ההונדה CBR1000RR-R מקבל לשנת 2022 שיפורים קטנים בגזרת המנוע, וכן גרסת SP בצבעי גרסת המקור.
הונדה CBR1000RR-R דגם 2022
אין הרבה אופנועים שניתן להגדיר אותם כאייקון. יש עוד פחות אופנועים שהיו אבן דרך בעולם האופנועים. שעשו מהפכה. שהשאירו חותם עמוק, ושניתן להצביע על הנקודה שבה יצאו לשווקים כנקודת מפנה. כזה הוא הפיירבלייד – ה-CBR900RR המקורי של 1992 – שעשה מהפכה של ממש בתחום אופנועי הספורט באותה תקופה (תקראו עליו – כאן). 30 שנה אחרי, מכבדים אותו בהונדה על-ידי הצגת גרסת SP של ה-CBR1000RR-R בצבעים ובגרפיקה של גרסת המקור.
אבל עוד לפני כן, ה-RR-R, שהוצג לפני שנתיים, מקבל שינויים קלים במנוע אשר מתבטאים בהארכת יחס ההעברה הסופי על-ידי מעבר לגלגל שיניים אחורי של 40 במקום 43 שיניים. מערכת הנשימה עודכנה דרך תעלות אוויר קצרות וצרות יותר, יחד עם חלק אמצעי חדש במערכת הפליטה. יחס הדחיסה עלה מ-13.2:1 ל-13.4:1, אם כי מנוע הליטר עדיין מפיק 217.5 כ"ס. מערכת בקרת האחיזה בעלת 9 המצבים עודנה לטובת מעברים חלקים יותר בין כל המצבים. בגרסת ה-SP עם מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס ובלמים משודרגים מעדנת מעט את ההתנגדות של סיבוב המצערת ומקבלת – כאופציה – חישוקים מוזהבים.
כאמור, כגרסה מוגבלת, דגם ה-SP ניתן לרכישה בגרסת 30 שנה מעוטרת עם צביעת הטריקולור האייקונית, מושב אחורי כחול, לוגו מיוחד במסך ה-TFT בעת התנעה ומערכת פליטה של אקרפוביץ'.
MV אגוסטה מציגים את פרויקט הלאקי אקספלורר (Lucky Explorer) הכולל צמד קונספטים של אדוונצ'רים חדשים לגמרי – ה-5.5 עם מנוע טווין מקבילי בנפח 550 סמ"ק וה-9.5 עם מנוע טריפל בנפח 930 סמ"ק.
בשנות ה-80 קאג'יבה התחרו במרוץ הפריז-דקאר המפורסם עם האלפנט 900 ועיצוב ה-Lucky Explorer של חברת הסיגריות לאקי סטרייק, ואף זכו בשתי ניצחונות. כיום MV אגוסטה הם הבעלים של קאג'יבה, ומציגים בתערוכת מילאנו צמד דגמים חדשים תחת הכותרת 'Lucky Explorer Project' – פרויקט לאקי אקספלורר.
MV אגוסטה 9.5
עדיין לא דגמים סופיים שמיועדים לייצור, אבל ב-MV אגוסטה משחררים פרטים ראשונים על ה-5.5 (בתמונה בראש הידיעה), אשר פותח ביחד עם חברת QJ הסינית עם מנוע טווין מקבילי מקורר נוזל בנפח 550 סמ"ק והספק משוער שעומד בתקנות רישיון A1 – כלומר 47.6 כוחות סוס. הגרסה בתמונה מצוידת במשקף גבוה, רגלית אמצע – שבטח תהיה אופציונאלית – ועיצוב שחלקו הקדמי (הפנסים) מזכיר מאוד את האפריקה טווין של הונדה.
דגם ה-9.5 נושא את מנוע הטריפל המבוסס על דגמי ה-800 של היצרנית, עם נפח מוגדל ל-930 סמ"ק. ההספק המשוער עומד על 121 כוחות סוס והמומנט על כ-10 קג"מ. השלדה מסוג עריסה כפולה מפלדה, כשיש חישוק 21″ מלפנים ו-18″ מאחור. קרוב לוודאי שתהיה גם גרסה עם המצמד האוטומטי של של MV אגוסטה.
