בגאס גאס ממשיכים את מסורת הק.ט.מ 450SX-F פקטורי והוסקוורנה FC450 רוקסטאר, ומציגים את גרסת 'Troy Lee Designs' עם עיצוב הזהה לאופנועו של ג'סטין בארשה מאליפות הסופרקרוס והמוטוקרוס האמריקאית, המתחרה בקבוצת טרוי לי דיזיין.
ברשימת השיפורים בולטת כמובן הגרפיקה הזהה לדגמי המרוצים, כאשר יש אפשרות לקבל גם קיט מדבקות עם המספר '51' לאלה שרוצים להידמות ל'באם באם' עצמו. יש מושב פקטורי, גריפים רכים יותר של ODI, משולשי פקטורי חזקים יותר באנודייז אדום, גלגלי פקטורי (חזקים וקלים יותר) מושחרים, דיסק קדמי חצי-צף, מגן גחון, מגן שלדה אדום, מונה שעות, מתג בורר מפות, מערכת פליטה של אקרפוביץ', כיסוי מצמד של Hinson, כידון פאט-באר של Neken ובולמי WP XACT קשיחים יותר.
גרסת הפקטורי של הגאס גאס MC450F כבר זמינה ברחבי העולם, ואמורה להגיע גם אלינו – ברישוי אפור כמובן.
פטנט חדש של ב.מ.וו חושף רעיון למושב רוכב אשר ניתן לכיוון לרוחבו – להתאמה מקסימלית לישבן הרוכב ולאופי הרכיבה.
מושב הנהג ברכב מודרני ניתן להתאמה בכל פרמטר אפשרי – החל משינוי מרחק מההגה, גובה, זווית משענת ועוד. יש כאלה שניתן לכוון בהם את המושב לרוחב וכאלה שניתן לכוון לעומק. בעולם האופנועים המצב לא כך. רק בשנים האחרונות התפתחו מושבים שיכולים להתכוונן לגובה, וזהו פחות או יותר. בודדים גם מציעים אופציה לחימום, ואפילו לקירור ישבן הרוכב.
מושב מתכוונן לרוחב
בב.מ.וו מגישים כפטנט אופציה נוספת המאפשרת לכוון גם את רוחב המושב. לפי תרשים הפטנט שנחשף, החלק הקדמי נשאר מקובע למקומו, ואילו האחורי מורכב משני חלקים, שאותם ניתן – בצורה ידנית או חשמלית – להרחיק אחד מהשני ולאפשר התאמה לרוחב ישבן הרוכב. ככל הנראה יהיו שניים או שלושה שלבים לבחירה בממד הרוחב.
אין מידע נוסף בשלב זה, אך ההערכות הן שב.מ.וו יטמיעו את המושב המתרחב כאופציה לדגמי האדוונצ'ר העתידיים (בתרשים רואים את ה-F850GS) – למשל כדי שברכיבת שטח לרוכב תהיה האופציה להצר את המושב לצורך דינמיות, ואילו ברכיבת כביש ארוכה לכוון אותו למצב רחב ונוח יותר. נמשיך לעדכן.
בתערוכת טוקיו שתתקיים בחודש מרץ יציגו בימאהה קטנוע חשמלי קטן שמיוצר בשיתוף פעולה עם גוגורו ועובד בשיטת סוללות מתחלפות.
בימאהה מצהירים שבכוונתם להוריד את פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO2) בכל דגמי המותג ב-90% לעומת הנתונים בשנת 2010. אחד מהצעדים הקטנים בתכנית כולל את ה-EMF – קטנוע חשמלי עירוני וקטן שייוצר בשיתוף פעולה עם גוגורו (Gogoro). האחרונים מייצרים קטנועים חשמליים המיובאים ארצה על-ידי מטרו מוטור.
ימאהה EMF – שיתוף פעולה של ימאהה וגוגורו
ה-EMF מגיע עם מנוע בהספק של כ-10.3 כ"ס המותקן במרכז הקטנוע ומעביר את הכוח לגלגל האחורי באמצעות שרשרת. הסוללה נשלפת, ותינתן האפשרות להחליף את הסוללות בתחנות החלפה (כמו בהודו, טייוואן, ואפילו בישראל). הנתונים מדברים על תאוצה ל-50 קמ"ש ב-3.5 שניות ומהירות מרבית של 100 קמ"ש. המשקל המלא עומד על 114 ק"ג. החישוקים בקוטר 10″, כאשר יש מערכת בלימה משולבת המפעילה דיסק מלפנים ומאחור, ומערכת המתלים עם מזלג קדמי קונבנציונאלי וצמד בולמים מאחור. ה-EMF יגיע עם תאורת LED היקפית וכרטיס חכם להתנעה.
