מוטו 24, יבואנית מונדיאל, הביאה ארצה שתי יחידות מהדורה מיוחדת של המונדיאל HPS בגרסת קרלו אוביאלי מתוך 999 בעולם.
מוטו 24, יבואנית מונדיאל לישראל, מודיעה על הגעתו לארץ של דגם חדש של ה-HPS בגרסת אלוף העולם קרלו אוביאלי. אוביאלי, יליד מילאנו שמת בשנה שעברה, זכה בשתי אליפויות גרנד-פרי על גבי מונדיאל – בשנת 1949 בקטגוריית ה-125 סמ"ק ובשנת 1951 בקטגוריית ה-250 סמ"ק. מונדיאל שחררה לכבודו סדרה במהדורה מוגבלת של ה-HPS הנושאת את שמו, את מספר הרוכב שלו (9) ואת צבעי המרוץ שלו בכחול ובכסף.
מונדיאל HPS בגרסת אוביאלי
גרסת אובילי מצוידת בצמיגי כביש ספורטיביים יותר וכידון גבוה ורחב יותר. לאופנוע מערכת הזרקה חדשה של דל'אורטו האיטלקית, המספקת ביצועים טובים יותר מגרסת המקור. יש תצוגת TFT חדשה בגודל 7″ עם תאורה אדפטיבית (יום / לילה), בעלת פריסת נתונים המשתנה במצב 'מרוץ'. ה-HPS מגיע עם מערכת ABS, מושב נוח יותר גם לרוכבים גבוהים, מנוע מוזהב, ונגיעות עיצוביות המיוחדות לגרסה זו.
מונדיאל מציעה את גרסת אובילי ב-999 יחידות בלבד, כאשר לישראל הגיעו יחידות מספר 24 (לצורכי הדגמה), 25 ו-26 – כולן עם לוחית ממוספרת. מחיר גרסת האובילי הוא 29,900 ש"ח, כאשר ניתן להוסיף קיט עם מערכת פליטה של לאו-וינצ'י ומערכת מיפוי מנוע המוסיפה הספק בעלות של 3,750 ש"ח.
בק.ט.מ חושפים את ה-1290 סופר דיוק R איבו (EVO) – עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של WP ומצערת קצרה.
ספינת הדגל בליין אופנועי הכביש של ק.ט.מ והאופנוע הספורטיבי ביותר כיום בליין הדגמים של היצרנית הקטומה הוא ה-1290 סופר דיוק R. בשנת 2020 הדגם יצא בגרסתו השלישית, כשבק.ט.מ בנו מסביב למנוע ה-1,301 סמ"ק אופנוע חדש לחלוטין. זה אומר שלדה חדשה, מתלים חדשים כולל זרוע אחורית חדשה, מכלולי שלדה מהטופ שיש לתעשייה להציע, ומערכת אלקטרוניקה סופר-מתקדמת הכוללת כמעט את כל מה שאפשר לזרוק על אופנוע כביש. בגרסה זו הבולמים של WP מדגם APEX, עם כיוונים מלאים מלפנים ומאחור.
ק.ט.מ 1290 סופר דיוק R איבו
כעת חושפים בק.ט.מ את גרסת 'איבו' (EVO) אשר מחליפה את הבולמים ההידראוליים בבולמים חשמליים סמי-אקטיביים של WP מסוג APEX שמגיעים מה-1290 סופר דיוק GT וכוללים שלושה מצבים: נוחות, עיר וספורט. בכך ק.ט.מ מיישרת קו בנושא זה עם הגרסאות הבכירות של הב.מ.וו S1000R, האפריליה טואונו V4 פקטוריוהדוקאטי סטריטפייטר V4S. כתוספת ניתן לרכוש את חבילת 'Suspension Pro' המוסיפה עוד שלושה מצבי תכנות. ניתן לכוון את הבולמים למצב מסלול (Track), מצב מתקדם (Advanced) הכולל בתוכו 8 מצבים, ומצב אוטומטי עם אלגוריתם הדואג לתת מענה לסגנון ולמתווה הרכיבה. חבילת הפרו גם דואגת לכיוון עומס קפיץ אוטומטי, ויש גם אנטי-דייב הדואג למנוע שקיעה של המזלג תחת בלימה חזקה – כשלפונקציה זו יש אופציית ביטול.
מנוע ה-LC8 – וי-טווין בנפח 1,301 סמ"ק עם 75 מעלות בין הצילינדרים נותר ללא שינוי עם הספק מקסימלי של 180 כ"ס ב-9,500 סל"ד ומומנט העומד על 14.27 קג"מ. ניתן להוסיף בתשלום פונקציית ניהול מנוע למסלול ולביצועים. הבלמים הקדמיים מציעים קליפרים רדיאליים מונובלוק של ברמבו מדגם Sylema על דיסקים בקוטר 320 מ"מ. הצמיג האחורי, אגב, במידה 200/55ZR17. בגרסת האיבו מקבלים גם מצערת קצרה יותר – לתגובת מצערת מהירה – עם סיבוב של עד 65°, שהם 7 פחות מהגרסה הרגילה. גרסה זו מוסיפה עוד 2 ק"ג למשקל הכללי.
מבחינת אלקטרוניקה אין שינוי: ה-1290 סופר דיוק R מציע מערכת למדידת אינרציה IMU של בוש ב-6 צירים, ויש 4 מצבי ניהול מנוע ואופנוע – גשם, כביש, ספורט ומסלול (מסלול הוא אופציונלי) – כשכל אחד מהם משפיע על המערכות והבקרות כמו ה-ABS להטיה (כולל מצב סופרמוטו), בקרת האחיזה מהדור האחרון של ק.ט.מ, בקרת הווילי ובקרת ההחלקה. יש כמובן קוויקשיפטר לשני הכיוונים, פנסי LED, ויש מסך TFT צבעוני בגודל "5, שכמובן מתממשק לטלפון הסלולרי.
