בשנת 1978 הציגו בהונדה את פסגת הטכנולוגיה התורנית – CBX1000, דגם ספורט עם מנוע משושה צילינדרים בנפח של 1,000 סמ"ק שהפיק 105 כוחות סוס וסגר 225 קמ"ש.
מאז ומתמיד בהונדה רצו להיות הכי. הכי קלים (CBR900RR), הכי מהירים (CBR1000XX סופר בלאקבירד), הכי קרביים (RC30), הכי חדשניים (CR250R שנת 97), הכי טכנולוגיים (NR750) והרשימה עוד ממשיכה. לקטגוריית ה'הכי' נכנס גם ה-CBX1000 משנת 1978. הוא גם נולד במטרה להראות כוח, חוכמה, טכנולוגיה ויכולת.
הוא לא הראשון, כי הבנלי 750Sei נולד שש שנים לפני כן (ובאופן אירוני היה מבוסס על ההונדה CB500), אבל הוא היה איטלקי וזניח יחסית. הוא לא היה הראשון גם אצל הונדה, כי בשנת 1965 היה דגם מרוץ שהתחרה בגרנד פרי. ה-RC164-166 של מייק היילווד השתמש בשישה צילינדרים על-מנת להניע את מנוע ה-250 סמ"ק (וגיר של שבעה הילוכים!). אבל פה הונדה רצו להיות יותר מכולם – יותר צילינדרים, יותר נפח, יותר כוח. 1,047 סמ"ק מקוררי האוויר סיפקו 105 כוחות סוס ב-9,000 סל"ד ומומנט של 8.7 קג"מ ב-8,000 סל"ד. שישה קרבורטורים, 24 שסתומים, גל-זיזים עילי כפול וצינורות פליטה בתצורת 3 ל-1 – כפולים כמובן. למי שיכול היה להחזיק את הצוואר, המהירות המרבית רצה לה עד 225 קמ"ש ובטח היה אפשר יותר אם המסה הגדולה של 250 הקילוגרמים לא הייתה מעכבת.
למרות ההשקעה במנוע, שאר המכלולים לא התעלו לאותה הרמה. שלדת צינורות דקיקה, מזלג קונבנציונאלי פשוט בקוטר 35 מ"מ וצמד בולמים פשוטים מאחור. המתלים שודרגו בשנת 1981 בדגם ה-B שהגיע עם פיירינג ביקיני לטובת מיגון הרוח. המזלג שודרג ל-39 מ"מ עם כיול אוויר, ומאחור הותקן בולם יחיד. ההספק בגרסה הזאת ירד במעט ל-98 כ"ס לטובת האמינות, והמשקל עלה בעוד 20 ק"ג. הדיסקים האחודים של גרסת הנייקד הוחלפו לדיסקים מאווררים בגרסת ה'טורינג'. היו שינויים שהיטיבו עם מנח הרכיבה וכיול שונה לטובת רכיבת תיור בכבישים ישרים.
ההונדה CBX1000 לא היה טוב יותר לעומת, נגיד, ה-CB900 עם ארבעה צילינדרים בשורה מאותו הבית, אבל בהחלט היה מיוחד יותר. עם מחיר גבוה יותר לרכישה ולאחזקה הוא לא הוכיח את עצמו כלהיט מכירות, ובהונדה הפסיקו את היצור בשנת 1982 – ארבע שנים בלבד לאחר שהוצג. זה לא שינה להם, להיפך – הוא היה התזכורת התקופתית שמראה לכולם את הכוח והיכולות של הכנף האדומה. גם אם הוא לא הצליח יותר מדי אז, כיום הוא דגם אספנים ומשפרים מבוקש מאוד.
שנת 2021 הייתה השנה הטובה ביותר לשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשלראשונה נחצה רף 20 אלך הכלים כשנמכרו בישראל כמעט 21 אלף אופנועים וקטנועים. למרות הגבלות הקורונה, ובעיקר הגבלות הנסיעות לחו"ל, הספקנו לרכוב השנה על כלים מעניינים ומלהיבים.
כמו בכל שנה, גם השנה אנחנו מסכמים את האופנועים והקטנועים הגדולים של 2021, רק שהפעם הבחירה הייתה גם שלכם – בסקרים שפרסמנו לשבע קטגוריות שונות, ושבהם הצביעו יותר מ-20 אלף מצביעים. אנחנו במערכת שקללנו את התוצאות וסידרנו את רשימת האופנועים והקטנועים הגדולים של שנת 2021.
הונדה X-ADV 750
הונדה X-ADV 750 דור שני – אופנוע השנה 2021
ההונדה X-ADV 750 הוא אופנוע השנה שלנו לשנת 2021. המקסי-סקוטר-אדוונצ'ר, שהוצג לראשונה לפני 4 שנים, נתפס בתחילה כעוף מוזר. אחרי שהגיעה גרסת ה-A1 ב-2018 נתח השוק שלו גדל במעט, והמשיך לגדול בהדרגה עד לשנה שעברה. לשנת 2021 הוצג הדור השני שלו, וזו גם הייתה שנת הפריצה – שבה נמכרו בישראל כמעט 500 יחידות. מנוע חזק וגמיש, גיר DCT מצוין, התנהגות דינמית טובה מאוד, הרבה מאוד אלקטרוניקה ובקרות, ומעל הכל עיצוב רובוטריקי ייחודי – הופכים את ה-X-ADV למקסי-סקוטר פופולרי ומבוקש, והוא תפס מקום של כבוד בשוק הישראלי, וגם אצלנו.