נזכיר את שיתוף הפעולה עליו דיווחנו לאחרונה: ימאהה, הונדה, קבוצת ק.ט.מ (הכוללת גם את הוסקוורנה, גאס גאס ו-CFMOTO) וקבוצת פיאג'ו (הכוללת את המותגים פיאג'ו, וספה, אפריליה, מוטוגוצי, ג'ילרה ודרבי) עובדים על פיתוח פלטפורמת סוללות מתחלפות אשר יתאימו לכל אחד מקטנועי או אופנועי העתיד החשמליים של היצרניות. המטרה היא לקדם את העתיד החשמלי דרך פלטפורמה משותפת, שאמורה להוזיל עלויות פיתוח וייצור, לפשט את בניית תחנות ההחלפה, ולהנגיש עבור רוכבי העתיד את הפתרון החשמלי.
בימאהה וגוגורו יציגו את ה-EMF בחודש מרץ הקרוב בתערוכת טוקיו. בשלב זה אין מידע אם הוא יגיע לישראל, אבל נזכיר שגם ימאהה וגם גוגורו מיובאות ארצה על-ידי מטרו מוטור.
אלו תמונות ה'ריגול' החושפות כי חברת השיפורים הגרמנית בראבוס תיכנס לתחום הדו-גלגלי עם הבראבוס 1300R – המבוסס על הק.ט.מ 1290 סופר דיוק R איבו.
אם התמונות נראות מוכרות, זה משום ששייכנו אותם להוסקוורנה, עם ויפילן 1301 עתידי משוער. בימים האחרונים מתחזקת ההערכה שלמעשה אנחנו רואים את הבראבוס 1300R, עליו כתבנו כאן. חברת בראבוס (BRABUS) הגרמנית מתמחה בשיפור ואבזור רכבי מרצדס השונים, שמגיעים עם מנועים ומכלולי שלדה משופרים ושדרוגי פאר לדגמים. בראבוס הגישו פטנט על השם 'בראבוס 1300R' בתחום הדו-גלגלי, לציין את דגם האופנוע הראשון של חברת השיפורים.
הבראבוס 1300R כפי שנצפה במבחנים
הבראבוס החדש יתבסס על הדור השלישי של הק.ט.מ 1290 סופר דיוק R – החיה 3.0, שהוצג ב-2020. אין כרגע מידע על מהות השיפורים, אך ההערכות הן על בסיס גלגלים קצר יותר וכידון צר יותר. אנחנו גם מעריכים שישולבו יותר חומרים אקזוטיים במכלולים השונים. ניתן גם לראות חישוקים איכותיים יותר שמזכירים את אלו של דגמי הרכבים, וכן מערכת פליטה שונה המורכבת על דגם המבחן.
כידוע, מפרט המנוע והמכלולים מרשים מלכתחילה: מנוע ה-LC8 – וי-טווין בנפח 1,301 סמ"ק ו-75 מעלות בין הצילינדרים, עם הספק מקסימלי העומד על 180 כ"ס ב-9,500 סל"ד, ומומנט מקסימלי העומד על 14.27 קג"מ אימתניים. המנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי, וכך למשל הזרוע האחורית החד-צדית מעוגנת ישירות אליו, ויש מערכת לינקים פרוגרסיבית. הגיוני שהבראבוס יגיע עם הבולמים של גרסת ה-'איבו', עם בולמים סמי אקטיביים חשמליים. מבחינת אלקטרוניקה, ה-1290 סופר דיוק R מגיע מצויד במערכת למדידת אינרציה IMU של בוש ב-6 צירים, עם 4 מצבי ניהול מנוע ואופנוע – גשם, כביש, ספורט ומסלול – כשכל אחד מהם משפיע כעל המערכות והבקרות כמו ה-ABS להטיה (כולל מצב סופרמוטו), בקרת האחיזה מהדור האחרון של ק.ט.מ, בקרת הווילי ובקרת ההחלקה. יש כמובן קוויקשיפטר לשני הכיוונים, פנסי LED, ומסך TFT צבעוני, שכמובן מתממשק לטלפון הסלולרי.
הבראבוס 1300R צפוי לקחת את הנתונים האלה, להוסיף כוח ולהוריד משקל, לחדד את העיצוב ולשדרג מכלולי קצה. בשלב זה אין נתונים רשמיים, אך אם המידע החל לטפטף בשלב זה, ככל הנראה תיחשף גרסה ראשונית לקראת אמצע-סוף שנת 2022. נמשיך כמובן לעדכן.
