האם בק.ט.מ עובדים על גרסת סופרמוטו ל-790? ככל הנראה התשובה היא כן.
האתר הבריטי Morebiks פרסם תמונות 'ריגול' של דגם סופרמוטו גדול המבוסס על הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר. בתמונות ניתן להבחין בזרוע אחורית ארוכה יותר ואגזוז נמוך. סביר להניח שהשלדה גם תעודכן ותחוזק. על אופנוע המבחן ניתן לראות בולמי WP, שמן הסתם יונמכו ויוקשחו לעומת גרסת האדוונצ'ר, ודיסק קדמי כפול (לעומת יחיד בדגם ה-690SMC). המנוע צפוי להישאר ללא שינוי, כלומר לספק 95 כ"ס, שזו קפיצה משמעותית לעומת 74 הכ"ס של ה-690.
אין כרגע שום מידע לגבי כוונת ק.ט.מ – האם להציג את האופנוע כאח נוסף במשפחת ה-790, שיצטרף לאדוונצ'ר (צפו למבחן בקרוב) ולדיוק, או בכלל להחליף את ה-690SMC, שהושק לאחרונה בארץ ובעולם.
שבועות ספורים אחרי חברת האם ק.ט.מ, גם בהוסקוורנה משיקים את ליין דגמי האנדורו של 2020. זהו דור חדש של אופנועי אנדורו להוסקוורנה – השלישי מאז נרכש המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ובגדול אפשר לומר שהשינויים בדגמי האנדורו של הוסקוורנה זהים למדי לאלו שבוצעו בדגמי 2020 של ק.ט.מ.
דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020 (בתמונה – FE250)
אבל לפני שנדבר על הדור החדש, צריך לדבר לרגע על המותג הזה – הוסקוורנה. במקור זהו מותג שוודי, אולם הוא היה בבעלות משפחת קסטליוני האיטלקית כ-20 שנים. משם המותג עבר לב.מ.וו, שדרך המותג האיטלקי-שוודי שחררה כמה דגמים מעניינים ובראשם הנודה 900. ב-2013 נרכש המותג הוסקוורנה על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ומאז – במשך 6 שנים – החברה משקיעה כדי לבדל את המותג, לייחד אותו, ולספק מוצרים ייחודיים ברוח המיוחדת של הוסקוורנה.
המספרים מראים שבמטיגהופן עובדים נכון. אם בשנות השיא של הוסקוורנה 'האדומה' – של ב.מ.וו ולפני כן של איטליה נמכרו פחות מ-12,000 כלים בשנה, הרי שבשנה הראשונה של הוסקוורנה תחת קבוצת ק.ט.מ, 2014, נמכרו לא פחות מ-16,000 כלים. שיא של כל הזמנים. מאז מטפסים בק.ט.מ עם מותג הוסקוורנה, שוברים שיאי מכירות בכל שנה, וב-2018 נמכרו 48,555 כלים של המותג השוודי-אוסטרי. בחלוקה שטח וכביש נציין שנמכרו כ-33,000 אופנועי שטח (אנדורו ומוטוקרוס, מהם 60% אנדורו ו-40% מוטוקרוס), וכ-15,000 אופנועי כביש מסדרות ה-401 וה-701. אנשי הוסקוורנה, אגב, מציינים שמטרתם להמשיך ולשבור את השיא, בין היתר על-ידי הצגת דגמי כביש חדשים כבר בתערוכת מילאנו הקרובה בנובמבר 2019.
נחזור לדגמי האנדורו של 2020. המטרה של מהנדסי הוסקוורנה לדור החדש של אופנועי האנדורו הייתה להוריד משקלים, לשפר את הנוחות, לשפר את יכולות הרכיבה ואת קלות התפעול. השינויים, כאמור, כמעט זהים לאלו שבוצעו בדגמי האנדורו 2020 של ק.ט.מ, וזה לא מפליא, שכן שני המותגים משתמשים בטכנולוגיות זהות, והם בוצעו בשלדה, במתלים, במנגנון הלינקג', בארגונומיה, ובמנועים.
שלדה קשיחה יותר ואג'נדה חדשה לבולמים
לשנת 2020 דגמי הוסקוורנה מקבלים פלסטיקה חדשה עם ארגונומיה צרה יותר כמעט בכל מקום שבו הרוכב מתחבר לאופנוע. כמו בק.ט.מ, גם בהוסקוורנה הרדיאטורים צרים יותר ונמוכים יותר, ועל כן כונסי מיכל הדלק צרים משמעותית בחלקם העליון. המושב השנה נמוך יותר ב-10 מ"מ, על-פי הוסקוורנה בשל מערכות חשמל ואלקטרוניקה מינימליסטיות יותר מבעבר, ויש לו כיסוי מושב חדש שמתאים לרכיבת אנדורו.
שלדת אופנועי האנדורו של הוסקוורנה – שזהה בין הדגמים למעט תושבות המנוע והצינורות התחתונים של העריסה – מקבל השנה יותר קשיחות לפיתול ולכוחות אנכיים. תושבות ראש המנוע עשויות השנה מאלומיניום מחושל בכל הדגמים ולא רק ב-4 פעימות, ושלדת הזנב הפלסטית – הייחודית להוסקוורנה (70% פלסטיק, 30% קרבון) – עשויה השנה מ-2 חלקים במקום מ-3, ומשקלה יורד ב-250 גרם.
שינוי משמעותי על-פי הוסקוורנה מתבצע במנגנון הלינקג'. זהו מנגנון חדש, אשר מציע יותר תחושה (רכות) בתחילת המהלך עם יותר פרוגרסיביות לקראת סופו. המשמעות היא שגובה הרכיבה בדינמי יורד ב-10 מ"מ נוספים, ועם המושב הנמוך יותר מדובר ב-20 מ"מ תמימים של גובה מושב שההוסקוורנה איבד השנה, מבלי לוותר על מרווח גחון. מעניין מאוד וחשוב, ואת זה בהחלט נבדוק.
ארגונומיה משופרת (בתמונה – TE300i)
בתחום הבולמים, גם דגמי הוסקוורנה מקבלים את האג'נדה החדשה של ק.ט.מ – שלדה קשיחה יותר, קפיצים רכים יותר, והידראוליקה איטית יותר. בק.ט.מ זה עבר, אם כי לקח זמן להתרגל לזה, ומאוד מעניין כיצד זה יעבוד בהוסקוורנה עם מערכת הלינקים מאחור. כך או כך, בפרונט נדובר על מזלג ה-XPLOR, המותקן גם בק.ט.מ, רק שבהוסקוורנה הוא מגיע עם כיוון עומס קפיץ במקור (ועם הגומייה לניטור מהלך המתלה שבשימוש), ואילו מאחור מדובר בבולם ה-XACT הכולל כאמור מערכת לינקים.