הונדה פורצה 750
הונדה פורצה 750
האח של ה-X-ADV הבנוי על אותה הפלטפורמה, שבניגוד ל-X-ADV שבא בקונספט של קרוסאובר אדוונצ'ר, הפורצה 750 הוא מקסי-סקוטר מאה אחוז לכביש, עם יכולות ספורטיביות לא מבוטלות. גם כאן מותקן מנוע הטווין המקבילי המצוין עם גיר ה-DCT בדור האחרון שלהם, עם אותן מערכות אלקטרוניות מתקדמות, וגם כאן ההתנהגות הדינמית מעולה. יחד עם ה-X-ADV, בהונדה משלימים מהלך של כניסה מסיבית ומוצלחת לשוק המקסי-סקוטרים.
ב.מ.וו R18 באגר
ב.מ.וו R18 באגר
כשרכבנו לראשונה על ה-R18 לא כל כך הבנו את התכלית של האופנוע הזה. כשרכבנו על גרסת הבאגר הבנו היטב. דרך ה-R18 ב.מ.וו נכנסת לתוך השוק האמריקאי הענק עם סדרת אופנועים מוגזמים שמיועדים בדיוק לשוק הזה, אבל לא רק. חוץ מזה שה-R18 באגר הוא אופנוע כיפי מאוד לרכיבה, הוא גם חתיכת הצהרה של ב.מ.וו לשוק האמריקאי. חוץ מזה, אם הארלי דיווידסון מייצרת אדוונצ'ר, למה שב.מ.וו לא תייצר קרוזר?
אפריליה טואונו 660 / RS660
אפריליה טואונו 660
אחרי שנים של קיפאון, באפריליה מתעוררים ומשחררים את סדרת ה-660 החדשה לקטגוריית הביניים הכוללת את ה-RS660 הספורטיבי, הטואונו 660 הנייקד, ולאחרונה גם את הטוארג 660 האדוונצ'ר. הכלים האלה חשובים מאוד מפני שהם מחזירים את אפריליה למשחק באחת הזירות החשובות בעולם האופנועים, כשבאפריליה משחררים אופנועים טובים, טכנולוגיים מאוד, ועם העיצוב היפהפה של סדרות ה-RS והטואונו המודרניות. מהלך חשוב מאוד של אפריליה.
ימאהה MT-09 דור 3
ימאהה MT-09 דור שלישי
הימאהה MT-09 המקורי היה אופנוע תקציב ששילב הרבה פאן פקטור עם מחיר סביר – צורך הכרחי אחרי המשבר הכלכלי של 2009, וגישה שהוכיחה את עצמה והעיפה את ימאהה למקום שבו היא נמצאת היום – הכי טוב מאז ומעולם. הדור השני של ה-MT-09 כבר שופר בכמה נקודות תורפה. הדור השלישי של 2021 הוא כבר אופנוע בשל ואיכותי, כמעט בלי פשרות. הוא חזק יותר, איכותי יותר בהתנהגות, ובעל מערכות אלקטרוניקה מודרניות. זה כבר לא אופנוע התקציב הפשוט של פעם אלא אופנוע מודרני לכל דבר ועניין – כפי שהשוק דורש. לא נגזים אם נאמר שה-MT-09 הוא האופנוע החשוב ביותר של ימאהה בכל הזמנים, והדור השלישי הוא כבר אופנוע מצוין.
דוקאטי מונסטר
דוקאטי מונסטר דור שלישי
גם המונסטר החדש, שיצא בשנה ה-29 של המונסטר, הוא הדור השלישי במשפחה (רק שכאן יש דור חדש בכל עשור וחצי ולא בכל 3 שנים…), וגם כאן מדובר בסדרה החשובה ביותר של היצרנית בכל הזמנים. רק שבמקרה של המונסטר יש מהפך גדול: שלדת מסבך משולשי הפלדה פינתה את מקומה לטובת שלדת אלומיניום, הותקן מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות 937 סמ"ק (אחד המנועים הטובים של דוקאטי!), יש ערימות של אלקטרוניקה, ויש עיצוב חדש לגמרי, מודרני ששומר על קווי המתאר של המונסטר. יש דוקאטיסטים שאומרים שזה לא באמת מונסטר בגלל היעדר שלדת מסבך המשולשים, אבל אנחנו מאוד אוהבים וחושבים שזה אופנוע מצוין, ושהמציאות מחייבת.
דוקאטי מולטיסטראדה V4
דוקאטי מולטיסטראדה V4 – תצוגת תכלית
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 הוא כבר אופנוע פרימיום ברמה הגבוהה ביותר, ממש תצוגת תכלית של דוקאטי שיצרה מכונת על ברמות הגבוהות ביותר, עם כל הניסיון שצברה בסגמנט האדוונצ'רים לכביש. מנוע V4 אדיר מותאם לקונספט, מכלולי שלדה איכותיים, מערכות אלקטרוניקה ובקרות המתקדמות ביותר שיש בתחום האופנועים – כולל רדאר קדמי לבקרת שיוט אקטיבית, רדאר אחורי להתראות שטחים מתים, ומערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית. מעבר ליכולות העל ולהתנהגות המדהימה, כשהאופנוע הזה יצא הוא היה הטכנולוגי ביותר בעולם, ועד עכשיו הוא בהובלה.
ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר / R
ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר וק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R ראלי
שנתיים בלבד אחרי ה-790 אדוונצ'ר, בק.ט.מ עורכים מקצה שיפורים לאדוונצ'ר החשוב שלהם. הנפח גדל ל-890 סמ"ק, גם המומנט וההספק משתפרים, ובגרסה הרגילה מערכת המתלים – שעליה הייתה לנו ביקורת ב-790 – משתפרת ומסדרת את נקודות התורפה. גרסת הראלי מטריפה חושים – בעיקר במהירויות גבוהות על שבילים. ה-890 אדוונצ'ר הופך לאופנוע בשל וטוב, ורק העיצוב נותר שנוי במחלוקת.