בק.ט.מ טרם פרסמו את מחיר גרסת האיבו, שצפויה להגיע לישראל בתחילת שנת 2022.
שנתיים אחרי הדור השביעי, שגדל בנפחו ל-560 סמ"ק, בימאהה חושפים את הדור השמיני של הטימקס, שמקבל מתיחת פנים משמעותית ותוספות אלקטרוניקה. הטימקס החדש יגיע גם ל-2022 בגרסה רגילה וגרסת טק מקס.
ימאהה חושפת היום (ג') את הדור השמיני של הטימקס 560, כשלמעשה מדובר במתיחת פנים לדור השביעי של הטימקס, שהוצג לפני שנתיים וגדל בנפחו ל-560 סמ"ק, כשפרט למתיחת הפנים הטימקס החדש מקבל גם תוספות אלקטרוניקה.
ימאהה טימקס דור שמיני – דגם 2022
הפלטפורמה המכאנית נשארה כמעט זהה, אולם עבודת הגוף חדשה לחלוטין, בעיצוב מחודש ורדיקלי, צר יותר וספורטיבי יותר. לטענת ימאהה הטימקס החדש גם אווירודינמי יותר, עם כנפיים וכונסים קדמיים, ויש גם משקף קדמי מתכוונן. יש כמובן פנסי LED היקפיים, כשהם חלק מרכזי בעיצוב החזית של הטימקס החדש. בימאהה טוענים גם שתנוחת הרכיבה השתפרה, וכעת היא ספורטיבית יותר.
הטימקס מקבל גם מסך TFT חדש בגודל "7 מרשימים, עם חיבור מקורי לסלולרי ועם אופציה למערכת ניווט של גרמין. גם הגלגלים חדשים, כשהם קלים יותר ומגיעים עם 10 חישורים. שאר הפלטפורמה נשארת כמעט זהה לדגם היוצא, כשיש עדכוני יורו 5 קלים.
גם לשנת 2022 בימאהה מציעים גרסת Tech MAX הכוללת בולם אחורי מתכוונן, מושב מחומם, ידיות מחוממות, משקף מתכוונן חשמלית ובקרת שיוט.
הטימקס 560 של 2022 יגיע ארצה בתחילת שנת 2022. מחיר טרם פורסם, אולם הוא צפוי להיות דומה למחיר של הטימקס 560 הנוכחי.
ב-MV אגוסטה מתכוונים להציג בתערוכת מילאנו הקרובה שני דגמי אדוונצ'ר חדשים עם מנוע שלושה צילינדרים בנפח 950 סמ"ק.
בשנות ה-80 קאג'יבה התחרו במרוץ הפריז-דקאר המפורסם עם האלפנט 900 ועיצוב ה-Lucky Explorer של חברת הסיגריות לאקי סטרייק, ואף זכו בשתי ניצחונות. כיום MV אגוסטה הם הבעלים של קאג'יבה, ובתערוכת מילאנו הקרובה, שתיפתח בשבוע הבא, יציגו באגוסטה שני דגמים חדשים תחת הכותרת 'Lucky Explorer Project' – פרויקט לאקי אקספולרר.
אין פרטים על הכלים שיוצגו, אבל יש הערכות. דגמי האדוונצ'ר יגיעו עם חישוק קדמי במידה 21″, כלומר עם כוונה להציג יכולות שטח מסוימות. המנוע בשני הדגמים צפוי להיות טריפל בנפח 950 סמ"ק, כאשר סביר להניח שדגם אחד יהיה עם בולמים הידראוליים והשני עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. כמובן ששניהם יציגו את מלוא הרשימה של מערכות האלקטרוניקה העדכניות.
פרטים נוספים ייחשפו בימים הקרובים, ולבינתיים MV אגוסטה משחררים סרטון על ביצועי הדקאר של קאג'יבה משנות ה-80. נמשיך ונעדכן.
הקאג'יבה אלפנט 900 של אדי אוריולי, במוזיאון דוקאטי בבולוניה (צילום: אביעד אברהמי)
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 889 סמ"ק, יחס דחיסה 13.5:1, הספק 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות של דלאורטו, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ, כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 220 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ בברז חיצוני ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,513 מ"מ, גובה מושב 854 / 874 מ"מ, מיכל דלק 19 ל', משקל 204 ק"ג ללא דלק, חישוקי טיובלס, צמיגים 150/70R18, 90/90-21, תצרוכת דלק במבחן 20 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 3 מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם, שטח, מצב אקספלורר אופציונלי, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS של בוש מדגם 1 להטיה כולל מצב שטח עם ניתוק גלגל אחורי, בקרת אחיזה 3 מצבים וניתוק (9 מצבים במצב אקספלורר), בקרת החלקה MSC, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, פנסי LED, מסך TFT המתממשק לטלפון הנייד וכולל אפליקציית ניווט; אופציונלי: חיישני לחץ אוויר, ידיות מחוממות, מושב מחומם, חיבור לטלפון הנייד
צפו בווידאו: הוסקוורנה נורדן 901 בהשקה עולמית:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
בתערוכת מילאנו של 2019 בהוסקוורנה הציגו קונספט מעניין של אדוונצ'ר חדש בשם נורדן 901 (נורדן – 'צפון' בשבדית). הקונספט הזה, שהדבר הבולט ביותר בו היה העיצוב המרשים ובמקביל הפונקציונלי, משך תשומת לב רבה וגרם לציפייה גדולה לצאתו של האופנוע בגרסת ייצור סדרתי בקרב רוכבי האדוונצ'ר. הדבר השני שבלט בנורדן 901 קונספט היה שהוא נשען על פלטפורמת הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר.