בתחום המנועים, דגמי הוסקוורנה מקבלים את אותם השינויים של דגמי ק.ט.מ ל-2020. כך למשל יש מערכת קירור חדשה, עם רדיאטורים חדשים ועם צנרת בקוטר גדול יותר. מערכת ניהול המנוע – גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות – חדשה, כשבדגמי ה-4 פעימות יש עדכון לבקרת האחיזה כך שתעבוד טוב יותר. דגמי ה-2 פעימות מקבלים חיישן לחץ סביבתי בנוסף לחיישן לחץ גל הארכובה לטובת ניטור לחץ מדויק יותר למערכת ההזרקה, וכן מפות ניהול מנוע חדשות ומעודכנות.
מה עוד חדש במנועים? ובכן, רגלית ההתנעה ירדה בכל הדגמים, למעט ב-TE150i החדש. דגמי ה-TE250i / TE300i מגיעים אמנם רק עם מתנע חשמלי, אולם ניתן להוסיף להם רגלית התנעה כחלק נפרד. תיבת האוויר חדשה בכל הדגמים, ודגמי ה-2 פעימות המוזרקים מקבלים מיכל שמן חדש שכולל גם את חיישן הלחץ הסביבתי.
מנוע ה-TE150i החדש והמוזרק
מערכות הפליטה חדשות כולן, כשהן קלות יותר גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות. בנוסף, דגמי ה-2 פעימות בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים את סעפת הפליטה החדשה עם הגימור הגלי שאמור להקנות עמידות גבוהה יותר במכות. לדברי מהנדסי הוסקוורנה, דווקא במנועי ההזרקה זה חשוב, שכן מערכות פליטה מעוכות משפיעות מאוד על תפקוד המנוע – יותר מאשר במנועי קרבורטורים.
מנועי ה-2 פעימות הגדולים מקבלים השנה פורט פליטה חדש, וכן פלאנג' חדש בחיבור למערכת הפליטה. בנוסף, שסתום הכוח חדש, וכך גם מכסה נשאבת המים.
ה-FE250 מרובע הפעימות מקבל צילינדר חדש, יחס דחיסה גבוה יותר, וכן תזמון חדש לגלי הזיזים. השינויים הללו אמורים להיות משמעותיים. גם ה-FE350 מקבל יחס דחיסה גבוה יותר, בין היתר על-ידי ראש מנוע חדש לחלוטין שגם שוקל 200 גרם פחות וגם תא השריפה מעוצב בו אחרת מבעבר. הבוכנה ב-FE350 חדשה, וגם היא אחראית על העלאת יחס הדחיסה.
ה-FE450 וה-FE501 מקבלים השנה ראש מנוע חדש, שבו גל הזיזים יושב נמוך יותר ב-15 מ"מ ותא השריפה מעוצב מחדש. בנוסף, הבוכנה חדשה, ושני השינויים הללו מעלים את יחס הדחיסה מ-11.8:1 ל-12.75:1 – שינוי משמעותי ביותר.
TE150i – חדש ל-2020
TE150i – דו-פעימתי עם הזרקת דלק
גם בהוסקוורנה משחררים לשוק אופנוע 150 סמ"ק דו-פעימתי מוזרק דלק חדש, כשטכנולוגיית המנוע זהה לזו שבק.ט.מ 150EXC TPI. המנוע עבר שינויים רבים להתאמה להזרקת הדלק, ובין היתר הוא מקבל צילינדר חדש ובוכנה חדשה, וכן ראש מנוע חדש וקלאץ' דיאפרגמה DDS המותאם לאנדורו. השלדה זהה בגאומטריה לשאר דגמי הוסקוורנה, פרט לצינורות השלדה התחתונים שעוטפים את המנוע גבוה יותר בגלל הקומפקטיות של מנוע ה-150 לעומת ה-250 וה-300. גם שאר האופנוע זהה לשאר דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020, למעט הסט-אפ במתלים שמותאם למשקל ולעומסים של ה-TE150i.
מחר (ג') נרכב על דגמי האנדורו של 2020 בהשקה לעיתונות העולמית שנערכת ברגעים אלו בפינלנד, ובימים הקרובים נספר לכם כיצד מתנהגים ועובדים האופנועים החדשים. הישארו מחוברים.
דוקאטי שחררו סרטון ובו מכריזים על שהם "מסירים את הכפפות בפייקס פיק" ב-13 ביוני. בתאריך זה הם צפויים להציג את הסטריטפייטר V4 החדש, עם מנוע הפניגאלה V4 המוצלח, שמפיק 213 כ"ס בגרסת הכביש, אך צפוי לספק כ-190 כ"ס בשלדת הסטריטפייטר.
הדוקאטי סטריטפייטר המגניב הוצג בשנת 2009 כדגם עירום ומוטרף של ה-1098 הספורטיבי, כשהמנוע – V2 בנפח 1,098 סמ"ק – עודן מעט ביחס למקור. בשנת 2011 הוצג דגם ה-848, שהיה מטורלל לא פחות. הייצור הופסק לגמרי בשנת 2015.
לדוקאטי יש חיבור סנטימנטלי למרוץ כיבוש ההר פייקס פיק שבקולורדו. הם השתתפו וניצחו עם דגם משופר של המולטיסטראדה, ואף שחררו גרסה רשמית הקרויה על שם ההר והמרוץ. גם במקרה של הסטריטפייטר V4, אנו מניחים שתהיה גרסה כזאת. המרוץ עצמו יתקיים בסוף החודש.
השנה ימאהה הציגו את הטנרה 700 החדש, עם מנוע ה-CP2 של ימאהה – הטווין המקבילי בנפח 689 סמ"ק שמגיע מה-MT-07. הימאהה סופר טנרה 1200 – ה-XT1200Z – תכף סוגר עשור בשורות ימאהה והוא כבר לא עומד מול מתחריו לקטגוריה. הגיוני אם כך שבימאהה ילכו באותו הקו, כמו עם ה-700, ויהפכו את האח הגדול למכונה מודרנית יותר. לשם כך, אם נמשיך באותו קו הגיון – למה לא לשתול את מנוע ה-MT-09 בסופר טנרה העתידי?