הונדה פורצה 350
הונדה פורצה 350
ההונדה פורצה 300 היה קטנוע מנהלים פרימיום שהציע התנהגות מעולה, אלקטרוניקה מתקדמת לסגמנט, עיצוב נאה ואיכות כללית מצוינת. אבל הוא היה קרוב מדי לגרסת ה-250 סמ"ק. גרסת ה-350 סמ"ק החדשה לוקחת את כל היתרונות של ה-300, ומוסיפה עוד נפח ועוד כוח מנוע, ובכך הופכת את הקטנוע המצוין והאיכותי לעוד יותר טוב. הונדה על הגל.
בטא RR300
בטא RR300
אופנועי האנדורו של בטא האיטלקית הולכים ומשתפרים. הם כבר לא אופנועי אנדורו תקציב שמהווים אלטרנטיבה זולה לאופוזיציה היקרה, אלא אופנועים מצוינים בפני עצמם – עם סדרת מנועים רחבה מאוד ומעולה, עם שלדות, מערכות מתלים והתנהגות דינמית מעולות, ועם איכות חומרים וגימור שהולכת ומשתפרת. ה-RR300 של 2022 מציע מנוע חדש, שמקפיץ את ה-300 הדו-פעימתי של בטא לחזית אופנועי האנדורו בנפח הזה. מנוע מעולה, שעל אף שהוא בעל מהלך בוכנה קצר יותר – הוא גמיש יותר, מוריד את הכוח לקרקע טוב יותר, והוא גם חלק מאוד בזכות גל האיזון. מכונה מעולה שלא נופלת מאופנועי האופוזיציה, ובפרמטרים מסוימים אף עוברת אותם.
גאס גאס EC250
גאס גאס EC250
מתוך ארבעת אופנועי האנדורו של גאס גאס כמותג נוסף של ק.ט.מ בחרנו ב-250 סמ"ק הדו-פעימתי, פשוט מפני שהוא המועדף עלינו – גם בנפח וגם במחזור המנוע, אבל אפשר לבחור את אופנועי האנדורו של גאס גאס כמכלול. בק.ט.מ מיתגו את גאס גאס כמותג הזול בליין המותגים, ולמרות שהוא מציע מכלולים פחות ממותגים מאשר בק.ט.מ או בהוסקוורנה – הוא עובד לא פחות טוב. כבונוס יש את מחיר הרכישה הנמוך יותר, ולמי שמעדיף – הגאס גאס מגיע עם מנגנון לינקים לבולם האחורי ולא עם PDS. אהבנו מאוד את המותג, את המיתוג ואת האופנועים עצמם, וכאמור ה-EC250 הוא המועדף עלינו מהליין המצומצם אך המצוין.
ד.ל.ב מוטוספורט משיקה בישראל שלושה דגמים חדשים של הצ'יף – באולם תצוגה חדש ומפואר, ייעודי למותג.
אופנועי אינדיאן של העידן החדש בבעלות פולאריס נמצאים בישראל מאמצע 2017. בתחילה עם סדרות הצ'יף והסקאוט, ובהמשך החברה הקנדית-אמריקאית המשיכה לפתח דגמים נוספים כמו ה-FTR והצ'לנג'ר. כעת, עם הגעתם ארצה של שלושת דגמי הצ'יף החדשים המבוססים על המנוע והשלדה החדשים, בד.ל.ב מוטוספורט משיקים את שלושת הכלים החדשים באולם תצוגה חדש ומפואר ברחוב שוקן 18 בתל-אביב.
האולם החדש נמצא ברחוב שוקן 18 – צמוד לאולם של ק.ט.מ בשוקן 16 ולאולם החדש של רויאל אנפילד בשוקן 14. כך מייצרת ד.ל.ב מוטוספורט רצף של שלושת מותגי האופנועים שבבעלותה במתחם אחד. כמו האולמות של רויאל אנפילד ושל ק.ט.מ, גם האולם החדש של אינדיאן מעוצב בקפידה בהתאם לקוד העיצובי של היצרנית עצמה, והושקעו בו משאבים רבים ומחשבה רבה. התוצאה לטעמנו יפהפייה, ובהחלט ראויה למותג פרימיום. גם במקרה הזה אנחנו ממליצים לכל רוכב, וגם למי שאינו רוכב, לבקר באולם התצוגה ולהתרשם מהעיצוב ומהעושר בלב דרום תל-אביב.
באולם התצוגה תמצאו את כל דגמי אינדיאן, כאמור החל מצ'יפים וסקאוטים, דרך FTR ועד צ'לנג'ר, וכן פריטי לבוש, אביזרים, חלקים ושיפורים ממותגים. את אולם התצוגה, כמו את פעילות אינדיאן בישראל, מנהל זיו אופנהיים – מוותיקי ענף האופנועים בישראל.
אולם התצוגה של אינדיאן ברחוב שוקן 18 בתל-אביב
שלושה צ'יפים חדשים
אינדיאן הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים. הוא הוקם ב-1901 בארה"ב, בעיירה ספרינגפילד שבמסצו'סטס, ובנקודה מסוימת בהיסטוריה גם היה מותג האופנועים הגדול ביותר בעולם. לא רק אינדיאן הוא מותג עבר מפואר, אלא גם שם הדגם – צ'יף. הצ'יף הראשון הוצג ב-1921, והשם הזה המשיך עם אינדיאן עד לפשיטת הרגל ב-1953. סימן ההיכר המזוהה ביותר עם הצ'יף היה ידית ההילוכים הגדולה לצד מיכל הדלק, יחד עם רגלית הקלאץ', זאת למרות שייצורו של הדגם הלא סטנדרטי הזה החל רק ב-1948.