בשנתיים שלאחר מכן בהוסקוורנה שחררו טיזרים נוספים של דגמי אבטיפוס לקראת החשיפה הרשמית, וכעת – שנתיים לאחר אותו קונספט מסקרן – בהוסקוורנה חושפים את הנורדן 901 בגרסת הייצור הסדרתי. באופן מרשים למדי, גרסת הייצור הסדרתי קרובה מאוד לאותו קונספט שהוצג שנתיים קודם לכן.
הפלטפורמה, כאמור, היא של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר. זה אומר מנוע הטווין המקבילי של ק.ט.מ, ה-LC8c, בנפח 899 סמ"ק, כשבגרסת האדוונצ'ר הוא מפיק 105 כ"ס ו-10.2 קג"מ. הוא בעל מצערות חשמליות עם 3 מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם ושטח – ומצב רביעי אופציונלי שנקרא 'אקספלורר', אנחנו מכירים את המצב הזה כ'ראלי' בק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, כשהוא מציע שליטה מלאה על כל הפרמטרים, וכן 9 מצבי בקרת אחיזה במקום 3 בשאר מצבי ניהול המנוע. המנוע הזה, שאליו נחשפנו לראשונה בגרסת ה-790 של הדיוק, מציע סידור מעניין של גל הארכובה עם 70 מעלות בין הפינים, מה שיוצר מנוע עם אופי וי-טוויני, אך באריזה קומפקטית במיוחד של טווין מקבילי מודרני.
השלדה לקוחה ישירות מה-890 אדוונצ'ר, וכך גם חישוקי השפיצים – במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים, כשעליהם צמיגי פירלי ראלי STR המשלבים מצוין יכולות כביש ויכולות שטח, כפי שלמדנו גם באופנועי אדוונצ'ר אחרים כמו ימאהה טנרה 700.
הוסקוורנה נורדן 901
השינויים המכאניים העיקריים במעבר מפלטפורמת ה-890 אדוונצ'ר לנורדן 901 נמצאים בבולמים, שמהווים מדרגת ביניים בין ה-890 אדוונצ'ר הרגיל לבין גרסת ה-R עם הבולמים הקרביים. כך למשל, מלפנים יש בולמים הפוכים מדגם APEX בקוטר 43 מ"מ, כמו ב-890, אולם המהלך גדל מ-200 ל-220 מ"מ (לעומת 240 מ"מ ב-48 מ"מ של גרסת ה-R), ויש כיווני שיכוך כיווץ והחזרה. גם מאחור מדובר בבולם מהסוג המותקן ב-890 הרגיל, אולם הוא מציע מהלך גלגל ארוך יותר של 215 מ"מ, וכן כיווני עומס קפיץ (על-ידי ברז חיצוני) ושיכוך החזרה.
על הפלטפורמה המכאנית בנו בהוסקוורנה עבודת גוף מרשימה מאוד, ברוח הפרוגרסיבית של המותג, כשההבדל העיקרי בקונספט העיצובי בין הק.ט.מ לבין ההוסקוורנה טמון בפיירינג הקדמי. בעוד בק.ט.מ יש פנס עצמאי, בהוסקוורנה יש פיירינג קדמי גדול ומרשים הכולל מיגון רוח, פנס קדמי עגול (LED כמובן), צמד פנסי ערפל מקוריים (גם הם LED), וקוקפיט מרשים הכולל שקע טעינה 12V, מתג הדלקה וכיבוי לפנסי הערפל, מסך TFT צבעוני, וכן תושבת מקורית למתקן לטלפון הנייד או למכשיר GPS.
ואם כבר מסך TFT, אז הממשק נשען אמנם על זה המוכר של ק.ט.מ, כולל התפעול מבית המתגים השמאלי, אולם הוא הופך כאן בהוסקוורנה לקל משמעותית לשימוש ולאינטואיטיבי לגמרי, עם תפריטים פשוטים וברורים לשליטה על כל המערכות, הכוללים איורים של המערכת שאותה בוחרים. טוב יעשו בק.ט.מ אם יאמצו את הממשק המעולה הזה גם לאופנועים הקטומים. פרט למסך יש כאן את מערכות האלקטרוניקה המלאות מה-890, כולל חיישן IMU שעליו ABS מתקדם להטיה, בקרת אחיזה ובקרת החלקה, וכן קוויקשיפטר לשני הכיוונים ובקרת שיוט שמגיעים כאן בהוסקוורנה כסטנדרט.
מבחינת אבזור, הנורדן 901 מציע מושב מדורג המתכוונן מ-854 ל-874 מ"מ בקלות (אנחנו רכבנו על המצב הגבוה), סבל מקורי, מגני ידיים, מיגון גחון וחלק תחתון של מיכל הדלק, וכן פנלי צד המתפרקים בשליפה מלאה, כשבאחד מהם קופסה לערכת הכלים המקורים ובשני קופסה ריקה לאחסון. ואם כבר מיכל דלק, אז כאן הוא עוצב מחדש ביחס לאחיו הקטום, כשבהוסקוורנה טיפלו באחת מנקודות הביקורת שהיו לנו על ה-790 וה-890 אדוונצ'ר: מד הדלק שבמיכל מציג את כל טווח המיכל, ולא רק את החצי התחתון. נציין שמיכל הדלק בנפח 19 הליטרים יורד אל צידי האופנוע עד לחלק התחתון של המנוע, וזאת על-מנת להוריד את מרכז הכובד של האופנוע ויחד עם זאת לאפשר טווח רכיבה גדול של כ-400 ק"מ.