פוטושופ מאוד מציאותי שפורסם באתר היווני bikeit.gr (שהם, אגב, קולגות וחברים טובים שלנו) משדך את מנוע הטריפל המוצלח של ה-MT-09, שמפיק 115 כ"ס וכ-9 קג"מ, לגרסה גדולה יותר של הטנרה 700. נכון, אין שום אינדיקציה שימאהה בכלל בכיוון. אבל כשחושבים על זה, הרעיון מציאותי ומתבקש למדי אם ימאהה רוצים לתת תחרות לאופוזיציה מהבית של ההונדה אפריקה טווין 1100 הצפוי לצאת והמתחרים החזקים מאירופה.
בימים אלו שרקו הצרפתית חוגגת 20 שנה. החברה, שהוקמה בשנת 1999, ייצרה בתחילה אופנועי טריאל, ואת אופנוע האנדורו הראשון שלה היא השיקה בשנת 2004. ב-15 השנים הללו החברה הקטנה הזו התקדמה במהירות אל חזית אופנועי האנדורו, ונכון להיום היא אחת היצרניות המובילות בתחום.
אפשר להגיד – ובמידה מסוימת של צדק – שזו לא חוכמה לקחת מכלולים איכותיים ולייצר אופנוע טוב. אבל בשרקו יש כמה דברים מעבר לכך. ראשית, הם מפתחים בעצמם את השלדות, והאופנועים של שרקו מצטיינים בגודלם הפיזי, ובעיקר בממד הרוחב הצר, וכן במשקלים הנמוכים. במקביל, האופנועים של שרקו מצטיינים בהתנהגות דינמית וביכולות דינמיות מודרניות. אבל מעל לכל, הפלא העיקרי מבחינתנו הם המנועים – ובמיוחד מנועי ה-4 פעימות. כמעט קשה להאמין שחברה קטנה כל כך תפתח בעצמה מנועים איכותיים כל כך מכל בחינה: כוח, התנהגות, הורדת כוח, שליטה, ולא פחות חשוב – גודל פיזי ומשקל. השורה התחתונה היא שהאופנועים של שרקו השתבחו במהירות והגיעו תוך זמן קצר להיות כלים מהמובילים בתחום האנדורו.
גם החברה עצמה גדלה במהירות, בין היתר בזכות הרחבת ליין הדגמים שלה. כך למשל, שרקו מציעה לא פחות מ-13 דגמי אנדורו (רייסינג ופקטורי), שמתוכם 3 נפחים דו-פעימתיים ו-4 נפחים של מרובעי פעימות, ובנוסף דגמי קרוס-קאנטרי, דגמי טריאל, דגמי סופרמוטו בנפחים שונים, וגם אופנועים קטנים לנערים ואופנועי פנאי בסיסיים. ליין רחב לכל הדעות. שרקו מוכרת היום אופנועים מסביב לעולם ב-750 נקודות מכירה ב-5 יבשות, ובנוסף נכנסה לדעת הקהל כאג'נדה לא מעט בזכות ההשקעה הרבה בספורט מוטורי בכמה דוקטרינות. מרשים ביותר.
דגמי האנדורו של שרקו ל-2020; כאן סדרת הרייסינג
2020 – המשך האבולוציה
ב-2018 רכבנו על ליין דגמי שרקו, כשהכוכב היה ה-SE-R125 הדו-פעימתי. שנה לאחר מכן רכבנו על ליין דגמי 2019, כשבשרקו השיקו לראשונה את דגמי הפקטורי המצוידים בולמי קאיאבה במקום WP, במערכות פליטה משופרות, ובשפע של אביזרי איכות. לשנת 2020 בשרקו לא מבצעים מהפכות או קפיצת מדרגה משמעותית, אלא ממשיכים באבולוציה ובהשבחת הכלים כך שיהיו חזקים יותר, קלים יותר, דינמיים יותר ויעילים יותר.
כך למשל, כל דגמי האנדורו מקבלים שיפור במנגנון הלינקג', וכעת לטענת שרקו הוא עובד חלק יותר ועמיד יותר. דגמי ה-SE הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים צינור חדש בין תיבת האוויר לשסתום העלים, שאמור לשפר את היעילות בסל"ד נמוך ובינוני. גם מיכל הדלק שופר, וכעת ברז הדלק נגיש יותר בדגמים אלו.
כל האופנועים בסדרת הרייסינג מקבלים השנה ברז עומס קפיץ לבולמי ה-WP EXplor הקדמיים, וגם דודי פליטה קלים יותר בכ-150 גרם לדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק בשל פייה סופית קלה יותר. סדרת הרייסינג מקבלת גם גרפיקה חדשה, וסטפני – המעצבת הראשית של שרקו שאחראית לעיצובי האופנועים והביגוד, גאה מאוד בכך שהצליחה להכניס את הצהוב הפלואורסצנטי באופן קבוע לאופנועים ולביגוד כחלק מהלוגו ומהמיתוג של שרקו. אנחנו בעד.
תנו לנו צהוב זוהר!
סדרת הפקטורי מקבלת השנה, לצד גרפיקה חדשה, גם מגני שלדה כחולים. בשינויים המכאניים ניתן למנות את גלגל השיניים האחורי של AFAM, שהשנה הוא כולו מפלדה אך קל מאוד, ואת הפייה הסופית למערכת הפליטה של ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים, הקלה יותר ב-150 גרם – בדומה לזו של סדרת הרייסינג. גם כאן המטרה הייתה יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני.
בגזרת המנועים, בשרקו ירדו לחלוטין מרגליות התנעה בכל הדגמים. אין בכך צורך עם מערכות ההתנעה החשמליות המודרניות – בדיוק כמו שאומרים בק.ט.מ. ואם חשבנו שנקבל השנה מערכות הזרקה לדו-פעימתיים, הרי שבשרקו בוחרים להישאר עם קרבורטורים. לטענתם, כל עוד מערכות ההזרקה לא נותנות יתרון בביצועים על קרבורטורים – הם נשארים עם קרבורטורים. ביום שמערכות ההזרקה יספקו ביצועים טובים יותר (או שתקנות זיהום האוויר יסגרו עליהם לגמרי ולא תהיה ברירה) – אז הם יעברו למערכת הזרקה. רשמנו לפנינו. כפיצוי, כל המנועים מקבלים צביעה חדשה למכסי הצד.
מנוע ה-125 הדו-פעימתי מקבל השנה שיפור בשסתום הכוח החשמלי. מעתה יש לו אפשרות כיוון לגובה, ויש כלי מיוחד לכיוון הזה. בנוסף, ה-125 מקבל בוכנה חדשה בפרופיל מעט שונה, והתוצאה של שני השינויים הללו היא יותר הספק – בין היתר על-ידי העלאת הסל"ד.