דוקאטי בנו בשנות ה-90 את הסופרמונו – כלי אקזוטי ומרשים שיועד אך ורק לענף מרוצי SOS לאופנועים עם מנועים חד-צילנדריים.
הביטו עליו. נכון שהוא נראה נחשק גם היום, כשהוא תכף בן 30? הסופרמונו של דוקאטי תוכנן ויוצר למטרה אחת בלבד: ענף ה-SOS. לא מדובר על אות מצוקה, אלא על אליפות Sound of Singles לאופנועי סינגל, שהייתה פופולרית באירופה בשנות ה-90. פייר טרבלאנש, אייקון בפני עצמו, יצר את הסופרמונו (צפו בראיון המרתק איתו) והרכיב עליו את כל מה שרוכב יכול היה לבקש.
דוקאטי סופרמונו – אקזוטיקה!
המנוע הוא צילינדר יחיד, מקורר נוזל ובנפח של 550 סמ"ק. הבוכנה היחידה והגדולה יוצרת, באופן טבעי, ויברציות חזקות בגלל האינרציה הנדרשת בתנועה הקווית. טרבלאנש פתר את הבעיה בכך שיצר בוכנת-דמה וחיבר טלטל נוסף לגל הארכובה בזווית של 90°, מה שיוצר למעשה מבנה גל ארכובה הזהה למנוע וי-טווין. הטלטל הנוסף כאן מחובר לגל איזון האמור לנוע בתנועה מנוגדת ולמעשה לבטל את הרעידות. המנוע מסוגל לעלות למהירות של 10,000 סיבובים לדקה בלי לפוצץ את עצמו. עם יחס דחיסה של 12:1 הצליח השדון האדום לספק 75 כוחות סוס באותם 10,000 סל"ד ומומנט של כ-5 קג"מ ב-8,000 סל"ד. מערכת הפליטה הייתה של טרמיניוני, המצמד היה יבש, כנהוג בדוקאטי, ותיבת ההילוכים עם שישה הילוכים בתצורת מרוץ – הראשון למעלה וכל השאר למטה.
הבולמים הורכבו ממזלג קדמי הפוך של אוהלינס בקוטר 42 מ"מ, שלמעשה הגיע מהדוקאטי 888, כמו גם האחורי. החישוקים היו במידת 17″, היו עשויים מסגסוגת אלומיניום-מגנזיום קל, ומערכת הבלימה הייתה של ברמבו עם צמד דיסקים צפים בקוטר 280 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות, ועם דיסק יחיד מאחור בקוטר 220 מ"מ. עם שלדת צינורות קלה, מעטפת פיירינג מפיברגלס ועוד המון חלקים מקרבון – המשקל היבש עמד על 125 ק"ג קלילים.
הדוקאטי סופרמונו מעולם לא נבנה כגרסת כביש, למרות שהיו דיבורים על כך במשך השנים. 65 יחידות יוצרו בין השנים 1995-1993, ועוד שתי יחידות בשנה שלאחר מכן. מחיר הרכישה בזמנו עמד על סביב 50 אלף דולר, וכיום – תסתכלו על האקזמפלר מספר 16 משנת 1993 שעומד למכירה כאן, עם מחיר מבוקש שרק מתחיל ב-150,000 דולר. הסופרמונו תמיד היה כלי נחשק ואקזוטי, והוא עדיין נראה כך – 29 שנים לאחר הצגתו.
מפרט טכני: צילינדר יחיד, 399 סמ"ק, קירור נוזל, 35.4 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, צמד דיסקים קדמיים 258 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, מערכת בלימה משלבת, בקרת אחיזה ASR, בסיס גלגלים 1,560 מ"מ, משקל 257 ק"ג, גובה מושב 790 מ"מ, מיכל דלק 13.2 ל', צמיגים קדמיים 110/70-13, אחורי 140/70-14
צפו בווידאו – מסביב לפיאג'ו MP3 400 HPE:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
הפיאג'ו MP3 400 הוא דגם חדש שהצטרף השנה לשושלת ה-MP3 הוותיקה של היצרן האיטלקי. פיאג'ו המציאה לפני 15 שנים את הקטנוע התלת-גלגלי הראשון בעל צמד מתלים וזרועות נפרדים לכל גלגל, המאפשר הטיה של הגלגלים יחד עם גוף הקטנוע – תלת-נוטה. היתרונות הבטיחותיים של התלת-נוטים ברורים: יותר גלגלים, יותר אחיזה בפניות, יותר אחיזה בבלימה ופחות סיכוי להימרח על הכביש.