אין מידע על אלקטרוניקה, אך אין לדגמי האדוונצ'ר זכות קיום ללא שלל מערכות האלקטרוניקה לבלימה, האצה ואחיזה. כמו כן, יהיה מסך TFT, כאשר בגרסה הגדולה מדובר על מסך בגודל 7″ עם קישורית לסלולר.
אין פרטים נוספים, ומועד ההצגה המשוער של הדגמים הסדרתיים הוא בשנתיים הקרובות.
בקוואסאקי מציגים את הוורסיס 650 הוותיק בגרסה מחודשת לשנת 2022 – עם עיצוב חדש לחלק הקדמי, מסך TFT חדש, ומערכת בקרת אחיזה.
קוואסאקי ורסיס 650 דגם 2022
לשנת 2022 מציגים בקוואסאקי גרסה מעודכנת לרב המכר, הוורסיס 650. החזית מקבלת את העיצוב של הוורסיס 1000, וגם משקף קדמי גדול יותר לשיפור ההגנה מהרוח. יש פנסי LED היקפיים חדשים ומסך TFT חדש בגודל 4.3″ עם קישורית מובנית לסלולר. יש גם מערכת בקרת אחיזה (KTRC) דו-שלבית חדשה.
מנוע הטווין מקבילי נשאר ללא שינוי – בנפח 649 סמ"ק והספק של 69 כוחות סוס (ואופציה לגרסה מוגבלת הספק לבעלי רישיון נהיגה A1), כמו גם שאר מערכות הבולמים והבלמים.
הקוואסאקי ורסיס 650 המחודש צפוי להגיע לישראל. מחירים טרם פורסמו.
בימאהה מציגים את הטנרה 700 Raid Prototype אבטיפוס שלוקח את גרסת הבסיס ומספק שיפורי מנוע, שלדה ובלמים לרוכבים שרוצים גם להתחרות עם האדוונצ'ר הפופולרי.
בהשראת פול טארס וביצועי העל שלו על-גבי הטנרה 700, בוחרים בימאהה להציג את הרייד פרוטוטייפ – אבטיפוס של הטנרה 700 הפופולרי שמקבל רשימת שיפורים מכובדת ממחלקת GYTR (ר"ת Genuine Yamaha Technology Racing) במטרה להנגיש אותו בעתיד לרכיבות שטח קשוחות ולתחרויות.
האבטיפוס
ימאהה טנרה 700 רייד אבטיפוס
מציע מערכת פליטה מלאה מטיטניום של אקרפוביץ', שתורמת לנשימה בסל"ד גבוה ומפחיתה במשקל, זה מגיע יחד עם מערכת ניהול מנוע מותאמת. תיבת האוויר ומסנן האוויר חדשים ומוגדלים, יש רדיאטור מוגדל לפינוי חום נוסף עם שני מאווררים, כיסוי משאבת מים חזק יותר, מנגנון קירור שמן חזק יותר, גלגל שיניים 48 מאחור ליחס העברה קצר יותר מגרסת המקור, מצמד מחוזק של Rekluse עם כיסוי מצמד כפול,וידית קלאץ' חדשה.
הבולמים משתדרגים עם מזלג קאיאבה הפוך בקוטר 48 מ"מ מטיפוס קארטרידג' סגור, בעל מהלך של 270 מ"מ (43 מ"מ ומהלך של 210 מ"מ במקורי), ובולם חדש מאחור, גם הוא של קאיאבה, עם מהלך של 260 מ"מ (200 מ"מ במקורי), מנגנון לינקג' חדש, ומשולשים מכורסמים. מלפנים מערכת הבלימה מורכבת מדיסק יחיד בקוטר 300 מ"מ (לעומת צמד דיסקים בקוטר 286 מ"מ), רפידות מרוץ, משאבה ראשית משופרת עם ידית בלם חדשה, דיסק אחורי בקוטר 267 מ"מ (לעומת 245 מ"מ) וצינורות בלם מפלדה שזורה.