צ'יף דארק הורס
לשם ציון הדרך חשפו באינדיאן שלושה דגמים חדשים של הצ'יף, אשר נושאים פלטפורמה זהה הכוללת מנוע וי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) המפיק 16.5 קג"מ, שלושה מצבי רכיבה (רגיל, תיור וספורט), בקרת שיוט ומערכת פליטה כפולה. יש תאורת LED היקפית, מערכת התנעה ללא מפתח KEYLESS, שלדה ומערכת מתלים זהה הכוללת שלדת פלדה, בולמים קדמיים קארטרידג' בקוטר 46 מ"מ ומהלך של 132 מ"מ, בסיס גלגלים של 1,626 מ"מ, גובה מושב של 662 מ"מ, מיכל דלק של 15.1 ליטרים, צמיגי פירלי נייט דרגון ומשקל מלא של 304 ק"ג. לכולם יש מערכת Ride Command הכוללת מסך מגע המקרין גם את מערכת הניווט ומאפשר חיבור לסלולר. כרגיל אצל אינדיאן, ניתן לצייד את שלושת הדגמים במעל 70 תוספות מקטלוג השיפורים.
הצ'יף דארק הורס (Chief Dark Horse) מגיע עם חישוקים יצוקים בקוטר 19″ מלפנים, פנס קדמי חשוף, כידון Drag נמוך, רגליות רוכב ממורכזות ומושב יחיד.
מחיר: 149,900 ש"ח
צ'יף בובר דארק הורס וסופר צ'יף לימיטד
הצ'יף בובר דארק הורס (Chief Bobber Dark Horse) מגיע עם חישוקי שפיצים בקוטר 16″ מלפנים, כידון Mini-ape hanger גבוה, רגליות שממוקמות יותר קדימה, כיסוי לזרועות המזלג ומושב יחיד.
מחיר: 159,900 ש"ח
הסופר צ'יף לימיטד (Super Chief Limited) מגיע עם משקף קדמי פריק, תיקי צד מעור שחור, מושב מורכב, כידון 'רגיל', כיסויי מזלג וגימור כרום למערכת הפליטה.
הקוואסאקי GPX250R – או הנינג'ה 250 בשוקים מסוימים – עם מנוע טווין מקבילי המספק כ-40 כוחות סוס, הוצג בשנות ה-80, הגיע לישראל בשנות ה-90, והיה אופנוע ספורטיבי קטן ומהנה שחסה בצילו של ה-GPZ500.
בקוואסאקי הציגו את ה-GPX250 בשנת 1986 כדגם כניסה לעולם אופנועי הספורט. במילים אחרות – אופנוע ספורט למתחילים. הכיף התבסס על מנוע טווין מקבילי בנפח 249 סמ"ק מקורר נוזל, שאומנם לא היה חזק בצורה יוצאת דופן – כ-40 כוחות סוס ו-2.4 קג"מ – אבל סיפק ביצועים טובים עד למהירות מרבית של כ-150 קמ"ש. הבולמים היו פשוטים ונתמכו על-ידי חישוקי 16″ ודיסק יחיד לבלימה בכל צד. המשקל היבש עמד על סביב 140 ק"ג.
קוואסאקי GPX250R – בצביעה שלא הגיעה ארצה
עיצוב ספורטיבי, ביצועים מכובדים ויכולת מפתיעה לטובה בכביש המפותל הפכו אותו לאטרקטיבי בקרב רוכבים ורוכבות העושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופנוענות או בקטגורית הרישיון של עד 500 סמ"ק שהיה בזמנו. לארץ הוא הגיע, יחד עם מותג קוואסאקי, בשנת 1994, וזכה למכירות יחסית טובות – במקביל לאחיו הגדול, ה-GPZ500, שהיה להיט מכירות בפני עצמו – כולל שוק פעיל ביד שנייה לכלים שזכו לא ליפול ולקבל טיפולים מסודרים.
בעוד שבעולם ה-GPX250 הגיע בכל מיני צבעים וגרפיקות, כולל ירוק-קוואסאקי, אבל לישראל הוא הגיע רק בגרסה הכהה / שחורה עם גרפיקה כחולה וסגולה שדהתה בשמש (בתמונה בראש הידיעה). עיקר המשיכה שלו היה הנראות הספורטיבית, בקנה מידה קטן יותר המותאם לקטגוריית הנפח. השלב הבא הטבעי שלו היה כאמור ה-GPZ500S הספורטיבי והגדול יותר, שהגיע יחד איתו לישראל.
בעולם ובארץ ה-GPX250 הוחלף בשנת 2007 (השיווק הופסק הרבה לפני כן) על-ידי הנינג'ה 250, שצמח ל-300 והמשיך לגדול עד ל-400 סמ"ק של ימינו. בסך הכל הוא היה כלי חביב שלא השאיר יותר מדי חותם, אבל התאים למתחילים שרצו כלי עם יכולות ספורטיביות, אמין מאוד (להוציא שברי פלסטיקה לנופלים ומפילים) ויחסית סחיר.
מחירי האופנועים הבינוניים – בעיקר אלו המיועדים לרישיון נהיגה A1 בנפחים של 250 עד 700 סמ"ק – צפויים לעלות בתחילת השנה בשיעורים של 10%-20%, כלומר בין 3,000 ל-6,000 ואפילו 7,000 ש"ח. הסיבה: רשות המסים מבטלת את הרפורמה במס הקנייה מ-2015, ושיעורו המס יעלו ב-10% לכמה קטגוריות. בנוסף, רשות המסים לא תעלה את המס לכלים בנפח 125 סמ"ק, כך שהמהלך לא דורש את אישור ועדת הכספים של הכנסת.
