיעים על תכנית דומה לחלק מדגמי הקצה של היצרנית.

תכנית 'דוקאטי יוניקה' (Ducati Unica) מאפשרת ללקוחות לעבוד ישירות מול המעצבים והטכנאים של החברה מבולוניה על-מנת להרכיב את המפרט בדיוק לרצונות הלקוח. כל דגם שייצא יקבל תעודת מקוריות שתאשר שיצא כך מהמפעל. הלקוח יכול לבחור בצביעה מיוחדת או בגרפיקה ייחודית, ולתפור בדיוק את דרישות הביצועים מקטלוג השיפורים של דוקאטי. כל שלב ילווה בתרשים מקדים ובאישור רשמי מהמחלקה הטכנית.

שתי הדוגמאות הראשונות כוללות לקוח שרכש את אחד מ-500 דגמי הסופרלג'רה V4 וביקש להתאים לכחול המיוחד של הלמבורגיני אוונטדור SVJ שלו, ולקוח נוסף עם סטריטפייטר V4 שהתעקש על גרפיקת הסוואה מיוחדת וקליפרים בצבעי דגל איטליה.

בדוקאטי מדגישים שיקבלו הזמנות בודדות במהלך כל שנה – כארבע בשנה – וגם זה רק אם הדרישות יתאימו לסטנדרטים שלהם עצמם. מחירים לא נמסרו, אבל הפרויקט מיועד ללקוחות שהמחיר הוא החלק השולי ברכישה. המעוניינים בדוקאטי מיוחד שכזה יכולים לפנות לסוכנות דוקאטי המקומית בישראל.

ה-RF600R היה הנציג הספורטיבי של סוזוקי בקטגוריית ה-600 סמ"ק הספורטיביים בשנות ה-90 עם מאמצים כושלים לנצח את ההונדה CBR600F ששלט בזירה. נזכיר גם את ה-RF900R שהצטרף שנה אחרי.

תכל'ס, לא משנה מה היכולות של ה-RF600, הספק המנוע או הביצועים בקו ישר. רוכבים המתעניינים באופנוע בוחנים אותו קודם כל בעיניים על-גבי מגזין או באולם התצוגה. וכבר בשלב הזה ה-RF600R כשל. העיצוב היה מוזר ולא פרופורציונלי. כונסי האוויר בצידי הפיירינג ניסו, במידה מסוימת, לתת אזכור לפרארי טסטארוסה משנות ה-80, המיכל והמושב היו רחבים מאוד, מוטיב עיצובי שהמשיך ליחידת התאורה הענקית מאחור. גם הניסיון להסתיר את שלדת הפלדה הכפולה עם פלסטיקה, בחלק מהדגמים, לא היה איכותי מספיק.

חוץ מזה הוא היה בסדר גמור. ביישור קו לקטגוריית 600 הסמ"ק, המנוע היה עם ארבעה צילינדרים לרוחב, מקורר נוזל, עם 16 שסתומים והזנה דרך ארבעה קרבורטורים. 100 כוחות סוס סופקו ב-11,500 סל"ד, ומומנט של 6.3 קג"מ ב-9,500 סל"ד גבוהים. המשקל המלא גירד את ה-200 ק"ג, מה שלא עזר לספק ביצועים בולטים בקטגוריה. שיכוך חישוקי ה-17″ נוהל מלפנים על-ידי מזלג קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. בהשוואה ל-GSX600F (שש מאות עף), אותו הוא החליף, ההתנהגות הייתה משמעותית טובה יותר. בהשוואה להונדה CBR600F או הימאהה FZR600R – הוא היה כבד ורך מהם. נתון שתרם להתנהלות יומיום ולטיולים, אך לא לנס-הרים, סדום-ערד או מבחנים השוואתיים. בסוזוקי משכו את הדגם משנת 1993 ועד ל-1997, כאשר כל המיקוד עבר ל-GSX-R600 הסופר-ספורטיבי.

בשנת 1994 הצטרף למשפחה ה-RF900R, שהתקבל יותר טוב מאחיו הקטן. קונספט הספורט-תיור מתאים יותר עם מנועים גדולי נפח, ו-937 הסמ"ק מקוררי האוויר-שמן התאימו יותר. 125 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד ו-10.2 קג"מ ב-9,000 סל"ד סיפקו ביצועים טובים, לצד נוחות מפנקת למרחקים ארוכים, התנהגות טובה ומחיר נמוך יחסית לתחרות באותה התקופה. רק העיצוב המשיך לגרור בדיחות ותגובות. בשנת 1995 הבולמים שופרו מעט, וב-1999 בסוזוקי כיבו את האור על סדרת דגמי RF.

שני הדגמים הגיעו לישראל, אך לא נמכרו בכמויות גדולות. היו יותר דגמי 600, שחלקם מצאו את עצמם הפוכים בתעלה כזאת או אחרת, וגם דגמי 900 בודדים. לא נתפלא אם נמצא אקזמפלרים ששרדו ועדיין קיימים ונוסעים. בשורה התחתונה, דגמי ה-RF היו טובים, אך מצאו את עצמם בעמדת נחיתות בגלל התחרות בקטגוריה והעיצוב שזיכה אותו בכותרות אנא-RF.

