קטגוריה: מכונות

הקוואסאקי GPZ500S היה ה-אופנוע בשנות ה-90 לרוכבים צעירים או בתחילת דרכם שחיפשו אופנוע ספורטיבי, או לכל הפחות אחד שנראה כך.

בשנות ה-90 היו לקוואסאקי ארבעה נציגים בקטגוריית ה-500 סמ"ק: ה-KLE500 הדו-שימושי / אדוונצ'ר / יס"מ (שסיקרנו כאן בפינה), ה-ER-5 הנייקד, ה-EN500 הקרוזר, וה-GPZ500S הספורטיבי. כל אחד מהאחים היה מוצלח בתחומו – לא מלך הכיתה, אבל בהחלט בחבורה המובחרת. המכנה המשותף לכולם היה מנוע הטווין המקבילי בנפח 498 סמ"ק מקורר הנוזל, בעל שמונה שסתומים וגל-זיזים עילי כפול. ההספק ואופי אספקת הכוח היה שונה במעט בין אח לאח, ובמקרה שלנו כאן סיפק כמעט 60 כ"ס וכ-4.6 קג"מ, כשתערובת הדלק-אוויר סופקה למנוע דרך קרבורטורים ישנים וטובים. השלדה הייתה מסוג עריסה כפולה, מערכת המתלים הורכבה ממזלג טלסקופי בקוטר 38 מ"מ ובולם יחיד מאחור, והמשקל היבש היה סביב ה-176 ק"ג.

בקוואסאקי החלו לייצר את ה-GPZ500 בשנת 1987 (נקרא נינג'ה 500R בארצות הברית), ושדרגו אותו בשנת 1994, שזו השנה בה אופנועי קוואסאקי החלו להימכר בישראל, וזהו גם הדגם שבו נתמקד. המנוע הפתיע לטובה עם תחושת הכוח והמהירות שסיפק. יחד עם העיצוב הקרבי, שאמנם לא כיסה את המנוע עם הפיירינג כמו באופנוע ספורט 'אמיתי' אבל סיפק חרב תחתונה קרבית וסקסית, הוא מיד קיבל את תפקיד האופנוע הספורטיבי של הקטגוריה. מולו עמד בעיקר הסוזוקי GS500, שהיה רחוק שנות אור מלהיות ספורטיבי.

באותן השנים היו שלוש דרגות לרישיון הנהיגה: עד 50 סמ"ק לבני 16, עד 500 סמ"ק מגיל 18, ובלתי מוגבל לבני 21 ומעלה. ה-GPZ500 נכנס בול לקטגוריה של בני ה-18 שסיימו עכשיו בית ספר ומכרו את הסוזוקי TS50X / W או הקטנוע. בדומה לבנדיט 400 שסיקרנו, ה-GPZ500S נכנס להיות הנציג של אלו עם השאיפות 'לתת רייס', 'לסגור שעון' או לשים ברך על הכביש – כלומר הצעירים שרוצים מהר ועכשיו. לא מעט אקזמפלרים מצאו את עצמם על הקרקע מסיבה כזו או אחרת, ונדרשו ליישר את שלדת הפלדה, להחליף מזלג קדמי שהתעקם מנחיתות ווילי אגרסיביות, לשפץ מצמדים או מערכות הילוכים ולאלתר תיקונים זולים בפיירינג היקר יחסית. כמובן שהיו גם כלים שסבלו מתחזוקה בסיסית לקויה, לצד דגמים שטופלו כראוי.

בסך הכל פלטפורמת המנוע בדגמי ה-500 של קוואסאקי הייתה אמינה מאוד. רוכב שהתייחס אל הכלי שלו בכבוד הראוי קיבל מכונה שלא עצרה וסיפקה כרטיס כניסה מעניין וטוב למדי לעולם האופנועים, עם ביצועים טובים ומראה יפה, שגם הוכיח ביקוש גבוה וסחירות גבוהה באותם הימים.

בהארלי דיווידסון חייבים להזרים חמצן לקופת המזומנים המצטמקת, ומתקדמים צעד נוסף לקראת כניסה לסגמנט חדש לגמרי עבורם – אופנועים קטנים מתחת ל-500 סמ"ק.

על-מנת לפנות לתחומים חדשים ורווחיים כלכלית, פונים בהארלי-דיווידסון אל סגמנט האופנועים מתחת ל-500 סמ"ק, שם המכירות והכסף הגדול נמצאים – בטח בשווקים כמו הודו ואסיה. השמועות על כך היו באוויר בשנה האחרונה, והנחת העבודה הייתה שהארלי יקימו שת"פ או מפעל בהודו, אך לבסוף האמריקאים פנו לשוק לא פחות גדול – סין.

בהארלי ישתפו פעולה עם חברת Qianjiang Motorcycle Company הסינית, בין השאר בעלי הבית של אופנועי בנלי, במטרה לייצר בייבי הארלי בנפח 338 סמ"ק – 338R. מדובר על נייקד קטן בעל מנוע טווין מקבילי, כשעל בסיס אותה הפלטפורמה ייבנו דגמים נוספים כדוגמת הבנלי 302S החולק את אותם המכלולים עם ההארלי אך יגיע עם מנוע מעט קטן בנפח. ההארלי יגיע עם הצילינדר והבוכנה של הבנלי 502 וההספק צפוי לעמוד על 43 כ"ס (לעומת 38 כ"ס לבנלי 302S).