שרקו SEF500R בגרסת פקטורי
מנועי ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים מקבלים השנה שסתום עלים חדש, וגם מניפולד הקצר ב-15 מ"מ מהקודם. שני השינויים הללו, יחד עם צינור תיבת האוויר החדש, אמורים לספק יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יש גם יציקה חדשה לבלוק המנוע באזור שסתום העלים. סלסלת הקלאץ' חדשה, והיא קלה יותר מקודמתה ב-196 גרם. בנוסף, בשרקו שיפרו את השימון לקלאץ' והחליפו את המערכת ההידראולית של תפעול הקלאץ'. התוצאה – 20% פחות מאמץ בלחיצה על הקלאץ' בצמד דגמים אלו, וזה מורגש מאוד. הורדת משקל נוספת התבצעה בגלגל השיניים הקדמי, שכעת מגיע עם קדחים.
בגזרת מרובעי הפעימות עם הבלוק הקטן – ה-250 וה-300 סמ"ק – בשרקו ביצעו הורדת משקל של 400 גרם על-ידי החלפת גלגלי השיניים של משאבת השמן ושל המתנע החשמלי לקלים יותר. פרט לכך שופר הסלקטור בתיבת ההילוכים, וכעת יש דיוק רב יותר בהעברת הילוכים.
הורדת משקל משמעותית יותר של כ-600 גרם בוצעה במנועי הבלוק הגדול – ה-450 וה-500 סמ"ק – על-ידי הורדת משקל מכמעט כל חלק מסתובב במנוע, כמו גל ארכובה, סלסלת קלאץ', בלנסר, וגלגלי שיניים שונים. בנוסף, מערכת התזמון חדשה, והיא בעיקר שקטה יותר כמו שתקנות זיהום האוויר מחייבות.
אפשר לראות שכאמור אין פה מהפכות, אבל יש פה תהליך שיפור מתמיד והמשך האבולוציה של אופנועי האנדורו של שרקו.
ההשקה העולמית לדגמי 2020 – באיטליה
רייסינג או פקטורי?
את ההשקה לעיתונות העולמית ערכו אנשי שרקו בטירה צפון איטלקית, שצמוד אליה מסלול אנדורו צפוף ביער וספיישל-טסט קצר. במהלך היום רכבנו על כל דגמי האנדורו של שרקו – גם מסדרת הרייסינג וגם מסדרת הפקטורי – ובסך-הכל 13 אופנועים. למה רק 13? ובכן, מפני שה-125 מיוצר בגרסת רייסינג בלבד. כל השאר – 250 ו-300 דו-פעימתיים ומרובעי פעימות, וכן 450 ו-500 – מוצעים גם בגרסת רייסינג וגם בגרסת פקטורי.
אם נעזוב לרגע את עניין האבזור העשיר של גרסאות הפקטורי ונתרכז רק בבולמים ובמערכות הפליטה – שכן אלו השינויים המשמעותיים יותר בהבדלים בינם לבין דגמי הרייסינג – הרי שהמסקנה שלנו מהמבחן לדגמי 2019 התחזקה משמעותית בהשקת דגמי 2020.
מערכות הפליטה – של אקרפוביץ' בדגמי ה-4 פעימות ושל FMF בדגמי ה-2 פעימות, כולן פול-סיסטם – מספקות בכל הדגמים תגובת מנוע חדה יותר. בדגמי ה-4 פעימות גם מורגשת פחות בלימת מנוע עם האקרפוביץ'. זה טוב ויעיל בהרבה מצבים, כמו תקיפת מכשול, יציאה חזקה מפנייה או תאוצה מהירה על השביל, אבל מצד שני זה דורש יותר מעורבות מהרוכב, וכמובן יותר כושר. רוכבים שפחות בכושר יתעייפו מהר יותר על-גבי גרסאות הפקטורי, וזה מקבל משנה תוקף ככל שנפח המנוע גדול יותר.
הבדל משמעותי יותר נמצא בבולמים. בעוד סדרת הרייסינג מגיעה עם בולמי XPlor של WP מלפנים ומאחור, סדרת הפקטורי מגיעה עם בולמי קצה של קאיאבה. מלפנים זהו הפרונט ההפוך בקוטר 48 מ"מ עם קארטרידג' סגור, ומאחור המונושוק של קאיאבה בקוטר 50 מ"מ מסיביים. הבולמים הללו קשיחים יותר בקפיצים ובהידראוליקה מאשר אלו של WP, והם מיועדים לעומסים גדולים ומהירויות גבוהות.
היתרונות המשמעותיים של בולמי הקאיאבה בגרסאות הפקטורי הם תחושה מעולה שמתקבלת מהפרונט, עם המון פידבק על הנעשה מתחת לגלגל, ספיגה מעולה של מהמורות במהירויות גבוהות, ויציבות סופר-מרשימה בעומסים ובמהירויות. ככל שרכבנו חזק יותר, כך באו יתרונותיהם לידי ביטוי. מאידך, בהתגלגלות על הסינגל הקשיחות של הקאיאבה תעייף את הרוכב, וכאן עדיפים משמעותית בולמי ה-WP. המסקנה שלנו, שכאמור התחזקה מאז המבחן שביצענו לדגמי 2019, היא שלרוכבי הובי מתאימים יותר הדגמים מסדרת הרייסינג, בעוד רוכבים מהירים וחזקים יוכלו ליהנות מהיתרונות הגדולים של הקאיאבה בגרסת הפקטורי.
אבל גם הרייסינג לא פראייר, כן?
אז איך האופנועים עצמם?
האופנועים של שרקו מצטיינים כאמור במשקלים הנמוכים ובארגונומיה הצרה שלהם, וזה נכון לכל הליין. מבחינת ארגונומיה, בתחילה הכידונים נתנו תחושה שהם נמוכים מדי לעומת המושב, אולם התרגלנו במהרה, אחרי הקפה אחת, וזה לא הטריד אותנו יותר במהלך הרכיבה.
איכות המכלולים, איכות החומרים, איכות ההרכבה, הפלסטיקה והמדבקות – כולם ברמה גבוהה מאוד – מהגבוהות בעולם האנדורו, ומורגש שבשרקו משקיעים מאוד בבחירת החומרים והספקים שלהם.
אהבנו מאוד את ה-SE125R. זהו אופנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי מודרני, והוא מציע משקל קל, מערכת מתלים איכותית וסופגת, התנהגות מעולה ומנוע חזק עם מתנע חשמלי אינטגרלי. היינו רוצים קצת יותר כוח בסל"ד נמוך, אולם עדיין זה מנוע מעולה ויעיל, והאופנוע קל לרכיבה ועשוי להיות בית ספר מצוין לרוכבים מתחילים בתחום האנדורו – כמו ש-125 צריך להיות.
הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק – SE250R ו-SE300R – קפצו השנה מדרגה, ובעיקר ה-250. מורגש מאוד שהם חוזקו בסל"ד הנמוך והבינוני, וזה אומר מנועים יותר לינאריים, פחות מתפרצים, שמחייבים פחות שימוש בקלאץ'. מאידך, הם מעט מווברצים – במיוחד ה-300, ואחרי שהתרגלנו למנועים החלקים של ק.ט.מ ולמערכת ההזרקה, בשרקו (וגם שאר היצרניות) יצטרכו ליישר קו כדי להביא את המנועים הדו-פעימתיים שלהם לחזית.
הדו-פעימתיים 250 ו-300 – התנהגות מצוינת
אבל עדיין, אלו מנועי 2 פעימות מעולים שמתאימים מאוד לאנדורו ויעילים בייצור אחיזה. במפת ההצתה האגרסיבית יותר תגובות המנוע יהיו חדות והעלייה בסל"ד תהיה מהירה. העברה למפה הרגועה יותר תרסן את שני אלו ותאפשר רכיבה נינוחה יותר. מצאנו למשל שרכיבה על ה-300 עם המפה העדינה בשטח צפוף כמו זה שבו נערכה ההשקה זה תענוג צרוף, ושבמצב הזה ה-300 סופר-קל לרכיבה. דווקא ב-250 העדפנו את המפה האגרסיבית יותר. כך או כך, טווח השימושים של המנועים הללו רחב, ובכל אופן אנחנו מעדיפים את ה-250 הדו-פעימתי מאשר ה-300, שכן הוא יותר ורסטילי ולדעתנו מתאים לטווח רחב יותר של רוכבים.
הפנינות האמיתיות של שרקו הם צמד ה-SEF250R ו-SEF300R מרובעי הפעימות. כבר כתבנו זאת בעבר – קשה להאמין שחברה קטנה כזו שקיימת מעט זמן, הצליחה לייצר מנוע כל כך טוב. הוא קטן, הוא קל משקל, והוא בעיקר סופר-יעיל, מהנה וקל לשליטה.
על ה-SEF300R כבר כתבנו בעבר שהוא אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש, בעיקר בשל משקלו הנמוך, ההתנהגות המצוינת, הזמישות ויכולת הקיפול שלו, ומעל לכל המנוע האדיר שמוריד את הכוח לקרקע בצורה רכה ונעימה, ואם מושכים את המצערת אז גם הסוסים משתחררים.
ה-SEF300R – אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש
הפעם החלטנו לשים את הדגש דווקא על ה-SEF250R, ולבחון אותו לעומק – גם בגרסת רייסינג וגם בפקטורי. מבחן מלא לדגם יתפרסם כאן בקרוב, רק נספר בקצרה שמדובר באופנוע מעולה גם להובי וגם לרייסינג ולרכיבה חזקה, כשהמנוע מציע את אותם המאפיינים של ה-300, כלומר תגובה רכה והורדת כוח מעולה לקרקע, לצד גמישות מפתיעה, ובשל משקלם הנמוך של החלקים המסתובבים האופנוע גם פונה מצוין וזז מצד לצד במהירות ובזריזות. ה-SEF250R נמצא לדעתנו בצמרת אופנועי ה-250 סמ"ק מרובעי הפעימות באנדורו, וכאמור מבחן מלא נפרסם בקרוב.
נשארנו עם צמד הגדולים – ה-450 וה-500 החדש. על ה-450 אנחנו יכולים להגיד שזהו אחד מה-450-ים הקלים ביותר שעליהם רכבנו. התנהגות המנוע אינה אגרסיבית כפי שמצופה מאופנוע קטגוריה בנפח הגבוה, ולמרות משקל החלקים הנעים קל להזיז אותו מצד לצד. גם קל מאוד לשלוט במנוע, והתגובות צפויות מאוד.
על ה-500 רכבנו רק בגרסת פקטורי, ובגרסה הזו הוא דורש רוכב חזק שיידע לנצל את פעימות הכוח החזקות ושיוכל להזיז את המכונה מצד לצד. זהו אופנוע שמיועד בעיקר לשטחים פתוחים, ובכל מקרה אנחנו מעדיפים אותו בגרסת רייסינג. כך או כך, ה-SEF500R אינו מיובא ארצה בשלב זה, וגם לא גרסת הסופרמוטו החדשה שבנויה על בסיסו.
וגם ה-SEF250R משובח
שרקו עם הפנים קדימה
בשרקו ממשיכים לדחוף קדימה בפול גז, לשחרר דגמים חדשים בסגמנטים חדשים ולשפר את הדגמים הקיימים. החברה הקטנה הזו, שהיא כבר לא כל כך קטנה, מפלסת את דרכה לחזית האנדורו העולמי, תוך שהיא מתחרה ביצרניות ענקיות וותיקות שבראשן ק.ט.מ.
דגמי האנדורו של 2020 ממשיכים את האבולוציה של שרקו בכל הנוגע לשיפור האופנועים. כאמור, אין פה מהפכה, אבל בהחלט יש פה שיפור.
כך או כך, האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מצוינים. הם מציעים מנועים ברמה גבוהה ביותר – בעיקר מרובעי הפעימות, משקלים נמוכים, והתנהגות דינמית ויכולות ספיגה ופנייה מהטובות שיש בתחום האנדורו. כל אלו מגיעים עם מכלולים איכותיים, ועם איכות חומרים וגימור מהגבוהות שיש.
שמחנו לגלות שדגמי 2020 ממשיכים את המגמה של שרקו, וכי הכלים הללו בהחלט מציעים ערך מוסף. האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מודרניים ואיכותיים, ויש להם מקום חשוב בשוק הישראלי.
דגמי 2020 צפויים להגיע ארצה בחודשים הקרובים, ואז גם יתפרסמו מחיריהם של דגמי 2020. להערכתנו, לא יהיה שינוי ביחס לדגמי 2019.
הכותב היה אורח של חברת שרקו בהשקה העולמית באיטליה.
הבילד-אפ לאפריליה RS660, דגם הסופרספורט המצופה של אפריליה, נמשך תקופה ארוכה מאוד. כתבנו עליו בתערוכת מילאנו בשנה שעברה, וכתבנו עליו כשתמונה מטושטשת של חלקו האחורי נתפסה. עד כדי כך כולם כבר רוצים לראות אותו – סרטון שלו מבצבץ במסלול רץ אצל כולם (לצפייה).