בהארלי דיווידסון מציגים שמונה דגמים חדשים לשנת 2022, כאשר כולם מונעים על ידי אותו מנוע 117 אינצ'ים מעוקבים מסדרת מנועי מלווקי אייט: סטריט גלייד ST ורואד גלייד ST, לואו ריידר S ולואו ריידר ST, ועוד ארבעה דגמי פרימיום מסדרת ה-CVO המיוחדת של הארלי.

Further. Faster. רחוק יותר ומהר יותר. זה הסלוגן בו פותחים בהארלי את ההצגה של שמונה דגמים חדשים לשנת 2022. כל הדגמים משתמשים במנוע הווי-טווין מסדרת המילווקי אייט (Milwaukee-Eight; שמונה) בנפח 117 אינצ'ים מעוקבים – 1,923 סמ"ק. המספרים מדברים על הספק של 106 כ"ס ב-4,750 סל"ד ומומנט של 17.23 קג"מ ב-3,500 סל"ד נמוכים. בהארלי משתמשים במנוע לראשונה באופנועים מייצור סדרתי, כאשר עד כה הם הגיעו בסדרות ה-CVO המיוחדות. שלושת דגמי ה-ST גם מציעים מהלך גלגל אחורי ארוך יותר לטובת נוחות ושיפור זווית הטיה בפניות.

הדגם החדש ביותר הוא הלואו ריידר ST (Low Rider), אשר חולק את המכלולים של הלואו ריידר S (ספורט – שניהם בתמונה בראש הידיעה) ומתווסף לו פיירינג חזית מסיבי עם פתחים שמתעלים את האוויר לרוכב – שעל-פי הארלי מזכיר את דגם ה-FXRT של שנת 1983 – וכן תיקי צד. בפיירינג יש גם הכנה למערכת שמע אופציונלית של הארלי. עוד שינוי לשני הדגמים הוא לוח שעונים חדש. דגם ה-S שוקל 308 ק"ג, בעוד ה-ST שוקל 19 ק"ג נוספים.

הסטריט גלייד ST והרואד גלייד ST חדשים וממשיכים את הצלחת סדרת 'King of the Baggers' הצוברת פופולריות בארצות הברית. מבחינה ויזואלית, שני הדגמים מקבלים כנף קדמית קטנה יותר לטובת מראה 'ספורטיבי', וחישוקים חדשים בצבע ברונזה שמתאים לנגיעות ברונזה במנוע. הסטריט גלייד מגיע עם מושב יחיד ושוקל 369 ק"ג, והרואד גלייד מגיע עם פיירינג החזית שנקרא 'אף הכריש' (Sharknose) ומציב את המשקל על 382 ק"ג.

בהארלי גם מודיעים על דגמי 2022 של משפחת ה-CVO מוגבלת הייצור, אשר מתאפיינת בגימורים מעשה יד ובצביעות מיוחדות. עד כה דגמי ה-CVO הגיעו עם המנועים הגדולים (117), שכאמור מוצעים עכשיו גם בדגמים ה'רגילים'. אין שינויים לעומת שנה שעברה למשפחה שמונה את הסטריט גלייד, רואד גלייד, טרי גלייד (טרייק עם שלושה גלגלים), והמצטרף החדש – רואד גלייד לימיטד שמחליף את הלימיטד משנה שעברה.

מוטו 24, יבואנית מונדיאל, ווג, אורל, נורטון ולונג'יה לישראל, מודיעה על הרחבת ליין המותגים עם תחילת הייבוא לישראל של אופנועי מוטו מוריני.

מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינית, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי, וכאמור מונעים על בסיס שני מנועים – בנפחים 650 ו-1,200 סמ"ק.

הדגם הראשון שהגיע ארצה הוא ה-X-CAPE – אדוונצ'ר חדש בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.7 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47 כ"ס לבעלי רישיון נהיגה A1.

המנוע יושב בשלדת פלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ עם כיוונון מלא, כאשר הבולם האחורי של קאיאבה. החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-17″ מאחור ונעולים בצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR, כשיש אופציה לחישוקי שפיצים בתוספת תשלום. בסיס הגלגלים עומד על 1,450 מ"מ, גובה המושב מאפשר בחירה בין 820 מ"מ ל-845 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 175 מ"מ. מיכל הדלק מכיל 18 ליטר והמשקל היבש המוצהר הוא 213 ק"ג. ל-X-CAPE צמד דיסקים קדמיים של ברמבו בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי שתי בוכנות.

בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר. בנוסף, יש משקף מתכוונן ביד אחת ותאורת LED היקפית.

מחירו של המוטו מוריני X-CAPE נקבע על 58,900 ש"ח.

דגמים נוספים שיגיעו בהמשך השנה הם ה-Seiemmezzo (שש וחצי) – צמד אופנועי רטרו בתצורת סקרמבלר או קפה רייסר, היושבים על פלטפורמה זהה עם מנוע הטווין המקבילי בנפח 650 סמ"ק ועם מכלולים ומפרט דומים למדי לאלו של ה-X-CAPE. בנוסף צפויים להגיע לקראת סוף השנה דגמי המילאנו והקורסארו – נייקדים מעוצבים עם מנוע בנפח 1,200 סמ"ק המפיק 140-110 כ"ס. מחירים ייקבעו עם הגעת הכלים ארצה.