עומסי התנועה על כבישי ישראל שוברים שיאים מדי יום, יותר מ-300 אלף מכוניות חדשות עלו על הכבישים השנה, ודווקא עכשיו ברשות המסים מעלים את מחירי האופנועים הבינוניים באלפי שקלים, כפי שפורסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות'. רשות המסים הניחה על שולחנו של שר האוצר אביגדור ליברמן תכנית להעלאת מס הקנייה, העוקפת את ועדת הכספים של הכנסת.
לפי התכנית, על כלים בנפחים של 400-250 סמ"ק מס הקנייה יעלה מ-40% ל-50%, ועל כלים בנפחים של 600-400 סמ"ק, וכן על כלים מוגבלים לרישיון A1 בנפחים גבוהים יותר, שיעור המס יעלה מ-50% ל-60%. המשמעות היא עליית מחירים של 3,000 עד 7,000 ש"ח, ובמקרים מסוימים אף יותר.
רשות המסים מנמקת את עליית המחירים בכך שתוקף הוראת השעה לרפורמה במס הקנייה, שאותה יזם שר האוצר בשנת 2015 משה כחלון, פג בסוף חודש דצמבר. הרפורמה הורידה את מס הקנייה לכלים בנפחים אלו, וכעת מבקשת רשות המסים לבטל את הוראת השעה ולחזור לשיעורי המס המקוריים. נציין כי הוראת השעה פעלה על-פי הספק המנוע ולא לפי השיטה המיושנת של נפחי מנוע, ובכך תאמה לדרגות רישיונות הנהיגה. עם ביטול הוראת השעה יחזרו ברשות המסים לגבות את המס על-פי נפח המנוע ולא לפי ההספק.
בנוסף, רשות המסים מבצעת מהלך עוקף כנסת, רשות המסים לא תעלה את שיעור המס לכלים בנפח 125 סמ"ק מ-25% ל-40%, ולכן לא תצטרך אישור של ועדת הכספים. ברשות המסים יודעים ככל הנראה שבוועדת הכספים יהיה קשה להעביר את הגזירה, ולכן עקפו את הכנסת והגיעו ישירות לשר האוצר.
והמהלך – שמתבצע בחטף ועוקף את הכנסת – נוגד גם את הבטחות רשות המסים בדיונים בוועדת הכספים מימי ח"כ משה גפני בכנסות הקודמות – לבחון הורדות מס קנייה על כלים בנפח בינוני.
בכל מחקר שנעשה נמצא שאופנועים וקטנועים תורמים משמעותית להפחתת עומסי התנועה. כך למשל, דו"ח שהכין הטכניון לפני שנתיים למשרד התחבורה קבע כי עידוד מעבר נהגי רכב לדו-גלגלי עשוי לקצר את זמני הנסיעה בעד 11% ועשוי לשפר את מהירות הנסיעה בעד 13%. המהלך של רשות המסים הוא בניגוד גמור לתוצאות המחקר, והוא יכניס לקופת המדינה סביב 10 מיליון ש"ח בשנה.
העלאת המס עלולה להוות מכה לא קטנה לשוק הדו-גלגלי – דווקא אחרי שנת שיא שבה נמכרו לראשונה יותר מ-20 אלף כלים דו-גלגליים.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הימאהה R7 – גרסת הכביש הספורטיבית על בסיס פלטפורמת ה-MT-07 עם מנוע דומה ומכלולים שמותאמים יותר לרכיבות כביש ספורטיביות ולמסלול.
בימאהה הכינו את קהל הרוכבים לקראת ה-R7 החדש, שנחשף במאי האחרון ומבוסס על פלטפורמת הנייקד שחודש לשנת 2021, וזכו – גם בארץ – לציפיות גבוהות. דגם זה אמור למשוך את הקהל הצעיר שרוצה גם להיכנס באופן סדיר לימי מסלול או למרוצי מועדונים, וכן לרוכבים שרוצים כלי ספורטיבי לכביש ולא יכולים לרכוש את ה-YZF-R6, שכבר אינו מיוצר עם תקינת כביש.
ימאהה R7
המנוע כאן זהה למותקן ב-MT-07, ומדובר על מנוע ה-CP2, שהוא טווין מקבילי א-סימטרי בנפח 689 סמ"ק המספק 74 כ"ס ב-8,750 סל"ד ומומנט של 6.8 קג"מ ב-6,500 סל"ד – בדיוק כמו באחיו הנייקד. ב-R7 יש מערכת ניהול מנוע שונה המספקת תגובת מנוע מהירה ונשלטת יותר, פתחי יניקת אוויר שונים ומערכת פליטה שונה לעומת ה-MT-07. יחס ההעברה של ההילוך השני קצר יותר, ויש קלאץ' מחליק למניעת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית. קוויקשיפטר יוצע כאופציה בתשלום. המשקל המלא עומד על 188 ק"ג (4 ק"ג יותר מה-MT-07), והמהירות המרבית גבוהה בכ-20 קמ"ש לעומתו.
מכלולי השלדה דומים אך לא זהים. בסיס הגלגלים קצר יותר ב-5 מ"מ (1,395 מ"מ), ויש מזלג הפוך של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים. מאחור יש לבולם החדש אופציות לכיוון עומס הקפיץ ושיכוך ההחזרה (ריבאונד). הכידון הוא מסוג קליפ-און, זוית ההיגוי חדה יותר, חלוקת המשקל היא 51/49 לטובת החלק הקדמי, הרגליות ממוקמות מעט יותר לאחור והמושב צר יותר.
מערכת הבלימה היא של ברמבו, עם צמד דיסקים צפים בקוטר 298 מ"מ, קליפרים רדיאליים עם 4 בוכנות, וגם משאבת בלם קדמית בתצורה רדיאלית. מידות החישוקים והצמיגים זהים ל-MT-07 עם 120/70ZR17 ו-180/55ZR17.