פלטפורמת ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר עם עבודת גוף ייעודית
ביצועים
הפרמטר המסקרן ביותר לקראת העלייה על הנורדן 901 היה ההתנהגות הדינמית ועבודת המתלים, שכן ה-890 אדוונצ'ר הרגיל היה מצוין בכביש ופחות בשטח, ואילו גרסת ה-R מגיעה עם בולמים קרביים לשטח. ובכן, אפשר לומר שהשילוב בין השניים יצר את האיזון הכמעט מדויק בין יכולות הכביש לבין השטח.
ברכיבת כביש הנורדן 901 יציב מאוד – גם כבישים מפותלים או בבלימות חזקות. בעיקר הפרונט עושה עבודת שיכוך טובה, עם הידראוליקה מפתיעה, אולם בכביש גם הבולם האחורי מצמיד את הגלגל לקרקע היטב – גם כשהכביש משובש ושבור.
אבל כאופנוע אדוונצ'ר שכאן אצלנו בישראל צפוי לעבוד גם בשטח, ואפילו קשה, יותר עניינה אותנו ההתנהגות הדינמית בשטח, ואפשר לומר שיש פה איזון טוב. הפרונט, שעשה עבודה מצוינת בכביש, ממשיך את הקו גם בשטח, סופג מצוין, מצמיד את הגלגל לקרקע ובכל מצב – גם כשחוטף חזק, ומשרה הרבה מאוד ביטחון על הרוכב. עוזרים לזה, אגב, גם צמיגי הפירלי סקורפיון ראלי STR – שמשלבים באופן מושלם אחיזת כביש עם אחיזה וספיגה בשטח. החיסרון שלהם הוא אורך החיים הקצר – במיוחד של האחורי.
הבולם האחורי ממשיך את קו השיפור מה-790 אדוונצ'ר – עליו הייתה לנו ביקורת רבה, דרך השיפור המשמעותי שבוצע ב-890 אדוונצ'ר, ועד הגדלת מהלך הגלגל כאן בנורדן, שמאפשרת ספיגה, יציבות ואחיזה משופרים. יחד עם זאת, הבולם האחורי אינו מושלם, ובמכות חזקות – למשל התנגדות בכפל קרקע במהירות גבוהה – הוא ייטה להיטרק ולהעביר את הזעזוע לאופנוע ולרוכב. נכון שמדובר במקרה קיצון, אולם ברכיבה חזקה עשויים בהחלט להגיע אליה.
התנהגות שטח טובה
רוכבים כבדים שרכבו לצידנו טענו שהבולמים רכים מדי לרכיבה חזקה בשטח. לנו על 60 וקצת הקילוגרמים שאנחנו סוחבים איתנו, הקפיצים היו מצוינים, ואפילו אפשרו עבודה תלת-ממדית חזקה על המתלים כפי שאנחנו אוהבים – למשל בבלימה בכניסה לפנייה. אפשר לסכם את פרק המתלים וההתנהגות ולומר שבהוסקוורנה הגיעו לאיזון כמעט מושלם במערכת המתלים ובהתנהגות הדינמית, כפי שאופנוע אדוונצ'ר המיועד גם לכביש וגם לשטח צריך להיות. לא היינו מתנגדים לבולם אחורי איכותי יותר, אולם גם הוא בסופו של דבר טוב מאוד לרוב המכריע של הרוכבים ולרוב המכריע של השימושים.
את המנוע הטווין המקבילי של ק.ט.מ, ה-LC8c, אנחנו מכירים היטב משלוש הגרסאות של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, ובמילה אחת נגיד עליו שהוא מעולה. הנה מה שכתבנו עליו בגרסת ה-890 אדוונצ'ר, וזה נכון גם כאן מילה במילה:
הגדלת הנפח למנוע ה-LC8c עשתה לו טוב. גם לפני כן הוא היה מנוע טוב, אבל עוד כוח תמיד מתקבל בברכה. זהו מנוע מודרני, גמיש ויעיל, ומעבר לגודל הפיזי הקטן שלו שמשפיע באופן ישיר על משקל האופנוע, הוא גם מספק מכלול תחושות מהנה למדי.
הוא גמיש מאוד, יש כוח כבר משחרור קלאץ', ולאחר מכן יש את כל הכוח שדרוש לתאוצות בכל תחום סל"ד, כשתוספת הכוח ביחס ל-790 מורגשת מאוד – כאמור בכל תחום סל"ד. המנוע היעיל הזה מביא את הנורדן 901 מהר מאוד ל-200 קמ"ש, ולאחר מכן האופנוע ממשיך לאסוף מהירות. מהירות השיוט הנוחה לנורדן בכבישים בין-עירוניים עומדת על סביב 150 ו-160 קמ"ש, כשגם שם יש רזרבות כוח רבות.
מאוזן וביצועיסט בכביש
תגובת המנוע טובה גם היא, במיוחד במצב הכביש האגרסיבי יותר. במצב שטח תגובת המנוע מרוסנת יותר כדי שלא לשבור את האחיזה בשטח עם תגובה אגרסיבית מד, ובמצב גשם התגובה מרוסנת אף יותר. בנוסף, המנוע הזה נעים מאוד לשימוש, כשהוא חלק ובעל אספקת כוח טובה, אך עם חספוס עדין שנובע מסידור גל הארכובה – שגם יוצר סאונד מעניין. אגב, אופנוע המבחן שעליו רכבנו בהשקה העולמית היה מצויד במערכת פליטה חליפית של REMUS, שמאפשרת קצת יותר סאונד וקצת פחות משקל, ואנחנו בהחלט ממליצים לשדרג את הנורדן 901 למערכת שכזו, שגם משפרת מעט את תגובת המצערת.