שימו לב למיכל הדלק כפול הפתחים, בסגנון ראלי, ולאבזור הראלי הרב שיותר ממרמז על ייעודו של הטנרה 700 רייד. בכלל, רשימת השיפורים מזכירה את הטנרה 700 המשופר של פול טארס, עליו כתבנו לאחרונה.
הטנרה 700 רייד מוצג בשלב זה כאבטיפוס וכהצהרת כוונות ויכולות של ימאהה ולא כדגם ביצור סדרתי, אולם קרוב לוודאי שבימאהה ירכבו על גל ההצלחה האדיר של הטנרה 700 ויציגו בשנה הבאה גרסה סדרתית קרבית של הטנרה 700, המבוססת בחלקה הגדול על דגם האבטיפוס שהוצג היום. בהחלט מעניין.
הימאהה XSR700 הוא גרסת הרטרו על-בסיס הדור השלישי של ה-MT-07 הפופולרי, כשבדומה לו – לשנת 2022 יש שיפורים במנוע, בארגונומיה ובעיצוב.
ימאהה XSR700 דגם 2022
בימאהה מציגים את גרסת 2022 של דגם הרטרו-מודרני, ה-XSR700 (בדומה לדגם החדש של ה-XSR900 שהוצג בתחילת החודש). הדגם הוצג לראשונה בשנת 2015 (השקה עולמית – כאן) ומתבסס במלואו על דגם ה-MT-07. לאחר שהאחרון חודש לגמרי בתחילת השנה (מבחן דרכים – כאן) מגיע תורו של ה-XSR700. המנוע הוא אותו טווין מקבילי א-סימטרי בנפח 689 סמ"ק, המפיק 74 כ"ס ו-6.8 קג"מ, כאשר תקנות יורו 5 אילצו להרכיב מערכת פליטה חדשה עם ממיר קטליטי גדול יותר, וכן מערכת ניהול מנוע חדשה. השלדה הראשית (פלדה בתצורת יהלום), המתלים, הגלגלים, צמיגי המישלין רואד 5 החדשים והבלמים, ואפילו הסט-אפ של הבולמים – נשארו זהים בדגם הרטרו.
עיצוב הרטרו מקבל פנס LED חדש ועגול (בדומה לאחורי) עם חיבורים חדשים, ויש מיקום מעט שונה ללוח השעונים העגול מסוג LCD. דוגמת הצביעה באה להזכיר את ה-RD350LC הדו פעימתי מתחילת שנות ה-80.
כמו בדגם הקודם, בימאהה מוסיפים את ה-XSR700 XTribute – מחווה לאחד האופנועים החשובים של ימאהה בכל הזמנים, ה-XT500. יש מושב חדש, שטוח יותר, בסגנון ה-XT500 של פעם, וכן כידון שטוח – רחב וגבוה מהמקורי – כמו של אופנועי שטח, מגני רדיאטור מאלומיניום, גרמושקות לטלסקופים, לוח שעונים שחור בתצוגה נגטיבית, צמיגי פירלי MT60 RS דו-שימושיים על חישוקים בעלי 10 חישורים, שמשלימים את המראה ומאפשרים ל-XSR700 קצת יותר יכולת שבילים (למרות חישוקי ה-"17 במידות הכביש, לעומת חישוקי השטח של ה-XT500). סכימת הצביעה יפהפייה, והיא כוללת את הצביעה המקורית של ה-XT500 של שנת 1981, כולל הלוגו של ה-XT500 שהפך ל-XSR700 – באדום ושחור. בנוסף, חלקים רבים כמו מנופי הבלם והקלאץ' והכידון הושחמו לטובת המראה. למשדרגים, ישנה האופציה לרכוש מימאהה מערכת פליטה 2 ל-1 של אקרפוביץ' בשחור, ייעודית ל-XTribute (אבל תתאים גם ל-XSR700 רגיל).