ל-R7 יש פנסי LED היקפיים, לוח שעונים LCD צבעוני, ועיצוב ספורטיבי עם פיירינג מלא אווירודינמי. בדומה ל-MT-07, למעט מערכת ABS, שהיא חובה לפי התקן, לא נמצא כאן בקרות אלקטרוניות.
מחירו של הימאהה R7 נקבע על 62,985 ש"ח.
ההשקה תתקיים בשישי הקרוב, 31.12.21, בסניף ימאהה TLV ברחוב שוקן 7 בתל-אביב. 14 הרוכשים הראשונים יקבלו יום הדרכת מסלול עם פרו ריידינג.
חברת האופנועים ההודית רויאל אנפילד מגיעה לישראל, בפעם השלישית – הפעם בייבוא של ד.ל.ב מוטוספורט, עם מערך רחב ועם אולם תצוגה מרשים.
רויאל אנפילד היא חברת האופנועים הוותיקה בעולם. החברה התחילה לייצר אופנועים בבריטניה כבר ב-1901, והיא החברה היחידה שממשיכה לייצר אופנועים ברציפות כבר 120 שנים. ב-1952 הייצור עבר להודו, בעיקר לשוק המקומי, אולם בשנים האחרונות בחברה משקיעים משאבים גדולים כדי לפתח אופנועים המתאימים לשוק האירופאי ובכלל לשוקי העולם.
רויאל אנפילד בישראל – בפעם השלישית
זהו הסיבוב השלישי של רויאל אנפילד בישראל. בשנת 2010 היה ניסיון של יזם פרטי לייבא את המותג ארצה, והיה אולם תצוגה ברחוב הירקון בתל-אביב. ב-2014 קיבל את זיכיון הייבוא איתן בן-ארי מחברת ג.ב.ר, מי שהיה היבואן של הארלי דיווידסון בישראל. בן-ארי בנה את התשתית לרויאל אנפילד בישראל, ואף מכר כמה עשרות כלים בשנה, ובסך הכל כ-200 כלים. כעת, עם המעבר של זיכיון הייבוא לד.ל.ב, בן-ארי עובד צמוד לד.ל.ב, והוא הסוכן הראשי של המותג רויאל אנפילד בישראל – עם ידע רחב שצבר במהלך השנים ועם קהל לקוחות גדול.
למעשה, ד.ל.ב מוטוספורט החלה את הפעילות של רויאל אנפילד בישראל כבר בחודש אוגוסט, מכרה מאז כ-40 כלים, ואפילו קיימה פעילויות לרוכבי המותג, אולם כעת – עם השלמת בניית אולם התצוגה המרשים ברחוב שוקן 14 (צמוד לאולם התצוגה של ק.ט.מ בשוקן 16) – מתקיימת ההשקה הרשמית של רויאל אנפילד בישראל.
אולם התצוגה של רויאל אנפילד בשוקן 14
אולם התצוגה החדש בנוי ומעוצב בטוב טעם, עם קו עיצובי שנקבע על-ידי היצרנית עצמה. בכלל, נראה שברויאל אנפילד משקיעים המון משאבים לא רק באופנועים אלא במה שמסביבם – בלייף סטייל, באביזרים ובביגוד, וזה בא לידי ביטוי גם באולם התצוגה החדש. אנחנו ממליצים לכל רוכב, וגם למי שאינו רוכב, להגיע לאולם התצוגה החדש ולהתרשם מהעיצוב והאווירה המיוחדים – כפי שתוכלו לראות בתמונות. את פעילות מותג רויאל אנפילד בישראל ינהל שלומי טבת.
נכון לעכשיו רויאל אנפילד משווקת בישראל 3 משפחות של דגמים, כשכל אחד מהדגמים מגיע במגוון רחב במיוחד של סכימות צביעה – שמשתנות ומתווספות באופן תדיר. עד סוף שנת 2022 ליין הדגמים יורחב ל-10 – עם דגמים חדשים שרויאל אנפילד צפויה להציג על בסיס משפחות הדגמים הקיימות.
מטאור 350
רויאל אנפילד מטאור 350
המטאור 350 הוא אופנוע חדש לחלוטין של רויאל אנפילד, עם שם מהעבר, שכן לאנפילד היה דגם עם שם זהה ב-1952. זהו הוא קרוזר קלאסי המיועד לרכיבה רגועה ונינוחה, בעל ממדים קומפקטיים וגובה מושב נמוך כך שהוא מיועד למגוון רחב של רוכבים. למטאור 350 מנוע סינגל מקורר אוויר-שמן בנפח 349 סמ"ק אשר מפיק 20.2 כ"ס ו-2.7 קג"מ כבר ב-4,000 סל"ד. חידוש משמעותי במטאור 350 הוא מערכת ניווט מובנית – ROYAL ENFIELD TRIPPER – אשר מקשרת בין לוח המחוונים של המטאור 350 לטלפון החכם ולאפליקציית רויאל אנפילד, כך שהיא מציגה את הפניות בציר הנסיעה הנבחר (המערכת מבוססת גוגל מפות) זו אחר זו בצורה קלה וברורה. מבחן דרכים למטאור 350 יתפרסם כאן באתר בקרוב מאוד.
מחירים:
Fireball: מחיר 24,990 ש"ח
Steller: מחיר 25,990 ש"ח
supernova: מחיר 26,990 ש"ח
הימליאן 400
רויאל אנפילד הימליאן 400
אדוונצ'ר רב-תכליתי המאפשר רכיבה בכביש ובשבילים, עם מנוע צילינדר יחיד בנפח 411 סמ"ק המפיק 24.3 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), תיבת 5 הילוכים, מתלים עם מהלך של 200 ו-180 מ"מ, וחישוקי שפיצים עם צמיגים במידות 90/90-21 מלפנים ו-120/90-17 מאחור. גובה המושב עומד על 800 מ"מ, מרווח הגחון 220 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 15 ליטרים והמשקל היבש 199 ק"ג. מבחן דרכים – בקישור.