בשנת 2019 הוצגו שלושה דגמים חדשים, ואת שלושתם בחנו פה: דגם 300 סמ"ק עם עיצוב חדש ומרכב מוקטן, ודגמי 350 ו-500 סמ"ק עם שינויי עיצוב קלים אך עם מנועים ומכלולים חדשים, כאשר המנוע של ה-MP3 350 היה חדש עבורו אבל לא חדש לחלוטין, שכן הוא נלקח מהבוורלי 350.
הדגם החדש, ה-MP3 400, זהה בכל ל-MP3 350 שהוצג לפני שנתיים, ורק המנוע חדש לחלוטין – כך שהעיצוב של הפיאג'ו MP3 400 נשאר דומה מאוד לאותו דגם ראשון מ-2006.
הסיבה העיקרית להוצאת ליין חדש של דגמים לפני שנתיים הייתה לתת מענה לאחת הבעיות העיקריות של תלת-נוטים: עודף משקל. הגלגל הקדמי הנוסף מלפנים מוסיף בהכל: בבטיחות, באחיזה, בבלימה – אך גם במשקל. ואכן, הדגמים החדשים נהנו מיחס הספק / משקל עדיף. אך עדיין בקטנוע הביניים, ה-MP3 350, היה מקום לשיפור ביחס לאחיו הקטן, ה-MP3 300 בעל יחס הספק / משקל זהה.
המנוע החדש פותר את הבעיה הזו, ועל הדרך עוקף גם את יחס ההספק / משקל של שני מתחריו מבית פיג'ו וימאהה. המנוע החדש עם צילינדר בודד, ארבעה שסתומים, הזרקת דלק וקירור נוזל, לא רק עומד בתקנות הזיהום של יורו 5 אלא גם מפיק 16% יותר הספק ממנוע ה-350. וההבדל הזה מורגש.
פיאג'ו MP3 400 HPE
ביצועים
כבר בפתיחת מצערת ראשונה הפיאג'ו MP3 400 מזנק מהמקום בנחישות שזכורה לנו רק מהתלת-נוטים הגדולים שבחבורה. המנוע חלק ונעים ושש לטפס במעלה הסל"ד. בכל מהירות יש כוח זמין, ובסיבוב קל של יד ימין ה-MP3 400 מזנק קדימה. המהירות הסופית אמנם גדלה בקמ"שים בודדים בלבד ועומדת על כ-135 קמ"ש, אבל הדרך עד לשם זריזה וכיפית הרבה יותר.
פרט לכך, לטוב ולרע, דבר לא השתנה. ובכל זאת ההבדל היחיד הזה גורם לחוויית רכיבה אחרת בכביש המהיר כשה-MP3 400 משייט בתנועה המהירה כזכר אלפא על הכביש, עם כוח זמין לתאוצה ולעקיפה בכל מצב עד למהירות הסופית, ואותה התנהגות כביש מצוינת של הדגם הקודם.
ה-MP3 400 יציב בכל מהירות, ומנגד קל לתמרון ובעל התנהגות ספורטיבית מצוינת. הכי כיף לקחת איתו פניות מהירות כשחרטום הכלי כפול-הגלגלים שומר על נתיבו כאילו היה על מסילת רכבת. אפילו אם אחד הגלגלים נתקל במהמורה בשיא הפנייה, ה-MP3 400 ישמור על קשר עם הקרקע עם שני הגלגלים הנותרים – תענוג. ליציבות של ה-MP3 תורמים גם המתלים המשובחים. המתלים קשים, אך עם יכולת ספיגה מצוינת. המתלה הקדמי הכפול, למרות תוספת המשקל, משכך את תחלואות הכביש היטב כמו האחורי.
השילוב של שלושה גלגלים ומערכת ABS מצוינת מאפשרים לסחוט את ידיות הבלימה או דוושת הבלם ללא חשש. לחיצה על דוושת הבלם מפעילה מערכת בלימה משולבת לכל הבלמים. הבלמים קלים ללחיצה, ומספקים עצירה הדרגתית עם משוב רב לרוכב, אבל היינו שמחים לעוד קצת כוח עצירה. אמרנו זאת גם על ה-MP3 350, וכעת עם תוספת הכוח של הדגם החדש זה מורגש עוד יותר.
תוספת הכוח מורגשת וחשובה
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה על ה-MP3 400 נוחה, ואף כי אין הרבה מרווח תמרון לשינוי התנוחה היא ממשיכה להיות נוחה גם לאחר שעות ארוכות באוכף. המשקף הגדול מגן על גוף הרוכב מהרוח, אך לרוכבים בגובה ממוצע תופנה הרוח ישירות לקסדה – מה שעלול לגרום לרעשי רוח מוגברים. הרוכב נמצא גבוה מעל למכוניות, מה שמוסיף לתחושת הביטחון שגם ככה מצוינת בזכות הגלגל הקדמי הנוסף.