צמד דגמי ה-XSR700 יגיעו לאירופה לקראת חודש אפריל 2022, עם צפי הגעה דומה גם לישראל. מחירים טרם פורסמו.
בימאהה מציגים את גרסת ה-SP היוקרתית של ה-MT-10 החדש, עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים, שדרוג במערכת הבלימה ותוספות עיצוביות.
ימאהה MT-10 SP דגם 2022
לפני כשבועיים הציגו בימאהה את הדור החדש של הסופר נייקד – ה-MT-10. מנוע ה-CP4 קרוספליין בנפח 998 סמ"ק מה-YZF-R1 הותאם ליורו 5 הנדרש, הבוכנות חדשות ועשויות מאלומיניום מכורסם וקל יותר, ויש טלטלים חדשים מפלדה (טיטניום ב-R1) על-מנת להפוך אותו ליעיל ונקי יותר וכן לשפר את המומנט בסל"ד בינוני. זה, יחד עם כיוון מחודש למערכת ההזרקה, מוסיף עוד כוח בסל"ד בין 4,000 ל-8,000. בימאהה מציינים את הסאונד המשופר שנובע מתיבת אוויר חדשה המכילה שלוש תעלות בגודל שונה, סנפירים על מיכל הדלק בן 17 הליטרים, ומערכת פליטה חדשה מטיטניום.
השלדה הראשית מאלומיניום לקוחה ישירות מה-R1, כשהמנוע הוא גורם נושא עומס, ועדיין שלדת הזנב הוחלפה מאלומיניום לפלדה כדי להתמודד עם משקל של מורכב וציוד. בסיס הגלגלים עומד על 1,405 מ"מ. הבלמים גם הם של R1 עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ, קליפר בעל ארבע בוכנות רדיאליות, ויש משאבה ראשית חדשה של ברמבו לשיפור הרגש. בגרסה הרגילה בולמי הקאיאבה מלפנים ומאחור נותרו ללא שינוי. צמיגי הבריג'סטון באטלקס S22 יושבים על חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-190/55.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן יישור קו עם התקופה, כלומר חיישן IMU למדידת אינרציה בשישה צירים, מצערות חשמליות ומערכת ניהול מנוע בארבעה מצבים, ABS להטיה ובקרת אחיזה להטיה, בקרת ווילי, ניהול בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 4.2″ והגבלת מהירות רכיבה לשמירה על הרישיון. בנוסף יש עיצוב חדש ובולט בזכות המסיכה הממשיכה את השפה העיצובית של דגמי ה-MT החדשים.
גרסת ה-SP שראשיתה בשנת 2017 מקבלת גם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס, שמגיעים גם על ה-R1M, עם התאמה וכיול מחודש עבור ה-MT-10. הם מציעים שלושה מצבים של כיוונים אלקטרוניים לעומס הקפיץ והשיכוכים, כשהם מתאימים עצמם לסגנון הרכיבה ואופי הדרך. יש שלושה מצבים מובנים (A1, A2, A3 – בהקבלה למסלול, ספורט וכביש) ושלושה מצבים לתכנות אישי. מערכת הבלימה מקבלת צינורות בלימה מפלדה שזורה לשיפור הרגש, ומבחינה עיצובית יש כיסוי תחתון ('אמבטיה') בשלושה חלקים, וגרפיקה בהשראת ה-YZF-R1M.
בימאהה טרם פרסמו מחיר עבור ה-MT-10 SP, כשהוא צפוי לצאת להגיע לשווקים בעולם ולישראל בתחילת שנת 2022.
עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של התלת-גלגלי החדש MP3 400 והתלת-גלגלי המחודש MP3 500.