באפריליה הגישו לרישום פטנט את התרשימים הללו, של הדגם בצורתו ה(כמעט) סופית. בסך הכל הוא נאמן למדי לדגם הקונספט שהוצג. מנועו של ה-RS660 מבוסס על בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4, כלומר טווין מקבילי. הנפח צפוי לעמוד על סביבות 650 סמ"ק, וההספק צפוי להיות סביב 95 כ"ס. סביר להניח שה-RS660 יקבל את חבילת האלקטרוניקה של אפריליה ברמה כזו או אחרת. זה אומר מצערות חשמליות עם לפחות 3 מצבי ניהול מנוע, מערכת ABS מתקדמת, מערכת בקרת אחיזה בכמה מצבי התערבות, וסביר להניח שגם קוויקשיפטר.
ה-RS660 יכוון לשימוש כביש עם האופציה לימי מסלול, והוא לא יהיה רפליקת מסלול עם מחיר כבד בחיי היומיום. ל-RS660 שלדת קורות אלומיניום שבה המנוע משמש כגורם נושא עומס, זרוע אחורית מאלומיניום עם בולם יחיד שמחבר ישירות בינה לבין השלדה, מזלג הפוך שנראה איכותי ובשרני, וקליפרים רדיאליים של ברמבו.
ה-RS660 בגרסה הסדרתית יוצג ככל הנראה בתערוכת מילאנו בסוף השנה.
ימאהה מציגה את דגמי המוטוקרוס שלה לשנת 2020 וכן את דגמי הקרוס-קאנטרי, שלאחרונה התחילו להימכר בישראל.
נתחיל עם דגמי המוטוקרוס. ה-YZ450F לשנה החדשה קל יותר וחזק יותר. מעבר לשינויי גרפיקה ומדבקות חדשות בצבע אפור ולא רק כחול,המנוע הפחית ממשקלו. יש צילינדר חדש וקטן יותר והשסתומים קיבלו זווית חדה יותר לאספקת יותר כוח במהלך כל קשת הסל"ד.
ימאהה YZ450F דגם 2020
השלדה גם היא חודשה, ולפי ימאהה היא גם קלה יותר, חזקה יותר וגמישה יותר – במטרה לספק לרוכב יותר יכולת פנייה, אחיזה וספיגת זעזועים. המתלים והבלמים גם הם שופרו. לפי ימאהה, המטרה היא לספק ל-450F את ההתנהגות של דגם ה-250F. לדגם יש התנעה חשמלית, הזרקת דלק, שתי מפות מנוע בשליטת כפתור על הכידון, ובנוסף האפשרות לשימוש באפליקציה ייעודית לכיוון המנוע. גם ימאהה, כמו שאר היצרניות, מציעה מערכת בקרת זינוק.
הדגם הקטן, ה-YZ250F, שודרג כליל לשנת 2019, ולכן לשנת 2020 קיבל רק שינויים מינוריים ואת הצבע האפור החדש.
וכאן ה-YZ250F
בימאהה ממשיכים להאמין בשתי פעימות ומציעים גם השנה את דגמי ה-YZ125 וה-YZ250 המציעים מחירי רכישה ואחזקה זולים יותר מאשר דגמי הארבע פעימות וזוכים לפופולריות גבוהה בארה"ב. ליין הדגמים גם ימשיך להכיל את ה-YZ85 וה-YZ65 הקטנים לנערים וילדים, גם ללא שינויים מהותיים.
בימאהה גם הציגו את דגמי הקרוס-קאנטרי שנשענים בבסיסם על אופנועי המוטוקרוס של ימאהה, עם בולמים המותאמים לשלב בין רכיבת אנדורו לרכיבת מוטוקרוס, חישוק אחורי בקוטר "18 כמו באופנועי אנדורו (לעומת "19 במוטוקרוס), כשבנוסף, המנועים מכוילים להיות מעט מתונים יותר מאחיהם המוטוקרוסים, אם כי עדיין קרובים יותר אליהם מאשר לאופנועי האנדורו. לדגמי ה-YZ450FX ו-YZ250FX הצטרף אח קטן ומפתיע: YZ125X שתי פעימות. הדגם מציע רגלית צד, מיכל דלק גדול יותר עם מצב רזרבי, קפיצים רכים יותר מדגם המוטוקרוס ודיסק קדמי גדול יותר לבלם עם רפידות שונות המקנות יותר רגש שדרוש ברכיבת אנדורו.
לקראת סוף השנה הונדה צפויים להציג את ה-CRF1100L – דגם מוגדל נפח והספק של האפריקה טווין. שמועות עקשניות בענף טוענות שבשנה הבאה הונדה יציגו גם דגם מוקטן נפח של האפריקה טווין, עם מנוע 850 סמ"ק. ה-CRF850L (כך ככל הנראה ייקרא הדגם) יהיה עם מנוע הטווין המקבילי, כמו אחיו הגדול, וגלגל 21″ מלפנים. הוא צפוי לשמר את יכולות הכביש של הדגם הגדול ואף להאפיל עליו בשטח, לאור המשקל הנמוך יותר.
הדגם החדש ייכנס לקטגוריה הלוהטת של אופנועי האדוונצ'ר הבינוניים המאכלסת את ה-ב.מ.וו F850GS אדוונצ'ר (וגם ה-GS הרגיל) – שניהם עם מנוע המספק 95 כ"ס, ה-ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר עם מנוע המספק 95 כ"ס והטוען לכתר החדש – ה-ימאהה טנרה 700 עם 74 כ"ס. אנו מציינים את נתון ההספק, משום שדגם ה-1100 החדש צפוי לספק 100 וקצת כ"ס, כך שאנו לא רואים שנתון ההספק של ה-850 יעבור את ה-85 כ"ס. כמו כן, צפויה האפשרות למנוע מוגבל הספק, שיאפשר את גרסת A1 עם 47.6 כ"ס.
כך או כך, אנו שמחים שעוד נציג חשוב ייכנס לקטגוריה הזאת, שמחזירה את השפיות ויכולות השטח לאופנועי האדוונצ'ר שגדלו יתר על המידה בשנים האחרונות. נמשיך לעדכן.
בראש הידיעה: התמונה של ה-CRF850L אפריקה טווין כפי שמסתובבת ברשת.
נכון, כתבנו ממש לאחרונה על ה-MV אגוסטה Superveloce Serie Oro, אבל נקפוץ על כל הזדמנות לראות ולהראות את יצירת המופת הזו. החברה האיטלקית הודיעה שהיא פותחת את ספרי ההזמנות למהדורה המיוחדת, המוגבלת ל-300 יחידות בלבד. המחיר הנקוב באתר הוא 28,000 יורו, שהם כ-115,000 ש"ח, כלומר סביב רבע מיליון ש"ח אחרי מסים. בישראל יש מאות ואלפי אנשים שהשכיבו מיליונים רבים של שקלים על רכבים אקזוטיים – מעניין אם יימצא הרוכב הישראלי האמיד שירכוש את הסופרוולצ'ה.