כמו רוב התלת-נוטים, גם ה-MP3 400 מצויד במערכת לנעילת ההטיה, מה שאומר שבעת עצירה ברמזור אין צורך להוריד רגל לכביש. זה נשמע כמו סתם מותרות, אבל כשמתרגלים לזה זהו פינוק אמיתי. גם בחניה נעילת ההטיה מקלה על החיים. בין אם זה ביטול הצורך להרים את הקטנוע על רגלית אמצע בכל עצירה קצרה, ובין אם נעזרים במערכת לתמרון הקטנוע בחניה – כל כך קל לדחוף אותו אחורנית ולהיכנס ולצאת מכל מקום כשאין צורך גם לייצב את משקל הכלי.
בתנועה עירונית צפופה מתגלה החיסרון העיקרי של ה-MP3 400 – הגודל הפיזי וזווית הצידוד המוגבלת אשר מקשים על ההשתחלות בין המכוניות. לרוב המקומות הוא נכנס, אבל לפעמים ויתרנו מראש כדי לא לקחת סיכון ולהיתקע בין המכוניות. אפשר להסתדר איתו גם בפקקים הצפופים ביותר, פשוט צריך מעט יותר סבלנות.
לוח השעונים של ה-MP3 400 נותר גם הוא ללא שינוי. אמנם מיושן, אבל פרקטי, עשיר במידע וקל לקריאה. מד מהירות, מד דלק, מד סל"ד וחום מנוע אנלוגיים. צג ה-LCD כולל שעון, מד טמפרטורת סביבה ותצוגה מתחלפת, הנשלטת מכפתור על הכידון. קיימות נוריות אזהרה לכל דבר, אך הנורית השימושית ביותר היא הנורית הגדולה מתחת ללוח שנדלקת כאשר מנגנון ההטיה נעול.
מעל ללוח השעונים יש תא כפפות צר שיכיל טלפון וארנק, ובו יש שקע USB לטעינה. ל-MP3 400 תא מטען ענק עם תאורה, המכיל שתי קסדות מלאות. המושב נפתח בעזרת סיבוב של המפתח אך גם מכפתור הממוקם מתחת לכידון – סידור נוח שלא מצריך לכבות את הקטנוע כדי לפתוח את המושב. יש גם וו-תלייה נשלף מתחת לכידון המאפשר נשיאה של עוד תיק או שקית. יש מאותתי LED, משטחי רגליים מתקפלים למורכב, ידיות אחיזה ומאותתי חירום, אבל במחיר הזה היינו שמחים לקבל גם מפתח קירבה.
נעילת ההטיה – נוח מאוד
סיכום ועלויות
הפיאג'ו MP3 400 HPE הוא אותו כלי איכותי, נוח, בטיחותי וספורטיבי שהכרנו מהדגם הקודם – אבל עם יותר כוח. כוח זמין ומורגש שמגיע בדיוק איפה שצריך אותו. יכולת ההשתחלות בתנועה שלו מוגבלת רק במעט לעומת קטנועים גדולים, והוא נותן תחושה מעולה בנסיעות בין-עירוניות ארוכות. בחנו את גרסת ה-350 לפני שנה במבחן השוואתי מול הפיג'ו מטרופוליס 400 והימאהה טריסיטי 300 שאף ניצח במבחן. כעת, לפחות על הנייר, נראה שהוא יהיה חזק מהם, וייתכן שמאזן הכוחות השתנה.
ה-פיאג'ו MP3 400 HPE נותן לרוכב את כל היתרונות של כלי רכב תלת-גלגלי נוטה, עם מוניטין של אמינות ואבולוציה ארוכה שהתוצאה שלה מוצר מוגמר ושלם כמעט ללא חסרונות. פרט למשקף, שיפריע לקהל מצומצם ומסוים של רוכבים, כל פרט בקטנוע הזה קולע בול, וניכר שהוא תוצאה של המון מחשבה ועוד יותר ניסיון. החיסרון העיקרי שלו, ביחס לכלים דו-גלגליים, הוא המחיר – אבל זה כנראה המחיר שיש לשלם תמורת כל היתרונות, בבטיחות, בהרגשת הביטחון ובפינוק של צמד גלגלים קדמיים.