בפיאג'ו מוסיפים לדגמי ה-MP3 שחודשו והוצגו גרסת 400 סמ"ק חדשה, אשר מחליפה את ה-MP3 350 HPE. המנוע החדש בנפח 399 סמ"ק מהצילינדר היחיד, הוא ומספק 34.9 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד ומומנט של 3.84 קג"מ ב-5,500 סל"ד, שהם כ-4 כוחות סוס יותר מגרסת ה-350 המגיעים ב-1,500 סל"ד מוקדם יותר וכ-30% יותר מומנט המגיעים ב-750 סל"ד מוקדמים יותר. בקרבי המנוע יש שסתומים חדשים, טלטל ארוך יותר ובוכנה קלה יותר, אשר אמורים להפחית את כמות הוויברציות שמייצר המנוע.
דגם ה-500 החזק (43.6 כ"ס לעומת 44.2 כ"ס לפני עדכון התקנות) מגיע כעת עם הילוך אחורי המופעל דרך מתג בלוח השעונים, כאשר בפיאג'ו טוענים שזה התלת-נוטה הראשון עם אופציה כזאת. עוד מוסרים בפיאג'ו שיש יותר נפח בתא אחסון מתחת למושב, כאשר ניתן לפתוח אותו ידנית או דרך אפליקציה ייעודית אשר גם מתחברת למערכות השמע של הקטנוע.
נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 249.4 / 278.3 סמ"ק, קירור נוזל, 21.5 / 25.6 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, משקל מלא 185 ק"ג, בסיס גלגלים 1,550 מ"מ, גובה מושב 747 מ"מ, מיכל דלק 12.0 ל׳, צמיגים 120/70-14, 140/60-13
לרכיבת מבחן על הסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס – לחצו על הקישור
צפו בווידאו: מסביב לסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס:
מה זה?
ג'וימקס, הדגם האיקוני של סאן-יאנג שמוכר לכל רוכב בישראל כבר מ-2005, מקבל שדרוג נוסף וסימן הפלוס נוסף לשמו. הג'וימקס זד הוצג רק לפני שנתיים, כלל עדכון מקיף לשלדה ולעיצוב, וזכה לדיאטה במשקל של 10 ק"ג ודיאטה במחיר של כ-2,000 ש"ח. הדגם החדש עבר רענון נוסף בעיצוב עם צמד פנסי LED קדמיים ותאורת LED אחורית, התאמה של המנוע לתקנות יורו 5, ובדגם ה-300 גם בקרת אחיזה TCS. עם כל השינויים האלו הג'וימקס זד פלוס שבר את הדיאטה של קודמו והחזיר קצת את המשקל (אך הוא עדיין לא במידות פלוס) ואף הוסיף למחיר.
סאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס – ב-250 וב-300 סמ"ק
ביצועים
המנוע של הסאן-יאנג ג'וימקס 250 זד פלוס חלק וחזק, ומושך היטב ביציאה מרמזור, בתאוצת ביניים ובכביש המהיר. למעשה הוא כל כך טוב שקשה להבין למה בכלל שמישהו ירצה את דגם ה-300 – זאת עד שרוכבים עליו. הג'וימקס 300 זד פלוס עוד יותר חזק, ולמרות שהמנוע המותאם לתקנות יורו 5 מפיק כמעט שני סוסים פחות מקודמו – אין זה מורגש. בנסיעות בין-עירוניות ארוכות ה-300 שמר על מהירות שיוט תוך פחות מאמץ למנוע מה-250. גם בהרכבה הביצועים נפגעו פחות, ובאופן כללי הרכיבה עליו קצת יותר מהנה מאשר על אחיו הקטן.
הסאן-יאנג ג'וימקס 250 זד פלוס הגיע ל-140 קמ"ש על השעון (123 קמ"ש אמיתיים מדודים ב-GPS), וזאת כשמד הסל"ד נמצא עמוק בתחום האדום מעל 9000 סל"ד. ה-300 מראה את אותה המהירות על השעון ונמדד על 132 קמ"ש אמיתיים, והוא מתקשה לטפס לתוך התחום האדום של מד הסל"ד.