גם תיבת ההילוכים מצוינת, מחולקת היטב בין יחסי ההעברה, וכרגיל בק.ט.מ – קלה מאוד ומדויקת בהעברת הילוכים. הקוויקשיפטר כמובן אביזר מעולה, והוא עובד טוב לשני הכיוונים, אם כי בשטח העדפנו להוריד הילוכים בלי הבליפר, וזאת על-מנת להימנע מעליית סל"ד.
מערכת הבלמים של J.JUAN גם היא טובה מאוד ועוצמתית, אם כי הבלם הקדמי נותן תחושה מעט קשיחה ו'עצית', ואנחנו מעדיפים קצת יותר רכות במנוף הבלם.
אז מבחינת ביצועים, הנורדן 901 מציע איכויות מנוע והתנהגות דינמית מצוינות ומאוזנות, עם מנוע מודרני מצוין, עם היגוי טוב ויציבות גבוהה, ועם יכולות כביש ושטח גבוהות למדי בסגמנט האדוונצ'רים.
מנוע מודרני מעולה
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה בנורדן 901 מרווחת מאוד, כשהכידון השטוח פורש את הידיים לצדדים, ועל המושב המדורג יש המון מקום לזוז אחורנית כך שגם רוכבים גבוהים במיוחד ימצאו את התנוחה הנוחה להם. אהבנו מאוד את מושב הרוכב, שהיה נוח מאוד למשך יומיים שלמים של רכיבה – בכביש ובשטח – נקודה חשובה מאוד באופנוע אדוונצ'ר. אנחנו העדפנו את המושב על המצב הגבוה יותר, כלומר 874 מ"מ שבו התנוחה שלטת יותר וקל יותר לעבור לעמידה, ויחד עם זאת אפשר להגיע לקרקע בקלות עם 174 הס"מ שבהם התברכנו. החיסרון היחיד במצב הזה הוא שהפס הצהוב היפה, שהוא חלק מהקו העיצובי של הנורדן 901 ושל הוסקוורנה בכלל, נשבר במעבר ממיכל הדלק אל המושב כשהמושב במצב הגבוה.
מיגון הרוח טוב למדי, אולם חוסר האפשרות לכווננו לגובה מהווה לדעתנו חיסרון. ואם כבר בחסרונות עסקינן, אז אמנם ניתן לבטל את בקרת האחיזה לגמרי, אולם היא תחזור לפעול בכל התנעה של המנוע – גם אם מתג ההצתה נשאר פתוח. חיסרון נוסף הוא החום הנפלט לרגליים בנסיעה עירונית איטית, כשמאווררי הרדיאטור מתחילים לפעול. בקיץ הישראלי זה פחות נעים. נציין כי ברכיבה בין-עירונית אין חום יוצא דופן שנפלט לרגליים.
האופנוע הקרוב ביותר לק.ט.מ 990 אדוונצ'ר האייקוני
מערכות האלקטרוניקה והבקרות עובדות מעולה, והן ברמה הגבוהה ביותר שניתן ליישם כיום על אופנועים בסגמנט. כך למשל, בקרת האחיזה מתערבת בעדינות ובמתינות ולא 'חותכת' את המנוע במכה גם במצב המתערב ביותר. במצב רכיבה 'שטח' בקרת האחיזה משוחררת כמעט לגמרי ומאפשרת החלקות זנב ארוכות ביציאות מפניות על הגז, וגם ה-ABS מתבטל על הגלגל האחורי. את ה-ABS, אגב, ניתן להשאיר במצב שטח גם במצבי הכביש השונים, אך לא ניתן לבטלו לגמרי – כלומר בכל מקרה ובכל מצב רכיבה יופעל ABS על הגלגל הקדמי.
כאמור, הנורדן 901 מגיע עם קוויקשיפטר לשני הכיוונים ועם בקרת שיוט, ונציין שוב את מסך ה-TFT המצוין ואת ממשק השימוש המצוין שלו, שדרכו ניתן לשלוט בקלות בכל הפרמטרים והבקרות האלקטרוניות. אחד הטובים שפגשנו עד כה. נציין גם את התוספות האופציונליות שניתן לרכוש עם הנורדן 901 – החל ממצב ניהול מנוע 'אקספלורר' (זהה ל'ראלי' ב-890 אדוונצ'ר), קישורית בלוטות' לחיבור לטלפון הנייד ולאפליקציית הניווט של הוסקוורנה (השתמשנו בגרסת הבטא שלה, שעבדה מצוין והציגה את הניווט על המסך. גרסה סופית תשוחרר בשבועות הקרובים), חימום לידיות ולמושבים, וכן חיישני לחץ אוויר לגלגלים.
חבילת אדוונצ'ר טובה, מאוזנת, איכותית ומתקדמת
סיכום ועלויות
הנורדן 901 הוא האופנוע הגדול הראשון של מותג הוסקוורנה בבעלות ק.ט.מ, והוא קולע בול בפוני. בראש ובראשונה בקונספט, בעיצוב ובעבודת הגוף – אשר מכוונים לליבה של אופנועי האדוונצ'ר הגדולים, אולם עושים זאת בגישה המתקדמת, היפה ואף המיוחדת של מותג הוסקוורנה.
אבל מתחת לעבודת הגוף היפהפייה יש פלטפורמה מתקדמת ומצוינת – הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר – הכוללת מנוע מעולה, חזק וגמיש, עם חספוס נעים של מנוע וי-טווין, התנהגות דינמית מאוזנת וטובה מאוד בכביש ובשטח, ומערכות אלקטרוניקה מתקדמות, מהמובילות בסגמנט.