האופנוע כאמור מבוסס על דגם ה-F3 הספורטיבי של MV אגוסטה. העיצוב המרהיב עוטף מנוע טריפל בשורה, 798 סמ"ק, 12 שסתומים, DOHC, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 148 כ"ס ב-13,000 סל"ד, 9 קג"מ המושגים ב-10,600 סל"ד. המשקל היבש הוא 173 ק"ג והמהירות המרבית המוצהרת היא 240 קמ"ש. נתונים נוספים הם 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמי מרזוקי הפוכים 43 מ"מ ובולם פרוגרסיבי של זקס מאחור. הפיירינג עשוי מקרבון, מערכת הפליטה מעוצבת א-סימטרי, עם אגזוז יחיד בצד אחד וצמד בצידו השני. לפי החברה, האגזוז – שבתצורה 3 ל-1 ל-3 – נועד לשחזר את ימי המרוצים העליזים שלהם בתקופת ג'יאקמו 'אגו' אגוסטיני.
רוצים להזמין? לחצו כאן (ואל תשכחו אותנו כשהיצירה תגיע ארצה…)
נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 249 / 293.2 סמ"ק, מתנע חשמלי, הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר TPI, גוף מצערת דל'אורטו בקוטר 39 מ"מ, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב אלומיניום, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת PDS, מהלך 310 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,482 מ"מ, מרווח גחון 370 מ"מ, גובה מושב 960 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל 103.4 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
ק.ט.מ 250EXC TPI / 300EXC TPI דגם 2020
מה זה?
שנתיים אחרי ששחררה לשוק את הדו-פעימתיים המוזרקים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק, בק.ט.מ מבצעים מקצה שיפורים למערכת ההזרקה המתקדמת והייחודית – ה-TPI – שמזריקה את הדלק לפתח המעבר שבין בית גל הארכובה לבין הצילינדר.
צמד המנועים הפופולריים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים לשנת 2020 טיימינג חדש (מיקום הפורטים השתנה לצורך אופטימיזציה), כשה-250 מקבל גם ראש מנוע חדש שמעלה את יחס הדחיסה במעט.
מערכת ההזרקה TPI מקבלת חיישן לחץ סביבה, שישמש כנקודת ייחוס לחיישן הלחץ שנמצא בבית גל הארכובה, ועל-ידי כך המערכת תהיה מדויקת יותר בשינויי גובה וטמפרטורה בזמן רכיבה. מפות ניהול המנוע עודכנו והן מדויקות יותר כעת, ויש גוף מצערת חדש עם מעגלי סרק והתנעה חדשים, שאמורים לשפר את התגובה ממצערת סגורה לפתוחה וכן את ההתנעה.
מערכת הפליטה חדשה, כשהסעפת מקבלת חיזוקים בדמות גלים בחלקה החיצוני – דבר שעשוי להגדיל את עמידותה למכות ולמעיכות. דבר מעניין הוא שרגלית ההתנעה ירדה סופית, וכעת נשאר רק המתנע החשמלי. בק.ט.מ טוענים שהמערכת אמינה מאוד, במיוחד עם מצברי הליתיום-יון, וכי אין יותר צורך ברגלית התנעה לגיבוי. בכל מקרה, אפשר להתניע בדחיפה. לסיום, גם מיכל השמן חדש, והוא מכיל בין היתר את חיישן לחץ הסביבה.
השינויים הללו במנועים ובמערכות ההזרקה מגיעים במקביל לדור חדש של אופנועי אנדורו EXC לשנת 2020, שכולל שלדות משודרגות, מערכת מתלים משופרת – מלפנים ומאחור, ארגונומיה משופרת כשהאופנועים צרים יותר באזור הרדיאטורים וביחידת הזנב, רדיאטורים חדשים, תיבת אוויר חדשה שמשנה את מיקום המסנן, וכן פלסטיקה חדשה ומודרנית. על השינויים המלאים בדגמי 2020 תוכלו לקרוא כאן.
היתרונות של מערכת ההזרקה במנועי ה-2 פעימות ברורים: תצרוכת דלק נמוכה, תצרוכת שמן נמוכה, אין צורך לערבב שמן בדלק ולהכין תערובת, מיכל השמן מספיק ל-6-5 מיכלי דלק, ופיצוי אלקטרוני אוטומטי על שינויי גובה וטמפרטורה כך שאין צורך לכוון קרבורטור. בקיצור, חיים קלים יותר לרוכב.
מערכת הפליטה אמורה להיות עמידה יותר
ביצועים
4 דברים עיקריים מאפיינים את השיפור בביצועי ה-TPI לשנת 2020: התנהגות המנועים, כוח המנוע וגמישותו, הרגשה של הורדת משקל, וההתנהגות הדינמית הקלילה ומערכת הבולמים.
על המנועים אפשר לומר בפה מלא שמערכת ההזרקה הגיעה לבשלות. אהבנו אותה מאוד כבר בגרסה הראשונה, ידענו שהיא תשופר, והיא אכן משופרת ועובדת נפלא. תגובת המנוע מצוינת, הפיצוי על שינויי גובה וטמפרטורה אמור להיות משמעותית טוב יותר כעת (בהשקה העולמית לא היו שינויי גובה או טמפרטורה משמעותיים), ודבר אחד שבהחלט מורגש הוא התנהגות המנוע מתחת לטמפרטורת עבודה – על זה התלוננו בגרסת 2018 וכעת העניין נפתר כמעט לגמרי.
אהבנו מאוד את תגובת המנוע, שמצד אחד חדה ומיידית, אך מצד שני נשלטת מאוד ולא מתפרצת. כבר כתבנו בעבר שההתנהגות הזו אמנם מעלה פחות צרחות בקסדה, אבל היא משמעותית יותר יעילה בייצור אחיזה והתקדמות – גם בקרקע בעלת פחות אחיזה. 3 פעימות קראנו להתנהגות המנוע הזו, ואנחנו אוהבים אותה מאוד.
מנוע ה-'3 פעימות' הגיע לבשלות ושואף לשלמות; אהבנו במיוחד את ה-250
פרט לכך המנועים חזקים, ואפילו מאוד חזקים. במיוחד ה-300. אם בשנת 2018 – השנה הראשונה של ה-TPI – כתבנו שמערכת ההזרקה הופכת אותו לידידותי מאוד, פחות מעייף ומתאים להרבה יותר רוכבים, הרי שב-2020 ה-300 מקבל עוד קצת בוסט של כוח שמחזיר אותו להיות אופנוע שמיועד בעיקר לרוכבי אקסטרים-אנדורו, עם שפע מומנט ותגובות חדות. רוכבים פחות מתקדמים עלולים להתעייף מהר מתגובות המנוע ומהכוח בסל"ד נמוך ובינוני, שדורש שליטה גבוהה.