מנוע ותמסורת טובים וחלקים
התנהגות הכביש של הג'וימקס זד פלוס ממוצעת למדי. הגענו לציון זה משקלול של שני סעיפים: היגוי טעון שיפור ויציבות טובה. כמו הזד הקודם וכמו כל קודמיו בשושלת, גם הג'וימקס זד פלוס מתאפיין בהיגוי מעורפל ובנטייה ליפול לתוך הפנייה. בנוסף, בפניות חדות בעיר קיבלנו מהגלגל האחורי תחושה שהוא עומד לאבד אחיזה – אף כי הוא לא איבד אחיזה אפילו פעם אחת. רק תחושה מעורפלת שמזכירה לנו שלג'וימקס זד פלוס, כמו לכל ג'וימקס, אין יכולות ספורטיביות. מנגד, היציבות הכיוונית טובה מאוד. הזד פלוס נשאר יציב גם במהירות סופית ללא כל נדנודים או תחושה מעורפלת בכידון. גם בפניות מהירות – בעיקולים בכביש מהיר או יציאה וכניסה למחלפים, הג'וימקס זד פלוס שומר על הקו ונוסך ביטחון על הרוכב.
מבחינת נוחות הנסיעה, המתלים של הג'וימקס זד פלוס נוקשים, אבל סופגים את תחלואות כבישי תל-אביב בצורה מספקת. במעבר מהיר מעל מהמורה הזעזוע מורגש, אך אינו עובר לעמוד השדרה של הרוכב. לעתים אף מתנתק הרוכב מהמושב, אך כשהוא נוחת חזרה המתלים לא סוגרים מהלך. הבלמים עוצרים היטב את הכלי ומספקים מספיק רגש ומשוב.
בסך הכל חבילת ביצועים ממוצעת שאינה שונה בהרבה מהדגמים הקודמים בשושלת הג'וימקס.
התנהגות ממוצעת
איך זה מרגיש?
הג'וימקס זד פלוס, כמו הדגם הקודם, הוא קטנוע ידידותי ונוח. מדרס הרגליים ארוך וניתן לשלוח את הרגליים קדימה אל מתחת לכידון הרחב. הוא גם מרווח למדי, ותנוחת הרכיבה מאפשרת שליטה מלאה בעיר ורכיבה נוחה בנסיעות ארוכות. המושב הונמך ב-13 מ"מ לעומת הדגם הקודם, אם כי גם הוא היה קל לשליטה בתנועה עירונית. המושב גם קיבל ריפוד חדש, אך נראה שהוא קטן במעט (או שהישבן שלנו גדל – גם זו אפשרות). הוא נוח בסך הכל אף כי לאחר זמן מה הרגשנו כאב קל בישבן, אך הוא נשאר קל גם לאחר נסיעה ארוכה ולא הפריע לנו לרכוב ברצף שעות.
מיגון הרוח טוב למדי, והמשקף שקוף ואינו מעוות את העובר דרכו. ניתן לכוון את גובה המשקף באמצעות 4 ברגים להתאמה טובה יותר לרוכב – כמו בזד הקודם. מתחת למשקף נמצא את אותו לוח שעונים הכולל שני שעונים אנלוגיים – מהירות ומד סיבובי מנוע – וביניהם מסך LCD עם תצוגת קילומטראז', שעון, מד דלק ומד חום מנוע, ובדגם ה-300 גם חיווי ל-TCS. לוח השעונים בסיסי אבל נאה ויעיל, ועל אף שהוא מיושן אין אנו רואים שום צורך להחליף אותו. המגרעה היחידה שלו היא נטייה להשתקפויות.
כלי ידידותי
סביבת הרוכב נעימה ופונקציונאלית, צמד המראות המורכבות על הכידון מספקות שדה ראייה מצוין ובנויות באיכות סבירה – כמו כל שאר הקטנוע. בתא הכפפות הקדמי יש שקע USB לטעינה מהירה של טלפון נייד ומקום לטלפון בכל גודל כמעט – רק חבל שהתא אינו ננעל. הפנס הקדמי הבודד הוחלף בצמד פנסים נאים, וכעת גם התאורה האחורית היא תאורת LED – אך למאותתים יש עדיין נורות רגילות. נחכה לשדרוג שלהן בדגם הזד פלוס פלוס.