המחיר: 29,990 ש"ח
סדרת הטווין 650 סמ"ק
רויאל אנפילד אינטרספטור 650
קונטיננטל GT – אופנוע כביש בסגנון קפה רייסר, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1), מומנט של 5.3 קג"מ, תיבה בת 6 הילוכים, מערכת מתלים עם מהלכים של 110 ו-88 מ"מ, חישוקי "18 עם צמיגים ברוחב 100 ו-130 מ"מ, גובה מושב של 789 מ"מ, מיכל דלק בנפח 12.5 ליטרים, ומשקל של 189 ק"ג.
אינטרספטור 650 – על אותה הפלטפורמה של הקונטיננטל GT בנו ברויאל אנפילד אופנוע בעיצוב קלאסי בריטי. נתוני המנוע, השלדה והמתלים זהים לאלו של הקונטיננטל GT, כשגובה המושב עומד על 804 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 13.7 ליטרים, והמשקל היבש 202 ק"ג.
המחיר: 44,990 ש"ח
בד.ל.ב מוטוספורט מצפים למספרים של כ-200 כלים בשנה, כשקהל היעד רחב מאוד – החל מרוכבים מתחילים, דרך רוכבים בוגרים שמחפשים אופנוע אווירה רגוע, ועד בעלי רישיון שיעשו קאמבק לאופנוע ורוכבים חדשים, כשאחד המאפיינים של אופנועי רויאל אנפילד הוא תג המחיר הנמוך יחסית לשוק הישראלי – מה שיחד עם הסגנון המיוחד עשוי למשוך רוכבים רבים.
לדעתנו בהחלט יש מקום בשוק הישראלי למותג כזה, שמציע חוויית רטרו במחירים נוחים, וכן את כל הסגנון והלייף סטייל שמסביב, ולכן אנו צופים לאופנועי רויאל אנפילד הצלחה בשוק הישראלי.
ההונדה ג'יירו היה קטנוע תלת-נוטה משנות ה-80, עם שני גלגלים מאחור שנשארו קבועים ומנוע דו-פעימתי בנפח 50 סמ"ק.
"קטנועים תלת-גלגליים המאפשרים הטיה תופסים בימינו נתח שוק קטן ביחס לכלים דו-גלגליים – אך הם במגמת עלייה. המונח המקצועי בחו״ל הוא Tilting Three-Wheeler או Leaning Multi-Wheel, שזה בעברית ׳תלת־גלגלי רוכן׳ ובכינוי חיבה: תלת-נוטה. על החסרונות המובנים שלהם ביחס לקטנוע קונבנציונלי, בעיקר המחיר והמשקל, מחפה היתרון הבטיחותי שמקנה גלגל נוסף. במדינות רבות, בעלי רישיון נהיגה ברכב רשאים לרכב על תלת-נוטים ללא צורך ברישיון נוסף, מה שמאפשר למי שמואס בפקקים לעבור לתלת-נוטה ולחסוך בזמן ובכסף". ככה פתחנו את המבחן האחרון שערכנו לתלת-גלגלים המודרניים, להם יש שני גלגלים מלפנים ואחד יחיד מאחור.
זה בימינו, אבל הונדה היו שם כבר בשנת 1982. הפטנט הוצג בשנות ה-60 על-ידי ג'ורג' וואליס (George Wallis) והוטמע ללא הצלחה ב-BSA אריאל 3 בשנת 1970, והונדה קנו מהם את הפטנט. החלק הקדמי של הג'יירו (ר"ת Great Your Recreation Origina – כך לפי עלון פרסום מארצות הברית) הוא של קטנוע, אך במקום הגלגל האחורי יש שניים קטנים מאוד (6″ בקוטרם) עם דיפרנציאל מוגבל החלקה. המנוע הוא דו-פעימתי מקורר אוויר בנפח 49 סמ"ק שמספק 4.6 כוחות סוס ב-7,500 סל"ד וחצי קג"מ ב-7,000 סל"ד, כאשר ההנעה מתבצעת באמצעות וריאטור. עם משקל יבש של 95 ק"ג, חישוק קדמי בקוטר 10″ ופחות מכך מאחור, המהירות המרבית לא עברה את ה-50 קמ"ש.
הונדה ייצרו 7 דגמים שונים של הג'יירו – עם גג או בלעדיו, עם יותר או פחות יכולת נשיאת מטען, ובעיצובים שונים. לארץ קיבלנו בשנות ה-90 את דגם ה-X, שהיה בשימוש שליחים ובעלי עסקים רבים בשל משטח ההטענה הגדול יחסית שלו ותחושת הבטיחות שלו שנבעה מהיציבות הטבעית של כלי בעל שלושה גלגלים. הרכיבה עליו הייתה משעשעת, כאשר החלק המרכזי נוטה בצורה דרמטית לפעמים, אך הגלגלים האחוריים נשארים יציבים במקומם. המנוע היה חלש מאוד ולא היה מקום מתחת למושב למטען, אבל כן בארגז גדול שניתן להתקין גם מאחור וגם על הסבל הקדמי. האמינות הייתה בשמיים – אפס תחזוקה, אפס תקלות.