הפיאג'ו MP3 400 מיועד לכל מי שמעוניין בהגנה הנוספת שמתקבלת מהגלגל השלישי. קהל היעד של קטנועי 400-300 סמ"ק שמחפשים קטנוע מרווח לנסיעות בין-עירוניות ויכולים לשלם יותר בתמורה. הוא יתאים לרוכבים חדשים וותיקים, שפחות מחפשים ריגושים אלא בעיקר תוספת בטיחות. וזה לא שה-MP3 400 לא יכול לספק ריגושים, גם ה-350 יכול היה, אך ה-MP3 400 פשוט מרגש הרבה יותר. המנוע החדש עושה את ההבדל, והפיאג'ו MP3 400 הוא קטנוע פרקטי, נוח, בטיחותי ומהנה לרכיבה.
תודה למתי אהרוניאן על העזרה בהפקת המבחן.
עלויות טיפולים:
1,000 ק"מ – 896 ש"ח
10,000 ק"מ – 3,098 ש"ח
20,000 ק"מ – 3,771 ש"ח
סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 7,765 ש"ח
המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
בימאהה הציגו את הטנרה 700 Raid Prototype – אבטיפוס שלוקח את גרסת הבסיס של הטנרה 700 ומספק שיפורי מנוע, שלדה ובלמים לרוכבים שרוצים גם להתחרות עם האדוונצ'ר הפופולרי. עכשיו מתפרסמים תרשימים קרובים של מה שנראה כמו גרסת הייצור הצפויה.
בחודש נובמבר האחרון חשפו בימאהה את הטנרה 700 Raid Prototype – אבטיפוס של הטנרה 700 הפופולרי שמקבל רשימת שיפורים מכובדת ממחלקת GYTR (ר"ת Genuine Yamaha Technology Racing) במטרה להנגיש אותו בעתיד לרכיבות שטח קשוחות ולתחרויות. גרסה זו צוידה בכל טוב מרמת המנוע, נשימה, פליטה, בלימה ומיגונים, ועד הבולמים המשודרגים.
ימאהה טנרה 700 רייד
כעת מתפרסמים תרשימים אשר נותנים תמונה על גרסת הייצור הצפויה לצאת. בראש ובראשונה אנו מזהים את מיכל הדלק הגדול וכפול הפתחים, בסגנון ראלי. בהמשך למיכל הדלק יש מיגוני צד ומסיכה קדמית חדשה. בגרסת האבטיפוס יש כנף קדמית גבוהה, כאן רואים את נמוכה שמתאימה לכביש. אנו מזהים מושב חדש וארוך יותר ורגליות רוכב רחבות וחשופות, כלומר ללא גומי. גם לוח המחוונים נראה מודרני, ואולי נראה כאן צג TFT שיחליף את ה-LCD מהדור הנוכחי.
לא ברור אם יהיו שינויים כאלו ואחרים במנוע – לדעתנו לא, אבל ייתכן שהטנרה 700 רייד יוצע עם מערכת פליטה קלה יותר של אקרפוביץ'. גם בגזרת הבולמים אין לנו מידע, אך הגיוני שבימאהה יטפלו בתחום הזה עם בולמים ספורטיביים יותר.
בשלב זה אין מידע על הדגם או מועד ההצגה שלו, אבל להערכתנו במהלך המחצית השנייה של שנת 2022 נזכה לראות את הגרסה הקרבית של הטנרה 700 בגרסת הייצור הסדרתי.
חברת risemousse האיטלקית מודיעה שבהמשך השנה תציג מוס חדש לגלגלים – למניעת תקרים בצמיגים – שיתאים לשימושי כביש על קטנועים, אופנועי אדוונצ'ר, אופנועי קרוזר ואופנועי כביש.
חברת risemousse האיטלקית תציג בחודש אפריל השנה את B-SURE – מוס אשר יתאים לשימוש באופנועי כביש וייתן מענה לבעיות שמנעו מפטנט שכזה להתקיים. מוס הוא מעין גלגל גומי-ספוג מוקצף ודחוס המורכב בתוך הצמיג. עד היום הכרנו את זה בתחום האנדורו בו היתרון העיקרי של המוס הוא הבטחה לאפס תקרים. החסרונות באים לידי ביטוי ב'לחץ אוויר' קבוע שאינו ניתן לשינוי, משקל מעט גבוה יותר מאשר פנימית, נטייה להתחממות, ואורך חיים מוגבל שתלוי באופי השימוש ובמהירות הרכיבה. המחיר גם משמעותית יקר מפנימית רגילה.