מתחת למושב יש תא ענק המכיל בקלות שתי קסדות מלאות עם קצת עודף מקום לכפפות או פאוץ' קטן. מצידי המושב יש ידיות אחיזה נוחות למורכב, ורגליות המורכב נפתחות בלחיצה – אך לפעמים התקשינו לסגור אותן.
גם לאחר יום רכיבה ארוך חשבנו שהג'וימקס זד פלוס אולי לא קטנוע מפנק, אבל הוא קטנוע נוח מאוד.
המשך האבולוציה של הדגם הוותיק והמוצלח
סיכום ועלויות
אז האם השדרוג האחרון, הפלוס, הכרחי? האם הוא מועיל או גורע, פלוס או מינוס? העמידה בתקנות יורו 5 לא באמת משנה משהו עבור הקונה הפוטנציאלי, ותאורת LED אחורית גם היא לא מה שיגרום לבעל דגם הזד לשדרג לפלוס. לעומת זאת המשקל עלה מעט, ההספק ירד מעט (בדגם ה-300) והמחיר התייקר ב-3,000 ש"ח. על הנייר היינו מעדיפים להישאר עם הדגם הקודם, אבל בפועל, ברכיבה על שני הקטנועים החדשים, הם השאירו רושם אפילו יותר טוב מהדגם הקודם. הם נוחים, קלים לתפעול, חזקים, ואף יפים.
דגם ה-250 יהיה קנייה מצוינת עבור רוב הרוכבים שמחפשים קטנוע מנהלים ללא יומרות ספורטיביות. הוא מתאים לנסיעה עירונית ובין עירונית. הוא יחסוך מהרוכב את העלייה במדרגת הביטוח לדגם ה-300 המייקרת את ביטוח החובה בכאלף ש"ח (אך מערכת ה-TCS שב-300 נותנת הוזלה של כ-125 ש"ח). למי בכל זאת נמליץ לשלם את התוספת? למי שרוב נסיעותיו ארוכות טווח, למי שנוסע הרבה עם מורכב, או למי שפשוט מוכן לשלם בשביל עוד קצת כוח ועוד קצת בטיחות.
צמד הסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס נותנים תחושה של אבולוציה נוספת במוצר שהיה לא רע עוד בדגם הראשון שלו. עוד שינוי קטן, עוד לבנה בחומה ועוד מסמר בארון – של המתחרים. ואם כבר מדברים על המתחרים – אז איפה הם? הקימקו דאונטאון 250i גם הוא קטנוע טוב, והוא עולה אלפייה יותר מהזד פלוס 250. חוץ ממנו פשוט אין מתחרים בטווח המחירים הזה. וגם אם היו – הם היו צריכים לעבוד קשה בשביל לנגוס מנתח המכירות של הקטנוע המוצלח הזה שנהנה ממוניטין ומשם מוכר כל כך שיכול להיות שם נרדף לקטנוע מנהלים – סאן-יאנג ג'וימקס.
הסוזוקי DR250S היה אופנוע דו-שימושי פשוט יחסית, עם מנוע ארבע פעימות, שהכניס לא מעט רוכבים לעולם הדו-גלגלי בשנות ה-80.
כלי חביב – זו הקונוטציה שעולה למי שרכב בשנות ה-80 ונשאל על הסוזוקי DR250S. דו-שימושי פשוט יחסית, שעטף רוכבים מתחילים שרצו כלי תחבורה עם מענה בכביש (עדיף עירוני) ושטח (עדיף שבילים). אבל לא רק, כי בכיף היה אפשר לגדול עם הכלי ולהמשיך ולהתנייד איתו לנצח – כמו קטנוע עם הילוכים.