ההונדה ג'יירו היה כלי מצחיק ומוזר, מביך לפעמים, אך משעשע בצורה בלתי רגילה – יעיד על כך עורך המגזין שיספר בהזדמנות על רכיבה על ג'יירו X בכבישים ירושלמים מושלגים, ובין היתר איך אפשר להחליק גלגלים אחוריים בדריפטים ארוכים עם 4.6 כ"ס. רוב המכירות הלכו בסופו של יום למטרות עסקים, אך עד היום יש כלים מקוריים שמסתובבים ונוסעים ברחבי העיר והמושב.
הונדה ג'יירו X – דריפטים ארוכים עם 2 גלגלים אחוריים בשלג ירושלמי
ההארלי דיווידסון ספורטסטר S החדש והמסקרן מהדור החדש של הארלי, אשר נחשף ביולי האחרון, נחת בישראל ומתחיל בשיווק בימים אלו.
בשנה שעברה הודיעו בהארלי על ביטול ליין דגמי הספורטסטר באירופה, כאשר באותה הידיעה הערכנו שהם יחזירו את הדגם – ששורשיו הולכים אחורה עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת – בגרסה חדשה ומודרנית בעתיד. העתיד הגיע מהר מהצפוי בפרויקט 'From Evolution to Revolution' – מאבולוציה לרבולוציה – אשר מתייחס למעבר מפלטפורמת המנועים הישנה, שהולכת אחורה לשנות ה-80, למנועי הרבולושן-מקס המודרניים.
הארלי דיווידסון ספורטסטר S
המנוע בספורטסטר S החדש הוא של הפאן אמריקה 1250, כלומר וי-טווין ב-60° עם תזמון שסתומים משתנה. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק 121 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-13 קג"מ ב-6,000 סל"ד. ההספק כאן מונמך כצפוי לעומת האדוונצ'ר, ששם מספק 150 כ"ס ב-8,750 סל"ד עם מומנט דומה בסל"ד מעט גבוה יותר. המנוע כאן משתמש בשסתומים בקוטר קטן יותר ותא שריפה שונה, שמאפשר יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יחס הדחיסה הונמך ל-12:1 לעומת 13:1 בפאן אמריקה, והמנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. יש שישה הילוכים ומצמד מכני, ומערכת הפליטה חדשה לגמרי ולוקחת את השראתה ממרוצי הפלאט טראק.
השלדה היא מסוג צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי ושלדת הזנב – למנוע גורם נושא עומס מרכזי. בהארלי טוענים שיש כאן חסכון במשקל וחידוד ההתנהגות. מלפנים יש מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ מתכוונן במלואו, וכך גם הבולם האחורי. האורך הכללי עומד על 2,260 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 730 מ"מ, והמשקל המלא (ללא דלק) מסתכם ב-228 ק"ג. מידות צמיגי הדאנלופ GT503 הרדיאליים הם 160/70R17 מלפנים ו-180/70R16 מאחור. הבלמים הם של ברמבו עם דיסק בקוטר 320 מ"מ מלפנים וקליפר מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות, כאשר מאחור יש דיסק בקוטר 260 מ"מ וקליפר בעל שתי בוכנות. מיכל הדלק מכיל 11.7 ליטרים.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן מערכת ניהול מנוע עם שלושה מצבים (כביש, גשם וספורט), מערכת למדידת אינרציה IMU הכוללת ABS להטיה ומערכת בקרת אחיזה להטיה. יש מסך TFT חדש בגודל 4″ עם חיבור לסלולר ואפליקציית ניווט, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט ושקע USB להטענה.
מחירו של ההארלי דיווידסון ספורטסטר S נקבע על 145 אלף ש"ח.
האפריליה טוארג 660 החדש, שמצטרף למשפחת ה-660 החדשה של אפריליה הכוללת את ה-RS660 הספורטיבי והטואונו 660 הנייקד, יגיע ארצה במהלך חודש פברואר 2022. בינתיים נפתחה המכירה המוקדמת במחיר השקה.
אפריליה טוארג 660
הטוארג 660 הוא האדוונצ'ר-ראלי החדש והטכנולוגי של אפריליה, שהוצג לאחרונה ומכוון לקטגוריית האדוונצ'רים הבינוניים הקרביים שבראשם הימאהה טנרה 700 הפופולרי. מנוע הטווין המקבילי החדש, בנפח 660 סמ"ק, מפיק 95 כ"ס בגרסת ה-RS660 והטואונו 660, אולם כאן בטוארג ההספק הופחת ל-80 כ"ס, כשהמומנט עומד על קצת יוצר מ-7 קג"מ והמנוע גמיש יותר ומספק יותר כוח בסל"ד נמוך יותר מאשר בצמד אחיו הספורטיביים. בנוסף, ניתן לרכוש את הטוארג 660 כשהוא מוגבל ל-47.6 כ"ס לרישיון נהיגה A1.
החישוקים בקוטר "21 ו-"18, עם צמיגי אדוונצ'ר עליהם, כשמערכת המתלים כוללת צמד בולמים הפוכים ובולם אחורי יחיד – שניהם מתכווננים ועם מהלך גלגל מכובד מאוד של 240 מ"מ (200 מ"מ מלפנים ו-210 מ"מ מאחור בטנרה 700). מיכל הדלק בנפח 18 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 187 ק"ג.
בגזרת האלקטרוניקה והבקרות יש מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה ו-3 מצבי כוח מנוע, יש חיישן למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, ויש מערכות ABS להטיה ובקרת אחיזה והחלקה מתקדמות – כולל מצבי שטח – כל אלה כחלק ממערכת ה-APRC המלאה של אפריליה. בנוסף יש בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים כולל אורות יום אוטומטיים, וכן מסך TFT צבעוני ומודרני.
מחירו של האפריליה טוארג 660 נקבע על 85,000 ש"ח, אולם במכירה המוקדמת שנפתחת בימים אלו המחיר עומד על 82,900 ש"ח.