המוס של B-SURE יוצא מהשטח, ומתאים – כך לפי החברה – גם לשימוש בקטנועים, באופנועי אדוונצ'ר ובאופנועי כביש – עם ההחרגה על שימוש במסלול או מרוצים. הרעיון כאן הוא לא לספק הגנה מוחלטת מתקרים, אלא לתת את האפשרות להמשיך את הרכיבה לעוד מספר קילומטרים עד לנקודת התיקון. הדבר דומה לפטנט ה'ראן-פלאט' שאנו מכירים מרכבים מבצעיים בצבא.
המוס מיוצר בתרכובת MEPP (ר"ת Memory Expanded Plastic Polymer) שמשמרת את הצורה הרגילה של הצמיג ומאפשרת להמשיך את הרכיבה גם במצב של תקר. המערכת מגיעה עם מערכת ניטור לחץ אוויר ועם צג שיורכב לרוכב. לפי החברה, אורך החיים אמור להיות כשלוש שנים. באתר החברה יש את כל המידות האפשריות, וכן טווחי המחירים שנעים בין 60 יורו ל-180 יורו.
אופנוע-על חשמלי נוסף של דיימון הקנדית – סטריטפייטר עם נתונים של 200 כ"ס מהמנוע, 274 קמ"ש מהירות מרבים, וטווח נסיעה משוער של 235 ק"מ.
חברת הסטארט-אפ הדו-גלגלית מקנדה דיימון חושפת את ההיפרפייטר קולוסוס (HYPERFIGHTER COLOSSUS; קולוסוס – ענק), דגם סטריטפייטר חשמלי. המנוע מספק הספק 200 כוחות סוס ומומנט של 20 קג"מ, והסוללה בעלת הקיבול של 20 קילוואט-שעה יכולה להספיק לכ-235 ק"מ בנסיעה משולבת. הטעינה עשויה לקחת 45 דקות במטען DC מהיר. המהירות המרבית היא 274 קמ"ש.
להיפרפייטר שלדת מונוקוק, בולמים של אוהלינס, בלמים של ברמבו, זרוע אחורית חד-צידית, חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-200/55, בסיס גלגלים של 1,448 מ"מ ומשקל משוער של סביב 200 ק"ג. מבחינת אלקטרוניקה יש את כל הבקרות לניהוג ולמנוע, שמקבלים עדכונים דרך האפליקציה הייעודית.
כמו בהיפרספורט פרו, נמצא כאן את מערכת ה-CoPilot (טייס משנה), המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, ומסוגל לנטר עד ל-64 אובייקטים במקביל. התרעה על גורמי סכנה תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד (שיסונכרנו עם המצלמה האחורית) ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן. גם כאן – אפשרות התאמת האופנוע לרוכב עצמו דרך ארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.
ההיפרפייטר קולוסוס יוצע ב-100 יחידות בלבד, כאשר כל אחת תעלה 35,000$. במקביל יהיו שתי גרסאות נוספות – האחת עם סוללה קטנה יותר וחישוקים פשוטים יותר (Unlimited 20) והשנייה עם מנוע המספק 150 כוחות סוס (Unlimited 15) במחירים של 25,000$ ו-19,000$ בהתאמה.
ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמים חדשים – המולטיסטראדה V2 החדש שהוצג לאחרונה כמחליף של המולטיסטראדה 950 ומגיע גם מוגבל לרישון נהיגה A1, והדיאבל בגרסת Black and Steel המיוחדת.
המולטיסטראדה V2 הוצג באוקטובר האחרון כמחליף של המולטיסטראדה 950. המנוע הוא אותו L-טווין 'טסטהסטרטה' בנפח 937 סמ"ק המפיק 113 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-9.8 קג"מ ב-6,750 סיבובים לדקה. עם מצמד חדש ועם פחות חיכוך בחלקי המנוע הפנימיים, בדוקאטי טוענים להעברות הילוכים חלקות ומדויקות יותר, וכן שיפור במציאת הילוך הסרק (ניוטרל) במצב עמידה. למנוע יש טלטלים חדשים, קלים יותר, אשר תורמים להפחתה כללית של 2 ק"ג לעומת גרסת ה-950. מרווח הטיפולים עומד על 15,000 ק"מ או אחת לשנה, וטיפול לשסתומים בכל 30,000 ק"מ. לראשונה במולטיסטראדה, בדוקאטי מציעים גרסה מוגבלת הספק ל-47.6 כ"ס (35 קילווואט) עבור רוכבים בעלי רישיון נהיגה A1 (באירופה A2), עם אופציה לביטול ההגבלה גם בניהול המנוע וגם ברישיון הרכב.