בנוסף ליכולות הדינמיות הגבוהות, הנורדן 901 מציע גם נוחות גבוהה באוכף, מיגון רוח טוב, וממשק משתמש – אלקטרוני ומכאני – קל ואינטואיטיבי. כל אלו הופכים את הנורדן 901 לאופנוע אדוונצ'ר מודרני ומצוין, שעשוי להתאים מאוד לרוכב הישראלי שמשלב רכיבות כביש יום-יומיות עם רכיבות כביש ושטח בסופי שבוע.
נסכם ונאמר כי במהלך צמד ימי הרכיבה בהשקה העולמית, לא יכולנו שלא לחשוב על כך שמאז שהופסק ייצורו של הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר האייקוני ב-2013 עדיין לא קם לו מחליף ראוי. אז הנורדן 901 הוא אמנם לא 990 אדוונצ'ר, אבל נכון להיום הוא האופנוע הקרוב ביותר לאותו אופנוע אייקוני – וזו המחמאה הגדולה ביותר שהנורדן 901 יכול לקבל.
רפליקות הפקטורי לצמד דגמי אנדורו של הוסקוורנה – ה-TE300i הדו-פעימתי וה-FE350 מרובע הפעימות – הגיעו לישראל עם גרסאות רוקסטאר מיוחדות לדגמי 2022.
בעופר אבניר משיקה בישראל גרסאות מיוחדות של רפליקת חברת משקאות האנרגיה רוקסטאר, הספונסרית הראשית של קבוצות המרוצים של הוסקוורנה. גרסאות הרוקסטאר מגיעות בצמד דגמי האנדורו – TE300i שתי פעימות (בתמונה בראש הידיעה) ו-FE350 ארבע פעימות – ומוסיפות לחבילת האבזור מצמד הידראולי ובלמים של ברמבו (במקום של ברייקטק בגרסאות ה'רגילות') ודיסקים של גלפר (לעומת GSK). בנוסף, השלדה צבועה שחור (אפור בגרסאות האנדורו), המשולשים מכורסמים ב-CNC ומצופים באנודייז כחול, יש מושב שחור עם צלעות אחיזה, מגן דיסק קדמי, גלגל שיניים אחורי של Supersprox בצבע כחול, מוביל שרשרת בצבע כחול, ידיות אפורות, וכמובן – גרפיקת רוקסטאר.
משטרת ישראל מתחשמלת ורוכשת בשלב ראשון 70 ניידות חשמליות ו-20 אופנועי זירו מדגמי FX ו-DS-R.
משטרת ישראל נכנסת לעידן הרכבים החשמליים בתחום השיטור העירוני, ומתחילה בתהליך הצטיידות ראשוני של רכבים ואופנועים חשמליים. במסגרת הסכם שנחתם עם חברת מטרו מוטור, יבואנית זירו לישראל, משטרת ישראל תצטייד ב-20 אופנועי זירו מדגמי FX הדו-שימושיים ו-DS-R לכביש שייכנסו לשירות פעיל במשטרה בקרוב.
ה-FX (בתמונה בראש הידיעה) מהווה את גרסת הדו-שימושי של אופנועי זירו עם חישוק 21″ מלפנים ו-18″ מאחור, מנוע עם הספק של 20.4 כ"ס, מהירות מקסימלית של 137 קמ"ש, משקל של 131 ק"ג וטווח נסיעה עירוני של כ-164 ק"מ ובין-עירוני של כ-63 ק"מ. ה-DS-R הוא גרסת כביש עם מנוע בעל הספק של 30 כ"ס, טווח נסיעה עירוני של כ-262 ק"מ ובין-עירוני של כ-126 ק"מ.
לצד מכרזי ההצטיידות ברכבים חשמליים ובאופנועים חשמליים, יצאה משטרת ישראל גם במכרז להתקנה של עמדות טעינה בתחנות משטרה שונות ובודקת עדיפות לרכבים ואופנועים חשמליים בעמדות הציבוריות במקרי חירום.
מהמשטרה נמסר: "אגף התמיכה הלוגיסטית נערך להכניס לצי הרכב של משטרת ישראל כלי רכב חשמליים בהתאם למדיניות של מפכ"ל המשטרה למשטרה ירוקה, חדשנית, יעילה וטכנולוגית. המשטרה תהיה הגוף הממשלתי והציבורי הראשון בהתנסות רחבה של רכב חשמלי. ההליך יתבצע בהליך מכרזי סדור, בליווי כלל הגופים הרלוונטיים, ובהתאם לתכנית מפורטת כאשר בשלב הראשון ייערך פיילוט רכב במסגרתו ישולבו הרכבים בצי המשטרתי. במסגרת הפיילוט תבדוק המשטרה את ההתאמה הפוטנציאלית של הדגמים החשמליים בהיבטי טווח נסיעה וזמני טעינה. מדובר במהלך שיוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות הרכב של הארגון".
זירו DS-R – בקרוב בכחול עם צ'קלקה בכחול-אדום ומערכת כריזה
בדומה לגרסת SP (ר"ת Sport Production) שהתווספה לפניגאלה V4 בשנה שעברה, גם משפחת דגמי הסטריטפייטר V4 מתרחבת עם גרסה יוקרתית שעל הנייר מיועדת בעיקר לימי מסלול. הסטריטפייטר V4 מקבל בגרסת ה-SP חישוקי קרבון של BST הקלים ב-1.4 ק"ג מהאלומיניום המכורסם בגרסת ה-V4 S. יש גם מערכת בלמים המורכבת ממשאבה רדיאלית MCS וקליפרים Stylema-R של ברמבו, יש מצמד יבש מחוזק של STM-EVO SBK, שמוסתר חלקית על-ידי מגן קרבון חשוף, הכנף הקדמית עשויה מקרבון, כמו גם הכנפונים, רגליות הרוכב מגיעות מריזומה ועשויות מאלומיניום מכורסם, ובנוסף, לגרסת ה-SP יש מזלג אוהלינס NIX30 ובולם אחורי TTX36 – שניהם של אוהלינס – חשמליים סמי-אקטיביים מדגם SMART 2.0 (בדומה למערכת המותקנת על גרסת ה-S). לדגם יש גם מצבר ליתיום-יון קל יותר.