סוזוקי DR250S שנת 84
כבר כתבנו על אחיו שמעדיף ללבוש שמלה של קרוזר – ה-GN250. האחים חלקו את אותו מנוע צילינדר יחיד בנפח 249 סמ"ק, 4 פעימות, ארבעה שסתומים ומקורר אוויר. על-פי מקורות מסוימים המנוע סיפק 17 כוחות סוס ב-7,800 סל"ד, ועל פי אחרים הוא סיפק 22 כוחות סוס ב-8,500 סל"ד (כמו שכתבנו על ה-GN250, ומדובר על אותו המנוע). זה חלש וזה חלשלוש, אבל בפועל המנוע נתן להסתדר בכבוד בתנועה העירונית, ומי שהתעקש הגיע איתו לכמעט 120 קמ"ש בקצה הסקאלה. המשקל של 120 ק"ג וקצת נתמך בבולם קדמי פשוט ומערכת ה-Full Floater האייקונית מאחור. מערכת בולמים פשוטה, מערכת בלימה כפולה על-בסיס תוף, חישוק 21″ מלפנים ו-17″ מאחור, חמישה הילוכים ורגלית התנעה.
להניע את הכלי בבוקר דרש לחיצה על מפחת הקומפרסיה, הבאת הבוכנה למצבה העליון על-ידי דריכה עדינה ברגלית ההתנעה, ואז חמש-שש בעיטות בריאות להתנעה ראשונית. אחר כך, היה מספיק לדרוך פעם אחת לכל התנעה נוספת. המנוע היה חלק, רגוע, עם צליל נחמד ושום דבר שיפחיד או יאיים על הרוכב. נטו להסתדר בתנועה. הוא גם היה חסין כדורים באמינות שלו.
כתבנו גם על אחיו הגדול – ה-DR500S – והם חלקו כמעט את אותו מראה עם הפנס העגול מלפנים. אבל בעוד האח עם חצי הליטר במנוע ניסה לשווק את עצמו ככלי הרפתקאות, ה-250 היה כלי נטול יומרות, לפחות בישראל. הוא עשה הכל – מלהביא את הרוכב לבסיס (רישיון של גיל 18 ומעלה), לעבודה – אפילו ככלי שליחויות – ולטיול המשותף עם החבר'ה בשבילי מדבר יהודה בסוף השבוע.
אם תתעקשו אז המחליף שלו היה ה-DR350S בשנת 1990, אבל הוא באמת היה 100 רמות מעליו (אנחנו עדיין אומרים שה-DR350 היה המחליף של ה-TS250X הדו-פעימתי). לסיכום, דו-שימושי קלאסי שעשה הכל בלי להתלונן לרגע. החיים הפשוטים של פעם.
עופר אבניר, יבואנית קימקו לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הקימקו איקסטאון CT 125 החדש, עם מנוע ועיצוב מודרני, שיחליף את הג'ידינק הוותיק.
האיקסטאון CT 125 החדש מחליף את הג'ידינק, שנגרע לאור אי-עמידה בתקנות יורו 5, ומתווסף לאיקסטאון 125i. ל-CT מדרך רגליים שטוח, המנוע בנפח 125 סמ"ק, מקורר נוזל ועומד כאמור ביורו 5 עם הספק של 14.8 כוחות סוס, מתחת למושב יש תא אחסון המכיל קסדה מלאה ושקע טעינה, ויש חיבור USB בלוח השעונים, תאורת LED ורגליות מורכב נשלפות.
מבחינת מכלולי שלדה, ה-X-Town CT 125 מציע עם מזלג קונבנציונלי מלפנים, וצמד בולמים מאחור הכוללים כיוון עומס קפיץ ב-5 מצבים. החישוקים במידה 13″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-150/70 מאחור. המשקל היבש עומד על 167 ק"ג, נפח מיכל הדלק עומד על 10.5 ל', בסיס הגלגלים על 1,500 מ"מ, ומרווח הגחון על 145 מ"מ.