ה-250 הוא לדעתנו אופנוע האנדורו הדו-פעימתי הוורסטילי ביותר והמתאים ביותר לקהל הישראלי. יש לו את כל הכוח שצריך לכל משימה, הוא נשלט וידידותי, חלק מאוד ומוריד את הכוח לקרקע מצוין – בטח כשמדובר במנוע 2 פעימות.
מבחינת התנהגות, צמד הכלים קלים מתמיד לרכיבה. ה-250 נותן תחושה של אופנוע קל משקל, במיוחד להזזה מצד אל צד או להנפת גלגל, וזאת למרות שלפי הנתונים הטכניים המשקל זהה לדגמי 2018 ו-2019. ייתכן שזה בגלל הארגונומיה החדשה והמצוינת או מערכת המתלים החדשה.
מערכת הבולמים החדשה מציגה מצוין את האג'נדה של ק.ט.מ: פחות גזים וספיישלים ויותר רכיבת אנדורו טכנית ביערות ובסלעים. הבולמים מיועדים לספוג ולבלוע את מה שנקרה בדרכי האופנוע – על הסינגל או ישר לתוך היער, לקפוץ ולספוג דרופים עם פחות סגירת מהלך, ולטפס סלעים גדולים. כך הקפיצים רכים יותר מבעבר אולם ההידראוליקה קשיחה יותר. לוקח זמן להסתגל לסט-אפ החדש, אולם כשמתחברים מגלים שהכלים יציבים מאוד, סופגים מצוין ומספקים לרוכב ביטחון.
התנהגות מעולה ונשלטת
איך זה מרגיש?
ובכן, כמו אבולוציה משמעותית באופנועים של ק.ט.מ.
ק.ט.מ מיצבה את עצמה כסמן הימני בסצנת האנדורו, והיא משפרת את האופנועים בכל שנה. לעתים מדובר בשינויים ושיפורים מינוריים, אך אחת לכמה שנים מחליפים דור. אם ב-2017 אל תוך 2018 השינויים היו משמעותיים מאוד, הרי שב-2020 הדור החדש הוא יותר אבולוציה משמעותית ופחות דור חדש לגמרי. ועדיין, קפיצת המדרגה משמעותית מאוד.
ה-250EXC TPI הופך למעודן יותר, לקל יותר לרכיבה, לקל יותר פיזית, לסופג יותר, ליציב יותר ולחזק יותר. זהו לדעתנו אופנוע האנדורו האולטימטיבי, שכן הוא חזק לכל מטרה, הוא קל משקל, ועם התנהגות המנוע בעידן הזרקת הדלק וגל האיזון, ובמיוחד עם שיפורי ההזרקה של 2020, הוא הופך לאופנוע סופר-ידידותי ויעיל. קשה להאמין שכל כך קל לרכוב על אופנוע עם מנוע 2 פעימות.
ה-300 כאמור הפך לחזק יותר השנה, ולדעתנו הוא שוב חוזר להיות אופנוע אולטימטיבי לרכיבת אקסטרים ופחות לאול-אראונד. כמויות הכוח שיש בסל"ד נמוך ובינוני מיועדות לרוכבים ששולטים מצוין במצערת וצריכים את הכוח הזה להנפות גלגל מזדמנות על מכשולים באקסטרים-אנדורו.
קלים לרכיבה
מה עוד? ובכל, אנחנו מאוד אוהבים את קלאץ' הדיאפרגמה, שהופך את השימוש בקלאץ' באצבע אחת לקל ונעים לשימוש. אנחנו אוהבים גם את הגיר המדויק בעל מהלך הרגלית הקצר.
אנחנו אוהבים גם את ההשקעה של ק.ט.מ בפרטים הקטנים. כך למשל רגלית ההילוכים המתקפלת שאינה סופחת בוץ בגלל הצורה המיוחדת, או רגליות הרוכב של השנתיים האחרונות שבהן יש פחות הצטברות של בוץ ויותר חיבור של המגף לרגלית.
בשנת 2020 רמת האיכות והגימור שומרת על הסטנדרט המוכר מק.ט.מ, כשמדובר באופנועים איכותיים וטובים. איכות המכלולים, איכות החומרים, הפלסטיקים, וכאמור ההתנהגות והמנועים – כולם מהטובים שיש לתעשייה להציע ומהווים נכון להיום אמת מידה לתעשיית האנדורו.
האג'נדה החדשה של הבולמים – מעניינת
סיכום ועלויות
כמו כל דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2020, גם ה-250EXC TPI וה-300EXC TPI עוברים אבולוציה חשובה וקפיצת מדרגה גדולה.
הם קלים פיזית – במיוחד ה-250, הם בעלי מערכת מתלים מצוינת שמיועדת לרכיבת אנדורו מודרנית, והם איכותיים מאוד עם מכלולים טובים. בנוסף, צמד הדו-פעימתיים המוזרקים מקבלים סדרת שיפורים במערכת ההזרקה שהופכים אותה טובה יותר, למדויקת יותר, וככל הנראה גם לאמינה ועמידה יותר.
אהבנו במיוחד את ה-250, ולדעתנו זהו אופנוע האנדורו המושלם לרוכב ההובי הישראלי, שכן הוא אחד הכלים הקלים יותר לרכיבה של ק.ט.מ נכון להיום, ויחד עם זאת הוא סופר-מקצועי ומציע את כל הכוח שצריך. כמובן שגם ה-300 השתבח השנה, אם כי הוא מיועד לרוכבים מתקדמים יותר שמכוונים בעיקר לאקסטרים.
ה-250EXC TPI וה-300EXC TPI צפויים להגיע ארצה בחודש יולי 2019. אין עדיין מחירים מדויקים, אך הצלחנו להבין מאנשי ק.ט.מ שהשנה תהיה עלייה במחירי האופנועים ביחס ל-2019. כך או כך, גם ה-250 וגם ה-300 יגיעו השנה בגרסה רגילה ובגרסת סיקסדייז, כשיחידות בודדות של ה-300 בגרסת ארצברג רודיאו יגיעו גם הן ארצה (תמונות של צמד הדגמים – בגלריה).
אופנועי אנדורו משובחים, קלים לרכיבה ואיכותיים, שלחלוטין מהווים אמת מידה לקטגוריית אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים.