המנוע זהה לגרסת ה-S, כלומר דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 בנפח של 1,103 סמ"ק, המפיק הספק של 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד. האלקטרוניקה גם זהה וכוללת מערכת ABS מתקדמת להטיה ב-3 מצבים שמאפשרת שליטה בהחלקת הגלגל האחורי בכניסה לפנייה על הבלמים. בנוסף, בקרת אחיזה מהדור האחרון של דוקאטי עם בקרת החלקה ביציאה מהפנייה (בקרת דריפט). יש בקרת זינוק, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, וקוויקשיפטר לשני הכיוונים, וכל הבקרות מתאפשרות בזכות יחידת מדידת האינרציה של בוש – IMU 6 – שמנטרת את התאוצות ב-6 צירים, כך המידע מאפשר לבקרות לעבוד לכל הכיוונים ובסינרגיה מלאה. ניתן יהיה לרכוש בנפרד מערכת פליטה של אקרפוביץ' המעלה את ההספק ל-217 כ"ס וחוסכת 6 ק"ג נוספים.
הדוקאטי סטריטפייטר V4 SP קל ב-3 ק"ג לעומת גרסת ה-S ושוקל 196 ק"ג כולל נוזלים. הוא יגיע בצביעה שחורה שמאפיינת את אופנועי המבחן טרום עונת ה-MotoGP והסופרבייק. מחירו באירופה יקר ב-8,600 יורו לעומת גרסת ה-S (שעולה בישראל 173,000 ש"ח) והוא צפוי כמובן להגיע לישראל. איזו מכונה!
ההונדה RVF750 RC45 הוצג בשנת 1994 כגרסת הומולוגציה מודרנית לקטגורית הסופרבייק. הוא אמנם הוביל לאליפות אחת כנגד צבא הדוקאטים, אבל הגרסה האזרחית שלו נפלה בין הכיסאות בהשוואה ל-RC30 המוצלח שקדם לו ולפיירבלייד, האח מאותו הבית שפשוט היה טוב וזול יותר.
בהונדה אוהבים את ה-V4. ראינו את זה עם ההונדה VFR750 שהיה דגם ספורט-תיור מוצלח שהוצג בשנת 1985 ונתן את הדחיפה להציג את ה-VFR750R RC30, שכבש את אליפות הסופרבייק העולמית בשנתיים הראשונות שלו וזכה להערצה גורפת מאז ועד היום. משנת 1990 דוקאטי השתלטו על העניינים עם מנוע וי-טווין, שסיפק לריימונד ראש אליפות עם ה-851, לדאג פולן שתי אליפויות עם ה-888, לקארל פוגרטי וטרוי קורסר עם ה-916 (לא שכחנו את האליפות של סקוט ראסל ב-1993 עם הקוואסאקי ZXR750 הארבעה בשורה – אבל הוא היוצא מהכלל). אם נחזור לתחילת שנות ה-90 נראה שבהונדה התעקשו להאמין בפלטפורמה המזדקנת של ה-RC30 ולא לשנות. רק לקראת 1994 הגו את היורש.
הונדה RVF750 RC45
מנוע ה-V4 היה חייב להישאר. ב-1994 הוא הפיק כ-120 כוחות סוס (גרסאות המרוץ יכולות היו להפיק כ-190 כ"ס) ב-12,000 סל"ד, 7.6 קג"מ ב-10,000 סל"ד ו-260 קמ"ש ממשקל של 189 ק"ג. אם מידות הבוכנה ב-RC30 היו 70 על 48.6 מ"מ, אזי ב-RC45 הם שונו ל-72 מ"מ על 46 מ"מ כדי לאפשר ניצול של יותר מהירות תנועה של הבוכנה וסל"ד גבוה יותר, וזה כדי לסחוט יותר הספק. גלי זיזים עם מסבים כדוריים פינו את מקומם לגלי זיזים קונבנציונאליים, ונעשו עוד עדכונים ושינויים על מנת להגדיל את האמינות ולהקטין את צריכת הדלק. שינוי בולט הוא המעבר מקרבורטורים להזרקת דלק מסוג PGM-FI, שהשתמשה בשבעה חיישנים לשלוט בשמונת המזרקים של המערכת, וכן בתזמון ההצתה. טכנולוגיה זו נלקחה מה-NR750 האקזוטי. השלדה לא שונתה בהרבה, כשב-RC45 הזרוע האחורית הייתה ארוכה יותר. הבולמים השתדרגו עם מעבר למזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ של שוואה, והבלמים הורכבו מצמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים בעלי ארבע בוכנות. מידות החישוקים עדיין יצרו תרעומת עם קוטר 16″ מלפנים (כשכולם התקדמו ל-"17) וצמיג במידה 130/70, ו-17″ מאחור עם 190/50. גם כאן הונדה התגאתה בזרוע האחורית החד-צידית.