במסגרת תכנית העבודה החדשה שהוצגה בחודש מאי האחרון, אשר נקראת 'החיווט מחדש' (The Rewire), מתרכזת הארלי אך ורק בדגמים קלאסיים שהוכיחו את עצמם ודגמים חדשים עם היתכנות כלכלית לחברה. כזכור, הקורבן הראשון בקיצוצים הוא הברונקס 975, שהוצג בתערוכת מילאנו האחרונה. תמונת ה'ריגול' מראה שהארלי עדיין חושבים שפרויקט הבייבי-הארלי יהיה ריווחי עבורם.

טרם ידוע מועד הצגתו, אך הגיוני שיהיה בחודשים הקרובים. כמו-כן, בשלב זה לא ברור אם הוא יגיע לארצות הברית – שם סביר להניח כי יסקל באבנים על-ידי הארליסטים מושבעים – או לאירופה.

אפריליה הציגו את הטואונו V4 X – עם מעטה קרבון, כנפיים להצמדה ו-221 כ"ס שמיועדים למסלול בלבד.

לפני כשבועיים 'נתפס' במסלול אימולה דגם מסווה של טואונו עתידי. תהינו האם מדובר בדגם העתידי של הנייקד הקרבי או שמא גרסת נייקד של ה-RSV4 X האקזוטי, עם עשר היחידות שלו. מסתבר שהסברה האחרונה היא הנכונה.

קבלו את הטואונו V4 X עם מנוע V4 בנפח 1,100 סמ"ק אשר מפיק 221 כ"ס (לעומת 175 כ"ס במקור) המניעים משקל יבש של 166 ק"ג. הטואונו הסדרתי שוקל כ-200 ק"ג, המשקל בגרסת ה-X הושג גם בזכות שימוש בפיירינג מקרבון, מיכל דלק קטן יותר ושימוש בחומרים אקזוטיים לשאר הרכיבים כמו מערכת פליטה מלאה מטיטניום מבית אקרפוביץ' יחד עם מפלט מקרבון.

בנוסף, קליפרים קדמיים מדגם GP-4 MS של ברמבו (מגיעים ישירות מה-MotoGP), צמיגי סליקס של פירלי, ואפילו מתגים מאלומיניום. לשיכוך יש את מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס, ולהצמדה יש סט כנפונים בחלקו הקדמי של הפיירינג. בנוסף יש קוויקשיפטר לשני הכיוונים. סכימת הצביעה נועדה לשחזר את דגם 2006 במרוץ הסיבולת 'Bol d’Or' של האפריליה RSV1000R פקטורי.

הטואונו V4 X כמובן מציע חבילת אלקטרוניקה ובקרות מהמתקדמות בסגמנט ומקבילות לדגמי הקצה של אפריליה: יש מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה (ספורט, מסלול, מרוץ), כשכל אחד מהמצבים שולט על אופי המנוע ואספקת הכוח, אבל גם על רגישות ה-ABS להטיה, על רגישות בקרת האחיזה ועל רגישות בקרת הווילי. כל אחד מאלו האחרונים, אגב, ניתן גם לכיוון בנפרד. יש גם קוויקשיפטר לשני הכיוונים, שמאפשר להעביר הילוכים ללא שימוש בקלאץ' ובלי לסגור את הגז. יש  בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, ויש תצוגת TFT צבעונית עם פיצ'רים מעניינים כמו תצוגת עוצמת בלימה, עוצמת מצערת, וזווית הטיה ימינה או שמאלה. את אלו, כמובן, מאפשרת היחידה למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים.

כפי שמרמז ה-X הלטיני בשם, יבנו רק עשר יחידות, במחיר של 35,000 יורו (לפני מיסים). נראה מעולה!

טריומף יציגו ב-2021 את גלגולו השלישי של הטרידנט, שיילחם עבורם בנישת הנייקד הבינוני; גרסת אבטיפוס מולבנת הוצגה לעת-עתה.

בטריומף הציגו דגם כניסה למשפחת הטריפל בסוף שנת 1968. זה היה אופנוע עם מנוע בנפח 750 סמ"ק שהפיק בסביבות ה-58 כ"ס. באותה העת הוא הפסיד בגדול במכירות להונדה 750 FOUR מרובע הצילינדרים שהוצג מעט אחריו, והייצור פסק בשנת 1975. בשנת 1990 הוצג טרידנט נוסף, הפעם עם מנוע 900 (885 סמ"ק) שהפיק כ-100 כ"ס, בנוסף ל-750 סמ"ק. גם כאן, המכירות לא הצדיקו את המשך הייצור והוא הופסק בשנת 1998.

כעת מציגים טריומף, במוזיאון לעיצוב בלונדון, אבטיפוס של טרידנט חדש, מולבן כולו. בטריומף הודו שתהליך העבודה על הטרידנט 2021 נמשך ארבע שנים, והתעקשו להישאר בפורמט הטריפל על-מנת להתבדל בשוק הנייקדים הבינוניים. העיצוב אגרסיבי הרבה יותר משני קודמיו, עם זרוע אחורית א-סימטרית ומפלט נמוך. הדגם החדש צפוי ליישר קו עם האלקטרוניקה המודרנית, על-אף כוונתו להיות דגם כניסה לטריומף ושווה ערך לסגמנט הנייקדים הבינוניים מבחינת מחיר.

אין אינדיקציה כרגע למפרט המנוע – לרבות נפח או נפחים והספק – או נתונים טכניים נוספים. אלו יחשפו במהלך חודש ספטמבר הקרוב. על הכוונת של טריומף נמצא הימאהה MT-07 המצליח, ההונדה CB650R והקוואסאקי Z650. הוא ייבנה במפעלי טריומף בתאילנד ויגיע אלינו ברגע שיתחיל השיווק בישראל.