דוקאטי מולטיסטראדה V2
בדוקאטי מדגישים את המושב החדש אשר צר יותר ומאפשר יותר טווח תנועה לרוכב ומורכב. בהשוואה ל-950, גובה המושב יורד ב-10 מ"מ ל-830 מ"מ, ורגליות הרוכב – חדשות ולקוחות מגרסת ה-V4 – ממוקמות 10 מ"מ נמוך יותר. עם קיט הנמכה הכולל הנמכת מתלים ומושב נמוך – גובה המושב עשוי לרדת עד לגובה של 790 מ"מ. הבולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה בקוטר 48 מ"מ ומציעים כיוונים מלאים ומהלך מהלך 170 מ"מ. מאחור יש זרוע אחורית כפולה עם בולם זקס המציע כיוונים מלאים, כולל ברז חיצוני לעומס קפיץ ומהלך גלגל 170 מ"מ – מערכת בולמים זהה לגרסת ה-950. המשקל הכללי ירד ב-5 ק"ג הודות למנוע, לחישוקים קלים יותר שנלקחו מה-V4, יחד עם המראות הקלות יותר, ומשקל שגולח ממערכת הבלמים. המשקל היבש עומד על 199 ק"ג.
חבילת האלקטרוניקה כוללת את כל הטכנולוגיה העדכנית של דוקאטי: יש כמובן חיישן IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים של בוש, כשהוא מאפשר ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת אחיזה – כולל להטיה, מערכת למניעת התדרדרות בעליה, פנסי LED היקפיים, ביטול איתות אוטומטי, הבהוב בבלימה חזקה ואופציה לאורות פניה (DCL). יש מערכת ניהול מנוע עם ארבעה מצבים (ספורט, תיור, אורבן ואנדורו).
גרסת ה-V2 S מגיעה עם מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית 'סקייהוק' (DSS), אשר ניתנת לכיוון חשמלי מהכידון, ומתאימה את עצמה לתנאי הדרך. המערכת הזו מאפשרת כיוון עומס קפיץ מאחור לפי משקל רוכב, רוכב עם ציוד, שני רוכבים ושני רוכבים עם ציוד, וכן לכוון את השיכוכים ב-5 מצבים לכל תכנית. בנוסף, מערכת המתלים החשמלית מתממשקת עם ניהול המנוע וניהול האופנוע, ובבחירת מצב רכיבה מסוים כמו ספורט, כביש, גשם או אנדורו – מקבלים סט-אפ שונה גם להספק המנוע, גם לתגובת המנוע, גם למערכת המתלים, גם ל-ABS וגם לבקרת האחיזה. בנוסף יש מסך TFT בגודל 5″, בקרת שיוט, קוויקשיפטר מקורי ואורות פנייה. גרסת ה-S זו שוקלת 202 ק"ג – 3 ק"ג יותר מה-V2.
את שתי הגרסאות ניתן לרכוש גם עם חישוקי שפיצים במקום החישוקים היצוקים.
מחירים:
מולטיסטראדה V2 – מחיר 108,000 ש"ח
מולטיסטראדה V2 S – מחיר 126,000 ש"ח
יש גם גרסת V2 S עם מתלים חשמליים סמי-אקטיביים
הדיאבל בגרסת Black and Steel (שחור ופלדה), שהוצג ביוני 2021, מקבל שילוב צבעים של אפור, שחור וצהוב בוהק וספורטיבי, כולל שלדה בצבע הצהוב. פרט לכך, הדיאבל 1260S אינו מקבל שינויים מכניים או אלקטרוניים. גרסה זו מצטרפת לגרסת ה'למבורגיני' שהוצגה בשנה שעברה, כאשר דגם אחד ממנו נמכר גם בישראל.
הדיאבל 1260S מגיע עם מנוע טסטהסטרטה בנפח 1,262 סמ"ק הכולל תזמון שסתומים משתנה. ההספק עומד על 162 כ"ס ב-9,500 סל"ד והמומנט על 12 קג"מ. על הצד האלקטרוני יש מסך TFT עם מערכת מולטימדיה – כולל תמיכה באפליקציית Ducati Link, מפתח קרבה KEYLESS, מערכת ABS של בוש העובדת גם בהטיה, בקרת אחיזה ב-8 מצבים, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת בקרת ווילי, בקרת זינוק ובקרת שיוט – כולן משתנות ומותאמות למצב הנבחר של מפת ניהול המנוע. מכלולי מעטפת בדיאבל כוללים גם בלמי ברמבו M50, בולמי אוהלינס, חישוקים קלים וצמיגי פירלי דיאבלו רוסו 3 רחבים (צמיג אחורי ברוחב 240 מ"מ).