הונדה יצרה רק 200 יחידות כאלה בשנת 1994, וזהו. זה למעשה אחד מהדגמים הנדירים יותר. בעולם התחרותי הוא היה הצלחה אדירה. עם קיט מרוצים יקר מאוד הוא ניצח באי מאן בשנה הראשונה, ושלט משם, כבש את אליפות הסופרבייק האמריקאית ואי-אלו מרוצי סיבולת. למה שבאמת חשוב עבור הונדה – סופרבייק עולמי – היה צריך לחכות עד לשנת 1997, שם זכה בתואר יחד עם ג'ון קוסינסקי. כבר אז ימיו היו ספורים, משום שהיתרון של מנועי הליטר עם שני הצילינדרים היה ברור, ורמת ההשקעה של קבוצות המרוצים והרוכבים הפרטיים בהשבחת ה-RC45 הייתה אדירה ויקרה, ופשוט לא משתלמת. בהונדה גם הבינו לאן הרוח נושבת והחלו בפרויקט ה-VTR1000 SP2 עם מנוע וי טווין בנפח 999 סמ"ק – שהוצג בסוף שנת 1999.
כמו כל דגם הומולוגציה, היו גם כאלה שנשארו על הכביש הציבורי – וזה בסופו של דבר מה שצבע את הכישלון (היחסי כמובן) של הדגם. באופנוע שעולה כמו דוקאטי (ואף יותר עם תג מחיר של 27,000$), הרוכש האמיד קיבל את המזלג הקדמי של ה-CBR600. אבל לא רק, גם המראות והמאותתים. תיבת ההילוכים נלקחה מה-CBR900RR – כלומר, בהונדה לקחו חלקים קיימים מאופנועים 'עממיים' מתוך הנחה שכל רוכב מרוץ יזרוק אותם ראשונים, אך לא צמצמה את המחיר בהתאם. אגב בכביש, אותו פיירבלייד פשוט האפיל על כל RC45 שהיה לידו, כולל בימי מסלול. וזה בפחות מחצי מחיר.
ההונדה RVF750 RC45 היה אופנוע טוב עם מנוע מיוחד, התנהגות מעולה, קבלות בעולם המרוצים ומראה שעד היום עושה את העבודה. כל זה לא הספיק והוא נחשב בתדמיתו לפחות מוצלח, וגם פחות נחשק, לעומת קודמו. עדיין, ה-RC45 הוא מאמץ אדיר וטכנולוגי של הונדה עם יללת V4 אדירה ומראה שעדיין יכול לגרום לצמרמורת.
בדוקאטי מאמינים במסורת של אופנוע ספורט בנפח ביניים כאח קטן של הנפח הגדול – ביו היתר מפני שאופנוע ספורט מוקטן נפח מאפשר ליותר אנשים לרכוש אופנוע ספורט של דוקאטי, עם הנראות והעיצוב הבלתי מתפשרים של האח הגדול, וגם עם חבילת ביצועים ואלקטרוניקה ברמה גבוהה. חווינו מיד ראשונה במסלול חרז שבספרד את היכולות של דוקאטי להציע גרסה 'צנועה' יותר עם הפניגאלה V2, שמהר מאוד הפך להיות אופנוע הספורט המועדף עלינו.
דוקאטי סטריטפייטר V2
מנועו של הסטריטפייטר V2 החדש זהה למנוע הסופרקואדרו בנפח 955 סמ"ק שבפניגאלה V2. ההספק עומד על 150 כ"ס ב-10,750 סל"ד (מעט פחות מ-155 כ"ס של הפניגאלה) והמומנט על 10.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד. מרבית המומנט מושג בסל"ד בינוני, כאשר בסטריטפייטר ההינע הסופי קצר יותר מאשר בפניגאלה (15/45 לעומת 15/43) לטובת יותר מומנט ופחות מהירות מרבית, כלומר יותר שימושי בחיי היומיום, או לחלופין – יותר יעיל לווילי'ז.
השלדה היא מסוג מונוקוק מאלומיניום, כשהמנוע מהווה גורם נושא עומס מרכזי. למעשה, השלדה מהווה את תיבת האוויר – שמגיע אליה מצמד הכונסים שבחזית האופנוע. הבולמים הקדמיים של שוואה, מסוג BPF בקוטר 43 מ"מ, הבולם האחורי של זקס, וכולם מתכווננים באופן מלא. יש גם משכך היגוי של זקס, וגם הוא ניתן לכיוון, והזרוע האחורית החד-צדית ארוכה במעט מאשר בפניגאלה. הבלמים של ברמבו, עם דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים מדגם M4.32, ויש גם משאבה קדמית רדיאלית בקוטר 18 מ"מ. הסטריטפייטר V2 שוקל 178 ק"ג משקל יבש, ומגיע עם צמיגי פירלי מדגם דיאבלו רוסו IV בקוטר 17″ במידות 120/70 מלפנים ו-180/60 מאחור.
מבחינת אלקטרוניקה, יש חיישן למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, שמאפשר יישום של מערכות האלקטרוניקה והבקרות המתקדמות: ABS להטיה מהדור האחרון, מערכת בקרת אחיזה רב-שלבית, בקרת ווילי ב-3 מצבים, קוויקשיפטר מקורי ל-2 הכיוונים, בקרת בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני בגודל "4.3.
מבחינת העיצוב, הסטריטפייטר V2 נאמן לחלוטין לעיצוב הקרבי והרדיקלי של אחיו הגדול, הסטריטפייטר V4, כשגרסת ה-V2 מגיעה ללא הכנפונים של הסטריטפייטר V4 הבכיר – אם כי ניתן להוסיף אותן מקטלוג החלקים.
הדוקאטי סטריטפייטר V2 צפוי להגיע לישראל בתקופה הקרובה. מחירו טרם פורסם.
